למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך?

אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה.

האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד?

אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים.

לדוגמה, הוא מציג את העובדה שכשנולד תינוק, אין לו מושג או פחד לגבי המוות. אם ינסו להכאיב לו (למשל, להתקרב אליו עם גפרור דולק), התינוק יירתע מכאב פיזי, כיוון שהרתיעה מכאב היא תכונה מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות.

מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים?

אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד?

הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות.

מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם?

אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד.

לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית.

הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני ("פוצי מוצי"), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי בהרגשה הזאת ולפחד מאיבוד אותה הרגשה. כשהוא נתקל במציאות קשה, כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד.

האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות?

אליעד כהן מבהיר שגם הילדים שעושים את החרם לא מנסים להרוג את הילד בפועל, אך בפועל כולם "הורגים אותו" - גם ההורים דרך החינוך, וגם הילדים שעושים חרם או משפילים אותו. אף אחד לא מתכוון להמית את הילד בכוונה תחילה, אך השילוב של חינוך שגוי בבית עם סביבה חברתית שלילית גורם לתוצאה הקשה הזו.

איך אפשר למנוע התאבדות של ילדים?

כדי למנוע התאבדות אצל ילדים, אליעד כהן מציע פתרון מעמיק ופרקטי מאוד להורים: ההורים צריכים ללמד את הילד שהוא לא חייב להיות אהוב תמיד, שהוא לא חייב להרגיש רק טוב, ושגם להרגיש רע לפעמים זה בסדר. הם צריכים ללמד אותו שהוא לא חייב לקבל תמיד בדיוק את מה שהוא רוצה, ושהחיים הם לא תוכנית לבקשתך.

הורים חייבים להסביר לילד שחרם או דחייה הם לא סוף העולם. הם צריכים להציג לו נקודות מבט חדשות על המציאות, שכוללות קבלה של מצבים שליליים כמשהו טבעי, ולא כהרס של כל מה שהוא מכיר. אחת הסיבות שלדברי אליעד קשה להורים להעביר מסר כזה לילדיהם היא שהם בעצמם אינם מאמינים בזה עד הסוף. הורים שמחפשים בעצמם אישור חברתי ואהבה תמידית יתקשו מאוד לחנך את ילדיהם לקבל את האפשרות של חוסר אהבה או דחייה.

המלצות להורים: איך ללמד ילדים להתמודד עם קושי?

אליעד כהן ממליץ להורים ללמד את ילדיהם מספר דברים מרכזיים:

• הילד לא חייב תמיד לקבל אהבה מהסביבה.
• להרגיש רע או עצוב זו לא בעיה ולא אסון, זו הרגשה טבעית.
• לא תמיד הכל חייב להסתדר בדיוק כפי שהילד רוצה.
• חשוב לפתח אצל הילד גמישות מחשבתית ולהסביר לו שיש דרכים נוספות להתמודד עם קושי.
• להבין ולקבל את המציאות כפי שהיא, מבלי לחשוב שכל קושי הוא סוף העולם.

אליעד מסיים את ההרצאה במסר להורים: כדי שהילדים לא יתאבדו וכדי שיהיו בריאים נפשית, יש לשנות את החינוך בבית ולהעניק לילד השקפה רחבה וגמישה על החיים.