והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך לבדוק, זה, האם בכלל הלקוח רוצה את המוצר שלנו. וגם אם הוא לא רוצה את המוצר, עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו.

ז"א, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג.

וכאשר באים למכור מוצר כלשהו למישהו, צריך גם לנסות להבין, האם המוצר שלנו, עונה על הצורך ועל הרצון של הלקוח. וגם צריך לראות ולוודא, שהמוצר שלנו, הוא לא מנוגד לרצון ולצורך של הלקוח. כי אז, כמובן שהלקוח לא ירצה לקנות את המוצר. ואז, כמובן שהלקוח ירגיש כעס, על מי שמכר לו מוצר. שגם אין לו בו חפץ, וגם המוצר פוגע לו ברצון המנוגד שלו.

וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי לפעמים, הלקוח אומר שהוא צריך משהו אחד, ובאמת, הוא בכלל צריך משהו אחר. ולפעמים, הלקוח צריך דבר, שהוא בכלל מנוגד למה שהוא חושב שהוא צריך. וכאשר רוצים שהלקוח ירצה לקנות את המוצר, וכאשר רוצים שהמוצר יעשה טוב ללקוח, הרי שצריך להבין, מהם הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח.

ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בד"כ אומר, מה הוא רוצה. ובד"כ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה.

אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיו"ב. שהילד, בד"כ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק.

ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו.

וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד.

ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו.

אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה.

כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפ"כ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב למה שאמרו לו. למרות שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד אמר שהוא רוצה.

והסיבה לכך היא, משום, שבתת המודע של הילד, יש רצון מודחק. שהילד בתת המודע שלו, רוצה איזה רצון פנימי כלשהו, צורך רגשי מודחק כלשהו. ולפעמים, גם כאשר נותנים לילד פתרון שנראה כעונה על הצרכים של הילד, הרי שהילד בתת המודע שלו, לא קיבל את הפתרון לבעיה האמיתית שלו, שאותה הילד לא תמיד יודע לבטא ולהסביר. או, שהילד בכלל לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי.

וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע שלו.

וכיצד ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש שהוא צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית / אינטליגנציה חברתית / אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו.

ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו.

כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה בתת המודע של האנשים שסביבו בכלל, ושל הילד שלו בפרט.

וכיצד לפתח את המודעות העצמית כלפי עצמך? תשובה: על ידי זה שלוקחים כל רצון, ושואלים, מהיכן הרצון הזה מגיע? ומה באמת אני רוצה? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? וכיו"ב. וזה מגלה לאדם מה קורה בתת המודע שלו, ומפתח את האינטליגנציה הרגשית והאינטליגנציה ההורית שלו, כדי שהוא יבין את הצרכים הרגשיים של הילד שלו. וכבר ביארתי את העניין הזה לעומקו, במקומות אחרים.

והדרך השנייה לגלות את הצורך הרגשי שמסתתר בתת המודע של הילד, זה על ידי זה שמקבלים עזרה, ממי שכבר פיצח את התת מודע של עצמו. כי מי שהוא חכם אמיתי, ומי שהוא באמת מבין את עצמו בשלמות, הוא גם מכיר את החוקיות שלפיה פועל המנגנון האנושי.

והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה בתת המודע שלו עצמו ושל סביבתו. וגם, אפילו לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים השונים וכולי.

דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך.

ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, וגם את הצרכים הנסתרים, שאותם תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח.

כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. וזה אפשרי, רק כאשר מבינים את הצרכים האמתיים של שני הצדדים, ורק כאשר הפתרון המוצע, גם הוא, מתאים לשני הצדדים.

כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד הגיוני, שהוא מתעקש עם הילד שלו. אבל באמת, לפעמים, גם ההורה עצמו יש לו דרישות לא הגיוניות, מהילד שלו.

וכיצד זה קורה? תשובה: זה קורה, כאשר הדרישות של ההורה, הן לא תמיד מגיעות רק למען טובת הילד, והן לא תמיד נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ההורה עצמו.

כגון לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, נמצא...