אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔איך לנהל משא ומתן? איך להכיל התנגדות של לקוח? איך לקבל התנגדות של לקוח? איך לשתול מחשבות? איך לקבל לא? איך למנוע קונפליקט? מערכות יחסים, איך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
חינוך ילדים, לחנך ילדים, בעיות בגידול ילדים, בעיות אצל ילדים, ייעוץ חינוכי, ילדים מתבגרים, ילד, ספרים על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ילדים מתבגרים, ביטול העצמי בקרב ילדים, התפרצויות זעם אצל ילדים, בעיות התנהגות ילדים עקשנים, השמנת יתר אצל ילדים, ילדים עם דמיונות תחושות של עכבישים, רגשות וילדים, שיטות חינוך ילדים, מורה שמציק לילד, איך להיפטר מילדים בכיינים, חינוך ילדים לכבוד והערכה, טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים, דימוי עצמי ילד בן, כשהילד שחצן, דימוי עצמי ילדה בת, על מה לדבר עם ילדים, ילד שלוקח כסף בלי ידיעת ההורים, בעיות חברתיות אצל ילדים, חוסר עניין אצל ילדים, ייעוץ לחינוך ילדים מתבגרים, דרכים לחנך ילדים, ocd ילדים, איך לחנך ילדים בגיל קטן, בעיות הרטבה אצל ילדים, שיטות לחינוך ילדים, עקשנות אצל ילדים, היפראקטיביות אצל ילדים, איך עוזרים לילד לא לפחד, האם הטלוויזיה עוזרת לחינוך הילדים, התנהגות ילדים, שכחה אצל ילדים, יחסים הורים וחברים של הילדים, בריחת שתן אצל ילדים, עקשנות בעיות התנהגות ילדים, אימון אישי,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:03איך לנהל משא ומתן? איך להכיל התנגדות של לקוח? איך לקבל התנגדות של לקוח? איך לשתול מחשבות? איך לקבל לא? איך למנוע קונפליקט? מערכות יחסים, איך להכיל חוסר הסכמה? איך לחנך ילדים?
איך לנהל משא ומתן ולנהל התנגדויות בשיווק?

כאשר ננהל משא ומתן עם לקוחות או אנשים, יתכנו התנגדויות אשר יעלו במהלך השיחה. אליעד כהן מסביר שגapproaches לשם הפחתת התנגדות הלקוח אינן בהכרח מציינות פתרון מהיר, אלא מצביעות על חשיבות ההבנה ששיטת ההתמודדות עם התנגדות אינה תמיד מבוססת על מניעה מוחלטת של התנגדות. השיטה המוצגת מציעה שלב של "הכלה", שבו הכוונה היא להכיר ולהבין את ההתנגדות מבלי להילחם בה ולהפוך אותה לאויב. התנגדות לא בהכרח אומרת סוף הדרך, אלא אם תתנהל בצורה חכמה, תוכל להמשיך לעסקאות נוספות.

למה כדאי להמנע מלהגיב באופן מוחלט להתנגדות?

העקרון המרכזי של אליעד כהן הוא שעל אף שאנשים נוטים להסתכל על התנגדות של הלקוח כמשהו שמסיים את המשא ומתן, לעיתים התמודדות נכונה עם התנגדות היא דווקא להבין את הסיבה שמאחורי הסירוב ולהכיר אותה. כאשר אדם נמצא במצב רוח חיובי ופתוח להסכמה, יש סיכוי גבוה יותר שהוא יסכים לקנות ממך גם לאחר שיתנגד למוצר הראשון. כלומר, התמודדות חכמה עם התנגדות יכולה להפוך את הסירוב להזדמנות למכירה חוזרת.

כיצד ניתן להימנע מהשפעת התנגדות על מכירות עתידיות?

נראה שאליעד כהן סבור שיש לבנות מראש את התשובות לשאלות הקשות או להנחות את הלקוח לחשוב על סיבה לגיטימית לסירוב שעדיין לא תסגור לו את הדלת לקניית מוצר אחר בהמשך. כהן מביא את הדוגמה של מוצר שמציעים ללקוח במחיר מסוים. אם הלקוח מצהיר שהוא לא יכול להרשות לעצמו את המחיר, כהן ממליץ לשתול מראש סיבה אחרת לסירוב, כמו "הצבע לא מתאים" או "אין על המוצר הנחות". כך, אם הלקוח יגיד "לא", הוא יחשוב שהסיבה לכך היא כי הצבע לא מתאים ולא כי המחיר יקר לו, מה שמונע ממנו לחשוב שהוא לא יכול לקנות מוצרים אחרים במחיר דומה או גבוה יותר.

מה לעשות כשלא הצלחנו לשתול את סיבת ההתנגדות מראש?

אם לא הצלחנו להנחות את הלקוח על הסיבה המתאימה לסירוב, אליעד כהן מציין שעדיין אפשר לשתול סיבה כזו לאחר הסירוב. אולם, השיטה הזו עשויה להיות פחות אפקטיבית מאחר שהלקוח כבר הגיב, ולפעמים הסיבה שהלקוח נתן אינה בהכרח הסיבה האמיתית לסירובו. לכן, כדאי לתכנן מראש את ההתמודדות עם התנגדויות ולשאול את עצמנו מהם הסיבות שמובילות אנשים לסרב, כך שנוכל להנחות את הלקוח לחשוב עליהן מראש.

האם תמיד הסיבה האמיתית להתנגדות היא זו שהלקוח מציין?

כהן מציין כי לעיתים הלקוח חושב שהוא מתנגד מסיבה מסוימת, אך בפועל הסיבה האמיתית שונה לגמרי. לדוגמה, אם לקוח מציין שהמוצר יקר לו, ייתכן שהסיבה האמיתית היא שהמוצר פשוט לא עונה על הצרכים שלו. המטרה, לכן, היא לשתול את הסיבה הרצויה מראש או לאחר ההתנגדות, כך שהלקוח יחשוב על התנגדותו בצורה שתשאיר פתח למכירה עתידית.

מה קורה אם הלקוח מתנגד לשירות או למוצר בגלל סיבה לא נכונה?

העיקרון הוא שהלקוח יכול לא לרצות מוצר או שירות לא מסיבה אמיתית אלא מסיבה שהוא לא מודע לה. לכן, אם נבין את ההסבר מאחורי התנגדויות אלו, נוכל להשתמש בטכניקות שנועדו לשנות את תפיסתו ולהנחות אותו לחשוב על סיבות אחרות שמקלות עליו לקבל את המוצר או השירות.

סיכום חשוב מהשיטה

העקרון המרכזי שמסביר אליעד כהן הוא שכאשר אנו פוגשים התנגדות, כדאי להבין שהיא לא בהכרח סוף הדרך, אלא חלק מהתהליך. גישה חכמה היא למנוע שהתנגדות תסגור את הדלת למכירה עתידית על ידי הצעת סיבות חלופיות שיסייעו להקל על הלקוח להרגיש נוח יותר עם סירובו, ועדיין לא להפסיק את המשא ומתן.
איך כדאי לגשת לטיפול בהתנגדויות של לקוחות כבר בשלב המשא ומתן?

הטקסט מסביר שעל אף הרצון למנוע התנגדויות, לא תמיד מדובר בפתרון "שחור או לבן" שבו יש רק הצלחה או כישלון. לעיתים, ההתנגדות עצמה אינה מחסלת את העסקה לגמרי, וחשוב לדעת להכיל את ההתנגדות ולהבין שהמטרה היא להמשיך ולנהל משא ומתן על מנת למכור מוצרים נוספים או להציע אפשרויות אחרות.

מדוע לעיתים חשוב להכיל את ההתנגדות ולהמשיך במכירה?

כאשר לקוח אומר "לא" בצורה חד משמעית, רבים מניחים שמדובר בסוף הדרך. אולם לפעמים משמעות "טיפול בהתנגדות" היא דווקא לקבל את ההתנגדות, אבל לדאוג שהיא תהיה פחות חזקה ופחות פוגעת. במצב כזה, אפשר לשמור על אווירה טובה ולהגדיל את הסיכוי שהלקוח יסכים בהמשך למוצרים אחרים או למכירה חוזרת.

אם לקוח שרוי ב"מצב רוח" של הסכמה, יש יותר סיכוי למכור לו בהמשך הצעות נוספות. לעומת זאת, אם הלקוח נמצא בתחושת התנגדות וסירוב, גדל הסיכוי שלא יסכים גם להצעות שכן מתאימות לו. לכן, גם כשאין דרך לנטרל התנגדות לגמרי, כדאי להפחית את עוצמתה ולוודא שהיא לא תפגע בשיחות המכירה הבאות.

כיצד מנטרלים התנגדות על ידי הסטת תשומת הלב לסיבה אחרת?

העיקרון המרכזי הוא לשתול אצל הלקוח מראש סיבה "נוחה" לסירוב, שתשאיר פתח למכור לו בהמשך. במקום לאפשר ללקוח לסרב בגלל סיבה שעלולה לפגוע בעוד הצעות (למשל "אין לי מספיק כסף" או "זה יקר לי"), ניתן להציע לו סיבה אחרת, פשוטה יותר ונוחה יותר להתמודדות.

לדוגמה, אם אנו מציעים מוצר ב - 1000 שקל, וחוששים שהלקוח יחשוב שזה יקר, עדיף לנו לכוון אותו לחשוב שהבעיה היא "הצבע לא מתאים" או "אין על זה מבצע". כך, כשהוא מסרב, הוא מייחס את הסירוב שלו לסיבה שלא תחסום אותו מלקנות מוצר אחר באותו מחיר או אפילו במחיר גבוה יותר.

במקרה של ילד שמסרב להכין שיעורי בית, יש הבדל בין "אני שונא שיעורים" (סיבה כללית וחזקה) לבין "אני עייף עכשיו" או "אני חולה". אם הילד יקבע בראשו ששיעורים הם מיותרים או טיפשיים, יהיה קשה יותר לשכנע אותו בעתיד לשבת להכין אותם. לעומת זאת, אם הוא מייחס את הסירוב למצב זמני כמו עייפות או חוסר זמן, בפעם הבאה אפשר לטעון שכרגע הוא כבר לא עייף או לא ממהר, ולכן שווה לנסות.

איך להפוך סירוב אחד להזדמנות מכירה עבור מוצר אחר?

הטקסט מדגיש שכדי להתמודד נכון עם התנגדויות, כדאי לחשוב מראש: מהן כל הסיבות האפשריות שהלקוח עשוי לתת לסירוב? לאחר שמזהים אילו סיבות מסוכנות לעסקה העתידית (למשל, תחושת יוקר כללית) ואילו סיבות דווקא עשויות להועיל לשיחות עתידיות (למשל, צבע המוצר או חוסר במבצע), אפשר לשלב מראש בדברינו אפשרות לסירוב נוחה.

למשל, אפשר לומר: "זה המוצר שלנו, הוא עולה 1000 שקלים. תבדוק אם הצבע מתאים לך. אם הוא לא מתאים, יש לי אפשרות להראות לך מוצר אחר." באופן זה, אם הלקוח אכן יגיד "לא", יתכן שהוא יאמץ את הסיבה שהצענו (בעיה בצבע), במקום להגיע באופן עצמאי למסקנה שאין לו כסף, מה שהיה משבש גם את המכירה הבאה.

מה עושים אם לא הספקנו לשתול מראש את סיבת ההתנגדות הרצויה?

אם לא העלינו מראש סיבה נוחה להתנגדות, לפעמים אפשר לנסות לשתול אותה בדיעבד, מיד כשהלקוח אומר "לא". אך יש בכך חיסרון: הלקוח כבר הספיק לגבש לעצמו סיבה אחרת (ולעיתים מזיקה יותר) לסירוב. לכן, אם יש סבירות גבוהה להתנגדות, מומלץ להעלות אותה מראש, גם במחיר של "ליידע" את הלקוח באפשרות הסירוב. בצורה כזו, הוא בוחר כבר מעכשיו את הסיבה שרצויה לנו.

יחד עם זאת, אם אין צפי חזק להתנגדות, אפשר להמתין לרגע הסירוב ולנסות במהירות לשתול סיבה קלה יותר.

האם תמיד הסיבה שבנאדם חושב שהוא מתנגד היא הסיבה האמתית?

בסיום, הטקסט מזכיר שבני אדם נוטים לחשוב שסירובם או חוסר הרצון שלהם מבוסס על סיבה מסוימת, אבל בפועל, פעמים רבות יש סיבות פנימיות עמוקות יותר שממשיכות לחסום גם כשהסיבה הגלויה לכאורה כבר לא קיימת.

לכן, כשאדם מתייחס לסירוב כאל דבר סופי ("זה לא מתאים לי"), יתכן שזהו בכלל תירוץ חיצוני. במצבים כאלה, אפשר להשתמש בטריק של שתילת סיבה "משתנה" לסירוב, כדי שלא לעורר התנגדות קבועה שעלולה להשפיע לרעה על הצעות עתידיות.
שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטה ועוד דרך איך להתמודד עם התנגדויות של לקוחות, התנגדויות של אנשים. מנהלים משא ומתן עם מישהו ורואים שהולכת לבוא התנגדות. מה צריך לעשות במקרה כזה?

אז בטיפול בהתנגדויות יש בעצם את הרעיון של איך למנוע את ההתנגדות אבל יש מצבים שבהם לא מדובר בשחור ולבן, זאת אומרת זה לא שאם הבנאדם יתנגד הלכה העסקה ואז אנחנו חייבים בכל הכוח לגרום לו לא להתנגד. יש מצבים שבהם טיפול בהתנגדויות פירושו הכלת ההתנגדות. להכיל, לקבל את ההתנגדות ולהמשיך משא ומתן בניסיון נוסף למכור מוצר נוסף או משהו נוסף.

זאת אומרת, לפעמים הלקוח אומר לא ולא תמיד טיפול בהתנגדות זה איך לגרום לו להגיד כן. לפעמים טיפול בהתנגדות זה בעצם איך לגרום לזה שכשהוא אומר לנו לא זה לא ידפוק את זה שאנחנו תיכף רוצים למכור לו משהו אחר או מנסים למכור לו משהו אחר. כי כפי שכבר הסברתי, בנאדם שהוא נמצא בתחושה ב"אנרגיה", תחושה שהוא אומר כן, תחושה של הסכמה. יש סיכוי שאני אמכור לו דברים שהוא יסכים אתנו בהמשך על דברים אחרים. לעומת זאת אם הוא נמצא בתחושה של התנגדות, של סירוב, יש סיכוי שגם אח"כ, גם אם יש משהו שכן מתאים, שהוא יגיד לנו לא. למה? כי הוא בתחושה של סירוב. ולכן השאלה היא: ברגע שיש התנגדות ואין דרך לנטרל את ההתנגדות לגמרי. עדיין איך אפשר לגרום להתנגדות להיות פחות קשה.

אז מה שבעצם אפשר לעשות זה לגרום להתנגדות של הלקוח לשתול לו בראש מחשבה שתגרום לו לחשוב שההתנגדות שלו היא מסיבה שאנחנו יכולים ורוצים להכיל אותה. מה זאת אומרת? אני אתן דוגמה, לצורך העניין, נגיד לקוח, מציעים לו איזה מוצר. אנחנו נגיד שצריך להציע לו כמה מוצרים, כמה אפשרויות, והצענו לו איזה מוצר ויכול להיות שהוא לא רוצה את המוצר הזה בגלל שהמוצר הזה לדוגמה יקר לו. נגיד בגלל שהוא צריך את הכסף לדברים אחרים. עכשיו, אנחנו מראש יודעים שהוא בראש שלו לדוגמה, לא יקנה את המוצר כי הוא צריך את הכסף לדברים אחרים. אבל לנו זה לא טוב שהוא יחשוב שכשהוא יגיד לנו לא. עכשיו בא נניח שאנחנו יודעים מראש שהלקוח, סיכוי סביר שהוא הולך להגיד לנו לא ואנחנו צריכים להיערך לאופציה שהוא יגיד לנו לא. עכשיו, בהנחה שהלקוח יגיד לנו לא, אז, אנחנו פה בבעיה. למה? כי בעצם כשהלקוח אמר לא, הוא בעצם חשב על זה שאין לו מספיק כסף לצורך העניין ואז ממילא זה מפריע לנו למכור לו גם את שאר המוצרים. מה זאת אומרת? אתן דוגמה: נגיד באים למכור לו מוצר שעולה 1000 שקל. והוא אומר "המוצר הזה יקר לי" נגיד ואנחנו יודעים מראש שהוא מתנגד ויכול להיות שהוא יתנגד בגלל שיקול כספי. אז יכול להיות שהמוצר הבא שאנחנו נציע לו ב1000 שקל הוא גם יגיד, הוא כאילו כבר זוכר מהפעם הקודמת שהוא אמר ש1000 שקל זה יקר לו, אז לא נוכל להציע לו עוד פעם מוצר ב1000 שקל, כל שכן שלא נוכל להציע לו מוצר ב2000 שקל, כי הוא אמר שה1000 שקל יקר לו, כל שכן 2000. ואפילו מוצר ב800 שקל, גם יהיה קשה להציע לו כי בעצם, התעוררה אצלו התחושה שהמוצר יקר לו.

עכשיו, מה בעצם צריך לעשות? מה הרעיון? הרעיון אומר כזה דבר, ברגע שאנחנו רואים שמישהו הולך להתנגד לנו, אנחנו אומרים לו: "בא תקנה את המוצר", או בא תעשה איזה פעולה לצורך העניין, בא לטייל, לך תעשה שיעורים, כל דבר ואנחנו יודעים שיש סיכוי שהוא יתנגד לנו, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו מראש, המוכר צריך לשאול את עצמו מראש, איזה אפשרויות, איזה סיבות יכולות להיות שיגרמו לאותו אדם שמתנגד לנו, להתנגד לנו. לדוגמה: נגיד אותו לקוח, יכול להיות שהוא לא רוצה לקנות את המוצר כי זה יקר לו, יכול להיות שהוא לא רוצה לקנות את המוצר כי הוא לא בטוח שזה מתאים לו, יכול להיות שהוא לא רוצה לקנות את המוצר כי המוצר לא נח לו, יכול להיות שהוא לא רוצה לקנות את המוצר כי הוא לא אוהב את הצבע, יכול להיות שהוא לא רוצה לקנות את המוצר כי הוא רוצה מוצר שיש עליו מבצע, יכולות להיות הרבה סיבות.

אנחנו צריכים לבחור, איזה אפשרויות עדיף לנו שהלקוח יחשוב שהוא לא רצה לקנות את המוצר בגלל הסיבה הזאת ואיזה דברים אנחנו לא רוצים שהוא יחשוב שבגללם הוא לא רוצה לקנות את המוצר. לדוגמה: נגיד מוצר שעולה 1000 שקל והוא הולך להגיד ואנחנו חוששים שהוא היה הולך להגיד לנו לא, עדיף לנו שהלקוח יגיד לנו לא, שהוא יחשוב לדוגמה סתם אני ממציא, יעדיף לנו שהוא יחשוב שהוא לא רוצה לקנות את המוצר הזה כי הוא לא אוהב את הצבע שלו. למה? יכול להיות שהסיבה האמתית שהוא לא רוצה לקנות את המוצר זה כי זה יקר לו, אבל עדיף לנו שיחשוב שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, לא בגלל שזה יקר לו, בגלל שהוא לא אוהב את הצבע, למה? כי אז זה מאפשר לנו להציע לו מוצר אחר. אולי במוצר השני הוא ישכח את זה שזה יקר לו והוא כן יקנה. או לדוגמה נגיד, אפשר להציע, נגיד עדיף לנו לדוגמה שהוא יחשוב שהוא לא רוצה לקנות את המוצר כי אין על זה מבצע, אבל יש מוצר אחר במבצע, הוא גם עולה 1000 שקל, אבל זה מבצע 1000 שקל, אז הוא יגיד "אה כן אני קונה" ולמה? בגלל שהוא שכח או לא שם לב שהוא לא רוצה את זה בגלל הכסף, הוא חשב שהוא לא רוצה את זה בגלל סיבה אחרת.

או לדוגמה נגיד ילד, נגיד שלא עושה שיעורים. יכול להיות שהוא לא עושה שיעורים כי הוא עייף, יכול להיות שהוא לא עושה שיעורים כי הוא שונא את הבית ספר, יכול להיות שהוא לא עושה שיעורים כי לא בא לו לעשות שיעורים, יכול להיות שהוא לא עושה שיעורים כי הוא חושב שזה מיותר.

מה עדיף לנו? שכשהילד אומר אני לא רוצה לעשות שיעורים, מה עדיף לנו שמה הוא יחשוב, שלמה הוא לא רוצה לעשות שיעורים? אם לדוגמה נגיד, כשאנחנו אומרים לילד: "לך, תעשה שיעורים", הוא אומר: "לא בא לי לעשות שיעורים, לא רוצה לעשות שיעורים" ואז בראש שלו קופץ לו "אני לא רוצה לעשות שיעורים כי לעשות שיעורים זה מפגר", אוקי? "מטומטם, מטופש", מה בעצם עשינו? גרמנו לילד לחשוב שהוא חושב שלעשות שיעורים זה מטופש, פעם הבאה שאני אגיד לו בא תעשה שיעורים, הוא כבר חושב שהוא חושב שלעשות שיעורים זה מטופש, בקיצור, אנחנו בבעיה. עדיף לנו לגרום לילד לחשוב שזה שהוא לא רוצה לעשות שיעורים זה בגלל שהוא עייף נגיד. למה? כי מחר כשנגיד לו תעשה שיעורים הוא יכול להגיד רגע, אני אבל לא עייף, כאילו, אני זוכר שלא רציתי לעשות שיעורים, אבל לא רציתי לעשות שיעורים כי הייתי עייף, היום אני לא עייף, זאת אומרת שכשבפעם הבאה שאני אשאל אותו, אתה רוצה לעשות שיעורים? אוטומטית המח שלו, של הילד ישאל את עצמו, רגע, מה התשובה שלי לשאלה הזאת שאני רוצה לעשות שיעורים? כן או לא, ואז אוטומטית יקפוץ לו בתת מודע המחשבה שאומרת רגע, אבל אני זוכרת שאמרתי שאני לא רוצה לעשות שיעורים, אז אולי גם היום אני אגיד שאני לא רוצה לעשות שיעורים, ואז הוא ישאל את עצמו, רגע, למה אמרתי שאני לא רוצה לעשות שיעורים? ואז התשובה תהיה כי זה מטופש, רגע, גם היום זה מטופש, אבל אם לעומת זאת הוא יגיד נגיד, לא רציתי לעשות שיעורים כי לא היה לי זמן, אהה וואלה, היום יש לי זמן, כי הייתי עייף, היום אני לא עייף, כי הייתי חולה, היום אני לא חולה. אותו דבר לגבי כל נושא אחר.

בקיצור: אנחנו רוצים לשתול בראש של הבנאדם, הוא הולך להתנגד, אנחנו חושבים שהוא הולך להתנגד, אולי הוא הולך להתנגד, אולי הוא לא הולך להתנגד, אנחנו לא יודעים ואנחנו אבל רוצים לוודא שאם וכאשר הוא יתנגד, שהוא יתנגד ושהוא יחשוב שהוא התנגד מהסיבה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב שהוא התנגד ולא מסיבה שאנחנו לא רוצים שהוא ידע שבגלל זה הוא התנגד.

אז מה בעצם עושים? בעצם אפשר לשתול לו את המחשבה הזאת מראש כאשר אומרים לו מה אנחנו רוצים, לדוגמה, נגיד ללקוח, אנחנו אומרים לו "יש פה את המוצר הזה, זה עולה לך 1000 שקלים, תגיד לי אם זה מתאים לך, אה אם אתה נגיד לדוגמה, הצבע לא מסתדר לך אז תגיד לי, בא אני אראה לך משהו אחר" מה בעצם אמר לו? בעצם, לקחנו את האפשרות, אמר לו "בא תקנה את זה" ואמרנו לו מראש, "אתה יודע אם תראה שזה לא מתאים לך כי הצבע נגיד לא נראה לך", סתם המצאתי צבע, כמובן שצריך להמציא משהו שהוא לפי ההקשר שזה גם יראה ללקוח הגיוני. כי, לא נמציא לו אם אתה לא רוצה לקנות את הלקוח כי סבתא שלך התגלתה אליך ואמרה לך לא לקנות את המוצר הזה, זה כאילו סיבה מאוד טובה, כאילו גם אם עדיף שהוא יחשוב שזאת הסיבה, כי בפעם הבאה, הוא לא יכול להגיד למוצר, שסבתא שלי התגלתה אלי כי היא לא באמת התגלתה אליו אבל מצד שני גם על המוצר הזה הוא יחשוב שסבתא שלו לא התגלתה אליו ואז בעצם הוא יצליח למצוא את הסיבה האמתית שבגללה הוא לא רוצה לקנות את המוצר ואז ממילא זה יהיה נכון גם למוצר הבא. ולכן, בעצם, אז אומרים לו, צריך למצוא איזה סיבה שכן תשמע לו הגיונית. לדוגמה אם אנחנו נגיד יודעים שהמוצר לא כל כך נראה לו בצבע אז אנחנו נגיד לו, ואנחנו יודעים, אבל יכול להיות שהוא לא יקנה את המוצר לא בגלל שזה לא נראה לו הצבע, יכול להיות שהוא לא יקנה את המוצר בגלל המחיר. אנחנו נגיד לו אבל תראה, אם הצבע מאוד חשוב לך אז אני יכול להראות לך מוצר אחר או משהו אחר. ואז, מה קורה? הלקוח יכול להגיד לנו "לא, זה לא מתאים לי המוצר הזה, תראה לי מוצר אחר" אבל בראש שלו, שתלנו מחשבה שהסיבה שהוא לא רצה את המוצר זה לא בגלל שהוא, יקר לו, זה בגלל שהוא לא אוהב את הצבע, ואז ממילא אפשר להראות לו מוצר אחר.

אותו דבר, מבקשים מבנאדם בקשה, אומרים לו: אתה יכול לעשות ככה וככה? עכשיו בא נגיד שהבנאדם לא רוצה לעשות ככה וככה כי הוא שונא אותנו. עכשיו, אבל אנחנו לא רוצים שהוא יחשוב שהוא שונא אותנו כי אז לא נוכל לבקש ממנו את הבקשה הבאה. אז מה עושים? "שלום, אתה יכול לעשות ככה וככה? תראה, אם קשה לך, אם לא מסתדר לך כרגע אז זה גם בסדר, ואז בעצם שתלנו לו בראש מחשבה שאם הוא לא רוצה, זה לא בגלל שהוא שונא אותנו, זה בגלל שזה לא מסתדר לו כרגע, זה בגלל שהוא, משהו אחר ואז ממילא אפשר לבקש ממנו את הבקשה הבאה.

בקיצור, אנחנו מראש שותלים לבנאדם מחשבה שאומרת לו: גם אם לא תסכים אתנו אנחנו רוצים שתחשוב שאתה לא מסכים אתנו מסיבה מסוימת. עכשיו, בהנחה שלא עשינו את זה מראש, מה החיסרון בלעשות את זה מראש? אנחנו בעצם מראש כבר דוחפים לו לראש מחשבה: אולי כדאי לך לא להסכים אתנו, אנחנו בעצם מעלים את ההתנגדות ואפילו נימוק של ההתנגדות עוד לפני שהוא התנגד, יש בזה חיסרון, מה החיסרון? שבעצם אנחנו "מעודדים אותו" להתנגד. מצד שני, מה היתרון, שאם אנחנו נעלה את זה אחרי, כי לכאורה יש עוד אלטרנטיבה: בא נגיד לו מה אנחנו רוצים ואם הוא יגיד לנו לא, נגיד שהלקוח יגיד: "לא לא, אני לא רוצה לקנות את המוצר הזה", אז אנחנו נמציא סיבה, אז נגיד לו: "טוב תראה, אם אתה לא רוצה לקנות את המוצר הזה כי הצבע לא מתאים לך אז, בא נראה לך מוצר אחר" מה הבעיה בלהעלות את הסיבה, מה הבעיה בווריאציה הזאת? שבינתיים הוא כבר חשב על הסיבה האמתית שבגללה הוא התנגד למה שביקשנו ואנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים לראות שאיך שהוא יחשוב על זה שהוא מתנגד שכבר אוטומטית כבר תהיה שמה סיבה למה הוא מתנגד, סיבה שתהיה נוחה לנו שהוא יחשוב אותה.

ולכן בעצם צריך לשים לב לפי ההקשר, אם אנחנו חושבים שאין הרבה סיבות שהוא יתנגד, אז אנחנו לא מראש צריכים להעלות, לא מראש צריכים לטפל במה יקרה אם הוא יתנגד, אז אנחנו רוצים שהוא יחשוב שהוא מתנגד מסיבה כזאת או אחרת בא נגיד לו את זה מראש, לא, לא צריך להעלות מראש את ההתנגדות. אפשר להעלות את הסיבה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב שבגללה הוא התנגד למה שביקשנו אחרי שהוא מתנגד. שזה בעצם אומר שאפשר מראש כשאומרים למישהו משהו, להגיד לו, כי אם הוא יגיד לי לא, מה אני מעדיף שהוא יחשוב שבגלל זה הוא אמר לי לא ואז מראש כבר להלביש לו את זה אח"כ. אבל, בהנחה שיש סיכוי סביר שהוא הולך להתנגד, אז מראש כבר עדיף להגיד, לתת לו את הפרצה שדרכה הוא יכול להתנגד למה שביקשנו, אבל הוא מתנגד למה שביקשנו והוא חושב שזה מסיבה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב שמהסיבה הזאת הוא מתנגד למה שביקשנו. וזה לא אומר שבגלל זה הוא יתנגד, שבגלל זה באמת הוא יתנגד כי יכול להיות שהוא יתנגד מסיבה אחרת.

בקיצור, אתם מהצד של הלקוחות עכשיו, הרבה פעמים בנאדם חושב שהוא לא רוצה משהו מסיבה מסוימת ואז מה שזה גורם לו, שהוא יכול פתאום לרצות את אותו דבר נגיד כי הסיבה הזאת נעלמה, אבל זה שבנאדם חושב שהוא לא רוצה משהו מסיבה מסוימת, זה לא אומר שזאת הסיבה האמתית שבגללה הוא לא רוצה את הדבר. יכול להיות שהוא לא רוצה את הדבר בכלל מסיבה אחרת שהיא נכונה גם לגבי הדבר הבא. אני אתן דוגמה קלאסית בנושא של רצון.

הרבה פעמים בנאדם, מביאים לו משהו והוא לא רוצה את זה והוא בטוח שהוא לא רוצה את זה בגלל סיבה כלשהי, ואז מה שקורה שהוא הולך אחרי דבר אחר, כי הוא חושב, אה דבר אחר יעשה לי טוב, אבל מה אותו בנאדם לא מבין? שיכול להיות שהסיבה שהדבר הזה לא עשה אותו מאושר, זה לא בגלל שיש בעיה בדבר הזה, בגלל הצורה שלו, בגלל הזווית שלו, יכול להיות שהדבר הזה לא עשה אותך מאושר כי באופן עקרוני אתה כבנאדם אתה טיפוס שקשה לעשות אותו מאושר, או בלתי אפשרי לעשות אותו מאושר. עכשיו, אם בנאדם היה מבין את זה אז הוא היה מתייחס אחרת לדוגמה לשאר ההצעות שמציעים לו, איך להיות מאושר. ואם הוא לא מבין את זה, הוא פשוט הולך וממלא את הרצון בצורה אחרת בטח ובטח כשמישהו אומר לכם: אתם לא רוצים משהו בגלל ככה וככה, אז גם אם אתם לא רוצים את המשהו הזה, זה עדיין לא אומר שזה בגלל ככה וככה, אז שלא יעבדו עליכם!
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה ... איך ילדים לומדים התנהגות? טיפול בילד שעבר התעללות, התמודדות עם ילד שעבר אונס, התמודדות עם ילד שנאנס, טראומת אונס מהילדות, ברית מילה, איך לגדל ילדים בוגרים? איך לגרום לילד לא לכעוס? ילדים מחקים את ההורים, חיקוי ההורים של ידי ... של הורים, דוגמה הורית, הורים כמודל לחיקוי, איך לגרום לילד לא להילחץ? איך לגרום לילד לא לפחד? התעללות בילדים, ילדה שנאנסה, ילדה שעברה התעללות, טראומת ילדות של אונס, טראומת אונס, טראומה מהילדות, טראומה מתקופת הילדות
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, ... יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול ... החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם ... דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. ... איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם ... פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לנהל משא ומתן? איך להכיל התנגדות של לקוח? איך לקבל התנגדות של לקוח? איך לשתול מחשבות? איך לקבל לא? איך למנוע קונפליקט? מערכות יחסים, איך להכיל חוסר הסכמה? איך לחנך ילדים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
חינוך ילדים וחיים טובים - הספר על: ילד, איך לחנך ילדים, חרדות של ילדים, איך לגדל ילדים מאושרים, בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, אתגרים בחינוך ילדים, חינוך ילדים, גידול ילדים, איך להצליח בזוגיות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לנהל את הזמן? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למצוא זוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להאמין בעצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לעשות יותר כסף? איך להיות מאושר ושמח? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים ועוד...

הצלחה ושקט נפשי אמיתי - הספר על: בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, ילד, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אכזבות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: חרדות של ילדים, האם יש משמעות לחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש בחירה חופשית? למה יש רע בעולם? בשביל מה לחיות? האם לדומם יש תודעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש או אין אלוהים? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? אולי אנחנו במטריקס? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? מה המשמעות של החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להנות בחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
לגדל ילד נצלן הצבת גבולות לילדים איך לגרום לילד להקשיב לך? סכיזופרניה אצל ילדים פחדים ילדים למה הילדה מסרבת? ילדה עצבנית להציע לילד לעזור לילד לעשות למה ילד רוצה למות? למה רוצים ילדים? להרגיל ילד להרגלים רעים להצליח בחינוך הילדים פחד לשלום הילדים ילד בהתקף זעם איך לטפל בילד? לחנך ילד לאהוב את החיים טראומת אונס מהילדות התאבדות ילדים קטנים ילדה חוזרת בתשובה איך לענות לילד? לפתח את השכל של הילד שלך לשכנע ילד לאהוב את עצמו פחד אצל ילד יחסים בין הורים לילדים נשואים האם לעשות ילדים? איך להתמודד עם מוות של ילד? לגרום לילד לסדר איך לגרום לילד לעשות שיעורים? הכל למען הילדים למה הילד חוצפן? ילד מנודה חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן מה לומר לילד? האם לא להתגרש בשביל הילדים? סמכות הורית והצבת גבולות לילדים מה אומרים לילד שרוצה למות? רצון להביא ילדים איך לפתח את החשיבה לילדים? התמודדות הורים עם אובדן ילדים הילד לא רוצה לצאת מהחדר נתק בין הורים לילדים בוגרים התמודדות עם ילד לא רגוע מה עושים אם הילד לא מקשיב? לגרום לילד לעשות שעורי בית איך מוציאים פחדים לילדים? להתמודד עם ניתוק קשר עם ילדים ניקיון אצל ילדים איך לגרום לילד לא לפחד מכישלון? להרגיל את הילד לסדר את החדר אנסו את הילד שלי משמעת ילדים חינוך הורים להרגיל את הילד לקחת אחריות לפגוע בילדים איך לגרום לילד עצלן לא להיות עצלן? לילד קשה לעזור לילד בכל תחום לרצות ילדים לגרום לילד לא להתלהב מכסף בעד להביא ילדים איך מתמודדים עם ילדה מעשנת? ילד נושך בעיות התנהגות של ילדים חרדת פרידה של ילדים חרם אצל ילדים חוסר שליטה על הילדים איך לא להרגיש רגשות אשמה מול הילדים? לגרום לילד להקשיב לך הדרכת הורים לילדים מתבגרים של מי הילדים שלי ילד מופרע תסמונת הילד המוכה למצוא את הילד שבתוכך טיפול בילדים אוטיסטים הפרעה נפשית אצל ילדים ליצור ביטחון עצמי לילדים למה ילדים מפחדים מהקורונה? זהות מגדרית אצל ילדים טראומה לילדים ילד מתגעגע לגרוש לעזור לילד אלים הילד לא יוצא מהחדר לגרום לילד להירגע התנהגות ילדותית איך לשמור על הילד בבריכה? לעזור לילד שעושים עליו חרם בעיות עם ילדים ילדים מזלזלים לגרום לילד עצלן לא להיות עצלן אשמת הילד חינוך ילדים בצורה בוגרת שיטה לחינוך ילדים איך לגרום לילד לא לשקר? לגרום לילד להיות שמח ילד שלא יודע לקבל לא... טיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל ילדים האם זה באשמת הילד? למה ילד רוצה להתאבד? להצליח בחינוך ילדים עוד נושאים ...
האתר Education-of-Children.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא ייעוץ משפחתי, יועץ משפחתי, הדרכת הורים בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Education-of-Children.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.0156 שניות - עכשיו 06_10_2025 השעה 09:31:16 - wesi25