כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...

ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...

הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...

הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ...

אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...

OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל

בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו קשה יותר. אליעד מדגים כיצד לעזור לילד לפתח יכולת התמודדות: אם הילד מבקש עזרה, אפשר להציע לו לנסות קודם בעצמו, כדי שיתרגל להתמודד עם אתגרים לבד. ...

הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה הרבה פחות טראומה. הילד למעשה מושפע מאוד מהתגובות הרגשיות והחברתיות שההורים מעניקים למצבים אלה. כיצד להפחית רגישות וכעס אצל ילדים? בנוסף לכך, אליעד כהן טוען שההורה יכול ללמד את הילד לא להילחץ מכאב פיזי, למרות שזהו דבר מולד אצל ילדים לנסות להימנע מכאב. אם הילד לומד מהוריו שכאב פיזי הוא לא הדבר הכי נורא שיש, הוא יחשוש פחות ויהיה ...

להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, ... יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול ... החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם ... דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. ... איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם ... פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה?

להעניק אהבה בצורה נכונה, הדרכת הורים, איך לאהוב ילד בצורה נכונה? כמה לפנק ילד? לחנך את ההורים, איך לא לאהוב ילד? איך לא לפנק ילד יותר מידי? מהי הענקת יתר? מהי אהבה לא נכונה? איך אתה אוהב את עצמך? איך אתה אוהב את הילד שלך? איך להעניק לילד אהבה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את הנושא של אהבה נכונה לילדים, כיצד להעניק אותה נכון, ואיך אהבה לא נכונה יכולה להזיק לילד ולפגוע בחינוכו ובהתפתחותו. הורים אוהבים את ילדיהם ומעוניינים בטובתם. עם זאת, אליעד מדגיש שהרבה פעמים האהבה הזו ניתנת בצורה לא נכונה ולא מדויקת. הסיבה לכך נעוצה ... בצורה נכונה. כאשר הורה אוהב את עצמו באופן לא תקין, זה משפיע ישירות על האופן שבו הוא יאהב את ילדיו. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו ההורה מחזיק בהרגלים שליליים, כגון עישון, אכילת אוכל לא בריא, עצלנות, ופינוק עצמי מוגזם, ... עצמו. במקום להילחם בהרגלים אלה, הוא מעדיף לוותר לעצמו מתוך מחשבה שזה ביטוי לאהבה. כאשר הורה כזה מעניק אהבה לילדיו, הוא מעניק להם אותה בדרך שגויה באותו אופן. ההורה אוהב את הילד, ולכן הוא לא מעיר לו, לא מחנך אותו, לא מציב לו גבולות, ומאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו. אליעד מכנה זאת אהבה עקומה, אהבה שבסופו של דבר פוגעת בילד. ההורים אינם מונעים את הרגליו הרעים של הילד, הם אינם מציבים גבולות נכונים ואינם מנחים אותו לדרך הישרה. הכל תחת הטענה שהם רוצים שיהיה לו טוב, מתוך כוונה טובה, אך התוצאה בפועל שלילית והפוכה. מדוע הורים מעניקים אהבה בצורה לא נכונה לילדיהם? לפי ההסבר של אליעד כהן, המקור לשגיאה בהענקת אהבה לילדים נמצא בהתנהגות ההורים עצמם כלפי עצמם. הורה שאוהב את עצמו בצורה שגויה הוא הורה שמוותר לעצמו בכל מיני סיטואציות ... היא שההורה אוהב את עצמו בצורה לא מאוזנת ומזיקה. האהבה העצמית השגויה הזאת משתקפת ישירות באופן שבו ההורה יתייחס לילדיו. ההורה יעניק לילד את אותה אהבה מוטעית, ללא הצבת גבולות ברורים, ללא הנחייה, וללא הדרכה נכונה. התוצאה תהיה ילד מפונק מדי, חסר גבולות וחסר יכולת להתמודד נכון עם העולם החיצוני בעתיד. איך לאהוב את עצמך בצורה נכונה? אליעד כהן מדגיש שאם ההורה רוצה באמת לאהוב את הילד שלו בדרך נכונה ובריאה, עליו תחילה לבדוק כיצד הוא אוהב את עצמו. ההורה צריך לזהות מתי הוא מעניק לעצמו ... פשוטה - אם ההורה יתחיל לאהוב את עצמו בצורה נכונה, הוא באופן טבעי יעביר את אותה צורת אהבה נכונה לילדיו. זה יגרום לכך שההורה ידע להציב גבולות לילדיו, יידע לחנך אותם בצורה הנכונה, ויעזור להם לפתח הרגלים בריאים יותר, משום שהוא יודע מה נכון, מה בריא ומה באמת טוב להם. איך לחנך ילדים נכון בלי לפנק יותר מדי? אליעד מסביר שהורים שחושבים שפינוק הוא ביטוי לאהבה טועים. אהבה אמיתית אינה פינוק מוגזם, אלא הדרכה נכונה, גבולות ברורים, והבנה שצריך לפעמים גם להעיר לילד על התנהגות לא נכונה. פינוק יתר הוא אהבה לא נכונה, כזו שתיצור לילד קשיים בעתיד. אהבה נכונה היא זו שמכינה את הילד לחיים, יוצרת לו גבולות ומלמדת אותו להתמודד נכון עם קשיים ואתגרים. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לאהוב ילד היא קודם כל לוודא שהאהבה שאתה מעניק לעצמך היא נכונה ומאוזנת. ברגע שתדע כיצד להתנהג נכון כלפי עצמך, תוכל בצורה הטבעית ביותר להעניק אהבה אמיתית, נכונה ומאוזנת לילדיך. איך לאהוב ילד בצורה נכונה? מהי הענקת יתר? האם פינוק יתר מזיק לילדים? איך לאהוב את עצמך נכון? הדרכת הורים נכונה מהי אהבה לא נכונה?