אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הדרכת הורים, הילד לא עושה כלום, הילד בדיכאון, הילד סגור בחדר, הילד לא יוצא מהחדר, הילד לא רוצה לעשות כלום, הילד לא מתקשר, הינדיק, הילד בלי חברים, הילד...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
חינוך ילדים, לחנך ילדים, בעיות בגידול ילדים, בעיות אצל ילדים, ייעוץ חינוכי, ילדים מתבגרים, איך לגרום לילד ללמוד, איך לטפל בילדים עקשנים, ניהול כעסים אצל ילדים, ילדים ביקורת עצמית, אלימות אצל ילדים, ממה נובע בעיות רגשיות אצל ילדים, ילדים עם רגשי נחיתות, דרכים לחנך ילדים, ייעוץ התעללות בילד, איך להתמודד עם משבר אצל ילדים בבית ספר יסודי, לגדל ילדים, איך להרגיל ילד לגן, מאמן אישי, עונש חינוכי לילדים, לדבר עם ילדים קטנים על מוות, אימון אישי חינוך ילדים, טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים, חרדה חברתית של ילדים, חינוך ילדים, סיוטי לילה אצל ילדים, ביישנות אצל ילדים, איך לעודד ילד ששכחו שיש לו יום הולדת, לחץ להביא ילדים, ביטול העצמי בקרב ילדים, להאמין בילדים בהצלחות, מנטליות של ילד מוכה, כיצד להתמודד עם אובדן לילדים, חוויית הילדות, עיצוב התנהגות אצל ילדים, רגשות וילדים, בעיות משמעת אצל ילדים, חוסר תאבון אצל ילדים, הפרעת קשב, רגשות אשם אצל ילדים, מחשבות טורדניות אצל ילדים, האם הטלוויזיה עוזרת לחינוך הילדים,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
הדרכת הורים, הילד לא עושה כלום, הילד בדיכאון, הילד סגור בחדר, הילד לא יוצא מהחדר, הילד לא רוצה לעשות כלום, הילד לא מתקשר, הינדיק, הילד בלי חברים, הילד מסתגר, הילד לא רוצה לצאת מהחדר
איך אפשר לעזור לילד שמסתגר בחדר ולא עושה כלום?

הורים רבים מתמודדים עם סיטואציה שבה הילד שלהם, לרוב בגילאי עשרים ומעלה, מסתגר בתוך חדרו, לא עושה שום פעילות משמעותית, מנותק מבחינה חברתית, ואפילו מתנהג בדיכאון. הוא עשוי לישון במהלך היום, להיות ער כל הלילה, ולמלא את זמנו בעיקר במחשב, בטלוויזיה או בסמארטפון. לעיתים הוא אפילו לא מוכן לדבר עם ההורים או עם אף אחד אחר, ואם כבר מתקיימת איזו תקשורת, היא מינימלית ומסתכמת במשפטים קצרים כמו "הכל בסדר", או "עזבו אותי בשקט".

אליעד כהן מציג את הבעיה ומדגים אותה דרך ילד בן 22, שמצופה ממנו להתנהג בהתאם לגילו אך בפועל נמצא במצב קשה של הסתגרות ודיכאון. ההורים מתמודדים עם רגשות אשמה ואכזבה עצמית, כי הם תוהים האם הם אשמים במצב הזה, מה שמוסיף לחץ עליהם ועל הילד. אליעד מדגיש כי הגישה המוכרת, שבה ההורה דוחף את הילד לעשות דברים או כופה עליו שינוי התנהגות, לא רק שאינה מועילה, אלא עלולה אף להזיק ולגרום לילד להיסגר עוד יותר בתוך עצמו.

האם הפתרון הוא לזרוק את הילד מהבית כדי שילמד לקח?

אליעד מסביר שלמרות שלעיתים הורים חושבים לזרוק את הילד מהבית, הדבר לא תמיד נכון או מועיל. להיפך, לפעמים זה יכול להחמיר את המצב ולסכן את הילד. הוא נותן דוגמה למקרה שבו ילד שחווה טראומה בילדות (כגון חרם, פגיעה מינית או אירוע רגשי קשה) מסתגר כחלק ממנגנון הגנה. לילד כזה אין בדרך כלל כלים להתמודד עם המציאות שמחוץ לבית, והוצאה שלו בכוח יכולה להוביל אפילו לתוצאה טראגית כמו ניסיון התאבדות או פגיעה עצמית.

אליעד כהן מסביר כי השאלה האמיתית להורה היא עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת. אם ההורה מוכן אפילו "לשבת שבעה" על הילד, כלומר, מוכן שהילד יגיע למצב של סיכון חיים, זו נקודת הגבול. אך רוב ההורים לא מוכנים לכך, ולכן צריכים למצוא דרך אחרת לעזור.

איך התקשורת בין ההורה לילד יכולה לשפר את המצב?

הגישה שאליעד מציע מתחילה קודם כל בשינוי תפיסתי אצל ההורים עצמם. לדבריו, הצעד הראשון לעזרה לילד הוא לעזור להורה להפסיק להאשים את עצמו. אם ההורה חושב שהוא כישלון, הוא לא יוכל לעזור לילד כראוי. לדוגמה, הוא מביא מקרה של אב לילד אוטיסט שלא מוכן להכיר במצב של הילד, כי אז ירגיש שהדבר מעיד על כישלון אישי שלו. אב זה מתייחס לילד כאילו הוא בכוונה "מציק לו" או "עושה דווקא", ומתכחש לכך שיש לילד בעיה אמיתית.

אליעד מדגיש כי השלב הראשון בעזרה לילד חייב להיות שההורה יפסיק להאשים את עצמו, ויקבל את עצמו ואת הילד כפי שהם.

מהי הגישה הפרקטית לטיפול בילד שמסתגר ומסרב לשתף פעולה?

השלב הפרקטי הוא להתחבר אל הילד דרך הדבר שהוא כן עושה, ולא לנסות לשנות אותו בכוח. למשל, אם הילד רואה טלוויזיה כל היום, ההורה צריך לשבת איתו ולראות יחד איתו, בלי להעיר ובלי לנסות לחנך או להוכיח אותו. המטרה היא ליצור אמון בין ההורה לילד. אליעד מסביר שבדרך כלל הילד מסתגר כחלק ממנגנון הגנה לאחר שחווה טראומה רגשית, כמו חרם בבית הספר או אירוע אחר שגרם לו להרגיש פגיע. כאשר ההורה מנסה לשנות את הילד בכוח, הוא למעשה מאיים עליו ומגביר את תחושת האיום. לכן, חשוב להתקרב אליו בעדינות ולא להלחיץ אותו.

לדוגמה, אם הילד מתעניין בטלוויזיה, ההורה יכול לשבת לידו ולראות איתו, מבלי להעיר או לבקר. באופן כזה, הילד מתחיל להרגיש שההורה אינו מאיים עליו ואינו שופט אותו. לאט - לאט, ההורה יכול להציע לעשות פעולות קטנות ופשוטות, כמו לפתוח חלון לאוויר, או לסדר מעט את החדר, אך לעולם לא באופן שיתפס על ידי הילד כניסיון להשתלט עליו או לשנות אותו בכוח. הוא מביא דוגמה מהסיפור "מעשה בהינדיק" של רבי נחמן מברסלב, שם...
עכשיו יש ילד אוקי בן כמה הילד?

ש: 12.

אליעד: נכון אבל זה לא המקרה שלנו למרות שהשאלה תהיה נכונה גם לגיל הזה אם נלביש אותה בצורה אחרת אבל בא נגיד נדבר על ילד בגיל.

ש: 22.

אליעד: 22 אוקי עכשיו למה חשוב פה הגיל כי ברגע שהוא נהיה בן 22 יש לך ציפיות ממנו של גיל 22, עכשיו בא נניח שיש לך ילד בן 22 ואז אתה מצפה שהוא יתנהג כמו שילד בגיל 22 אמור להתנהג דהיינו, מה שיש לך בראש אבל בפועל מה שקורה שהילד נגיד כל היום בחדר שלו מסתגר בחדר ויש הרבה כאלה, למה הוא מסתגר בחדר כנראה שהוא בדיכאון מאיזה משהו יכול להיות שהוא כל היום מעשן סמים יכול להיות שהוא לא מעשן סמים הוא ישן כנראה בשעות לא רגילות הוא ישן בימים ולא בלילות מסתגר לא יוצא לא עושה כלום כל היום על המחשב והטלוויזיה במקרה הטוב במקרה הרע לא יודע מה יש לו איזה, מסתגר עם עצמו מתכנס עם עצמו ולא מתקשר.

כל מה שאתה מציע לו לעשות הוא לא עושה וכמובן שהחדר שלו מוזנח הוא מטונף וכו' כל מה שאתה אומר לו "בוא תעשה ככה ובוא תאכל איתנו לא רוצה, בוא תהיה לא רוצה, בוא תצא לא רוצה, בוא זה לא רוצה ולא רוצה", עכשיו השאלה איך אפשר לעזור לאותו בן אדם לצאת מהלופ זאת השאלה עכשיו וגם שתי ווריאציות יש וריאציה אחת שהוא גם לא מדבר עם ההורים שלו שהוא לא מדבר איתם לא כלום ווריאציה אחת שכן מדבר, אז בא נלך על האופציה שכן מדבר מה עושים?

ש: לבוא לטיפול הוא מוכן?

אליעד: הוא לא מוכן.

ש: אז רק התקשורת דרך ההורים.

אליעד: כן כשאתה אומר לו בוא לטיפול מה הוא אומר לך "הכל בסדר מה טיפול" כי מבחינתו הכל בסדר אין מה לטפל הוא לא רוצה להכיר בכך שיש בעיה, מה עושים?

ש: קודם כל צריך ללמוד מההורים מה הגבולות שלהם זאת אומרת עד כמה הם מוכנים ללכת בקטע הזה זאת אומרת לדוגמה.

אליעד: עד כמה הם מוכנים ללכת כי כשהוא יעבור את הגבול שלהם אז, בא נמשיך לאז...?

ש: יזרקו אותו מהבית אתה יודע מותר להם.

אליעד: בכל מחיר?

ש: לא אני שואל מה הגבולות.

אליעד: לא אז אני רק רוצה להסביר הבעיה היא שבמקרים האלה בדרך ככל יזרקו אותו מהבית יכול להוביל כמו מבחינתך האם אתה מוכן לשבת עליו שבעה אם כן אוקי הוא מת אבוד נגמר אם אתה מוכן לשבת שבעה אז זה הגבול אם אתה לא מוכן לשבת שבעה עוד לא הגעת לגבול. עכשיו אני אסביר לך משהו לא תמיד גם ילדים שהם טרוריסטים אוקי יש ילדים שנגיד הוא חווה איזו טראומה בילדות לא יודע מה מישהו אנס אותו צחקו עליו החרימו אותו בבית הספר נפגע רגשי, נפגע ממשהו ואז הוא מתכנס בתוך עצמו ועכשיו הוא לא ישרוד בחוץ אין לו יכולות הישרדות אין לו מקצוע אין לו ידע אין לו השכלה אין לו חברים הוא לא יודע לעלות לאוטובוס כאילו רגשית הוא קשה לו כל דבר.

מבחינתך להגיד לו "תקשיב או שככה או שתעזוב את הבית" אתה תראה אותו בבוקר עם כדורי שינה או חבל או משהו, עכשיו שזה לגיטימי השאלה אם אתה רוצה את זה זה הכל לגיטימי.

ש: אז בא נניח שההורים לא רוצים את זה נכון?

אליעד: נכון בדיוק השאלה איך הם אומרים אני רוצה להתעקש להציל אותו זאת השאלה.

ש: אסטרטגיה להיות חברים שלו.

אליעד: מה זה אומר?

ש: קודם כל לתקשר איתו על בסיס חברות "מה שלומך מה נשמע".

אליעד: "בסדר הכל בסדר הכל בסדר" במקרה הטוב במקרה הרע הוא גם לא אומר לך כלום אומר לך "עזוב אותי אל תפריע לי", אין בעיה אז בא נגיד שאלת אותו "מה שלומך? הכל בסדר" הלאה מה הלאה?

ש: לדאוג לו לאוכל לאט לאט להתעניין בכל מיני נושאים להיכנס שהוא יראה אותי לא יראה אותי כאויב יראה אותי חבר לאט לאט להיכנס לא יודע.

אליעד: מה שאמרת זה נכון אבל מה לעשות פרקטית זה נכון אבל מה לעשות פרקטית אז בוא נוסיף לבעיה הזאת עוד בעיה מה שקורה בדרך כלל כשהורים יש להם כזה ילד אז יש שתי בעיות שנוצרות בעיה אחת שהם רוצים לעזור לילד אומרים "אנחנו רוצים לעזור לו" אבל יש עוד בעיה בדרך כלל כשיש להם כזה ילד הם מתחילים להאשים את עצמם "איך זה שיש לנו כזה ילד אנחנו לא מספיק טובים לא מספיק" זה כאילו הם חווים כישלון האבא או האמא אומרים "אני כישלון אני לא מספיק טוב" ואז הם גם עצבניים על עצמם שהם לא מספיק טובים ואז את העצבים הם מוציאים גם על הילד על הדרך.

כשאתה אומר לו תהיה חבר של הילד זה כמו להגיד לו תכיר בכך שהיה שלך יש לו בעיה נגיד שהוא נכה חולה אם לדוגמה נגיד הילד היה חולה סופני אז בסדר אז הם יודעים "יש לי ילד חולה סופני אני אשב לידו ליד המיטה" ואז הוא מטפל בו אבל ברגע שהוא לא חולה סופני אז אתה אומר לו תכיר בכך שיש לו נכות נכות נגיד רגשית אבל תכיר בכך שיש לו נכות רגשית זה בעצם אומר תכיר בכך שאתה, האבא אומר לעצמו "כנראה יש משהו דפוק בי" ההורים אומרים "משהו דפוק בנו".

ש: צריך להסביר להם.

אליעד: רגע שנייה ואז מה שקורה שהם לא "מה אני אהיה חבר שלו אני לא רוצה שהוא יהיה ככה מה חבר שלו אני רוצה שהוא ישתנה", עכשיו האבא רוצה ההורים רוצים שהוא ישתנה לא רק בשביל הילד אלא גם בשבילם אז זה כאילו גם ההורים צריכים את זה, היה מישהו לדוגמה שיש לו ילד אוטיסט אוקי ילד אוטיסט ולא רק ילד אוטיסט אלא ילד אוטיסט נגיד בן שמונה בכלל לא תגיד איזה אוטיסט וזה בן שמונה אבל האבא לא מוכן לקבל את זה שיש לו ילד אוטיסט למה כי יש לו בראיה עם עצמו "הילד שלי אוטיסט מה דפוק בי שאני קיבלתי ילד אוטיסט" הוא מבחינתו מתייחס לילד כאל ילד בריא.

עכשיו מה זאת אומרת זאת אומרת הוא מבחינתו לא רוצה להתעניין בכלל, הוא לא רוצה בכלל הוא לא מכיר בכך בכלל והוא כל מה שהילד עושה מבחינתו הילד עושה כדי לנקום בו כאילו הילד ממש הוא אומר "הילד עושה כדי לעצבן אותי כדי להציק לי" דברים כאלה כאילו אין לו שום, הוא לא מוכן לקבל שהילד אוטיסט כי זה הופך אותו לכישלון.

ש: צריך להסביר לו.

אליעד: רגע שנייה אז מה עושים עם הילד אז קודם כל כמובן השלב הראשון זה לעזור להורה לא להאשים את עצמו כי אם הוא יאשים את עצמו הוא לא יפעל נכון קודם כל שההורה יקבל את עצמו או להגיד לאחד ההורים תעזור להורה השני לבן בת הזוג לקבל את עצמו ולא להאשים את עצמו כי בדרך כלל ההוא שמאשים את עצמו יפעל לא נכון ביחד לאותו ילד, בדרך כלל ככה זה כי אז הוא לא פועל רק כדי לעזור לילד אלא הוא פועל כדי לשנות את הילד בהכרח איך שהוא רוצה שזה יקרה כי הוא מאשים את עצמו.

הלאה ועכשיו איך לעזור לילד פיזית מה צריך לעשות אז מה שקורה זה כזה דבר כשהאבא או האמא מאשימים את עצמם אז הוא אומר "הילד שלי לא עושה כלום, מה הוא עושה כל היום? כלום כל מה שאני אומר לו לעשות הוא לא עושה כלום" למה כי ביחס למה שההורה רוצה שהילד יעשה הילד באמת לא עושה כלום זאת באמת האמת אבל מה האמת האם באמת הילד לא עושה כלום ברור שהוא לא עושה כלום הוא עושה משהו, הרעיון זה להתחבר אליו דרך המשהו שהוא עושה ולשדרג אותו במשהו שהוא עושה הרי הילד בסוף עושה משהו זה לא שהוא לא עושה כלום משהו הוא עושה.

הוא רואה טלוויזיה שב תראה איתו טלוויזיה תתעניין במה שהוא רואה גם אם כל היום הוא רואה דברים הכי ביזאריים תתעניין במה שהוא רואה תתחבר אליו במה שהוא רואה, הוא משחק במחשב תתחבר אליו הוא יש לו כל מיני התנהגויות מוזרות תנסה להתחבר לעולם שלו אל תנסה לשנות אותו תיקח את הרצונות שלו תנסה להתחבר לרצונות שלו, קודם כל שהוא יראה שאתה לא משנה לשנות אותו כי הרבה פעמים הילד מסתגר כמנגנון הגנה נגיד שצחקו עליו בבית הספר והוא הסתגר בתוך החדר אמר "הנה זה המקום הבטוח אף אחד לא יצחק עלי" ואז הוא התאהב במקום הזה והוא מפחד לצאת מהמקום הזה כדי שלא יצחקו עליו לדוגמה או נגיד משהו שיכול להיות.

עכשיו ברגע שאתה מנסה לשנות אותו אתה בעצם מהווה עליו איום אתה מנסה לשנות אותו אתה בעצם מאיים עליו כי אתה בעצם אומר לו "אתה אני רוצה לשנות אותך" אוקי אז אתה מהווה עליו סוג של איום ולכן אל תנסה לשנות אותו תנסה להתחבר אליו תנסה רק להתחבר לראש שלו, עכשיו ברגע נגיד שאתה רואה איתו טלוויזיה ותראה איתו טלוויזיה בלי להעיר לו בלי להציק לו בלי שום דבר תגיד לו "אני יכול לשבת לידך לראות טלוויזיה? בוא שב לראות טלוויזיה" אוקי תראה איתו תעשה איתו את מה שהוא עושה.

עכשיו זה לא בהכרח קל זה לא בהכרח פשוט אבל אין פתרון אחר, עכשיו למה זה לא בהכרח קל כי יכול להיות שהוא מתעורר בחמש אחרי הצהריים והוא רואה טלוויזיה באמצע הלילה, אתה רוצה לעזור לו אדוני אתה יכול להגיד "אין לי כוח לעזור לו תביא מישהו שיעזור לו" אבל לעזור לו פירושו קודם כל להתחבר לעולם שלו לא משנה מה העולם שלו להתחבר לעולם שלו עכשיו אחרי שהתחברת לעולם שלו עכשיו אתה מנסה להזיז אותו טיפה מהעולם שלו, מה זה אומר להזיז אותו טיפה מהעולם שלו זה אומר להזיז אותו מהעולם שלו קודם כל בתוך העולם שלו מה זאת אומרת בתוך אתה רואה איתו טלוויזיה דבר איתו על מה שראית תנסה לפתח איתו שיחה שהגלגלים של המוח יעבדו על מה שהוא ראה.

דבר איתו על הדבר עצמו תפתח איתו תגרום לגלגלים של המוח לעבוד על המטרות שלו הוא אומר "אני רוצה" יש לו איזה שיגעון "אוקי בא נדבר על זה למה מה ההיגיון מה פה מה שם" תתחבר לעולם שלו לאט לאט המטרה היא שהמוח שלו יתחיל לזוז לצאת מהטריטוריה שלו לתוך טריטוריה שונה שנראית לו בטוחה, זאת אומרת נגיד שהוא רואה סדרה מסוימת להגיד לו "בוא נראה עוד סדרה אחרת" אז הוא עדיין מרגיש בטוח כי הוא בטריטוריה שלו של הסדרות אבל כבר הנה עברנו לסדרה אחרת כאילו זה אומר עשינו שינוי אבל עדיין נשארנו באזור הבטוח.

אוקי אחר כך אחרי שאתה כבר מתחיל לעשות שינויים קטנים או נגיד לדוגמה אתה יושב איתו לראות טלוויזיה אתה אומר לו "אתה יכול בבקשה להביא שם את הכיסא יהיה לי יותר נוח לשבת על הכיסא במקום על הרצפה, בוא נפתח את החלון שיכנס אוויר לחדר אתה יודע אולי נסדר טיפה את החדר" לאט לאט "אולי נסדר טיפה את החדר לפני שנשב לראות תראה דרכתי על זה זה כואב לי בוא נסדר טיפה את החדר" אתה לא מוציא אותו מאזור הנוחות אתה עדיין בטריטוריה אתה לא מהווה עליו איום אתה לא אומר לו "תקשיב אתה צריך לסדר את החדר אתה צריך שיהיה" לא "אני איתך בדברים שלך" כאילו גם זה לא "בוא נתחיל" זה כאילו על הדרך אתה מדי פעם עושה איזה שינויים קטנים ומינוריים כביכול.

ואתה גם מפעיל לו טיפה את השכל ואתה גם מרגיל אותו טיפה לשנות דברים קטנים ואז מפה לשם משם לפה אתה אומר לו "אוקי אולי עכשיו נשב לראות את הסרט בסלון לא חייב בחדר" ואז אחר כך "אולי נלך לראות סרט בקולנוע" ואז "אולי נעשה הליכה פה ואולי נעשה שם ואולי זה ואולי שם" עד שאתה מוציא אותו החוצה וכמובן שזאת עבודה סיזיפית וכמובן שלא תמיד יש לך את העצבים וכמובן שאם יש לך רגשי נחיתות אתה לא תצליח לעשות את זה כי אתה אומר "כמה זמן זה לוקח אני צריך שזה יהיה יותר מהר" ואז כמובן שזה לא יצליח וכמובן שזה לא בהכרח קל אבל זה הפתרון, אתה לא יודע לעשות את זה לבד אפשר לעזור לך אבל זה הפתרון זאת הדרך כי אם אתה תלחץ אותו לצאת ולהשתנות "צריך זה וצריך זה" אין עם מי לדבר אין מה לעשות ואם תאיים עליו יהיה עוד יותר גרוע.

וכמובן שזה כמו הסיפור של רבי נחמן עם בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו "מעשה בהינדיק" ואז כולם אמרו לו "אתה לא תרנגול הודו" והוא אמר "אני כן תרנגול הודו" ואז החכם אמר למלך "אין בעיה אני ארפא אותו" ואז החכם הלך והתחיל להתנהג בדיוק כמו הבן של המלך ואז הבן של המלך שאל אותו "מי אתה" אמר לו "גם אני תרנגול הודו" אמר לו "אוקי סבבה יש עוד תרנגול הודו" ואז הם התחברו אחד לשני ואז לאט לאט הוא אומר לו "אוקי אתה יודע מה אני עכשיו בא לי לאכול...
למה מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית
...כדי לשכנע את עצמו, שזה שווה את הסבל, שהוא סובל מכך. מה שאומר בעצם, שאם למישהו נגרם רע ממשהו, שעושה לו גם טוב בצורה אחרת כלשהי, הוא יכול לבחור עוד יותר לרצות את הדבר שבגללו נגרם לו הרע, ולאהוב עוד יותר את הדבר שאנחנו מענישים אותו, בגללו. או לדוגמה בזוגיות, שבן אדם יכול להתאהב במישהו שעושה לו גם רע, כי כאשר הוא הרגיש רע, הוא שכנע את עצמו שהוא ממש ממש אוהב את האדם השני, כדי להרגיש פחות רע מכך שעושים לו רע. ובכך בעצם הוא עוד יותר אוהב, את הדבר שעושה...
יעוץ למנהלים, 3 סיבות שמישהו לא מקשיב לך, 3 דרכים לשכנע מישהו, למה העובד לא שומע לי? הדרכת הורים, למה הילד לא מקשיב לי? 3 תנאים שמישהו יעשה משהו, למה הוא לא עושה מה שאני מבקש? איך לדבר עם העובד? איך לשכנע עובד?
יעוץ למנהלים, 3 סיבות שמישהו לא מקשיב לך, 3 דרכים לשכנע מישהו, למה העובד לא שומע לי? הדרכת הורים, למה הילד לא מקשיב לי? 3 תנאים שמישהו יעשה משהו, למה הוא לא עושה מה שאני מבקש? איך לדבר עם העובד? איך לשכנע עובד?
...לבקש ממישהו והוא לא עושה את מה שאתה רוצה, ואתה מניח שהוא לא עושה את זה כי הוא לא רוצה יכול מבין את מה שביקשת ממנו לעשות. אבל זה לא בהכרח נכון, אתה צריך לבדוק האם הוא לא עושה את זה כי הוא לא רוצה יכול מבין? ולפעמים הוא גם לא רוצה יכול מבין. הרעיון הוא שאתה בא לטפל בבעיה צריך לבודד האם הוא לא רוצה יכול מבין. ש: יכול להיות מקרה שהוא מבין רוצה יכול אבל הוא לא מספיק מבין רוצה יכול? אליעד: תשובה: זה אומר שהוא לא מספיק רוצה. עכשיו שאת אומרת לילד לעשות משהו...
חרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי
...הוא בכלל לא מבדיל בין טוב לבין רע כלל. ורק אחכ האדם לומד להגדיר את הטוב והרע, בעיקר עפ הכללים החברתיים וכיוב. ומי שרוצה לצאת מכל חרדה חברתית כלשהי, עליו להתבונן פנימה עמוק אל תוכו, ולראות ולמצוא בתוכו את המקום, שבו הוא לא יותר אנושי, מאשר חייתי. ואין הכוונה לומר שעל האדם להתנהג בפועל בצורה לא ראויה מבחינה חברתית. אלא הכוונה היא, שעל האדם להבין ולראות את האמת, שהדעה החברתית עליו, היא חשובה, ואפילו חשובה מאוד. אך אעפכ, היא לא חשובה באופן מוחלט. כי...
נתינה אובססיבית, רחמנות יתר, נתינת יתר, כעס יתר, ותרנות יתר, טיפול בטראומה, רחמנות עצמית, רחמים עצמיים, הענקת יתר, אהבת הורים לילדים, טיפול באובססיה, אכזריות יתר
נתינה אובססיבית, רחמנות יתר, נתינת יתר, כעס יתר, ותרנות יתר, טיפול בטראומה, רחמנות עצמית, רחמים עצמיים, הענקת יתר, אהבת הורים לילדים, טיפול באובססיה, אכזריות יתר
...יתר? אליעד כהן מדגיש שהדרך להתמודד עם נתינה אובססיבית היא קודם כל להבין את המקור העמוק שלה. האדם צריך לזהות ולהכיר בכך שהרחמנות היתרה שלו כלפי אחרים היא למעשה ביטוי של רחמים עצמיים בלתי פתורים. הטיפול נעשה על ידי לימוד האדם לקבל ולהכיל את הכאב שלו מבלי לברוח לנתינה כפייתית כלפי אחרים. לדוגמה, אדם שנותן כסף לאנשים עניים בצורה מוגזמת צריך ללמוד להכיל את התחושה של מחסור וחוסר כסף אצלו, ולאפשר לעצמו להרגיש בנוח גם כשאין לו. רק כשהוא יצליח לקבל את תחושת...
מהו חופש פנימי ואיך חקירה עצמית עוזרת להשיג אותו? עליסה בארץ הפלאות - כיצד הזדהות עם הגוף היא דבר לא יציב ולא מחויב? האם אפשר להפסיק להזדהות בכלל? מה ההבדל בין לא לאהוב את עצמך לבין לא להזדהות? מדוע אנו נמשכים לאנשים מסוימים? מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? כיצד מבינים את המושג "האלוהים שבי"? כיצד לגדל ילד עם מודעות כזו? למה אנשים מסוימים נהנים מהמשחק ואחרים סובלים ממנו?
...תהליך של חקירה. אם אני מזדהה עם הגוף, אבל הגוף משתנה - האם אני עדיין אותו אני? האם אפשר לא להיות מזוהה עם שום דבר? אליעד מציג את הרעיון שהמטרה היא לאו דווקא לבטל כל רצון, אלא להבין שניתן גם וגם - גם להזדהות וגם להשתחרר מהזדהות. הוא מציע דימוי: כאילו יש בך חלק שלא מזדהה עם שום דבר, שלא אכפת לו מכלום - והחלק הזה יכול להתבונן על שאר החלקים שבך, שמזדהים, שרוצים, שפוחדים. ככל שאתה מפתח יותר זוויות מבט פנימיות, כך אתה פחות לכוד בזווית אחת בלבד. מה ההבדל...
ניתוח תהליך, איך להיות ראפר? הדרכת מורים, הדרכת הורים, הדרכת מחנכים, כתיבת ראפ, מילים לשיר ראפ, מילים לפריסטייל, רוצה להיות ראפר, הדרכה להורים, להיות אמן ראפ, להיות אמן היפ הופ
ניתוח תהליך, איך להיות ראפר? הדרכת מורים, הדרכת הורים, הדרכת מחנכים, כתיבת ראפ, מילים לשיר ראפ, מילים לפריסטייל, רוצה להיות ראפר, הדרכה להורים, להיות אמן ראפ, להיות אמן היפ הופ
...לפריסטייל, רוצה להיות ראפר, הדרכה להורים, להיות אמן ראפ, להיות אמן היפ הופ איך להפוך לראפר מקצועי ומה התהליך שצריך לעבור? אליעד כהן מציג בהרצאה תהליך מפורט כיצד אפשר להפוך לראפר מקצועי, ומדגיש שכל מיומנות מורכבת מתהליכי משנה שניתן ללמוד בנפרד. הוא פותח בשאלה המרכזית: מה נדרש כדי להפוך למישהו שיכול לקחת מוזיקה ולהלביש עליה משפטים הגיוניים, מעניינים, ולזכות בתשואות מהקהל? התהליך מורכב ומצריך שליטה במספר מיומנויות בסיסיות. ראשית, אליעד מסביר שלהיות...
הענקת יתר, ילד נכה רגשית, בני זוג נכים רגשית, איך לא לגרום לילד שלך להיות נכה רגשית? מהי נכות רגשית? איך נוצרת נכות רגשית? תלות רגשית, לגרום למישהו להיות תלוי בך, לגדל ילד עצמאי, הדרכת הורים, אהבת יתר, לגדל ילד בריא נפשית
הענקת יתר, ילד נכה רגשית, בני זוג נכים רגשית, איך לא לגרום לילד שלך להיות נכה רגשית? מהי נכות רגשית? איך נוצרת נכות רגשית? תלות רגשית, לגרום למישהו להיות תלוי בך, לגדל ילד עצמאי, הדרכת הורים, אהבת יתר, לגדל ילד בריא נפשית
...יתר, ילד נכה רגשית, בני זוג נכים רגשית, איך לא לגרום לילד שלך להיות נכה רגשית? מהי נכות רגשית? איך נוצרת נכות רגשית? תלות רגשית, לגרום למישהו להיות תלוי בך, לגדל ילד עצמאי, הדרכת הורים, אהבת יתר, לגדל ילד בריא נפשית מהי נכות רגשית וכיצד היא נוצרת? אליעד כהן פותח בהסבר רחב לגבי משמעות המושג נכות רגשית. לדבריו, נכות אינה רק מצב פיזי שבו אדם מוגבל בתנועותיו או בתפקודו, אלא יכולה להיות גם מצב נפשי שבו האדם תלוי באחרים ואינו מסוגל להתמודד בעצמו עם המציאות...
ילדים רוצים שיאהבו אותם, הורים וילדים, ההורים שלי לא אוהבים אותי, טראומה מההורים, פוסט טראומה מהילדות, ההורים תמיד אשמים, ההורים לא אשמים, ההורים אשמים, להאשים את ההורים, ריפוי הילד הפנימי הפגוע
ילדים רוצים שיאהבו אותם, הורים וילדים, ההורים שלי לא אוהבים אותי, טראומה מההורים, פוסט טראומה מהילדות, ההורים תמיד אשמים, ההורים לא אשמים, ההורים אשמים, להאשים את ההורים, ריפוי הילד הפנימי הפגוע
...זה מוביל לתחושות של דחייה ואובדן ערך עצמי. כדי לטפל בכך, על הילד או המבוגר לחזור לאותם רגעים בילדותו שבהם הוא חש לא אהוב, וליצור מצב פנימי חדש שבו הוא לא תלוי באהבת ההורים. תהליך כזה יכול לשחרר אותו מהטראומה והסבל הכרוך בתחושה שלא אהבו אותו. כיצד לשחרר את עצמך מדפוסי חשיבה שליליים שנוצרו בילדות? אליעד מסכם שהמפתח לטיפול בריפוי הילד הפנימי הוא להכיר בדפוסי החשיבה השליליים שנוצרו בילדות בעקבות התלות הרגשית באהבת ההורים. ברגע שמזהים את הקשר בבירור ומבינים...
PDD, מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים
PDD, מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים
...תרבות, וערכים שלמדנו מהסביבה. אולם, אליעד מדגיש שהמצפון הוא לא דבר מוחלט, אלא תוצר של תהליך חשיבתי וחינוכי שהאדם עובר. לדוגמה, אדם לא ייקח אוכל של מישהו אחר, לא רק כי זה לא מוסרי בעיניו, אלא גם כי זה יוצר אצלו תחושה שלילית. הילד לעומת זאת, עדיין לא פיתח את התחושה הזאת. כיצד לגרום לילד לפתח מצפון או שליטה עצמית? אליעד מסביר שכדי לגרום לילד להשתנות, יש ליצור אצלו תהליך פנימי של הבנה, ולא רק לתת לו הוראות או לכעוס עליו. אליעד אומר שאם המבוגר רוצה ללמד...
הפרעת התנגדות, הפרעת odd, הפרעה התנהגותית מרדנית, הפרעת סרבנות, הפרעת עקשנות, התנהגות נגטיביסטית, הפרעת מרדנות אצל ילדים, הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעה מתנגדת, הפרעה התפתחותית
הפרעת התנגדות, הפרעת odd, הפרעה התנהגותית מרדנית, הפרעת סרבנות, הפרעת עקשנות, התנהגות נגטיביסטית, הפרעת מרדנות אצל ילדים, הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעה מתנגדת, הפרעה התפתחותית
...ולהתנגד לרעיון שמישהו אחר מנסה לשלוט בו. מהן ההנחות הלא נכונות של ילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן מסביר שיש שתי הנחות מרכזיות מוטעות שילד עם הפרעת התנגדות מחזיק בהן: הנחה ראשונה: אם אני עושה מה שאומרים לי, אני משועבד וזה רע. הילד צריך להבין שזה לא בהכרח רע להיות משועבד אם זה נעשה מתוך בחירה אישית, ולפעמים שעבוד חלקי הוא לטובתו. הנחה שנייה: אם אני לא עושה את מה שאומרים לי, אני חופשי ולא משועבד. ההנחה הזו מוטעית מכיוון שגם במצב זה הוא עדיין משועבד...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הדרכת הורים, הילד לא עושה כלום, הילד בדיכאון, הילד סגור בחדר, הילד לא יוצא מהחדר, הילד לא רוצה לעשות כלום, הילד לא מתקשר, הינדיק, הילד בלי חברים, הילד מסתגר, הילד לא רוצה לצאת מהחדר
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
חינוך ילדים וחיים טובים - הספר על: בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, איך לגדל ילדים מאושרים, איך לחנך ילדים, גידול ילדים, חרדות של ילדים, אתגרים בחינוך ילדים, חינוך ילדים, איך לקבל החלטות? איך להיות מאושר ושמח? איך לפרש חלומות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעריך את עצמך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בזוגיות? איך למצוא זוגיות? איך להאמין בעצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחנך ילדים? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך לעשות יותר כסף? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לשתול מחשבות? איך ליצור אהבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

הצלחה ושקט נפשי אמיתי - הספר על: הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: חרדות של ילדים, האם יש אמת מוחלטת? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? האם יש בחירה חופשית? בשביל מה לחיות? האם הכל אפשרי? האם לדומם יש תודעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה יש רע בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? מה המשמעות של החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Education-of-Children.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא ייעוץ חינוכי, קואצ'ר, ייעוץ משפחתי ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Education-of-Children.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 01_07_2025 השעה 06:26:11 - wesi25