... קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך ... ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיו"ב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ... איתו. כגון לדוגמא שהילד אומר "ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת". וכיו"ב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל ... צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיו"ב. לדוגמא: הילד אומר: "הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו". במקרה כזה צריך לומר לילד, "הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו". ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. ז"א אם הילד אומר ש"הוא אומר לי לעשות כך או אחרת", לא צריך מיד להביע התנגדות (אא"כ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיו"ב, או אל תעשה מה ש הוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את ... למילה "הקול הפנימי שלך" / "המחשבה שלך" / "התחושה שלך". כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך . כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות בגוף שלישי, כאילו זה ... את המילה "הוא" למילה "המחשבה שלך", וגם להוסיף את המילה "אולי" / "יכול" לאותו המשפט. לדוגמא הילד אומר: "הוא אומר לי ללכת". להפוך את זה ל: "המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת". או "הוא אומר לי שאני צריך ללכת". להפוך את זה ל: "הוא אומר לי ... שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיו"ב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיו"ב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. ... ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, שזה בסך הכל מחשבות ... את האדם כמשוגע... במקום זה רצוי מאוד לפנות לאיש מקצוע אמיתי, שבאמת מבין מה עובר על הנפש של הילד ושל האדם ששומע קולות בראש וכיו"ב. והוא יכול לעזור לאדם להחזיר את השליטה לחיים שלו, ולחיות חיים טובים באמת. ...

... / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ... של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, ... לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל ... בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמא הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של המשלת המשלים. כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה עניין, ומסבירים לו את ... ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמא: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בד"כ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, הדבר הזה, הוא גם ... להתבגר ולחשוב בצורה בוגרת, גם בלי לאלץ אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמא הנ"ל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמא של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק בבובות, אפשר לעשות גם את זה, בצורה בוגרת יותר ובוגרת פחות. כי הילד שהוא תינוק והוא משחק בבובות, הוא משחק עם הבובות בלי שכל כלשהו. אלא הוא סתם משחק איתן בלי סדר כלשהו, או תרחיש כלשהו וכיו"ב. אבל יש אנשי ... משחקים בבובות, אלא שארגז המשחקים שלהם, הוא גדול יותר ויקר יותר ומשוכלל יותר. ועיקר ההבדל במהות, בין המשחק של הילד בצעצועים שלו, לבין הצעצועים של המבוגרים, הוא בשכל שמושקע במשחק. כי יש ילד שמשחק במונופול. ויש לעומתו אדם בוגר, שמשחק עם כסף בבורסה. והכל זה ... לו את המעשים שלו, אלא כן צריך לנסות לקחת את צורת החשיבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בתוך העשייה הילדותית של הילד. כי ההתבגרות של הילד תתרחש הרבה יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג ... לגרום לו לעשות את מה שהוא רוצה לעשות, בשילוב של צורת המחשבה הבוגרת, שאתה רוצה שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ההורה. ומי שהוא הורה חכם, הוא מקיים את מה שנאמר, חנוך לנער על פי דרכו. דהיינו, שהוא מנסה לגרום לילד לחשוב בצורה בוגרת, בתוך הדברים שהילד עצמו רגיל לעשות. ועל ההורה, במקום לנסות לשנות את החיצוניות של הילד, במקום זה על ההורה, לנסות לקחת את השכל ואת צורת המחשבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בחוכמה, בתוך הדברים שאותם הילד עושה ושאליהם הוא מתחבר. וההתבגרות של הילד, תתרחש כבר מעצמה. ועל האדם לזכור, כי כל דבר ודבר בעולם, יש אין סוף דרכים לעשות אותו. ויש אנשים שמרוויחים הרבה כסף מלעשות שטויות. וגם לעשות שטויות צריך לדעת. ואם הילד עושה שטויות, החוכמה הגדולה היא, במקום להילחם בו, פשוט לנסות לגרום לו לעשות את מה שהוא כבר עושה, בצורה יותר חכמה. ועל ההורה להכניס את עצמו לנעליים של הילד. ופשוט לשאול את עצמו, כיצד יכול הילד שלי, להשיג את המטרות האישיות שלו , באמצעות צורת החשיבה הבוגרת יותר שלי כהורה. ועל ההורה לנסות לגרום לילד, להצליח להשיג את המטרות האישיות ...

... ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו ... שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק ... את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, ... רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך ... את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. ז"א צריך לקחת סיטואציות לדוגמא שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה כ"כ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמא, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד מרגיש שהוא לא מקבל בדיוק את מה שהוא רוצה, ולכן הוא כועס. אז נשאל, ולמה מלכתחילה הילד חושב שהוא צריך לקבל בדיוק את כל מה שהוא רוצה, בדיוק איך שהוא רוצה, בדיוק מתי שהוא רוצה? וכאן כמובן הפוקוס יעבור אל ... המסר הזה מועבר בתת מודע, גם לילד. ומרגילים את הילד לחשוב, שלהרגיש טוב אפשרי, רק כאשר קורה מה שאתה רוצה בדיוק. ואז הילד הופך להיות כעסן ואלים. ובגדול הרעיון הוא, שההורים צריכים להיות מודעים לכך, שכאשר הם חושבים שטוב פירושו שהמציאות היא בדיוק מה שהם רוצים, אז הם מרגילים גם את הילד לחשוב כך, שלעשות לו טוב, פירושו לעשות בדיוק את מה שהוא רוצה. וככה ממילא נהיה לו יותר רע, עד שזה מתנקם גם בהם. ואיך זה בא לידי ביטוי בפועל, איך מחנכים את הילד להבין שלא חייב שהמציאות תהיה בדיוק כרצונו? ואיך שותלים לו את המחשבה הזאת? ואיך מוודאים שלא מחנכים אותו לחיי סבל שהוא ...

... זאת, היא על ידי זה שמראים לאותו הילד, איך להשיג את המטרות האישיות שלו, על ידי זה שהוא ישפר את המיומנויות האישיות שלו, ויגלה את הפוטנציאל האישי שלו. ... אחרת. ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה להתעסק עם השטויות שלו. שהם בעיניו חשובות, בדיוק כמו ... יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם ... מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות. והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים ... בעיניו. כי כנ"ל יש לזכור, שבעיני הילד העיסוקים שלו, חשובים בדיוק כמו שהאדם המבוגר חושב שהעיסוקים שלו חשובים. וכאשר מנסים לגרום לילד לשנות את הצורה ... לראות מהן המטרות החשובות של הילד. ומהן היכולות האישיות של הילד להשיג את המטרות האישיות שלו של הילד. ועל ידי זה המחנך מראה לילד, את היכולות האישיות שלו (של הילד), להשיג את המטרות האישיות שלו. ועל ההורה לנסות להתבונן היטב, על מה שכן מעניין את הילד. ועל ההורה לנסות לראות, כיצד הוא יכול לגרום לילד, לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי להשיג את המטרות האישיות של הילד עצמו, בצורה טובה יותר. וזה חינוך ילדים נכון, שהוא מחנך את הנער על פי דרכו, ועל פי מה שמעניין את הילד. וכאשר ההורה והמורה מחנכים את הילד בצורה הזאת, דהיינו, כאשר הדגש ששמים בחינוך הילד, הוא לא על החיצונית של מה שהילד עושה (במסגרת ההיגיון, הרצוי והמצוי כמובן), אלא על צורת החשיבה ועל הדרך שבה הילד עושה את מה שהוא עושה, על ידי זה, הילד, לא רק שהוא לא שונא את הלימודים ואת ההורים והמורים, אלא הוא יתחיל לאהוב, את אלו שגורמים לו להשיג את המטרות שלו ... המחנכים מנסים לכפות את דעתם על הילד, ומנסים להראות לו כמה הם חכמים גדולים, וכמה הילד לא מספיק חכם, על ידי זה הילד מרגיש דחייה ורגשות של שנאה, כלפי אלו שבעצם מזלזלים ולא מעריכים את הדברים שחשובים לו ואת צורת המחשבה שלו. וזאת ... וביחסי מורים ותלמידים. כי כאשר הילד חווה סוג של חוסר כבוד מצד המחנכים שלו, על ידי זה הילד מפתח רגשות לא טובים, כלפי ההורים והמורים שלו. והכל, זה משום שאותם המחנכים מסתכלים ממבט מלמעלה על הילד, כאילו שהם חכמים גדולים, והוא בסך הכל ילד. ועל כל החכמים בעיניהם לזכור, שכמו שבעיניהם, הילד שלהם לא חכם וגאון כמותם, כך בעיני מי שחכם מהם, גם הם לא חכמים גדולים ולא גאונים גדולים. וכפי שאכן מצד האמת, כולם, ... יהיה מאושר באמת. וכאשר מחנכים את הילד בצורה נכונה, דהיינו, כאשר לא מנסים לשנות את מה שהילד עושה, אלא מנסים להאיר לילד את דרכו ולהראות לו כיצד הוא יכול ... על ידי זה נוצרת אהבה גדולה בין הילד לבין הוריו ומוריו. בדיוק כפי שכל אדם אוהב, את מי שעוזר לו בחיים, מתוך מקום של כבוד. ובנוסף על כל אלו, כאשר הילד מגלה את היכולות האישיות שלו, והוא לומד להשיג את המטרות האישיות שלו טוב יותר, על ידי זה הוא מצליח בפועל להשיג את ... המטרות האישיות שלו. ועל ידי זה הילד יוכל להרשות לעצמו להתעניין בדברים מורכבים יותר מעולמם של המבוגרים. ועל ידי זה הילד יצליח לגלות את הפוטנציאל האישי שלו בצורה הטובה ביותר, ויחיה חיים מאושרים באמת. ...

... ו אין דבר כזה הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים בפרט. כפי שנסביר תכף ומיד את העניין. ועוד נאמר בצורה ברורה, שזה שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב, לא מבינים למה הילד לא מצליח להתרכז בלימודים, וזה שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב, לא מצליחים להבין למה הילד לא מקשיב בלימודים, זה עדיין לא אומר שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז. זה כן אומר, שהילד לא מקשיב בלימודים ולא מתרכז בלימודים מסיבה כזו או אחרת, שתתבאר ... כזה הפרעת קשב וריכוז, אז ממילא אותם פסיכולוגים וכיו"ב, לא היו מרגישים בנוח, מכך שהם אינם יודעים איך לגרום לילד להתרכז בלימודים. כי הם אפילו לא מבינים, למה באמת הילד לא מצליח להתרכז בלימודים. וכל שכן, שהם אינם יודעים איך לעזור לילד להתרכז בלימודים. ולכן, הם מאבחנים את הילד (אבחון ילדים), כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז של ילדים. ואז ממילא הם מסירים מעצמם את האחריות, לטפל בבעיה בשורשה. אבל מצד האמת, בעיית קשב וריכוז, יש לה ... של רצונות וצרכים ובעיות ופתרונות וכל מיני דברים, שרוב בני האדם בעולם, לא מודעים אליהם. ומי שמחליט לאדם על מה הוא יחשוב ברגע כלשהו, זה תת המודע שלו. ואם לדוגמא הילד מנסה להתרכז בלימודים, והוא לא מצליח להתרכז בלימודים, זה רק משום, שבאותו הרגע, תת המודע של הילד, לא מאפשר לו להתרכז בלימודים. משום שתת המודע של הילד, רוצה שהילד יתרכז בדבר אחר. שעבור תת המודע של הילד, הדבר האחר הזה, נראה חשוב יותר. וגם אם האדם לא ממש יודע להגדיר, על מה בדיוק הוא חושב, כאשר הוא לא מצליח להתרכז, הרי שתמיד האדם חושב על משהו, ותמיד ... אחר, שהוא עדיין לא יודע להגדיר אותו במדויק. אבל תמיד האדם מרוכז בדבר כלשהו. וכאשר נראה שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז בלימודים, הרי שזה רק משום, שבזמן הלימודים, הילד כן מרוכז בדברים אחרים, שהם מעניינים אותו, יותר מאשר הלימודים. כי הילד, כמו אדם בוגר, מעדיף להתרכז במה שמביא לו הכי הרבה תועלת. והילד, שלא ממש מבין את התועלת שהלימודים מביאים לו, ובפרט, כאשר הילד לא אוהב את הלימודים שלו, כי הם מגבילים לו את החופש האישי שלו, אז ברור לגמרי, שהילד יתקשה להתרכז בלימודים. וילדים, לא מצליחים להתרכז בלימודים, לא בגלל ... אצל ילדים, דווקא לגבי תחום הלימודים. כי הלימודים נתפשים בעיניהם, כמשהו משעמם, שלא מספק להם הנאה מיידית, ושהוא גורם להם לסבל בטווח המיידי. ואז ממילא, המחשבה של הילד משוטטת לה, למקומות אחרים. וכפי שכבר ביארתי, ילד מתבגר, שנמצא בגיל ההתבגרות, הדבר המרכזי שקורה בתת המודע שלו, זאת התמודדות עם החוויה המרכזית החדשה שלו, שהיא חווית הצמצום שלו. כי הילד נולד כאדם חופשי מהגדרות כאלו ואחרות. והילד, בשנותיו הראשונות וגם לאחר מכן, מנסה להסתגל למסגרות בחיים, שלוקחות לו את החופש האישי שלו. והסבל הגדול ביותר של הילד, הוא חוסר היכולת שלו, להכיל את העדר החופש שלו, כאשר הוא נמצא בזמן הלימודים. שזה בעצם שולל מהילד, את החופש שלו לעשות כרצונו. וכאשר הילד נמצא בלימודים, אז לפעמים קשה לו להתרכז בלימודים. משום, שהלימודים גורמים לו להרגיש רע. כי הלימודים בבית הספר, שהילד צריך ללמוד דבר מסוים, בצורה מסוימת, ...

... האדם, וככל שיש יותר דברים שהם בעלי משמעות בעיני האדם, כך גדלה גם הכמות של החרדות והפחדים של האדם. וההורים של הילד, שמנסים ורוצים להיות הורים טובים, מצד אחד, הם מוכרחים לחנך את הילד, להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב. כי אם האדם לא יתרחק מהרע ולא יתקרב אל הטוב, הוא לא ישרוד כאן בעולם. וההורים, מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ולדעת, להגדיר את הרצונות שלו. ולדעת, להשיג את הרצונות שלו. וטוב שכך, שההורים מחנכים את הילד שלהם. אבל מצד שני, ככל שההורים מלמדים את הילד, לדעת להבדיל טוב יותר, בין טוב לבין רע, כך גם ההורים מחנכים את הילד, לפחד ולהיות בחרדה, מכך שיהיה לו רע ולא טוב. כי החרדה והפחד, הם רק ... שהאדם לומד טוב יותר, להבדיל בין טוב לבין רע, כך הוא מפחד יותר מהרע ורוצה יותר את הטוב. כך, שההורים מחנכים את הילד שלהם לשרוד בעולם, על ידי זה שהוא יבדיל בין טוב לבין רע. אבל הם גם ... בלי זה אי אפשר לשרוד בעולם. כי הפחד של האדם מהרע, מרחיק אותו מהרע, ומקרב אותו, אל הטוב שיש בעולם. ולחנך את הילד לשרוד בעולם, זה אומר גם, לחנך אותו לפחד מהרע. וככל שיש לאדם יותר ... הבדל בין טוב לבין רע, הוא ממילא, גם, חי ללא כל פחד, וגם, מפחד מכל מיני דברים בו זמנית, לפי הרצונות שלו. וכאשר הילד גדל, אז הוא לומד להבדיל, בין טוב לבין רע. ואם הילד לא לומד בו זמנית, שיש גם נקודת מבט, שבה, אין הבדל בין טוב לבין רע, הרי שהחרדות והפחדים מתגברים אצל הילד. וככל שהחשיבה של ההורים של הילד, היא, שיש טוב ורע, נפרדים אחד מהשני, כך גם הילד לומד מהם, להבדיל בין טוב לבין רע. ולא לומד מהם, את נקודת המבט, שבה, אין שום הבדל, בין דבר, לבין היפוכו. ועל ידי זה, נוצרות אצל הילד, חרדות ופחדים. ובסיכומו של דבר, צריך ללמד את הילד בצורה נכונה, שתהיה כמה שיותר קרובה אל האמת. שמצד אחד, יש טוב ורע, ...

... לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד ... לא תמיד יודה ולא תמיד הוא יודע, למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים ... שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמא: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו ... להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ... לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים / דורשים / מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית בכבוד העצמי שלו. ואז כמובן, הילד לפעמים מרגיש, שהוא רוצה להתמרד נגד ... כנ"ל. והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. ... עמוק יותר, והוא, שלא רק שהילד מרגיש נחות מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על כך, הילד עובר מהפך רציני בתהליך הגדילה ... לילד לרצות להתמרד, נגד כל חינוך באשר הוא. והעניין הוא, שהילד נולד, כמעט בלי שום הבחנה בין טוב לבין רע. כי הילד, כמעט לא מבדיל בין טוב לבין רע. ומי ... ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא ... להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם ... אז מצד אחד הוא מתקרב אל הדברים שמוגדרים כטובים, אבל מצד שני הוא מאבד את החופש הטבעי שלו כנ"ל. ואז, כאשר הילד לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז בעצם הוא מתחיל לחוות רגשות של אהבה ושל שנאה, כלפי כל מיני דברים וגם כלפי עצמו. ואז הילד לומד להתחיל לרצות להרגיש רק טוב, ולפחד מכך שהוא ירגיש רע. ואז הילד מתחיל לחוות לחצים נפשיים / כעסים / ... האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם. כי הילד, שעדיין לא יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו רוצים לחזור לחוויה הזאת. וכאשר מחנכים את הילד להבדיל בין טוב לבין רע, ומחנכים את הילד להיות תחרותי, ולהגדיר לעצמו מה הוא ... עצמאית כלפי העולם. ויש המון שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, שלא לוקחות בחשבון את התהליך הנפשי הזה, שעובר על הילד המתבגר. שהוא תהליך שמתרחש, בעומק תת ... נגד כל מיני מסגרות באשר הן. ולמה? כי כל הרעיון של מסגרות ושל הצבת גבולות, הוא בעצם נוגד את החופש הטבעי של הילד. כי הילד נולד, כמעט בלי ...

... ילדים? חלק 4 והתשובה היא, כי כדי להבין, כיצד כל לימוד כלשהו, כיצד הוא יוצר הנאה אצל הילד, לפני כן, על ההורה לנסות להבין מול עצמו, כיצד החומר הנלמד, כיצד הוא יוצר הנאה כלשהי ותועלת ... ההיסטוריה, לשם כך צריך לגרום לו, להתעניין בלימודי ההיסטוריה. וכדי שזה יקרה, לשם כך, הילד צריך להבין בצורה כלשהי, כיצד לימודי ההיסטוריה, עוזרים לו בחיים האישיים שלו כילד. וכדי שזה ... מביאים לאדם כלשהו, תועלת כלשהי. ובשלב הראשון, על ההורה והמורה, לשכוח לרגע אחד את הילד. ועל המורה לנסות להתבונן היטב ולשאול את עצמו את השאלה הבאה: מה באמת, נותנים הלימודים האלו ... לגרום לתלמיד ללמוד דקדוק, כדי לא לדבר בצורה צורמת. הרי שזה הדבר האחרון שמעניין את הילד. כי הילד, לא צורם לו שום דבר באוזן. ומבחינתו של הילד, שכל אחד ידבר איך שבא לו, כל זמן שכל אחד מבין את השני. וממילא, המורה לעולם לא יצליח לגרום ... אא"כ המורה יעשה שטיפת מוח לתלמיד, כמה זה חשוב לדבר נכון דקדוקית. שאז הוא יוצר אצל הילד בעיה, ומוכר לו את הפתרון, באמצעות שיעורי הדקדוק. ...

... של האדם שאליו אתה פונה. ועליך לנסות להיכנס לראש של האדם השני, לתוך הפרופיל אישיות שלו. ומשם לנסות לראות, איך מרגיש לך כל ניסוח שונה. לדוגמא, נניח שאתה מבקש כוס מים, מ: הילד שלך / השכן שלך / הבוס שלך / אשתך / חבר שלך / ...

... לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיו"ב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחוייב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית כדעה טיפשית. אבל בכל מקרה, לילד יש את קו החשיבה שלו, ... העצמית של עצמו. ובפרט, ילד בגיל ההתבגרות. שבגיל ההתבגרות, הילד המתבגר בונה לעצמו ומגדיר לעצמו את הזהות העצמית שלו. והוא מגדיר לעצמו, את קו החשיבה העצמאי שלו, ואת ההעדפות האישיות שלו. שאז כמובן, הרבה יותר קשה לשכנע את הילד. משום, שהוא רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ובפרט אז, הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים רוצים לפעול מתוך זהות עצמית של עצמם, ולא לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של הילד, דווקא אז תהליך חינוך הילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. כי ההורה, אמור למכור את הרעיון שלו, לילד מתבגר. שהוא, כעקרון, רוצה לא לעשות את מה שאומרים לו, רק בגלל שאומרים ... לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט מסוימת, גם הילד, הוא המוכר, וההורה, הוא הקונה. כי גם הילד מנסה למכור להורה שלו, את זה שההתנהגות שלו כילד, היא התנהגות תקינה. וכאשר ההורה והילד מתווכחים על איזה עניין, זה תהליך של משא ומתן לכל דבר ועניין. שבו, גם הילד מנסה לשכנע את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים בצורה נכונה, צריך להתייחס ולנתח את תהליך חינוך הילדים, בדיוק ... הוא חושב, שכאשר יהיו לו ילדים, אז יהיה לו על מי למלוך. ואז, הילד שלו, הוא סוג של עבד עבורו. וההורה חושב שהוא המנהל של העולם, והוא קובע את החוקים בעולם של הילד, והוא יגיד לילד מה לעשות, והילד יהיה משועבד אליו. ואז ההורה מרגיש, שהוא כאילו מלך, בביתו. ומי שמביא ילדים גם מתוך שיקול כזה, אז ממילא הוא לא מתנהג כלפי הילדים שלו, בצורה ראויה, של דו שיח בגובה העיניים. אלא, הוא מתנהג כלפי הילד שלו, כמו רודן. וכאשר ההורה משדר לילד שלו, שהוא (ההורה) המלך בבית, אז בעצם הוא משדר לילד שלו, שהוא הילד שלו, הוא רק עבד בבית. או אדם, מסוג נחות יותר. שהוא רק מקבל הוראות, ושלא ממש מתחשבים בשיקולים ובצרכים שלו, כילד. ואז, כאשר ההורה מתייחס כלפי הילד שלו, כאילו הוא מלך וכאילו הילד שלו הוא אחד מהנתינים שלו, וכאשר ההורה משדר לילד, שהילד מחוייב להקשיב לו, ושהילד לא יכול לבחור לעשות כרצונו. אלא, הוא כאילו סוג של רובוט אנושי, שהוא צריך לעשות, רק את מה שאומרים לו, אז ממילא הילד מרגיש מושפל, כמו עבד. ואז ממילא, העבד רוצה להתמרד נגד המלך. והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנ"ל, תהליך של חינוך ... והילד קולט את המסר, שפוגעים לו באגו ובכבוד העצמי שלו. ולכן הילד, בין במודע ובין שלא במודע, מתמרד נגד ההורה שלו, ועושה דווקא, כדי להכעיס את ההורה שלו. כדי להוכיח לעצמו, שהוא לא עבד ושאף אחד לא יגיד לו מה לעשות. וזה בכלל לא משנה, האם באמת הילד מחוייב או רק יכול להקשיב להורה שלו, כי זה לא נושא הדיון כאן. כי יש כאלו שיאמרו, שהילד מחויב להקשיב להם, מסיבות כאלו ואחרות. וכאן אנחנו לא דנים, ב - האם הילד מחוייב באמת להקשיב להורים שלו, או שאולי הוא רק יכול לבחור להקשיב להורים שלו. אבל המסר כאן הוא פשוט. והוא, שאם אתה מתייחס לילד שלך כמו אל עבד, דהיינו, מספיק שאתה חושב שהילד שלך ... שלו מחוייב להקשיב לו, הרי שההורה משדר את זה לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנ"ל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה / משא ומתן / גישור / הסכם שלום, לכל דבר ועניין. ... אדם שרוצה לחנך את עצמו לעשות משהו. והאדם צריך לזהות בתוכו, את הילד שבתוכו. ולזהות, גם את המבוגר ואת המחנך שבתוכו. ולזהות, גם את המוצר שהוא מנסה למכור לעצמו. ועל האדם לחנך עצמו, בדיוק כמו שמחנכים ילדים. דהיינו, על ידי הבנת הצרכים של הילד שבתוכו וכולי. ...