אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔מוטיבציה לילדים, איך לגרום לילד להאמין בעצמו? איך לבנות ביטחון עצמי אצל ילדים? איך לבנות ערך עצמי לילדים? איך לגרום לילד לא לפחד מכישלון?...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
חינוך ילדים, לחנך ילדים, בעיות בגידול ילדים, בעיות אצל ילדים, ייעוץ חינוכי, ילדים מתבגרים, ילד, איך מציבים גבולות לילדים מתבגרים, הפרעה נפשית אצל ילדים, חינוך ילדים, חוסר עניין אצל ילדים, הרטבה אצל ילדים, ביטחון עצמי אצל ילדים, חינוך ילדים לקיום הבטחות, אלימות אצל ילדים, בעיות קשב וריכוז אצל ילדים, שקרים אצל ילדים, התקפי זעם אצל ילדים, כיצד לגדל ילדים, ילדים להורים גרושים דחייה חברתית, מתי להתעקש עם ילדים, כשהילד שחצן, חוויית הילדות, ספרים על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות רגשיות אצל ילדים, ללמד ילד קטן לדבר נכון, כסיסת ציפורניים אצל ילדים, איך לשכנע ילד להקשיב, העלאת בטחון עצמי לילדים, מדריך אישי, מה עושים כשהילד חושש למות, איך לגרום לילד להצליח בלימודים, חינוך ילדים בגיל, איך לעזור לילד בלי בטחון, איבחון הפרעות קשב, ניהול כעסים אצל ילדים, איך לחנך ילדים בגיל קטן, ייעוץ לחרדות אצל ילדים, הילד מקבל בלאק אאוט, אימון אישי, כיצד לראיין עובדת עם ילדים, עיצוב התנהגות אצל ילדים, רגשות אשם אצל ילדים,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
5:29מוטיבציה לילדים, איך לגרום לילד להאמין בעצמו? איך לבנות ביטחון עצמי אצל ילדים? איך לבנות ערך עצמי לילדים? איך לגרום לילד לא לפחד מכישלון? איך לנסח משפטי מוטיבציה? איך לגרום לילד לחשוב חיובי? הדרכת הורים
האם משפטי מוטיבציה חיוביים תמיד מועילים לילדים?

שימוש במשפטי מוטיבציה חיוביים לילדים יכול לחזק את ביטחונם העצמי ואת הערך העצמי שלהם, אך חשוב להקפיד שהמשפטים יהיו נכונים ומחוברים למציאות. משפטים שמגזימים ביכולות הילד, כמו "אתה סופרמן ואתה יכול לעוף באוויר", עלולים לגרום לתוצאה ההפוכה. ילד שישמע זאת עשוי להרגיש טוב לזמן קצר, אך כשינסה ויכשל, הוא יחווה נפילה כואבת בביטחון העצמי שלו. מצד שני, גם אמירות שמצמצמות את היכולת האמיתית של הילד או שמציגות אותו כמוגבל ללא צורך, עלולות להזיק לו ולמנוע ממנו להתפתח.

לכן, הדרך הנכונה היא להימנע משני הקצוות: לא להפריז בשבחים מוגזמים ולא להמעיט בערכו של הילד. משפטים מאוזנים כמו "תן לעצמך צ'אנס להצליח" או "בוא תנסה הכי טוב שאתה יכול" הם המשפטים הנכונים לשימוש, מכיוון שהם אינם יוצרים ציפייה לא מציאותית ולא מלחיצים את הילד, אלא מעודדים אותו להתנסות ולגלות את יכולותיו האמיתיות.

איך לעודד ילד שחושש מכישלון במבחן?

כאשר ילד חושש מכישלון במבחן, נטיית ההורים היא לומר לו משפטים כמו "אתה בטוח תצליח". הבעיה עם המשפט הזה היא, שאם הילד ייכשל בסופו של דבר, הוא יאבד אמון גם במשפטים הללו וגם בעצמו. הכישלון לאחר משפט מוטיבציה כזה עלול לגרום לו לחשוב שהוא חסר יכולת לחלוטין, וההשלכות עשויות להמשך גם לפעמים שבהן באמת תהיה לו יכולת להצליח. הילד פשוט יפסיק לנסות מחשש לחוות שוב כישלון.

הגישה הנכונה היא לעודד את הילד בעזרת משפטים מציאותיים וחיוביים שמעודדים מאמץ והתנסות, ללא הבטחת הצלחה ודאית. דוגמאות למשפטים כאלה הן:
  • "תן לעצמך צ'אנס להצליח."
  • "בוא תנסה הכי טוב שאתה יכול."
  • "תמיד יש אפשרות שתצליח יותר."
  • "לא משנה מה היה עד עכשיו, תמיד אפשר להשתפר."
  • "בוא תגלה את היכולות האמיתיות שלך."
כיצד לבנות ביטחון עצמי אצל ילד שמקבל ציונים נמוכים?

כאשר ילד מקבל באופן עקבי ציונים נמוכים, חשוב להדגיש לו שהמצב הקיים אינו חייב להישאר לנצח. המטרה היא לשכנע אותו שלמרות שהוא התקשה עד עכשיו, תמיד קיימת האפשרות להשתפר בעתיד. המסר צריך להיות שהוא לא חייב להישאר במצב של כישלון ושיש לו את היכולת והאפשרות להתפתח.

משפטים מתאימים לשימוש במקרים כאלה הם:
  • "לא משנה כמה הצלחת עד עכשיו, תמיד יש אפשרות להשתפר."
  • "אף פעם אל תמנע מעצמך לנסות שוב."
  • "תמיד אפשר לגלות כמה רחוק אתה מסוגל להגיע."
  • "המאמץ שאתה עושה חשוב ומוערך."
  • "גם אם עד היום לא הצלחת, זה לא אומר שלא תצליח בעתיד."
חשוב להימנע ממשפטים שעלולים ליצור לחץ או תחושה של שיפוט שלילי על הילד, ולהדגיש שהמאמץ וההתנסות חשובים בדיוק כמו התוצאה הסופית.

מדוע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים מזיקים לביטחון העצמי של ילדים?

ילד ששומע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים, כמו "אתה יכול הכול", עלול לאמץ אותם לזמן קצר. אך כשהוא ייתקל במציאות המנוגדת להבטחה הזו, הביטחון שלו ייפגע משמעותית. לדוגמה, ילד ששמע "אתה בטוח תצליח במבחן" ובסוף נכשל, עלול להסיק שהוא לא מספיק טוב ושאין לו את היכולת להצליח בעתיד.

ההשפעה המצטברת של המשפטים הלא מציאותיים על הילד היא שהוא עלול להפסיק לנסות ולהתמודד עם אתגרים חדשים, גם כאשר יהיו לו הכישורים והיכולת להצליח. סיפור הפיל הוא דוגמה מפורסמת לכך: הפיל הקטן האמין שהוא יכול לברוח אך נכשל שוב ושוב, וכשהוא גדל כבר הפסיק לנסות, אף על פי שהיה לו את הכוח להצליח. הכל החל ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים שהוא האמין בהם, שהובילו לכישלון ואיבוד האמון העצמי.

מהי הדרך הנכונה לנסח משפטי מוטיבציה לילדים?

כדי להימנע מהנזקים שעלולים להיגרם ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים, חשוב לנסח משפטים שמעודדים את הילד להתמודד ולהתנסות, אך אינם מבטיחים הצלחה מראש. הניסוח צריך לעודד התפתחות אישית, מאמץ וחקר עצמי, בלי ליצור לחץ או ציפייה לא מציאותית.

דוגמאות למשפטי מוטיבציה יעילים ונכונים הן:
  • "אתה לא יודע עד כמה אתה מסוגל."
  • "בוא תבדוק שוב את הגבולות שלך."
  • "תמיד אפשר להשתפר."
  • "המאמץ שלך הוא חלק מההצלחה."
  • "אתה תמיד יכול לנסות עוד פעם אחת."
משפטים מסוג זה הם הדרך הנכונה לחיזוק הביטחון העצמי, לחשיבה חיובית ולבניית הערך העצמי של ילדים בצורה ארוכת טווח ובריאה, כי הם יוצרים תחושת אמון עצמי בלי לייצר אכזבות מיותרות.
האם כדאי לעודד ילד במשפטים חיוביים גם כשהם לא נכונים?

לעודד ילד בעזרת משפטי מוטיבציה חיוביים זה דבר טוב, אבל חשוב שהמשפטים יהיו נכונים ומחוברים למציאות. לומר לילד שהוא "סופרמן ויכול לעוף באוויר" אולי יחזק לו לרגע את הביטחון, אך ברגע שהוא ינסה וייכשל, זה יהרוס לו את הביטחון העצמי באופן מוחלט. מנגד, לומר לילד שהוא מוגבל או שאינו יכול לעשות משהו שהוא כן יכול, גם זה בעייתי, כי זה מגביל את הפוטנציאל שלו. לכן, צריך להימנע משני הקצוות - לא לשבח באופן מוגזם ושקרי, וגם לא להקטין או להגביל אותו שלא לצורך.

איך לעודד ילד שפוחד מכישלון במבחן?

כאשר ילד מפחד להיכשל, המשפט "אתה בטוח תצליח" אינו פתרון נכון, כי אם הוא ייכשל בפועל, הוא עלול לאבד אמון לא רק במשפטי העידוד שנאמרו לו, אלא גם בעצמו ובסביבה. משפט כזה אומנם נותן ביטחון רגעי, אבל יוצר לחץ וסטרס סמוי. הילד לומד שאם אמרו לו שהוא בטוח יצליח ובכל זאת נכשל, אז אולי הוא באמת חסר יכולת, והאמון שלו נפגע קשות. מצב כזה עלול לגרום לכך שבעתיד, גם כשהילד יוכל להצליח באמת, הוא כבר לא ינסה כלל, מחשש לחוות שוב כישלון כמו בפעמים הקודמות.

הדרך הנכונה היא להשתמש במשפטים מציאותיים יותר, כגון:
  • "תן לעצמך צ'אנס להצליח."
  • "בוא תנסה הכי טוב שאתה יכול."
  • "תמיד יש אפשרות שתצליח יותר."
  • "לא משנה מה היה עד עכשיו, תמיד אפשר להשתפר."
  • "בוא תגלה את היכולות האמיתיות שלך."
אלו משפטים שמעודדים את הילד לחשוב חיובי בלי לשקר, כי הם לא מבטיחים הצלחה מוחלטת אלא מאפשרים לו להתנסות, לנסות ולהתמודד.

איך לבנות ביטחון עצמי אצל ילד שקיבל ציונים נמוכים עד עכשיו?

כאשר ילד חווה כישלונות קודמים ומקבל ציונים נמוכים במקצוע מסוים, חשוב להעביר לו את המסר הברור שהמצב הנוכחי שלו אינו מחייב שיישאר כך תמיד. יש לומר לו שיש לו תמיד אפשרות להשתפר, ושהוא עדיין יכול לגלות יכולות חדשות. חשוב לא לומר לו דברים שיגרמו לו להרגיש לחץ או שיפוט שלילי, אלא להראות לו שהמאמץ חשוב לא פחות מהתוצאה.

משפטי מוטיבציה מומלצים לילדים עם קשיים לימודיים:
  • "לא משנה כמה הצלחת עד עכשיו, תמיד יש אפשרות להשתפר."
  • "אף פעם אל תמנע מעצמך לנסות שוב."
  • "תמיד אפשר לגלות כמה רחוק אתה מסוגל להגיע."
  • "המאמץ שאתה עושה חשוב ומוערך."
  • "גם אם עד היום לא הצלחת, זה לא אומר שלא תצליח בעתיד."
למה משפטים שקריים של מוטיבציה עלולים לפגוע בביטחון העצמי של הילד?

כאשר ילד מקבל מסרים מוטעים של "אתה יכול הכול", הוא עשוי להאמין בהם לזמן קצר עד הרגע שבו המציאות תפריך אותם. ברגע זה, הביטחון שלו ייפגע באופן קשה. למשל, אם אומרים לילד "תאמין שאתה בטוח תצליח במבחן", והוא נכשל במבחן, הוא עלול להסיק מסקנות שליליות על עצמו ועל היכולות שלו. ההשפעה המצטברת של כישלונות אחרי משפטים שקריים היא אובדן האמון של הילד בעצמו, חוסר נכונות להתמודד עם אתגרים עתידיים, והפחתה משמעותית בביטחון העצמי ובערך העצמי שלו.

דוגמה נוספת לכך היא סיפור הפיל: כשהפיל היה קטן, הוא האמין שהוא יכול לברוח וניסה שוב ושוב, אך הוא נכשל בכל פעם. לאחר מכן הוא כבר הפסיק להאמין בעצמו, גם כשכבר גדל והפך לפיל חזק ויכול היה להשתחרר בקלות. הכל התחיל מכך שהפיל חשב חיובי באופן שקרי על יכולותיו, נכשל, ואיבד את האמון ביכולת שלו. באותו אופן, כאשר ילד מאמין בצורה לא מציאותית שהוא מסוגל לעשות משהו שאינו מסוגל לו באמת, הוא עלול להפסיק לנסות גם בעתיד, כשבאמת יהיה לו את הכוח והיכולת להצליח.

כיצד לנסח משפטי מוטיבציה לילדים בצורה נכונה?

הניסוח הנכון של משפטי מוטיבציה לילדים צריך להיות כזה שנותן מוטיבציה מבלי ליצור ציפיות לא מציאותיות. משפטי מוטיבציה יעילים לילדים הם כאלה שמעודדים את הילד לנסות, להתמודד ולהתאמץ, מבלי להבטיח לו מראש הצלחה מוחלטת.

משפטים נכונים לדוגמה:
  • "אתה לא יודע עד כמה אתה מסוגל."
  • "בוא תבדוק שוב את הגבולות שלך."
  • "תמיד אפשר להשתפר."
  • "המאמץ שלך הוא חלק מההצלחה."
  • "אתה תמיד יכול לנסות עוד פעם אחת."
לסיכום, כדי לחזק את הביטחון העצמי והערך העצמי אצל ילדים, ולהביא אותם לחשיבה חיובית, חשוב להשתמש במשפטי מוטיבציה שמעודדים ניסיונות חדשים, לא משפטים המבטיחים הצלחה מובטחת מראש. משפטים נכונים ישמרו על אמון הילד בעצמו, ימנעו אכזבות מיותרות ויחזקו את ביטחונו העצמי לטווח הארוך.
ש: האם להגיד לילד משפטים מעודדים חיוביים כדי לחזק אותו.

אליעד: כן למה לא?

ש: שהם לאו דווקא נכונים.

אליעד: מה זאת אומרת, רגע תאמין שאתה סופרמן שאתה יכול לעוף באוויר מה לדוגמה נגיד בא נראה מה בטוח נכון להגיד לילד "תקשיב אתה סופרמן אתה יכול לעוף באוויר" זה יתן לו המון ביטחון עצמי.

ש: לא הוא גם יודע שהוא לא.

אליעד: את פה בכלל אז אני שואל שאלה, עכשיו אם אתה תגיד לו אתה סופר מן אתה יכול לעוף באוויר זה יתן לו הרבה תחושת ערך כן עד שהוא ינסה ויפול נכון יפה אז זאת אומרת וודאי לנו שאם הוא בטוח לא יכול לעשות את זה למרות שאנחנו נפמפם לו את האגו למספר שניות עד שהוא ינחת בקרקע אנחנו לא נגיד לו את זה זה נכון יפה, להגיד לו "תקשיב אתה נכה אתה לא יכול ללכת" כשהוא יכול ללכת אנחנו כנראה גם לא נגיד לו כי אנחנו נגביל אותו נכון אז מה השאלה בעצם איפה השאלה אם לשקר אותו קצת מה השאלה אם זה לא נכון למה שנגיד לו.

ש: נניח הוא מפחד מאוד מהמבחן ואני רוצה לעודד אותו שלא יפחד הוא יצליח אתה תצליח כאילו נכון יש סיכוי שהוא לא יצליח להגיד לו את זה איך להגיד לו את זה.

אליעד: חכי את פה או לא פה.

ש: לא אמרתי לך שלא.

אליעד: אז אם את לא פה אני לא אדבר איתך כי אמרתי חכי את המשכת את השאלה, עכשיו היא אמרה אני רוצה לעודד אותו שלא יפחד שהוא יצליח וזה נכון אבל זה שקר כי אם הוא מפחד להיכשל יש שתי אפשרויות או לא משנה אם תיכשל או אתה בטוח תצליח, עכשיו היא רוצה לפתור את הבעיה רק דרך אתה בטוח תצליח ומה האמת שלהגיד למישהו אתה תצליח את מתישהו תסבלי הרבה יותר ההוא שקרא את השלט "אל תפחד אתה תצליח" אולי את מחזקת לו את הביטחון אבל אחרי שהוא יכשל פעם ראשונה פעם שנייה איבדת אותו אחר כך גם כשהוא יוכל להצליח הוא לא יגש למבחן כי אמרו לו שהוא יצליח וזה לא עבד אז גם כשיהיה בטוח שהוא יכול להצליח הוא לא יגש למה כי הוא אומר "אבל גם פעם חשבתי שאני יכול להצליח ולא הצלחתי נכשלתי" ולכן זה לא הניסוח הנכון.

אם ילד לדוגמה נגיד אומר "אני מפחד להיכשל במבחן, תקשיב תן לעצמך צ'אנס להצליח" זהו "בוא תנסה להצליח במבחן ותראה מה אתה יכול לעשות הכי טוב" לא יודע משפטים כאלה כאילו מי אמר תאמין בעצמך כאילו מה זה אומר תאמין בעצמך ואם הוא לא יצליח מה יקרה. את הבנת או לא הבנת או שלא מקובל עלייך התשובה מה התשובה הייתה?

ש: לנסח את זה קצת אחרת.

אליעד: נכון במשפטים שלא יוצרים לו סטרס שהוא חייב להצליח ולא משפטים שקריים אם אתה תשקרי אותו פעם פעמיים שלוש אין משמעות יותר למשפטים האלה ואז גם אין משמעות למשפטים גם הוא איבד אמון במערכת גם הוא איבד אמון בעצמו והכל בגלל שאמרת לו להאמין בעצמו במשהו שהוא לא יכול כשאת אומרת לו תאמין שתצליח והוא לא מצליח דפקת לו את כל רצף ההמשך. הבנו את זה פשוט אתה מסכים?

ש: רגע שנייה.

אליעד: מה את אומרת?

ש: אז מה היא בעצם צריכה לומר לו אתה תעשה את המאמצים האישיים שלך.

אליעד: מה הבעיה של הילד איך הכל מתחיל?

ש: שנגיד הוא מרגיש שהוא לא מצליח במקצוע מסוים וחשוב לנו לתת לו הרגשה שאם עד עכשיו הוא לא הצליח וכל הציונים שלו הם מאוד נמוכים זה עדיין לא אומר שהוא חייב להישאר במצב הזה ומאוד יכול להיות שהוא כן יכול להשתפר.

אליעד: אז אפשר לכתוב כשמוכרים למישהו לוטו מה כותבים לו בלוטו אתה יכול להצליח נכון ואם הוא לא יצליח אבל אתה יכול נכון.

ש: נכון.

אליעד: יפה "אתה יודע לא משנה מה קרה עד עכשיו אתה תמיד יכול להצליח יותר" או "תמיד תראה את האפשרות שלך להצליח עוד יותר" או "בוא תיתן לעצמך צ'אנס לגלות את היכולות שלך" זהו.

ש: או גם עצם זה שאתה עושה מאמץ ואתה לומד.

אליעד: היא מדברת על שילוט שזה משהו שצריך להתאים לכולם היא לא אומרת משהו פרסונלי לילד אם זה פרסונלי לילד אפשר להגיד לו משהו אחר אפשר להגיד לו "תקשיב תבין אתה בסדר איך שאתה אבל בא תנסה בא תראה" זה אם זה פרסונלי זה משהו אחר אנחנו צריכים איזה סלוגן כזה סלוגן שאומר "אתה לא יודע כמה אתה יכול" או "אתה תמיד יכול עוד" או "אף פעם אל תמנע מעצמך לנסות שוב" או "מה שהיה אתה תמיד יכול שיהיה יותר טוב" משפטים כאלה לא משפטים של "אתה בטוח" בטוח אתה תדפוק אותו רוב האנשים שחושבים שלילי זה כי מתישהו הם חשבו חיובי לא עבד להם והם עברו לשלילי אתה מאמין בעצמך זה לא מצליח ואז אתה מפסיק להאמין בעצמך ואז גם כשאתה יכול אתה אומר אני לא יכול.

יש את הסיפור על הפיל נכון כשהוא היה קטן והוא רצה לברוח וניסה והוא לא הצליח ואז גם כשהוא גדל הוא לא הצליח למה כי הוא האמין בעצמו שהוא יכול הוא לא באמת יכל לברוח אבל הוא אמר אני אברח והוא לא הצליח ואז הוא אמר "טוב אני לא יכול" ואז גם כשהוא יכול הוא לא מנסה, הכל מתחיל בזה שהוא שיקר את עצמו שהוא חשב חיובי ברגע שהוא חשב חיובי הוא אמר אני יכול ואז הוא לא הצליח ואז נדפק. אמת או לא?
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים ... וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים ... מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה ... על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. ... יעילה לטווח הארוך. לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש שמשהו רע יקרה לו. האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של ה
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם ... האבחון גורמת לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות ... ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל ... זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. סיכום ... אותן נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח ... ואינה נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים ... מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש ... כך שגם אם החשש יתגשם, הוא לא יראה בזה משהו רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר ... בדיוק קרה לו? האם יכול להיות שאתה מתבלבל בין כאב חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות ... שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה ... מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך ...
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, שאולי טובה יותר. כלומר, היא חושבת שאולי עדיף להמתין לזוגיות כי אז החוויה תהיה טובה יותר, מושלמת יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול או לקבל עבודה חדשה, שבה תמיד יש פחדים ודאגות לגבי מה יהיה אם. האם ... אז החוויה תהיה טובה יותר. אליעד מסביר לה שמצב כזה לא קיים, כי בכל החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם בטווח הארוך, בעוד שנים רבות, לא יהיה הבדל משמעותי בין שתי ... לעשות, ולא לחשוב שהאפשרות השנייה תהיה מושלמת יותר. אליעד אומר שבסופו של דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. כיצד להתמודד עם הפחד שאולי ההחלטה שגויה? אליעד מסביר לה איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם סדרה אינסופית של בחירות, כשכל בחירה מביאה איתה יתרונות וחסרונות. אליעד מציע ... הן שוות מבחינת הסיכון והתוצאה הסופית. בסוף, אליעד מציע לה פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על מוטיבציה לילדים, איך לגרום לילד להאמין בעצמו? איך לבנות ביטחון עצמי אצל ילדים? איך לבנות ערך עצמי לילדים? איך לגרום לילד לא לפחד מכישלון? איך לנסח משפטי מוטיבציה? איך לגרום לילד לחשוב חיובי? הדרכת הורים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
חינוך ילדים וחיים טובים - הספר על: ילד, בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, גידול ילדים, איך לחנך ילדים, איך לגדל ילדים מאושרים, חרדות של ילדים, אתגרים בחינוך ילדים, חינוך ילדים, איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לנהל את הזמן? איך לחנך ילדים? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור אהבה? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להיגמל מהימורים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפרש חלומות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית ועוד...

הצלחה ושקט נפשי אמיתי - הספר על: גידול ילדים, ילד, איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: בעיות בחינוך ילדים בעיתיים, מי ברא את אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם הכל אפשרי? למה יש רע בעולם? האם יש משמעות לחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? מה המשמעות של החיים? למה העולם קיים? האם יש או אין אלוהים? בשביל מה לחיות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם באמת הכל לטובה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? איך להנות בחיים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש בחירה חופשית? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Education-of-Children.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון לחינוך ילדים, יועץ להורים וילדים, יועץ חינוכי בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Education-of-Children.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2183 שניות - עכשיו 21_08_2025 השעה 01:49:56 - wesi25