ובו יתבאר העניין של: בעיות התנהגות של ילדים. ויתבאר, ממה נובעות בעיות התנהגות אצל ילדים? וכיצד צריך לטפל בבעיית התנהגות של ילדים? ועוד.
וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים.
כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים.
והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן.
וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג.
כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, הטיפול הפסיכולוגי לילדים שהוא נותן לילד, הוא רק סוג של התעללות בילד שלך.
כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב בני האדם בעולם, גם אלו שחושבים שהם מודעים לעצמם, גם הם רובם ככולם, לא מודעים לעצמם בשלמות. וכמעט אף אחד לא מכיר את תת המודע שלו, בשלמות שאין שלמות אחריה. וכאשר יש לאדם בוגר בעיית התנהגות כלשהי, אז ככל שהוא יותר מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו.
אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו שמציקה לו. והילד מבטא את הבעיה הרגשית שלו, דרך בעיית התנהגות כזו או אחרת. והילד מתנהג בצורה מופרעת ובצורה אלימה וכיו"ב, רק כדי לבטא את זה שהוא סובל מבעיה רגשית מאוד עמוקה, שאין לו מושג איך להתמודד איתה. וטיפול פסיכולוגי לילדים, יכול להיות טיפול טוב, רק כאשר הפסיכולוג ילדים, יודע היטב, מה בדיוק קורה בתוך תת המודע של הילד. אחרת, זוהי התעללות בנפש של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך.
והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים קטנים, היא חוסר היכולת שלהם להגיע לאיזון רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא נולד כמעט בלי שום הגדרות של טוב ורע כלשהן. וכדי לשרוד כאן בעולם, לשם כך מחנכים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע.
ומצד אחד, זה עוזר לילד לשרוד כאן בעולם, וזה גורם לכך שלילד תהיה משמעות לחיים שלו. כי בלי הגדרה של טוב ורע, אין משמעות מיוחדת לחיים. אבל מצד שני, זה גם לוקח לילד, את החופש האישי והרגשי שלו.
והילד, שעד לפני כמה שנים, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לבין רע, החוויה המרכזית שאותה הוא חווה כאן בעולם, זאת ההפרדה שיש כאן בעולם, בין טוב לבין רע, ובין מותר לבין אסור. והילד לומד כל הזמן, מה מותר לעשות, ומה אסור לעשות. וזה גורם לכך, שתת המודע של הילד, יהיה בלחץ נפשי מאוד גדול.
כי מצד אחד הילד מתחיל להתרגל לכך שיש בעולם שלנו טוב ורע, וזה משמח את הנפש של הילד, כי זה מספק לילד עניין בחיים, וזה מספק לילד מטרות, וזה מאפשר לילד לשחק במשחק החיים. כי בלי הגדרה של טוב ורע, בלי זה אי אפשר לשחק במשחק החיים. אבל מצד שני, ההגדרות של המותר והאסור, שהילד שומע מהסביבה שלו, הן גם מאמללות את הנפש של הילד, שהוא רוצה להישאר ילד, והוא רוצה להמשיך להיות אדם חופשי.
ואנשים מבוגרים, כאשר הם חווים לחץ נפשי / מתח נפשי / חרדות וכיו"ב, הם רוצים לחזור להיות רגועים, כמו שהם היו כאשר הם היו...
וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים.
כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים.
והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן.
וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג.
כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, הטיפול הפסיכולוגי לילדים שהוא נותן לילד, הוא רק סוג של התעללות בילד שלך.
כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב בני האדם בעולם, גם אלו שחושבים שהם מודעים לעצמם, גם הם רובם ככולם, לא מודעים לעצמם בשלמות. וכמעט אף אחד לא מכיר את תת המודע שלו, בשלמות שאין שלמות אחריה. וכאשר יש לאדם בוגר בעיית התנהגות כלשהי, אז ככל שהוא יותר מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו.
אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו שמציקה לו. והילד מבטא את הבעיה הרגשית שלו, דרך בעיית התנהגות כזו או אחרת. והילד מתנהג בצורה מופרעת ובצורה אלימה וכיו"ב, רק כדי לבטא את זה שהוא סובל מבעיה רגשית מאוד עמוקה, שאין לו מושג איך להתמודד איתה. וטיפול פסיכולוגי לילדים, יכול להיות טיפול טוב, רק כאשר הפסיכולוג ילדים, יודע היטב, מה בדיוק קורה בתוך תת המודע של הילד. אחרת, זוהי התעללות בנפש של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך.
והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים קטנים, היא חוסר היכולת שלהם להגיע לאיזון רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא נולד כמעט בלי שום הגדרות של טוב ורע כלשהן. וכדי לשרוד כאן בעולם, לשם כך מחנכים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע.
ומצד אחד, זה עוזר לילד לשרוד כאן בעולם, וזה גורם לכך שלילד תהיה משמעות לחיים שלו. כי בלי הגדרה של טוב ורע, אין משמעות מיוחדת לחיים. אבל מצד שני, זה גם לוקח לילד, את החופש האישי והרגשי שלו.
והילד, שעד לפני כמה שנים, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לבין רע, החוויה המרכזית שאותה הוא חווה כאן בעולם, זאת ההפרדה שיש כאן בעולם, בין טוב לבין רע, ובין מותר לבין אסור. והילד לומד כל הזמן, מה מותר לעשות, ומה אסור לעשות. וזה גורם לכך, שתת המודע של הילד, יהיה בלחץ נפשי מאוד גדול.
כי מצד אחד הילד מתחיל להתרגל לכך שיש בעולם שלנו טוב ורע, וזה משמח את הנפש של הילד, כי זה מספק לילד עניין בחיים, וזה מספק לילד מטרות, וזה מאפשר לילד לשחק במשחק החיים. כי בלי הגדרה של טוב ורע, בלי זה אי אפשר לשחק במשחק החיים. אבל מצד שני, ההגדרות של המותר והאסור, שהילד שומע מהסביבה שלו, הן גם מאמללות את הנפש של הילד, שהוא רוצה להישאר ילד, והוא רוצה להמשיך להיות אדם חופשי.
ואנשים מבוגרים, כאשר הם חווים לחץ נפשי / מתח נפשי / חרדות וכיו"ב, הם רוצים לחזור להיות רגועים, כמו שהם היו כאשר הם היו...
050-3331-331