... הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית מה עושים כשהילדים רבים בבית ואיך להפסיק מריבות בין אחים? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם מריבות בין אחים בבית, וכיצד ההורים יכולים ללמד את ילדיהם להתמודד עם מצבים של כעס, תסכול ואלימות. כאשר יש בבית שני ילדים רבים, ובמיוחד אם אחד הילדים נוטה להיות יותר דרמטי, יותר עצבני, או להוציא דברים מפרופורציה, חשוב להבין כיצד לנהל את המצב באופן נכון. למה הילדים שלי רבים כל הזמן ואיך אני יכולה למנוע את זה מראש? ראשית, אליעד מדגיש שהגישה הנכונה היא לא רק להתמודד עם המריבה בזמן אמת, אלא לנסות למנוע אותה מראש על ידי חינוך הילדים לחשיבה הגיונית ולקיחת אחריות אישית. כשהילדים לומדים לבדוק את המציאות ולשאול שאלות על האירועים שמתרחשים סביבם, הם יכולים להיות יותר רגועים ופחות להוציא דברים מפרופורציה. לדוגמה, כאשר אחת הבנות כועסת כי הבקבוק שלה נעלם, להורה זה אולי נראה כדבר לא משמעותי, אך לילדה זה כל עולמה באותו הרגע, בדיוק כמו שמבוגר מתוסכל ממשהו משמעותי כמו ביטול אירוע שהתכונן אליו חודשים ארוכים. ההורה צריך להבין את תחושת הילדה, ולעזור לה להתמודד עם המצב על ידי שאילת שאלות שירגיעו אותה ויגרמו לה להטיל ספק במסקנות שלה בעצמה. כיצד לעזור לילד להתמודד עם כעס וללמוד לקחת דברים בפרופורציה? אליעד ממליץ להתחיל מהדברים הקטנים ביותר שמוציאים את הילדה מפרופורציה. אם הילדה מתעצבנת למשל מכך שאחותה לקחה כפית שהיא רצתה להשתמש בה, ההורה צריך להדריך אותה ולהוביל אותה לחשיבה רציונלית באמצעות שאלות כמו למה זה מפריע לך?, מה יקרה אם לא תקבלי את הכפית?, ולהביא אותה בעצמה להבנה שאין בכך משהו נורא. התהליך הזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית, ולא להתחיל מיד בדברים גדולים שהילדה תופסת כקריטיים עבורה. אליעד מדגיש גם כי ההורה חייב בעצמו ללמוד להתמודד עם מצבים מלחיצים בצורה רגועה, מכיוון שאם ההורה לחוץ, גם הילד יהיה לחוץ. חשוב לא רק לתת לילד מסקנות מוכנות (זה לא נורא), אלא לעבור איתו תהליך מחשבתי אמיתי בו הילד מבין לבד מדוע המצב הוא לא כל כך חמור. מה לעשות בזמן שהילדים רבים? כאשר המריבה כבר מתרחשת בפועל, ההורה לא צריך למהר ולהביע את דעתו לגבי מי צודק, או להשתיק את אחד הילדים כדי להשיג שקט. זה אולי יביא לשקט רגעי, אבל לטווח הארוך, זה יזיק לילדים. כאשר ההורה אומר לילד שהוא צודק רק כדי להרגיע אותו, הילד מתרגל למחשבה שהצדק תמיד איתו, וכאשר יגדל יתקשה להתמודד עם מצבים שבהם אחרים לא יסכימו איתו. במקום זאת, אליעד ממליץ לעצור ולשאול את הילדים שאלות ברוגע: מה בדיוק קרה?, איך אתה יודע שזה באמת מה שקרה?, אולי הצד השני בכלל לא התכוון לפגוע בך?. על ידי שאלות אלו, ההורה עוזר לילדים לבדוק בעצמם את האמת מאחורי האירועים ומלמד אותם לקחת אחריות על המחשבות והתגובות שלהם. איך לעזור לילד להתמודד עם אכזבות קטנות? אליעד ממחיש את זה דרך דוגמה נוספת: ילדה שמתוסכלת כי אחותה לקחה לה חולצה חדשה למדוד אותה, והילדה חוששת שזה יהרוס את החולצה. במקום להלחיץ את הילדה עם דעות נגדיות כמו מה אכפת לך שהיא מודדת?, ההורה צריך לשאול שאלות כמו מה מפריע לך?, למה זה כל כך משמעותי עבורך? ולברר את כל ההנחות הלא נכונות שיש ל

... בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית מה עושים עם ילד מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב זה, כשהוא מדגים באמצעות דיאלוג שמציג אמא שמתקשה לקבל את חוסר ... של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות מצד הילד והסביבה. אפשרות שנייה היא להשלים עם המצב כפי שהוא, כלומר, לקבל את העובדה שהילד אינו עובד או מתפקד עצמאית ולחיות עם זה בשלום. משמעות הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי בקבלת ההחלטה נובע מחוסר היכולת של ההורה ... נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש את הקושי, אליעד נותן דוגמה של אדם שאינו ... שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ההורה במצב של תקיעות. כמו שאדם היה סובל אם כל הזמן ... כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה נוספת - תשלום ארנונה או חשבון חשמל. רוב האנשים משלימים עם זה כי הם מבינים שאין ברירה אחרת, ... עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ללא תנאים, כי בעולם יש תמיד תנאים כלשהם, ... נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו ... שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר את רגשות האשמה. לקבל לגמרי את המציאות של חוסר התפקוד של ה

... בתשובה, הצטרפות לכת, בן חוזר בתשובה, בת חוזרת בתשובה, הורים לילדים נפגעי כתות, ילד חוזר בתשובה, ילדה חוזרת בתשובה, הורים לילדים חוזרים בתשובה, איך מתמודדים עם ילד חוזר בתשובה? התמודדות עם חזרה בתשובה, ילד חזר בתשובה מה לעשות כשהילד חוזר בתשובה או מצטרף לכת? אליעד כהן מסביר שכאשר ילד או מישהו קרוב מחליט לחזור בתשובה, להצטרף לכת או להתחזק בדת, ההורים נמצאים לעיתים קרובות במצב של בלבול וחוסר אונים. הם מרגישים שהילד שלהם הולך לאיבוד ולא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש. הוא מתאר מצב נפוץ שבו ילד או ילדה מתחילים ללכת לשיעורי תורה, מתחזקים מבחינה ... או אפילו מצטרפים לגורו כלשהו, וההורים לא יודעים כיצד לפעול. הוא מדגיש כי למרות שבהתחלה התהליך יכול להיראות חיובי, כמו ילד שהפסיק להשתמש בסמים ומתחיל ללכת לשיעורי ... ונורמטיביים לחלוטין. המטרה היא להדגיש שהסכנה קיימת תמיד ושיש להיות ערניים במיוחד. מהי הדרך היחידה שבטוח תעזור לילד שחוזר בתשובה? אליעד כהן מציין בבירור שקיימות גישות שונות להתמודדות: חלק חושבים שצריך לריב עם הילד, חלק חושבים שצריך לאהוב אותו יותר, חלק רוצים ... כספית. אך לדעתו, אף אחת מהגישות האלו לא בטוחה ב - 100%. קיימת רק שיטה אחת שהיא ודאית לגמרי, וזאת הדרך של לעודד את הילד לפתח את השכל. למה הדרך הכי טובה היא לעודד את הילד לחשוב בהיגיון? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהדרך ... כזו הוא לא יזרוק את השכל שלו לפח ולא יהפוך לעיוור באמונתו. אליעד כהן מבהיר את זה עוד יותר על ידי דוגמה קיצונית: אם ילד יחליט להצטרף לדאעש ולהיות מחבל מתאבד, כל ... דילמה מעניינת: מצד אחד, זרם דתי לא הגיוני כמו ברסלב, שדוגל בזריקת השכל, יכול להיות קל יותר מבחינה תיאורטית לעזור לילד להשתחרר ממנו - כי הילד נמצא שם רק בגלל צרכים רגשיים. אם מספקים לו את ... לעזוב את המקום הזה. מצד שני, זרם דתי הגיוני כביכול, שמנמק את הדת והאמונה בצורה לוגית לכאורה, יהיה יותר קשה לעזור לילד לצאת ממנו, כי להורים אולי לא יהיה מספיק ידע או יכולת לסתור את הטיעונים של הרבנים שמשכנעים את הילד. למרות זאת, אליעד כהן ממליץ תמיד לבחור בגישה שמעודדת את השכל, משום שבטווח הארוך זה ייתן את הסיכוי הטוב ביותר לשחרר את הילד. ככל שהילד יפתח את השכל שלו יותר, יהיה קל יותר, בעת הצורך, להתמודד עם הטענות שלו בצורה שכלית ולהוציא אותו מזרמים שגויים. איך לעזור לילד לפתח את השכל? אליעד כהן מציע להורים לעודד את הילד לחשוב בהיגיון, גם אם הוא החליט ללכת לכיוון דתי. המסר צריך להיות ברור לילד: אל תזרוק את השכל שלך לפח. הילד חייב לשמור תמיד על חשיבה ביקורתית ולהבין למה הוא ... הוא מדגיש שהיכולת לחשוב בהיגיון היא זו שפותרת את כל הבעיות מסוג זה, ולכן זוהי העצה המרכזית שלו לכל הורה שמתמודד עם ילד שחזר בתשובה או הצטרף לכת. איך להתמודד עם ילד שחוזר בתשובה? איך לעזור לילד שהצטרף לכת? איך לשכנע מישהו לעזוב את הדת? איך ...

... עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים מה גורם לילד או לעובד להתריס ולמרוד? הסיבה למרדנות, סרבנות, ועקשנות אצל ילדים, עובדים ואנשים תלויים תלויה במגוון גורמים, אחד מהם הוא הרצון להרגיש ... מציע הסבר פסיכולוגי לכל תופעה זו, תוך הדגמה כיצד ילדים (או עובדים) מתנגדים למה שנאמר להם, גם אם ההוראה הגיונית ונכונה ... האדם לרצות להרגיש שהוא נפרד מהמציאות שמסביבו. כאשר ילד מקבל הוראה מהוריו או מבוגר אחר, לעיתים יש לו רצון פנימי להרגיש שהוא ... ומההוראות שהוא מקבל. זו הסיבה שבפעמים רבות, הילד לא מקשיב להוראות, אפילו אם הן הגיוניות ועשויות להועיל לו. הילד לא רוצה להרגיש שהוא חלק מהמשמעת או מההוראות של אחרים, ובמקום זאת הוא בוחר ... על תחושת העצמאות האישית שלו. ההסבר לפעולתו של הילד הוא לאו דווקא כי הוא לא מסכים עם ההוראות או כי הוא רוצה להפריע למבוגרים, ... היחידה להרגיש כך היא להתנגד למבוגר שמוביל את הדרך. הילד, בתגובה להוראות, מייצר התנגדות שלא בהכרח משמעה חוסר הסכמה אלא צורך אישי ... בתוך ההוראות או בקונטקסט של הפעולה. למשל, בהנחה שהילד או העובד נמצא במצב שבו הוא מרגיש תלות מוחלטת במבוגר או בסמכות, הדרך לפתור ... באופן כללי, חשוב להבין שהמרדנות או ההתנגדות אצל ילדים או עובדים לא נובעת בהכרח ממקום של חוסר הסכמה או כוונה רעה. במקרים רבים, מדובר בניסיון של הילד או העובד לשמור על תחושת האינדיבידואליות והעצמאות שלו. ברגע שמבינים את ... ולא בהכרח על דרך של ציות עיוור. בעיות משמעת אצל ילדים איך לגרום לילד להקשיב? הדרכת הורים אינדיבידואליות של ילדים הפרעת התנגדות ילדים עבודת צוות עם ילדים בעיות משמעת אצל ילדים, למה הילד סרבן? למה הילדה סרבנית? למה הילד מסרב? למה הילדה מסרבת? למה הילד עקשן? למה הילדה עקשנית? למה הילד מתעקש? למה הילדה מתעקשת? למה ה

... ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. ... מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי בהרגשה הזאת ... נתקל במציאות קשה, כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם ה

... הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים? איך להתמודד עם ילד שעושים עליו חרם בבית הספר? כאשר הורים מגלים כי הילד שלהם נתון לחרם חברתי בבית הספר, הם לרוב נבהלים ומחפשים דרכים לטפל בסיטואציה. אך ישנם דברים שצריך לעשות, ויש דברים שצריך להימנע מהם, שכן ההתנהלות הנכונה ... למה לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? הסיבה המרכזית לכך שהורים לא צריכים לשדר לחץ או פחד לילד, היא שההורה עשוי להעביר לילד תחושת בהלה ומתח שהופכים את החרם לבעיה הרבה יותר גדולה ממה שהיא באמת. ילדים עשויים ללמוד מההורים שהם אמורים להרגיש פגועים ומפוחדים כאשר עושים להם חרם. אך בפועל, אם הילד יפנים שהחרם הוא לא סוף העולם, הוא יוכל להתמודד עם הסיטואציה בצורה הרבה יותר בריאה, ולהבין שזה לא מאורע שיש להתרגש ממנו עד כדי טראומה. במילים אחרות, חשוב שההורה יבהיר לילד שלא מדובר באסון גדול ושהוא יכול ללמוד להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ממחישה את התגובה הנכונה? למרות שילד בבית הספר לא רוצה להרגיש נידוי חברתי, יש להכיר בכך שגם המבוגרים נתקלים לפעמים במצבים של חוסר חיבור חברתי. במקרים כאלה, רבים מאמינים כי מקום העבודה הוא ... זה חשוב להעביר גם לילדים: בית הספר הוא מקום ללמוד ולהתפתח, ולא בהכרח מקום שבו כולם חייבים להיות חברים שלך. כיצד הפגנת חוסן נפשי מצמצמת את תופעת החרם? ילד שמשדר ביטחון עצמי ולא נבהל מההתנהגויות של הסביבה, הוא פחות סביר להיתקל בחרם. אם ילד לא יגיב לכאורה לעג או לצחוק, הסביבה תמצא פחות עניין לפגוע בו. אנשים נוטים לפנות לעבר ילדים שמפגינים חולשה או רגישות גבוהה יותר, בעוד שילדים שמפגינים ביטחון עצמי נהנים פחות מהתסכול של התוקפים. מה לא לעשות כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי ולהפוך את החרם לאסון. כאשר הילד רואה שההורה מבוהל או כועס, הוא מסיק שגם הוא אמור להרגיש כך, דבר שמחמיר את התחושה שהוא עובר טראומה. במקום זאת, חשוב לשדר לילד שזו לא בעיה בלתי ניתנת להתמודדות, ולהבהיר לו שניתן לעבוד על כישורים חברתיים כדי למצוא חברים חדשים או להתגבר על הצחוק. איך לחזק את הילד בעולם האמיתי? בדיוק כמו מבוגרים שלפעמים מרגישים לבד או מנותקים חברתית, ילדים יכולים להרגיש לבד כשעושים להם חרם. עם זאת, בעולם האמיתי, לא פונים לראש העיר כדי שיכפו על אחרים להיות חברים שלך. במקום זאת, לומדים לפתח כישורים ... את החרם? לא לשדר לחץ לילד. להבהיר לו שזה לא אסון שאין לו חברים כרגע. לבדוק אם יש סיבה התנהגותית או אופי שגורמת לו להיות קורבן לחרם (כגון רגישות גבוהה מדי). ללמד את הילד כישורים חברתיים: איך להצטרף לחבורות, איך לפתח קשרים חיוביים. אם יש צורך, לפנות לגורמים חיצוניים, כמו מורים או הורים של ילדים אחרים, רק בשלב מאוחר יותר, אם הסיטואציה קשה מדי. מדוע הגישה של לקחת אחריות כה חשובה להתמודדות? הגישה החשובה ביותר במצבים כאלה היא ללמד את הילד לקחת אחריות על המצב ולפעול לשיפור עצמי במקום לחכות שמישהו אחר יתערב. במקום להתמקד במה אחרים עושים או לא עושים, הילד לומד להתמודד עם המציאות ולהגיב בצורה בריאה לחוויות קשות. זהו תהליך שמחזק את הביטחון העצמי של ה

... הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג מה לעשות כשהילד משתמש בסמים? כאשר הילד משתמש בסמים, בין אם מדובר בסמים קלים כמו מריחואנה או בסמים קשים יותר, חשוב להבין תחילה למה הוא בכלל עושה את זה. אליעד כהן מסביר שהמפתח האמיתי להפסקת השימוש בסמים הוא לטפל בשורש הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים מלכתחילה. הוא מדגיש ששימוש בסמים, אפילו שזה מזיק, מספק לילד תחושה טובה שמכסה על מצוקה פנימית או רגשית שהוא אינו יודע לפתור בכוחות עצמו. לכן, השאלה שצריך לשאול היא לא רק איך לגרום לילד להפסיק להשתמש בסמים, אלא למה הילד משתמש בסמים מלכתחילה ומה רע לו בחיים. למה הילד משתמש בסמים? הסיבה שילדים או בני נוער מתחילים להשתמש בסמים נובעת כמעט תמיד ממצוקה רגשית או נפשית שהם לא מצליחים להתמודד איתה בדרכים אחרות. אליעד כהן מדגים שאולי הילד לא מסתדר עם חברים, מתקשה להסתגל למציאות, חווה לחץ, דיכאון, חוסר הערכה עצמית, או אפילו לא יודע לקבל החלטות בעצמו. במצב כזה, הילד פונה לסמים כי הם מספקים לו פתרון מהיר וקל להרגשה טובה, מרגיעה ומנחמת. במילים אחרות, הסמים הם כמו תרופה זמנית לבעיה עמוקה יותר שהילד לא מסוגל לפתור לבדו. איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? לפי אליעד כהן, הדרך היחידה שבאמת עובדת כדי להפסיק את השימוש בסמים, ובכלל זה במריחואנה או חשיש, היא טיפול בבעיה הרגשית שבגללה הילד פונה לסמים. כל דרך אחרת, כמו איומים או כפייה על הילד להפסיק לעשן, תיכשל בטווח הארוך. הוא מדגיש שגם אם הכפייה תעבוד לזמן קצר, היא עלולה לגרום לבעיות חמורות יותר, כמו הפרעות נפשיות חדשות, כיוון שהילד נשאר ללא הפתרון הזמני שהיה לו לסבל הפנימי. מדוע פתרונות כמו כפייה להפסיק לצרוך סמים לא יעילים לאורך זמן? אליעד כהן מדגים שהפסקה בכפייה של ... אם נסיר את חוסם העורקים בלי לטפל בפצע, האדם עלול לדמם למוות. כך גם במקרה של סמים: אם נפסיק לילד את השימוש בסם בלי שטיפלנו בגורמים לסבל שלו, הבעיה רק תחמיר, וייתכן שיגיע למצב נפשי קשה יותר ממה שהיה לפני כן. איך אפשר לפתור את הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים? הפתרון, לפי אליעד כהן, הוא בראש ובראשונה זיהוי ברור של הסיבות הרגשיות שהובילו את הילד להשתמש בסמים. צריך לקחת דף, לרשום מה לדעתנו קשה לילד, אילו בעיות יש לו עם עצמו, במה הוא לא מצליח להסתדר, ולהתמקד בלתת לו כלים אמיתיים לחיים. כלים אלה הם היכולת לחשוב באופן הגיוני, לקבל החלטות בצורה נכונה, להתמודד עם אתגרים, להרגיש טוב עם עצמו ולהיות שלם עם חייו. ברגע שהילד ילמד לפתור את הבעיות הרגשיות שלו וירגיש טוב בלי תלות בסמים, הוא יפסיק לצרוך אותם באופן טבעי. מה תפקיד ההורים בפתרון ההתמכרות של הילד לסמים? אליעד כהן טוען שזו האחריות של ההורים ללמד את ילדיהם להתמודד נכון עם החיים. הוא מדגיש שהורות אמיתית איננה מסתכמת רק בדאגה פיזית כמו אוכל, ביגוד או קורת גג, אלא גם בחינוך רגשי ונפשי. לפי דבריו, אם ילד משתמש בסמים זה אומר שההורים לא העניקו לו את הכלים הרגשיים והנפשיים להתמודדות נכונה עם החיים. ההורים חייבים להבין שהילד זקוק להשקעה נפשית ורגשית מצידם, ולא רק חומרית. כהורים, עליהם לקחת אחריות מלאה ולעזור לילד ללמוד כיצד להרגיש טוב עם עצמו בלי להזדקק לסמים. מה קורה אם מפסיקים את צריכת הסמים בלי לפתור את הבעיה הרגשית? אליעד כהן מזהיר שאם נפסיק ...

חינוך ילדים, ניהול עובדים, כעס בבית, כעס בעבודה, ללמוד לשכנע, לגרום לילד לסדר את החדר, סדר וניקיון בבית, איך לשכנע ילדים? איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך הילדים, בית נקי, ניקיון אצל ילדים למה קל יותר לשלוט בכעס בעבודה מאשר ... להיתפס כחסרי שליטה, חלשים או לא מקצועיים. לדוגמה, אדם יכול להתעצבן על עובד שעושה טעות, אך יבחר להסתיר את הרגשות כדי לא להיתפס כמנהל חסר יכולת שליטה. לעומת זאת, כאשר ילד עושה טעות דומה בבית, ההורה מרשה לעצמו לבטא כעס כי אינו מרגיש מאוים מהילד או מהתגובות של הילד כלפיו. אליעד כהן מציין שבפועל, הכעס קיים ... הביטוי שלו. בעבודה, התדמית המקצועית מחייבת להסתיר כעס כדי לשמור על סמכות, ובבית אנשים מרגישים שאין להם סיבה אמיתית להסתיר את רגשותיהם. איך להפחית את הכעס בבית מול הילדים? אליעד מסביר שכדי להפחית את רמת ... לקבל את המציאות גם כשהיא לא מתאימה בדיוק לציפיות, ובכך להפחית את התסכול שמוביל לכעס. הוא מדגיש שחשוב להשתמש בשתי האסטרטגיות במקביל, ולא להסתפק רק באחת. כיצד לגרום לילדים לקחת אחריות ולשמור על סדר בבית? אליעד מציג גישה אסטרטגית לפתרון בעיית חוסר האחריות של ילדים. ראשית, הוא ממליץ לוודא שהילד מבין בכלל מה המשמעות של לקיחת אחריות. לדוגמה, ילד עשוי לחשוב שהוא מאוד אחראי, אך לדעתו סידור הבית אינו בתחום אחריותו, אלא באחריות ההורים. במצב כזה, לא יעזור ללמד אותו על אחריות, אלא יש להסביר לו שסידור הבית אכן בתחום האחריות שלו. כדי לגרום לילדים לקחת אחריות על סדר וניקיון בבית, אליעד מציע כמה שלבים: קודם כל, לגרום לילד להאמין שבית נקי ומסודר הוא מצב רצוי וטוב עבורו באופן אישי. זה שלב הכרחי, כי אם הילד לא ישתכנע בכך, הוא לא ישתף פעולה מרצונו, אלא רק מכפייה או פחד - דבר שלא יעיל לאורך זמן. לאחר שהילד מבין שבית נקי הוא דבר חיובי עבורו, יש ליצור קשר ברור בין הרצונות שלו לבין בית נקי. לדוגמה, אם הילד אוהב לאכול וצריך כלי אוכל נקיים, להבהיר לו שהניקיון הוא תנאי הכרחי לכך. יש לחזק את ההתניה בין ניקיון לבין הרווחים שהילד מקבל מכך. לדוגמה, אם הוא מתלונן על כך שאינו מוצא דברים בבית, להבהיר לו שאם הבית היה מסודר הוא היה מוצא הכל בקלות רבה יותר. איך אפשר לשכנע את הילד שהבית יהיה מסודר גם בלי תשלום כספי? אליעד מסביר שהשכנוע באמצעות כסף הוא פתרון לטווח קצר ולא מומלץ כפתרון קבוע. הוא מדגיש שבסופו של דבר, לילדים יש מטרות אישיות משלהם. המטרה היא לגרום לילדים לראות בניקיון יתרון אישי. לדוגמה, הילד יתלהב מזה שהבית מסודר כי כך יותר נוח לו לשחק, למצוא את הדברים שלו, ולהתנהל בצורה נעימה יותר ביום - יום. הוא מציע לתת לילדים תחומי אחריות מוגדרים בצורה נעימה ומדורגת, כדי שיתרגלו לרעיון שכל אחד אחראי למשהו, ובכך יראו בזה חלק טבעי מהחיים. הוא מציין שאם ההורים כל הזמן ייקחו על עצמם את האחריות, הילדים יתרגלו לרעיון שהם לא צריכים לקחת אחריות, ולכן עדיף לחלוק את האחריות גם במשימות מחוץ לבית, כמו בטיולים ובפעילויות משפחתיות. כיצד להשריש בילדים את ערך הניקיון לאורך זמן? אליעד מדגיש שהדרך להשריש את ערך הניקיון לאורך זמן היא שינוי עמוק של מערכת האמונות של הילדים לגבי ניקיון וסדר. הילדים צריכים להשתכנע שסדר הוא דבר שמשרת אותם אישית, לא בגלל שזה רצון ההורים. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה שונא לסדר ומתלונן על כך כל ...

... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים ... של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או ...

ילד חוצפן, חוצפה אצל ילדים, למה הילד מתחצף? למה הילד חוצפן? למה הילד חצוף? למה הילד מרדן? למה הילד חושב שמגיע לו הכל? הדרכת הורים, בעיות משמעת אצל ילדים, ילדים חצופים, איך לגרום לילד להקשיב לך? איך לגדל ילד ממושמע? חינוך למה ילדים מתחצפים ואיך לגרום להם לא להתחצף? כשילדים מתחצפים, הכוונה היא שהם מאבדים את ההערכה כלפי ההורים ומרגישים שמגיע להם יותר ממה שניתן להם, לפעמים מבלי להבין את המשמעות של ההתנהגות הזאת. חוצפה אצל ילדים יכולה להופיע בצורות שונות, אך אחת הצורות הנפוצות ביותר היא הילד שמרגיש שמגיע לו הכל, שלא מעריך את מה שנתנו לו, ומגיב בזלזול כלפי ההורים או המבוגרים שסביבו. הסיבה המרכזית לכך היא שהתנהגות כזו אינה נולדת באופן טבעי אצל הילד, אלא נלמדת מהסביבה הקרובה, בעיקר מההורים. למעשה, אם ההורים עצמם נוהגים לחשוב שמגיע להם יותר ממה שבאמת מגיע להם, הם מעבירים את דפוס המחשבה הזה לילדיהם. אליעד כהן מסביר כי ילדים לומדים בעיקר דרך חיקוי, ולפיכך אם ההורה מרגיש שמגיע לו יותר ממה שהוא מקבל או שמעדיף לקבל יותר ממה שהוא מוכן לתת, הילד ילמד את הדפוס הזה ויאמץ אותו. איך דפוסי ההתנהגות של ההורים משפיעים על הילד? כאשר ההורים מתנהגים בדרך כזו, הם בעצם מלמדים את הילד שזו ההתנהגות הרצויה. אם ההורה תמיד מעדיף לקבל יותר ממה שהוא נותן, הילד יבין כי גם לו מותר לדרוש ולקבל הרבה יותר ממה שהוא מוכן להשקיע. יתרה מכך, אם הילד רואה שההורה תמיד מקבל משהו בתמורה למעט מאוד, הוא מבין שמגיע לו לקבל גם כן ללא מאמץ. עוד דפוס התנהגות שעלול להחמיר את הבעיה הוא כאשר ההורים נותנים לילד הרבה ללא גבולות. לדוגמה, כשהילד נופל ומיד מרימים אותו, או כאשר הילד רוצה משהו ומיד נותנים לו אותו בלי שתהיה תמורה או מאמץ מצידו. הבעיה בכך היא שהילד מתחיל לחשוב שמגיע לו לקבל כל דבר אוטומטית, מבלי שיצטרך להעריך או להתאמץ בתמורה. מה ניתן לעשות כדי להפחית חוצפה אצל ילדים? כדי להתמודד עם חוצפה, אליעד כהן מציע שני צעדים עיקריים שיכולים לסייע להורים לשנות את התנהגות הילד: 1. התבוננות פנימית של ההורים: חשוב שההורים יבדקו את תפיסת המציאות האישית שלהם. האם הם עצמם מרגישים שמגיע להם יותר ממה שהם מקבלים? האם הם עצמם נוהגים לקבל יותר ממה שהם נותנים? אם התשובה לכך חיובית, עליהם לשנות את דפוסי המחשבה האלה. ברגע שההורה יתחיל לשנות את הגישה הזו, גם הילד, שהוא בעצם שיקוף של התנהגות ההורים, יתחיל להשתנות בהתאם. 2. הגדרת גבולות והצבת תנאים: כשההורה מעניק ל