תראה כי ברגע שאתה לא מבין את עצמך אז אתה אומר "רגע אבל אני רוצה את זה אבל אני לא עושה את זה" אבל אם אתה כנה עם עצמך אתה אומר "כן אבל לא רוצה את זה מספיק". לדוגמא נגיד הפרעות קשב וריכוז מכירים את הנושא הפרעות קשב וריכוז של ילדים, יש לו הפרעת קשב וריכוז.

ש: לימדתי בבית ספר של כאלה ילדים.

אליעד: כן עכשיו למי יש הפרעת קשב וריכוז אמיתית? לפסיכולוג שאמר שלילד יש הפרעת קשב וריכוז, הפסיכולוג לא מרוכז אז אמר "טוב הילד הזה יש לו הפרעת קשב וריכוז", לא לילד יש הפרעת קשב וריכוז לך אתה לא מרוכז אתה לא קולט שאין לו הפרעת קשב וריכוז אתה עד כדי כך לא מרוכז, למה אין דבר כזה בן אדם לא מרוכז כל אחד מרוכז במשהו אחר הוא איך שמתחיל השיעור הוא מרוכז בפרפרים שבשמיים הוא מרוכז במשהו אחר הוא מרוכז בשעמום המוחלט של השיעור. אין דבר כזה לא מרוכז תחליט שהשיעור הזה יהפוך למשחק תראה בשנייה אחת הילד הזה נהיה מרוכז, כל אחד מרוכז במשהו.

ש: השאלה כמה אתה רוצה את זה.

אליעד: נכון אין דבר כזה חוסר יכולת להתרכז, יש נגיד את הקטע שבן אדם אומר "אני אף פעם לא מצליח להתמיד בשום דבר" אז במה אתה מתמיד? בלא להתמיד בשום דבר אתה עקבי בלא להיקשר, נגיד בן אדם אומר "אני אף פעם לא מצליח להתחייב" נגיד בזוגיות אתה מתחייב ללא להתחייב אתה מחויב ללא להתחייב.

ש: זה לא טוב כאילו.

אליעד: אז מה אם זה טוב או רע אני רק אומר על העיקרון שכל דבר יש לו שני צדדים, זה כמו נגיד על הקטע שאתה לא באמת יש לך בעיית קשב וריכוז אתה פשוט מרוכז במשהו אחר פשוט זה לא מעניין אותך.

ש: כן אתה מפריע למורה.

אליעד: המורה מפריע לך ליהנות, לא זה באמת ככה המורה מפריע לך ליהנות לוקחים ילד קטן שהחיים שלו טובים מאמללים אותו, אתה אומר לו "שב על כיסא עכשיו בוא אני אספר לך מה קרה לפני אלף שנה", "מה זה מעניין אותי תן לי לשחק בחוץ" באים מאמללים אותו ואז אומרים למה הוא לא מצליח להתרכז.

ש: ואז נותנים לו כדורים...