אוטיזם, ילד אוטיסט סובל יותר, איך לנתח שאלה? האם מישהו סובל יותר ממישהו אחר? חשיבה מופשטת, איך לחנך ילד אוטיסט? סבל של בעלי חיים, צמחונות, אכילת בשר, האנשה, איך לדעת כמה מישהו סובל? עוצמות של סבל
האם ילד אוטיסט באמת סובל יותר מילד רגיל?
אליעד כהן דן בשאלה אם ילד אוטיסט סובל יותר מילדים אחרים או מאנשים אחרים באופן כללי. הוא מתחיל את הדיון בטענה שהעלתה אמא לילד אוטיסט, שטענה שהבן שלה סובל יותר מאחותו שאינה אוטיסטית. אליעד מסביר כיצד צריך לנתח את הטענה הזו: במקום להסתכל על המקרה הספציפי של ילד אוטיסט, יש להפוך את השאלה לשאלה כללית יותר - האם יש מישהו שסובל יותר ממישהו אחר?
אליעד מסביר, שהשאלה צריכה להתחלק לשאלות פשוטות ובסיסיות יותר. קודם כל, הוא מציע לברר האם אדם מסוגל לחוות סבל בעוצמה משתנה בזמנים שונים. לדוגמה, אם אדם מקבל מכה קלה, האם הסבל זהה לעומת מצב בו שורפים אותו? ברור שהסבל משתנה בהתאם לעוצמת הכאב. מכאן, ניתן להסיק שאכן קיימות עוצמות שונות של סבל, ולפיכך, גם בין אנשים שונים תיתכן רמת סבל שונה.
מדוע עוצמת הסבל אינה תלויה רק במה שקורה לנו?
אליעד מסביר שהסבל שאדם חווה אינו תלוי רק באירועים עצמם, אלא בעיקר בפער בין הרצוי למצוי. ככל שהפער בין מה שהאדם רצה למה שקרה במציאות גדול יותר, כך הסבל גדול יותר. לדוגמה, אדם שלמד עשר שנים באוניברסיטה כדי להיות דוקטור ובסוף נשללת ממנו התעודה, יסבול יותר מאדם שלא השקיע בכך מאמץ דומה. הסיבה היא שהציפיות שלו היו גבוהות בהרבה, ולכן האכזבה גדולה יותר.
הדבר רלוונטי במיוחד לילדים אוטיסטים. ילד אוטיסט עשוי להיראות כאילו הוא סובל מאוד, למשל אם אינו מצליח לשחק עם חברים. אמו מסתכלת עליו וחושבת שלו הייתה במקומו, הייתה סובלת מאוד, ולכן מסיקה שגם הוא סובל מאוד. אבל אליעד מסביר שההנחה הזו מוטעית, כי לילד האוטיסט אין בהכרח את אותה מערכת ציפיות ורצונות. לעיתים קרובות, הילד האוטיסט אינו מבין או אינו מתייחס למשמעות העמוקה שהאם מייחסת לחוסר יכולתו לשחק עם אחרים, ולכן הסבל שלו יכול להיות נמוך משמעותית ממה שנדמה להורים.
איך דוגמת בעלי החיים מסבירה את רעיון הסבל והאנשה?
אליעד משתמש בדוגמת בעלי חיים כדי להסביר את הרעיון של האנשה. הוא מתייחס לטענה שצמחונים וטבעונים מעלים, לפיה הפרדת הפרה מהעגל שלה גורמת לה לסבל רב. הצמחונים עושים האנשה ואומרים: "תחשוב מה היה קורה אם היו לוקחים לך את הילד שלך, היית סובל מאוד, ולכן גם הפרה סובלת." אבל אליעד מדגיש שזו טעות, מכיוון שהסבל תלוי במשמעויות ובמחשבות שהאדם מייחס לאירוע. הפרה אינה חושבת על העתיד כמו האדם, ולכן אינה יכולה לחוות את אותו עומק סבל כמו אדם שמודע למשמעות ההפרדה מילדו לאורך זמן.
לדוגמה, בן אדם שחווה השפלה או פגיעה יכול לזכור זאת למשך שנים, והסבל מצטבר ומשמעותו גדלה עם הזמן. בעלי חיים, לעומת זאת, אינם זוכרים או מתכננים רחוק, ולכן אינם חווים סבל ממושך ועוצמתי באותה מידה. מכאן, שהאנשה של סבל בעלי חיים או ילדים אוטיסטים היא טעות לוגית.
האם ילד אוטיסט באמת חווה סבל יותר גדול בגלל מוגבלותו?
אליעד מסביר כי הורים לילדים אוטיסטים לעיתים מפרשים את התנהגות ילדיהם בצורה מוגזמת. לדוגמה, ילד אוטיסט שקיבל מכה וצורח, נתפס על ידי ההורה כאילו חווה כאב אדיר, אף על פי שהצרחה לא בהכרח מעידה על עוצמת סבלו. ההורה משווה לעצמו, חושב שאם הוא היה צורח כך, הסבל שלו היה עצום, ומכאן הוא מסיק שגם הילד סובל כך. כתוצאה מכך, ההורה...
אליעד כהן דן בשאלה אם ילד אוטיסט סובל יותר מילדים אחרים או מאנשים אחרים באופן כללי. הוא מתחיל את הדיון בטענה שהעלתה אמא לילד אוטיסט, שטענה שהבן שלה סובל יותר מאחותו שאינה אוטיסטית. אליעד מסביר כיצד צריך לנתח את הטענה הזו: במקום להסתכל על המקרה הספציפי של ילד אוטיסט, יש להפוך את השאלה לשאלה כללית יותר - האם יש מישהו שסובל יותר ממישהו אחר?
אליעד מסביר, שהשאלה צריכה להתחלק לשאלות פשוטות ובסיסיות יותר. קודם כל, הוא מציע לברר האם אדם מסוגל לחוות סבל בעוצמה משתנה בזמנים שונים. לדוגמה, אם אדם מקבל מכה קלה, האם הסבל זהה לעומת מצב בו שורפים אותו? ברור שהסבל משתנה בהתאם לעוצמת הכאב. מכאן, ניתן להסיק שאכן קיימות עוצמות שונות של סבל, ולפיכך, גם בין אנשים שונים תיתכן רמת סבל שונה.
מדוע עוצמת הסבל אינה תלויה רק במה שקורה לנו?
אליעד מסביר שהסבל שאדם חווה אינו תלוי רק באירועים עצמם, אלא בעיקר בפער בין הרצוי למצוי. ככל שהפער בין מה שהאדם רצה למה שקרה במציאות גדול יותר, כך הסבל גדול יותר. לדוגמה, אדם שלמד עשר שנים באוניברסיטה כדי להיות דוקטור ובסוף נשללת ממנו התעודה, יסבול יותר מאדם שלא השקיע בכך מאמץ דומה. הסיבה היא שהציפיות שלו היו גבוהות בהרבה, ולכן האכזבה גדולה יותר.
הדבר רלוונטי במיוחד לילדים אוטיסטים. ילד אוטיסט עשוי להיראות כאילו הוא סובל מאוד, למשל אם אינו מצליח לשחק עם חברים. אמו מסתכלת עליו וחושבת שלו הייתה במקומו, הייתה סובלת מאוד, ולכן מסיקה שגם הוא סובל מאוד. אבל אליעד מסביר שההנחה הזו מוטעית, כי לילד האוטיסט אין בהכרח את אותה מערכת ציפיות ורצונות. לעיתים קרובות, הילד האוטיסט אינו מבין או אינו מתייחס למשמעות העמוקה שהאם מייחסת לחוסר יכולתו לשחק עם אחרים, ולכן הסבל שלו יכול להיות נמוך משמעותית ממה שנדמה להורים.
איך דוגמת בעלי החיים מסבירה את רעיון הסבל והאנשה?
אליעד משתמש בדוגמת בעלי חיים כדי להסביר את הרעיון של האנשה. הוא מתייחס לטענה שצמחונים וטבעונים מעלים, לפיה הפרדת הפרה מהעגל שלה גורמת לה לסבל רב. הצמחונים עושים האנשה ואומרים: "תחשוב מה היה קורה אם היו לוקחים לך את הילד שלך, היית סובל מאוד, ולכן גם הפרה סובלת." אבל אליעד מדגיש שזו טעות, מכיוון שהסבל תלוי במשמעויות ובמחשבות שהאדם מייחס לאירוע. הפרה אינה חושבת על העתיד כמו האדם, ולכן אינה יכולה לחוות את אותו עומק סבל כמו אדם שמודע למשמעות ההפרדה מילדו לאורך זמן.
לדוגמה, בן אדם שחווה השפלה או פגיעה יכול לזכור זאת למשך שנים, והסבל מצטבר ומשמעותו גדלה עם הזמן. בעלי חיים, לעומת זאת, אינם זוכרים או מתכננים רחוק, ולכן אינם חווים סבל ממושך ועוצמתי באותה מידה. מכאן, שהאנשה של סבל בעלי חיים או ילדים אוטיסטים היא טעות לוגית.
האם ילד אוטיסט באמת חווה סבל יותר גדול בגלל מוגבלותו?
אליעד מסביר כי הורים לילדים אוטיסטים לעיתים מפרשים את התנהגות ילדיהם בצורה מוגזמת. לדוגמה, ילד אוטיסט שקיבל מכה וצורח, נתפס על ידי ההורה כאילו חווה כאב אדיר, אף על פי שהצרחה לא בהכרח מעידה על עוצמת סבלו. ההורה משווה לעצמו, חושב שאם הוא היה צורח כך, הסבל שלו היה עצום, ומכאן הוא מסיק שגם הילד סובל כך. כתוצאה מכך, ההורה...
- האם ילד אוטיסט סובל יותר?
- האם יש רמות שונות של סבל?
- מה הקשר בין רצוי למצוי לסבל?
- מהי האנשה וכיצד היא משפיעה על הבנת הסבל?
- האם בעלי חיים סובלים כמו בני אדם?
- איך להתייחס לילד אוטיסט שצועק?
- למה זיכרון משפיע על עוצמת הסבל?
050-3331-331