8:07חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות
למה לילדים יש יותר חרדות מאשר למבוגרים?
אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו "דף חלק", ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות אחרות, כמו "מה הסיכוי שזה יקרה" או "גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה". לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות.
איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים?
אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות.
מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד?
ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של "מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה" או "איך ניתן להתמודד עם הסכנה". אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן.
האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל?
לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה מופעל המנגנון הזה ולגבי אילו דברים. ילד יכול להיראות חסר פחד לחלוטין כי הוא עדיין לא למד שהמצב מסוכן. מנגד, אותו ילד יכול להפוך לפחדן מאוד ברגע שמלמדים אותו על סכנה כלשהי ללא הסבר מאזן. כך, ילדים נעים בין מצבי פחד מוגזמים למצב של חוסר פחד, בהתאם למידע שהם מקבלים מהסביבה.
למה מבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים מפחדים מהם?
אליעד כהן מסביר שמבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים חוששים מהם, פשוט כי הם כבר הספיקו לצבור ידע וניסיון, ולהבין את ההבדלים בין דמיון למציאות. מבוגרים מסוגלים להעריך הסתברויות וסיכונים בצורה יותר מציאותית, ולכן הפחד אצלם פחות מוגזם. למשל, מבוגר יודע שהסיכוי שתהיה מפלצת מתחת למיטה הוא אפסי ולכן אינו חושש מכך.
האם נכון לעודד ילד לא לפחד בכלל?
אליעד כהן אינו ממליץ לעודד ילדים לא לפחד כלל, אלא להדגיש לילדים את החשיבות של החשיבה המאזנת. כאשר מסבירים לילד על סכנה מסוימת, יש ללמד אותו גם להעריך נכונה את רמת הסיכון ואיך ניתן להתמודד עם החרדה. חשוב שילדים יבינו שתחושת פחד היא טבעית, אך לצד זאת, יש דרכים להרגיע אותה על ידי חשיבה נכונה ומציאותית.
כיצד ליישם את ההבנה הזאת בהתמודדות עם חרדות ילדים?
כדי להתמודד עם חרדות של ילדים, אליעד כהן מציע מספר דרכים:
אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו "דף חלק", ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות אחרות, כמו "מה הסיכוי שזה יקרה" או "גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה". לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות.
איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים?
אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות.
מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד?
ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של "מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה" או "איך ניתן להתמודד עם הסכנה". אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן.
האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל?
לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה מופעל המנגנון הזה ולגבי אילו דברים. ילד יכול להיראות חסר פחד לחלוטין כי הוא עדיין לא למד שהמצב מסוכן. מנגד, אותו ילד יכול להפוך לפחדן מאוד ברגע שמלמדים אותו על סכנה כלשהי ללא הסבר מאזן. כך, ילדים נעים בין מצבי פחד מוגזמים למצב של חוסר פחד, בהתאם למידע שהם מקבלים מהסביבה.
למה מבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים מפחדים מהם?
אליעד כהן מסביר שמבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים חוששים מהם, פשוט כי הם כבר הספיקו לצבור ידע וניסיון, ולהבין את ההבדלים בין דמיון למציאות. מבוגרים מסוגלים להעריך הסתברויות וסיכונים בצורה יותר מציאותית, ולכן הפחד אצלם פחות מוגזם. למשל, מבוגר יודע שהסיכוי שתהיה מפלצת מתחת למיטה הוא אפסי ולכן אינו חושש מכך.
האם נכון לעודד ילד לא לפחד בכלל?
אליעד כהן אינו ממליץ לעודד ילדים לא לפחד כלל, אלא להדגיש לילדים את החשיבות של החשיבה המאזנת. כאשר מסבירים לילד על סכנה מסוימת, יש ללמד אותו גם להעריך נכונה את רמת הסיכון ואיך ניתן להתמודד עם החרדה. חשוב שילדים יבינו שתחושת פחד היא טבעית, אך לצד זאת, יש דרכים להרגיע אותה על ידי חשיבה נכונה ומציאותית.
כיצד ליישם את ההבנה הזאת בהתמודדות עם חרדות ילדים?
כדי להתמודד עם חרדות של ילדים, אליעד כהן מציע מספר דרכים:
- להסביר לילד את המציאות בצורה ברורה ופשוטה, כך שהוא יבין גם את הסיכון וגם את האפשרות להרגיע את עצמו.
- לתת לילד דוגמאות לכך שיש דברים שמפחידים רק בדמיון, ולהראות לו שבמציאות הסיכוי שמשהו רע יקרה הוא נמוך.
- להזכיר לילד שחרדה היא טבעית, אבל תמיד יש דרך להתמודד איתה בעזרת מחשבה הגיונית.
- לעודד את הילד לשתף את המבוגר בפחדים שלו, ואז להציג בפניו נקודת מבט מרגיעה.
- איך להרגיע פחדים של ילדים?
- התמודדות עם פחד מדמיון ומציאות
- פחד ממפלצות ומתחת למיטה
- פיתוח חשיבה מאזנת מול חרדות
- למה ילדים מפחדים יותר ממבוגרים?
- איך לעזור לילד להתמודד עם פחדים?
למה נדמה שלילדים יש יותר חרדות ממבוגרים?
ילדים נוטים לפחד ממפלצת מתחת למיטה, ממחלות או מסיטואציות שנראות לא הגיוניות בעיני מבוגרים. הסיבה לכך היא שילדים נמצאים בשלב למידה שבו הם קולטים מסרים ממבוגרים ומהסביבה, אך עדיין חסרה להם היכולת לאזן את הפחד עם המחשבה ההפוכה. מבוגרים יודעים לצמצם פחדים באמצעות חשיבה על הסתברויות ועל התוצאות האפשריות, אך ילד, שמקבל לראשונה את הרעיון שלפחד, יכול לאמץ אותו באופן מוגזם לפני שהוא רוכש את המיומנות לחשוב גם על הצד המרגיע של הדברים.
איך קורה שילד שבתחילה לא מפחד כלל הופך לפתע לחרד?
ילד שנולד לא מפגין פחדים באופן מודע, ולעתים נדמה שהוא "רץ לכביש" בלי לדאוג מרכבים. אך ברגע שמסבירים לו שיש סכנה, הוא מתחיל לפתח מנגנון פחד. הבעיה היא שלעתים מלמדים ילד לפחד, בלי להקנות לו גם את ההסבר המאזן: מהו הסיכוי האמיתי להיפגע, או איך להתמודד עם עצם הפחד. כך נוצר מצב של ילדים עם חרדות מוגזמות, כי הם לומדים רק צד אחד של המשוואה, "להיזהר ולהפחיד את עצמם", בלי ללמוד איך לצמצם את עוצמת הפחד דרך בחינת סיכויים וסיכונים אמיתיים.
האם מישהו מלמד את הילד לפחד ממפלצות מתחת למיטה?
לפעמים הילד נחשף לסיפורים או לתכנים על מפלצות, ואז הוא קולט מסר שעליו לפחד מהן. אולם לפעמים גם בלי סיפורים מפורשים, ילד מפתח פחד דמיוני פשוט משום שדמיונו פעיל מאוד, והוא משלים מידע חסר בהשערות מאיימות. מנגנון הפחד אצל ילדים פועל בצורה חזקה כי אין להם עדיין את הכלים להבחין בין דמיון מוחלט לבין מציאות מוגדרת.
כיצד "דף חלק" משפיע על מנגנון הפחד אצל ילדים?
הדימוי של ילד כ"דף חלק" מדגיש שאין לו עדיין את כל הידע המספק שיאזן אמונות חדשות. אם שתלו בראשו מחשבה "עליך להיזהר", הוא מקבל אותה בעוצמה כי היא עדיין לא נתקלת במחשבות כמו "הסיכוי שמשהו יקרה נמוך" או "גם אם יקרה, יש דרך להתמודד". כך הילד יכול לפחד מכל דבר באופן בלתי פרופורציונלי. כאשר הילד מתפתח, הוא לומד להכניס עוד זוויות חשיבה שמאפשרות לו להבין שדברים אינם תמיד מפחידים כמו שהוא דמיין.
האם יש ילדים שאינם מפתחים חרדות?
ישנם ילדים שנראים כאילו אינם מפחדים כלל, אך למעשה לכולם יש מנגנון פחד קיים מלידה. השאלה היא עד כמה מפעילים את המנגנון הזה ולאילו תרחישים. ילד עשוי להתנהג בקלות דעת ולהיכנס למצבים מסוכנים, כי הוא עוד לא קיבל מידע מפחיד עליהם או כי הוא לא הפנים את המשמעות של הסכנה. מנגד, אותו ילד עלול באותה מידה להיות מלא בפחדים מוגזמים, אם הסביבה הדגישה לפניו את ההפחדה בלי להסביר את הצד המרגיע.
מדוע מבוגר לא מפחד מאותם דברים שילד חושש מהם?
מבוגר כבר נחשף למידע רב ומאזן לעצמו את הפחדים. הוא יודע להעריך את הסיכוי האמיתי להיפגע, ואולי הוא כבר חווה מצבים מסוימים והבין שאינם מסוכנים כל כך. ילד רואה רק חלק מהתמונה, וכאשר מספרים לו על סכנה מסוימת, היא תופסת את כל מרחב התודעה שלו בלי פרופורציה, כמו הפחד ממפלצת מתחת למיטה.
האם צריך לעודד את הילד לא לפחד כלל?
בהרצאה מובהר שבשלב התפתחותי מסוים הילדים לומדים על מנגנון הפחד, אך חשוב ללמד אותם גם על הצד ההופכי - איך לא להיבהל, איך לבדוק את המציאות, איך לאמוד סיכונים ולהרגיע את עצמם. כאשר הילד לומד את שני הצדדים יחד, הוא מסוגל לאזן את חרדותיו. אם מלמדים אותו רק לפחד, הוא עלול להגיע למצבי חרדה מוגזמים, ולעומת זאת אם לא מזכירים לו כלל שיש סכנות, הוא עלול להסתכן בלי להבין את ההשלכות.
איך אפשר להשתמש בתובנות האלה בחיי היומיום?
מי שמתמודד עם חרדות של ילדים או עם פחדים של ילדים יכול:
ילדים נוטים לפחד ממפלצת מתחת למיטה, ממחלות או מסיטואציות שנראות לא הגיוניות בעיני מבוגרים. הסיבה לכך היא שילדים נמצאים בשלב למידה שבו הם קולטים מסרים ממבוגרים ומהסביבה, אך עדיין חסרה להם היכולת לאזן את הפחד עם המחשבה ההפוכה. מבוגרים יודעים לצמצם פחדים באמצעות חשיבה על הסתברויות ועל התוצאות האפשריות, אך ילד, שמקבל לראשונה את הרעיון שלפחד, יכול לאמץ אותו באופן מוגזם לפני שהוא רוכש את המיומנות לחשוב גם על הצד המרגיע של הדברים.
איך קורה שילד שבתחילה לא מפחד כלל הופך לפתע לחרד?
ילד שנולד לא מפגין פחדים באופן מודע, ולעתים נדמה שהוא "רץ לכביש" בלי לדאוג מרכבים. אך ברגע שמסבירים לו שיש סכנה, הוא מתחיל לפתח מנגנון פחד. הבעיה היא שלעתים מלמדים ילד לפחד, בלי להקנות לו גם את ההסבר המאזן: מהו הסיכוי האמיתי להיפגע, או איך להתמודד עם עצם הפחד. כך נוצר מצב של ילדים עם חרדות מוגזמות, כי הם לומדים רק צד אחד של המשוואה, "להיזהר ולהפחיד את עצמם", בלי ללמוד איך לצמצם את עוצמת הפחד דרך בחינת סיכויים וסיכונים אמיתיים.
האם מישהו מלמד את הילד לפחד ממפלצות מתחת למיטה?
לפעמים הילד נחשף לסיפורים או לתכנים על מפלצות, ואז הוא קולט מסר שעליו לפחד מהן. אולם לפעמים גם בלי סיפורים מפורשים, ילד מפתח פחד דמיוני פשוט משום שדמיונו פעיל מאוד, והוא משלים מידע חסר בהשערות מאיימות. מנגנון הפחד אצל ילדים פועל בצורה חזקה כי אין להם עדיין את הכלים להבחין בין דמיון מוחלט לבין מציאות מוגדרת.
כיצד "דף חלק" משפיע על מנגנון הפחד אצל ילדים?
הדימוי של ילד כ"דף חלק" מדגיש שאין לו עדיין את כל הידע המספק שיאזן אמונות חדשות. אם שתלו בראשו מחשבה "עליך להיזהר", הוא מקבל אותה בעוצמה כי היא עדיין לא נתקלת במחשבות כמו "הסיכוי שמשהו יקרה נמוך" או "גם אם יקרה, יש דרך להתמודד". כך הילד יכול לפחד מכל דבר באופן בלתי פרופורציונלי. כאשר הילד מתפתח, הוא לומד להכניס עוד זוויות חשיבה שמאפשרות לו להבין שדברים אינם תמיד מפחידים כמו שהוא דמיין.
האם יש ילדים שאינם מפתחים חרדות?
ישנם ילדים שנראים כאילו אינם מפחדים כלל, אך למעשה לכולם יש מנגנון פחד קיים מלידה. השאלה היא עד כמה מפעילים את המנגנון הזה ולאילו תרחישים. ילד עשוי להתנהג בקלות דעת ולהיכנס למצבים מסוכנים, כי הוא עוד לא קיבל מידע מפחיד עליהם או כי הוא לא הפנים את המשמעות של הסכנה. מנגד, אותו ילד עלול באותה מידה להיות מלא בפחדים מוגזמים, אם הסביבה הדגישה לפניו את ההפחדה בלי להסביר את הצד המרגיע.
מדוע מבוגר לא מפחד מאותם דברים שילד חושש מהם?
מבוגר כבר נחשף למידע רב ומאזן לעצמו את הפחדים. הוא יודע להעריך את הסיכוי האמיתי להיפגע, ואולי הוא כבר חווה מצבים מסוימים והבין שאינם מסוכנים כל כך. ילד רואה רק חלק מהתמונה, וכאשר מספרים לו על סכנה מסוימת, היא תופסת את כל מרחב התודעה שלו בלי פרופורציה, כמו הפחד ממפלצת מתחת למיטה.
האם צריך לעודד את הילד לא לפחד כלל?
בהרצאה מובהר שבשלב התפתחותי מסוים הילדים לומדים על מנגנון הפחד, אך חשוב ללמד אותם גם על הצד ההופכי - איך לא להיבהל, איך לבדוק את המציאות, איך לאמוד סיכונים ולהרגיע את עצמם. כאשר הילד לומד את שני הצדדים יחד, הוא מסוגל לאזן את חרדותיו. אם מלמדים אותו רק לפחד, הוא עלול להגיע למצבי חרדה מוגזמים, ולעומת זאת אם לא מזכירים לו כלל שיש סכנות, הוא עלול להסתכן בלי להבין את ההשלכות.
איך אפשר להשתמש בתובנות האלה בחיי היומיום?
מי שמתמודד עם חרדות של ילדים או עם פחדים של ילדים יכול:
- להסביר את המציאות במושגים פשוטים, כך שהילד יבין את הסיכון באופן בסיסי ולא רק את הפחד.
- להדגים לו דוגמאות של "חוסר פחד" הגיוני (כמו להבין שבסיכוי נמוך יקרה אסון) ולצד זה גם לנקוט זהירות.
- להזכיר לילד שתחושות חרדה הן טבעיות, אבל שיש דרכים להתגבר עליהן באמצעות חשיבה מבוקרת.
- לעודד את הילד לשתף במחשבותיו ובחששותיו, ואז להציע לו הסתכלות מרגיעה.
- איך להרגיע פחדים של ילדים
- התמודדות עם פחד מדמיון ומציאות
- פחד ממפלצות ומתחת למיטה
- פיתוח חשיבה מאזנת מול חרדות
עכשיו בא נדבר על ילדים יש תופעה שילדים לפעמים יש להם חרדות הרבה יותר גדולות ממבוגרים נכון הם מפחדים נגיד ממפלצת מתחת למיטה מפחדים ממחלות מפחדים מזה מדברים לא פרופורציונליים, עכשיו השאלה היא למה לילדים יש חרדות יותר ממבוגרים מה ההיגיון בזה או יש להם חרדות מסוימות שלמבוגרים אין מה ההיגיון בזה האם בגלל שילדים הם יותר חרדתיים האם זאת האמת.
ש: לא.
אליעד: למה לא מה האמת?
ש: למבוגרים יש להם יותר הכרה במציאות.
אליעד: ילדים כעיקרון הם יותר פחדנים או פחות פחדנים מה האמת מה אתה חושב?
ש: הם יותר פחדנים.
אליעד: אתה בטוח בזה ילד שנולד הוא פחדן או שהוא רץ לכביש תגיד לי שהוא לא יודע שהרכב ידרוס אותו גם אם הוא יודע שהרכב ידרוס אותו לא אכפת לו נכון הוא לא פחדן אז איך זה קורה פתאום שהוא פתאום נהיה פחדן איך זה קרה מה קרה שמה, מה קרה שמה מה כי הוא מודע לזה שהוא יכול למות מה אבל אתמול הוא לא אכפת לו מכלום איך פתאום מלא אכפת לו מכלום הוא התהפך ל - "אני מפחד ומפחד" מכל דבר איך זה יכול להיות.
ש: אז שואלים אותו שאלות.
אליעד: לא אתה לא הבנת את השאלה בכלל אתה לא הבנת את השאלה.
ש: למה?
אליעד: השאלה לא הייתה איך זה שהוא התחיל לפחד השאלה היא איך הוא התהפך מקצה לקצה מלא פחד בכלל למפחד מאוד יותר ממבוגרים.
ש: אז אני הבנתי זאת השאלה איך הוא בכלל לומד על משהו.
אליעד: אבל לא שאלתי את זה זאת שאלה אחרת עכשיו יש איך בא לו הפחד הראשון זאת שאלה אחרת אבל אני לא נכנס אני אומר עכשיו בעיקרון ילדים בטבע שלהם הם יותר מפחדים או פחות מפחדים.
ש: תלוי מתי ילד אם אתה מרגיע אותו ברגע שיצא מהרחם.
אליעד: זה לא ילד הוא לא מפחד מכלום.
ש: הוא לא מפחד מכלום ובאיזשהו שלב.
אליעד: ואז יש לו שכל ואז הוא מתחיל לפתח את השכל והוא מתחיל לפחד מה זה אומר שכשהשכל מתפתח מתחילים לפחד זאת האמת?
ש: תלוי מה מלמדים אותו.
אליעד: אבל מישהו לימד אותו לפחד מהמפלצת מתחת למיטה לא נכון אז איך הוא פתאום מפחד.
ש: קודם כל הוא מבין מה זה מפלצת הוא יודע מה המפלצת יכולה לעשות.
אליעד: מה אני שאלתי שאלתי מישהו לימד אותו לפחד ממפלצת מתחת למיטה יש כן ויש לא מישהו לימד אותו?
ש: כן.
אליעד: לפחד ממפלצת מתחת למיטה?
ש: לא לפחד ממפלצת.
אליעד: מישהו לימד אותו לפחד ממפלצות?
ש: כן נניח שמישהו קורא לו סיפור ואז.
אליעד: ואמרו לו תפחד הבנתי אז זה רק בגלל שסיפרו לו סיפורים על מפלצות?
ש: לדעתי כן.
אליעד: ואם לא היו מספרים לו סיפורים על מפלצות?
ש: הוא לא היה פוחד זאת דעתי הוא לא יודע מה זה מפלצת למה שיפחד.
אליעד: לא יודע.
ש: כמו שאני אגיד לו איזה מילה בסינית זה לא משפיע עליו.
אליעד: לא יודע תכף נגלה הלאה מה אתה אומר?
ש: הוא כאילו אין אצלו את ההבדל הברור בין דמיון למציאות וגם הוא לא יודע גם איך הדברים בדיוק עובדים מראים לו בדיוק את ההיגיון של איך הדברים עובדים בדיוק ואז הוא קצת מנסה להשלים את זה עם דמיון כזה.
אליעד: אני אומר יש פה את התופעה הבאה הילד נולד הוא לא מפחד מכלום בסדר ואז הוא נגיד מאוד נפרז ואז הוא מתחיל ללמוד ואז הוא מתחיל מאוד לפחד ואז הוא גם כן לא תמיד מפחד ואז הוא מפחד קצת ואז הוא פתאום מפחד המון ואז אחר כך הוא מתאזן ואז אחר כך כשהוא בוגר יש לו נגיד איזה הפרעה אבל בעיקרון כילד הוא פתאום מפחד המון למה מה הסיבה.
ש: הסיבה שהוא כאילו עולם הדמיון שלו עובד שעות נוספות הוא משלים את הידע שחסר לו.
אליעד: לא כולם עולם הדמיון שלהם עובד שעות נוספות.
ש: לא אבל הידע שהוא בין סיבתיות הסיבתיות כאילו הוא משלים את מה שחסר לו כידע.
אליעד: אבל אני אתן לכם פרספקטיבה אחרת מה שקורה אצל הילד זה שעדיין הוא דף חלק בסדר יחסית עכשיו בגלל שהוא דף חלק אין לו הפך כשאתה אומר לו דבר אין לו את ההפך שיאזן את זה, עכשיו ברגע שאתה מלביש לו מחשבה היא עדיין לא מאוזנת אין לו את כל הפרספקטיבות את כל ההיבטים עכשיו הילד נולד לא מפחד מכלום ואז אתה אומר לו תתחיל לפחד אז מה שיש לו בראש זה רק את "תתחיל לפחד" אין לו גם את ה - "אל תפחד מה הסיכוי" אין לו את כל האופציות האלה הוא פשוט בגלל שזה דף חלק אין לו את האיזון מהצד השני.
נגיד אומרים לו תפחד לא למות אז הוא כל מה שיש לו בראש "אתה מפחד לא למות" אין לו את ה - "מה הסיכוי שתמות מה זה משנה אם תמות בסוף כולם מתים" עוד אין לו את האופציות האלה, זאת אומרת שהילד בהתחלה לא פחד בכלל ואז אמרת לו תפחד אבל עוד לא אמרת לו את ההפכים של ה - "תפחד" מה הסיכויים מה ההסתברויות כל הדברים האלה.
ש: אז מה אתה ממליץ?
אליעד: לא ממליץ כלום אני רק מסביר לך שהסיבה שהילדים הרבה מפחדים כי הם בשלב שהם מנסים לכייל את המערכת הוא עוד לא יודע "כמה אני מפחד או לא מפחד" הוא עוד לא סגור על עצמו, עכשיו מה האמת שגם הילד שמפחד הוא לא באמת מפחד הוא מאמין שהוא מפחד אמרו לו תפחד אז הוא התרגל לפחד אבל הוא עוד לא קיבל את האמונות ההופכיות.
ש: איך הוא יודע מה זה לפחד תפחד איך הוא מבין את זה בכלל?
אליעד: אתה לא יודע אתה רוצה לדעת?
ש: כן.
אליעד: אני אסביר לך כל ילד נולד עם פחד ממשהו אם הוא נולד בלי פחד בכלל הוא לא יכול לפחד אף פעם משום דבר לדוגמה שולחן מפחד ממשהו לא אתה יכול לגרום לו לפחד קודם כל הוא מפחד הוא רק לא אומר לך אבל בא נניח שהוא לא מפחד, עכשיו אם הילד היה נולד בלי פחד בכלל כמו שולחן הוא לא יכול היה לפחד זאת אומרת שהוא כבר נולד עם מנגנון של פחד, מה האפשרויות או שהוא נולד עם מנגנון של פחד או שלא נכון לשולחן יש מנגנון של פחד בא נניח שלא אוקי למי בטוח אין מנגנון של פחד לפיל יש פה פיל יש לו מנגנון של פחד אתה יכול לגרום לפיל שלא נמצא פה לפחד אין לו מנגנון של פחד נכון לא כי אין לו מנגנון אין לו את האופציות של הפחד זאת אומרת הילד כבר נולד עם האופציה לפחד.
ש: רק עם האופציה לפחד?
אליעד: גם עם האופציה לא לפחד נולד עם כל האופציות ואז אתה מפתח אצלו אופציה מסוימת אתה לוקח את האופציה והופך אותה לאיזה משהו הבנת?
ש: כן אבל אם הוא נולד עם האופציה גם לא לפחד אז אין לו את הקנה מידה מה זה לא לפחד?
אליעד: יש לו יש פלסטלינה אתה יכול להפוך אותה לזה ולזה יש לה את כל האופציות בעיקרון.
ש: כן אז למה שהוא לא יעשה הערכה?
אליעד: אתה שואל אצלך תנסה להבין למה אתה התחלת לפחד זאת השאלה המעניינת יפה. אוקי בכל מקרה מה שאני חוזר ואומר לגבי ילדים זה עוד פעם הסיבה היא מה שקורה אצל הילד הוא בהתחלה לא פחד בכלל ואז אמרנו לו תפחד אבל כשאתה אומר לו תפחד כי אתה הטריד אותך שהוא לא מפחד בכלל אז אמרת לו תפחד עכשיו מטריד אותך שהוא מפחד יותר מדי אז אתה אומר לו אל תפחד אבל בעיקרון הוא עושה את מה שאמרו לו הסיבה שהוא כל כך מפחד זה כי כשאמרת לו תפחד לא אמרת לו גם את האל תפחד, הוא כמו תוכי אמרנו לו זה הוא עושה זה הכל כשהוא יתבגר הוא כאילו רואה פרספקטיבות עוד דברים עוד פה עוד שם.
ש: אז הדרך לטפל בזה זה להגיד לו.
אליעד: לא צריך לטפל בזה אני רק מסביר לך למה זה ככה עכשיו תעשה מה שאתה רוצה אל תטפל תשאיר את זה ככה. הבנו?
ש: שאלה אפשר?
אליעד: כן מה אתה אומר?
ש: אמרת על השולחן היה נשמע לי שאתה אומר לשולחן.
אליעד: לא הוא אמר השולחן לא מפחד איך אתה יודע שהוא לא מפחד אולי הוא מפחד.
ש: זה נכון אבל אתה אמרת הוא מפחד.
אליעד: לא הוא אמר לא מפחד אולי השולחן כן מפחד.
ש: אולי אתה יודע משהו שאני לא יודע אז בגלל זה אני שואל.
אליעד: לא זה תלוי באלף אלפי הגדרות.
ש: לא.
אליעד: למה לא מה האמת?
ש: למבוגרים יש להם יותר הכרה במציאות.
אליעד: ילדים כעיקרון הם יותר פחדנים או פחות פחדנים מה האמת מה אתה חושב?
ש: הם יותר פחדנים.
אליעד: אתה בטוח בזה ילד שנולד הוא פחדן או שהוא רץ לכביש תגיד לי שהוא לא יודע שהרכב ידרוס אותו גם אם הוא יודע שהרכב ידרוס אותו לא אכפת לו נכון הוא לא פחדן אז איך זה קורה פתאום שהוא פתאום נהיה פחדן איך זה קרה מה קרה שמה, מה קרה שמה מה כי הוא מודע לזה שהוא יכול למות מה אבל אתמול הוא לא אכפת לו מכלום איך פתאום מלא אכפת לו מכלום הוא התהפך ל - "אני מפחד ומפחד" מכל דבר איך זה יכול להיות.
ש: אז שואלים אותו שאלות.
אליעד: לא אתה לא הבנת את השאלה בכלל אתה לא הבנת את השאלה.
ש: למה?
אליעד: השאלה לא הייתה איך זה שהוא התחיל לפחד השאלה היא איך הוא התהפך מקצה לקצה מלא פחד בכלל למפחד מאוד יותר ממבוגרים.
ש: אז אני הבנתי זאת השאלה איך הוא בכלל לומד על משהו.
אליעד: אבל לא שאלתי את זה זאת שאלה אחרת עכשיו יש איך בא לו הפחד הראשון זאת שאלה אחרת אבל אני לא נכנס אני אומר עכשיו בעיקרון ילדים בטבע שלהם הם יותר מפחדים או פחות מפחדים.
ש: תלוי מתי ילד אם אתה מרגיע אותו ברגע שיצא מהרחם.
אליעד: זה לא ילד הוא לא מפחד מכלום.
ש: הוא לא מפחד מכלום ובאיזשהו שלב.
אליעד: ואז יש לו שכל ואז הוא מתחיל לפתח את השכל והוא מתחיל לפחד מה זה אומר שכשהשכל מתפתח מתחילים לפחד זאת האמת?
ש: תלוי מה מלמדים אותו.
אליעד: אבל מישהו לימד אותו לפחד מהמפלצת מתחת למיטה לא נכון אז איך הוא פתאום מפחד.
ש: קודם כל הוא מבין מה זה מפלצת הוא יודע מה המפלצת יכולה לעשות.
אליעד: מה אני שאלתי שאלתי מישהו לימד אותו לפחד ממפלצת מתחת למיטה יש כן ויש לא מישהו לימד אותו?
ש: כן.
אליעד: לפחד ממפלצת מתחת למיטה?
ש: לא לפחד ממפלצת.
אליעד: מישהו לימד אותו לפחד ממפלצות?
ש: כן נניח שמישהו קורא לו סיפור ואז.
אליעד: ואמרו לו תפחד הבנתי אז זה רק בגלל שסיפרו לו סיפורים על מפלצות?
ש: לדעתי כן.
אליעד: ואם לא היו מספרים לו סיפורים על מפלצות?
ש: הוא לא היה פוחד זאת דעתי הוא לא יודע מה זה מפלצת למה שיפחד.
אליעד: לא יודע.
ש: כמו שאני אגיד לו איזה מילה בסינית זה לא משפיע עליו.
אליעד: לא יודע תכף נגלה הלאה מה אתה אומר?
ש: הוא כאילו אין אצלו את ההבדל הברור בין דמיון למציאות וגם הוא לא יודע גם איך הדברים בדיוק עובדים מראים לו בדיוק את ההיגיון של איך הדברים עובדים בדיוק ואז הוא קצת מנסה להשלים את זה עם דמיון כזה.
אליעד: אני אומר יש פה את התופעה הבאה הילד נולד הוא לא מפחד מכלום בסדר ואז הוא נגיד מאוד נפרז ואז הוא מתחיל ללמוד ואז הוא מתחיל מאוד לפחד ואז הוא גם כן לא תמיד מפחד ואז הוא מפחד קצת ואז הוא פתאום מפחד המון ואז אחר כך הוא מתאזן ואז אחר כך כשהוא בוגר יש לו נגיד איזה הפרעה אבל בעיקרון כילד הוא פתאום מפחד המון למה מה הסיבה.
ש: הסיבה שהוא כאילו עולם הדמיון שלו עובד שעות נוספות הוא משלים את הידע שחסר לו.
אליעד: לא כולם עולם הדמיון שלהם עובד שעות נוספות.
ש: לא אבל הידע שהוא בין סיבתיות הסיבתיות כאילו הוא משלים את מה שחסר לו כידע.
אליעד: אבל אני אתן לכם פרספקטיבה אחרת מה שקורה אצל הילד זה שעדיין הוא דף חלק בסדר יחסית עכשיו בגלל שהוא דף חלק אין לו הפך כשאתה אומר לו דבר אין לו את ההפך שיאזן את זה, עכשיו ברגע שאתה מלביש לו מחשבה היא עדיין לא מאוזנת אין לו את כל הפרספקטיבות את כל ההיבטים עכשיו הילד נולד לא מפחד מכלום ואז אתה אומר לו תתחיל לפחד אז מה שיש לו בראש זה רק את "תתחיל לפחד" אין לו גם את ה - "אל תפחד מה הסיכוי" אין לו את כל האופציות האלה הוא פשוט בגלל שזה דף חלק אין לו את האיזון מהצד השני.
נגיד אומרים לו תפחד לא למות אז הוא כל מה שיש לו בראש "אתה מפחד לא למות" אין לו את ה - "מה הסיכוי שתמות מה זה משנה אם תמות בסוף כולם מתים" עוד אין לו את האופציות האלה, זאת אומרת שהילד בהתחלה לא פחד בכלל ואז אמרת לו תפחד אבל עוד לא אמרת לו את ההפכים של ה - "תפחד" מה הסיכויים מה ההסתברויות כל הדברים האלה.
ש: אז מה אתה ממליץ?
אליעד: לא ממליץ כלום אני רק מסביר לך שהסיבה שהילדים הרבה מפחדים כי הם בשלב שהם מנסים לכייל את המערכת הוא עוד לא יודע "כמה אני מפחד או לא מפחד" הוא עוד לא סגור על עצמו, עכשיו מה האמת שגם הילד שמפחד הוא לא באמת מפחד הוא מאמין שהוא מפחד אמרו לו תפחד אז הוא התרגל לפחד אבל הוא עוד לא קיבל את האמונות ההופכיות.
ש: איך הוא יודע מה זה לפחד תפחד איך הוא מבין את זה בכלל?
אליעד: אתה לא יודע אתה רוצה לדעת?
ש: כן.
אליעד: אני אסביר לך כל ילד נולד עם פחד ממשהו אם הוא נולד בלי פחד בכלל הוא לא יכול לפחד אף פעם משום דבר לדוגמה שולחן מפחד ממשהו לא אתה יכול לגרום לו לפחד קודם כל הוא מפחד הוא רק לא אומר לך אבל בא נניח שהוא לא מפחד, עכשיו אם הילד היה נולד בלי פחד בכלל כמו שולחן הוא לא יכול היה לפחד זאת אומרת שהוא כבר נולד עם מנגנון של פחד, מה האפשרויות או שהוא נולד עם מנגנון של פחד או שלא נכון לשולחן יש מנגנון של פחד בא נניח שלא אוקי למי בטוח אין מנגנון של פחד לפיל יש פה פיל יש לו מנגנון של פחד אתה יכול לגרום לפיל שלא נמצא פה לפחד אין לו מנגנון של פחד נכון לא כי אין לו מנגנון אין לו את האופציות של הפחד זאת אומרת הילד כבר נולד עם האופציה לפחד.
ש: רק עם האופציה לפחד?
אליעד: גם עם האופציה לא לפחד נולד עם כל האופציות ואז אתה מפתח אצלו אופציה מסוימת אתה לוקח את האופציה והופך אותה לאיזה משהו הבנת?
ש: כן אבל אם הוא נולד עם האופציה גם לא לפחד אז אין לו את הקנה מידה מה זה לא לפחד?
אליעד: יש לו יש פלסטלינה אתה יכול להפוך אותה לזה ולזה יש לה את כל האופציות בעיקרון.
ש: כן אז למה שהוא לא יעשה הערכה?
אליעד: אתה שואל אצלך תנסה להבין למה אתה התחלת לפחד זאת השאלה המעניינת יפה. אוקי בכל מקרה מה שאני חוזר ואומר לגבי ילדים זה עוד פעם הסיבה היא מה שקורה אצל הילד הוא בהתחלה לא פחד בכלל ואז אמרנו לו תפחד אבל כשאתה אומר לו תפחד כי אתה הטריד אותך שהוא לא מפחד בכלל אז אמרת לו תפחד עכשיו מטריד אותך שהוא מפחד יותר מדי אז אתה אומר לו אל תפחד אבל בעיקרון הוא עושה את מה שאמרו לו הסיבה שהוא כל כך מפחד זה כי כשאמרת לו תפחד לא אמרת לו גם את האל תפחד, הוא כמו תוכי אמרנו לו זה הוא עושה זה הכל כשהוא יתבגר הוא כאילו רואה פרספקטיבות עוד דברים עוד פה עוד שם.
ש: אז הדרך לטפל בזה זה להגיד לו.
אליעד: לא צריך לטפל בזה אני רק מסביר לך למה זה ככה עכשיו תעשה מה שאתה רוצה אל תטפל תשאיר את זה ככה. הבנו?
ש: שאלה אפשר?
אליעד: כן מה אתה אומר?
ש: אמרת על השולחן היה נשמע לי שאתה אומר לשולחן.
אליעד: לא הוא אמר השולחן לא מפחד איך אתה יודע שהוא לא מפחד אולי הוא מפחד.
ש: זה נכון אבל אתה אמרת הוא מפחד.
אליעד: לא הוא אמר לא מפחד אולי השולחן כן מפחד.
ש: אולי אתה יודע משהו שאני לא יודע אז בגלל זה אני שואל.
אליעד: לא זה תלוי באלף אלפי הגדרות.
050-3331-331