איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים?

הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה.

האם הילד באמת דחוי חברתית?

השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות:

• האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו?
• האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות?
• האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את "הקבוצה המקובלת" בכיתה?

כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים?

אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך "צורך" להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו:

• מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים?
• איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים?
• האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים?

כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד?

לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית.

האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב?

אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת...

איך לעזור לילד לרכוש חברים ולהתגבר על דחייה חברתית?

כאשר ילד מרגיש דחוי חברתית או מתקשה לרכוש חברים, הורים מתלבטים באיזה כיוון לעזור לו: האם לפעול כדי לשנות את המציאות ולסייע לו להשתלב חברתית, או שמא ללמד אותו לקבל את עצמו ולהתמודד עם תחושת הדחייה. אליעד כהן מסביר כי לשתי הגישות יתרונות וחסרונות, וההחלטה תלויה בעיקר במה שהילד עצמו רוצה ובמה שההורים רוצים להשיג בטווח הארוך.

האם הילד באמת דחוי חברתית, או שהוא רק מרגיש כך?

השלב הראשון, לדברי אליעד כהן, הוא בירור המציאות בצורה עובדתית ומדויקת. לפעמים הילד מרגיש דחוי כי הוא מנסה להתחבר דווקא עם ילדים ספציפיים שלא מעוניינים בחברתו, בעוד שילדים אחרים אולי כן רוצים להתחבר איתו. לכן חשוב לברר:

• האם הילד ניסה ליצור קשר רק עם ילדים מסוימים, או שהוא ניסה מגוון רחב של חברים פוטנציאליים?
• האם הילדים שהוא רוצה להתחבר איתם בכלל מעוניינים בקשרים חברתיים, או שהם קבוצה סגורה שלא מקבלת אף אחד נוסף?
• האם הילד מעוניין בחברים האלה רק כי "צריך" או "מקובל" להיות איתם, או כי הוא באמת חולק איתם תחומי עניין משותפים?

לדוגמה, ילד שמנסה להזמין אליו הביתה ילדים אחרים ולא נענה, צריך לבדוק קודם כל אם יש לו אינטראקציה חיובית עם אותם ילדים בבית הספר, למשל בשיחות בהפסקה. אם אין אינטראקציה בסיסית בבית הספר, אין טעם להזמין אותם הביתה.

כיצד להבין מה באמת הילד רוצה להשיג בקשרים חברתיים?

אליעד כהן מציע להורים לשוחח עם הילד ולשאול אותו שאלות מכווינות, כגון:

• "מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים?"
• "מה היית רוצה שיקרה? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם החברים האלה?"
• "האם חשוב לך רק שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה באמת מחפש שותפות ותחומי עניין משותפים?"

למשל, ילד עשוי להגיד שהוא רוצה חבר שישחק איתו כדורסל אחרי בית הספר. במקרה כזה, ניתן לבדוק האם הוא כבר ניסה להתחבר לילדים שאוהבים כדורסל. אם אין ילדים מתאימים בכיתה, אפשר להציע לו להצטרף לחוג כדורסל חיצוני, שם הסיכוי למצוא חבר מתאים יהיה גבוה יותר.

איך להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד שלך?

בשלב זה אליעד כהן ממליץ לברר עם הילד מה הוא יודע על אותם ילדים שאיתם הוא רוצה להתחבר:

• "למה אתה רוצה להיות דווקא חבר של יוסי?"
• "מה מיוחד ביוסי או בקבוצה שלו שגורם לך לרצות להיות חלק ממנה?"
• "במה אתה שונה מאותם ילדים? האם אתה מתנהג אחרת, נראה אחרת, או שיש לכם תחומי עניין שונים לגמרי?"

לדוגמה, אם הילד רוצה להיות חבר של "יוסי", אבל ליוסי יש רק שלושה חברים קרובים שמחוברים סביב משחקי מחשב, ייתכן מאוד שהילד לא מצליח להתחבר כי הוא לא מתעניין במשחקי מחשב או לא מביע עניין בתחום שמחבר את הקבוצה. לפעמים הילדים האחרים אינם "דוחים" אותו בכוונה, אלא פשוט לא מרגישים איתו בנוח כי הם לא חולקים תחומי עניין משותפים.

האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המציאות?

אליעד כהן מדגיש ששינוי עצמי וקבלת המציאות הם שני פתרונות שונים, ולא תמיד אפשר או נכון לעשות את שניהם במקביל. ילד מאוד רגיש שחווה כאב רב בכל דחייה חברתית זקוק לפעמים ללמידה של קבלת המציאות, לפיתוח ביטחון עצמי ולהבנה שלא כולם חייבים להיות חברים שלו. לעומת זאת, ילד אחר עשוי דווקא להרוויח מלמידה של כישורים חברתיים והתאמה חברתית, אם באמת קשה לו להבין את הכללים החברתיים הבסיסיים.

כיצד...