אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
חינוך ילדים, לחנך ילדים, בעיות בגידול ילדים, בעיות אצל ילדים, ייעוץ חינוכי, ילדים מתבגרים, ילד, בעיות רגשיות אצל ילדים וטיפול, איך לגדל ילד רגוע ומאושר, התמודדות עם כעסים של ילדים, ילד אוהב למרוד עם הפרעות קשב וריכוז, רגשות אשם אצל ילדים, חשיבה מופשטת של ילדים, הפרעת קשב, חינוך לילדים, בעיות זיכרון אצל ילדים, איבחון הפרעות קשב, דיכאון אצל ילדים, בעיות קשב וריכוז אצל ילדים, איך לחנך ילד קטן, טיפול בחרדה אצל ילדים, חינוך ילדים קשב וריכוז, אינטליגנציה רגשית אצל ילדים, ייעוץ לחרדות אצל ילדים, ילדים עם בדידות וחרדה חברתית, חינוך ילד יהיר, ילד שלוקח כסף בלי ידיעת ההורים, השמנת ילדים, חוסר עניין אצל ילדים, ילד מצויר, פחד אצל ילדים, ללמד ילד קטן לדבר נכון, דימוי עצמי ילדה בת, ילדים עם רגשי נחיתות, דימוי עצמי נמוך אצל ילדים, מאמן עסקי, טיפול בילד עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות ילדים עקשנים, מאמן קואצר לילד עם הפרעות קשב, טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים, פחדים אצל ילדים, הדבר הטוב ביותר לתת לילדיך, טיפול בפחדים אצל ילדים,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
6:43איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 2
איך להתמודד עם התנגדויות בצורה יעילה?

כאשר שני אנשים נמצאים בקונפליקט או בוויכוח, לעיתים קרובות מתרחשת תופעה שבה צד אחד מתקשה לשכנע את הצד השני. אליעד כהן מסביר שלפני שנכנסים לוויכוח או ניסיון לשנות את עמדתו של האדם שמולך, יש קודם כל צורך להבין לעומק את עמדתו של הצד השני. כאשר הצד השני מרגיש שהבנת אותו בצורה מלאה, הוא נרגע מעט, כיוון שהוא יודע שהבנת את כל מה שהוא היה יכול להסביר ולא נשאר לו ספק שאולי אם היה מסביר טוב יותר, היית משתכנע.

לפי אליעד, חשוב להראות לצד השני שלא החמצת שום דבר. אם הוא יחשוב שאולי לא הבנת אותו מספיק טוב, תמיד יהיה לו רצון להסביר את עצמו שוב ושוב, והוא לא יהיה פנוי נפשית להבין את הצד שלך. לכן, הצעד הראשון הוא לשדר לצד השני שאתה מבין אותו לחלוטין - גם אם אינך מסכים איתו כלל.

האם הסכמה והבנה הן תמיד מספיקות כדי לשכנע?

אליעד כהן מציין כי גם אם תראה הבנה כלפי הצד השני והוא יראה שאתה מבין אותו, לא בהכרח ישתנה משהו בעמדתו. ייתכן שהצד השני באמת הבין את ההסבר שלך, אבל לא רוצה לשנות את עמדתו כי שינוי כזה עלול לגרום לו נזק רגשי או הפסד כלשהו. למשל, אם מישהו יודה שטעה, ייתכן שירגיש מושפל, ולכן לא יהיה מוכן להודות בטעותו גם אם הבין לעומק את הטיעון הנגדי.

במצב כזה, אליעד ממליץ לנסות לברר מה גורם לצד השני לחשוש מהשינוי, או מהו הנזק שהוא חושש ממנו. ברגע שאתה מזהה את הנקודה הזאת, ניתן להתייחס אליה ולפתור אותה. כך, תוכל לפתור את המניע הנסתר של הצד השני שלא לשנות את דעתו, ואז יש יותר סיכוי שהוא יסכים להשתכנע.

מתי לא כדאי להשתמש בהסברים והבנות?

אליעד מדגיש שלא תמיד הדרך הנכונה בוויכוח היא לנסות להבין ולהסביר בנחת. לעיתים קרובות, המטרה היא אחרת לחלוטין - למשל, לערער או לבלבל את הצד השני. במקרים מסוימים, דווקא עדיף שלא תסכים עם שום דבר שהוא אומר, אפילו אם הוא צודק בדברים מסוימים. כך, אתה מוציא אותו מריכוז ופוגע ביכולת שלו להציג טיעונים נוספים.

לדוגמה, אם יש לך אינטרס שהאדם ייראה לא חכם בפני אנשים אחרים, או שאתה רוצה להוציא אותו משלוותו ולגרום לו להתבלבל, אתה יכול להטיל ספק בכל משפט שהוא אומר, אפילו במשפטים נכונים לחלוטין. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם הצד השני אומר "עכשיו יום", תוכל להתעקש ולומר לו "לא נכון, עכשיו לילה", במטרה לערער אותו לחלוטין. זה גורם לו להיראות טיפש או להתעייף מוויכוח מיותר.

כיצד לבחור את הדרך המתאימה בוויכוח?

אליעד מציין שהשיטה שבה אתה משתמש תלויה מאוד במטרה שאתה רוצה להשיג ובכוח שיש לך לעומת הצד השני. לפעמים עדיף לתת לצד השני תחושה שאתה מבין אותו, ואז לנסות לשכנע אותו אחרי שהוא רגוע. לפעמים, דווקא עדיף לא לתת לו להסביר את עצמו בכלל, אלא להציג ישירות את הצד שלך.

הוא מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לאומנויות לחימה: יש גישות של הגנה והדיפה ויש גישות של זרימה עם המכה. לפעמים הכי נכון לספוג את המכה ולהוביל את הכוח של היריב, ולפעמים עדיף להדוף את המכה בצורה ישירה. בחירת השיטה המתאימה תלויה מאוד בסיטואציה ובמטרה שאתה רוצה להשיג.

מה החשיבות של הבנת המניעים של האדם שמולך?

נקודה מרכזית שמדגיש אליעד כהן היא שכדי לנצח בוויכוח, יש חשיבות עצומה להבנה של הצד השני: ככל שתדע יותר על הסיבות והפחדים שלו, כך תוכל לשלוט בשיחה. אם תדע מה הצד השני באמת רוצה, ממה הוא חושש, ומה גורם לו להחזיק בעמדתו, יהיה לך קל יותר לתכנן את הטיעונים שלך ולדעת מתי להפעיל לחץ ומתי לשחרר אותו.

לדוגמה, אם אתה יודע שהצד השני אומר משהו לא מתוך אמונה אמיתית אלא מתוך מניע אחר כמו פחד או חשש, תוכל לטפל ישירות במניע הזה. לעומת זאת, אם לא תדע את המניע, תהיה בעמדה חלשה יותר בשיחה.

כיצד להתמודד עם אדם שמשקר או מסתיר מניעים אמיתיים?

אליעד מציין שמול אדם שמשקר או מסתיר מניעים, צריך קודם כל להבין למה הוא עושה זאת. יכול להיות שהוא אומר דברים בלי להאמין בהם, וברגע שאתה מציג בפניו שאתה מבין את הדברים האלה, הוא יכול לחשוב בטעות שאתה מסכים איתו, וזה עשוי להחליש את הטיעון שלו מולך. אך מנגד, צריך לשים לב גם לכך שהוא לא ישתמש בהסכמתך לכאורה כדי לחזק את טענתו בפני אחרים.

לכן חשוב מאוד לדעת מה בדיוק מניע את האדם שעומד מולך - האם הוא אומר דברים אקראיים, או שיש מניעים סיבתיים ברורים מאחורי דבריו. בהתאם להבנת הסיבות שלו, תוכל לקבוע איך להגיב באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את המטרה שלך בוויכוח.
איך להתמודד עם קונפליקטים ולשנות עמדות?

במצבים של קונפליקט, במיוחד כאשר שני צדדים אינם מסכימים, חשוב להבין את הדרך בה כל צד רואה את הדברים ואת השיקולים המניעים את העמדות. אליעד מציע כי הדרך המומלצת להצלחה בשיחה שבה שני הצדדים לא מסכימים היא להתחיל בהבנת עמדת הצד השני, ורק לאחר מכן להסביר את עמדתך.

במקרה של קונפליקט בין שני אנשים, קיימת גישה שבה אתה מנסה להראות לצד השני שאתה מבין אותו, אפילו אם אתה לא מסכים עם דעתו. אחת הדרכים להשגת תוצאה חיובית היא לשדר לצד השני שאתה מבין אותו באופן מלא. ברגע שהוא ירגיש שהבנת אותו, הוא יהיה פתוח יותר להקשיב לעמדתך. אליעד מדגיש שזו דרך שנועדה להרגיע את הצד השני ולמנוע ממנו לחשוב "אולי אם הייתי מסביר את עצמי יותר טוב, אולי היה לי סיכוי לשנות את דעתו". בכך אתה מונע את האפשרות שהוא יחשוב שהבעיה היא בהסבר שלו.

מה קורה אם צד אחד מסכים עם הצד השני, אך לא משנה את עמדתו?

לא תמיד הצגת הבנה מספקת לשנות את עמדת הצד השני. אם צד א' הצליח להסביר את עצמו בצורה ברורה והצד השני הביע הסכמה, זה לא בהכרח אומר שהצד השני ישנה את דעתו. ייתכן שבמקרים כאלה, הצד השני מסכים על הנייר, אבל לא מבצע שינוי אמיתי בעמדתו. הסיבה לכך יכולה להיות שלא תמיד מדובר בבעיה בהבנה - לעיתים מדובר בסירוב פנימי של הצד השני לשנות את עמדתו, כי שינוי זה יפגע בו בצורה כלשהי.

מהן הטכניקות בהן אפשר להשתמש לשינוי עמדות?

במצבים כאלה, אליעד מציין כי לא תמיד יש צורך להסביר בצורה יסודית את עמדתך. במקרים מסוימים, אפילו אם הצד השני טוען טענה נכונה, ניתן להפעיל טכניקות של "שיבוש" או "הסחות דעת" כדי להשפיע עליו. לדוגמה, אם אתה רוצה להשפיע על מישהו שמסביר עמדתו, אך יש לך אינטרס להוציא אותו מריכוז או לגרום לו להיראות פחות חכם, אפשר להתווכח איתו על כל פרט קטן, גם אם הוא נכון. השיטה הזאת תוצא את הצד השני מריכוז ותפגע במעמדו בעיני המאזינים.

האם כדאי להילחם בשיחה או פשוט להסביר?

לא תמיד כדאי להילחם בשיחה, לפעמים ההסבר הפשוט והברור הוא שיטה טובה יותר. לעיתים, כשתנסה להסביר את עמדתך, ייתכן שהצד השני לא יוכל להבין את עמדתך, לא מתוך בעיה בהבנה, אלא מתוך סירוב פנימי. אליעד מציין שכאשר זה קורה, יש להבין מה מניע את הצד השני ומה הוא חושש ממנו. ייתכן שהוא לא רוצה להבין אותך כי ייתכן שזה יגרום לו לנזק נפשי או אחר, ולכן יש צורך לטפל בצורך הזה ולהתמודד איתו בצורה חכמה.

מה לעשות כאשר לא מצליחים לשנות את דעתו של הצד השני?

לא תמיד הצגת עמדתך תשפיע על הצד השני. אליעד מציין כי יש מצבים שבהם צריך לחשוב מראש מתי כדאי להסביר לצד השני את עמדתו ומתי כדאי להתחיל מיד בהסבר שלך. לפעמים, כשהסברת לו את עמדתו, הוא מבין אותה יותר לעומק ומחזק את תחושת הצדק שלו, ולכן כדאי לשקול האם קודם להסביר את עמדתו ואחר כך את עמדתך, או אם כדאי לעבור ישר להסביר את עמדתך. כל אחת מהשיטות תלויה בכוח שלך ובכוח של הצד השני.

מה חשוב לדעת על האדם שמולך?

הבנת הצד השני היא המפתח לשליטה בשיחה. כשאתה מבין את הפחדים, הרצונות, או כל פרט חשוב אחר שמניע את הצד השני, אתה יכול לנהל את השיחה בצורה שמובילה אותך למקום שבו תוכל להשפיע על עמדותיו. ככל שתדע יותר על מה מניע את הצד השני, תוכל להסתדר טוב יותר ולהצליח יותר בהשגת מטרותיך. אליעד מדגיש כי עליך לדעת מה באמת עומד מאחורי מה שהצד השני אומר. האם הוא באמת מאמין בזה? או שמא הוא אומר את זה מתוך פחד או צורך חיצוני כלשהו?

האם ניתן להילחם נגד אדם שהשקר הוא חלק מהתשובה שלו?

במקרים שבהם אדם שואל או מציג עמדה מתוך שקר או מניעים מוסתים, אליעד מציע שהדרך הכי טובה היא קודם להבין למה הוא אומר את מה שהוא אומר. יכול להיות שהצד השני לא באמת מאמין במה שהוא אומר, אבל ברגע שאתה מראה לו שאתה מבין אותו, הוא עשוי לחשוב שאתה חושב כמוהו, וזה יכול להוביל אותו לבעיה פנימית. לכן, עליך להבין את מניעי הצד השני על מנת להילחם בטיעוניו בצורה האפקטיבית ביותר.
מה השאלה שלך?

ש: אוקי השאלה היא כזאת כשאתה בקונפליקט.

אליעד: כשמישהו בקונפליקט בוא ניתן טיפ יש אני יש אתה יש הם, יש אנחנו יש מישהו יש בדרך כלל לא יודע, אם אתה אומר משהו שהוא לדעתך נכון בדרך כלל תגיד כשמישהו, אם זה רלוונטי רק אלינו תגיד אנחנו אם זה רלוונטי אליך תגיד אני אלי אז אתה, אתה מדבר באופן גנרי תגיד כשמישהו.

ש: אוקי כשמישהו נמצא בקונפליקט עם מישהו אחר.

אליעד: כן.

ש: ומישהו א' מבין ומסביר גם.

אליעד: חושב שהוא מבין.

ש: חושב שהוא מבין.

אליעד: כן.

ש: למה השני טוען את הטענה שלו.

אליעד: כן.

ש: והוא מסביר לו מגלה אליו אמפתיה והכל כייפי ויש הבנה ביניהם, עכשיו כשזה בא לצד השני זאת אומרת שעכשיו מישהו ב' צריך להבין את מישהו א'.

אליעד: נכון.

ש: הוא מסרב להבין.

אליעד: לא אתה מתכוון להגיד שכשמישהו א' צריך להסביר את עצמו למישהו ב' הוא לא מצליח להסביר את עצמו למישהו ב'.

ש: לא הוא הצליח להסביר השני גם הסכים איתו.

אליעד: אז הוא הבין אותו.

ש: מישהו ב' הבין את מישהו א'.

אליעד: כן אוקי אז?

ש: הוא הבין שמישהו א' הבין את עצמו.

אליעד: הבן אדם הראשון הסביר את עצמו, שני אנשים התווכחו הבן אדם הראשון הראה לשני שהוא מבין אותו.

ש: יפה.

אליעד: כן הלאה, הראה לשני שהוא מבין אותו דהיינו, שהראשון מבין את השני והשני הסכים שהראשון מבין אותו.

ש: יפה עכשיו כדי לאיזושהי תוצאה חיובית נניח בהנחה שהמישהו הראשון בעצם המטרה שלו היא שהשני יכבד את דעתו.

אליעד: שישנה את דעתו אתה רוצה ש - x ישנה את דעתו ויסכים איתך.

ש: בדיוק.

אליעד: כן.

ש: אז עכשיו צריך כאילו איך הופכים את כללי המשחק שהמישהו השני יסביר עכשיו אותי.

אליעד: אתה צריך לדעת להסביר את עצמך ולהסביר לו את עצמך מה אתה רוצה ממנו.

ש: לא אבל הוא צריך כאילו להבין מה אני.

אליעד: נכון ואתה צריך להסביר לו כאילו מה אתה, אתה צריך להסביר לו אתה יכול להגיד הוא לא מבין אותי ואתה יכול להגיד אני לא מצליח להסביר לו.

ש: אוקי ואז עד להגיע למצב שהוא יבין אותי.

אליעד: בדרך כלל בוא נסתפק בכך שהוא יבין את עצמו, בדרך כלל הבן אדם מה שהוא אמר הוא לא מבין הוא אמר משהו הוא לא מבין למה הוא חושב את זה אתה עוד מצפה שהוא יבין אותך אפילו את עצמו הוא בקושי הבין.

ש: אז ההנחה היא שאחרי שאני אראה לו שאני מבין אותו והוא אני אסביר לו.

אליעד: המטרה היא שאתה אמור להראות לו שאתה מבין אותו זה כדי להרגיע אותו שהוא לא יגיד "אולי אם הייתי מסביר לו את עצמי יותר טוב הוא היה מסכים איתי, אני אסביר לך שתראה שאתה לא יכול להסביר את זה יותר טוב, שלא יהיה לך ספק שאולי יש משהו שאני מפספס, לא מפספס שום דבר את כל מה שאתה מבין אני מבין ויותר מזה אני מבין ועדיין אני חושב הפוך ממך".

ש: ואבל צריך לנסות להסביר לו את דעתי.

אליעד: נכון אמת ולא תמיד תצליח להסביר לו אבל מה שכן אני מציין שיכול להיות שאתה לא מבין למה הוא לא רוצה להבין אותך כי כשהוא לא מבין אותך זה לא תמיד לא מבין אותך לפעמים זה לא רוצה להבין אותך.

ש: לא רוצה אז יש סיבה נוספת.

אליעד: נכון הוא מבין שמה שאתה אומר זה נכון אבל הוא לא רוצה לחשוב את זה כי זה יעשה לו רע בצורה כלשהי, צריך לראות מה הרע שזה יעשה לו ואיך פותרים לו את הצורך הזה. עכשיו קודם אמרתי שלא תמיד צריך להסביר לשני את עצמו נכון, אמרתי שזאת הדרך הכי טובה אבל אמרתי שזה לא תמיד נכון כי יש מצבים נגיד שמישהו אומר דעה ולפעמים רוצים לערער אותו לגמרי כאילו שהמטרה היא לשגע אותו.

גם אם מה שהוא אומר זה נכון אתה יכול לתקוף אותו תתקוף אותו תבלבל אותו, תתיש אותו תשגע אותו אל תסכים איתו בכלום גם אם הוא יגיד לך עכשיו יום "לא נכון לילה עכשיו", זה לא תמיד צריך להסכים איתו תלוי מה רוצים כי אם נגיד לדוגמה רוצים להשפיל אותו ואז אם נשפיל אותו נוציא אותו מריכוז ואם נוציא אותו מריכוז הוא נוכל לבלבל אותו בדברים אחרים נגיד.

או נגיד שרוצים להשפיל אותו נגיד שמה שהוא אמר זה נכון אבל נכון מהיבטים מסוימים ואנחנו רוצים שאנשים אחרים ששומעים אותו יחשבו שהוא טיפש ואז אנחנו תוקפים אותו ולא אומרים לו "מה שאמרת זה נכון מהיבט מסוים" כי יש לנו אינטרס שהוא יצא טיפש, כי אם אתה אומר לו שמה שהוא אומר זה נכון מהיבט מסוים אתה בעצם הופך אותו לחכם יחסי ואנחנו רוצים שהוא יחשוב שהוא טיפש או שתהיה אווירה שהוא טיפה.

יש גם מצבים שצריך לעשות עוד שיכלול "מה יש יותר סיכוי שהוא יסכים איתי אם אני אסביר לו את עצמו ואחר כך אני אסביר לו את עצמי או אם אני ישר אסביר את עצמי בלי להסביר לו את עצמו" כי לפעמים אם אתה תסביר לו את עצמו ואחר כך את עצמך ברגע שהסברת לו את עצמו הוא יצליח להבין את עצמו ולא יצליח להבין אותך ועכשיו הוא עוד יותר חושב שהוא צודק. ולכן צריך לעשות בהתחלה שיכלול "מה יש יותר סיכוי שהוא יבין אותי אם אני אגיד לו תעזוב את זה או אם אני אגיד לו קח את זה ואז אני אקח לו את זה חזרה".

ש: זה בעוצמה של הרצון שלו.

אליעד: תלוי בכוח שלך.

ש: לא אבל אם יש לו מאוד רצון מאוד חזק.

אליעד: אם יש לך מאוד כוח אז.

ש: גם אצלנו אצלי אבל אם יש לו רצון.

אליעד: אם יש לך כוח מאוד מאוד חזק, אתה פשוט מנסה לזרוק את האחריות עליו שתלוי ברצון שלו ואני מנסה להסביר שזה תלוי בכוח שלך.

ש: אוקי לא אני אומר מתי השיטות למשל נגיד יש מישהו.

אליעד: מישהו עכשיו ביומיום מתווכח איתך על משהו אפשרות אחת אתה אומר לו "קח את זה" ואחרי שהוא רגוע שזה כבר אצלו אז אתה לוקח לו את זה ואפשרות שנייה שאתה אומר לו "לא תן לי את זה", אתה צריך לעשות חישוב "מתי יהיה לי יותר קל להוציא את זה ממנו אם אני אתן לו את זה ואז הוא יירגע ואז אני אקח לו את זה" או "לא אני אסור לי לתת לו את זה כי אם אני אתן לו את זה הוא יכול להשאיר את זה אצלו צריך ישר לקחת לו את זה".

זה כמו באומנויות לחימה יש אומנות לחימה שאומרת לך תהדוף את המכה ויש אומנות לחימה שאומרת לך תזרום עם המכה תספוג את המכה תוביל את המכה, מה עדיף תלוי בהקשר אין לזה חוקים.

ש: לפעמים בן אדם שמשקר והוא זורק איזה רעיון אז הוא לא באמת מאמין בזה אבל ברגע שאתה מראה לו שאתה מבין אותו אז הוא בכלל אומר "וואלה עוד אחד חושב כמוני".

אליעד: לכן אמרתי מההתחלה שצריך לבדוק למה הוא אמר את מה שהוא אמר האם הוא אמר את זה אקראי או סיבתי.

ש: אולי הוא בכלל צודק.

אליעד: הבנו אתה צריך לנסות להבין את הבן אדם השני ככל שתבין אותו יותר טוב ככה תוכל לשלוט בו יותר, עומד מולך בן אדם אומר משהו אם אתה תדע עליו מידע מקדים למה הוא אומר את זה מה הסיבות שהוא אומר את זה מה הפחדים שלו מה הרצונות שלו מה זה, אם אתה רוצה לשלוט בו יותר קל לך לשלוט בו אבל אם כל מה שאתה יודע זה שאתה לא רוצה את מה שהוא אומר וזהו אז אתה בבעיה. הבנו?
חלק 1
חלק 1
... שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים , אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 1 איך לטפל בהתנגדויות? ההרצאה עוסקת בטיפול בהתנגדויות, שינוי עמדות, דיאלוגים בין דתיים לאתאיסטים, חילונים לדתיים, ויכוחים בין בני זוג, הורים וילדים, דיבייטים ורטוריקה. אליעד מסביר כיצד ניתן להתמודד עם התנגדויות באופן כללי, תוך הדגשת חשיבות ההתמודדות עם קונפליקטים פנימיים כדי לטפל בקונפליקטים ...
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן ... הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ואת הפתרון. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שבן אדם בוחר לעשות את ... כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע. ואיך עושים את זה? באמצעות 1 - שנגרום לו להבין שאם הוא ירביץ ... שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - לגרום לו להכיר דרך נוספת מה לעשות כאשר רע לו, שהיא לא תהיה להרביץ, אלא ... איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות נגד רצונו של האדם. כאשר האדם חושב שהוא רוצה משהו + האדם חושב שקורה אחרת, רע ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש ... משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, דוגמה אישית חיובית בבית לא תספיק. לכן, ... יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי ... חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. ... ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את ... אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את ... רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ... שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת ... באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה ... של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל ... שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון ... עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה ... רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. ... את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את רצונו כך שגם אם ... בזה משהו רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה בטוח שאתה יודע מה ... בין כאב חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום את העיניים ולא ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב ... כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). לוותר לחלוטין על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה ... לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, ... חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים ...
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, שאולי טובה יותר. כלומר, היא חושבת שאולי ... לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול או לקבל עבודה חדשה, שבה תמיד יש פחדים ודאגות לגבי מה ... כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם בטווח הארוך, בעוד שנים רבות, לא יהיה הבדל ... מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. כיצד להתמודד עם הפחד שאולי ההחלטה שגויה? אליעד מסביר לה ... חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם סדרה אינסופית של בחירות, כשכל בחירה מביאה איתה יתרונות ... להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
חינוך ילדים וחיים טובים - הספר על: ילד, אתגרים בחינוך ילדים, איך לגדל ילדים מאושרים, איך לחנך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, חרדות של ילדים, חינוך ילדים, גידול ילדים, איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחנך ילדים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור אהבה? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשתול מחשבות? איך לקבל החלטות? איך לשפר את הזיכרון? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות ועוד...

הצלחה ושקט נפשי אמיתי - הספר על: הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, ילד, איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: חינוך ילדים, בשביל מה לחיות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה העולם קיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להנות בחיים? האם באמת הכל לטובה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? אולי אנחנו במטריקס? האם הכל אפשרי? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות מאושר? האם אפשר לדעת הכל? האם יש או אין אלוהים? למה לא להתאבד? למה יש רע בעולם? האם לדומם יש תודעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Education-of-Children.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא יועץ חינוכי, יועץ משפחתי, יועץ להורים וילדים בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Education-of-Children.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 21_08_2025 השעה 01:49:58 - wesi25