איך לגרום לילד מתבגר לעזוב את הבית ולהיות עצמאי?

אליעד כהן מתייחס לסוגיה נפוצה של הורים רבים - איך להתמודד עם ילד מתבגר שלא מוכן לעזוב את הבית ולהיות עצמאי. אליעד מציג את הדילמה דרך דוגמה של ילד מבוגר שגר בבית הוריו, מנצל אותם כלכלית ורגשית, ואינו מוכן לעזוב. הוא מסביר כי המצב הזה נוצר בעקבות חינוך לקוי שבו הילד הורגל לקבל בלי לתת, והוריו לא הציבו לו גבולות ברורים מגיל צעיר.

אליעד כהן מסביר שהשיטה הפשוטה והנפוצה לטפל בבעיה - "לריב איתו" - אינה יעילה באמת. לדבריו, רוב העצות בסגנון זה אינן מעשיות, מאחר שכל אחד מציע שיטה אחרת ("להחליף מנעולים", "להפסיק לתת לו כסף", "להתעלל בו") אך לא באמת מתמודד עם שורש הבעיה. המטרה האמיתית אינה למצוא דרכים לריב עם הילד אלא לגרום לו לרצות בעצמו להיות עצמאי ולעזוב את הבית.

מדוע ילדים חוששים לעזוב את הבית?

אליעד מסביר כי הילד לא עוזב את הבית בעיקר בגלל פחד להיכשל. הוא מרגיש בטוח בבית הוריו, שם אין סכנת כישלון ואין סיכון שיאלץ להתמודד עם מציאות חדשה ולא מוכרת. כמו תושבי הדרום בישראל, שמעדיפים להישאר בבתיהם למרות הירי והסכנה, גם הילד בוחר להישאר במצב הנוכחי מחשש שהמציאות שתגיע אחר כך תהיה גרועה יותר.

אליעד כהן מדגיש כי חשוב להבין שהבעיה מתחילה בהורים. ההורים הם אלו שפינקו את הילד והרגילו אותו לנוחות יתר. הסיבה שהם עשו זאת נעוצה בכך שגם הם עצמם מפונקים בדרך כלשהי. ההורים פעלו מתוך רצון להעניק לילד את מה שהיו רוצים לקבל בעצמם או מתוך חשש לאבד את אהבתו של הילד. כתוצאה מכך הילד למד לקבל בלי לתת דבר בתמורה.

איך לשנות את ההתנהגות של ילד מפונק?

הדרך הטובה ביותר לגרום לילד להיות עצמאי ולעזוב את הבית היא על ידי שינוי אמיתי של ההורים עצמם. ההורים צריכים להכיר בכך שגם הם מתנהגים באופן דומה לילד שלהם בתחומים אחרים בחיים. בדיוק כמו שהילד חושש לעזוב את הבית ולהתחיל חיים עצמאיים, גם ההורים עצמם חוששים משינויים ומהתמודדות עם אתגרים חדשים.

אליעד כהן מסביר כי ההורים חייבים לבדוק איפה הם "מתנחלים" - כלומר, איפה הם תקועים באזור הנוחות שלהם ומסרבים להתקדם. כמו שהילד מפחד להיכשל כשהוא יוצא מהבית, כך ההורים מפחדים מכישלון בתחומים שונים בחיים שלהם - אם זה בקריירה, בזוגיות או בשינוי דפוסי חשיבה.

אם ההורים יתחילו להתמודד עם הפחדים שלהם, יעזו לעשות דברים חדשים, ויפסיקו לפחד מכישלון, הילד שלהם יראה את השינוי הזה ויקבל דוגמה חיובית. אליעד מציין שהילד ירגיש שהוריו הם אנשים שפועלים ומעזים, ולכן גם הוא ירגיש בטוח יותר לעשות צעדים דומים.

מהי הדרך הנכונה לתת דוגמה אישית לילדים?

לפי אליעד, דוגמה אישית משמעותית מתקיימת כאשר ההורים עצמם עושים את הדברים שהם מפחדים מהם, מתמודדים עם אתגרים חדשים ולא נרתעים מקשיים. הוא מדגיש שאין מדובר בדוגמה אישית רק בתחומים שההורים כבר בטוחים בהם, אלא דווקא באזורים שבהם יש להורים חששות או פחדים. כאשר הילד רואה שההורה לא חושש להסתכן, לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם בעיות וקשיים, הוא לומד באופן טבעי לחקות התנהגות זו.

אליעד מוסיף שככל שההורים ישדרו ביטחון רב יותר ויתמודדו עם האתגרים שלהם, כך הילד שלהם ירגיש יותר בטוח ויצליח לגבור על החששות שלו. בסופו של דבר, שינוי אמיתי בהתנהגות של ההורה, ושינוי באווירה הכללית בבית, יוביל לכך שהילד יבחר בעצמו להיות עצמאי ולעזוב את הבית בלי הצורך בלחץ או באיומים.

לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהפתרון לבעיה הוא פנימי ואישי, והורים חייבים קודם כל לשנות את עצמם כדי להוביל לשינוי בילדים שלהם. הדוגמה האישית היא הדרך האפקטיבית ביותר לחנך ילדים להיות עצמאיים, אחראיים ומסוגלים להתמודד עם אתגרים.