אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
חינוך ילדים, לחנך ילדים, בעיות בגידול ילדים, בעיות אצל ילדים, ייעוץ חינוכי, ילדים מתבגרים, ילד, קשיים חברתיים אצל ילדים, ילד מצויר, לגדל ילדים, התפרצויות זעם אצל ילדים, איך מתמודדים עם ילד קטן עקשן, מהו חינוך, מאמן אישי, לחנך ילדים, הרצאות חינוך ילדים, יחס הורי לילדים, איך ללמד ילד לדבר, יועץ אישי, מאמן עסקי, בעיות חברתיות אצל ילדים, הפרעות למידה, איך לחנך ילדים בגיל קטן, השמנה אצל ילדים, בעיות הרטבה אצל ילדים, אימון אישי, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית אצל ילדים, דימוי עצמי ילדה בת, כיצד ניתן לבדוק חשיבה של ילד לגבי דימוי העצמי שלו, אימון לביטחון עצמי לילדים, דימוי עצמי של ילדים, חינוך לילדים, בעיות התנהגות ילדים עקשנים, חינוך ילדים לכבוד והערכה, אימון אישי חינוך ילדים, טיפים להרגעת ילדים מפוחדים, איך עוזרים לילד לבטחון עצמי, הדבר הטוב ביותר לתת לילדיך, אהבה עצמית של ילדים, הפרעות אכילה אצל ילדים, ביטול העצמי בקרב ילדים, טיפול בגמגום אצל ילדים, ילד דימוי עצמי פחדן,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
7:41הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה
למה ילדים לא מקשיבים בשיעור?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה היא איך לגרום לילדים להקשיב בכיתה בלי להשתמש באיומים, בצעקות או בסנקציות. לטענתו, ילדים לא מקשיבים לא בגלל בעיה פיזית כמו חרשות, אלא מפני שהם מרוכזים בדברים שמעניינים אותם יותר. המוח של כל ילד, כמו כל אדם, שואל באופן תת - מודע "מה יביא לי הכי הרבה תועלת או הנאה ברגע זה?" וכך הוא מחליט במה להתמקד. אם השיעור לא נתפס כמועיל או מעניין, הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים.

איך לגרום לילדים להקשיב בלי ענישה?

כדי לגרום לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים:
  • יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה.
  • שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש, אך בלי להפחיד אותם יותר מדי.
לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את הווליום של האיום ולראות אם הוא עדיין אפקטיבי. חשוב להבין מה בדיוק מפחיד את הילדים, ולהשתמש בזה באופן מתון ככל האפשר.

כיצד להתמודד עם ההבדלים ברצונות של הילדים?

בעיה מרכזית שאליעד מעלה היא שכל ילד מעוניין בדברים שונים. חלק רוצים לשחק כדורגל, אחרים בבובות או בפעילויות אחרות. לכן אי אפשר לתת פתרון אחיד שיספק את כולם. כפתרון הוא מציע שני רעיונות מעשיים:
  • למצוא את המכנה המשותף - לאתר תחומים שרוב הילדים מעוניינים בהם ולשלב אותם בשיעור.
  • לחלק את השיעור לכמה נושאים - לתת לכל קבוצת ילדים משהו שמתאים לתחומי העניין שלהם, באופן שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת.
מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים?

אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים. כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, לדוגמה, יכולה לאיים בהתקשרות להורים, ואז הילד יעדיף להקשיב ולהימנע מכך.

האם אפשר להוריד את רמת ההפחדה ולשמור על הקשבה?

אם מה שעובד בכיתה הוא מורה שנכנסת וצורחת, אפשר לנסות להוריד את הטון של הצעקה ולבדוק אם הילדים עדיין מקשיבים. חשוב להבין למה בדיוק הם מפחדים - מהאמירה ("שב במקום!", "אתקשר להורים!") או מהעוצמה של הצעקה. אם מה שעובד הוא עצם האמירה, אפשר לנסות לומר זאת בטון רגוע יותר ולראות אם ההשפעה נשמרת.

למה ילדים משנים בקלות את מוקד תשומת הלב שלהם?

אליעד כהן מסביר שילדים מסוגלים לעבור מריכוז מלא בדבר אחד לדבר אחר בקלות, כי הריכוז שלהם הוא רגעי ותלוי בחשיבות הרגעית שהם מייחסים לנושא. אם ילד עסוק מאוד במשחק ופתאום מישהו בא בצורה מאוד מחייבת ואומר לו לעשות משהו אחר, הילד יכול לשנות את תשומת הלב מיד, כיוון שה"מחויבות" שלו משתנה לפי מידת הוודאות והנחרצות של ההוראה.

איך ליצור אצל הילדים עניין משותף ומחויבות?

מורה הציגה מצב שבו ילדים רבים רוצים לעזור לה בכיתה, ואלו שלא מקבלים הזדמנות מרגישים מקופחים. אליעד מנתח את המצב ומסביר שהילדים רוצים לעזור מפני שכך הם מרגישים מוערכים וחשובים. הוא מציע שני פתרונות:
  • יצירת משימה כיתתית גדולה שכל הילדים יכולים להשתתף בה.
  • שימוש בשיטת תורנות - בכל שיעור ילדים אחרים יקבלו את ההזדמנות לעזור, כך שכולם ירגישו שיש להם ערך וזמן השתתפות מוגדר.
אליעד מדגיש ששימוש בתורנות חייב להיות ברור לילדים, כך שכל אחד ידע שהתור שלו יגיע.

האם יש פתרון מושלם לבעיה של חוסר הקשבה?

אליעד מציין שאין פתרון מושלם וחד - משמעי שיספק תמיד את כל התלמידים. כל כיתה וכל ילד דורשים גישה שונה. לכן הוא מציע שילוב של מספר גישות:
  • מציאת מכנה משותף לרוב הילדים.
  • שימוש במשימות קבוצתיות ותורנויות.
  • הפעלת סנקציות בצורה מינימלית.
  • בניית שיעורים מגוונים שמתאימים לכמה שיותר סוגי עניין של ילדים.
מה העקרונות המעשיים ליישום בכיתה?

לסיכום, אליעד כהן מציע כמה עקרונות פרקטיים ליישום יומיומי:
  • הפיכת הנושאים בכיתה למעניינים ולבעלי ערך עבור הילדים.
  • שימוש בסנקציות מתונות ובדיקת האפקטיביות שלהן.
  • תכנון משימות שמאפשרות לכל ילד להרגיש שהוא תורם לכיתה.
  • הכרה בכך שילדים שונים דורשים גישות שונות והוראה גמישה.
  • יצירת תחושת ערך ומחויבות אישית של כל ילד דרך השתתפות פעילה בשיעור.
אליעד מסביר שתמיד יש למצוא את האיזון בין הגישה החיובית והנעימה ("הגזר") לבין שימוש בגבולות ברורים ובמידת הצורך ענישה ("המקל"). שילוב נכון בין השניים מאפשר להגדיל את הקשב, הכבוד וההשתתפות של הילדים בכיתה.
למה ילדים לא מקשיבים בכיתה?

בפתיחת השיחה, נשאלה שאלה כיצד אפשר לגרום לילדים להקשיב בכיתה מבלי להפעיל עליהם סנקציות ולצעוק עליהם. הועלתה בעיה שהילדים "לא מקשיבים", כאילו הם "חרשים", מפני שכל אחד עסוק בעצמו ובמה שמעניין אותו. עלתה גם טענה שבגלל שהם כל הזמן צועקים ועוסקים בעצמם, אין להם אפשרות לשמוע את המורה, ובהחלט לא בגלל שהם באמת חרשים.

איך גורמים לילדים להקשיב בלי סנקציות?

במהלך הדיון הוסבר שהעיקרון הבסיסי הוא שילדים (כמו כל בני האדם) מתרכזים במה שמעניין אותם או במה שהם מאמינים שיביא להם את התועלת הגדולה ביותר. יש שני מסלולים עיקריים להשיג זאת:

1. לגרום להם להאמין שיקבלו תועלת אם יקשיבו (צורת הגמול החיובי).

2. לגרום להם לפחד מהעונש אם לא יקשיבו (צורת הגמול השלילי).

כשמנסים להימנע מסנקציות וכפייה, חשוב לחפש דרכים להפוך את השיעור למעניין ורלוונטי עבורם. הוסבר גם שהילדים כל הזמן שואלים בתת מודע "איפה הכי טוב לי להתרכז?" ואם הם לא מוצאים עניין בשיעור, הם נוטים להתרכז בדברים אחרים.

איך להתמודד עם הבדלים בין ילדים שונים?

עלתה שאלה מעשית: מה עושים כשמדובר בקבוצה גדולה של ילדים (למשל חמישים ילדים), שלכל אחד מהם יש רצונות שונים ומגוונים. הודגש שאין נוסחה אחידה שיכולה לרצות את כולם, מפני שלכל ילד יכול להיות עניין שונה (כדורגל, בובות, וכדומה). אחד הפתרונות המוצעים היה לנסות למצוא "ממוצע" של הדברים שמעניינים את רוב הילדים ולשלב אותם בשיעור, או לחלק את השיעור לכמה חלקים, כך שכל חלק יענה על צורך של קבוצת ילדים אחרת.

למה איומים וענישה עובדים לפעמים?

נאמר שבפועל, איום או סנקציה "מפחידה" גורמים לילדים להקשיב, מפני שאף אחד לא רוצה לסבול. כשילד או אדם יודע שעלול לכאוב לו ממשהו, הוא יתמקד בהימנעות מאותו כאב ולכן יקשיב למי שמאיים עליו. זהו ההסבר לכך שכלים של פחד וצעקות, כמו איום להתקשר להורים או להעניש, גורמים לילדים לשתוק ולהקשיב. אולם, המורה שהציגה את השאלה הביעה רצון למצוא דרך חלופית או לפחות פחות אגרסיבית.

האם להשתמש בסנקציות במינון נמוך?

נשאלה שאלה כיצד להפעיל סנקציות באופן "פחות חמור" ועדיין להשיג שקט ומשמעת בכיתה. הוסבר שאם מה שעובד בצורה קיצונית הוא מישהו שנכנס ומצעק בקול חזק, אולי אפשר לנסות להוריד את הווליום ולראות אם עדיין תתקבל תוצאה דומה. אך גם הובהר שאם לא יודעים בדיוק ממה הילדים מפחדים, לא בטוח שניתן לשכפל את טקטיקת ההפחדה בצורה "רכה" יותר בלי לאבד את האפקט.

מה הקשר בין דיבור מוחלט לבין הקשבה של הילדים?

כדי להבין מדוע צעקות גורמות לילד להקשיב, הודגש שילדים לעתים "מחויבים" מאוד לרצון רגעי שלהם (לשחק, לדבר וכדומה), אבל בקלות הם יכולים לעבור ולהיות "מחויבים" פתאום לרעיון חדש אם הוא מוצג בצורה מוחלטת ותקיפה. הילד שנראה קודם עסוק בדבר כלשהו, עלול ברגע להפסיק את עיסוקו אם מישהו ניגש אליו מאוד בוודאות ונחרצות ודורש ממנו משהו, כי אז "המחויב שלו" משתנה.

איך לחלק אחריות וליצור עניין משותף?

נראה שהרבה ילדים דווקא רוצים להשתתף ולעזור, מתוך רצון לקבל כבוד וערך. המורה סיפרה שילדים כועסים כאשר רק אחד או שניים מקבלים הזדמנות לעזור לה, וכל השאר מרגישים מקופחים. אחת ההצעות שהועלו היא ליצור משימות כיתתיות גדולות, כך שכל הילדים יוכלו להשתתף ולהרגיש שהם תורמים במידה שווה. אפשר גם לשלב שיטה של "תורנות": בכל שיעור קבוצה אחרת משתתפת בעזרה, וידוע שבשיעורים הבאים כולם יקבלו תור לעזור. באופן זה נמנע מצב של ריב על הזכות לעזור.

האם יש פתרון מלא לכולם?

הוסבר שלא תמיד ניתן לפתור לחלוטין את הבעיה, מפני שכל אחד מהילדים דורש יחס ועניין אחרים. לפעמים משלבים שיטות: קצת סנקציות עדינות וקצת עניין, מאתרים את המכנה המשותף שמשותף לרוב הילדים, וגם נותנים במה למיעוטים עם רצונות שונים. חשיבה יצירתית יכולה לאפשר בניית שיעורים גמישים יותר, כך שגם מי שמרגיש צורך מיוחד מקבל את חלקו, ובמקביל נשמר סדר כללי.

איך מיישמים בפועל?

לסיכום הרעיונות, יש כמה עקרונות שימושיים:
  1. למצוא דרכים להפוך את הנושא למעניין עבור התלמידים, על ידי קישורו למה שהם מרגישים שייתן להם ערך או כבוד.
  2. לבחון אם אפשר לממש סנקציות קלות יותר, תוך בדיקה אם ההשפעה עדיין מספקת.
  3. לארגן משימות כך שכל ילד ירגיש שהוא תורם, בין אם דרך תורנויות או דרך פרויקטים קבוצתיים גדולים.
  4. להבין שהבדלים בין ילדים דורשים גמישות ושילוב של דרכי הוראה מגוונות (כדורגל, אומנות, פעילויות יצירה וכדומה).
  5. לזכור שתמיד עובדים במרחב שבין "גזר" ל"מקל": מי שהסנקציות לא מתאימות לו, יכול להדגיש יותר את התועלת והכיף, אך לעתים לא ניתן לוותר לחלוטין על מסגרת של כללים ברורים עם השלכות.
ש: איך אני יכולה לגרום לילדים בכיתה שיקשיבו לי בלי להפעיל סנקציות ולצעוק עליהם ולהפחיד אותם שזה מה שרוב המורים עושים.

אליעד: התשובה פשוטה הם לא מקשיבים הם חרשים כאילו להקשיב להם כי הם כאילו לא שומעים אותך?

ש: הם לא חרשים אבל מרוב הצעקות של עצמם הם לא שומעים אותי.

אליעד: לא הבנתי יש להם בעיה שהם חרשים?

ש: הם לא חרשים.

אליעד: אז מה זאת אומרת לא מקשיבים לך מה הכוונה?

ש: הם לא איתי הם עם עצמם.

אליעד: סתם לא משנה בואי נתקדם תקשיבי פשוט בן אדם מקשיב למה שמעניין אותו אם תעשי דברים שמעניינים אותם הם יקשיבו לך ממש פשוט, הילדים שאת מלמדת בכיתה הם בני אדם בני אדם רוצים להרגיש טוב הם כל הזמן מרכזים במה שהם חושבים שיעשה להם הכי טוב להתרכז בו, שנייה הם בודקים מה הם חושבים מה הכי יעשה לנו להתרכז הכי טוב ומה יעשה לנו הכי טוב זה להתרכז.

ש: במה?

אליעד: הם בודקים המוח של הבן אדם שואל אותו בתת מודע מה אתה חושב שאם תתרכז בזה יביא לך הכי הרבה תועלת בזה תתרכז, אוקי עכשיו אפשר או לאיים עליהם שאם הם לא יקשיבו הם יקבלו עונש מאוד נורא ואז הם מקשיבים כדי שלא יהיה להם רע או שאם יקשיבו יהיה להם מאוד טוב ואז הם מקשיבים כדי שיהיה להם טוב זהו.

ש: אוקי אני רוצה יותר טוב אבל איך אני עושה טוב לכולם תחשוב שזה חמישים, נגיד אני אומרת סתם מקרה קיצוני חמישים ילדים כל אחד מעניין אותו משהו אחר כל אחד כאילו הטוב שלו.

אליעד: את רוצה את האמת כנוסחה אין לזה תשובה אין לזה פתרון זה כמו לשאול איך אני יכולה למלא לכולם את אותו רצון לא מי אמר שכולם רוצים את אותו דבר.

ש: אז נלך על הפתרון של הסנקציות.

אליעד: רגע שנייה תעצרי.

ש: כי זה באמת עובד.

אליעד: תעצרי שנייה לא שנייה מההתחלה, את יודעת שאנשים לא רוצים שיכאב להם זה המחנה המשותף של כולם אז מי שלא יקשיב נכאיב לו אז כאילו פתרנו את הבעיה את מבינה לכן זה עובד אבל אם את רוצה דרך הטוב מה כולם רוצים מאיפה אני יודע מה הם רוצים הוא רוצה עכשיו לשחק כדורגל הוא רוצה לשחק בבובות איך נדע מה הם רוצים, אם נגיד לדוגמה אחד רוצה לשחק והיית עושה שיעורי כדורגל הם היו מקשיבים נכון אבל מישהו אחר רוצה לשחק משהו אחר זה קודם כל שורש הבעיה שתביני את שורש הבעיה.

ולכן הפתרון אומר שתנסי לראות מה כולם רוצים ותנסי למצוא ממוצע בממוצע מה רובם רוצים או מה בממוצע הם רוצים או משהו כזה או נגיד תיקחי שלושה דברים מרכזיים שהם רוצים ותחלקי את השיעור לשלושה חלקים נגיד או כל פעם קצת וקצת משהו כזה.

ש: אוקי נגיד אני רוצה לכיוון של הסנקציות אבל עדיין איך אני להפעיל סנקציות.

אליעד: שמה?

ש: נגיד אני הולכת לכיוון הסנקציות איך אני יכולה להפעיל סנקציות בצורה הכי פחות כאילו מחמירה.

אליעד: לפי הצורך מה זאת אומרת לא הבנתי את השאלה.

ש: אם נגיד הדבר שהכי עובד הכי טוב שאני קוראת למורה נגיד נכנסת מורה צורחת על כולם מפחידה את כולם וכולם שקט דממה כמו דגים.

אליעד: אוקי.

ש: זה עובד מצוין איך אני יכולה לעשות את אותו דבר פחות חמור ושזה עדיין יעבוד כאילו או שזה לא יעבוד.

אליעד: מה המהות של החמור לא הבנתי את השאלה?

ש: פחות כאילו עכשיו לעשות שם טרור כאילו שלא כולם ממש יפחדו כאילו יפחדו קצת במידה.

אליעד: אז אפשר להגיד למורה לצעוק עליהם פחות ולראות אם זה עובד, שנייה אם זה לא עובד סימן שאין אפשרות אם זה עובד אז שתצעק עליהם פחות אבל זאת לא האמת, האמת היא למה מפחדים מהמורה מה המחויב שלהם מה הם מפחדים מה המורה צועקת מה היא אומרת להם.

ש: שהיא תרביץ להם לא יודעת מה הם מפחדים.

אליעד: אז תבררי ממה הם מפחדים אם אנחנו לא יודעים ממה הם מפחדים אז איך נפחיד אותם גם אנחנו.

ש: היא צועקת נורא חזק זה מפחיד גם אני מפחדת.

אליעד: מה היא אומרת?

ש: "שב במקום" לא יודעת "אני אתקשר להורים שלך".

אליעד: סבבה אז תגידי גם את את זה.

ש: אתה אומר לעשות את אותו דבר רק בשקט.

אליעד: יש פה עוד שכל מעניין השכל הוא כזה דבר שילד קטן לפעמים כשהוא רוצה משהו הוא רוצה אותו כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם נכון אבל מצד שני הוא גם יכול תוך שנייה לשכוח שהוא רצה את זה בכלל כאילו זה הדבר הכי לא חשוב בעולם, עכשיו מה זה אומר זה אומר שכשמצד אחד הם מאוד מרוכזים בדברים שלהם מאוד מרוכזים אבל מצד שני הם כאילו הופכים את הצורה למחויבת הוא אומר זאת הצורה זה מה שמחויב לי בלי סיבה ככה אבל מצד שני אם את נגיד תצעקי עליו ותגידי לו שב אז פתאום יש לו צורה אחרת שהיא מחויבת לו.

כאילו אין היגיון למה קודם עניין אותו זה אז הוא פשוט ברגע שאת מדברת במחויב אז המחויב שלך לוקח את המחויב שלו כי זה לא שיש משהו באמת שעניין אותו סתם בראש שלו הולך איזה משהו אז את כאילו, המהות היא שאת מדברת בצורה מחויבת כאילו בוודאות במוחלטות.

ש: אוקי אז אולי אני גם יכולה לקחת את המחויב שלהם ולהפוך אותו למשהו שהם יכולים להתרכז איתו.

אליעד: מה זאת אומרת תסבירי.

ש: נגיד רוב הילדים איך שאני באה ישר קופצים עלי שהם רוצים לעזור לי במשהו ועל זה כאילו הם אחר כך נעלבים "למה נתת לו שיעזור לך ולמה אני לא יעזור לך" כולם רוצים להיות העוזרים שלי סבבה ועל זה הם אחר כך.

אליעד: רגע בא נחשוב מה השכל שבדבר מה השכל שבדבר הם כנראה ילדים קטנים ובגלל שהם ילדים קטנים הם מרגישים נחותים וחלשים ואז ברגע שהם העוזרים שלך הם מקבלים כבוד וערך ואז הם מרגישים אנשים חשובים זאת אומרת זה המחויב שלהם.

ש: ואיך אני יכולה להפוך את זה נגיד למשהו.

אליעד: אז בא נחשוב בהיגיון אז האם כולם יכולים לעזור לך במשהו אולי, אולי נמצא משימה שכולם צריכים לעזור נמצא דבר שהוא מספיק גדול שכולם צריכים לעזור בו, דבר שני אולי אפשר ללמד אותם על איזה משהו שהם יחשבו שכשהם ילמדו את זה הם יקבלו נגיד כבוד ממישהו אחר נגיד "בוא נלמד אותכם איך להכין להורים שלכם משהו, בוא נלמד אותכם לעשות משהו שיגרום להם לחשוב שהם אנשים חשובים שהם לא סתם ילדים קטנים" שמישהו מעריך אותם ומתייחס אליהם ברצינות נגיד.

ש: ציור כללי.

אליעד: פשוט מוצאים מה הסיבה מה המחויב שלהם ממלאים את הרצון.

ש: גם לעשות איזשהו סדר בא נגיד שכל פעם שאת מגיעה.

אליעד: דברי לפה מה היא יכולה לעשות?

ש: שכל פעם שהיא נכנסת לכיתה אז שהיא פשוט תיצור סדר אפילו רשימה שמית שכל פעם חמישה ילדים אחרים לדוגמה הם העוזרים שלה ואז לא יהיה תוהו ובואו.

אליעד: ומה עם כל השאר שמבואסים?

ש: אבל יודעים שפעם אחרת יהיה התור שלהם.

אליעד: אבל זה לא מעניין אותם, לא יש פה שתי שאלות שאלה אחת זה איך לגרום להם לא לריב זאת שאלה אחת אבל המהות של השאלה פה לא הייתה איך לגרום להם לא לריב אלא איך לגרום להם לאלה שלא עוזרים לא להפריע כי רע להם כי הם לא עוזרים.

ש: להתנות את זה שמי שלא מפריע יכול להיות עוזר.

אליעד: אין לזה פתרון כאילו מה אז כולם ישתקו את לא יכולה לתת לכולם להיות עוזרים שלך אין אופציה כזאת אלא אם כן עוד פעם אלא אם כן לוקחים איזה משימה ממש גדולה שכולם מרגישים שהם חלק מאיזה משהו שייכות או משהו כזה. יש לך עוד משהו בנושא הזה בהקשר הזה?

ש: יש לי הרבה דברים אבל לא.
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את ... אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שבן אדם בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר ... יהיה לו יותר רע מאשר אם הוא לא ירביץ. 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - לגרום לו ... ירביץ, יהיה לו עוד יותר רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות נגד רצונו של ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה ... לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה ... יעילה לטווח הארוך. לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש שמשהו רע יקרה לו. האם חשיבה ... חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של ה
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן ... לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב ... לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם ... משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל ... ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת ... המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא ... כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את רצונו כך שגם אם החשש יתגשם, הוא לא יראה בזה משהו רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד : מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה בטוח שאתה ... שנקרע לו השריר? מה בדיוק קרה לו? האם יכול להיות שאתה מתבלבל בין כאב חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום את ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים , יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). לוותר לחלוטין על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את ה
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך ... אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך ...
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, ... פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול או לקבל עבודה חדשה, ... תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם בטווח ... של דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. כיצד להתמודד עם הפחד ... לה איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם סדרה אינסופית של בחירות, ... לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
חינוך ילדים וחיים טובים - הספר על: ילד, אתגרים בחינוך ילדים, בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, גידול ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, חרדות של ילדים, איך לחנך ילדים, חינוך ילדים, איך לגדל ילדים מאושרים, איך למצוא זוגיות? איך להעביר ביקורת בונה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעריך את עצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשתול מחשבות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לעשות יותר כסף? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לא להישחק בעבודה? איך לפרש חלומות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך ליצור אהבה? איך לקבל החלטות? איך להצליח בזוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

הצלחה ושקט נפשי אמיתי - הספר על: בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, ילד, איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, האם באמת הכל לטובה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה המשמעות של החיים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להנות בחיים? האם יש משמעות לחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות מאושר? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? בשביל מה לחיות? מי ברא את אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Education-of-Children.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג, יועץ חינוכי, הדרכה להורים בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Education-of-Children.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1729 שניות - עכשיו 21_08_2025 השעה 01:47:00 - wesi25