לשכנע מישהו להתחתן, לשכנע מישהו להביא ילדים, בעד להתחתן, נגד להתחתן, בעד להביא ילדים, נגד להביא ילדים, לשכנע לא להתחתן, לשכנע לא להביא ילדים, בעיות בזוגיות, לא רוצה להתחתן, לא רוצה ילדים

OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל

חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר ... הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות שחוזרות על עצמן. לדבריו, כאשר ילד מתרגל מספיק פעמים לבדוק את התפיסות שלו על המציאות, לשאול שאלות כמו האם זה מחויב או אפשרי? או האם באמת יש קשר הכרחי בין הסיבה לתוצאה?, התרגול הזה הופך להרגל. כתוצאה מכך, הילד גדל עם חשיבה עצמאית, בוגרת וביקורתית, ומפתח את היכולת להבין את המציאות בצורה נקייה ומדויקת. בכך, הגישה שאליעד מציע לחינוך ילדים מאפשרת להורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה מעמיקה ונכונה, גם מבלי להפוך את התהליך למסובך או לא מובן לילד. איך לחנך ילדים לחשוב נכון? הבדל בין עובדה לפירוש בחינוך ילדים הדרכת הורים לחשיבה ביקורתית איך להרגיל ילדים לחשיבה עצמאית? איך ללמד ילדים להטיל ספק? חינוך ילדים בדרך אליעד כהן איך לגדל ילדים חכמים ובוגרים?

כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...

הדרכת הורים, מניעת מריבות עם הילדים, איך לראות את הנולד בחינוך ילדים? איך לא להיכנס לדרך ללא מוצא בחינוך ילדים? איך לגדל ילדים בחוכמה? איך לחסוך מריבות עם הילדים? איך למנוע מריבות עם ילדים? כמה לפנק ילדים? יעוץ להורים, ילד תלותי איך לראות מראש את התוצאות בחינוך ילדים? אליעד כהן מסביר שכשנכנסים לתהליך מסוים בחינוך הילדים, חשוב לחשוב על היציאה ממנו מראש. הוא נותן דוגמה של אדם שנוסע בכביש ורואה שלט דרך ללא מוצא. אותו ... היציאה מהמצב שבו אתה נמצא, כדי להימנע ממצבים לא נעימים או קונפליקטים גדולים. למה חשוב לחשוב על העתיד כשמחנכים ילדים? אליעד כהן מסביר שהמשמעות של חכם רואה את הנולד בחינוך ילדים, היא שכאשר מחנכים ילד להרגל מסוים, חייבים לשאול מראש האם מדובר בהרגל שהוא יוכל להמשיך אותו לאורך כל חייו, או שזהו הרגל שייאלץ לשנות בהמשך. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו הורים מחנכים ילד לסדר את החדר שלו. הרגל כזה הוא הרגל טוב, כי אין סיבה שבעתיד מישהו יגיד לו להפסיק לסדר את החדר. מצד שני, אם ההורים מחנכים את הילד לא לסדר את החדר כי ההורים או עוזרת הבית עושים זאת עבורו, הם מלמדים אותו הרגל שלא יכול להימשך לעולם. כשיגדל ויצטרך לסדר את חדרו בעצמו, הוא עלול להתנגד לכך ולהיכנס איתם לעימותים. מה הסכנה בפינוק יתר של ילדים? אליעד כהן מדגיש שפינוק יתר או נתינת יתר לילדים עלולה להוביל להרגלים רעים ולקושי משמעותי לשנותם בעתיד. לדוגמה, אם הילד מתרגל לכך שההורים נותנים לו יותר ממה שהוא נותן להם בחזרה, או שהוא מקבל שירותים כמו ניקיון וסידור ללא מאמץ מצידו, הדבר יוביל לכך שהוא יהפוך לתלותי, עצלן או אף לנצלן. הילד יתרגל לקבל בלי לתת, וכשיגדל הוא יתקשה מאוד לשנות את ההרגל הזה. כאשר יצטרכו לחנך אותו אחרת, ההורים יצטרכו להתמודד עם מריבות רבות וקשות, משום שילד שהתרגל לקבל ללא תנאי יתקשה לשנות זאת מרצונו. למה קשה לשנות הרגלים רעים שהילדים רכשו? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לקושי בשינוי הרגלים רעים אצל ילדים היא שההורים לא תכננו מראש כיצד יעשו את השינוי הזה בעתיד. הוא מדמה זאת לאדם שמתמכר למשהו, כמו עישון ... משהו שהפך להרגל ממכר, ולכן יש לחשוב על כך מראש ולתכנן איך אפשר להיגמל או להפסיק בעתיד. כך גם בחינוך ילדים - ההורים חייבים לשאול את עצמם מראש כיצד בדיוק יצליחו לשנות את ההרגל שהילד התרגל אליו, וכמה מריבות או בעיות הם יצטרכו לעבור בדרך. אליעד מזהיר שאם לא חושבים על כך מראש, נכנסים לתוך בור שקשה מאוד לצאת ממנו. איך מתמודדים עם שינוי הרגלים אצל ילדים? אליעד כהן ממליץ להורים שבכל פעם שהם מחנכים את ילדיהם להרגל כלשהו, שיחשבו מראש כיצד בדיוק ישנו אותו בעתיד, במקרה שיצטרכו לשנותו. לדוגמה, אם ההורה מחליט לפנק את הילד, הוא צריך לתכנן מראש כיצד יוכל להפסיק את הפינוק כשהילד יגדל. אליעד מדגיש שחשוב לדעת מראש שתהליך השינוי ילווה בקשיים, ושהילדים לא ישתנו מעצמם בקלות. הוא מוסיף שילדים לא יקומו יום אחד ויחליטו מיוזמתם להשקיע או להתאמץ, ולכן חשוב שההורים יהיו מודעים מראש לדרך שבה הם יוכלו לבצע את השינוי הדרוש. איך להימנע מתלות רגשית והתמכרויות אצל ילדים? אליעד כהן מדגיש שכדי למנוע תלות רגשית או התמכרויות אצל ילדים, חשוב לא להרגיל אותם מראש למצבים שמהם יצטרכו להיגמל בעתיד. הרגלים כאלה, כמו סיפוק מופרז של צרכים ללא מאמץ מצד הילד, יכולים להוביל למצב שבו הילד מפתח תלות חזקה בהורים, ובהמשך הוא יתקשה מאוד לשנות זאת. לכן הוא מציע להורים לחשוב על העתיד כבר בתחילת הדרך, לתכנן כיצד להתמודד עם כל הרגל שהם מקנים לילדיהם, ולוודא שההרגלים שהם מלמדים הם כאלה שהילד יוכל לשמור עליהם לטווח ארוך בלי צורך בגמילה או שינוי דרמטי בעתיד. איך למנוע מריבות עם ילדים? כמה לפנק את הילדים? איך לגדל ילד עצמאי? איך לא להרגיל ילד להרגלים רעים? איך למנוע תלות רגשית אצל ילדים? האם ילדים משתנים כשהם מתבגרים? איך לחנך ילדים להרגלים טובים? איך לא לגדל ילד עצלן? איך לא לגדל ילד תלותי? איך לא לגדל ילד חרדתי? איך לא ...

אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות האם אישה ללא ילדים לא מממשת את הפוטנציאל שלה? קיימת טענה נפוצה שלפיה אישה שלא מביאה ילדים לעולם אינה מממשת את הפוטנציאל שלה. לפי טענה זו, עצם קיומו של הרחם אצל האישה מעיד על כך שהיא נועדה להביא ילדים, ואם היא לא עושה זאת - היא אינה מגשימה את ייעודה האמיתי. האם קיומו של איבר בגוף האדם מחייב ... זו היא רק אחת מני רבות, והיא לא מהווה חובה או ייעוד. מדוע תפיסות מסוימות טוענות שאישה חייבת להביא ילדים? אליעד כהן מציין שהתפיסה שלפיה אישה חייבת להביא ילדים בגלל שיש לה רחם נפוצה בעיקר בחברות דתיות או שמרניות. בתפיסות אלו, ההסבר הוא שאלוהים יצר את האישה עם רחם כדי שתביא ילדים, וזוהי מטרתה בעולם. כלומר, הרחם הוא הוכחה לכאורה לכך שהייעוד האמיתי של האישה הוא להתרבות ולהקים משפחה. אליעד מציין ... חובה. לכל אדם יש מגוון רחב של אפשרויות, וכך גם לנשים יש אפשרויות שונות - אחת מהן היא להביא ילדים. אך אישה יכולה לבחור לא להשתמש באפשרות זו, בדיוק כמו שאדם גבוה יכול לבחור שלא להיות שחקן כדורסל, וציפור ... דבר. במילים אחרות, תחושת ההחמצה קשורה אך ורק לתפיסות האישיות של האדם ולא למציאות אובייקטיבית כלשהי. האם אישה ללא ילדים פחות ממומשת מאישה עם ילדים? לפי אליעד, התשובה היא חד - משמעית לא. מימוש עצמי תלוי ברצונות האישיים ובתחושה של כל אדם. אישה יכולה להרגיש מסופקת וממומשת לחלוטין גם בלי להביא ילדים, משום שמימוש עצמי הוא עניין אישי, סובייקטיבי, ואינו נקבע לפי קריטריון ביולוגי או חברתי. האם האפשרויות שלנו מגדירות את ... חייו של כל אדם נקבעת אך ורק על פי רצונו האישי והתחושות שלו לגבי עצמו וחייו. אישה שלא רוצה ילדים מימוש עצמי ללא ילדים פוטנציאל לא ממומש אצל נשים האם אישה חייבת להביא ילדים? רחם ופוטנציאל נשי אל - הורות אצל נשים נשים ללא ילדים ואושר אישי עכשיו יש נושא שאומר זה עניין שיותר קשור לנשים אבל הוא קשור גם לאנשים אם אתה לא ... מה אתה איש אנשים א - משהו סתם, בכל מקרה יש טענה כזאת נגיד אישה לדוגמה שהיא לא מביאה ילדים היא מרגישה שהיא לא מממשת את הפוטנציאל שלה, אוקי יש טענה כזאת אם מישהי מרגישה רע למה את מרגישה רע? כי אני לא יכולה להביא ילדים, מה הבעיה? כי אני יש לי רחם ואני צריכה להביא ילדים יש דבר כזה, כאילו ולמה יש לך רחם את יכולה להביא ילדים נכון אז אם את לא מביאה ילדים את לא מממשת את הפוטנציאל נכון. עכשיו מה הנחות היסוד פה ולמה הן לא נכונות אז מה הנחת היסוד הנחת היסוד זאת אומרת אם יש לך רחם אם יש לך אופציה להביא ילדים ואתה לא מביא ילדים אתה לא ממש את הפוטנציאל אבל מה האמת שזה נכון או לא נכון אז אני אומר שזה נכון ולא ... אדם נולד הוא שמן מחויב שהוא יהיה מתאבק סומו לא, אז מה מישהו שנולד עם רחם מחויב שהיא תביא ילדים לא מחויב אם יש ציפור שיש לה כנפיים מחויב שהיא תעוף אולי בא לה לנוח אבל את לא מממשת ... השמרנית או מה שזה לא יהיה זה לא עובד ככה שמה מסבירים לך למה אלוהים ברא לך רחם שתביאי ילדים זה היעוד שלך ועוד מה ההוכחה שזה היעוד שלך כי יש לך את האופציה כאילו האישה באה כדי להביא ילדים או כדי להתרבות או מה שזה לא יהיה הוכחה יש לך רחם אחרת למה הביאו לך את זה הנה ...

למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים למה קשה להורים לחנך ילדים? חינוך ילדים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור הורים, בעיקר בשל הצורך לאזן בין שתי תפיסות שונות של אהבה: אהבה עם תנאים ואהבה ללא תנאים. אליעד כהן מסביר שההורים מוצאים עצמם לכודים בקונפליקט פנימי מתמשך שבו הם רוצים להעניק לילדים שלהם תחושת ביטחון ללא תנאים, אך גם להנחיל להם ערכים, משמעת והצלחה הדורשים תנאים וגבולות ברורים. מה ההבדל בין ... לאהבתו? זוהי דילמה מוכרת ומורכבת, אך לפחות בני זוג הם אנשים בוגרים המסוגלים להבין את המתח הזה. כאשר מדובר בילדים, הדילמה מתעצמת עוד יותר. מדוע קשה במיוחד ליישם אהבה ללא תנאים עם ילדים? אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר בילדים, ההורה נמצא בקונפליקט עמוק עוד יותר. מצד אחד, ההורה רוצה להעניק לילד אהבה ללא תנאים, כדי שהילד ירגיש ביטחון מוחלט, יבנה ביטחון עצמי בריא וילמד לאהוב את עצמו ללא קשר להישגים או לכישלונות. מצד שני, ההורה רוצה גם להנחיל לילדו ערכים, משמעת וגבולות - כלומר, אהבה עם תנאים. לדוגמה, ההורה רוצה שהילד יבין את החשיבות של למידה בבית הספר, שידע להשקיע מאמץ וילמד לשאת באחריות לתוצאות מעשיו. אם ההורה משדר לילד אהבה ללא תנאים בלבד, הילד עלול לפרש זאת כך שאין משמעות אמיתית למאמץ או למשמעת. ילד כזה יכול לחוות קשיים בהבנת החשיבות של עבודה קשה והתמודדות עם כישלונות, שכן בעיניו כל התוצאות שוות ואין משמעות להצלחה או לכישלון. מצב זה מוביל לכך שהילד מתקשה להתמודד עם מציאות החיים האמיתית שבה נדרשים מאמץ, התמדה, ויכולת לשאת תסכולים. מה קורה כשמנסים להחיל תנאים נוקשים מדי על הילד? במקרה ההפוך, כאשר ההורה מציב לילד תנאים נוקשים מדי, הילד עלול לחוש דחוי, לא אהוב, ומוטרד מכך שאהבת הוריו תלויה אך ורק בהצלחתו או בעמידה בציפיות. ילד כזה עשוי לפתח פחד קיצוני מכישלונות או מתחושה שהוא מאכזב את הוריו, וכך הוא עלול לפגוע בביטחונו העצמי ולהפוך ... מתאר את המצב הזה כמלכודת שהורים רבים נופלים לתוכה. אם ההורים לא מוצאים את האיזון הנכון, הם מבלבלים את הילד ומעבירים לו מסרים סותרים - לעיתים אהבה ללא תנאים מוחלטת ולעיתים אהבה המבוססת על תנאים נוקשים. כתוצאה מכך, הילד לא מצליח להבין את המסרים וחש תסכול עמוק. איך אפשר לפתור את בעיית האיזון בין סוגי האהבה השונים? הפתרון ... ככל שההורים יהיו מסוגלים לתפוס את שני הצדדים האלה בצורה מאוזנת יותר בעצמם, כך יהיה להם קל יותר להעביר לילדים את המסרים בצורה נכונה ומאוזנת. לדוגמה, ההורה יכול לשדר לילד שחשוב להצליח במבחנים, אבל באותה מידה חשוב לדעת שגם אם נכשל, האהבה אליו לא תפחת. במקביל, אפשר לשדר לילד שחייבים ללכת לבית הספר ולהשקיע בלמידה, אבל שגם אם יתרחש מצב חריג כמו כישלון או אפילו הרחקה מבית הספר, ... גם יחד. זוהי מלאכה מורכבת אך הכרחית, והצלחה בה תוביל ליכולת טובה יותר של הילד להתמודד עם אתגרי החיים. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איך לאזן בחינוך ילדים? ביקורת לילד למה קשה לחנך ילדים? החינוך לילדים הוא אתגר קשה, במיוחד כאשר מדובר במאבק פנימי בין עקרונות סותרים. יש כאן קונפליקט עמוק בין אהבה ... את המסר לילד בצורה נכונה. גם אם לא הצלחת להימנע ממלכודות רגשות - אם תבצע את האיזון באופן ברור, ילדיך יבינו טוב יותר את המסרים שלך ויתמודדו עם העקרונות בצורה מאוזנת. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איזון בחינוך ילדים עכשיו למה לחנך ילדים זה קשה למה זה קשה בהנחה שזה קשה, למה להורים קשה לחנך ילדים מה המהות של העניין? ש: הם פחות חווים כל דבר. אליעד: נניח אז הנושא כדלקמן יש זווית שאומרת ככה ...

שעמום של ילדים, שעמום בחיים, למה משעמם? אושר יחסי, אושר מוחלט, תחושת מיצוי, תחושת שעמום אצל ילדים, איך לתגמל מורים? איך לתגמל ילדים? חינוך ילדים, הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים מה גורם לשעמום אצל ילדים ואנשים? איך להתמודד עם שעמום? שעמום הוא תחושה שהאדם חווה כאשר הוא לא מוצא עניין במעשיו או בסביבתו. אליעד ... יכול להיווצר כתוצאה מכך שהאדם מיצה את הדבר בו הוא עוסק ולא מוצא בו עוד תועלת או עניין. למשל, ילד שמשחק במשחק במשך זמן מה, מגיע לנקודה בה הוא לא מוצא אותו מעניין יותר. הדבר נכון גם לגבי מבוגרים ... ההרגשה של מיצוי מתארת את מצב שבו האדם כבר לא מקבל יותר תועלת מהדבר שהוא עוסק בו. לדוגמה, אם ילד משחק במשחק במשך שעות והצליח להגיע להישגים, הוא עשוי להרגיש שהוא לא יכול להפיק עוד תועלת מהמשחק ולכן הוא ... קשורה לעובדה שהאדם לא מוצא ערך נוסף או אתגר בדבר שבו הוא עוסק. כיצד ניתן להתמודד עם שעמום אצל ילדים? שעמום אצל ילדים נוצר כאשר הם לא מוצאים אתגר או עניין במשחקים או בפעילויות שבהן הם עוסקים. אליעד מציע דרך להתמודד עם שעמום זה, על ידי הצגת אתגרים חדשים ומעניינים לילדים. למשל, אם ילד שיחק במשחק זמן מה והפסיק למצוא בו עניין, ניתן להציע לו לשחק בגרסה מורכבת יותר של אותו משחק או לשנות את כללי המשחק כך שהילד יוכל להרגיש אתגרים חדשים וימשיך להתעניין. מהו הקשר בין שעמום לבעיה מהותית של תחושת חסר? הבעיה המהותית היא תחושת ... אחר הדבר המושלם, אך אין באמת דבר כזה, ולכן השעמום תמיד ימשיך להתרחש. מהם האתגרים שיכולים ליצור עניין אצל ילדים? כדי ליצור עניין אצל ילדים, עליהם להתמודד עם אתגרים שמתאימים לרמתם. השעמום יכול להיגרם כאשר המשחק או הפעילות אינם מציבים אתגרים חדשים או רמות קושי הולמות. כאשר ילד חווה אתגרים גבוהים יותר, הוא עלול להתעניין יותר במשחק. לדוגמה, ילד שיתמודד עם אתגרים שנראים לו קשים יותר או שיצטרך להשקיע יותר מחשבה במשחק, ימצא את המשחק מעניין יותר. כיצד ניתן לתגמל ילדים ומורים? התגמול לא חייב להיות בכסף, אלא חשוב להתאים אותו לפי הערכים והתחומים החשובים לכל אחד. לדוגמה, אליעד מדבר על הצורך להבין את המוטיבציה של הילדים והילדים בדרך שהם רואים את העולם. אם נגיד לילד שהוא יכול לזכות בכסף על כך שיתאמץ, אנחנו עלולים להוריד את הערך של הגמול כי לילד לא יהיה אותו עניין מלהשקיע במשהו שהוא לא מוצא בו עניין אמיתי. מהי דרך החינוך הטובה ביותר? החינוך צריך להיות מותאם אישית לכל ילד. חשוב להבין את המוטיבציות של הילדים ולספק להם אתגרים, תחושת משמעות והנאה. ילדים לא תמיד צריכים להתמודד עם עונשים או גמול בכסף, אלא עם אתגרים שמרגישים להם משמעותיים ומספקים. למשל, אם ילד לא מוצא עניין במשחקים שיש לו, חשוב להבין מדוע זה קורה, ומה הדרך בה אפשר להניע אותו לפתח עניין ומשמעות במשחק או פעולה. מהו שעמום? מה גורם לשעמום? איך להתמודד עם שעמום אצל ילדים? מהו אושר מוחלט ויחסי? מהו מיצוי בחוויה? איך לתגמל ילדים ומורים?

קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם הגיל? ההבנה שלנו לגבי יכולות הקוגניציה של ילדים נבנית דרך תהליך של התבגרות, שבו הילד מתחיל להבין את העולם סביבו בדרכים שונות ממבוגר. אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים הוא היכולת לדמיין ולפנטז בצורה שהיום נראית לא הגיונית בכלל. לדוגמה, ילדה בת כמה שנים תיארה את העולם מנקודת מבט שבה כל מי שהיא פוגשת הוא נוכח רק ברגע שהיא איתו, וברגע שהיא עוזבת, אותו אדם נעלם לחלוטין, כמו סיפור דמיוני. היכולת הזו של ילדים לתפוס את העולם בצורה כזו, שבה מה שהם לא רואים פשוט לא קיים עבורם, מייצגת את תחילת הדרך בה התפתחות הקוגניטיבית שלהם מתחילה להשתלשל. זהו גם שלב בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה שהם רואים ברגע נתון. איך השינויים המוחיים משפיעים על תפיסת הזמן והמרחב של הילד? כשהילד גדל, הוא מתחיל להבחין בין מה שהוא רואה למה שהוא לא רואה. למשל, ילד קטן לא מבין את הרעיון של קיום של דבר שנמצא מחוץ לתחום הראיה שלו. הוא עשוי לחשוב שהכדור שנעלם לו מאחורי בד, פשוט לא קיים יותר. זהו תהליך שמראה כיצד הילד מתחיל להתפתח ממצב של תפיסת עולם מאוד מוחשית, חסרת זמן ותחום, לעבר הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה עשוי לקרות בעתיד. הבגרות הקוגניטיבית כוללת גם את היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. תהליך זה דורש ממוחו של הילד מאמץ, שכן הוא מתחיל להבין שיש דברים מעבר למה שהוא רואה, ושפעולה מורכבת כמו הליכה לעבודה, לדוגמה, אינה בהכרח מפסיקה את קיום העבודה ברגע שהוא עוזב את המקום. מהם ההבדלים בתפיסת העולם של ילדים ומבוגרים? כחלק מההבנה הזו, אליעד הסביר כיצד ילדים עשויים לראות את העולם בצורה יותר פשוטה, ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר מבוססת על השכל ועל זיכרון, מאשר רק על חושים ותפיסות ... אותו אדם. זהו תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד כולל את היכולת לדמיין את מה שקרה לפני, ובאופן כללי, ילדים יותר חיים את הרגע. לדוגמה, ילד קטן עשוי להרגיש שכאשר משהו לא נמצא מול עיניו, הוא פשוט לא קיים יותר, וכתוצאה מכך, הוא מתקשה להבין שהדבר ... נמצא, גם אם לא ראה אותו. תהליך זה מבוסס על תפעול החושים, המידע שנתפס עי החושים, ולפני גיל מסוים, ילדים לא מסוגלים לחשוב על העולם בצורה רחבה יותר או להבין את ההשלכות של פעולותיהם מעבר לרגע בו הם מתרחשות. האם תהליך הקוגניציה של ילדים מאפשר להם להיות פגיעים יותר למניפולציות? אחד המאפיינים שהוזכרו היה הקלות שבה ניתן להטעות ילדים. ילדים אינם מודעים באופן מלא למורכבות של תהליכים קוגניטיביים ולכן יותר קל לרמות אותם. הם לא תמיד מבינים את המניפולציות ... ניסיון, יותר יכולת לחשוב בצורה ביקורתית ולהבין את מה שעומד מאחורי הדברים, ולכן קשה יותר להטעות אותם. עם זאת, ילדים יאמינו בקלות יותר למה שמראה להם, מאחר שהם עדיין לא פיתחו את היכולת להטיל ספק במה שהם רואים. איך מתפתחת יכולת החשיבה המופשטת של ילדים? ההבנה של ילדים לגבי המציאות, גם אם היא נראית בהתחלה פשוטה ומוגבלת, מתפתחת בצורה מתמשכת. ככל שהם מתבגרים, הם מפתחים את היכולת ... מהם להשתמש לא רק בחושים אלא גם בזיכרון ובדמיון. דוגמה לכך היא חשיבה על מבנה של בית - ברגע שהילד מנסה להדמיין משהו שלא נמצא לפניהם, הם צריכים ליצור את התמונה המנטלית בראשם ולהבין שיש דברים מעבר למה שהם רואים, וזהו תהליך מאוד מורכב. למדוד את המציאות בצורה מדויקת ולחבר בין מה שהילד ראה לבין מה שקרה בפועל דורש מאמץ קוגניטיבי, שלב שהתפתחות קוגניטיבית תומכת בו ככל שהילד מתבגר. קוגניציה של ילדים תפיסת זמן ומרחב של ילדים התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים ההבדלים בין חשיבה של ילדים ומבוגרים איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים

מסרים סותרים מההורים לילדים, מסרים סותרים בחינוך ילדים, להגן על הילד מההורה שלו, יחסי הורים וילדים, עקביות בחינוך ילדים, מסרים מנוגדים בחינוך הילדים, ילדים להורים גרושים, טעויות בחינוך ילדים, אחדות מול הילדים, חינוך ילדים מהם המסרים הסותרים בין ההורים ואיך הם משפיעים על חינוך הילדים? האם הורים יכולים לגרום לסבל מיותר לילד כשהם פועלים בצורה מנוגדת זה לזה? אליעד כהן מדבר על האתגרים שנוצרים כאשר הורים מציבים מסרים סותרים כלפי ילדיהם. דוגמה מובהקת לכך היא כאשר אחד ההורים מתנהג כלפי הילד בצורה משפילה או מכאיבה, בעוד שההורה השני מגן עליו בצורה מופרזת. התוצאה של גישות קוטביות אלו, אומר אליעד, היא עוצמת סבל רבה יותר עבור הילד. כאשר אחד ההורים מתנהג בצורה קשה, עלבונות חוזרות, הקנטות או אפילו מכות, ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מחליט לפצות אותו. לדוגמה, אם אחד ההורים דורש משמעת נוקשה מהילד, ההורה השני יכול להקל עליו ולהפוך את ההתנהגות של הילד לאופציה חופשית וללא גבולות. מצב זה יוצר ניגודיות גדולה שגורמת לסבל עז אצל הילד, שמתקשה להתמודד עם תחושות סותרות שמגיעות מההורים. באופן דומה, כאשר ההורה המגן מציף את הילד במחמאות ובפרסים כדי לכפר על הפגיעות שהילד חווה מההורה השני, הילד לא רק שלא נהנה מכך אלא מתקשה להסתגל למציאות החיצונית של החיים, כמו למשל המגבלות שמטיל בית הספר. כאשר ילד רגיל לכך שההורה השני תמיד פותר לו את כל הבעיות, הוא יתקשה להתמודד עם סיטואציות בהן יש צורך להתמודד ... אתגרים או לקיים משימות שנדרשות ממנו על ידי אחרים. כאשר מסרים סותרים מגיעים מצד שני ההורים, נוצר בלבול אצל הילד. הוא לא יודע למה לצפות מההורים, והתחושות השונות שהוא חווה משפיעות על תחושת הביטחון שלו. במקרים כאלה הילד עשוי לפתח תחושת סבל רבה יותר מהמצבים בהם הוא נתון, בין אם מדובר בהתנהגות פוגעת של אחד ההורים ובין אם מדובר בחוסר הגבולות שההורה השני מציב. המתח בין שני הכיוונים השונים יוצר אובדן יציבות רגשית אצל הילד, שהוא מתמודד עם תחושת אי - ודאות מתמדת. אליעד מציע פתרון לגישה הקיצונית של התנהגות אובססיבית בשני הצדדים. הפתרון הוא יצירת איזון בין הגישות החינוכיות, לא להימנע באופן מוחלט מגבולות, אך גם לא להפוך את הילד לפינוק מוגזם שיסבך אותו בעתיד. חשוב שההורים לא יקפצו בין קיצוניות אחת לאחרת, אלא יבחנו מה באמת טוב ומועיל עבור הילד בטווח הרחוק. כאשר הורים מפנקים יותר מידי את הילד בתגובה להתנהגות קשה של ההורה השני, הם עלולים לשדר לו מסר שאומר העולם תמיד יפנק אותך, דבר שיגרום לו יותר סבל כשהוא ייתקל במצבים שבהם עליו להתמודד עם דרישות או גבולות. תחושת הניגודיות המתמשכת יוצרת סבל רגשי אצל הילד ומגדילה את תחושת הקונפליקט הפנימי שלו. לסיכום, אליעד מדגיש שהבעיה לא טמונה רק בהתנהגות של ההורה הקשוח, אלא גם בהגזמה מצד ההורה השני שנשבע להגן על הילד. כשההורים לא מצליחים למצוא איזון בין המשמעת המינימלית לבין ההגנה המוצעת, הילד סובל הרבה יותר ומפתח את היכולת להתמודד עם קשיים בצורה לקויה. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין גישות חינוכיות שונות בתוך המשפחה מדוע הורה אחד חושב שבן זוגו פוגע בילד? לעיתים אחד ההורים מתייחס אל הילד בדרך שנראית מזיקה: העלבות חוזרות, הקנטות עוקצניות, קללות ואפילו מכות. ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מסיק זאת משום שהוא עצמו לא היה רוצה שיתייחסו אליו בצורה כזו. כך נוצרת תפיסה שהילד חווה פגיעה ממשית, גם אם ההורה הפוגע אינו מודע לחומרת ההתנהגות שלו. כיצד נוצר פיצוי קיצוני מצד ההורה המגן? כשאחד ההורים מבקר את הילד או מציב לו גבולות בצורה חמורה, ההורה השני לעיתים מקצין לצד ההפוך כדי להגן עליו. לדוגמה, אם הורה אחד ... לעונג או לחופש מלא, כך יהיה לו קשה יותר לקבל גבולות בסיטואציות אחרות. כיצד ניתן להעמיק בנושא? חשוב להבין שחינוך ילדים דורש ראייה רחבה, ולא רק תגובה קיצונית להתנהגות של הורה אחר. מי שמתעניין יכול לחפש דרכים לשמור על איזון, לחפש עצות מעשיות לחינוך ולגבולות בריאים, וללמוד כיצד למנוע סבל מילדים הנמצאים בין שתי גישות קיצוניות. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין ...