ילד לא רוצה ללמוד, איך להסביר דברים? מיומנויות תקשורת, חינוך ילדים, איך להסביר לילדים? איך לשכנע ילדים? שיטות חינוך, שיטות הוראה, לגרום לילד ללמוד, לגרום לילד לרצות למשהו, הדרכת הורים, חלק 1

ילד לא רוצה ללמוד, איך להסביר דברים? מיומנויות תקשורת, חינוך ילדים, איך להסביר לילדים? איך לשכנע ילדים? שיטות חינוך, שיטות הוראה, לגרום לילד ללמוד, לגרום לילד לרצות למשהו, הדרכת הורים, חלק 2 מה עושים כאשר ילד לא רוצה ללמוד? איך לשכנע ילדים ללמוד? בהרצאה זו, אליעד כהן דן בשיטות חינוך והוראה על מנת לשכנע ילדים ללמוד ולרצות להשקיע בלימודים. הוא מציע מספר רעיונות ועקרונות שמסייעים בהבנת הדרך בה ילד חושב ומרגיש כלפי לימודים, וכיצד הורים יכולים להתנהל מול ילדים במצבים כאלה. החלק הראשון בהרצאה מתאר דיאלוג בין שני אנשים, אחד מהם מייצג הורה לילד שלא רוצה ללמוד. בתחילת השיחה, הורה מנסה לשוחח עם הילד על כך שהוא לא רוצה להשתתף בשיעור. הילד מציין שהוא מעדיף לשחק בבית או לעסוק בפעילויות אחרות ולא מוכן להשתתף בשיעור. השיחה מתפתחת וההורה מנסה להבין עד כמה השיעור חשוב לילד, תוך שהוא שואל אם הילד בכלל חושב שהשיעור הזה חשוב. לאור הדיאלוג, עולה השאלה: כיצד אפשר לגרום לילד להבין שהשיעור חשוב לו, אם הוא לא רואה בו ערך? אליעד מציע כמה גישות בהן אפשר להשתמש כדי לשכנע ילד ללמוד, כאשר הוא מציין ששיחה ישירה ושימוש בהיגיון הם חלק מהפתרונות. הוא מסביר שהורה צריך לחשוב מה באמת חשוב לו - האם חשוב לו שהילד ילמד את השיעור הזה או שיש בעיות אחרות שצריך לשים עליהן דגש? אליעד מציע שגם אם הילד לא רואה ערך בלימודים, ההורה יכול לנסות להראות לו את התועלת בצורה שתעניין אותו, כמו להסביר איך למידה עשויה ... עניין בלמידה. הוא מסביר שהשיעור לא חייב להיות מעניין כדי שהתלמיד ילמד אותו. במקום זאת, צריך לשנות את גישת הילד כלפי השיעור ולמקד אותו בתועלת האישית שהוא עשוי להפיק ממנו. כדי לעשות זאת, יש להתחיל בהבנת הילד ולהקשיב לדעותיו והרגשותיו כלפי הלמידה, מבלי לנסות לכפות עליו את דעת ההורה או את הדרך בה הוא רואה את ... הסברת תועלות. בעוד שאיומים עשויים להוביל להישגים זמניים, השפעתם לטווח ארוך פחותה. על פי אליעד, הדרך היעילה ביותר לשכנע ילד ללמוד היא לשוחח עמו על היתרונות של הלמידה ולבנות עמו שיחה פתוחה שבה הוא מבין את הסיבות ללמידה ומסכים ... להתמודד עם תלמיד שלא מעוניין ללמוד מקצוע מסוים, כמו מתמטיקה. הוא מדגיש שההסבר המועיל ביותר יהיה לא להכריח את הילד ללמוד את המקצוע אלא להראות לו את היתרונות הכלליים של הלמידה - לדוגמה, איך מתמטיקה תורמת לפיתוח החשיבה הלוגית ... מסביר שצריך לשנות את הגישה כלפי הלמידה - לא כל דבר צריך להיות מעניין כדי ללמוד אותו, אך על הילד להבין את הערך של מה שהוא לומד. בהקשר הזה, הוא מציין שצריך לחפש דרכים להפוך את הלמידה למשהו שמעניין את הילד, גם אם מדובר בנושאים שבעיניו הם משעממים. הוא טוען שכל ילד יכול למצוא עניין בלמידה אם הוא מבין את התועלת האישית שמגיעה מהשקעה בה. לסיום, אליעד מציע להורים את החשיבות בהבנת המניעים של הילד, ולהתנהל עם הילד בגישה שמכבדת את תחושותיו. הוא ממליץ להורים לשוחח עם הילד בכנות, ולהציג את הלמידה כדרך לשיפור והעצמה אישית, ולא כמשהו חיצוני שנכפה עליהם. איך לשכנע ילד ללמוד? שיטות חינוך והוראה הדרכת הורים מיומנויות תקשורת עם ילדים איך להסביר לילדים? שיטות להשראת עניין בלימודים

הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...

קל לתת עצות לאחרים, קל לחלק עצות לאחרים, תוכניות יעוץ, קאוצינג, חינוך ילדים, מאמנים אישיים, פסיכולוגים, יועצים, מטפלים, להיות מאמן אישי, לטפל באחרים, סופר נני, משפחה חורגת, לחנך ילדים למה יותר קל לתת עצות לאחרים מאשר לעזור לעצמך? ההרצאה עוסקת בשאלה למה הרבה יותר קל לתת עצות לאחרים ... עובד? הבעיה העיקרית במתן עצות היא שאנחנו לא מבינים את הצדדים השונים של הבעיה. לדוגמה, הורים שמבקשים להדריך את ילדיהם לא תמיד מבינים את כל ההשלכות של הצעדים שהם מציעים. כל פעולה שאנחנו מבצעים, בין אם מדובר בחינוך ילדים או במתן עצות, יש לה יתרונות אך גם חסרונות. אם הורים שואלים את הילד לאן הוא רוצה ללכת, הם יכולים להרגיש שהם מכבדים אותו, אך ההחלטה הזו גם יוצרת חסרונות - הילד עלול להרגיש שכל דבר אפשרי וכל זמן הוא זמן פנוי. האם כל פתרון בעצם יוצר בעיה אחרת? כל פתרון ... לבעיה אחרת. לדוגמה, אם אנחנו בוחרים להימנע מהתמודדות עם מהות הבעיה ופותרים אותה בדרכים מסוימות, כמו במקרים של טיפול בילדים או חינוך, אנחנו לא באמת פותרים את הבעיה בצורה יסודית. לפעמים הפתרון שנראה טוב יכול להביא לנזקים עתידיים. זה ... הפתרונות האלה. האם יש יתרון או חיסרון בשיטות החינוך השונות? יש יתרונות וחסרונות לשיטות חינוך שונות. לדוגמה, במקרים של ילדים או טיפול בילדים, כל החלטה שההורה מקבל יכולה להיתקל במצבים שבהם יש צורך להתפשר. יש הורים שמנסים להימנע להיכנס לדינמיקה בעייתית, אך ... תוכניות טיפוליות? האם כל פתרון יוצר בעיה אחרת? למה קשה להתמודד עם עצמך? איך שיטות חינוך שונות משפיעות על ילדים?

ילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדים איך להתמודד עם ילד שלא אוהב ללמוד? אליעד כהן מציג בעיה נפוצה בהורים ומחנכים: מה לעשות עם ילד שלא אוהב ללמוד או לא מתעניין בבית הספר, במיוחד אם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז או קשיי למידה. לפי אליעד, בעיית קשב וריכוז אצל ילדים לא נובעת מחוסר יכולת להתרכז בכלל, אלא מכך שהילד לא מוצא עניין ספציפית במה שמנסים ללמד אותו. למשל, ילד יכול להתרכז מצוין באיסוף שוקולדים או בצפייה בטלוויזיה, אבל כשהוא מגיע ללימודים - הוא מאבד עניין. ההיגיון כאן הוא פשוט: אנשים מתרכזים במה שהם חושבים שיעשה להם טוב, ואם הלימודים לא נתפסים כטובים, הילד לא יתרכז. איך לגרום לילד להתרכז בלימודים בלי איומים ובלי שוחד? לפי אליעד, קיימות שתי דרכים מרכזיות לגרום לילד להתרכז בדבר שהוא לא אוהב: או ליצור מצב שבו הלימודים יביאו לילד תועלת שהוא מאוד רוצה, או ליצור מצב שבו אם הוא לא ילמד, יקרה לו משהו רע שהוא מאוד לא רוצה. אך אליעד מבהיר ששתי האפשרויות הללו (שוחד ואיומים) אינן טובות לטווח הארוך. למשל, אם נגיד לילד שאם הוא יצליח במבחן הוא יקבל פרס שהוא מאוד רוצה, הילד תמיד ירצה פרס גדול יותר, כמו בית או מכונית, או אפילו מטוס. ואם נאיים עליו, באיזשהו שלב האיום יאבד את האפקטיביות שלו. האלטרנטיבה שאליעד מציע היא ללמד את הילד לחשוב ולהפעיל את השכל בתוך הדברים שהוא כבר אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילד מתעניין בבובות, במקום להגיד לו עזוב את הבובות, בוא תלמד, אפשר להמשיך לשחק איתו בבובות אבל להעלות את רמת הקושי במשחק, כך שהילד יידרש להפעיל שכל כדי להמשיך לשחק. דוגמה מעשית: אפשר להמציא שמות לבובות, להחליף ביניהן שמות, לכתוב שלטים ואותיות שיחייבו את הילד לקרוא ולכתוב כדי להמשיך ליהנות מהמשחק. כך הילד ירצה ללמוד מיוזמתו כי הלמידה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממה שהוא אוהב. איך לגרום לילד לחשוב באופן מעמיק דרך תחומי העניין שלו? אליעד מדגים גם כיצד להפעיל שכל דרך משחק כדורגל. אם ילד אומר שהוא לא אוהב ללמוד אבל כן אוהב לשחק כדורגל, אפשר להפוך את המשחק למקום שבו הוא מפעיל את המחשבה. לדוגמה, להסביר לילד ששחקני כדורגל טובים צריכים להפעיל שכל כדי להבין איך השחקן היריב חושב ואיך לנצח במשחק. אפשר לנתח איתו מהלכים ... בראש של השחקן היריב כשהוא החליט על פעולה מסוימת, ואיך אפשר לשפר את המשחק בעזרת אסטרטגיה. לפי אליעד, ככל שהילד יתרגל להפעיל את המחשבה דרך הדברים שמעניינים אותו, כך הוא ישתפר ביכולת שלו להפעיל את המחשבה בתחומים אחרים. מה ... והחקירה המתמדת, המוח מתפתח, וכך גם מתפתחת היכולת של האדם לראות את האמת ולהגיע למטרות גבוהות יותר. איך ללמד ילד שלא רוצה ללמוד? טיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים איך לפתח את השכל של הילד? כיצד לטפל בהפרעות נפשיות? איך לגרום לילד להתרכז בלימודים? האם יש סתירה בין משחק ללימודים? עכשיו השאלה היא כזאת נגיד לדוגמה ילד שלא מעניין אותו הלימודים או בית הספר, אז בא נניח שאנחנו רוצים שהילד ילמד נגיד שאנחנו רוצים שהוא יחכים ככה אנחנו רוצים, ואנחנו רוצים שהוא יחכים ולכן נגיד שולחים אותו לבית הספר ... אפשרות אחת זה להגיד טוב בא ננסה להכריח אותו לאיים עליו. דרך אגב איך פותרים בעיית קשב וריכוז אצל ילד או אצל בן אדם, במה בן אדם מתרכז? במה שהוא חושב שעושה לו טוב ולכן ניקח את מה שהוא ... לו כן להיות חכם למרות שלא מעניין אותו הלימודים זאת השאלה. ש: איך עוד פעם? אליעד: נגיד שיש לך ילד שלך הוא הולך לבית הספר עכשיו אנחנו רוצים שהוא ילמד לקרוא ולכתוב אנחנו רוצים שהוא ילמד מתמטיקה, מחויב לנו ... אז איך אנחנו יכולים ללמד אותו לקרוא ולכתוב או כל דבר שהוא לא דרך המסגרת הרגילה. נגיד שיש לך ילד לדוגמה נגיד סתם, שהוא נגיד רואה בובספוג נגיד אבל מה לעשות שגם כשהוא מתבגר הוא ממשיך לראות את זה או נגיד הוא משחק עם בובות למרות שהוא מתבגר או נגיד שהוא משחק במשחקים של ילדים קטנים למרות שהוא כאילו מתבגר אז השאלה היא ואז יש כאלו הורים שזה מפריע להם אז יש כאלו שיגידו זה ... משחק עם בובות. מה לעשות איך אפשר להעביר אותו לעולם של הבוגרים למרות שהוא ממשיך להתעסק עם הדברים של הילדים הקטנים, תשובות מה התשובה? ש: ללמד אותו לבדוק מה האמת. אליעד: מה זאת אומרת פרקטית, מה לעשות פרקטית? ש: ... אתה כל היום משחק בהפסקה איך תלמד. ש: הבנת המשחק כאילו משתנה כאילו. אליעד: שמה? ש: כשאתה צעיר כשאתה ילד אז אתה משחק בבובות אבל כאילו כשהוא מבוגר יותר. אליעד: לך יש נכד מה את רוצה שהוא יהיה יותר ... שהיה קונפליקט כזה למה כי הכל תלוי איך המוח חושב על מה שהוא עושה. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד ילד משחק בבובות וזה מה שהוא אוהב לשחק בבובות כל פעם כשאתה אומר לו בוא תלמד הוא אומר לא אני ... איתו בבובות אבל תעלה את הרף של המשחק בבובות תיצור עומק בתוך המשחק בבובות. נגיד לדוגמה נגיד שרוצים ללמד ילד לקרוא וההוא משחק בבובות בוא ניצור איזה דבר שהוא יצטרך לקרוא בשביל לשחק בבובות לא אל תשחק בבובות בוא ... זה לא יכול להיות חכם אין פתרון אבל זאת לא האמת כי כל דבר בעולם השאלה איך עושים אותו. ילד לצורך העניין מעניין אותו לעשות פעולה מסוימת זה מה שמעניין אותו, עכשיו אפשר להילחם להגיד לו אל תעשה את ...

ילד לובש בגדי נשים, בן שרוצה להיות בת, זהות מגדרית אצל ילדים, נטייה מינית אצל ילדים, בני לובש בגדי נשים, בת שרוצה להיות בן, ילד שמשחק רק עם בנות, טרנסגנדר, נטייה מינית משתנה, טיפולי המרה, חלק 2 האם ילד שנולד בגוף גברי יכול להרגיש שהוא אישה? אליעד כהן מסביר שכשמדברים על ילד שנולד בגוף של גבר או בגוף של אישה, זו עובדה פיזית ברורה. אולם כאשר אומרים שילד נולד כאישה בתוך גוף של גבר או להפך, זאת כבר פרשנות ולא עובדה מוחלטת. אליעד מסביר שילד כשהוא נולד, אינו יודע כלל מה זה גבר או אישה, מכיוון שאלה מושגים חברתיים, והוא לומד אותם רק דרך החינוך והחברה שמסביבו. הדוגמה שאליעד נותן היא לגבי ילדים בחנות צעצועים. הוא שואל האם ילד קטן שנכנס לראשונה לחנות צעצועים יבחר בבובה בגלל שהוא נולד בתוכו בת? אליעד אומר שגם אם נניח שהילד בוחר לשחק עם בובות או עם כלי רכב ללא התניה חברתית קודמת, זה עדיין לא מוכיח בהכרח שהוא נולד ... נטייה מסוימת להעדיף משחקים מסוימים, אבל לא בהכרח שיש לו זהות פנימית אחרת. האם נטייה מגדרית או מינית אצל ילדים היא מולדת או נרכשת? אליעד מסביר שהשאלה אם נטייה מגדרית או מינית היא מולדת או נרכשת אינה כל כך ... באמת רוצה, ואם הוא מבין כיצד הרצונות שלו נוצרים. האם אפשר לשנות נטייה מינית? האם טיפולי המרה באמת עובדים? ילד שרוצה להיות ילדה, מה עושים? האם נטייה מגדרית היא מולדת או נרכשת? זהות מגדרית אצל ילדים בן שמשחק רק עם בנות

הדרכת הורים, הילד לא רוצה ללכת לבית ספר, הילד עושה בעיות בבוקר, הילד לא קם בבוקר, הילד לא רוצה ללכת לגן, הילד לא רוצה להתקלח, הילד לא רוצה לאכול, איך לשכנע ילד? חינוך ילדים, למה הילד לא מקשיב לי? בעיות משמעת אצל ילדים למה הילד לא רוצה ללכת לבית הספר בבוקר? הורים רבים נתקלים בבעיה שילדים לא רוצים ללכת לבית הספר או לגן, בעיקר בשעות הבוקר. אליעד כהן מסביר לעומק שהקושי נובע בדרך כלל מרצון סמוי או גלוי של הילד להשיג משהו - תשומת לב, אהבה, שליטה או ניסיון להעניש את ההורה על דבר כלשהו. הדוגמה הנפוצה ביותר היא שהילד לא רוצה לקשור את הנעליים בבוקר, ומעכב בכך את ההורה שיוצא לעבודה. אליעד מפרט כי חשוב להבין קודם כל האם הילד יכול לעשות את מה שמצופה ממנו. אם הילד באמת לא יודע איך לקשור נעליים - אזי מדובר בבעיה שונה לחלוטין ממצב שבו הוא יודע אך פשוט מסרב. ההבחנה הראשונה והחשובה ביותר, לפיכך, היא בין חוסר יכולת לבין חוסר רצון. אם הילד יודע לקשור אך לא עושה זאת, סימן שהוא לא רוצה לקשור את הנעליים. האם הילד מנסה להעניש את ההורה? הסבר אחד שאליעד מציג הוא שלילד יש מחשבה שהוא רוצה לדפוק או להעניש את ההורה. הילד, מסיבה כלשהי, עשוי לכעוס על ההורה ומבטא זאת דרך הסירוב שלו לשתף פעולה בבוקר. לדוגמה, הילד יכול לכעוס על כך שההורה לא הקדיש לו מספיק תשומת לב בערב, ולכן בבוקר הוא מנסה להעניש אותו. כדי לפתור את הבעיה הזאת, אליעד מדגיש שחובה להבין לעומק את הסיבה האמיתית. אם הילד רוצה להעניש את ההורה, ההורה חייב לברר מדוע הילד מרגיש צורך להעניש. ייתכן והילד נפגע ממשהו שההורה עשה או לא עשה, וחשוב לפתור זאת על ידי שיחה פתוחה והקשבה אמיתית לרגשות הילד. האם הילד מחפש תשומת לב ואהבה? אפשרות אחרת שאליעד כהן מציג היא שהילד פשוט רוצה לקבל יותר תשומת לב ואהבה. הוא משתמש בהתנהגות הבעייתית כדי שההורה ישים לב אליו. לדוגמה, הילד לא רוצה לקשור את הנעליים ומצפה שההורה יעזור לו כי אז הוא ירגיש נאהב ומוערך. אליעד מציין שהדרך הטובה ביותר לפתור זאת היא לתת לילד יותר תשומת לב ואהבה באופן כללי, לא רק במצב הבעייתי עצמו, אלא גם בזמנים אחרים, מחוץ לסיטואציה הבעייתית. האם הילד רוצה להרגיש שליטה וכוח? אליעד כהן מציע גם את האפשרות שהילד מתנגד מפני שהוא רוצה להרגיש תחושה של שליטה וכוח. לעיתים ילדים מרגישים חלשים וחסרי כוח, והסירוב שלהם הוא הדרך להרגיש שהם בשליטה. במקרה כזה, חשוב לתת לילד תחושה של שליטה במקומות אחרים בחיים, לאו דווקא במאבק על קשירת הנעליים בבוקר. למשל, לתת לילד לבחור לבד מה ללבוש או מה לאכול, כך שיקבל את תחושת השליטה ממקום אחר. איך לשאול את הילד למה הוא מתנהג כך? אליעד מדגיש כי הדרך שבה ההורה ישאל את הילד על סיבת ההתנגדות היא קריטית. אסור לשאול את הילד בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא חייב לשתף פעולה. במקום זאת, חשוב מאוד לומר לילד בצורה ברורה שהוא לא חייב לעשות את הדבר שהוא מתנגד לו, ושההורה מקבל אותו כמו שהוא, גם אם הוא לא משתף פעולה. לדוגמה, אם הילד מסרב לקשור את הנעליים, במקום להכריח או לשאול באופן שיפוטי (למה אתה לא קושר את הנעליים?), עדיף להגיד לילד בצורה אוהבת ומקבלת: זה בסדר, אל תקשור את הנעליים, אני לא כועס עליך, הכל טוב. אני באמת רק רוצה להבין, איך אתה מרגיש לגבי זה? מה מפריע לך? למה זה קשה לך? הסיבה לכך היא שאם הילד יחשוב שההורה מנסה לגרום לו לקשור את הנעליים בסופו של דבר, הוא עלול שלא להגיד את הסיבה האמיתית. רק ...

עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של ... אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים ... אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה. שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה. שלב שלישי: המשיכו להחמיר את העונש עד שתגיעו למצב שבו הילד מבין את הקשר בין ההתנהגות שלו לעונש ומפסיק את ההתנהגות השלילית. כל התהליך חייב להיות מבוסס על הכרות טובה עם הילד, הבנת הרגישויות שלו, ההעדפות שלו, והתגובות האופייניות לו במצבים שונים. האם עונש חייב להיות פיזי? אליעד לא מתעקש על כך שהעונש חייב להיות פיזי. הוא מדגיש שמה שחשוב הוא שהילד יקשר בין הפעולה לתוצאה. לפעמים עונש פיזי קל יכול להיות מועיל מאוד, אך במקרים אחרים מספיק עונש מסוג אחר ... של התנהגות רצויה, על מנת ליצור את ההתניה הדרושה. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהשאלה החשובה באמת היא לא אם הילד האוטיסט אשם, מבין או לא, אלא האם הענישה שבחרנו מונעת מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה. הדרך להגיע לתשובה הנכונה היא באמצעות ניסוי וטעייה, תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים מה עושים כשילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע התנהגות בלתי רצויה? איך מענישים אותו נכון? המצב שבו ילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע פעולה לא מקובלת, כמו להרביץ למישהו או לקשקש על הקיר, מעורר שאלות לגבי הדרך ... להתאים את הצורת הענישה, תוך שמירה על איזון - כי הענישה לא צריכה להיות קשה מדי, ולא קלה מדי. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים עכשיו ילד אוטיסט שבורח מהבית לא רק ברח ... לא מבין בכלל לא מבין בכלל מה לעשות, עכשיו אתה תעניש תינוק על משהו שהוא עשה אתה תעניש תינוק ילד קטן עכשיו תינוק בא נגיד להכניס את היד לשקע חשמל מה אתה תעניש אותו? ש: כן. אליעד: הוא ילד קטן הוא לא מתכוון. ש: לא אעניש אותו. אליעד: לא תעניש אותו לא תעשה כלום, ילד קטן עכשיו רץ לחלון רוצה לקפוץ מהחלון לא תתפוס אותו תיתן לו איזה עונש תינוק הוא לא אשם הוא אשם ...

... הזוגיות? האם חייב להיות בזוגיות? לא טוב היות האדם לבדו, למה אני רוצה זוגיות? למה אני מחפש זוגיות? להביא ילדים, לא רוצה ילדים, לא רוצה להתחתן, לא רוצה זוגיות, לא מוצא זוגיות, להרגיש טוב לבד בלי זוגיות מהי מחלת הזוגיות ולמה אנשים ... היות האדם לבדו, וכך הוקרה החשיבות של הזוגיות בחברה כמשהו חיוני. בנוסף, גם רעיונות דתיים שמחנכים מגיל צעיר את הילדות והילדים לגידול ילדים וזוגיות הופכים את הרעיון של לא טוב להיות לבד לתפיסה חזקת יסוד. כיצד המחלה קשורה לתפיסות חברתיות ודתיות? המחלה ... ושלהיות לבד נחשב לרע. כיצד מחלת הזוגיות קשורה לאמונות חברתיות ודתיות? יש ביקורת כלפי הדרך שבה בחברה הדתית מחנכים ילדות מגיל צעיר שהייעוד שלהן הוא להתחתן ולהביא ילדים. נטען שהן לא אמורות לפתח קריירה או שאם כן, זה רק כדי לפרנס את הבעל שילמד תורה. גם הרעיון ... ורבו, פחד מזוגיות, הזוגיות של אלוהים, אדם וחווה, יעוד האישה, להזדקן לבד, זוגיות אצל בעלי חיים, לא חייב להביא ילדים, אל הורות, לא חייב להתחתן

חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד איך לשכנע ילד לסדר את החדר בלי לגרום למאבקי כוח? כדי לגרום לילד לסדר את החדר, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו ולשאול את עצמנו האם באמת הילד חייב לסדר את החדר שלו? התפיסה הרווחת אצל רוב האנשים היא שילדים חייבים לסדר את החדר שלהם, אבל חשוב לבדוק מה עומד מאחורי ההנחה הזאת, והאם היא נובעת מהרגלים חברתיים או צורך אמיתי. אליעד כהן מדגיש שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מדוע אנחנו רוצים שהילד יסדר את החדר? האם זה עניין פונקציונלי או פשוט אמונה שהוטמעה בנו מילדות? למשל, האם זה עניין אסתטי בלבד או שיש בזה תועלת אמיתית? האם אנחנו בעצמנו מקפידים תמיד על סדר מוחלט? הוא מציין דוגמה שמראה שאפילו מבוגרים לא תמיד שומרים על הסדר, וממחיש את חוסר ההיגיון בדרישה מילדים להיות יותר מסודרים מאיתנו. האם כל חלק בחדר של הילד חייב להיות מסודר? אליעד מסביר שאין הכרח שכל החדר יהיה מסודר לחלוטין. ייתכן שיש חלקים בחדר שהבלגן בהם לא מפריע לאף אחד, כמו למשל ארון סגור או פינה מסוימת שבה הילד יכול להשאיר דברים בצורה נוחה עבורו, בלי שזה יפריע לאחרים. הוא מביא דוגמה שאם הארון של הילד מבולגן, אבל זה לא משפיע על בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה את העיקרון שגבולות צריכים להיות ברורים במקום שבו פעולותיו של הילד משפיעות על אחרים. מדוע הילד מתעקש דווקא לבלגן את החדר? אליעד מסביר לעומק שהילד עלול לבלגן את החדר או לסרב לסדר אותו מתוך תחושת מאבק וכוח. הוא מפרט שההתנגדות לסדר נוצרת לעיתים מתוך צורך של הילד להרגיש שהוא שולט ולא נשלט, ושהוא בעל כוח ושליטה על חייו. הילד מרגיש שכאשר אומרים לו לסדר באופן פקודת, הוא חייב למרוד כדי להרגיש שהוא שולט על חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין לך כוח. כך הילד מרגיש שמכבדים את רגשותיו ורצונותיו ולא מנסים להשתלט עליו. השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר לילד שהבלגן גורם להורה להרגיש עומס נפשי, וכאשר הבית מבולגן להורה קשה לבצע משימות אחרות או לסייע לילד בהמשך. אפשר להסביר לו שבמקום להילחם אחד בשני, אפשר להגיע לשיתוף פעולה. לדוגמה, ההורה יכול להגיד לילד: אם אתה עוזר לי לשמור על סדר מינימלי, יהיה לי יותר קל לסייע לך בהמשך בדברים שחשובים לך. המטרה כאן היא להסביר את העניין באופן הגיוני, כדי שהילד יבין שיש היגיון בסידור, ולא מדובר סתם ברצון לשליטה. איך לשכנע ילד לסדר את החדר מתוך כבוד והבנה? אליעד מדגיש שכדי לשכנע ילד לסדר את החדר, יש להשתמש בגישה של שיחה פתוחה ולא של כפייה. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד למה הוא מעדיף לא לסדר, ולאפשר לו להסביר את תחושותיו באופן חופשי בלי שיחשוש מעונש. חשוב שהילד יבין שהמטרה היא לא לשלוט בו, אלא למצוא פתרון משותף שמכבד גם אותו וגם את ההורה. בנוסף, אליעד ממליץ להראות לילד שמבינים את הרצונות שלו, אבל גם להסביר לו את הרצונות של ההורה. אפשר להגיד לילד: אני מבינה את הצורך ... הזה יוביל לכך שהילד יסדר מתוך רצון ולא מתוך פחד או כפייה. בסיכומו של דבר, לפי אליעד, הגישה האופטימלית בחינוך ילדים לסדר וארגון היא גישה המבוססת על תקשורת פתוחה, הבנה הדדית וכבוד הדדי בין ההורה לילד, ולא על עונשים ואיומים. ... להסכמה ולשיתוף פעולה לאורך זמן. איך לשכנע ילד לסדר את החדר? ילד מסרב לסדר את החדר פסיכולוגיה התפתחותית איך לחנך ילד מבולגן? שיטות לחינוך ילדים