איך להפסיק לחקות התנהגות של אחרים?

הרבה אנשים נוטים לחקות את ההתנהגות של אחרים בלי שהם שמים לב לכך. אליעד כהן מסביר שהתופעה הזו מתרחשת בדרך כלל בשני אופנים עיקריים. המקרה הראשון הוא שאדם מוצא את עצמו מתנהג כמו אנשים מסוימים באופן אוטומטי. לדוגמה, הוא פתאום קולט שהוא מתנהג בצורה דומה להורים שלו, לאחים שלו או אפילו לבוס שלו, פשוט כי הוא התרגל לראות אותם מתנהגים כך והוא הפנים את ההתנהגות שלהם. במילים אחרות, הוא מתנהג לפי דפוסים שהוא ספג בסביבתו באופן לא מודע, והוא לא באמת בדק האם ההתנהגות הזו נכונה עבורו.

המקרה השני שאליעד מציין הוא שאנשים מחקים התנהגות מסוימת לא מפני שהם ראו מישהו שמתנהג כך, אלא כי הם מנסים להרשים אדם אחר. למשל, אדם מתנהג בדרך מסוימת כי הוא רוצה למצוא חן בעיני ההורים שלו, אפילו אם הם כבר אינם בחיים, או כי הוא חושב שזו הדרך היחידה שיעריכו אותו או יקבלו אותו. במצבים כאלה, האדם מנסה לרצות אנשים או להתאים את עצמו לציפיות שלהם.

איך ניתן להתנתק רגשית מהצורך לחקות אחרים?

אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתנתק רגשית מהצורך לחקות אחרים היא קודם כל לבדוק את האמת הפנימית שלך. יש לשאול את עצמך: "האם ההתנהגות הזאת באמת מתאימה לי?" ולקחת אחריות מלאה על הבחירות שלך. אם ההתנהגות נכונה לך - תבחר בה במודע. אם לא - פשוט תפסיק.

דרך נוספת שאליעד מציג כדי להתנתק מהצורך לחקות אחרים היא לעשות "שטיפת מוח עצמית" שתגרום לך להפסיק להזדהות עם האדם שאתה מחקה. הוא מסביר שהמוח מותנה בצורה כזו שאם אתה אוהב אדם מסוים, אתה נוטה באופן לא מודע לאהוב גם את מה שהוא אוהב. לעומת זאת, אם אתה מתחיל לחשוב על אותו אדם באופן שלילי ומדגיש את החסרונות והנזקים שהוא גורם לך, יהיה לך קל יותר להתנתק מהצורך לחקות אותו, מכיוון שאתה כבר לא רוצה להיות דומה לו.

איך משפיעה האהבה והשנאה על ההתנהגות שלנו?

אליעד נותן דוגמה מוחשית לתופעה זו. אם אדם שאתה אוהב, כמו בר רפאלי, עושה פרסומת לשניצל, אתה תתחיל לאהוב את השניצל הזה. לעומת זאת, אם אדם שאתה לא אוהב, כמו אנשי דאע"ש, יפרסם את אותו שניצל, סביר להניח שתתחיל לשנוא את השניצל הזה. המשמעות היא שהרגשות שלך כלפי אדם מסוים משפיעים ישירות על ההעדפות והבחירות שלך, ואפשר להשתמש בזה באופן מכוון כדי לשנות התנהגויות לא רצויות.

מדוע ילדים לעיתים עושים דווקא הפוך ממה שההורים מבקשים?

אליעד כהן מסביר תופעה נוספת שבה ילדים עושים בכוונה ההיפך ממה שההורים שלהם מבקשים. למשל, אם אימא אומרת לילד "תשים מעיל", הילד עשוי בכוונה לא לשים את המעיל, לא כי הוא באמת רוצה להיות בלי מעיל, אלא כדי להדגיש לעצמו שהוא עצמאי ונפרד מההורים שלו. הוא רוצה להרגיש את הזהות שלו בנפרד מההורים, ולכן ההתנגדות להורים נותנת לו תחושה של זהות נפרדת ושליטה עצמית.

איך לחנך את הילד שירצה להיות כמוך?

כדי שילד ירצה לחקות את ההתנהגות של הוריו, ההורה צריך קודם כל להבין מה הילד חושב על ההורה. אליעד אומר שהורה צריך לשאול את עצמו מה היתרונות שהילד רואה בלהיות כמו ההורה ומה החסרונות שהוא רואה. המטרה של ההורה היא לשפר את התדמית שלו בעיני הילד, כך שהילד ירצה להיות כמוהו. ההורה בעצם צריך "למכור" את עצמו לילד, כאילו שהוא מוצר, על ידי הדגשת היתרונות של להיות כמוהו והפחתה או שינוי של החסרונות שהילד מזהה.

אליעד מדגיש שלא חשוב מה ההורה חושב על עצמו, אלא מה הילד חושב. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה אף פעם לא משועמם, הוא יחשוב שזה יתרון וירצה לחקות את ההורה. אבל אם הילד מזהה בהורה תכונות שליליות כמו שעמום, עצבנות או כעס, הוא ירצה דווקא להתרחק מההתנהגות הזאת ויפעל באופן הפוך ממה שההורה עושה או אומר.

איך ניתן להשפיע על התנהגות הילד לטובה?

ההורה חייב לבדוק באופן קבוע מה הן התכונות שהילד מזהה אצלו כחסרונות, ומדוע הילד לא מעוניין להיות דומה לו. לאחר שההורה מבין את נקודת המבט של הילד, עליו לעבוד על השיפור העצמי בתחומים שהילד מזהה כחסרונות. למשל, אם הילד לא רוצה להיות דומה להורה בגלל עצבנות או חוסר סבלנות, ההורה צריך לעבוד על סבלנות ולשדר התנהגות רגועה יותר, שתגרום לילד לשאוף להיות כמוהו.

לסיכום, אליעד כהן מציג דרכים להבין את התהליך הנפשי של חיקוי התנהגות ומציע שיטות מעשיות איך לשנות את ההתניות הללו לטובת עצמאות מחשבתית ורגשית טובה יותר.