מה גורם לילד לרצות למות ואיך הורים יכולים לעזור?

כאשר ילד נמצא בדיכאון, לא רוצה לחיות ואף מביע רצון להתאבד, זה מעורר בהורים פחד, לחץ ותחושת חוסר אונים. לפי אליעד כהן, הסיבה לכך שהילד מרגיש דיכאון או רצון למות קשורה בדרך כלל לחוויות שהילד עבר או לפרשנויות ששתלו בו הסביבה, במיוחד ההורים. במקרה שבו ילד עבר תאונה שגרמה לו לפציעה קשה בפנים, ולאחריה הוא מביע מחשבות אובדניות ולא רוצה לצאת מהבית או מבית הספר, הגורם הראשוני שההורים צריכים לבדוק הוא התגובה הרגשית שלהם עצמם לאירוע. אליעד מסביר שהילד קולט ומפנים את תגובות ההורים, במיוחד כשמדובר בטראומות, ולכן חשוב קודם כל לבדוק עד כמה ההורים עצמם לחוצים, מדוכאים או חרדים מהמצב.

אליעד כהן ממליץ להורים לשאול את עצמם תחילה: "איך אנחנו הגבנו לאירוע שהילד חווה? איך הסברנו לו את האירוע, וכיצד אנחנו משדרים את הרגשות שלנו לגביו?" ככל שההורים יותר לחוצים וחרדים, הילד מחקה באופן לא מודע את תגובותיהם, וכך נכנס למצב של חוסר אונים ודיכאון. כדי לעזור לילד, ההורים צריכים קודם כל להרגיע את עצמם ולשנות את הגישה הרגשית שלהם כלפי האירוע.

למה הילד אומר שהוא לא רוצה לחיות ומה מסתתר מאחורי המילים האלה?

אליעד כהן מסביר שכאשר ילד אומר משפט כמו "אני לא רוצה לחיות", זה לא תמיד מעיד על רצון אמיתי למות. לפעמים הילד משתמש במשפט הזה כדי לבטא רגש אחר, כמו כאב פיזי, פחד, תחושת בדידות או חוסר אונים. לפעמים הילד אפילו לא מודע בדיוק למה הוא מתכוון, ולכן תפקיד ההורים הוא לשאול שאלות שיסייעו לילד להבין מה באמת מפריע לו. למשל, אם הילד אומר "לא בא לי לחיות", ההורה יכול לשאול: "למה? מה מפריע לך עכשיו? ממה אתה עצוב?" המטרה של השאלות הללו היא לאפשר לילד להביע בצורה ברורה יותר את תחושותיו האמיתיות.

אליעד מדגים שאם הילד אומר שהוא לא רוצה לחיות, כדאי לברר איתו אם הוא באמת התכוון למות או שאולי הוא התכוון לומר "כואבת לי הבטן" או "אני עצוב". ההסבר הוא שהילד לא תמיד יודע לבטא בצורה נכונה את מה שהוא מרגיש, ולכן הוא בוחר במשפט קיצוני, שבפועל מבטא מצוקה רגשית עמוקה, ולאו דווקא רצון אמיתי למות.

האם באמת אין משמעות לחיים ואיך אפשר להתמודד עם חוסר החשק לחיות?

לגבי שאלות על משמעות החיים או חוסר חשק לחיות, אליעד כהן מציע לשאול תחילה מדוע האדם בכלל שואל "למה לחיות?" הוא מדגים ואומר שכאשר אדם שואל "למה אני חי?" זה דומה לשאלה "בשביל מה להתאמץ?" והוא מסביר שהשאלה הזו מופיעה כאשר לאדם רע, כשהוא סובל או כשהוא מרגיש שהתועלת שהוא מקבל מהחיים לא מספיקה כדי להצדיק את המאמץ.

הפתרון שאליעד מציע במקרים כאלה הוא להבין את שורש הסבל. כאשר האדם מזהה בבירור מה בדיוק מפריע לו וממה הוא סובל, הוא יכול להחליט אם לשנות את המציאות או לקבל אותה כפי שהיא. במקרה של ילד שחווה תאונה ונפצע, אם ההורים יצליחו להבין ולתקשר לילד שאין צורך לחשוש מהתגובות של החברה, ושהאירוע שעבר אינו חייב להשפיע לרעה על עתידו, הילד עשוי להרגיש הקלה משמעותית.

איך ללמד את הילד להרגיש טוב למרות הקשיים?

אליעד כהן מסביר שלמעשה מה שהילד רוצה הוא להרגיש טוב, ואם הוא לא מצליח בכך, הוא נכנס לייאוש ודיכאון. התפקיד של ההורים הוא ללמד את הילד להרגיש טוב גם כשהמציאות לא מושלמת. הדרך לכך היא ללמד אותו כיצד להסתכל על האירוע שקרה לו בצורה אחרת. לדוגמה, במקום להדגיש כמה זה רע שהוא נפצע, ההורים יכולים ללמד את הילד כיצד למצוא דברים טובים באירוע, למשל העובדה שהוא חי, שהפציעה לא קטלנית, שהוא יכול להמשיך לשחק, ללמוד ולחיות את חייו למרות הקשיים.

ההורים יכולים להראות לילד שגם אם...