ולכן גם לדוגמא, ילדים לא מתעניינים בלימודי היסטוריה וכיו"ב. משום, שלימודי ההיסטוריה, הם לימודים על אירועים שכבר התרחשו בעבר. והילד לא מצליח להבין בשום דרך, כיצד הלימודים האלו ייצרו לו הנאות חדשות. וכיו"ב, גם לימודי המתמטיקה. שגם אותם, רוב הילדים, לא אוהבים. משום, שהלימודים האלו הם מופשטים מידי, ולא מייצרים שום תועלת ממשית ומיידית.

ומצד האמת, הילדים, מאוד רוצים ללמוד דברים חדשים. והילדים, כל הזמן לומדים דברים חדשים. כי הילדים, לומדים לדוגמא איך לשחק במשחקי מחשב. והילדים, לומדים שפות חדשות מיוזמתם, כדי להבין את התכנים שמעניינים אותם. והילדים, מומחים בללמוד. וכל הזמן, הם מתעסקים בללמוד. אבל מבחינתם של הילדים, הלימוד, הוא רק אמצעי להשגת הנאה.

וכאשר המקצועות של בית הספר, לא מביאים לילד שום תועלת כילד, הרי שממילא הטבע האנושי של האדם, הוא לא לעשות את מה שלא יוצר אצלו הנאה, וטוב שכך! כי רק מי שהוא עבד ושפוט של אחרים, רק הוא עושה דברים, שלא נותנים לו הנאה. וכאשר מלמדים ילד לעשות דברים, למרות שהוא לא נהנה מהם, הרי שבעצם מלמדים אותו לסבול בשקט (והפתרון יבוא בהמשך).

כי האדם מטבעו, אם הוא בריא בנפשו, כמו ילד קטן, שהוא עדיין בריא בנפשו, לפני שבני האדם שגעו אותו, הרי שהוא מטבעו אמור לעשות רק את מה שגורם לו ליהנות. כי אין שום היגיון בעולם, שהאדם יעשה משהו שיוצר אצלו סבל. והאדם בהחלט, כן מוכן להתאמץ, עבור משהו שהוא חושב שיביא לו תועלת ויגרום לו להנאה.

והילד, בהחלט לומד כל הזמן דברים חדשים. ובהחלט, הילד מוכן להתאמץ ללמוד כל דבר ולעשות כל דבר, למרות שהוא לא נהנה ממנו. וזה בתנאי, שהוא חושב, שהדבר הזה יביא לו הנאה. ומאחר שהלימודים בבית הספר, הם לא מביאים לילד כמעט שום הנאה, הרי שכל ילד שהוא בריא בנפשו, ממילא הוא לא אמור להשקיע בלימודים. כי מי שהוא בריא בנפשו, הוא לא יעשה שום דבר, שלא מוביל אותו אל הנאה כלשהי.

ורוב הילדים שלומדים, הם לומדים רק בגלל שהם מפחדים מההורים ומהמורים שלהם. והילד לומד למבחנים, רק כדי שלא ישגעו אותו ההורים והמורים. והדבר האחרון שמעניין את הילד, זה רוב הדברים שהוא לומד. שהם לא מייצרים לילד, שום תועלת. והילד לומד את הלימודים שלו, רק כדי צרכו. דהיינו, הילד לומד, רק כדי שהוא לא יסבול מההורים שלו.

ועבור הילד, העלות והרע שהוא סובל מהלימודים, היא קטנה יותר, מהרע שהוא יסבול מההורים שלו, אם הוא לא ילמד. ולכן הוא לומד את מה שלא גורם לו להנאה, כדי לסבול כמה שפחות, ממה שיקרה לו, אם הוא לא ילמד. והילד לומד גם את מה שלא גורם לו להנאה, כדרך של בחירה, ברע במיעוטו.

או אם הוא ילד מחונן, שהלימודים באים לו בקלות, שאז הוא לומד בשביל התחושה הטובה, שההצלחה בלימודים נותנת לו, בקטע החברתי וכיו"ב. אך מצד האמת, הלימודים של בית הספר, ברובם, הם לא באמת מעניינים, אפילו לא את מי שכן לומד אותם.

ולכן גם יש המון ילדים מוצלחים, שאם הם קולטים שהם לא מקובלים חברתית, בגלל שהם כן מצליחים בלימודים, אז הם באופן מכוון, מתחילים להיכשל בלימודים, כדי להיות יותר מקובלים חברתית. וזה בעצם אומר, שאותו הילד שהיה מוצלח בלימודים, הסיבה שבגללה הוא השקיע בלימודים, הייתה רק בגלל התועלת הרגשית שההצלחה בלימודים נתנה לו. וכאשר הילד הבין, שאם הוא לא יצליח בלימודים, הוא יהיה יותר מקובל חברתית, אז הלימודים לא משרתים אותו, ואז הוא מכשיל את עצמו.

ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי באמת מצד האמת, גם המבוגרים יודעים, שהלימודים של בית הספר, אין בהם כמעט שום תועלת. והשימוש העיקרי של בית הספר, הוא מעין בייביסיטר (שמרטף) לילדים, עד שההורים יחזרו מהעבודה. כי מצד האמת, איזה הורה יכול לומר שמתישהו, הוא השתמש בחייו הבוגרים, בלימודים שלו בבית הספר. ורוב הלימודים בבית הספר, הם מיותרים, גם עבור המבוגרים (והפתרון בהמשך).

כך, שכאשר המבוגרים עצמם בתוך תוכם, מבינים שרוב הלימודים של בית הספר הם מיותרים, אז כיצד בדיוק מצפים מילד בריא בנפשו, שיעשה משהו שהוא מיותר לחלוטין?! כי כאשר המבוגר עצמו, מבין שרוב הלימודים של בית הספר, הם חסרי תועלת לעולם האמיתי, אז הוא משדר את זה לתת המודע של הילד. וממילא גם הילד, מתייחס ללימודים בהתאם.

ונוסיף לכל זה גם את המורים. שגם הם, ברובם, לא מתלהבים ממה שהם מלמדים. כי רוב המורים פועלים בצורה אוטומטית. כי המורה, כל שנה מלמד את אותו החומר. והמורה עצמו, יש לו שחיקה מהלימודים שהוא מלמד. והמורה עצמו, לא ממש מעניין אותו מה שהוא מלמד. והוא כמו תוכי, חוזר בכל שנה על החומר שהוא לימד בשנה הקודמת. וכאשר המורה עצמו, לא מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז מדוע שהתלמיד כן יתעניין בלימודים?!

כי אם המורה היה מתלהב מהלימודים שהוא מלמד, דהיינו, אם המורה היה הוא בעצמו לומד בהתלהבות, את הנושא שאותו הוא מלמד את התלמידים, והמורה עצמו היה מגלה התלהבות והתעניינות ותחושה של אושר, מכך שהוא עצמו לומד עם התלמידים, את מה שהוא מלמד אותם, אז הסיכוי שגם התלמידים היו מגלים התעניינות בחומר הנלמד, היה גדול יותר.

אבל כאשר המורה עצמו, מלמד בצורה אוטומטית. וכאשר המורה עצמו, מרגיש שהוא סוג של שמרטף ולא יותר מכך. וכאשר המורה עצמו, מתעניין רק באיך לגרום לממוצע הציונים של התלמידים להיות ברמה כלשהי, ביחס לשאר הכיתות ובתי הספר האחרים, הרי שהדבר האחרון שמעניין את המורה, זה החומר שאותו הוא מלמד. וממילא, גם התלמידים לא מתעניינים בלימודים.

ומצד האמת, אין דבר כזה הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. כי ילדים, מטבעם הם מאוד מרוכזים במה שמעניין אותם. וכאשר הילד עסוק באיזה דבר שיוצר לו הנאה, הרי שהוא כ"כ מרוכז, עד שהוא ממש שוכח לאכול וכיו"ב. והוא אפילו מאבד את חוש השמיעה שלו, והוא ממש לא שומע כאשר קוראים לו. כי הילדים, מאוד מאוד מרוכזים, במה שכן מעניין אותם.

וכל אדם, יש משהו שמעניין אותו. וגם מי שנראה שיש לו הפרעת קשב וריכוז, הרי שגם הוא...