7:03הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים
למה הילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים?
הורים רבים מתמודדים עם תופעה שבה הילד מסרב לשוחח איתם. אליעד כהן מסביר שהבעיה אינה בהכרח חוסר רצון כללי לשתף, אלא שהילד פשוט לא רוצה לדבר עם ההורים ספציפית. לדוגמה, כשחבר שואל את הילד "איך היה בבית הספר?" הוא עונה באופן חופשי, אך כאשר ההורה שואל בדיוק אותה שאלה, הילד אינו מגיב. כלומר, לילד אין קושי בדיבור עצמו אלא בדיבור עם ההורה, כיוון שהוא מרגיש שההורה שופט אותו או מעוניין לשנות אותו.
מה גורם לילד להרגיש שההורים מבקרים אותו?
אליעד מסביר שההורים לעיתים קרובות מעבירים לילד תחושה של ביקורתיות, גם אם הם לא אומרים זאת במפורש. לדוגמה, כאשר ההורה מנסה לברר את מצב הילד או לעזור לו, הילד שומע בכך ניסיון "לתקן" אותו. ההורה נתפס על ידי הילד כאילו הוא מנסה לשנות משהו בו, כי הטון, הגישה, וצורת השיחה של ההורה משדרים שהילד "בעייתי" או "צריך טיפול". הילד קולט זאת היטב ולכן נסגר ואינו מעוניין לשתף פעולה.
מדוע תחושת הערך העצמי של ההורה משפיעה על הילד?
אליעד כהן מבהיר שתפיסת הערך העצמי של ההורה משפיעה מאוד על הקשר עם הילד. כאשר ההורה אינו מרוצה מעצמו, הוא נוטה לראות בילד שלו את הגורם לאי שביעות הרצון העצמית שלו. לדוגמה, אם הילד אינו מצליח בלימודים, ההורה עלול להרגיש כישלון כהורה ואדם. תחושה זו מתורגמת ללחץ וביקורת שהילד חווה, ולכן הוא מתרחק ומעדיף לא לשתף פעולה עם ההורה.
איך אהבה עצמית של ההורה מסייעת לילד להיפתח?
אליעד מדגיש כי הבסיס לפתיחות של הילד הוא אהבה עצמית ללא תנאי של ההורה כלפי עצמו. כאשר ההורה מקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא, מבלי לתלות את הערך העצמי שלו בהצלחות או בכישלונות של הילד, הוא מצליח לאהוב גם את הילד בצורה מלאה וללא תנאים. כך הילד חש אהוב באמת, ללא תחושת לחץ או צורך "להיות בסדר", והוא ירגיש מספיק בטוח כדי לשתף פעולה ולתקשר.
מדוע הילד נמנע ממפגש משותף עם ההורה?
במקרים רבים הילד ממש לא מעוניין להשתתף בפעילויות משותפות עם ההורה, כמו צפייה בטלוויזיה או משחק כדורגל. אליעד כהן מסביר שהסיבה היא מתח וחשש מביקורת שהילד חווה כשהוא במחיצת ההורה. הילד מזהה שכל מפגש או שיחה הופכים במהרה למקום שבו הוא נתון לשיפוט ולחץ לשינוי. כתוצאה מכך הוא בוחר להתרחק כדי להימנע מהתחושות הקשות הללו.
האם טיפול חיצוני יפתור את בעיית חוסר התקשורת?
לעיתים הורים מציעים לילד טיפול מקצועי, אבל אליעד מסביר שזה לא תמיד עוזר כאשר הילד מסרב לשתף פעולה. אם הילד מרגיש שהטיפול נועד "לתקן" אותו, הוא ידחה זאת. הפתרון הוא להעניק לילד תחושת אהבה וקבלה ללא תנאי בבית, ורק אז הוא עשוי להיפתח לרעיון הטיפול.
מה לעשות כשהילד לא רוצה לדבר עם אף אחד?
גם כשנראה שהילד אינו רוצה לדבר עם אף אדם, אליעד מציין שתמיד יש גורם כלשהו או מישהו שאיתו הילד מרגיש בנוח - למשל, מחשב, טלוויזיה או חיית מחמד. הסיבה לכך היא שהילד אינו חש שיפוט מצידם. ככל שההורה מצליח לאהוב את עצמו יותר ללא תנאי, כך הוא יהיה מסוגל להעניק תחושת קבלה מוחלטת לילד, ויאפשר לו לחוש בנוח להיפתח גם בפניו.
איך נראית אהבה ללא תנאים כלפי הילד?
אהבה ללא תנאי כלפי הילד פירושה לקבל אותו בדיוק כפי שהוא, ללא כל רצון לשנות או לתקן אותו. אליעד מדגים זאת באמצעות גישה שלפיה ההורה אינו מתאכזב או כועס על הילד אם הוא אינו עומד בציפיות מסוימות. ההורה מעביר לילד תחושת רוגע וביטחון, ומאפשר לילד להרגיש שיש לו בסיס יציב של קבלה, דבר שמעודד את הילד לבטוח בהורה ולהיפתח אליו.
איך גורמים לילד להבין שהוא אינו "דפוק"?
אליעד מסביר כי כאשר ילד מרגיש "דפוק", אין תועלת להתווכח איתו באופן ישיר. במקום זאת, על ההורה לפתח אהבה וקבלה עצמית עמוקה עד כדי כך שזה ישתקף בשפת הגוף, בדיבור ובהתנהלות הכללית שלו מול הילד. הילד חש באופן פנימי אם ההורה באמת ובתמים לא רואה בו "בעיה", מה שיוביל בהדרגה לפתיחות ולביטחון עצמי מוגבר מצד הילד.
למה חשוב שההורה ישפר קודם כל את יחסו לעצמו?
כשהורה מתהלך בתחושת חוסר ערך עצמי, הוא מטיל על סביבתו, כולל על הילד שלו, את התסכול שהוא חווה. כאשר ההורה לומד למצוא שלווה פנימית ואהבה עצמית, הוא מפסיק לראות בילד "בעיה". הילד בתגובה מרגיש את השינוי ומתחיל להתקרב, מאחר שהקשר הופך להיות חיובי ונעים יותר.
מהי התועלת בקשר משוחרר וחופשי עם הילד?
אליעד מדגיש שקשר משוחרר מלחץ או ביקורת מאפשר לילד להיפתח ולשתף יותר. ההורה כבר אינו נתפס על ידי הילד כ"אויב" או "חוקר", אלא הופך לידיד אמיתי שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו בכל דבר. מטרת העל של הדרכת הורים, לפי אליעד, היא ליצור קשר בריא ואמיתי שבו הילד מרגיש מוערך ונאהב ללא תנאים, וכך אפשר להתמודד יחד עם כל קושי בחינוך הילדים.
הורים רבים מתמודדים עם תופעה שבה הילד מסרב לשוחח איתם. אליעד כהן מסביר שהבעיה אינה בהכרח חוסר רצון כללי לשתף, אלא שהילד פשוט לא רוצה לדבר עם ההורים ספציפית. לדוגמה, כשחבר שואל את הילד "איך היה בבית הספר?" הוא עונה באופן חופשי, אך כאשר ההורה שואל בדיוק אותה שאלה, הילד אינו מגיב. כלומר, לילד אין קושי בדיבור עצמו אלא בדיבור עם ההורה, כיוון שהוא מרגיש שההורה שופט אותו או מעוניין לשנות אותו.
מה גורם לילד להרגיש שההורים מבקרים אותו?
אליעד מסביר שההורים לעיתים קרובות מעבירים לילד תחושה של ביקורתיות, גם אם הם לא אומרים זאת במפורש. לדוגמה, כאשר ההורה מנסה לברר את מצב הילד או לעזור לו, הילד שומע בכך ניסיון "לתקן" אותו. ההורה נתפס על ידי הילד כאילו הוא מנסה לשנות משהו בו, כי הטון, הגישה, וצורת השיחה של ההורה משדרים שהילד "בעייתי" או "צריך טיפול". הילד קולט זאת היטב ולכן נסגר ואינו מעוניין לשתף פעולה.
מדוע תחושת הערך העצמי של ההורה משפיעה על הילד?
אליעד כהן מבהיר שתפיסת הערך העצמי של ההורה משפיעה מאוד על הקשר עם הילד. כאשר ההורה אינו מרוצה מעצמו, הוא נוטה לראות בילד שלו את הגורם לאי שביעות הרצון העצמית שלו. לדוגמה, אם הילד אינו מצליח בלימודים, ההורה עלול להרגיש כישלון כהורה ואדם. תחושה זו מתורגמת ללחץ וביקורת שהילד חווה, ולכן הוא מתרחק ומעדיף לא לשתף פעולה עם ההורה.
איך אהבה עצמית של ההורה מסייעת לילד להיפתח?
אליעד מדגיש כי הבסיס לפתיחות של הילד הוא אהבה עצמית ללא תנאי של ההורה כלפי עצמו. כאשר ההורה מקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא, מבלי לתלות את הערך העצמי שלו בהצלחות או בכישלונות של הילד, הוא מצליח לאהוב גם את הילד בצורה מלאה וללא תנאים. כך הילד חש אהוב באמת, ללא תחושת לחץ או צורך "להיות בסדר", והוא ירגיש מספיק בטוח כדי לשתף פעולה ולתקשר.
מדוע הילד נמנע ממפגש משותף עם ההורה?
במקרים רבים הילד ממש לא מעוניין להשתתף בפעילויות משותפות עם ההורה, כמו צפייה בטלוויזיה או משחק כדורגל. אליעד כהן מסביר שהסיבה היא מתח וחשש מביקורת שהילד חווה כשהוא במחיצת ההורה. הילד מזהה שכל מפגש או שיחה הופכים במהרה למקום שבו הוא נתון לשיפוט ולחץ לשינוי. כתוצאה מכך הוא בוחר להתרחק כדי להימנע מהתחושות הקשות הללו.
האם טיפול חיצוני יפתור את בעיית חוסר התקשורת?
לעיתים הורים מציעים לילד טיפול מקצועי, אבל אליעד מסביר שזה לא תמיד עוזר כאשר הילד מסרב לשתף פעולה. אם הילד מרגיש שהטיפול נועד "לתקן" אותו, הוא ידחה זאת. הפתרון הוא להעניק לילד תחושת אהבה וקבלה ללא תנאי בבית, ורק אז הוא עשוי להיפתח לרעיון הטיפול.
מה לעשות כשהילד לא רוצה לדבר עם אף אחד?
גם כשנראה שהילד אינו רוצה לדבר עם אף אדם, אליעד מציין שתמיד יש גורם כלשהו או מישהו שאיתו הילד מרגיש בנוח - למשל, מחשב, טלוויזיה או חיית מחמד. הסיבה לכך היא שהילד אינו חש שיפוט מצידם. ככל שההורה מצליח לאהוב את עצמו יותר ללא תנאי, כך הוא יהיה מסוגל להעניק תחושת קבלה מוחלטת לילד, ויאפשר לו לחוש בנוח להיפתח גם בפניו.
איך נראית אהבה ללא תנאים כלפי הילד?
אהבה ללא תנאי כלפי הילד פירושה לקבל אותו בדיוק כפי שהוא, ללא כל רצון לשנות או לתקן אותו. אליעד מדגים זאת באמצעות גישה שלפיה ההורה אינו מתאכזב או כועס על הילד אם הוא אינו עומד בציפיות מסוימות. ההורה מעביר לילד תחושת רוגע וביטחון, ומאפשר לילד להרגיש שיש לו בסיס יציב של קבלה, דבר שמעודד את הילד לבטוח בהורה ולהיפתח אליו.
איך גורמים לילד להבין שהוא אינו "דפוק"?
אליעד מסביר כי כאשר ילד מרגיש "דפוק", אין תועלת להתווכח איתו באופן ישיר. במקום זאת, על ההורה לפתח אהבה וקבלה עצמית עמוקה עד כדי כך שזה ישתקף בשפת הגוף, בדיבור ובהתנהלות הכללית שלו מול הילד. הילד חש באופן פנימי אם ההורה באמת ובתמים לא רואה בו "בעיה", מה שיוביל בהדרגה לפתיחות ולביטחון עצמי מוגבר מצד הילד.
למה חשוב שההורה ישפר קודם כל את יחסו לעצמו?
כשהורה מתהלך בתחושת חוסר ערך עצמי, הוא מטיל על סביבתו, כולל על הילד שלו, את התסכול שהוא חווה. כאשר ההורה לומד למצוא שלווה פנימית ואהבה עצמית, הוא מפסיק לראות בילד "בעיה". הילד בתגובה מרגיש את השינוי ומתחיל להתקרב, מאחר שהקשר הופך להיות חיובי ונעים יותר.
מהי התועלת בקשר משוחרר וחופשי עם הילד?
אליעד מדגיש שקשר משוחרר מלחץ או ביקורת מאפשר לילד להיפתח ולשתף יותר. ההורה כבר אינו נתפס על ידי הילד כ"אויב" או "חוקר", אלא הופך לידיד אמיתי שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו בכל דבר. מטרת העל של הדרכת הורים, לפי אליעד, היא ליצור קשר בריא ואמיתי שבו הילד מרגיש מוערך ונאהב ללא תנאים, וכך אפשר להתמודד יחד עם כל קושי בחינוך הילדים.
- איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר?
- אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה
- דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים
- איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים?
- איך לאהוב את הילד ללא תנאים ולהקל על הקשר?
איך מזהים שהילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים ולא עם כולם?
לעיתים הורים מרגישים שהילד כלל לא רוצה לשתף, אבל בפועל הוא כן מדבר עם חבריו. כשחבר שואל אותו "איך היה בבית הספר?" הוא עונה בחופשיות, בעוד שלהורה הוא לא עונה. המשמעות היא שהקושי אינו עצם הדיבור, אלא הדיבור עם ההורים דווקא. הילד מרגיש שקיימת ציפייה או ביקורת מצד ההורים, ולכן מעדיף להתרחק ולהסתגר.
למה הילד חושב שההורים מבקרים אותו?
כשהורים באים לשוחח עם הילד כדי "לברר מה מצבו" או "לעזור לו, " הילד שומע בין השורות כוונה לתקן אותו, לשנות אותו או להוביל אותו לאן שהוא לא רוצה. הוא מרגיש שהורה מסתכל עליו כאילו הוא בעייתי או "צריך טיפול." גם אם ההורים לא אומרים זאת מפורשות, הטון והגישה משדרים זאת. הילד קולט את התחושה הזו ונסוג.
איך תפיסת ההורה את עצמו גורמת לילד להתרחק?
לעיתים הורה אינו מרוצה מעצמו וחווה חוסר ביטחון או כישלון אישי כשהילד "לא לומד מספיק טוב" או "לא מתפקד כמו שצריך." כאשר ההורה קושר את הערך העצמי שלו להתנהגות הילד, נוצר מצב שההורה משדר לחץ וביקורת כלפי הילד. הילד חש אשמה או שיפוט, ולכן מעדיף שלא לשתף.
איך אהבה עצמית של ההורה עוזרת לילד לדבר?
בבסיס, כדי שהילד ייפתח לדיבור, חשוב שההורה יקבל את עצמו בלי תנאים. כשאדם אוהב את עצמו באמת, הוא לא תולה את הערך שלו במצב של הילד. כך גם קל לו יותר לאהוב את הילד בלי שום תנאי. ברגע שהילד מרגיש שאוהבים אותו בדיוק כפי שהוא, ללא לחץ וללא ניסיון "לתקן" אותו, הוא נרגע ומוכן לתקשר.
למה הילד נמנע מכל מפגש משותף עם ההורה?
במצבים בהם הילד ממש לא מעוניין בנוכחות ההורה - לא בכדורגל, לא בצפייה בטלוויזיה ולא בכל פעילות אחרת - הסיבה היא שהוא מזהה מתח ופחד מביקורת. הוא מרגיש שכל פעולה או שיחה הופכת מהר מאוד לשיפוט או ניסיון לשנות אותו. לכן, הוא מעדיף להתרחק כדי לא להיפגע.
האם טיפול חיצוני פותר את הבעיה כשאין שיתוף פעולה מהילד?
יש הורים שמציעים לילד "ללכת לטיפול" אבל הילד מסרב גם לכך. ברגע שהילד מרגיש שהטיפול נועד לתקן אותו או לשנות אותו, הוא לא רוצה לשתף פעולה. מה שהוא באמת צריך הוא להרגיש אהבה והבנה ללא תנאי, קודם כל מהבית, כך שירגיש בנוח להיפתח גם לאנשי טיפול, אם יחליט בכך.
מה עושים כשהילד לא רוצה לדבר עם אף אחד בכלל?
גם במצב בו הילד נמנע מכל אדם או מסגרת, שורש הבעיה זהה: הוא חושב שלא אוהבים אותו כמו שהוא, ומפחד להיתקל בביקורת. אולם תמיד יש משהו או מישהו שהילד מתקשר איתו - אולי בעל חיים, מחשב, או סדרת טלוויזיה. הילד בוחר במקומות בהם אינו מרגיש שיפוט או ציפייה. לכן, ככל שההורה לומד לאהוב את עצמו ללא תנאי, כך הוא מביא לקשר עם הילד אווירה מקבלת באמת, והילד עשוי להיפתח גם כלפי ההורה.
איך נראית אהבה ללא תנאים כלפי הילד?
אהבה ללא תנאים פירושה לקבל את הילד בדיוק כמו שהוא, מבלי לנסות לשנותו. ההורה אינו כועס ואינו מרגיש כישלון כשהילד אינו עומד בציפיות חברתיות או לימודיות. במקום זאת, ההורה מבין שזה הילד, וכך ההורה מסוגל לשדר לילד רוגע ואמון. הילד, בתמורה, חש שיש לו רשת ביטחון ומתחיל לבטוח באדם שמולו.
איך גורמים לילד להרגיש שהוא לא דפוק?
אם הילד חושב על עצמו "אני דפוק" או "כולם חושבים שאני דפוק, " אין טעם להתווכח איתו ישירות או להוכיח לו אחרת בכוח. יש צורך בגישה עמוקה יותר: אם ההורה עצמו באמת מאמין שהילד אינו דפוק (ואם ההורה באמת אוהב את עצמו ואת המציאות ללא תנאים), אז הדבר ישתקף בדיבור, בשפת הגוף ובכל מפגש משותף. הילד ירגיש שהוא באמת מקובל. בעזרת העמקת הקשר באופן הדרגתי, הילד ילמד לבטוח בהורה ולהיפתח.
למה חשוב קודם כל לשפר את היחס של ההורה לעצמו?
כשאדם מתהלך עם תחושת חוסר ערך עצמי, הוא צפוי "להפיל" את התסכול על סביבתו, כולל על ילדו. בהרגשתו, הילד "מקלקל" לו את ההצלחה או את הדימוי האישי. אך מרגע שההורה עצמו לומד למצוא שלווה וחיבור פנימי, הוא כבר לא רואה בילד "בעיה" שמשפיעה על ערכו העצמי. ילד שחש בהורה שלווה פנימית ואהבה כנה, ירצה מטבעו להתקרב.
מהי התועלת בקשר חופשי ומשוחרר עם הילד?
כאשר הילד מרגיש ביטחון בכך שההורה לא בא "לשפוט, " "ללחוץ" או "לבקר, " הוא יתחיל לדבר ולשתף. ההורה יהפוך בהדרגה לאדם שהילד מרגיש בנוח לפרוק אצלו כל מה שעובר עליו. במקום להרגיש שההורה הוא "אויב" או "חוקר, " הוא יראה בו ידיד אמת. זו המטרה החשובה ביותר בהדרכת הורים: לבנות מערכת יחסים קרובה, שבה הילד מרגיש מוערך, ואפשר לטפל יחד בבעיות בחינוך הילדים.
לעיתים הורים מרגישים שהילד כלל לא רוצה לשתף, אבל בפועל הוא כן מדבר עם חבריו. כשחבר שואל אותו "איך היה בבית הספר?" הוא עונה בחופשיות, בעוד שלהורה הוא לא עונה. המשמעות היא שהקושי אינו עצם הדיבור, אלא הדיבור עם ההורים דווקא. הילד מרגיש שקיימת ציפייה או ביקורת מצד ההורים, ולכן מעדיף להתרחק ולהסתגר.
למה הילד חושב שההורים מבקרים אותו?
כשהורים באים לשוחח עם הילד כדי "לברר מה מצבו" או "לעזור לו, " הילד שומע בין השורות כוונה לתקן אותו, לשנות אותו או להוביל אותו לאן שהוא לא רוצה. הוא מרגיש שהורה מסתכל עליו כאילו הוא בעייתי או "צריך טיפול." גם אם ההורים לא אומרים זאת מפורשות, הטון והגישה משדרים זאת. הילד קולט את התחושה הזו ונסוג.
איך תפיסת ההורה את עצמו גורמת לילד להתרחק?
לעיתים הורה אינו מרוצה מעצמו וחווה חוסר ביטחון או כישלון אישי כשהילד "לא לומד מספיק טוב" או "לא מתפקד כמו שצריך." כאשר ההורה קושר את הערך העצמי שלו להתנהגות הילד, נוצר מצב שההורה משדר לחץ וביקורת כלפי הילד. הילד חש אשמה או שיפוט, ולכן מעדיף שלא לשתף.
איך אהבה עצמית של ההורה עוזרת לילד לדבר?
בבסיס, כדי שהילד ייפתח לדיבור, חשוב שההורה יקבל את עצמו בלי תנאים. כשאדם אוהב את עצמו באמת, הוא לא תולה את הערך שלו במצב של הילד. כך גם קל לו יותר לאהוב את הילד בלי שום תנאי. ברגע שהילד מרגיש שאוהבים אותו בדיוק כפי שהוא, ללא לחץ וללא ניסיון "לתקן" אותו, הוא נרגע ומוכן לתקשר.
למה הילד נמנע מכל מפגש משותף עם ההורה?
במצבים בהם הילד ממש לא מעוניין בנוכחות ההורה - לא בכדורגל, לא בצפייה בטלוויזיה ולא בכל פעילות אחרת - הסיבה היא שהוא מזהה מתח ופחד מביקורת. הוא מרגיש שכל פעולה או שיחה הופכת מהר מאוד לשיפוט או ניסיון לשנות אותו. לכן, הוא מעדיף להתרחק כדי לא להיפגע.
האם טיפול חיצוני פותר את הבעיה כשאין שיתוף פעולה מהילד?
יש הורים שמציעים לילד "ללכת לטיפול" אבל הילד מסרב גם לכך. ברגע שהילד מרגיש שהטיפול נועד לתקן אותו או לשנות אותו, הוא לא רוצה לשתף פעולה. מה שהוא באמת צריך הוא להרגיש אהבה והבנה ללא תנאי, קודם כל מהבית, כך שירגיש בנוח להיפתח גם לאנשי טיפול, אם יחליט בכך.
מה עושים כשהילד לא רוצה לדבר עם אף אחד בכלל?
גם במצב בו הילד נמנע מכל אדם או מסגרת, שורש הבעיה זהה: הוא חושב שלא אוהבים אותו כמו שהוא, ומפחד להיתקל בביקורת. אולם תמיד יש משהו או מישהו שהילד מתקשר איתו - אולי בעל חיים, מחשב, או סדרת טלוויזיה. הילד בוחר במקומות בהם אינו מרגיש שיפוט או ציפייה. לכן, ככל שההורה לומד לאהוב את עצמו ללא תנאי, כך הוא מביא לקשר עם הילד אווירה מקבלת באמת, והילד עשוי להיפתח גם כלפי ההורה.
איך נראית אהבה ללא תנאים כלפי הילד?
אהבה ללא תנאים פירושה לקבל את הילד בדיוק כמו שהוא, מבלי לנסות לשנותו. ההורה אינו כועס ואינו מרגיש כישלון כשהילד אינו עומד בציפיות חברתיות או לימודיות. במקום זאת, ההורה מבין שזה הילד, וכך ההורה מסוגל לשדר לילד רוגע ואמון. הילד, בתמורה, חש שיש לו רשת ביטחון ומתחיל לבטוח באדם שמולו.
איך גורמים לילד להרגיש שהוא לא דפוק?
אם הילד חושב על עצמו "אני דפוק" או "כולם חושבים שאני דפוק, " אין טעם להתווכח איתו ישירות או להוכיח לו אחרת בכוח. יש צורך בגישה עמוקה יותר: אם ההורה עצמו באמת מאמין שהילד אינו דפוק (ואם ההורה באמת אוהב את עצמו ואת המציאות ללא תנאים), אז הדבר ישתקף בדיבור, בשפת הגוף ובכל מפגש משותף. הילד ירגיש שהוא באמת מקובל. בעזרת העמקת הקשר באופן הדרגתי, הילד ילמד לבטוח בהורה ולהיפתח.
למה חשוב קודם כל לשפר את היחס של ההורה לעצמו?
כשאדם מתהלך עם תחושת חוסר ערך עצמי, הוא צפוי "להפיל" את התסכול על סביבתו, כולל על ילדו. בהרגשתו, הילד "מקלקל" לו את ההצלחה או את הדימוי האישי. אך מרגע שההורה עצמו לומד למצוא שלווה וחיבור פנימי, הוא כבר לא רואה בילד "בעיה" שמשפיעה על ערכו העצמי. ילד שחש בהורה שלווה פנימית ואהבה כנה, ירצה מטבעו להתקרב.
מהי התועלת בקשר חופשי ומשוחרר עם הילד?
כאשר הילד מרגיש ביטחון בכך שההורה לא בא "לשפוט, " "ללחוץ" או "לבקר, " הוא יתחיל לדבר ולשתף. ההורה יהפוך בהדרגה לאדם שהילד מרגיש בנוח לפרוק אצלו כל מה שעובר עליו. במקום להרגיש שההורה הוא "אויב" או "חוקר, " הוא יראה בו ידיד אמת. זו המטרה החשובה ביותר בהדרכת הורים: לבנות מערכת יחסים קרובה, שבה הילד מרגיש מוערך, ואפשר לטפל יחד בבעיות בחינוך הילדים.
- איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר
- אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה
- דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים
- איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים
- איך לאהוב את הילד ללא תנאים ולהקל על הקשר
היו היה הורים ולהורים היה ילד והילד היה בעיניהם בעייתי בעיניהם זאת אומרת שאלו את הילד מה שלומך אמר הכל טוב שאלו את ההורים מה שלום הילד אמרו "תקשיב מצבו גרוע" עד כאן הבנו הבנו, בקיצור ההורים מבחינתם חשבו שהילד בעייתי יש לו בעיות חברתיות רגשיות מה שזה לא יהיה מפה לשם משם לפה ההורים רצו לעזור לילד רצו לעזור לו, באו לילד שאלו אותו "מה שלומך מה קרה מה קורה איתך בבית הספר" לא מעוניין לדבר לא מעוניין לשתף לא מעוניין לדבר איתם לא מעוניין לשתף אותם מה לעשות איך לפרוץ את זה.
אז איך בודקים את זה איך ניגשים לזה ההורים אומרים אני בא לשאול את הילד איך היה לך בבית הספר היום מה עשית הוא לא מוכן לדבר איתי, איך לפרוץ את זה הוא לא מוכן לדבר על שום נושא בכלל הוא לא רוצה לדבר על שום דבר הוא לא מוכן לשתף פעולה.
ש: להציע לו לעשות מה שהוא אוהב.
אליעד: הוא לא רוצה לעשות שום דבר איתך הוא לא רוצה לדבר איתך לא רוצה לראות אותך.
ש: לשים אותו בטיפול.
אליעד: הוא לא רוצה ללכת לטיפול.
ש: מה אין לו איזה משהו שהוא אוהב שהוא רוצה לעשות.
אליעד: לא הוא לא רוצה איתך לעשות שום דבר הוא משחק כדורגל איך שאתה בא להצטרף הוא אומר לך "אני לא רוצה לא בא לי לשחק כדורגל" הוא אוהב לראות טלוויזיה אתה בא לשבת לידו הוא אומר "אני רוצה ללכת לחבר" הוא לא רוצה להיות במחיצתך.
ש: כי הוא חושב עוד פעם על התנאים.
אליעד: רגע לא איך ניגשים לזה שנייה תנשמו, קודם כל שאלה ראשונה האבא אומר "הוא לא רוצה לדבר איתי אין אני שואל אותו הוא לא עונה לי, אוקי תגיד לי אם חבר שלו היה אומר לו בא לך להיפגש הוא היה אומר לו כן? כן, ואם חבר שלו היה אומר לו תגיד לי מה איך היה לך בבית הספר היום הוא היה עונה לו? היה עונה לו" זאת אומרת שקודם כל הוא לא רוצה לדבר איתך זה לא שהוא לא רוצה לדבר הוא לא רוצה לדבר איתך זה לא שהוא לא רוצה לשחק הוא לא רוצה לשחק איתך דווקא אתה, למה דווקא איתך כי כשהוא משחק איתך הוא שומע בצלילים את כל המחשבות השליליות שאתה חושב עליו שהוא דפוק שהוא בעייתי שהוא צריך טיפול זה מה שהוא שומע באוזן.
למרות שאתה לא אומר לו את זה אבל הצורה שאתה שואל אותו איך היה בבית הספר זה לא כמו חבר ששואל אותו איך היה לך בבית הספר, אותו יום אותה שעה אם עכשיו חבר שלו יגיד לו איך היה לך בבית הספר הוא יענה לו לך הוא לא יענה זאת אומרת יש בעיה באיך שאתה שואל אותו. עכשיו מה פשר העניין פשר העניין הוא שכשחבר שלו שואל אותו איך היה לך בבית הספר הוא לא מצפה ממנו לכלום הוא באמת התעניין הוא אומר "ואיך היה לך בבית הספר" סתם מדבר איתו כשאתה שואל אותו איך היה לך בבית הספר אתה שואל אותו מתוך ציפייה אתה מאוכזב ממנו אתה מתוסכל ממנו ואתה לא באמת אוהב אותו, אתה שואל אותו איך היה בבית הספר כדי להוביל אותו איפשהו כדי לשנות אותו או כדי לתקן אותו מה שבעבר עשית את זה ולכן הוא חושב שזה מה שאתה זומם היום.
עכשיו זה ממה נובע מזה שאתה לא אוהב את עצמך בלי תנאים אתה בן אדם ואתה לא אוהב את עצמך בגלל הילד שלך אתה אומר "אם הילד שלי לא מספיק לומד טוב אז אני אבא לא טוב אם הילד שלי לא לומד טוב אני כישלון, אם הילדה שלי לא ככה וככה אז אני ככה וככה" אתה קודם כל לא אוהב את עצמך אחר כך אתה מאשים אותו בזה שאתה מרגיש רע עם עצמך שאתה לא אוהב את עצמך ואז מי האויב שלך הוא כי זה שהוא לא לומד זה עושה לך רע נכון זה לא אתה בעייתי הוא בעייתי.
זאת אומרת שכשאתה קם בבוקר ואתה שואל את עצמך האם אני מרוצה מהחיים או לא והמוח אומר לך "לא כי הילד שלי לא לומד בבית הספר" בעצם אתה שונא את עצמך אתה כועס על עצמך אתה בביקורת על עצמך ואז אתה בביקורת על עצמך אז מי אשם בזה הוא כי הוא לא למד בגלל שהוא לא למד אתה שונא אותו בגלל שאתה שונא אותו הוא חווה את זה כביקורת שלך והוא לא רוצה לדבר איתך.
ולכן אתה צריך בתור התחלה למצוא את הדרך לאהוב את עצמך קודם כל אתה צריך לאהוב את עצמך, אתה צריך למצוא את הדרך שגם אם הילד שלך יהיה לא יעבוד לא זה לא כלום אתה אוהב אותו לא תצליח בעיה שלך זה מה יש לך לטיפול איך אתה יכול לאהוב את עצמך, אחרי שאתה אוהב את עצמך עכשיו אתה יכול לאהוב אותו קודם כל תאהב אותו בלי תנאים עכשיו תנסה להיות חבר שלו אבל באמת תנסה להיות חבר שלו חבר שלו כמו חבר לא חבר כמו מישהו שמנסה להעביר ביקורת כשאתה מדבר איתו אתה באמת חווה שאתה חבר שלו או שאתה חבר שלו בשביל משהו.
הבנו בן אדם רוצה לקבל אהבה אבל הוא לא רוצה בתמורה לתת זאת אומרת הוא לא רוצה להרגיש שהוא מחויב, הילד מאוד רוצה שתאהב אותו עד לרמה שהוא מרגיש שהוא צריך לשלם יותר ממה שהוא רוצה לתת זה העניין ולכן אם הילד שלך לא רוצה לדבר איתך רוב הסיכויים זה כי הוא לא רוצה לדבר איתך.
עכשיו מה קורה אם הילד לא רוצה לדבר עם אף אחד התשובה היא בדיוק את אותה תשובה זה לא שהוא לא רוצה לדבר עם אף אחד הוא לא רוצה לדבר עם אנשים כי הוא חושב שהם ישפטו אותו שהם לא יאהבו אותו, גם ההוא שלא רצה לדבר עם אף אחד רצה לדבר עם החתול למה כי הוא רצה לדבר עם המחשב רצה לדבר עם הטלוויזיה למה הכוונה היא אינטראקציה כי הוא אומר "היא אוהבת אותי איך שאני הטלוויזיה היא משעשעת אותי היא לא מבקשת כלום מתאים לי" זאת אומרת יש ישויות שהוא כן אוהב אותן.
עכשיו ככל שאתה תאהב את עצמך יותר בלי תנאים יהיה לך יותר קל לאהוב מישהו אחר בלי תנאים ויהיה לך יותר קל לתקשר איתו כי אתה תוכל לתת לו את מה שהוא רוצה, אם חושב שהוא דפוק ואז הוא לא מוכן לדבר עם אף אחד כי הוא חושב שהם חושבים שהוא דפוק אז אם אתה תאהב את עצמך בצורה אינסופית באופן יחסי אז אתה תהיה מסוגל ממש לאהוב אותו בלי תנאים ואז אתה תוכל לגרום שאיתך הוא ירגיש שהוא לא דפוק.
זאת אומרת למרות שעם כל האנשים בעולם הוא ירגיש שהוא דפוק איתך הוא ירגיש שהוא לא דפוק ולמרות שעם כל האנשים הוא יפחד לדבר אפילו להגיד להם שלום כי הוא אומר הם חושבים שאני דפוק מרוב שאתה אוהב אותו הוא ירגיש שאתה לא באמת חושב שהוא דפוק אתה חושב שהוא לא דפוק והוא ידבר איתך אבל זה תלוי בכמה אתה באמת תחשוב שהוא לא דפוק, אתה צריך להיות בטוח שהוא לא דפוק יותר ממה שהוא בטוח שהוא דפוק עד כדי כך שכשהוא ידבר איתך הוא לא יוכל הוא יהיה בטוח שהוא לא דפוק וזה איך אפשרי שאתה ממש אוהב אותו וזה איך אפשרי שאתה ממש אוהב את המציאות באופן כללי או משהו כזה.
כי אם אתה לא ממש אוהב את המציאות אז אתה לא ממש אוהב אותו ואז אם הוא עצמו בן אדם שיש לו בעיות רגשיות נגיד והוא חושב שהוא דפוק בלי קשר אליך ואתה גם חושב שהוא דפוק בלי קשר אליו כי אתה חושב שאתה דפוק בגללו וגם בלי קשר אליו, אתה חושב שאתה דפוק בלי קשר אליו ואתה חושב שאתה דפוק גם בגללו והוא חושב שהוא דפוק גם בלי קשר אליך אז הוא חושב שהוא דפוק גם בגללך ואז הוא לא רוצה לדבר איתך ואז נוצר יחסי איבה אבל אם אתה חושב שהכל מושלם בלי קשר לשום דבר ואתה חושב שהוא מושלם בלי קשר לשום דבר אז כשאתה מדבר איתו יש יותר סיכוי שתצליח לגרום לו להבין שהוא מושלם ואז הוא ידבר איתך. הבנו?
אז איך בודקים את זה איך ניגשים לזה ההורים אומרים אני בא לשאול את הילד איך היה לך בבית הספר היום מה עשית הוא לא מוכן לדבר איתי, איך לפרוץ את זה הוא לא מוכן לדבר על שום נושא בכלל הוא לא רוצה לדבר על שום דבר הוא לא מוכן לשתף פעולה.
ש: להציע לו לעשות מה שהוא אוהב.
אליעד: הוא לא רוצה לעשות שום דבר איתך הוא לא רוצה לדבר איתך לא רוצה לראות אותך.
ש: לשים אותו בטיפול.
אליעד: הוא לא רוצה ללכת לטיפול.
ש: מה אין לו איזה משהו שהוא אוהב שהוא רוצה לעשות.
אליעד: לא הוא לא רוצה איתך לעשות שום דבר הוא משחק כדורגל איך שאתה בא להצטרף הוא אומר לך "אני לא רוצה לא בא לי לשחק כדורגל" הוא אוהב לראות טלוויזיה אתה בא לשבת לידו הוא אומר "אני רוצה ללכת לחבר" הוא לא רוצה להיות במחיצתך.
ש: כי הוא חושב עוד פעם על התנאים.
אליעד: רגע לא איך ניגשים לזה שנייה תנשמו, קודם כל שאלה ראשונה האבא אומר "הוא לא רוצה לדבר איתי אין אני שואל אותו הוא לא עונה לי, אוקי תגיד לי אם חבר שלו היה אומר לו בא לך להיפגש הוא היה אומר לו כן? כן, ואם חבר שלו היה אומר לו תגיד לי מה איך היה לך בבית הספר היום הוא היה עונה לו? היה עונה לו" זאת אומרת שקודם כל הוא לא רוצה לדבר איתך זה לא שהוא לא רוצה לדבר הוא לא רוצה לדבר איתך זה לא שהוא לא רוצה לשחק הוא לא רוצה לשחק איתך דווקא אתה, למה דווקא איתך כי כשהוא משחק איתך הוא שומע בצלילים את כל המחשבות השליליות שאתה חושב עליו שהוא דפוק שהוא בעייתי שהוא צריך טיפול זה מה שהוא שומע באוזן.
למרות שאתה לא אומר לו את זה אבל הצורה שאתה שואל אותו איך היה בבית הספר זה לא כמו חבר ששואל אותו איך היה לך בבית הספר, אותו יום אותה שעה אם עכשיו חבר שלו יגיד לו איך היה לך בבית הספר הוא יענה לו לך הוא לא יענה זאת אומרת יש בעיה באיך שאתה שואל אותו. עכשיו מה פשר העניין פשר העניין הוא שכשחבר שלו שואל אותו איך היה לך בבית הספר הוא לא מצפה ממנו לכלום הוא באמת התעניין הוא אומר "ואיך היה לך בבית הספר" סתם מדבר איתו כשאתה שואל אותו איך היה לך בבית הספר אתה שואל אותו מתוך ציפייה אתה מאוכזב ממנו אתה מתוסכל ממנו ואתה לא באמת אוהב אותו, אתה שואל אותו איך היה בבית הספר כדי להוביל אותו איפשהו כדי לשנות אותו או כדי לתקן אותו מה שבעבר עשית את זה ולכן הוא חושב שזה מה שאתה זומם היום.
עכשיו זה ממה נובע מזה שאתה לא אוהב את עצמך בלי תנאים אתה בן אדם ואתה לא אוהב את עצמך בגלל הילד שלך אתה אומר "אם הילד שלי לא מספיק לומד טוב אז אני אבא לא טוב אם הילד שלי לא לומד טוב אני כישלון, אם הילדה שלי לא ככה וככה אז אני ככה וככה" אתה קודם כל לא אוהב את עצמך אחר כך אתה מאשים אותו בזה שאתה מרגיש רע עם עצמך שאתה לא אוהב את עצמך ואז מי האויב שלך הוא כי זה שהוא לא לומד זה עושה לך רע נכון זה לא אתה בעייתי הוא בעייתי.
זאת אומרת שכשאתה קם בבוקר ואתה שואל את עצמך האם אני מרוצה מהחיים או לא והמוח אומר לך "לא כי הילד שלי לא לומד בבית הספר" בעצם אתה שונא את עצמך אתה כועס על עצמך אתה בביקורת על עצמך ואז אתה בביקורת על עצמך אז מי אשם בזה הוא כי הוא לא למד בגלל שהוא לא למד אתה שונא אותו בגלל שאתה שונא אותו הוא חווה את זה כביקורת שלך והוא לא רוצה לדבר איתך.
ולכן אתה צריך בתור התחלה למצוא את הדרך לאהוב את עצמך קודם כל אתה צריך לאהוב את עצמך, אתה צריך למצוא את הדרך שגם אם הילד שלך יהיה לא יעבוד לא זה לא כלום אתה אוהב אותו לא תצליח בעיה שלך זה מה יש לך לטיפול איך אתה יכול לאהוב את עצמך, אחרי שאתה אוהב את עצמך עכשיו אתה יכול לאהוב אותו קודם כל תאהב אותו בלי תנאים עכשיו תנסה להיות חבר שלו אבל באמת תנסה להיות חבר שלו חבר שלו כמו חבר לא חבר כמו מישהו שמנסה להעביר ביקורת כשאתה מדבר איתו אתה באמת חווה שאתה חבר שלו או שאתה חבר שלו בשביל משהו.
הבנו בן אדם רוצה לקבל אהבה אבל הוא לא רוצה בתמורה לתת זאת אומרת הוא לא רוצה להרגיש שהוא מחויב, הילד מאוד רוצה שתאהב אותו עד לרמה שהוא מרגיש שהוא צריך לשלם יותר ממה שהוא רוצה לתת זה העניין ולכן אם הילד שלך לא רוצה לדבר איתך רוב הסיכויים זה כי הוא לא רוצה לדבר איתך.
עכשיו מה קורה אם הילד לא רוצה לדבר עם אף אחד התשובה היא בדיוק את אותה תשובה זה לא שהוא לא רוצה לדבר עם אף אחד הוא לא רוצה לדבר עם אנשים כי הוא חושב שהם ישפטו אותו שהם לא יאהבו אותו, גם ההוא שלא רצה לדבר עם אף אחד רצה לדבר עם החתול למה כי הוא רצה לדבר עם המחשב רצה לדבר עם הטלוויזיה למה הכוונה היא אינטראקציה כי הוא אומר "היא אוהבת אותי איך שאני הטלוויזיה היא משעשעת אותי היא לא מבקשת כלום מתאים לי" זאת אומרת יש ישויות שהוא כן אוהב אותן.
עכשיו ככל שאתה תאהב את עצמך יותר בלי תנאים יהיה לך יותר קל לאהוב מישהו אחר בלי תנאים ויהיה לך יותר קל לתקשר איתו כי אתה תוכל לתת לו את מה שהוא רוצה, אם חושב שהוא דפוק ואז הוא לא מוכן לדבר עם אף אחד כי הוא חושב שהם חושבים שהוא דפוק אז אם אתה תאהב את עצמך בצורה אינסופית באופן יחסי אז אתה תהיה מסוגל ממש לאהוב אותו בלי תנאים ואז אתה תוכל לגרום שאיתך הוא ירגיש שהוא לא דפוק.
זאת אומרת למרות שעם כל האנשים בעולם הוא ירגיש שהוא דפוק איתך הוא ירגיש שהוא לא דפוק ולמרות שעם כל האנשים הוא יפחד לדבר אפילו להגיד להם שלום כי הוא אומר הם חושבים שאני דפוק מרוב שאתה אוהב אותו הוא ירגיש שאתה לא באמת חושב שהוא דפוק אתה חושב שהוא לא דפוק והוא ידבר איתך אבל זה תלוי בכמה אתה באמת תחשוב שהוא לא דפוק, אתה צריך להיות בטוח שהוא לא דפוק יותר ממה שהוא בטוח שהוא דפוק עד כדי כך שכשהוא ידבר איתך הוא לא יוכל הוא יהיה בטוח שהוא לא דפוק וזה איך אפשרי שאתה ממש אוהב אותו וזה איך אפשרי שאתה ממש אוהב את המציאות באופן כללי או משהו כזה.
כי אם אתה לא ממש אוהב את המציאות אז אתה לא ממש אוהב אותו ואז אם הוא עצמו בן אדם שיש לו בעיות רגשיות נגיד והוא חושב שהוא דפוק בלי קשר אליך ואתה גם חושב שהוא דפוק בלי קשר אליו כי אתה חושב שאתה דפוק בגללו וגם בלי קשר אליו, אתה חושב שאתה דפוק בלי קשר אליו ואתה חושב שאתה דפוק גם בגללו והוא חושב שהוא דפוק גם בלי קשר אליך אז הוא חושב שהוא דפוק גם בגללך ואז הוא לא רוצה לדבר איתך ואז נוצר יחסי איבה אבל אם אתה חושב שהכל מושלם בלי קשר לשום דבר ואתה חושב שהוא מושלם בלי קשר לשום דבר אז כשאתה מדבר איתו יש יותר סיכוי שתצליח לגרום לו להבין שהוא מושלם ואז הוא ידבר איתך. הבנו?