הדרכת מטפלים, טיפול בלקויות למידה, לקויות קריאה, לקויות כתיבה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קשיי קריאה, קשיי דיבור, לקויות דיבור, כיוון הכתיבה, דיסלקציה, לקות קריאה, לקות כתיבה, טיפול בילדים, הדרכת הורים
איך לטפל בילדים עם לקויות למידה וקשיי תקשורת?
אליעד כהן מסביר כיצד לגשת לטיפול בילדים המתמודדים עם לקויות למידה, דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קריאה, ודיבור, ומדגים כיצד לבנות תוכנית טיפולית אפקטיבית.
כיצד מתחילים בטיפול בילד שלא מדבר או מתקשר?
כאשר מגיע ילד שאינו מדבר או מתקשר, יש להבין תחילה מה בדיוק המשמעות של "לא מדבר". אליעד מציע לבדוק לעומק מה היכולת האמיתית של הילד לתקשר. לדוגמה, הגיעה ילדה לטיפול, כשהאימא טענה שהילדה לא מדברת עם אף אחד מלבדה. במקרה זה, חשוב לברר לעומק האם הילדה אכן אינה מסוגלת לדבר בכלל, או אולי אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק עם אנשים ספציפיים?
לדברי אליעד, חשוב לאסוף מידע רב ככל האפשר על הילד, הן מההורים והן מתצפית ישירה. למשל, לבדוק האם הילדה מדברת עם אחים, חברים, או האם קיימת סיטואציה חברתית כלשהי שבה היא כן מתקשרת באופן מסוים. ככל שיהיה בידינו מידע מדויק יותר, כך נוכל להבין טוב יותר את הסיבות לקושי של הילדה, ולבנות תוכנית טיפול אפקטיבית יותר.
מהי החשיבות של יצירת קשר ורכישת אמון בטיפול בילדים?
אליעד מסביר שלפעמים ילד לא מדבר כי הוא פשוט לא רוצה. כדי לגרום לו לדבר, עלינו לעורר בו את הרצון לדבר. את הרצון ניתן לעורר באמצעות חיבור אל דברים אחרים שהילד אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילדה אוהבת לרקוד, אפשר ליצור סיטואציה שבה הריקוד הוא אמצעי ליצירת קשר ואמון. לאחר מכן, ניתן להכניס בהדרגה אלמנטים נוספים של דיבור ותקשורת כחלק מהפעילות שהיא אוהבת. כך, באמצעות פעולה שהילד כבר מעוניין בה, אפשר לעזור לו לתקשר בצורה טובה יותר.
מדוע חשוב לבצע אבחון מעמיק של יכולות הילד?
אליעד מדגיש שיש לבדוק לעומק את כל התפקודים והיכולות של הילד, כדי להבין האם יש לקות פיזית ממשית או שמדובר רק בחוסר רצון. הוא מציע לפרק את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל:
כיצד משלבים את ההורה בתהליך הטיפולי בילדים?
אליעד מציע שההורה יהיה מעורב בטיפול, במיוחד אם הילד מתקשר רק דרכו. במקרה של הילדה מהדוגמה, האם היא הגורם היחיד שדרכו הילדה מתקשרת. במקרה כזה, כדאי שהאם תשמש כ"מתווך" לתקשורת עם הילדה. כך ניתן לנצל את התקשורת שכבר קיימת כדי להרחיב את הקשר וליצור בהדרגה תקשורת ישירה עם המטפל. השאיפה בטווח הארוך היא כמובן שהילדה תיצור קשר ישיר עם המטפל ללא תלות באם.
איך ללמד ילד לכתוב ולקרא אם אינו משתף פעולה באופן מילולי?
אם הילד לא משתף פעולה באופן מילולי, אפשר להשתמש בדרכים אחרות ללמד קריאה וכתיבה. למשל, דרך משחקים ואמצעים ויזואליים, או על ידי שימוש באם כמתווכת, שתציג לילד את החומר הנלמד. כך, גם ילד שמתקשה לדבר יכול ללמוד ולהתקדם בתהליך הקריאה והכתיבה.
אליעד מדגיש שוב שהבסיס לכל טיפול מוצלח הוא בירור...
אליעד כהן מסביר כיצד לגשת לטיפול בילדים המתמודדים עם לקויות למידה, דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קריאה, ודיבור, ומדגים כיצד לבנות תוכנית טיפולית אפקטיבית.
כיצד מתחילים בטיפול בילד שלא מדבר או מתקשר?
כאשר מגיע ילד שאינו מדבר או מתקשר, יש להבין תחילה מה בדיוק המשמעות של "לא מדבר". אליעד מציע לבדוק לעומק מה היכולת האמיתית של הילד לתקשר. לדוגמה, הגיעה ילדה לטיפול, כשהאימא טענה שהילדה לא מדברת עם אף אחד מלבדה. במקרה זה, חשוב לברר לעומק האם הילדה אכן אינה מסוגלת לדבר בכלל, או אולי אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק עם אנשים ספציפיים?
לדברי אליעד, חשוב לאסוף מידע רב ככל האפשר על הילד, הן מההורים והן מתצפית ישירה. למשל, לבדוק האם הילדה מדברת עם אחים, חברים, או האם קיימת סיטואציה חברתית כלשהי שבה היא כן מתקשרת באופן מסוים. ככל שיהיה בידינו מידע מדויק יותר, כך נוכל להבין טוב יותר את הסיבות לקושי של הילדה, ולבנות תוכנית טיפול אפקטיבית יותר.
מהי החשיבות של יצירת קשר ורכישת אמון בטיפול בילדים?
אליעד מסביר שלפעמים ילד לא מדבר כי הוא פשוט לא רוצה. כדי לגרום לו לדבר, עלינו לעורר בו את הרצון לדבר. את הרצון ניתן לעורר באמצעות חיבור אל דברים אחרים שהילד אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילדה אוהבת לרקוד, אפשר ליצור סיטואציה שבה הריקוד הוא אמצעי ליצירת קשר ואמון. לאחר מכן, ניתן להכניס בהדרגה אלמנטים נוספים של דיבור ותקשורת כחלק מהפעילות שהיא אוהבת. כך, באמצעות פעולה שהילד כבר מעוניין בה, אפשר לעזור לו לתקשר בצורה טובה יותר.
מדוע חשוב לבצע אבחון מעמיק של יכולות הילד?
אליעד מדגיש שיש לבדוק לעומק את כל התפקודים והיכולות של הילד, כדי להבין האם יש לקות פיזית ממשית או שמדובר רק בחוסר רצון. הוא מציע לפרק את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל:
- האם הילדה מסוגלת פיזית להפיק צלילים?
- האם היא יכולה לדבר אך נמנעת מכך מסיבות רגשיות או חברתיות?
- האם היא מרגישה לא בנוח בחברת אנשים מסוימים?
- האם קיים קושי פיזיולוגי שמקשה עליה לדבר?
כיצד משלבים את ההורה בתהליך הטיפולי בילדים?
אליעד מציע שההורה יהיה מעורב בטיפול, במיוחד אם הילד מתקשר רק דרכו. במקרה של הילדה מהדוגמה, האם היא הגורם היחיד שדרכו הילדה מתקשרת. במקרה כזה, כדאי שהאם תשמש כ"מתווך" לתקשורת עם הילדה. כך ניתן לנצל את התקשורת שכבר קיימת כדי להרחיב את הקשר וליצור בהדרגה תקשורת ישירה עם המטפל. השאיפה בטווח הארוך היא כמובן שהילדה תיצור קשר ישיר עם המטפל ללא תלות באם.
איך ללמד ילד לכתוב ולקרא אם אינו משתף פעולה באופן מילולי?
אם הילד לא משתף פעולה באופן מילולי, אפשר להשתמש בדרכים אחרות ללמד קריאה וכתיבה. למשל, דרך משחקים ואמצעים ויזואליים, או על ידי שימוש באם כמתווכת, שתציג לילד את החומר הנלמד. כך, גם ילד שמתקשה לדבר יכול ללמוד ולהתקדם בתהליך הקריאה והכתיבה.
אליעד מדגיש שוב שהבסיס לכל טיפול מוצלח הוא בירור...
- איך לטפל בילדים שלא מדברים?
- דרכים ללמד ילדים עם דיסלקציה
- טיפול בדיסגרפיה אצל ילדים
- איך לגרום לילד לרצות לדבר?
- קשיי קריאה וכתיבה אצל ילדים
- איך ליצור קשר עם ילד שלא משתף פעולה?
- כיצד ללמד כיוון נכון של כתיבת אותיות?