אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
חינוך ילדים, לחנך ילדים, בעיות בגידול ילדים, בעיות אצל ילדים, ייעוץ חינוכי, ילדים מתבגרים, ילד, בעיות קשב, בעיות התנהגות בילדים עם קשב וריכוז, חינוך ילדים בגיל הרך, ייעוץ לחרדות אצל ילדים, עצבות אצל ילדים, איך מרגיש ילד עם הפרעת קשב, התפתחות רגשית אצל ילדים, ספרים על ילדים עם adhd, ילדים מפחדים ממוות, הילד מקבל בלאק אאוט, התנהגות אצל ילדים, חרדה חברתית אצל ילדים, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית אצל ילדים, שקר בקרב ילדים, ילדים מתבגרים, ילדים עם בעיות קשב וריכוז והתנהגות, איך לשכנע ילד להקשיב, טיפול בחרדה אצל ילדים, הפרעות נפשיות אצל ילדים, בעיות הרטבה אצל ילדים, פרנויה אצל ילדים, העלאת דימוי עצמי בקרב ילדים קטנים, מה אומרים לילד שמפחד מהמוות, פיתוח כושר אנליטי של ילדים, אלימות אצל ילדים, כיצד לשכנע ילד לרצות לשמור דיאטה, חינוך ילד יהיר, כיצד לראיין עובדת עם ילדים, התמודדות עם ילד שלא רוצה ללמוד, בטחון עצמי אצל ילדים, ללמד ילד קטן לדבר נכון, איך מעצימים ילדה עם דימוי עצמי נמוך, חינוך ילד עקשן, היפראקטיביות אצל ילדים, ילד אוהב למרוד עם הפרעות קשב וריכוז, רגשות וילדים,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:24אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה?

אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, כגון סכיזופרניה פרנואידית, אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז, הוא הגורם שמנציח את הבעיה, או שהבעיה עצמה היא שמונעת את השיפור. יש הטוענים שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה ולא גורם המשמר אותה, בעוד אחרים סבורים שהקטלוג עצמו מייצר יחס שגוי ומונע את פתרון הבעיה.

האם האבחון או ההתייחסות בעקבות האבחון גורמת לחוסר שיפור?

הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות שגויה שגורמת לאדם להישאר במצבו ולא להשתפר. האבחון יכול ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי.

איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי?

כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל "רק ילדים" ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה ש"זה ילד" ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר.

לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד.

האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית?

אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל הפרעה אחרת. פעמים רבות, האבחון משרת בעיקר את המערכת הרפואית ולא את האדם עצמו, והוא משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות מעמיקים לבעיות האמיתיות שלו.

האם ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית שונה מהותית מאדם רגיל?

לדברי אליעד כהן, לא קיימת שיטה שונה לטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות בהשוואה לאנשים רגילים. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן וחושש מהרעילות של הוריו אינו שונה מאדם רגיל שמפחד מהרעלה - ההבדל הוא רק בעוצמת הפחד. הדרך להתמודד היא זהה לחלוטין - אותם חוקים ואותן נוסחאות תקפים לכולם, בדיוק כמו במתמטיקה, כאשר אותה נוסחה חלה על כל המספרים, בין אם מדובר במספר גדול או קטן. ההבדל הוא במינונים ובעוצמות, אך לא במהות הטיפולית.

האם קשה יותר לאכוף את הטיפול על אדם עם הפרעה נפשית?

נאמר שאולי קשה יותר לאכוף טיפול על אדם עם הפרעה נפשית קשה, אבל זו בעיקר בעיה של חוסר מיומנות של המטפל ולא הבדל מהותי. אליעד מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה.

כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית?

אליעד מסביר שהתפיסה של "לוותר" לעצמך ("אני עייף, קשה לי") דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא "רק ילד". בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה.

סיכום והמלצה לגישה הנכונה

לסיכום, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא שהקטלוג עצמו אינו הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם בעקבות הקטלוג. יש להשתמש באבחון ככלי עזר בלבד, אך לא להתייחס לאדם באופן שונה מהותית מאחרים. הגישה הנכונה היא להתייחס לכולם לפי אותן נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי.
הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו') הוא מה שמנציח את הבעיה ומונע ממנו להשתנות, או שמא עצם הבעיה היא הגורם לכך שהוא לא משתפר. יש שיגידו שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה, ושעצם העובדה שאדם מאובחן בסכיזופרניה לא משנה את העובדה שהוא חולה - אלא שטרם נמצא לו טיפול מתאים. מנגד, קיימת הטענה שהקטלוג עצמו יוצר גישה טיפולית לא נכונה, שמובילה לכך שהבעיה ממשיכה ואינה נפתרת.

המשמעות האמיתית של הקטלוג

הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי המאובחן.

ההשפעה של הקטלוג על תפיסת המציאות

כאשר אדם מקבל תווית של הפרעה מסוימת, הוא וגם סביבתו נוטים לראות את המציאות דרך פריזמה מצמצמת: "זו בעיה שאין לה פתרון, צריך רק להקל עליה". לעיתים קרובות, הקטלוג מביא מסר תבוסתני - זו מחלה שאין לה מרפא, וניתן רק לשמור על רמה מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו.

השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות

ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר "ילד" משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא "רק ילד", במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא מתבגר. אם ההורים היו מתייחסים אליו כאדם בוגר מלכתחילה (במגבלות הפיזיות שלו), הוא היה גדל עם אחריות אישית ומנטליות של מבוגר.

השפעת היחס על התנהגות

הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של "בעל הפרעת קשב וריכוז", הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ולשפר את יכולותיו, הוא ילמד להסתמך על ההקלות האלו. כלומר, עצם האבחון לא מונע ממנו להתקדם, אך היחס אליו בעקבות האבחון עלול לגרום לכך שהוא לא ינסה להתגבר על הקשיים.

האם הקטלוג נחוץ?

השאלה היא האם יש צורך אמיתי לקטלג מישהו כסכיזופרן, אוטיסט או בעל הפרעה אחרת. במקרים רבים, האבחנה משמשת יותר את המערכת הרפואית מאשר את האדם עצמו. במקום לומר "יש לך בעיה ואנחנו נטפל בה", אומרים "אתה סכיזופרן ולכן אין מה לעשות". כלומר, הקטלוג משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות, והוא נותן לגיטימציה לאנשים לא לנסות לטפל בבעיה בצורה יסודית.

אותן נוסחאות חלות על כולם

בדיוק כפי שיש חוקים ברורים לפתרון בעיות מתמטיות, כך גם יש חוקים ברורים להתמודדות עם בעיות נפשיות והתנהגותיות. הבעיה היא שאנשים לא תמיד יודעים כיצד ליישם אותם. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן עשוי לפחד ממחבלים בצורה קיצונית - אך למעשה, כל בני האדם מפחדים ממחבלים במידה מסוימת. ההבדל הוא בעוצמה. לכן, גם במקרה של סכיזופרניה, הפתרון אינו צריך להיות שונה בתכלית מהטיפול בפחדים רגילים, אלא רק בעוצמה ובמינון של השיטה.

הקושי באכיפת הטיפול

ישנה טענה שאדם עם הפרעה נפשית קשה יותר לאכוף עליו טיפול ולגרום לו לשינוי, וזה נכון במידה מסוימת. עם זאת, זה לא שונה מהותית מהאופן שבו מתמודדים עם כל אתגר אחר. לדוגמה, הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה.

התוצאה הסופית

המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים למי שזכה לקטלוג הזה. הקטלוג אמור להיות כלי עזר בלבד, אך בפועל הוא משמש לעיתים קרובות כתירוץ לאי - טיפול נכון. הדרך הנכונה להתמודד עם בעיות נפשיות או חינוכיות היא להתייחס לאדם באופן שווה, בהתאם ליכולותיו האמיתיות, וליישם את אותם חוקים ואותן שיטות על כולם.
עכשיו הנושא הוא כזה האם יהיה נכון לומר האם זה יהיה משפט אמת לומר שהבעיה המרכזית שגורמת לאנשים עם הפרעות נפשיות כלשהן כגון סכיזופרניה פרנויה הפרעת אישיות אוטיזם כל מיני בעיות נפשיות בראש באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב המקרים האנשים האלה שמאובחנים גם נשארים ככה אף אחד לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי בחלק גדול מהמקרים הבן אדם לא הפך להיות נורמטיבי לגמרי. עכשיו השאלה היא האם זה יהיה נכון לומר שהסיבה לכך שהוא לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי היא משום שקטלגו אותו כבעל בעיה עכשיו יש אנשים שכמובן יגידו שאין בכלל שום קשר כי מה הקשר קטלגנו אותו שהוא סכיזופרן כי הוא סכיזופרן וזה שלא מצאנו לו פתרון זה שהוא נשאר סכיזופרן זה כי לא מצאנו לו פתרון מה זה קשור בכלל לאיך שקטלגו אותו.

אוקי אבל מה האמת בא נתקדם לאמת האמת היא כזאת האמת היא שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או אתה תטפל בו במקסימום שאפשר לשפר אותו אוקי אבל זה לא משנה בכלל איך אתה מקטלג אותו, עכשיו אלא מה שבמאה אחוז או ב - 99.99% אחוז מהמקרים כשאתה מקטלג אותו אתה כנראה גם מטפל בו לא נכון זה הכל זאת אומרת האמת היא שמה שמשנה זה איך בסוף תטפל בו לא איך תקטלג אותו אבל בדרך כלל כשאתה מקטלג אותו כמשהו מסוים אתה גם מתחיל להתייחס אליו בצורה שונה ואז רוב הסיכויים שהוא גם נשאר ככה.

ש: יש גם כאילו בקטלוג איזה מסר מבפנים כזה שאין מה לעשות זאת מחלה שאין לה מרפא אולי כדורים יעזרו לך אולי לשמור על איזו רמה סבירה.

אליעד: כאילו ככה זה.

ש: המסר הזה זה.

אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני כל הבעיות האלה הסיבה המרכזית היא משום שההורים של הילד מתייחסים אליו כאל ילד זאת הסיבה המרכזית לדוגמה, עכשיו נגיד אתה נגיד שאתה גר אצל אמא שלך נניח ונניח נגיד שאתה תהיה חולה במיטה אתה לא יכול נכה עשית תאונת דרכים אתה עכשיו לא יכול לסדר את החדר שלך אמא שלך תבקש ממך לסדר את החדר או לא לא, עכשיו למה היא לא תבקש ממך לסדר את החדר כי אתה לא יכול נכון היא תגיד לך תרים משהו מהארון לא כי אתה לא יכול עכשיו כשהיית ילד היא ביקשה ממך להרים משהו מהארון לא למה לא כי אתה לא יכול או כי אתה ילד כי זה לא הגיל שלך כי אתה עדיין ילד כי תראה הוא ילד תבין אותו הוא רק ילד זה רק ילד בגלל שאתה ילד ואז שתלו לך במוח מחשבה שאתה ילד וחינכו אותך כילד.

מה ה - subtext של הוא ילד מותר לו לעשות מה שהוא רוצה שיעשה מה שהוא רוצה יכול לעשות מה שהוא רוצה בסדר אז הוא חינכת אותו שיעשה מה שהוא רוצה הוא ילד מגיע לו יותר הוא ילד תוותר לו הוא ילד זה אז אתה מחנך אותו להיות משוגע ואז אחר כך אתה אומר למה עכשיו הוא משוגע אתה חינכת אותו מגיל קטן להיות משוגע, עכשיו מה זה אומר זה אומר שאתה אמור להתייחס לילד בהנחה שאתה רוצה שהילד שלך בבוא היום יהיה אדם בוגר בצורה נכונה בלי לריב איתו כשהוא הולך להתבגר אתה צריך מגיל אפס להתייחס אליו כמו לבן אדם בוגר במאה אחוז מאה אחוז לא לוותר לו על שום דבר אבל מה זה אומר נגיד שעכשיו יבוא בן אדם עולה חדש מסין הוא לא דובר עברית אז יש דברים הוא בוגר אתה תתייחס אליו כאל בוגר שלא דובר עברית יבוא בן אדם דובר עברית אבל הוא נמוך תתייחס אליו כאל בוגר נמוך אתה צריך להתייחס לילד שלך כאל אדם בוגר שלא למד לקרוא לא למד לכתוב לא מבין דברים לא יודע דברים אבל הוא בוגר הוא בן אדם בוגר הוא בן אדם לכל דבר ועניין כאילו למה מותר לו כאילו אין לו שום הטבות לזה שהוא ילד אבל אם אתה אומר לא הוא ילד אז לכן מותר לו ולוותר לו וזה לא על זה וזה לא שם הוא רק ילד וילד אז הוא נשאר ילד.

עכשיו באיזה מקרה זה נכון להגיד הוא רק ילד באיזה מקרה במקרה שאתה מנסה להעמיס עליו משהו שלא תואם נגיד את היכולות האובייקטיביות שלו נגיד כאדם בוגר זאת אומרת אם נגיד בן אדם בוגר שנגיד הוא בגובה של חצי מטר לא תבקש ממנו לעשות פעולה שצריך בן אדם עם שני מטרים אז במקרה כזה יהיה הגיוני שאם הוא ילד והוא חצי מטר אל תבקש פעולה שצריך שני מטרים בן אדם שצריך שיהיה בגובה שני מטרים ואז זה יהיה הגיוני להגיד תראה הוא רק ילד אבל הפירוש זה לא בגלל שהוא ילד זה בגלל שהוא פיזית לא יכול לבצע את זה גם אם הוא היה בוגר הוא לא מסוגל לבצע את זה נגיד במקרה כזה זה הגיוני להגיד הוא רק ילד אבל הקונספט שאומר הוא ילד ולכן יש לו הטבות יש לו זכויות בלי חובות מותר לו תוותר לו זאת טעות, הבנתם את זה אז בא נחזור שוב פעם אז מה התחלנו עכשיו שימו לב גם פה הבעיה של הילד היא לא בגלל שקטלגו אותו כילד אלא בגלל שהתייחסו אליו כילד זאת אומרת אין שום בעיה באיך שאתה מקטלג את הבן אדם השאלה היא איך אתה מתייחס אליו אחרי שקטלגת אותו עכשיו רוב ככל המקרים כשאתה מקטלג מישהו אתה גם מתייחס אליו לא נכון.

ולמה זה בדרך כלל ככה כי אם היית מתייחס אליו רגיל גם לא היית מקטלג אותו מראש אם באמת היית מתייחס אליו כמו בן אדם רגיל למה לך לקטלג אותו אני לדוגמה נגיד כשבא מישהו לטיפול והוא בא לספר לי שיש לו תעודת משוגע הוא אומר הנפיקו לי תעודת משוגע זה לא משנה איזו תעודה אני אומר לו זה תרמה אותם אותי אל תרמה אתה רוצה לשחק אותה משוגע פרנואיד סכיזופרן זה תספר להם אני לא קונה את הסיפור שלך מבחינתי אתה נורמלי, עכשיו אם כולם מפחדים ממחבל ברמה מסוימת הוא מפחד ממחבל פי מיליון זה הכל כמו שמטפלים במישהו שאומר שלום אני מפחד ממשהו נגיד שמישהו מדמיין שההורים שלו רוצים להרעיל אותו אז יגידו יש לו סכיזופרניה פרנואידית קלינית נגיד אוקי אבל מה האמת שמבחינתי כמו כל בן אדם שמפחד מהרעלה אז הוא מפחד מהרעלה פי מיליון אם בן אדם חושב שההורים שלו נגדו בשני אחוז הוא חושב שההורים שלו נגדו באלפיים אחוז זה לא משנה זה בן אדם רגיל רגיל אותם חוקים אותן נוסחאות אותן שיטות סיכוי סיכון אותו דבר לא השתנה שום דבר, עכשיו אז בשביל מה לקטלג אותו כסכיזופרן מה זה אומר מה המשמעות הפרקטית של זה מה המשמעות של זה מה זה נותן שקטלגת אותו כסכיזופרן.

ש: כי הרופאים החליטו בינם לבין עצמם לקרוא לזה בשם זה הכל.

אליעד: כי הרופאים לא יודעים לטפל אז הם אומרים מה אנחנו באמת לא יודעים לטפל לא הוא סכיזופרן זה לא שאנחנו לא יודעים לטפל זה שהוא סכיזופרן. עכשיו בא נגיד נדבר נגיד ילד אוטיסט מה זה ילד אוטיסט נגיד לדוגמה הוא מה הוא עושה צועק באמצע הרחוב משתגע נניח סתם דוגמה, עכשיו מה האמת שלצורך העניין אם עכשיו בן אדם רגיל הוא היה הולך ברחוב מתחיל לצעוק עכשיו מה אתה עושה אז זה בן אדם שלא עומד בסטנדרטים החברתיים רק אם נגיד כולם נגיד סוטים מהסטנדרט בשלושה אחוז הוא סוטה בשלוש מאות אחוז לא משנה סוטה יותר אבל החוקים הם אותם חוקים זה לא שונה בדיוק הוא אמור לקבל את אותם חוקים כמו שהחברה בנתה בתי כלא לפושעים והחברה בנתה זה וזה והחברה בנתה זה אותו דבר לא שונה אין שום משמעות לזה שמקטלגים אותו כאוטיסט ברגע שאתה אומר הוא אוטיסט בעצם אתה שותל מחשבה לעצמך כל שכן לו שיש בו משהו שונה כאילו טוב זה לא אותו המשחק זה חוקים אחרים אבל זה לא חוקים אחרים זה אותם חוקים זה שהוא אוטיסט החוקים הם אותם חוקים.

אין שום הבדל בין אם אתה עושה נגיד במתמטיקה יש לך מספר יש לך נוסחה וזה לא משנה מה המספר אם זה אחד עם עשרה אפסים או עם שני אפסים זה לא משנה זאת אותה נוסחה צריך לשים את זה פחות זה כפול זה זאת אותה נוסחה לא משנה מה הסכומים אז ברגע שמישהו נגיד הוא מתנהג בצורה שנחשבת לאוטיזם או פרנויה או משהו כזה או ילד אז אומרים תראה הוא מאוד שונה מהממוצע אז בוא ניתן לזה שם בוא נקרא לזה ילד בוא נקרא לזה אוטיסט בוא נקרא לזה סכיזופרן משהו ואז נותנים איזה שם ואז עכשיו אבל מה מה זה שונה השם הזה יש נוסחה צריך לעבוד לפי אותה נוסחה, עכשיו אם אתה לא יודע שיש נוסחה ואין לך מושג מה הנוסחה אז זאת גם בעיה אבל באמת זאת אותה נוסחה אם יש נוסחה איך לגרום לו לעשות משהו זאת אותה נוסחה איך לגרום לילד אוטיסט לעשות משהו אותה נוסחה בדיוק אחד לאחד במאה אחוז זאת אותה נוסחה.

ש: אבל יותר קשה לאכוף אותה.

אליעד: לך.

ש: לאנשים נכון.

אליעד: עכשיו לא רק שיותר קשה לאכוף אותה על ילדים אוטיסטים אלא שאת גם בני אדם רגילים מבוגרים גם לא יודעת ליישם את זה סבבה זה לא באמת לומר שיותר קשה עם אוטיסטים את יכולה להגיד שאת לא מספיק מיומנת בלבצע את זה באופן כללי, הדרך להרים קילו בלי לשבור את הגב והדרך להרים שלוש טון זאת אותה דרך את יכולה להגיד שזה יותר קשה לך אבל זאת הדרך.

ש: אני אומרת בצד שזה יותר קשה באופן אובייקטיבי שבן אדם צורח ומשתולל מאשר שבן אדם מדבר איתך ויגיד אני לא רוצה זה יותר קשה לאכוף.

אליעד: סבבה את יכולה שיותר קשה לך זה הכל.

ש: השאלה איך לאכוף גם.

אליעד: זה שיותר קשה לך זאת אמת השאלה איך לאכוף זאת גם שאלה איך לאכוף מה נעשה זאת שאלה לא מדבר עליה עכשיו שאלה אני רק טוען שהתפיסה שאומרת הוא אוטיסט ולכן אמורים להתייחס אליו שונה מאשר לאדם רגיל היא שגויה ועכשיו נחזור עוד פעם לסיפור הילדים אותו דבר לגבי ילד אתה לא יכול לבקש.

ש: אז כן משנה שמקטלגים אותו לא כי מקודם אמרת שזה איך מתייחסים אליו.

אליעד: באמת האמיתית זה לא יהיה אמת לומר שהסיבה שהוא נשאר אוטיסט זה בגלל שקטלגו אותו כאוטיסט זאת לא האמת אבל בפועל זה באמת ככה כי בדרך כלל כשאתה מקטלג אותו זה כי אתה מנסה להתייחס אליו אחרת אתה מנסה להתייחס אליו אחרת יש חוקים אחרים או משהו כזה וזה לא, עכשיו זה נכון שעכשיו מישהו יבוא ויגיד כן אבל קטלגו אותו והתייחסו ושיטת טיפול מיוחדת וזה עבד אבל זאת לא באמת כל האמת כי זאת לא השיטה האידיאלית וזה לא באמת עובד על כולם וזה לא באמת פותר את זה מספיק טוב זאת לא באמת האמת האמת האמיתית היא שזה בן אדם זה כמו שיש לך משקולת שמלמדים אותך להרים משקולת של קילו ושל עשרים קילו זה בדיוק אותה טכניקה זה לא טכניקה שונה אין הבדל שום הבדל לקפוץ מטר ומאה מטר זאת אותה טכניקה אתה יכול להגיד זה קשה לי פי אלף בסדר מקובל תגיד אין לי מושג מקובל אבל זה אותו דבר ואותו דבר שרלוונטי לכולם זה לגבי ילדים לכן רבי נחמן אמר סגולה לילדים לא להשתעשע איתם אם אתה רוצה שהילדים שלך יגדלו ויהיו נורמליים אל תשחק איתם.

עכשיו שימו לב לגיטימי שבן אדם יגיד יש לי ילד אני רוצה לאהוב אותו בלי תנאים לגיטימי הכל לגיטימי אבל זה בדיוק כמו אם הוא מבוגר ואם הוא מבוגר אתה רוצה לאהוב אותו בלי תנאים זכותך אתה יכול להגיד אני אוהב את אשתי בלי תנאים אני אוהב אותו בלי תנאים סבבה הכל בסדר אבל תהיה מודע לזה שאתה אוהב אדם אחר בלי תנאים מבחינתך זה בן אדם בוגר אבל אם אתה אומר בגלל שהוא ילד בגלל זה תוותר לו אתה דופק את עצמך כי הרי הוא לא הולך לנצח לחיות ככה אתה כאילו אומר לו תגדל עקום ואז אתה אומר לו טוב עכשיו בוא נתיישר למה שהוא יתיישר גידלת אותו עקום למה שהוא יתיישר בכלל הבנו את הסיפור, עכשיו בא נדבר איך זה כל בן אדם ביחס לעצמו אם אתה אומר לעצמך תראה אני עייף עכשיו קשה לי בוא נוותר לעצמי כל מיני כאלה אז גם אתה גדל עקום ואחר כך אתה אומר טוב עכשיו אני רוצה להתיישר עכשיו אתה מנסה ליישר את עצמך.
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה ... איך ילדים לומדים התנהגות? טיפול בילד שעבר התעללות, התמודדות עם ילד שעבר אונס, התמודדות עם ילד שנאנס, טראומת אונס מהילדות, ברית מילה, איך לגדל ילדים בוגרים? איך לגרום לילד לא לכעוס? ילדים מחקים את ההורים, חיקוי ההורים של ידי ... של הורים, דוגמה הורית, הורים כמודל לחיקוי, איך לגרום לילד לא להילחץ? איך לגרום לילד לא לפחד? התעללות בילדים, ילדה שנאנסה, ילדה שעברה התעללות, טראומת ילדות של אונס, טראומת אונס, טראומה מהילדות, טראומה מתקופת הילדות
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, ... יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול ... החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם ... דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. ... איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם ... פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה?
להעניק אהבה בצורה נכונה, הדרכת הורים, איך לאהוב ילד בצורה נכונה? כמה לפנק ילד? לחנך את ההורים, איך לא לאהוב ילד? איך לא לפנק ילד יותר מידי? מהי הענקת יתר? מהי אהבה לא נכונה? איך אתה אוהב את עצמך? איך אתה אוהב את הילד שלך?
להעניק אהבה בצורה נכונה, הדרכת הורים, איך לאהוב ילד בצורה נכונה? כמה לפנק ילד? לחנך את ההורים, איך לא לאהוב ילד? איך לא לפנק ילד יותר מידי? מהי הענקת יתר? מהי אהבה לא נכונה? איך אתה אוהב את עצמך? איך אתה אוהב את הילד שלך?
להעניק אהבה בצורה נכונה, הדרכת הורים, איך לאהוב ילד בצורה נכונה? כמה לפנק ילד? לחנך את ההורים, איך לא לאהוב ילד? איך לא לפנק ילד יותר מידי? מהי הענקת יתר? מהי אהבה לא נכונה? איך אתה אוהב את עצמך? איך אתה אוהב את הילד שלך? איך להעניק לילד אהבה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את הנושא של אהבה נכונה לילדים, כיצד להעניק אותה נכון, ואיך אהבה לא נכונה יכולה להזיק לילד ולפגוע בחינוכו ובהתפתחותו. הורים אוהבים את ילדיהם ומעוניינים בטובתם. עם זאת, אליעד מדגיש שהרבה פעמים האהבה הזו ניתנת בצורה לא נכונה ולא מדויקת. הסיבה לכך נעוצה ... בצורה נכונה. כאשר הורה אוהב את עצמו באופן לא תקין, זה משפיע ישירות על האופן שבו הוא יאהב את ילדיו. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו ההורה מחזיק בהרגלים שליליים, כגון עישון, אכילת אוכל לא בריא, עצלנות, ופינוק עצמי מוגזם, ... עצמו. במקום להילחם בהרגלים אלה, הוא מעדיף לוותר לעצמו מתוך מחשבה שזה ביטוי לאהבה. כאשר הורה כזה מעניק אהבה לילדיו, הוא מעניק להם אותה בדרך שגויה באותו אופן. ההורה אוהב את הילד, ולכן הוא לא מעיר לו, לא מחנך אותו, לא מציב לו גבולות, ומאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו. אליעד מכנה זאת אהבה עקומה, אהבה שבסופו של דבר פוגעת בילד. ההורים אינם מונעים את הרגליו הרעים של הילד, הם אינם מציבים גבולות נכונים ואינם מנחים אותו לדרך הישרה. הכל תחת הטענה שהם רוצים שיהיה לו טוב, מתוך כוונה טובה, אך התוצאה בפועל שלילית והפוכה. מדוע הורים מעניקים אהבה בצורה לא נכונה לילדיהם? לפי ההסבר של אליעד כהן, המקור לשגיאה בהענקת אהבה לילדים נמצא בהתנהגות ההורים עצמם כלפי עצמם. הורה שאוהב את עצמו בצורה שגויה הוא הורה שמוותר לעצמו בכל מיני סיטואציות ... היא שההורה אוהב את עצמו בצורה לא מאוזנת ומזיקה. האהבה העצמית השגויה הזאת משתקפת ישירות באופן שבו ההורה יתייחס לילדיו. ההורה יעניק לילד את אותה אהבה מוטעית, ללא הצבת גבולות ברורים, ללא הנחייה, וללא הדרכה נכונה. התוצאה תהיה ילד מפונק מדי, חסר גבולות וחסר יכולת להתמודד נכון עם העולם החיצוני בעתיד. איך לאהוב את עצמך בצורה נכונה? אליעד כהן מדגיש שאם ההורה רוצה באמת לאהוב את הילד שלו בדרך נכונה ובריאה, עליו תחילה לבדוק כיצד הוא אוהב את עצמו. ההורה צריך לזהות מתי הוא מעניק לעצמו ... פשוטה - אם ההורה יתחיל לאהוב את עצמו בצורה נכונה, הוא באופן טבעי יעביר את אותה צורת אהבה נכונה לילדיו. זה יגרום לכך שההורה ידע להציב גבולות לילדיו, יידע לחנך אותם בצורה הנכונה, ויעזור להם לפתח הרגלים בריאים יותר, משום שהוא יודע מה נכון, מה בריא ומה באמת טוב להם. איך לחנך ילדים נכון בלי לפנק יותר מדי? אליעד מסביר שהורים שחושבים שפינוק הוא ביטוי לאהבה טועים. אהבה אמיתית אינה פינוק מוגזם, אלא הדרכה נכונה, גבולות ברורים, והבנה שצריך לפעמים גם להעיר לילד על התנהגות לא נכונה. פינוק יתר הוא אהבה לא נכונה, כזו שתיצור לילד קשיים בעתיד. אהבה נכונה היא זו שמכינה את הילד לחיים, יוצרת לו גבולות ומלמדת אותו להתמודד נכון עם קשיים ואתגרים. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לאהוב ילד היא קודם כל לוודא שהאהבה שאתה מעניק לעצמך היא נכונה ומאוזנת. ברגע שתדע כיצד להתנהג נכון כלפי עצמך, תוכל בצורה הטבעית ביותר להעניק אהבה אמיתית, נכונה ומאוזנת לילדיך. איך לאהוב ילד בצורה נכונה? מהי הענקת יתר? האם פינוק יתר מזיק לילדים? איך לאהוב את עצמך נכון? הדרכת הורים נכונה מהי אהבה לא נכונה?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
חינוך ילדים וחיים טובים - הספר על: ילד, בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, גידול ילדים, חרדות של ילדים, אתגרים בחינוך ילדים, חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, איך לחנך ילדים, איך לגדל ילדים מאושרים, איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לשתול מחשבות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשנות תכונות אופי? איך למצוא זוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות ועוד...

הצלחה ושקט נפשי אמיתי - הספר על: חרדות של ילדים, ילד, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך לחנך ילדים, האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה העולם קיים? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם באמת הכל לטובה? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? האם יש או אין אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע וסבל בעולם? למה יש רע בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? אולי אנחנו במטריקס? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
איך לגרום לילד לא להילחץ? הצורך בזהות עצמית אצל ילדים לא לפחד להתגרש בגלל הילדים איך לגרום לילד לחשוב? טיפול בחרדות אצל ילדים מריבות בין ילדים איך להתמודד עם ילדים חצופים? הילד לא רוצה להכין שיעורים לגרום לילד לא להיות אגרסיבי ילד שעובר התעללות הפרעות חרדה אצל ילדים להחמיא לילד לגרום לילד לא להילחץ איך לחנך ילד שלא ירצה להתאבד? לילד קשה ילד שלא רוצה לסדר את החדר לחנך ילדים בצורה נכונה ילדים קטנים איך לגדל ילד אלים? לגדל ילדים מאושרים לוותר לו הוא רק ילד האם לוותר לילד? ילדים זה אושר התמודדות עם ילד אלים התפרצויות כעס אצל ילדים למה ילדה מתאבדת? מחשבות אובדניות אצל ילדים פיתוח החשיבה לילדים רצון לתת ורצון לקבל בחינוך ילדים איך לגרום לילד לשמוע לך? רוצה חתונה וילדים איך לראות את הנולד בחינוך ילדים? ילד עם הרגלים רעים הילד לא יוצא מהחדר לגדל ילד איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? גידול ילדים רוחניים משמעות החיים לילדים לחנך ילדים אוטיסטים מה לא עושים בשביל הילדים? למה לא לוותר לילד? התאבדויות אצל ילדים איך לחנך ילד לאהוב את החיים? הורים אוהבים את הילדים איך לגרום לילד לקבל לא... אחריות ההורים על הסבל של הילדים עשו חרם על הילד שלי טראומה לילדים ילד מתבגר לחנך ילדים לסיבתיות איך להגיד לא לילד? דוגמה אישית של הורים לילדים ילד לא מרוצה חרדה של ילדים איך לגרום לילד לא לכעוס? למה ילד רוצה למות? ילד בלי חברים ילד שמכור לחשיש מהות החינוך תקופת הילדות להתמודד עם אובדן של ילד איך להסביר לילד? לפנק ילד ילד שהתאבד בגלל מומו קשב וריכוז אצל ילדים לגדל ילד עצלן להתגרש או להישאר בשביל הילדים קושי בגידול ילדים להרגיש טוב בלי ילדים לגרום לילד להפסיק לעשן כמה לעזור לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים עקשנים למה ילדה מפחדת? טוב ורע אצל ילדים האם להיות בזוגיות רעה כדי שהילדים לא יסבלו? איך לא לשכוח ילד ברכב? לגרום לילד לא לצעוק מריבות של ילדים חינוך לחשיבה איך לא לשכוח ילד באוטו? איך להתמודד עם ילד מתבגר מתחצף? להעניש ילד אוטיסט פחדים של ילד לא לפנק ילד שליטה בכעסים אצל הילדים איך לעזור לילד שלא מצליח להתרכז בלימודים? איך לפתח ביטחון עצמי לילדים? איך לטפל בחזרה על משפטים אצל ילדים? הילד שלי עבר התעללות לטפל בהפרעת קשב וריכוז אצל ילדים חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן נשים שלא רוצות ילדים לגרום לילד לא להיפגע להביא ילד ילדים חצופים הפרעות נפשיות של ילדים ספורט אצל ילדים להעניש ילדים קונפליקט בחינוך ילדים מחנך עוד נושאים ...
האתר Education-of-Children.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא לחנך ילדים, ייעוץ להורים וילדים, יחסי הורים וילדים בנושא ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Education-of-Children.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.0938 שניות - עכשיו 06_10_2025 השעה 09:31:04 - wesi25