איך אפשר לגרום למישהו להיות יותר חכם?

כאשר רוצים להפוך מישהו לחכם יותר, ראשית כל, חשוב להבין מה משמעות הביטוי "חכם". לפי אליעד כהן, "חכם" הוא אדם שחושב בהיגיון. לכן, אם רוצים לגרום לילד, בן זוג, עובד או כל אדם קרוב לחשוב בצורה חכמה יותר, המטרה המרכזית היא ללמד אותו לחשוב בהיגיון.

מה המשמעות של לחשוב בהיגיון?

חשיבה הגיונית פירושה לקחת כל מצב או טענה ולנתח אותם לפי כללים מוגדרים וברורים של סיבתיות. אליעד מסביר שהיכולת להבין את יחסי הסיבה והתוצאה בתוך סיטואציה מסוימת היא הבסיס לחשיבה הגיונית. כדי להמחיש את זה, הוא מביא דוגמה מפורטת של ילד שחזר מבית הספר וטוען שהוא כועס משום שצחקו עליו.

איך ללמד חשיבה הגיונית דרך דוגמה של ילד כועס?

השלב הראשון שאליעד כהן מציע הוא להתמקד במה שמעניין את הילד, במקרה הזה, הכעס שלו. הילד מספר שהוא כועס כי צחקו עליו. כאן יש לנו מצב קלאסי של סיבתיות:

- הסיבה: צחקו עליו.

- התוצאה: הילד כועס.

אליעד מונה ארבע שאלות ספציפיות שצריך לשאול כדי ללמד אותו לחשוב בהיגיון:

• האם הסיבה מחויבת? האם בהכרח צחקו עליו? מה באמת קרה שם בדיוק?
• האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם העובדה שצחקו עליו מחייבת שהוא יכעס, או שאפשר להגיב אחרת?
• האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? האם הכעס שלו נובע בהכרח מהסיבה היחידה שצחקו עליו, או שיש גם סיבות נוספות?
• האם התוצאה עצמה מחויבת? האם הוא באמת כועס? אולי הוא רק חושב שהוא כועס?

אליעד מסביר כי על ידי כך שמרגילים את הילד לשאול את השאלות האלה באופן שיטתי, הילד יתרגל לחשוב בצורה לוגית והגיונית. זהו תהליך שדורש חזרה מתמדת, אבל בסופו של דבר, הילד יהפוך לאדם שחושב בצורה עצמאית, ביקורתית והגיונית.

איך ניתן ללמד חשיבה הגיונית באופן עקיף, ללא הדרכה ישירה?

אליעד מדגיש שלא תמיד אפשרי לבוא לאדם ולהסביר לו בצורה ישירה כיצד לחשוב בהיגיון, ולכן יש גם שיטה עקיפה לעשות זאת. השיטה העקיפה היא שאנחנו בעצמנו נשאל את האדם שאלות שיגרמו לו לחשוב לבד ולהגיע בעצמו לתשובות. במקום להגיד לו ישירות מה לחשוב, אנחנו מדריכים אותו לחשוב בכוחות עצמו באמצעות השאלות הנכונות.

לדוגמה, אם הילד אומר משהו שאתם חושבים שהוא לא הגיוני, במקום פשוט לומר לו "אתה טועה", עדיף לשאול את הילד איך הוא הגיע למסקנה הזאת, ולגרום לו לחשוב בעצמו האם הוא באמת בטוח במה שהוא אומר. בשיטה זו, הילד לומד בעצמו לשאול שאלות ולחקור את ההיגיון מאחורי הדברים שהוא חושב או מרגיש.

האם קל יותר ללמד מישהו לדוג או לתת לו דגים?

אליעד משתמש במשפט המוכר "לתת למישהו דגים או ללמד אותו לדוג" כדי להסביר את ההבדל בין לתת למישהו את התשובות מוכנות מראש (דגים), לעומת ללמד אותו איך להגיע בעצמו לתשובות (לדוג). לתת תשובות זה אמנם קל יותר בטווח הקצר, אך האדם יישאר תלוי באחרים ולא יוכל להתמודד לבד. לעומת זאת, ללמד אותו לחשוב בעצמו הוא דבר קשה יותר בטווח הקצר, אך נותן לו עצמאות ויכולת להתמודד לבד לאורך זמן.

האם כדאי לעודד ילדים לשאול שאלות?

אליעד מסביר כי ילדים ששואלים שאלות רבות הם למעשה ילדים שמפתחים את החשיבה העצמאית שלהם. הורים שמונעים מהילד לשאול שאלות או מתעצבנים מהשאלות שלו, פוגעים בהתפתחות האינטלקטואלית שלו. ילד שלא שואל שאלות הופך להיות אדם פחות חכם, שקל לשלוט בו ושקל לרמות אותו. בעתיד, הילד אף עלול להאשים את ההורים שלו בכך שהם מנעו ממנו להתפתח ולהפוך לאדם חכם יותר.

אליעד מדגיש כי הדרך הנכונה ביותר לעזור לילדים לפתח את השכל ואת החשיבה העצמאית שלהם היא לעודד אותם לשאול שאלות ולענות להם באופן שידריך אותם לחשוב לבד.

כיצד ללמד אנשים לחשוב הגיונית דרך הנושאים שמעניינים אותם?

כאשר אליעד עוזר לאדם שסובל מבעיה נפשית (לדוגמה סכיזופרניה), הוא מסביר שהדרך לגרום לו להיות יותר חכם ולהפוך אותו לאדם שמתפקד טוב יותר, היא לדבר איתו על הנושאים שמעניינים אותו. במהלך השיחה, הוא גורם לו לשאול את עצמו את אותן שאלות הגיוניות שפורטו קודם, שוב ושוב, עד שהחשיבה שלו הופכת להיות הגיונית יותר.

השיטה הזו תקפה גם לגבי בן זוג, ילד, מנהל או עובד - לכל אדם יש תחומי עניין אישיים, וניתן לפתח את החשיבה ההגיונית שלו על ידי שאלות שממקדות אותו בחקירת הדברים שחשובים לו. בדרך זו, האדם מתרגל שוב ושוב לשאול שאלות רלוונטיות, מה שעם הזמן יהפוך להרגל של חשיבה עצמאית, ביקורתית והגיונית.

סיכום כללי - איך לגרום למישהו להיות חכם יותר?

לסיכום, כדי לגרום למישהו להיות חכם יותר, יש ללמד אותו לחשוב באופן הגיוני על ידי הרגלתו לשאול שאלות באופן עצמאי. אפשר לעשות זאת בצורה ישירה על ידי לימוד שיטתי של השאלות ההגיוניות, ואפשר גם לעשות זאת בצורה עקיפה, על ידי שאילת שאלות שגורמות לאדם לחשוב בעצמו. כל זה נעשה דרך שיחות ודיונים בנושאים שמעניינים את האדם, ובכך מעודדים חשיבה עצמאית, לוגית וחכמה יותר.