אמהות, להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות
האם כדאי להיות אימא בכל מחיר?
השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון באימהות, התהליך המחשבתי שעומד מאחורי הבחירה להיות אימא, והמשמעויות הרגשיות והפילוסופיות שמתלוות להחלטה זו. אליעד פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: "האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?". מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים.
מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא?
אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת "אני רוצה להיות אימא", לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: "אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?". דרך הדוגמאות הקיצוניות הללו, אליעד מנסה להמחיש שהרצון באימהות איננו אבסולוטי, אלא מותנה בהנחות יסוד ובציפיות לעתיד.
עוד הוא מבהיר, שהשאלה אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות.
למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים?
אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, "אני חייבת להיות אימא". מחשבה זו הופכת לאובססיה, וגורמת לאדם סבל רב. הוא מסביר שהבעיה אינה בעצם הרצון להיות אימא, אלא בחוסר היכולת של האדם לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר האישה חושבת "אני צריכה להיות אימא", זו לא סתם מחשבה, אלא משהו שהופך להיות מאוד משמעותי עבורה, ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת.
אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך.
האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים?
אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר.
הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים...
השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון באימהות, התהליך המחשבתי שעומד מאחורי הבחירה להיות אימא, והמשמעויות הרגשיות והפילוסופיות שמתלוות להחלטה זו. אליעד פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: "האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?". מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים.
מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא?
אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת "אני רוצה להיות אימא", לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: "אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?". דרך הדוגמאות הקיצוניות הללו, אליעד מנסה להמחיש שהרצון באימהות איננו אבסולוטי, אלא מותנה בהנחות יסוד ובציפיות לעתיד.
עוד הוא מבהיר, שהשאלה אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות.
למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים?
אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, "אני חייבת להיות אימא". מחשבה זו הופכת לאובססיה, וגורמת לאדם סבל רב. הוא מסביר שהבעיה אינה בעצם הרצון להיות אימא, אלא בחוסר היכולת של האדם לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר האישה חושבת "אני צריכה להיות אימא", זו לא סתם מחשבה, אלא משהו שהופך להיות מאוד משמעותי עבורה, ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת.
אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך.
האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים?
אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר.
הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים...
- האם כדאי להיות אם חד הורית?
- האם צריך דמות אב לילדים?
- אימהות ובחירה חופשית
- איך להתמודד עם אובססיה להיות אימא?
- יתרונות וחסרונות בזוגיות
- להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות?
- מתי נכון להביא ילד לעולם?