הדרכת הורים, איך לעזור לילד שעובר התעללות? איך לעזור לילד שעבר נידוי? איך לעזור לילד שעובר השפלה? איך לא ליצור טראומה אצל ילדים? איך נוצרת טראומה אצל ילדים? איך לעזור לילד שעבר אונס? איך להתמודד עם פגיעה בילדים? חרם בבית ספר
איך לעזור לילד שעבר טראומה או התעללות?
כאשר ילד או מבוגר עובר חוויה טראומטית כמו חרם, השפלה, תקיפה מינית או כל סוג אחר של פגיעה, יש צורך להבין כיצד להתמודד עם המצב בצורה נכונה. המטרה היא לעזור לנפגע בצורה שתסייע לו להתמודד עם החוויה מבלי להוסיף טראומה נוספת. אליעד כהן מציע גישה רגועה ומחושבת, והדגיש מה לא לעשות בעת הגעת תגובה מההורים או הקרובים אל הנפגע.
מה לא לעשות כאשר מישהו עובר טראומה?
הרבה פעמים התגובה הראשונה של ההורים או הקרובים היא תגובה רגשית, דרמטית ולעיתים היסטרית. הבעיה היא שתגובה כזו עשויה להחמיר את מצבו של הנפגע במקום לעזור לו. כך, למשל:
כדי להתמודד בצורה מיטבית עם טראומה או פגיעה, יש לנקוט בגישה רגועה ומושכלת. אליעד כהן מציין שחשוב להעניק לנפגע תחושת ביטחון ושליטה במצב. הנה כמה צעדים חיוניים:
הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהרבה מהנזק שנפגע חווה לא נובע רק מהאירוע עצמו, אלא גם מהאופן שבו הקרובים אליו מגיבים. אליעד כהן מסביר כי אם התגובה תהיה פאניקה או היסטריה, היא עלולה להחמיר את המצב. לעומת זאת, אם תגיבו ברוגע ותסייעו לו להרגיש ששום דבר לא גמור ושהם יכולים להתמודד עם המצב, הוא יעבור את החוויה בצורה מחוזקת יותר.
כאשר ילד או מבוגר עובר חוויה טראומטית כמו חרם, השפלה, תקיפה מינית או כל סוג אחר של פגיעה, יש צורך להבין כיצד להתמודד עם המצב בצורה נכונה. המטרה היא לעזור לנפגע בצורה שתסייע לו להתמודד עם החוויה מבלי להוסיף טראומה נוספת. אליעד כהן מציע גישה רגועה ומחושבת, והדגיש מה לא לעשות בעת הגעת תגובה מההורים או הקרובים אל הנפגע.
מה לא לעשות כאשר מישהו עובר טראומה?
הרבה פעמים התגובה הראשונה של ההורים או הקרובים היא תגובה רגשית, דרמטית ולעיתים היסטרית. הבעיה היא שתגובה כזו עשויה להחמיר את מצבו של הנפגע במקום לעזור לו. כך, למשל:
-
הבעת זעזוע ופאניקה מוגזמת
- כאשר ילד מספר על פגיעה, תגובה רגשית קיצונית מצד ההורים עשויה לשדר לו שהוא אמור להיות בטראומה, גם אם הוא לא ראה את הדברים ככה. -
להשליך את הרגשות שלכם על הילד
- הורה ששומע שילדו עבר חוויה קשה עשוי לדמיין איך היה מרגיש באותו מצב ולגיבוש תגובה שתוסיף לחץ על הילד. -
לשאול בצורה חודרנית ולחזור על פרטי האירוע
- חקירות אגרסיביות עלולות להוביל לכך שהנפגע יחווה שוב ושוב את האירוע, דבר שעלול להזיק עוד יותר. -
לתייג את האירוע כ"טראומטי" מבלי לתת לנפגע אפשרות לפרש אותו אחרת
- אם ההורה מתייג את האירוע כבלתי נסלח וטראומטי, הילד עשוי לקבע את התחושות הללו ויתקשה להשתחרר מהן.
כדי להתמודד בצורה מיטבית עם טראומה או פגיעה, יש לנקוט בגישה רגועה ומושכלת. אליעד כהן מציין שחשוב להעניק לנפגע תחושת ביטחון ושליטה במצב. הנה כמה צעדים חיוניים:
-
לנשום ולהירגע
- לפני כל תגובה, כדאי לקחת נשימות עמוקות ולהירגע. תגובה רגועה מההורה תשפיע באופן חיובי על הילד. -
להתייחס לנושא כמו לכל בעיה אחרת בחיים
- חשוב להתמקד בפתרונות ולא להיכנס למצב של "רחמים" על המצב. -
לשאול ברוגע על המצב ולהקשיב ללא שיפוטיות
- אפשר לשאול את הילד מה קרה ולהתמקד בהבנת תחושותיו מבלי להכביד עליו בפרטים מיותרים. -
לא לעודד תחושות של רחמים עצמיים
- יש להימנע מלהגיב בזעזוע, אלא במקום זאת להנחות את הילד מה כדאי לעשות במצב. -
לעזור למצוא דרכים מעשיות להתמודדות
- אם מדובר בחרם חברתי, יש לבדוק איך ניתן לשפר את המצב החברתי של הילד. אם זו השפלה, יש לעזור לו לבנות ביטחון עצמי ולהתמודד עם המצב.
הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהרבה מהנזק שנפגע חווה לא נובע רק מהאירוע עצמו, אלא גם מהאופן שבו הקרובים אליו מגיבים. אליעד כהן מסביר כי אם התגובה תהיה פאניקה או היסטריה, היא עלולה להחמיר את המצב. לעומת זאת, אם תגיבו ברוגע ותסייעו לו להרגיש ששום דבר לא גמור ושהם יכולים להתמודד עם המצב, הוא יעבור את החוויה בצורה מחוזקת יותר.
- איך לא ליצור טראומה לילד שלך?
- איך לעזור לילד שלך?
- פגעו בילד שלי, עשו חרם על הילד שלי
- השפילו את הילד שלי, התעללו בילד שלי
- טעויות בחינוך ילדים
- איך נוצרת טראומה לילדים?
- אונס ילדים, אנסו את הילד שלי
איך לעזור לילד או למבוגר שעבר טראומה, התעללות או חרם?
כאשר ילד או מבוגר עובר חוויה טראומטית כמו חרם, השפלה, תקיפה מינית או כל סוג אחר של פגיעה, חשוב להבין איך נכון להתמודד עם המצב וכיצד אפשר לעזור לו בצורה המועילה ביותר. הרבה הורים, קרובי משפחה או חברים נופלים למלכודת של תגובות לא נכונות, שמחמירות את מצבו של הנפגע במקום לסייע לו. לכן, קודם כל, חשוב לדעת מה לא לעשות, שכן מרבית האנשים נוהגים בצורה ההפוכה ממה שנדרש.
מה לא לעשות כשמישהו עובר טראומה?
כאשר שומעים על פגיעה בילד או באדם קרוב, התגובה הראשונית היא לרוב רגשית, דרמטית ולעיתים היסטרית. הבעיה היא שתגובה כזו מעבירה מסר לנפגע שהוא אמור להיות בהלם, שבור, מצולק לכל החיים - גם אם מלכתחילה הוא לא הרגיש כך. להלן כמה מהטעויות הנפוצות:
במקום להיכנס להיסטריה, יש לנקוט בגישה רגועה ומושכלת, המעניקה לנפגע תחושת ביטחון ושליטה במצב.
הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהרבה מהנזק שנפגע חווה לא נובע רק מהאירוע עצמו, אלא גם מהאופן שבו החברה הקרובה שלו מגיבה אליו. אם תגובתכם תתבסס על לחץ ופאניקה, זה רק יעצים את הקושי של הנפגע. לעומת זאת, אם תשמרו על קור רוח, תראו לו שאפשר להתמודד עם הדברים ותסייעו לו למצוא פתרונות - הוא יוכל לעבור את החוויה בצורה מחוזקת יותר, מבלי לשאת עליה צלקות לכל החיים.
כאשר ילד או מבוגר עובר חוויה טראומטית כמו חרם, השפלה, תקיפה מינית או כל סוג אחר של פגיעה, חשוב להבין איך נכון להתמודד עם המצב וכיצד אפשר לעזור לו בצורה המועילה ביותר. הרבה הורים, קרובי משפחה או חברים נופלים למלכודת של תגובות לא נכונות, שמחמירות את מצבו של הנפגע במקום לסייע לו. לכן, קודם כל, חשוב לדעת מה לא לעשות, שכן מרבית האנשים נוהגים בצורה ההפוכה ממה שנדרש.
מה לא לעשות כשמישהו עובר טראומה?
כאשר שומעים על פגיעה בילד או באדם קרוב, התגובה הראשונית היא לרוב רגשית, דרמטית ולעיתים היסטרית. הבעיה היא שתגובה כזו מעבירה מסר לנפגע שהוא אמור להיות בהלם, שבור, מצולק לכל החיים - גם אם מלכתחילה הוא לא הרגיש כך. להלן כמה מהטעויות הנפוצות:
- הבעת זעזוע ופאניקה מוגזמת - כאשר ילד מספר על פגיעה, בין אם מדובר בחרם, השפלה או פגיעה מינית, תגובה רגשית קיצונית מצד ההורים משדרת לו שהוא אמור להיות בטראומה, גם אם הוא עצמו לא ראה את הדברים כך.
- להשליך את הרגשות שלכם על הילד - הורה ששומע שילדו עבר חוויה קשה מיד משליך על כך את הרגשות האישיים שלו, מדמיין כיצד היה מרגיש באותו מצב, ואז מגיב בצורה שמוסיפה לחץ על הילד.
- לשאול בצורה חודרנית ולחזור על פרטי האירוע - חקירות אגרסיביות כמו "מי עשה לך את זה? איך זה קרה בדיוק?" עלולות להוביל לכך שהנפגע יחווה שוב ושוב את האירוע, מה שעלול לפגוע בו אף יותר.
- לתייג את האירוע כ"טראומטי" מבלי לתת לנפגע אפשרות לפרש אותו אחרת - ילדים נולדים בלי תפיסות של טוב ורע, והם לומדים מהחברה כיצד להרגיש לגבי מצבים שונים. אם הורה משדר לילד שמה שקרה הוא דבר בלתי נסלח, טראומטי והרסני, הילד יפנים זאת ויתקשה להשתחרר מזה.
במקום להיכנס להיסטריה, יש לנקוט בגישה רגועה ומושכלת, המעניקה לנפגע תחושת ביטחון ושליטה במצב.
- לנשום ולהירגע - קודם כל, לפני שמגיבים, לקחת כמה נשימות עמוקות ולהירגע. אם תגיבו מתוך רוגע, גם הילד יגיב אחרת לסיטואציה.
- להתייחס לנושא כמו לכל בעיה אחרת בחיים - כמו שילד שנופל על הרצפה צריך עזרה לקום, כך גם במקרה הזה. יש להתמקד בפתרונות ולא ב"רחמים" על המצב.
- לשאול ברוגע על המצב ולהקשיב ללא שיפוטיות - אפשר לשאול את הילד או המבוגר מה קרה, איך הוא מרגיש, ולהראות לו שאתם כאן בשבילו. אך חשוב לא להגזים בהתעמקות בפרטים שעלולים להעצים את החוויה השלילית.
- לא לעודד תחושות של רחמים עצמיים - אם ילד אומר "עשו לי חרם", אין צורך להגיב בזעזוע ולומר לו כמה זה נורא. במקום זאת, אפשר לשאול "ומה אתה חושב שכדאי לעשות עכשיו?" ולכוון אותו לפתרון.
- לעזור למצוא דרכים מעשיות להתמודדות - אם ילד עבר חרם, אפשר לבדוק איך אפשר לשפר את המצב החברתי שלו, אם ילד עבר השפלה, אפשר לעבוד על בניית ביטחון עצמי שיאפשר לו להתמודד טוב יותר בעתיד.
הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהרבה מהנזק שנפגע חווה לא נובע רק מהאירוע עצמו, אלא גם מהאופן שבו החברה הקרובה שלו מגיבה אליו. אם תגובתכם תתבסס על לחץ ופאניקה, זה רק יעצים את הקושי של הנפגע. לעומת זאת, אם תשמרו על קור רוח, תראו לו שאפשר להתמודד עם הדברים ותסייעו לו למצוא פתרונות - הוא יוכל לעבור את החוויה בצורה מחוזקת יותר, מבלי לשאת עליה צלקות לכל החיים.
- איך להתמודד עם טראומה?
- איך לעזור לילדים שעברו התעללות?
- חרם חברתי - איך להתמודד?
- איך לתמוך באדם שעבר אונס?
- טיפול רגשי לאחר חוויה קשה
050-3331-331