למה אנשים פוחדים להיות כמו ההורים שלהם?

אליעד כהן מסביר בסרטון מדוע אנשים מרגישים פחד או סלידה כשהם מתחילים לראות את עצמם דומים להורים שלהם. הוא פותח בדוגמה של אדם שמרגיש רע בעבודה, מפני שהוא שם לב שהוא מתחיל להיות דומה לאבא שלו, דמות שאותה הוא אינו מחבב או אפילו מתנגד לה. אותו אדם מתחיל לדבר בצורה סמכותית כמו אביו, והוא מרגיש רע עם זה. אליעד מדגיש שהתגובה הראשונית של אנשים בדרך כלל היא להפסיק את ההתנהגות הזאת, כמו להתפטר מהעבודה או להפסיק להיות מנהל, אבל הפתרון הנכון הוא לא להימנע, אלא להבין את המהות האמיתית של הקושי.

האם הבעיה באמת בדמיון להורה או בתחושות הפנימיות שלך?

אליעד כהן מציע לאותו אדם לבחון לעומק את התחושה הזאת: הוא שואל אותו אם הדמיון לאביו הוא באמת שלילי או שמדובר רק בתחומים מסוימים שנתפסים כרעים בעיניו. למשל, אם אבא שלו עצבני והוא מוצא את עצמו הופך להיות עצבני כמו אביו, זה משהו שלילי. אך אם הוא מגלה שהוא דומה לאביו במשהו חיובי, כמו הצלחה בעבודה או סמכות חיובית, אז לכאורה אין בכך בעיה. אליעד מחדד שהבעיה היא לא עצם הדמיון להורה אלא איך האדם עצמו מפרש את הדמיון הזה. הוא נותן דוגמה עם אמירה הומוריסטית: אם אביך אוכל כל בוקר ארוחת בוקר, האם תימנע גם אתה מלאכול כדי לא להיות דומה לו? כמובן שלא, כי לא הדמיון עצמו הוא הבעיה, אלא התפיסה שהדמיון הוא שלילי.

מדוע אתה פוחד להיות דומה להורים שלך דווקא בתחומים חיוביים?

אליעד מסביר שאנשים לא מפחדים סתם כך להיות דומים להורים שלהם, אלא הם חוששים שבדמיון הזה הם יאבדו את האותנטיות או שהפעולות שלהם לא יגיעו מתוך הרצון האישי שלהם, אלא מתוך ניסיון לרצות את ההורים ולקבל את אהבתם. למשל, אם מישהו מתקדם בתפקיד בעבודה ומגלה שהוא הופך להיות דומה לאביו, הוא עלול להרגיש שהתפקיד לא מממש את האני האמיתי שלו אלא הוא רק דרך לזכות באהבה ובהערכה מאביו. האדם חווה תחושת קונפליקט פנימי: מצד אחד הוא רוצה להצליח ולהיות דומה להורה, מצד שני הוא מתנגד לכך שההצלחה שלו נובעת מרצון לרצות את ההורה ולא מרצון אמיתי שלו להצליח.

למה אתה מרגיש שאתה במבחן עם ההורים שלך?

אליעד כהן מדגים שהפחד או הסלידה מדמיון להורה נובעים גם מתחושת לחץ פנימי להיות במבחן מול ההורה. האדם מרגיש שכל פעולה שהוא עושה נמדדת ונשפטת לפי האם היא תשיג את אהבת ההורה או לא. זאת הסיבה שהוא מתנגד לכך ומפתח סלידה מהדמיון להורה, משום שהפעולה שהוא עושה, טובה ככל שתהיה, נתפסת אצלו כפחות אותנטית ופחות ערכית. אליעד מציין שברגע שהאדם יפסיק לחפש את אהבת ההורים, הוא יוכל להפסיק להיות מוטרד מהדמיון הזה.

כיצד להשתחרר מהפחד ומהרצון לרצות את ההורים?

אליעד כהן מציע פתרון מעשי וברור: על האדם להבין ולהשלים עם העובדה שאולי ההורים שלו לעולם לא יאהבו אותו בדיוק כפי שהוא רוצה או צריך. אליעד מסביר שישנן שתי אפשרויות עיקריות:

• להפסיק לחפש או לצפות לאהבה מההורה ולקבל את העובדה שאולי לא יקבל את האהבה או ההערכה לעולם.
• לקבל את ההחלטה להיות אותנטי ולעשות את מה שהוא באמת רוצה, בלי להתחשב כלל באהבת או אישור ההורים.

אליעד מציע לאדם לבדוק את עצמו: האם הוא היה עושה את הפעולה (למשל להתקדם בעבודה) גם ללא קשר להורים? אם התשובה היא כן, סימן שהפעולה היא אותנטית ואין סיבה לפחד מהדמיון להורה. אם התשובה היא לא, אז עליו להבין שהפעולה נובעת מרצון לרצות את ההורה, ולכן הוא סובל מהסיטואציה. ההבנה הזו משחררת את האדם ומאפשרת לו להיות אותנטי.

האם חייבים להיות שונים לחלוטין מההורים כדי להיות מאושרים?

אליעד כהן מדגיש שהפתרון לא נמצא בהימנעות מוחלטת מכל דמיון להורים, אלא בהתבוננות פנימית והבנה מה המניע האמיתי מאחורי ההתנהגות. הדגש הוא לא על "האם אני דומה להורה", אלא על "האם אני עושה את מה שאני באמת רוצה לעשות". אדם יכול להיות דומה להורה שלו בתחומים רבים ועדיין להרגיש טוב ומאושר, כל עוד הבחירות שלו הן באמת שלו ואינן מגיעות מרצון מודע או לא מודע לרצות את ההורה.

אליעד מסכם שהמפתח להתמודדות עם טראומות או קונפליקטים מההורים טמון בהבנה עמוקה ובשחרור מהצורך לקבל אישור חיצוני, ובמקום זאת לחיות חיים אותנטיים ואמיתיים.