למה ילדים מתחצפים ואיך לגרום להם לא להתחצף?

כשילדים מתחצפים, הכוונה היא שהם מאבדים את ההערכה כלפי ההורים ומרגישים שמגיע להם יותר ממה שניתן להם, לפעמים מבלי להבין את המשמעות של ההתנהגות הזאת. חוצפה אצל ילדים יכולה להופיע בצורות שונות, אך אחת הצורות הנפוצות ביותר היא הילד שמרגיש שמגיע לו הכל, שלא מעריך את מה שנתנו לו, ומגיב בזלזול כלפי ההורים או המבוגרים שסביבו.

הסיבה המרכזית לכך היא שהתנהגות כזו אינה נולדת באופן טבעי אצל הילד, אלא נלמדת מהסביבה הקרובה, בעיקר מההורים. למעשה, אם ההורים עצמם נוהגים לחשוב שמגיע להם יותר ממה שבאמת מגיע להם, הם מעבירים את דפוס המחשבה הזה לילדיהם. אליעד כהן מסביר כי ילדים לומדים בעיקר דרך חיקוי, ולפיכך אם ההורה מרגיש שמגיע לו יותר ממה שהוא מקבל או שמעדיף לקבל יותר ממה שהוא מוכן לתת, הילד ילמד את הדפוס הזה ויאמץ אותו.

איך דפוסי ההתנהגות של ההורים משפיעים על הילד?

כאשר ההורים מתנהגים בדרך כזו, הם בעצם מלמדים את הילד שזו ההתנהגות הרצויה. אם ההורה תמיד מעדיף לקבל יותר ממה שהוא נותן, הילד יבין כי גם לו מותר לדרוש ולקבל הרבה יותר ממה שהוא מוכן להשקיע. יתרה מכך, אם הילד רואה שההורה תמיד מקבל משהו בתמורה למעט מאוד, הוא מבין שמגיע לו לקבל גם כן ללא מאמץ.

עוד דפוס התנהגות שעלול להחמיר את הבעיה הוא כאשר ההורים נותנים לילד הרבה ללא גבולות. לדוגמה, כשהילד נופל ומיד מרימים אותו, או כאשר הילד רוצה משהו ומיד נותנים לו אותו בלי שתהיה תמורה או מאמץ מצידו. הבעיה בכך היא שהילד מתחיל לחשוב שמגיע לו לקבל כל דבר אוטומטית, מבלי שיצטרך להעריך או להתאמץ בתמורה.

מה ניתן לעשות כדי להפחית חוצפה אצל ילדים?

כדי להתמודד עם חוצפה, אליעד כהן מציע שני צעדים עיקריים שיכולים לסייע להורים לשנות את התנהגות הילד:

1. התבוננות פנימית של ההורים: חשוב שההורים יבדקו את תפיסת המציאות האישית שלהם. האם הם עצמם מרגישים שמגיע להם יותר ממה שהם מקבלים? האם הם עצמם נוהגים לקבל יותר ממה שהם נותנים? אם התשובה לכך חיובית, עליהם לשנות את דפוסי המחשבה האלה. ברגע שההורה יתחיל לשנות את הגישה הזו, גם הילד, שהוא בעצם שיקוף של התנהגות ההורים, יתחיל להשתנות בהתאם.

2. הגדרת גבולות והצבת תנאים: כשההורה מעניק לילד, כדאי להוסיף גבולות ברורים. הילד צריך לדעת שלא תמיד הוא יקבל את מה שהוא רוצה רק משום שהוא רוצה את זה. חשוב להבהיר לו שהוא לא תמיד מקבל הכל באופן אוטומטי ושהשקעה מצידו היא הכרחית. זהו תהליך הדרגתי, שדורש התמדה מההורים, אך אם ההורים ישנו את דפוסי ההתנהגות הפנימיים שלהם, גם הילד יפנים את השינוי ויתחיל לפתח יחס יותר מבוסס לערכים של מאמץ, הכרה והערכה.

בסופו של דבר, חוצפת הילד לא נובעת רק מהתנהגותו האישית אלא גם מהתנהגות ההורים, אשר משדרים לו באופן לא מודע את הדרך שבה יש להתנהג. שינוי בסגנון ההתנהלות של ההורים מוביל בהדרגה לשינוי בהתנהגות הילד.

למה ילדים מתחצפים ואיך אפשר לגרום להם לא להתחצף?

כשילדים מתחצפים, זה יכול להופיע בצורות מגוונות. אחת הצורות הנפוצות היא שהילד חושב שמגיע לו הכל, לא מעריך מה שנתנו לו ומתייחס בזלזול כלפי ההורה. התחושה של "מגיע לי הכל" גורמת לילד לצפות שיקבל הרבה יותר ממה שהוא נותן, וזו נקודה מרכזית בהבנת מקור החוצפה. למעשה, ילדים מתחצפים משום שהם לומדים זאת מההורים, גם באופן לא מודע. ההורים עצמם עשויים לחשוב שמגיע להם יותר ממה שבאמת מגיע להם, והילד, כמו שהוא לומד מההורה לדבר בעברית ולא צרפתית, לומד גם את התפיסה שאומרת "אני רוצה לקבל הרבה ולהשקיע כמה שפחות".

איך הדוגמה האישית של ההורים משפיעה על הילד?

הילד משמש כראי להורים. אם הורה בעצמו מעדיף לקבל יותר מאשר לתת, אם בלבו הוא רוצה להשקיע מעט אבל ליהנות מהרבה, הילד לומד זאת ממנו ומתנהג באופן דומה. כשהילד רואה שההורה מנסה לקבל כמה שיותר עבור מינימום מאמץ, הוא מפנים את אותו דפוס. כך נוצר מצב שבו הילד דורש, מצפה וחושב שמגיע לו הכל, בלי להעריך את מה שכבר קיבל.

כיצד הרגלים של ההורים מגבירים את החוצפה?

כשההורה מעניק לילד כל הזמן ללא גבולות או תנאים, לדוגמה: אם הילד נופל ומיד מרימים אותו, או הילד רוצה משהו ומיד מקבל אותו, נוצרת אצל הילד התחושה שמגיע לו לקבל הכל באופן אוטומטי. לעיתים, הורים עושים זאת מתוך אהבה גדולה ותקווה שהילד יאהב אותם חזרה, אך בסופו של דבר הילד לומד שהוא תמיד מקבל בלי שיתבקש לתת משהו בתמורה. מכאן הדרך לחוצפה קצרה - הילד מרגיש שהכל שייך לו, ואינו מבין מדוע הוא צריך להתאמץ או להיות אסיר תודה על מה שהוא מקבל.

מה אפשר לעשות כדי להפחית חוצפה אצל ילדים?

יש שני עניינים מרכזיים שכדאי לשים אליהם לב:

1. להתבונן בתפיסת המציאות האישית של ההורה. חשוב לבדוק האם אנחנו בעצמנו מעדיפים לקבל יותר מאשר לתת, או שמא אנחנו חושבים שמגיע לנו יותר ממה שבאמת מגיע. ברגע שמשנים את הגישה הזו, הילד, שמשקף את התנהגות ההורה, גם הוא יתחיל לשנות את התנהגותו.
2. לשים גבולות ולעודד את הילד לתת ולא רק לקבל. ברגע שההורה משתנה מבפנים, באופן טבעי תשתנה גם הדרך שבה הוא מעניק לילד. אפשר להמשיך להעניק לילד, אבל במקביל להבהיר לו שגם הוא צריך לתת, להתאמץ, או לכל הפחות להבין שלא תמיד מקבלים בלי גבולות. כך הילד לומד שלא "מגיע לו הכל" ושהשקעה מצדו נחוצה.

בסיכומו של דבר, חוצפת הילד קשורה מאוד לגישה של ההורים ולמה שהם משדרים לו. אם ההורה ישנה את ההרגלים הפנימיים שלו, הילד גם כן ישתנה באופן טבעי. שיהיה בהצלחה.