אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
חינוך ילדים, לחנך ילדים, בעיות בגידול ילדים, בעיות אצל ילדים, ייעוץ חינוכי, ילדים מתבגרים, ילד, חרדה חברתית בקרב ילדים, חינוך ילדים בגיל הרך, איך מרגיש ילד עם הפרעת קשב, דימוי עצמי ילדה בת, חוסר תאבון אצל ילדים, דאגה תמידית לילדים, דימוי עצמי ילד בן, ילד הגדל בפחד, התפתחות רגשית אצל ילדים, ילדים ביקורת עצמית, התפרצויות זעם אצל ילדים, חשיבה מופשטת של ילדים, ייעוץ לחרדות אצל ילדים, יועץ אישי, גבולות לילדים, ייעוץ התעללות בילד, ילדים עם בעיות קשב וריכוז והתנהגות, איך להיפטר מילדים בכיינים, הרצאות חינוך ילדים, ילדים בטיפול רגשי, שיטות לחינוך ילדים, אלימות אצל ילדים, טיפול בהיפראקטיביות אצל ילדים, פחד ממוות אצל ילדים, הדבר הטוב ביותר לתת לילדיך, מאמן אישי, כיצד לגדל ילדים, איך לחנך ילד בן, בעיות רגשיות אצל ילדים וטיפול, איך מחנכים ילדים, ילד שלוקח כסף בלי ידיעת ההורים, הסבר לילדים איך נוצר העולם, חינוך ילדים לכבוד והערכה, חוויית הילדות, כיצד לראיין עובדת עם ילדים, בטחון עצמי אצל ילדים,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
7:03הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים
למה הילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים?

הורים רבים מתמודדים עם תופעה שבה הילד מסרב לשוחח איתם. אליעד כהן מסביר שהבעיה אינה בהכרח חוסר רצון כללי לשתף, אלא שהילד פשוט לא רוצה לדבר עם ההורים ספציפית. לדוגמה, כשחבר שואל את הילד "איך היה בבית הספר?" הוא עונה באופן חופשי, אך כאשר ההורה שואל בדיוק אותה שאלה, הילד אינו מגיב. כלומר, לילד אין קושי בדיבור עצמו אלא בדיבור עם ההורה, כיוון שהוא מרגיש שההורה שופט אותו או מעוניין לשנות אותו.

מה גורם לילד להרגיש שההורים מבקרים אותו?

אליעד מסביר שההורים לעיתים קרובות מעבירים לילד תחושה של ביקורתיות, גם אם הם לא אומרים זאת במפורש. לדוגמה, כאשר ההורה מנסה לברר את מצב הילד או לעזור לו, הילד שומע בכך ניסיון "לתקן" אותו. ההורה נתפס על ידי הילד כאילו הוא מנסה לשנות משהו בו, כי הטון, הגישה, וצורת השיחה של ההורה משדרים שהילד "בעייתי" או "צריך טיפול". הילד קולט זאת היטב ולכן נסגר ואינו מעוניין לשתף פעולה.

מדוע תחושת הערך העצמי של ההורה משפיעה על הילד?

אליעד כהן מבהיר שתפיסת הערך העצמי של ההורה משפיעה מאוד על הקשר עם הילד. כאשר ההורה אינו מרוצה מעצמו, הוא נוטה לראות בילד שלו את הגורם לאי שביעות הרצון העצמית שלו. לדוגמה, אם הילד אינו מצליח בלימודים, ההורה עלול להרגיש כישלון כהורה ואדם. תחושה זו מתורגמת ללחץ וביקורת שהילד חווה, ולכן הוא מתרחק ומעדיף לא לשתף פעולה עם ההורה.

איך אהבה עצמית של ההורה מסייעת לילד להיפתח?

אליעד מדגיש כי הבסיס לפתיחות של הילד הוא אהבה עצמית ללא תנאי של ההורה כלפי עצמו. כאשר ההורה מקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא, מבלי לתלות את הערך העצמי שלו בהצלחות או בכישלונות של הילד, הוא מצליח לאהוב גם את הילד בצורה מלאה וללא תנאים. כך הילד חש אהוב באמת, ללא תחושת לחץ או צורך "להיות בסדר", והוא ירגיש מספיק בטוח כדי לשתף פעולה ולתקשר.

מדוע הילד נמנע ממפגש משותף עם ההורה?

במקרים רבים הילד ממש לא מעוניין להשתתף בפעילויות משותפות עם ההורה, כמו צפייה בטלוויזיה או משחק כדורגל. אליעד כהן מסביר שהסיבה היא מתח וחשש מביקורת שהילד חווה כשהוא במחיצת ההורה. הילד מזהה שכל מפגש או שיחה הופכים במהרה למקום שבו הוא נתון לשיפוט ולחץ לשינוי. כתוצאה מכך הוא בוחר להתרחק כדי להימנע מהתחושות הקשות הללו.

האם טיפול חיצוני יפתור את בעיית חוסר התקשורת?

לעיתים הורים מציעים לילד טיפול מקצועי, אבל אליעד מסביר שזה לא תמיד עוזר כאשר הילד מסרב לשתף פעולה. אם הילד מרגיש שהטיפול נועד "לתקן" אותו, הוא ידחה זאת. הפתרון הוא להעניק לילד תחושת אהבה וקבלה ללא תנאי בבית, ורק אז הוא עשוי להיפתח לרעיון הטיפול.

מה לעשות כשהילד לא רוצה לדבר עם אף אחד?

גם כשנראה שהילד אינו רוצה לדבר עם אף אדם, אליעד מציין שתמיד יש גורם כלשהו או מישהו שאיתו הילד מרגיש בנוח - למשל, מחשב, טלוויזיה או חיית מחמד. הסיבה לכך היא שהילד אינו חש שיפוט מצידם. ככל שההורה מצליח לאהוב את עצמו יותר ללא תנאי, כך הוא יהיה מסוגל להעניק תחושת קבלה מוחלטת לילד, ויאפשר לו לחוש בנוח להיפתח גם בפניו.

איך נראית אהבה ללא תנאים כלפי הילד?

אהבה ללא תנאי כלפי הילד פירושה לקבל אותו בדיוק כפי שהוא, ללא כל רצון לשנות או לתקן אותו. אליעד מדגים זאת באמצעות גישה שלפיה ההורה אינו מתאכזב או כועס על הילד אם הוא אינו עומד בציפיות מסוימות. ההורה מעביר לילד תחושת רוגע וביטחון, ומאפשר לילד להרגיש שיש לו בסיס יציב של קבלה, דבר שמעודד את הילד לבטוח בהורה ולהיפתח אליו.

איך גורמים לילד להבין שהוא אינו "דפוק"?

אליעד מסביר כי כאשר ילד מרגיש "דפוק", אין תועלת להתווכח איתו באופן ישיר. במקום זאת, על ההורה לפתח אהבה וקבלה עצמית עמוקה עד כדי כך שזה ישתקף בשפת הגוף, בדיבור ובהתנהלות הכללית שלו מול הילד. הילד חש באופן פנימי אם ההורה באמת ובתמים לא רואה בו "בעיה", מה שיוביל בהדרגה לפתיחות ולביטחון עצמי מוגבר מצד הילד.

למה חשוב שההורה ישפר קודם כל את יחסו לעצמו?

כשהורה מתהלך בתחושת חוסר ערך עצמי, הוא מטיל על סביבתו, כולל על הילד שלו, את התסכול שהוא חווה. כאשר ההורה לומד למצוא שלווה פנימית ואהבה עצמית, הוא מפסיק לראות בילד "בעיה". הילד בתגובה מרגיש את השינוי ומתחיל להתקרב, מאחר שהקשר הופך להיות חיובי ונעים יותר.

מהי התועלת בקשר משוחרר וחופשי עם הילד?

אליעד מדגיש שקשר משוחרר מלחץ או ביקורת מאפשר לילד להיפתח ולשתף יותר. ההורה כבר אינו נתפס על ידי הילד כ"אויב" או "חוקר", אלא הופך לידיד אמיתי שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו בכל דבר. מטרת העל של הדרכת הורים, לפי אליעד, היא ליצור קשר בריא ואמיתי שבו הילד מרגיש מוערך ונאהב ללא תנאים, וכך אפשר להתמודד יחד עם כל קושי בחינוך הילדים.
איך מזהים שהילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים ולא עם כולם?

לעיתים הורים מרגישים שהילד כלל לא רוצה לשתף, אבל בפועל הוא כן מדבר עם חבריו. כשחבר שואל אותו "איך היה בבית הספר?" הוא עונה בחופשיות, בעוד שלהורה הוא לא עונה. המשמעות היא שהקושי אינו עצם הדיבור, אלא הדיבור עם ההורים דווקא. הילד מרגיש שקיימת ציפייה או ביקורת מצד ההורים, ולכן מעדיף להתרחק ולהסתגר.

למה הילד חושב שההורים מבקרים אותו?

כשהורים באים לשוחח עם הילד כדי "לברר מה מצבו" או "לעזור לו, " הילד שומע בין השורות כוונה לתקן אותו, לשנות אותו או להוביל אותו לאן שהוא לא רוצה. הוא מרגיש שהורה מסתכל עליו כאילו הוא בעייתי או "צריך טיפול." גם אם ההורים לא אומרים זאת מפורשות, הטון והגישה משדרים זאת. הילד קולט את התחושה הזו ונסוג.

איך תפיסת ההורה את עצמו גורמת לילד להתרחק?

לעיתים הורה אינו מרוצה מעצמו וחווה חוסר ביטחון או כישלון אישי כשהילד "לא לומד מספיק טוב" או "לא מתפקד כמו שצריך." כאשר ההורה קושר את הערך העצמי שלו להתנהגות הילד, נוצר מצב שההורה משדר לחץ וביקורת כלפי הילד. הילד חש אשמה או שיפוט, ולכן מעדיף שלא לשתף.

איך אהבה עצמית של ההורה עוזרת לילד לדבר?

בבסיס, כדי שהילד ייפתח לדיבור, חשוב שההורה יקבל את עצמו בלי תנאים. כשאדם אוהב את עצמו באמת, הוא לא תולה את הערך שלו במצב של הילד. כך גם קל לו יותר לאהוב את הילד בלי שום תנאי. ברגע שהילד מרגיש שאוהבים אותו בדיוק כפי שהוא, ללא לחץ וללא ניסיון "לתקן" אותו, הוא נרגע ומוכן לתקשר.

למה הילד נמנע מכל מפגש משותף עם ההורה?

במצבים בהם הילד ממש לא מעוניין בנוכחות ההורה - לא בכדורגל, לא בצפייה בטלוויזיה ולא בכל פעילות אחרת - הסיבה היא שהוא מזהה מתח ופחד מביקורת. הוא מרגיש שכל פעולה או שיחה הופכת מהר מאוד לשיפוט או ניסיון לשנות אותו. לכן, הוא מעדיף להתרחק כדי לא להיפגע.

האם טיפול חיצוני פותר את הבעיה כשאין שיתוף פעולה מהילד?

יש הורים שמציעים לילד "ללכת לטיפול" אבל הילד מסרב גם לכך. ברגע שהילד מרגיש שהטיפול נועד לתקן אותו או לשנות אותו, הוא לא רוצה לשתף פעולה. מה שהוא באמת צריך הוא להרגיש אהבה והבנה ללא תנאי, קודם כל מהבית, כך שירגיש בנוח להיפתח גם לאנשי טיפול, אם יחליט בכך.

מה עושים כשהילד לא רוצה לדבר עם אף אחד בכלל?

גם במצב בו הילד נמנע מכל אדם או מסגרת, שורש הבעיה זהה: הוא חושב שלא אוהבים אותו כמו שהוא, ומפחד להיתקל בביקורת. אולם תמיד יש משהו או מישהו שהילד מתקשר איתו - אולי בעל חיים, מחשב, או סדרת טלוויזיה. הילד בוחר במקומות בהם אינו מרגיש שיפוט או ציפייה. לכן, ככל שההורה לומד לאהוב את עצמו ללא תנאי, כך הוא מביא לקשר עם הילד אווירה מקבלת באמת, והילד עשוי להיפתח גם כלפי ההורה.

איך נראית אהבה ללא תנאים כלפי הילד?

אהבה ללא תנאים פירושה לקבל את הילד בדיוק כמו שהוא, מבלי לנסות לשנותו. ההורה אינו כועס ואינו מרגיש כישלון כשהילד אינו עומד בציפיות חברתיות או לימודיות. במקום זאת, ההורה מבין שזה הילד, וכך ההורה מסוגל לשדר לילד רוגע ואמון. הילד, בתמורה, חש שיש לו רשת ביטחון ומתחיל לבטוח באדם שמולו.

איך גורמים לילד להרגיש שהוא לא דפוק?

אם הילד חושב על עצמו "אני דפוק" או "כולם חושבים שאני דפוק, " אין טעם להתווכח איתו ישירות או להוכיח לו אחרת בכוח. יש צורך בגישה עמוקה יותר: אם ההורה עצמו באמת מאמין שהילד אינו דפוק (ואם ההורה באמת אוהב את עצמו ואת המציאות ללא תנאים), אז הדבר ישתקף בדיבור, בשפת הגוף ובכל מפגש משותף. הילד ירגיש שהוא באמת מקובל. בעזרת העמקת הקשר באופן הדרגתי, הילד ילמד לבטוח בהורה ולהיפתח.

למה חשוב קודם כל לשפר את היחס של ההורה לעצמו?

כשאדם מתהלך עם תחושת חוסר ערך עצמי, הוא צפוי "להפיל" את התסכול על סביבתו, כולל על ילדו. בהרגשתו, הילד "מקלקל" לו את ההצלחה או את הדימוי האישי. אך מרגע שההורה עצמו לומד למצוא שלווה וחיבור פנימי, הוא כבר לא רואה בילד "בעיה" שמשפיעה על ערכו העצמי. ילד שחש בהורה שלווה פנימית ואהבה כנה, ירצה מטבעו להתקרב.

מהי התועלת בקשר חופשי ומשוחרר עם הילד?

כאשר הילד מרגיש ביטחון בכך שההורה לא בא "לשפוט, " "ללחוץ" או "לבקר, " הוא יתחיל לדבר ולשתף. ההורה יהפוך בהדרגה לאדם שהילד מרגיש בנוח לפרוק אצלו כל מה שעובר עליו. במקום להרגיש שההורה הוא "אויב" או "חוקר, " הוא יראה בו ידיד אמת. זו המטרה החשובה ביותר בהדרכת הורים: לבנות מערכת יחסים קרובה, שבה הילד מרגיש מוערך, ואפשר לטפל יחד בבעיות בחינוך הילדים.
היו היה הורים ולהורים היה ילד והילד היה בעיניהם בעייתי בעיניהם זאת אומרת שאלו את הילד מה שלומך אמר הכל טוב שאלו את ההורים מה שלום הילד אמרו "תקשיב מצבו גרוע" עד כאן הבנו הבנו, בקיצור ההורים מבחינתם חשבו שהילד בעייתי יש לו בעיות חברתיות רגשיות מה שזה לא יהיה מפה לשם משם לפה ההורים רצו לעזור לילד רצו לעזור לו, באו לילד שאלו אותו "מה שלומך מה קרה מה קורה איתך בבית הספר" לא מעוניין לדבר לא מעוניין לשתף לא מעוניין לדבר איתם לא מעוניין לשתף אותם מה לעשות איך לפרוץ את זה.

אז איך בודקים את זה איך ניגשים לזה ההורים אומרים אני בא לשאול את הילד איך היה לך בבית הספר היום מה עשית הוא לא מוכן לדבר איתי, איך לפרוץ את זה הוא לא מוכן לדבר על שום נושא בכלל הוא לא רוצה לדבר על שום דבר הוא לא מוכן לשתף פעולה.

ש: להציע לו לעשות מה שהוא אוהב.

אליעד: הוא לא רוצה לעשות שום דבר איתך הוא לא רוצה לדבר איתך לא רוצה לראות אותך.

ש: לשים אותו בטיפול.

אליעד: הוא לא רוצה ללכת לטיפול.

ש: מה אין לו איזה משהו שהוא אוהב שהוא רוצה לעשות.

אליעד: לא הוא לא רוצה איתך לעשות שום דבר הוא משחק כדורגל איך שאתה בא להצטרף הוא אומר לך "אני לא רוצה לא בא לי לשחק כדורגל" הוא אוהב לראות טלוויזיה אתה בא לשבת לידו הוא אומר "אני רוצה ללכת לחבר" הוא לא רוצה להיות במחיצתך.

ש: כי הוא חושב עוד פעם על התנאים.

אליעד: רגע לא איך ניגשים לזה שנייה תנשמו, קודם כל שאלה ראשונה האבא אומר "הוא לא רוצה לדבר איתי אין אני שואל אותו הוא לא עונה לי, אוקי תגיד לי אם חבר שלו היה אומר לו בא לך להיפגש הוא היה אומר לו כן? כן, ואם חבר שלו היה אומר לו תגיד לי מה איך היה לך בבית הספר היום הוא היה עונה לו? היה עונה לו" זאת אומרת שקודם כל הוא לא רוצה לדבר איתך זה לא שהוא לא רוצה לדבר הוא לא רוצה לדבר איתך זה לא שהוא לא רוצה לשחק הוא לא רוצה לשחק איתך דווקא אתה, למה דווקא איתך כי כשהוא משחק איתך הוא שומע בצלילים את כל המחשבות השליליות שאתה חושב עליו שהוא דפוק שהוא בעייתי שהוא צריך טיפול זה מה שהוא שומע באוזן.

למרות שאתה לא אומר לו את זה אבל הצורה שאתה שואל אותו איך היה בבית הספר זה לא כמו חבר ששואל אותו איך היה לך בבית הספר, אותו יום אותה שעה אם עכשיו חבר שלו יגיד לו איך היה לך בבית הספר הוא יענה לו לך הוא לא יענה זאת אומרת יש בעיה באיך שאתה שואל אותו. עכשיו מה פשר העניין פשר העניין הוא שכשחבר שלו שואל אותו איך היה לך בבית הספר הוא לא מצפה ממנו לכלום הוא באמת התעניין הוא אומר "ואיך היה לך בבית הספר" סתם מדבר איתו כשאתה שואל אותו איך היה לך בבית הספר אתה שואל אותו מתוך ציפייה אתה מאוכזב ממנו אתה מתוסכל ממנו ואתה לא באמת אוהב אותו, אתה שואל אותו איך היה בבית הספר כדי להוביל אותו איפשהו כדי לשנות אותו או כדי לתקן אותו מה שבעבר עשית את זה ולכן הוא חושב שזה מה שאתה זומם היום.

עכשיו זה ממה נובע מזה שאתה לא אוהב את עצמך בלי תנאים אתה בן אדם ואתה לא אוהב את עצמך בגלל הילד שלך אתה אומר "אם הילד שלי לא מספיק לומד טוב אז אני אבא לא טוב אם הילד שלי לא לומד טוב אני כישלון, אם הילדה שלי לא ככה וככה אז אני ככה וככה" אתה קודם כל לא אוהב את עצמך אחר כך אתה מאשים אותו בזה שאתה מרגיש רע עם עצמך שאתה לא אוהב את עצמך ואז מי האויב שלך הוא כי זה שהוא לא לומד זה עושה לך רע נכון זה לא אתה בעייתי הוא בעייתי.

זאת אומרת שכשאתה קם בבוקר ואתה שואל את עצמך האם אני מרוצה מהחיים או לא והמוח אומר לך "לא כי הילד שלי לא לומד בבית הספר" בעצם אתה שונא את עצמך אתה כועס על עצמך אתה בביקורת על עצמך ואז אתה בביקורת על עצמך אז מי אשם בזה הוא כי הוא לא למד בגלל שהוא לא למד אתה שונא אותו בגלל שאתה שונא אותו הוא חווה את זה כביקורת שלך והוא לא רוצה לדבר איתך.

ולכן אתה צריך בתור התחלה למצוא את הדרך לאהוב את עצמך קודם כל אתה צריך לאהוב את עצמך, אתה צריך למצוא את הדרך שגם אם הילד שלך יהיה לא יעבוד לא זה לא כלום אתה אוהב אותו לא תצליח בעיה שלך זה מה יש לך לטיפול איך אתה יכול לאהוב את עצמך, אחרי שאתה אוהב את עצמך עכשיו אתה יכול לאהוב אותו קודם כל תאהב אותו בלי תנאים עכשיו תנסה להיות חבר שלו אבל באמת תנסה להיות חבר שלו חבר שלו כמו חבר לא חבר כמו מישהו שמנסה להעביר ביקורת כשאתה מדבר איתו אתה באמת חווה שאתה חבר שלו או שאתה חבר שלו בשביל משהו.

הבנו בן אדם רוצה לקבל אהבה אבל הוא לא רוצה בתמורה לתת זאת אומרת הוא לא רוצה להרגיש שהוא מחויב, הילד מאוד רוצה שתאהב אותו עד לרמה שהוא מרגיש שהוא צריך לשלם יותר ממה שהוא רוצה לתת זה העניין ולכן אם הילד שלך לא רוצה לדבר איתך רוב הסיכויים זה כי הוא לא רוצה לדבר איתך.

עכשיו מה קורה אם הילד לא רוצה לדבר עם אף אחד התשובה היא בדיוק את אותה תשובה זה לא שהוא לא רוצה לדבר עם אף אחד הוא לא רוצה לדבר עם אנשים כי הוא חושב שהם ישפטו אותו שהם לא יאהבו אותו, גם ההוא שלא רצה לדבר עם אף אחד רצה לדבר עם החתול למה כי הוא רצה לדבר עם המחשב רצה לדבר עם הטלוויזיה למה הכוונה היא אינטראקציה כי הוא אומר "היא אוהבת אותי איך שאני הטלוויזיה היא משעשעת אותי היא לא מבקשת כלום מתאים לי" זאת אומרת יש ישויות שהוא כן אוהב אותן.

עכשיו ככל שאתה תאהב את עצמך יותר בלי תנאים יהיה לך יותר קל לאהוב מישהו אחר בלי תנאים ויהיה לך יותר קל לתקשר איתו כי אתה תוכל לתת לו את מה שהוא רוצה, אם חושב שהוא דפוק ואז הוא לא מוכן לדבר עם אף אחד כי הוא חושב שהם חושבים שהוא דפוק אז אם אתה תאהב את עצמך בצורה אינסופית באופן יחסי אז אתה תהיה מסוגל ממש לאהוב אותו בלי תנאים ואז אתה תוכל לגרום שאיתך הוא ירגיש שהוא לא דפוק.

זאת אומרת למרות שעם כל האנשים בעולם הוא ירגיש שהוא דפוק איתך הוא ירגיש שהוא לא דפוק ולמרות שעם כל האנשים הוא יפחד לדבר אפילו להגיד להם שלום כי הוא אומר הם חושבים שאני דפוק מרוב שאתה אוהב אותו הוא ירגיש שאתה לא באמת חושב שהוא דפוק אתה חושב שהוא לא דפוק והוא ידבר איתך אבל זה תלוי בכמה אתה באמת תחשוב שהוא לא דפוק, אתה צריך להיות בטוח שהוא לא דפוק יותר ממה שהוא בטוח שהוא דפוק עד כדי כך שכשהוא ידבר איתך הוא לא יוכל הוא יהיה בטוח שהוא לא דפוק וזה איך אפשרי שאתה ממש אוהב אותו וזה איך אפשרי שאתה ממש אוהב את המציאות באופן כללי או משהו כזה.

כי אם אתה לא ממש אוהב את המציאות אז אתה לא ממש אוהב אותו ואז אם הוא עצמו בן אדם שיש לו בעיות רגשיות נגיד והוא חושב שהוא דפוק בלי קשר אליך ואתה גם חושב שהוא דפוק בלי קשר אליו כי אתה חושב שאתה דפוק בגללו וגם בלי קשר אליו, אתה חושב שאתה דפוק בלי קשר אליו ואתה חושב שאתה דפוק גם בגללו והוא חושב שהוא דפוק גם בלי קשר אליך אז הוא חושב שהוא דפוק גם בגללך ואז הוא לא רוצה לדבר איתך ואז נוצר יחסי איבה אבל אם אתה חושב שהכל מושלם בלי קשר לשום דבר ואתה חושב שהוא מושלם בלי קשר לשום דבר אז כשאתה מדבר איתו יש יותר סיכוי שתצליח לגרום לו להבין שהוא מושלם ואז הוא ידבר איתך. הבנו?
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין ... ידוע לנו? ידוע לנו, שבן אדם בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב ... רע מאשר אם הוא לא ירביץ. 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - ... לו עוד יותר רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות נגד ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, דוגמה אישית חיובית בבית לא תספיק. לכן, צריך ללמד אותו ... אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא ... רע יקרה לו. האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של ה
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם ... בעקבות האבחון גורמת לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל ... יכול ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד . האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, ... מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... לפי אותן נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... ממשיכה ואינה נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא ... על רמה מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, ... יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה ... אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל ... השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים ... היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו ... אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות ... כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה ... חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות ...
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, שאולי טובה יותר. ... הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול או לקבל עבודה חדשה, שבה תמיד יש ... השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם בטווח הארוך, בעוד שנים ... רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. כיצד להתמודד עם הפחד שאולי ההחלטה ... אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם סדרה אינסופית של בחירות, כשכל בחירה ... אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
חינוך ילדים וחיים טובים - הספר על: ילד, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, חינוך ילדים, חרדות של ילדים, איך לגדל ילדים מאושרים, אתגרים בחינוך ילדים, גידול ילדים, איך לחנך ילדים, איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להיגמל מהימורים? איך לא להישחק בעבודה? איך לשתול מחשבות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להאמין בעצמך? איך למצוא זוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשנות תכונות אופי? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בזוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפרש חלומות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך ליצור אהבה ועוד...

הצלחה ושקט נפשי אמיתי - הספר על: בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, ילד, איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם לחץ? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? כעס ועצבים? איך להתמודד עם בדידות? דיכאון? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: חרדות של ילדים, למה העולם קיים? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? האם לדומם יש תודעה? האם יש אמת מוחלטת? האם באמת הכל לטובה? מה המשמעות של החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם הכל אפשרי? איך להיות מאושר? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש בחירה חופשית? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש משמעות לחיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Education-of-Children.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג, קואצ'ר, יחסי הורים וילדים בנושאי ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Education-of-Children.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 21_08_2025 השעה 01:48:25 - wesi25