חינוך ילדים, ניהול עובדים, כעס בבית, כעס בעבודה, ללמוד לשכנע, לגרום לילד לסדר את החדר, סדר וניקיון בבית, איך לשכנע ילדים? איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך הילדים, בית נקי, ניקיון אצל ילדים למה קל יותר לשלוט בכעס בעבודה מאשר בבית? הסיבה לכך שקל יותר לשלוט בכעס במקום העבודה לעומת הבית, קשורה ... על עובד שעושה טעות, אך יבחר להסתיר את הרגשות כדי לא להיתפס כמנהל חסר יכולת שליטה. לעומת זאת, כאשר ילד עושה טעות דומה בבית, ההורה מרשה לעצמו לבטא כעס כי אינו מרגיש מאוים מהילד או מהתגובות של הילד כלפיו. אליעד כהן מציין שבפועל, הכעס קיים בשני המקרים. ההבדל הוא ברמת הביטוי שלו. בעבודה, התדמית המקצועית מחייבת להסתיר ... לשמור על סמכות, ובבית אנשים מרגישים שאין להם סיבה אמיתית להסתיר את רגשותיהם. איך להפחית את הכעס בבית מול הילדים? אליעד מסביר שכדי להפחית את רמת הכעס, יש לפעול בשתי דרכים אפשריות: לשנות את המציאות כך שתתאים יותר לציפיות ... ובכך להפחית את התסכול שמוביל לכעס. הוא מדגיש שחשוב להשתמש בשתי האסטרטגיות במקביל, ולא להסתפק רק באחת. כיצד לגרום לילדים לקחת אחריות ולשמור על סדר בבית? אליעד מציג גישה אסטרטגית לפתרון בעיית חוסר האחריות של ילדים. ראשית, הוא ממליץ לוודא שהילד מבין בכלל מה המשמעות של לקיחת אחריות. לדוגמה, ילד עשוי לחשוב שהוא מאוד אחראי, אך לדעתו סידור הבית אינו בתחום אחריותו, אלא באחריות ההורים. במצב כזה, לא יעזור ללמד אותו על אחריות, אלא יש להסביר לו שסידור הבית אכן בתחום האחריות שלו. כדי לגרום לילדים לקחת אחריות על סדר וניקיון בבית, אליעד מציע כמה שלבים: קודם כל, לגרום לילד להאמין שבית נקי ומסודר הוא מצב רצוי וטוב עבורו באופן אישי. זה שלב הכרחי, כי אם הילד לא ישתכנע בכך, הוא לא ישתף פעולה מרצונו, אלא רק מכפייה או פחד - דבר שלא יעיל לאורך זמן. לאחר שהילד מבין שבית נקי הוא דבר חיובי עבורו, יש ליצור קשר ברור בין הרצונות שלו לבין בית נקי. לדוגמה, אם הילד אוהב לאכול וצריך כלי אוכל נקיים, להבהיר לו שהניקיון הוא תנאי הכרחי לכך. יש לחזק את ההתניה בין ניקיון לבין הרווחים שהילד מקבל מכך. לדוגמה, אם הוא מתלונן על כך שאינו מוצא דברים בבית, להבהיר לו שאם הבית היה מסודר הוא היה מוצא הכל בקלות רבה יותר. איך אפשר לשכנע את הילד שהבית יהיה מסודר גם בלי תשלום כספי? אליעד מסביר שהשכנוע באמצעות כסף הוא פתרון לטווח קצר ולא מומלץ כפתרון קבוע. הוא מדגיש שבסופו של דבר, לילדים יש מטרות אישיות משלהם. המטרה היא לגרום לילדים לראות בניקיון יתרון אישי. לדוגמה, הילד יתלהב מזה שהבית מסודר כי כך יותר נוח לו לשחק, למצוא את הדברים שלו, ולהתנהל בצורה נעימה יותר ביום - יום. הוא מציע לתת לילדים תחומי אחריות מוגדרים בצורה נעימה ומדורגת, כדי שיתרגלו לרעיון שכל אחד אחראי למשהו, ובכך יראו בזה חלק טבעי מהחיים. הוא מציין שאם ההורים כל הזמן ייקחו על עצמם את האחריות, הילדים יתרגלו לרעיון שהם לא צריכים לקחת אחריות, ולכן עדיף לחלוק את האחריות גם במשימות מחוץ לבית, כמו בטיולים ובפעילויות משפחתיות. כיצד להשריש בילדים את ערך הניקיון לאורך זמן? אליעד מדגיש שהדרך להשריש את ערך הניקיון לאורך זמן היא שינוי עמוק של מערכת האמונות של הילדים לגבי ניקיון וסדר. הילדים צריכים להשתכנע שסדר הוא דבר שמשרת אותם אישית, לא בגלל שזה רצון ההורים. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה שונא לסדר ומתלונן על כך כל הזמן, גם הוא יתייחס לזה בצורה שלילית. אם לעומת זאת ההורה יבטא התלהבות ושביעות רצון בכל פעם שהבית מסודר, הילד יתחיל לאמץ את הגישה הזו בעצמו. בסיום דבריו, אליעד מסביר שתהליך זה דורש סבלנות והתמדה. פתרונות מהירים כגון עונשים או שוחד כספי אינם מומלצים, כיוון שהם לא משנים את התפיסות הבסיסיות של הילדים ולא מחזיקים מעמד לאורך זמן. איך לשכנע ילדים לסדר את הבית? איך לגרום לילד לקחת אחריות? למה אני כועסת על הילדים? איך לשלוט בכעס בבית? איך לחנך ילדים לניקיון וסדר? מה לעשות כשהילד לא מסדר את החדר? ש: למה מול הילדים שלי קשה לי לפעול. אליעד: קשה לך לפעול מול הילדים שלך? ש: רגע אני אסביר את זה יותר טוב, בא נגיד שלמה מול העובדים אני יותר סובלנית ומול הילדים ... יכול להרשות לעצמו לא לסדר כאילו, אם את היית הוא את היית מסדרת את הבית? ש: כן אני בתור ילדה. אליעד: לא אם עכשיו הייתי מכניס אותך לסיטואציה שלו לרצונות שלו ולמחשבות שלו היית מסדרת את הבית? ש: אבל גם אני הייתי ילדה פעם אני יודעת איך מתנהל ילד מה זאת אומרת. אליעד: אבל לא הלכת לרצונות שלו את יודעת איך מתנהל ...

אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 1 איך להגיב לילד שמתנהג באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו? כאשר ילד פועל באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו, חשוב להבין תחילה מדוע הוא בחר בדרך זו. למשל, אם ילד רואה שמישהו מתכנן לפגוע בו, בחברו או אפילו בחיה שהוא אוהב, הוא עשוי לבחור באלימות מתוך אמונה שזה הפתרון הטוב ביותר לסיטואציה באותו רגע. אליעד מסביר כי ברגע האמת, הילד מגיב לפי הדחף האינסטינקטיבי שלו, לפי מה שהוא תופס כמוצא יחיד. הוא לא בהכרח מנתח לעומק את כל האפשרויות האחרות. לדוגמה, אם ילד אחר מתכוון לזרוק אבן על חתול או על אדם, והילד שלנו מחליט לדחוף את התוקף כדי למנוע זאת, נשאלת השאלה האם תגובתו הייתה ראויה או לא. אם נניח שילד דחף ילד אחר כדי למנוע פגיעה בחתול, בית הספר עשוי להגיד שזוהי פעולה לא נכונה, כי הוא הפעיל אלימות. אך אליעד מסביר שכדאי לברר את הנקודה העקרונית: האם הפעולה של הילד נבעה מתגובה אימפולסיבית או מתוך החלטה מושכלת, והאם הוא שקל כראוי את כל החסרונות והיתרונות של המעשה? כיצד לעזור לילד להבין שיש חסרונות ויתרונות לכל החלטה? אליעד מדגיש את החשיבות של חינוך הילד להבנה מעמיקה יותר של ההחלטות שהוא מקבל. במקום לתת לו פקודות או פתרונות מוכנים מראש, צריך לעזור לו להתרגל ... לכל החלטה חסרונות ויתרונות, ולהפוך מודע יותר לתהליך קבלת ההחלטות שלו. הדרך שאליעד מציע לעשות זאת, היא ללמד את הילד לנתח מצבים נייטרליים ולא רק מצבים בהם הוא מעורב רגשית. למשל, אם הילד מתלבט אם לעשות פעולה מסוימת, ההורה יכול לעודד אותו לחשוב בצורה מודעת: מה הם החסרונות ומה הם היתרונות של מה שאני עומד לעשות?. בעזרת הרגל זה, הילד ילמד לחשוב מראש על ההשלכות של מעשיו ולא רק לפעול מתוך דחף רגעי. מה המשמעות של ללמד ילד לראות גם את הצד השני בכל סיטואציה? אליעד מתאר שהיכולת להבין את הצד השני בכל ויכוח או קונפליקט היא מיומנות מרכזית שיש להקנות לילדים. כאשר הילד רגיל לנתח את נקודת המבט של הצד השני, הוא פחות נצמד לעמדה שלו באופן נוקשה. תהליך זה מונע קונפליקטים ומקטין את הסיכוי שהילד יפעל באלימות, מכיוון שהוא כבר רואה מראש את החסרונות האפשריים במעשה אלים. מה לעשות כשערכי הבית והערכים של בית ... מאוד מאלו של בית הספר. אליעד מדגים זאת במצב שבו בבית הספר לא מקובל להפעיל אלימות בשום מצב, אבל הילד מגיע ממשפחה שמאמינה שלפעמים יש מצבים בהם הפעלת כוח מוצדקת, למשל כדי להגן על מישהו חסר ישע או בעל ... מתוך התעלמות מהמציאות. האם יש הצדקה לפעול באלימות כדי למנוע אלימות גדולה יותר? ההרצאה מציגה דילמה אמיתית - האם ילד רשאי לפעול באלימות כדי למנוע אלימות חמורה יותר (כגון זריקת אבן על אדם או בעל חיים)? אליעד מסביר שההחלטה תלויה במידה רבה בערכים האישיים של המשפחה ושל הילד. יש משפחות שיסכימו שהילד יפעל באלימות מינימלית כדי למנוע נזק גדול יותר, בעוד בתי הספר בדרך כלל מתנגדים בתוקף לכל אלימות שהיא. אליעד ... הספר, וכך נוצר קונפליקט נוסף שיש לקחת בחשבון. כיצד להתמודד עם הנהלת בית הספר במקרים של אלימות מוצדקת בעיני הילד? כאשר הורה מגיע לפגישה עם הנהלת בית הספר לאחר אירוע כזה, אליעד ממליץ להכין מראש את ההסברים ולהיות מוכנים ... היא הדבר הנכון לעשות כדי למנוע אלימות קשה יותר. הדיאלוג עם בית הספר צריך להיות פתוח וכנה, ולהסביר כי הילד פעל מתוך כוונה טובה, גם אם המעשה עצמו מנוגד לכללים. חשוב להדגיש שבכל החלטה ישנם חסרונות ויתרונות ושאתם מודעים להם באופן מלא. איך להתייחס לקונפליקטים של ילדים בצורה מודעת ומועילה? לסיכום, אליעד מציג גישה שבה החינוך של ילדים מתבסס על מודעות עצמית גבוהה, ניתוח מודע של סיטואציות, הבנת ההשלכות של כל החלטה, ולימוד לראות את הדברים מנקודות מבט מרובות. כל אלה עוזרים לילד להיות פחות אימפולסיבי ולהבין יותר את ההשלכות ארוכות הטווח של התנהגותו. איך למנוע אלימות של ילדים? מה עושים עם ילד אלים בבית הספר? האם להגן על חיות זה מצדיק אלימות? איך ללמד ילד להבין את הצד השני? בעיות התנהגות של ילדים בבית הספר מה לעשות כשהילד לא מתאים למסגרת?

אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2 איך לשכנע ילד לא לפעול באלימות? כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגר גדול - כיצד לגרום לילד להבין שהאלימות אינה פתרון מתאים. אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית שמתמקדת בשינוי תפיסת הילד לגבי היתרונות והחסרונות של התנהגות אלימה. הוא מציין כי כדי שהילד יפסיק לנהוג באלימות, יש צורך אמיתי לגרום לו לרצות בעצמו להפסיק להתנהג כך, מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך איום או עונש בלבד. מדוע איומים ועונשים לא תמיד עוזרים למנוע אלימות אצל ילדים? אליעד מסביר כי האיומים, כגון יזרקו אותך מבית הספר, עשויים דווקא לעודד התנהגות אלימה אצל הילד. אם ילד אינו מרוצה בבית הספר, איום מסוג זה עשוי להפוך עבורו דווקא ליתרון - הוא יעדיף שיזרקו אותו. מכאן שהאיום אינו משרת את מטרתו. הדרך האפקטיבית היא להראות לילד כי המחיר האישי שהוא משלם על התנהגות אלימה גבוה מהיתרונות שהוא משיג ממנה, ולהמחיש זאת בדרכים שונות. איך לזהות את היתרונות והחסרונות שהילד רואה באלימות? אליעד מציע לגשת אל הילד בגישה פתוחה ולא שיפוטית. במקום להניח מראש שאלימות היא רעה, יש לעודד את הילד לדבר על היתרונות שהוא רואה בהתנהגות שלו. לדוגמה, ילד דחף ילד אחר כדי לקבל את הנדנדה. חשוב מאוד לשאול את הילד למה הוא עשה את זה, ולתת לגיטימציה מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות. כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים אחרות היו קיימות להשיג את אותה מטרה בלי אלימות. בשלב זה, הילד מציין אלטרנטיבות נוספות (לדוגמה, לקרוא למורה או לחכות לתורו), ומתוך רשימה זו הוא יכול לראות שישנן דרכים אחרות שמשיגות את המטרה שלו, עם פחות נזק או סיכון. למה חשוב להבין ולתת לגיטימציה לרצון של הילד להיות אלים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מדגיש היא שלא נכון להילחם ברצון של הילד לפעול באלימות, אלא להכיר בו. אם הילד אומר שדחף את חברו כי התעצבן שקיללו אותו או כי לא נתנו לו את מה שרצה, התגובה הנכונה היא ... להבין את תחושתו, לתת הכרה מלאה לרגשות שלו, ולהסכים איתו שבתנאים האלה אולי היה לו הגיוני לפעול באלימות. לאחר שהילד מבין שמכבדים את ההיגיון מאחורי ההתנהגות שלו, הוא מוכן יותר לשמוע על חסרונותיה של האלימות, ולבחון חלופות אחרות. מה החשיבות של השוואה בין היתרונות והחסרונות של אלימות? אליעד מסביר שיש חשיבות עליונה לכך שהילד יעשה בעצמו השוואה בין היתרונות והחסרונות. במהלך השיחה, יש ליצור רשימה ברורה של סיבות שבעדן הילד רוצה לפעול באלימות (כמו לקבל מיד את מה שאני רוצה או להפסיק העלבות מהירות), ולמולן רשימה של חסרונות משמעותיים (כמו יכול לפגוע בי בחזרה או לא אוכל לשחק עם החברים בעתיד). המטרה הסופית היא שהילד בעצמו יגיע להבנה פנימית שהחסרונות עולים על היתרונות, ומתוך הבנה זו יבחר מרצונו להימנע מאלימות. כיצד מתמודדים עם ילד שממשיך לראות יתרונות באלימות גם לאחר השיחה? גם לאחר השיחה, ייתכן שהילד עדיין יראה יתרונות בהתנהגות האלימה. אליעד מדגיש כי ההורה לא צריך להתווכח עם הילד, אלא להמשיך לתת לגיטימציה לרגשותיו תוך כדי שהוא מבהיר לו שהוא עצמו, כהורה או מחנך, לא רואה את זה כפתרון מיטבי. אפשר גם להסביר לילד שההורה מבין מדוע הילד חושב שאלימות היא פתרון טוב עבורו, אך הוא מבקש ממנו להתחשב גם ברגשות או באינטרסים של אחרים, כולל של ההורה עצמו. מדוע מבוגרים מתקשים לתת לגיטימציה לרצון של הילד באלימות? אליעד מסביר שמבוגרים מתקשים לתת לגיטימציה לרצון של הילד באלימות משום שהם לא מוכנים להכיר בכך שהם עצמם, כמבוגרים, עשויים להיות אלימים או לראות באלימות יתרונות מסוימים. המבוגר שמתכחש לחלוטין לכך שאלימות היא לפעמים תגובה אנושית מובנת, לא יוכל לתת אמפתיה אמיתית לילד. אמפתיה כזו הכרחית לשינוי אמיתי של תפיסת הילד. איך להתמודד עם רגשות אלימים בלי להדחיק אותם? הגישה של אליעד ממליצה על הכרה מלאה ברגשות האלימים של הילד, ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ההורה צריך לייצר לו תחושה של אי - נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר לו תחושה שלילית במקור, וזה בלתי נמנע. הוא מסביר שאם הילד אומר להורה תודה שהצלת אותי, זה לא אומר שההורה לא יצר רע. ההורה כן יצר רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי ... אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו ... אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה?

איך לפתח את המוח לילדים? פיתוח החשיבה לילדים אוטיסטים, איך לטפל בילד סכיזופרני? אוטיזם ילדים, פיתוח מיומנויות חשיבה לילדים, איך לגרום לילד להיות חכם? איך לגדל ילדים חכמים? איך לפתח את החשיבה לילדים? איך לגדל ילדים מחוננים? איך לפתח את החשיבה אצל ילדים ואצל ילדים עם אוטיזם? כדי לפתח את החשיבה של ילד, בין אם מדובר בילד אוטיסט, ילד נורמלי, ילד שסובל מסכיזופרניה, או ילד עם הפרעת אישיות, צריך להבין תחילה שהשכל מתפתח על ידי מאמץ מחשבתי. אדם הופך לחכם יותר כאשר הוא מתאמץ לחשוב ולפתור בעיות. לכן, הדרך לפתח את החשיבה אצל ילדים היא ליצור עבורם מצבים שבהם הם נדרשים להפעיל את השכל ולחשוב כיצד להשיג מטרות שונות. איך מאמץ שכלי עוזר לילדים להיות חכמים יותר? המפתח העיקרי להתפתחות השכל הוא הצבת מטרות, משום שהשכל מתאמץ ומפתח יכולות חדשות בעיקר כאשר יש ... לשחק משחקי חשיבה. פעולות כאלה מפעילות את המוח ודורשות מחשבה מתמדת, ולכן מפתחות את החשיבה. מדוע חשוב להציב מטרות לילדים שרוצים לפתח את החשיבה שלהם? ילד שלא מציבים לו מטרות ברורות לא יפתח את החשיבה שלו מעצמו. ילד שיושב מול טלוויזיה כל היום או פשוט יושב ובוהה בקיר, בדרך כלל לא יפתח את השכל שלו. אומנם תיאורטית ... חשיבה גם מהסתכלות על קיר, אך רוב האנשים לא יצליחו בכך. לכן, אם אתם רוצים לפתח את החשיבה של ילד, חובה להציב לו מטרות שמחייבות אותו לחשוב. כיצד מציבים מטרות לילד אוטיסט או לילד שסובל מסכיזופרניה? כשמדובר בילדים עם קשיים מיוחדים כמו ילדים אוטיסטים או ילדים סכיזופרנים, יש להציב מטרות פשוטות ככל האפשר בתחילה. לדוגמה, אפשר להתחיל ממטרות בסיסיות כמו בוא תסדר את החדר, בוא תכין סלט או תנקה את הצלחת. מכיוון שפעולות אלו עלולות להיות מורכבות עבור הילד, יש לחלק אותן לחלקים קטנים וברורים יותר. למשל, ניקוי הצלחת יכול להתחלק לפעולות קטנות יותר: להרים את הצלחת לשים אותה בכיור לפתוח את הברז לקחת סקוץ ולנקות את הצלחת כך ניתן לוודא שהילד יוכל לבצע לפחות חלק מהפעולה ולהפעיל את מוחו בהדרגה. איך מתאימים את המטרות ליכולות של הילד? חשוב מאוד לדעת להתאים את המטרות ליכולות של הילד. אם המשימה תהיה קשה מדי, הילד עלול להירתע ולהימנע מחשיבה. לכן, יש לבחור משימות שמתאימות ליכולת הנוכחית שלו, לא קשות מדי ולא קלות מדי. עם הזמן ניתן להעלות את רמת הקושי בהדרגה כדי לעודד חשיבה מתקדמת יותר. לילדים נורמליים עם יכולות גבוהות יותר, ניתן להציב מטרות מורכבות יותר כמו משחקי חשיבה מתקדמים, תרגילי חשבון, או פעולות שדורשות ... משקולות פחות יעילות לפיתוח החשיבה, משום שהן דורשות בעיקר מאמץ פיזי. למרות שהן עדיין דורשות חשיבה, הפעולה תיעצר כאשר הילד יגיע לקצה היכולת הגופנית שלו, ולכן הן פחות מומלצות. במקום זאת, מומלץ להתמקד בפעילויות שכליות טהורות כמו חידות, פאזלים, תשבצים או פעילויות הדורשות אסטרטגיה. האם צפייה בטלוויזיה מפתחת את החשיבה של הילד? גם צפייה בטלוויזיה יכולה לפתח את החשיבה, אך רק בתנאי שהילד באמת מתעניין בתוכן ומנסה להבין אותו. אם הילד רק בוהה בטלוויזיה בלי לחשוב על התוכן, הוא לא יפתח את שכלו. כלומר, גם כאן החשיבות היא בהצבת מטרות ... לעסוק במשימות מאתגרות שכלית ולהמשיך להציב יעדים חדשים ככל שהיכולת השכלית מתפתחת. לסיכום, מהו המפתח האמיתי לפיתוח החשיבה אצל ילדים? המפתח המרכזי לפיתוח החשיבה הוא מאמץ שכלי שנוצר מהצבת מטרות ברורות. שכל של ילד או מבוגר מתפתח בדיוק כמו שריר בגוף: ככל שמאמנים אותו יותר במטרות מאתגרות שמתאימות לרמתו, הוא מתחזק ומתפתח בהתאם. פיתוח חשיבה יצירתית אצל ילדים איך השכל מתפתח? איך לגרום לילד להיות ילד מחונן? סכיזופרניה אצל ילדים משחקי חשיבה לילדים הצבת מטרות לילדים פיתוח החשיבה באמצעות מאמץ שכלי פיתוח חשיבה יצירתית אצל ילדים, הזיות אצל ילדים, סכיזופרניה של הילדות, סכיזופרניה של ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, סכיזופרניה בגיל הרך, סכיזופרניה בגיל ההתבגרות, סכיזופרניה בגיל מבוגר, איך לגרום לילד להיות ...

טיפול בחרדות אצל ילדים, איך לטפל בפחד של ילד? איך להתמודד עם ילד שמפחד? הילד בחרדה מה לעשות, מחשבה טורדנית אצל ילדים, בעיות נפשיות של ילדים, התמודדות עם ילדים חרדתיים, למה הילד מפחד? הדרכת הורים איך לטפל בפחד של ילד לעלות לבד לקומה שנייה? כאשר ילד מפחד לעלות לבד לקומה השנייה בבית, כמו במקרה בו נכד מפחד בגלל דמיונות על מפלצות או יצורים מפחידים שנמצאים ... בנושא. אליעד כהן מסביר שצריך לנתח את המצב במספר שלבים חשובים ומדויקים, תוך שימוש בדוגמאות ברורות. איך להבין ממה הילד באמת מפחד? אליעד כהן מדגיש שתחילה יש להבין מדוע הילד פוחד לעלות לבד. יכול להיות שהילד באמת מאמין שיש סכנה בקומה השנייה (למשל מפלצות או יצורים דמיוניים), או שהוא חושש מסיבה אחרת, כמו חוסר ביטחון להיות לבד. לדוגמה, כששואלים את הילד למה הוא מפחד, חשוב להקפיד לשאול בצורה נקייה ואמיתית ללא ניסיון לדחוף אותו לצד מסוים. אם יש לך אינטרס שהילד יפסיק לפחד, הוא עלול להרגיש זאת ולחשוב שאתה בעצם לא באמת מקשיב לו ולא באמת אכפת לך מה הוא מרגיש, ולכן הוא עלול לסרב לשתף פעולה. למה חשוב לגרום לילד להרגיש קצת רע עם הפחד? אחת השיטות שאליעד כהן מציג היא ליצור לילד מוטיבציה להיפטר מהפחד על ידי כך שירגיש קצת רע עם העובדה שהוא מפחד. למשל, אם הילד תמיד זקוק לליווי בעלייה לקומה השנייה, אפשר לעודד אותו להתמודד בעצמו עם סיטואציות שבהן הוא צריך להשיג משהו שנמצא ... אליעד מסביר שיש להימנע מלהשפיל אותו או להוריד את הביטחון העצמי שלו לגמרי, אלא לעשות זאת בחוכמה, באופן כזה שהילד יבין שהוא מפספס משהו בגלל הפחד, וכך ירצה לפתור את הפחד בעצמו. למה חשוב לטפל בפחדים נוספים של הילד? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל לילדים יש יותר מפחד אחד, ולכן הדרך היעילה לטפל בפחד ספציפי היא קודם כל לעזור לו להתמודד עם פחדים אחרים ופשוטים יותר. לדוגמה, אם הילד מפחד לעבור כביש, מפחד מחושך או מפחד מדברים יומיומיים פשוטים יותר, עדיף קודם לטפל באלה. ברגע שהילד מתחיל להתמודד ולהתגבר על פחדים קטנים יותר, הוא מפתח מיומנות התמודדות שתאפשר לו בעתיד להתמודד גם עם הפחד הגדול יותר - במקרה זה, הפחד מעלייה לקומה שנייה. ככל שהילד יהיה מיומן יותר בהתמודדות עם פחדים, כך יהיה לו קל יותר להתמודד גם עם הפחד המסוים הזה. למה הכרחי ללמד את הילד להבין את רגשותיו? אליעד מדגיש עוד נקודה מהותית, שאינה נוגעת ישירות רק לפחד אלא למבנה האישיות הכללי של הילד - יש לעודד את הילד להבין את הרגשות והמחשבות שלו באופן כללי. לדוגמה, אם הילד כועס או עצוב, לשאול אותו למה הוא מרגיש כך, מה גרם לו להיעלב, למה הוא איחר או מיהר וכו. המטרה היא לגרום לילד להפעיל את המוח שלו ולפתח מיומנות של הבנת העצמי. היכולת להבין ולבטא רגשות מחשבתיים תיצור בסיס חזק להתמודדות עם פחדים ועם החרדות. אם הילד מבין טוב יותר את עצמו ומודע לתחושות שלו, יהיה קל יותר לגשת אל הפחד המסוים ולחקור אותו בצורה עמוקה ויעילה. איך להכיל את הפחד של הילד בלי לאיים עליו? שלב חשוב נוסף שאליעד כהן מציע הוא להכיל את הפחד של הילד, מבלי לתת לו תחושה של איום. למשל, חשוב להראות לילד שמקבלים את הפחד שלו ושאתה לא אויב. לדוגמה, אפשר לומר לילד: אני יודע שאתה מפחד לעלות לבד, וזה בסדר גמור. כל פעם שתצטרך לעלות, תקרא לי, ואני אעלה איתך בשמחה. בכך הילד לא ירגיש מאוים או לחוץ, אלא יבין שאתה בעדו. לאחר שהילד ירגיש בנוח, אפשר בעדינות ובהדרגה לשאול אותו מה בדיוק גורם לו להרגיש רע כשהוא עולה לבד. לדוגמה, לשאול אותו ... רע כמו כשמישהו צובט אותך או שזה רע אחר?, ולדובב אותו לפרט את תחושותיו. חשוב לשים לב למילים המדויקות שהילד בוחר להשתמש בהן ולנסות להבין בדיוק מה הוא מרגיש. איך לחקור את הילד על הפחד בצורה אובייקטיבית? אליעד מסביר שהחקירה חייבת להיות נקייה מכל אינטרס אישי או שיפוטי. אם בזמן השאלה על הפחד הילד מרגיש שאתה מנסה להוביל אותו לתשובה מסוימת, הוא יתנגד ויחשוד בך. למשל, אם אתה שואל אותו למה אתה מפחד?, אבל בראשך אתה בעצם רוצה להראות לו שאין סיבה לפחד, הילד ירגיש שאתה לא באמת מקשיב לו. זה יכול לגרום לו לא לשתף פעולה ואף להסתגר יותר. החקירה חייבת להתבצע ... דעתך האישית על כך שהפחד לא נכון או לא מוצדק. מה האיזון הנכון בין אהבה עצמית לביקורת עצמית אצל הילד? אליעד כהן מציין כי יש איזון דק שצריך לשמור עליו בין קבלה עצמית לשנאה עצמית. מצד אחד, חשוב שהילד ...

חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 4 והתשובה היא, כי כדי להבין, כיצד כל לימוד כלשהו, כיצד הוא יוצר הנאה אצל הילד, לפני כן, על ההורה לנסות להבין מול עצמו, כיצד החומר הנלמד, כיצד הוא יוצר הנאה כלשהי ותועלת כלשהי בעולם האמיתי. וניקח לדוגמה, את לימודי ההיסטוריה. ילד, לא אוהב ללמוד היסטוריה. כדי לגרום לו לאהוב את לימודי ההיסטוריה, לשם כך צריך לגרום לו, להתעניין בלימודי ההיסטוריה. וכדי שזה יקרה, לשם כך, הילד צריך להבין בצורה כלשהי, כיצד לימודי ההיסטוריה, עוזרים לו בחיים האישיים שלו כילד. וכדי שזה יקרה, ההורה, צריך למצוא את התשובה לשאלה הזאת. וכדי שזה יקרה, לשם כך, על ההורה, לנסות להבין ... עצמו, כיצד באמת לימודי ההיסטוריה, מביאים לאדם כלשהו, תועלת כלשהי. ובשלב הראשון, על ההורה והמורה, לשכוח לרגע אחד את הילד. ועל המורה לנסות להתבונן היטב ולשאול את עצמו את השאלה הבאה: מה באמת, נותנים הלימודים האלו לאדם? איזו תועלת ... התלמידים, הרי שבעצם הוא לוקח סוג של זבל שהאכילו אותו, והוא מנסה להאכיל את הזבל הזה, לתוך המחשבה של הילדים. ועל המורה, בשלב הראשון, לנסות להבין עם עצמו מול עצמו, איזו תועלת החומר שאותו הוא יודע, איזו תועלת אמיתית ... יותר בחיים. אז כפי שאמרנו, בשלב הראשון, על המורה לנסות להבין: כיצד ובאיזו דרך, החומר שאותו הוא מלמד את הילדים בבית הספר, כיצד הוא באמת עוזר לו באופן אישי בחיים האישיים שלו. ואם המורה לא ימצא ולא יבין, איך ... שאותם הוא מלמד עוזרים לו באופן אישי, הרי שמצד האמת, הוא בעצם לוקח מידע מיותר, ומכניס אותו למוחם של ילדים חפים מפשע. ועל המורה לנסות להתאמץ ולהבין, איזו תועלת אמיתית, הדברים שאותם הוא מלמד, איזו תועלת הם נותנים לו. ... ואם המורה לדקדוק, ינסה לגרום לתלמיד ללמוד דקדוק, כדי לא לדבר בצורה צורמת. הרי שזה הדבר האחרון שמעניין את הילד. כי הילד, לא צורם לו שום דבר באוזן. ומבחינתו של הילד, שכל אחד ידבר איך שבא לו, כל זמן שכל אחד מבין את השני. וממילא, המורה לעולם לא יצליח לגרום לילד להבין שלימודי הדקדוק יביאו לו תועלת אמיתית. אאכ המורה יעשה שטיפת מוח לתלמיד, כמה זה חשוב לדבר נכון דקדוקית. שאז הוא יוצר אצל הילד בעיה, ומוכר לו את הפתרון, באמצעות שיעורי הדקדוק.

חינוך ילדים, בעיות בחינוך ילדים, התמודדות עם ילדים, הדרכת הורים, איך לחנך ילדים? בעיות במשפחה, טיפול בילדים, גישור משפחתי, דוגמה אישית לילדים, להיצמד לאמת, ילד לוקח סמים איך להתמודד עם ילד שלוקח סמים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מורכבת ורגישה: איך להתמודד עם ילד שלוקח סמים, כיצד לחנך אותו בצורה נכונה, איך להבין את הבעיות שעוברות עליו, ומה אפשר לעשות באופן מעשי כדי ... הבעיה. להלן סיכום מלא ומפורט עם כל ההסברים, הדוגמאות והעצות שניתנו בהרצאה, מבלי להשמיט אף פרט: מה לעשות אם הילד משתמש בסמים ורוצה כסף? כאשר ילד לוקח סמים, אחת השאלות הנפוצות היא האם ואיך לעזור לו כלכלית. לפי אליעד, אסור בשום פנים ואופן לתת לו כסף שיאפשר לו לרכוש סמים. במקום זאת, אם הילד מבקש כסף למגורים, אליעד ממליץ על פתרון פרקטי וברור: לשלם ישירות את שכר הדירה לבעל הדירה, או לתת לילד סכום שמיועד למחיה בלבד (לדוגמה, תלושים לרכישת מצרכי מזון). כך אפשר להיות בטוחים כמעט לחלוטין שהכסף לא מגיע לסמים. לדוגמה, אם הילד מבקש לשכור דירה, אליעד ממליץ לומר לילד: תמצא דירה, תחתום חוזה עם בעל הדירה, ואז אשלם ישירות לבעל הדירה. כך מבטיחים שהכסף ישמש למטרה נכונה. בנוסף, אפשר גם לעזור לו במחיה על ידי מתן תלושי מזון או אמצעים מוגבלים אחרים. איך לדבר עם ילד שחושב שכולם עושים לו רע? אליעד מסביר כי ילד שלוקח סמים לרוב נמצא במצב נפשי מורכב: הוא עלול לחשוב שכולם נגדו ושכולם עושים לו רע. במקרה כזה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיצמד לאמת. אם הילד אומר שההורים הרסו לו את החיים, על ההורה לבדוק עם עצמו האם יש אמת בדברים: - אם ההורה באמת עשה לו רע, עליו להודות בכך ולהתנצל בכנות. - אם ההורה לא עשה רע לילד, עליו להבהיר לילד מדוע הוא טועה ולהראות לו את האמת. הגישה חייבת להיות מאוד ישירה וברורה. אליעד מדגיש שאסור לעשות מניפולציות רגשיות, ואסור לשקר, שכן האמת תביא לריפוי לאורך זמן. האם אפשר לשנות ילד שלוקח סמים? אליעד מאמין שכל אדם יכול להשתנות אם הוא מתחיל להיצמד לאמת. התהליך הזה דורש מההורים לתת דוגמה ... קטנים ביום - יום. לפי אליעד, אם ההורה בעצמו לא מיישם את ההיצמדות לאמת, הוא לא יוכל לדרוש זאת מהילד, והילד יתקשה מאוד להשתנות. אליעד נותן דוגמה אישית ברורה: אם ההורה ייקח על עצמו את האתגר של היצמדות לאמת, באופן ... הוא בודק תמיד את העובדות ולא נופל להגזמות או למחשבות לא מבוססות, הדבר יהווה דוגמה אישית חזקה שתעודד את הילד ללכת בדרך דומה. זהו פתרון עומק ולא פתרון שטחי. מה לעשות אם הילד מאשים אותך ופוגע בך רגשית? אם הילד מטיח בהורים האשמות קשות כמו אתם הרסתם לי את החיים, אליעד ממליץ לא להיכנס לריבים רגשיים אלא להיצמד לאמת. ... ההורה באמת טעה, עליו להכיר בכך ולהציע פיצוי או פתרון אמיתי. אם ההורה לא טעה, עליו להישאר יציב ולהראות לילד את האמת באופן חד וברור. אליעד מציין שתגובה כנה, אמיתית וישרה, גם אם היא קשה לשמיעה, תעזור לילד יותר מאשר כל מניפולציה רגשית. איך לשכנע את הילד לחזור לבית או למקום בטוח? ילד שנמצא ברחוב או במצב בעייתי צריך לקבל הצעה ברורה לעזרה: אליעד מציע לגשת לילד עם הצעה מסודרת למגורים, עם התחייבות ברורה של ההורים לתת לו מקום בטוח. אם הילד מסרב, חשוב לבדוק איתו מדוע הוא מסרב באמת, ולוודא שאין כאן מניפולציה של ההורה או הילד. מה לעשות כשהילד מבקש כסף בטענה שהוא לא רוצה לעבוד? אליעד מסביר שההורים צריכים להבהיר שהכסף ניתן עבור דברים ספציפיים וברורים בלבד (מגורים, אוכל) ולא ככסף לבילויים או לסמים. אם הילד לא רוצה לעבוד, אפשר להציע עזרה זמנית אבל להבהיר לו באופן ברור שהוא חייב לקחת אחריות חלקית לפחות. אליעד ... עניינית וכנה. לדבריו, האמת היא התרופה היחידה לאורך זמן לבעיות מסוג זה. כיצד הורה יכול לשנות את עצמו ולעזור לילד להשתנות? אליעד מציע להורה לשפוט את עצמו כמו בבית משפט פנימי: לבדוק את עצמו באופן יומיומי אם הוא נצמד ... הוא לא מגזים או מקצין בסיטואציות שונות. התהליך הזה ייצור שינוי עמוק אצל ההורה, שבתורו ישפיע באופן חיובי על הילד. הדוגמה של האמת היא מרכזית מאוד בשיחה זו, והיא מפתח אמיתי לשינוי חיובי ארוך טווח במשפחה שמתמודדת עם ילד שלוקח סמים או עם בעיות דומות. איך לחנך ילד שלוקח סמים? כיצד להתמודד עם ילד שמסרב לעבוד? הדרכת הורים להתמודדות עם התמכרות לסמים כיצד לשכנע ילד לחזור הביתה? איך לתת דוגמה אישית לילדים? איך להפסיק מניפולציות רגשיות במשפחה? איך להיצמד לאמת בחינוך ילדים?

וויתור לילדים, הדרכת הורים לילדים מתבגרים, איך לחנך ילדים קטנים? האם לוותר לילד? מתי לוותר לילד? כמה לוותר לילד? האם להתעקש עם הילד? לוותר או להתעקש, כשהוא יגדל הוא יבין, איך לחנך ילדים מתבגרים? ילדים עקשנים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם עוד קטנים? רבים מההורים מתלבטים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם קטנים ועדיין לא מבינים מספיק, או שמא צריך להתעקש ולחנך אותם כבר מגיל צעיר. אליעד כהן מסביר שהגישה הטוענת לוותר לו, הוא רק ילד קטן לא תמיד נכונה, ובחלק גדול מהמקרים דווקא מזיקה לילד בטווח הארוך. ההסבר שלו מתמקד באבחנה בין שני סוגים עיקריים של פעולות שהילד מבצע: פעולות שהילד באמת לא יכול לעשות מבחינה אובייקטיבית - במקרים אלה אכן ראוי לוותר לילד, כי הוא באמת לא מסוגל לבצע את הפעולה. למשל, אם מבקשים מילד בן שנתיים ללכת לעשות קניות לבד, או להרים חפץ כבד, הוא פשוט לא מסוגל. זו לא שאלה של רצון או חינוך, אלא של יכולת פיזית או קוגניטיבית. במקרה כזה נכון להגיד הוא עוד ילד קטן, בדיוק כמו שנגיד על אדם מבוגר שהוא זקן או מוגבל ולא יכול לעשות פעולה מסוימת. פעולות שהילד יכול לעשות, אך בוחר לא לעשות בגלל חוסר רצון, עצלנות או התנהגות לא ראויה - במקרים אלה הגישה של לוותר לו אינה נכונה, ואף עלולה לגרום לילד נזק ממשי. למשל, ילד שזורק חפצים על אנשים, צועק ללא סיבה או מתנהג בחוסר נימוס, זה לא משהו שייעלם מעצמו. אליעד טוען שבמקרים אלו, ההורה חייב להציב גבולות ברורים. אי הצבת גבולות תוביל לכך שהילד יגדל עם הרגלים רעים, והנזק שייגרם בעתיד יהיה גדול בהרבה וקשה יותר לתיקון. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות: אם ילד קטן לא מסדר את החדר ומותר לוותר לו, הוא לא ילמד לעשות זאת באופן עצמאי בעתיד. ככל שימתינו עם חינוכו, ... עקום - ככל שמחכים עם הטיפול והיישור שלו, יהיה קשה יותר לתקן את העיקום. באותו אופן, חינוך נכון של הילד חייב להתחיל מוקדם ככל האפשר. האם כשהוא יגדל הוא יבין זו מחשבה נכונה? הורים רבים מחזיקים במחשבה שכשהילד יגדל, הוא יבין לבד - אך אליעד טוען שזו אחת הטעויות החמורות ביותר שהורים יכולים לעשות. הוא מסביר שישנם דברים שבאמת מסתדרים מעצמם כשהילד מתבגר, כמו גובה או כוח פיזי, אבל נימוסים, התנהגות נאותה והבנת גבולות חברתיים לא יבואו לבד. אם ילד קטן זורק אבנים או מקלל, זה לא משהו שיעבור מעצמו כשהוא יגדל. להיפך, הילד יגדל ויהפוך למבוגר בעייתי, ולבסוף הוא או הסביבה ייאלצו להתמודד עם ההשלכות השליליות של ההתנהגות שלו. אליעד מזהיר מפני הטעות לחשוב שהזמן פותר הכל - זה לא מסתדר לבד. להיפך, ככל שההורה דוחה את החינוך והצבת הגבולות, הילד גדל עם בעיות וקשיים, והסבל שלו ושל הוריו יגדל בעתיד. איך להסביר לילדים למה לא לעשות דברים כמו כולם? ילדים נוטים להשוות עצמם לאחרים ולשאול למה כולם כן ואני לא?. אליעד נותן דוגמאות מעשיות איך להתמודד עם השאלה הזו. הוא מציע להסביר לילד באופן ברור ואמיתי מהן התוצאות של ההתנהגות הזו בעתיד. למשל, ילד ששואל למה אסור לו לאכול מתוקים כל היום כמו חבריו, יש להסביר לו שהרגל כזה יגרום לו להיות לא ... אחריות מלאה ולחנך את הילד להתנהג באופן ראוי כבר מגיל צעיר, אחרת המחיר שישלם בעתיד יהיה גבוה מאוד. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? מתי להציב גבולות לילדים? האם לוותר לילד קטן? כשהילד יגדל הוא יבין? איך להתמודד עם ילדים עקשנים? למה לא לוותר לילדים? האם ילדים צריכים גבולות? כשהוא יתבגר הוא יהיה מחונך, לוותר לו הוא רק ילד, לוותר לו כי הוא עוד ילד קטן, בעיות בחינוך ילדים, דילמות בגידול ילדים, האם להתעקש או לוותר לו? מריבות עם הילדים, חינוך ילדים בצורה בוגרת, איך לחנך ילדים בצורה נכונה? טיפים לחינוך ילדים, איך לחנך ילד להתנהג בצורה בוגרת? הורים וותרנים, האם לוותר לילדים? מתי לא לוותר לילד? איך להתנהג עם ילד שלא מקשיב? איך ...

חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 3 והתשובה לשאלה היא, כי כדי לגרום לילד להתעניין בלימודים, לשם כך צריך בצורה כלשהי, לגרום ללימודים, לתת לילד הנאה כלשהי. וההנאה, לא צריכה להיות כתגמול על הלימודים, אלא כתוצאה מהלימודים עצמם. כי הילד מטבעו, מאוד רוצה ללמוד, כל דבר שיצור אצלו הנאה. והילד לומד את כל הלימוד שלו, תוך כדי זה שהוא מנסה ליצור אצלו הנאה. כך, שכדי לגרום לילד לאהוב את הלימודים, להשקיע בהם, וממילא להצליח בהם ובמבחנים וכיוב, לשם כך צריך לגרום בצורה כלשהי לילד, ליהנות מהלימודים עצמם. וזה, על ידי זה, שהילד עצמו יבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים המשעממים של בית הספר, כיצד הם יכולים ליצור אצלו הנאה. אלא, שאם ההורה עצמו, חושב שהלימודים האלו, לא ברי שימוש בעולם האמיתי, אז כיצד הוא יכול לשכנע את הילד ליהנות מהלימודים?! כי הילד רוצה, הנאה מיידית. והילד רוצה לדעת, שבאופן מיידי, הלימודים שלו יביאו לו הנאה כלשהי, מעצם הידע שהוא רכש. ואם ההורים והמורים עצמם חושבים, שרוב הלימודים הם מיותרים לגמרי, עבור העולם האמיתי, אז כיצד ניצור הנאה אצל הילד?! ונחדד: גם כאשר ההורה והמורה, כן מבינים שהלימודים מביאים לילד תועלת בעולם האמיתי, גם אז, זה לא תמיד מעניין את הילד. כי הילד, רוצה הנאה ותוצאה מיידית וטוב שכך. כי אדם שחושב בהיגיון, הוא ישקיע במה שמביא לו תועלת ממשית. ולא באיזה דבר, שאולי בעתיד יביא לו איזו תועלת, שהוא לא מבין אותה. כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, גם לא כאדם בוגר. כגון ... מרגיש שחיקה מהעבודה כנל, וכאשר המורה עצמו, לא באמת מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז כיצד בדיוק אפשר לצפות מהילד, שיתעניין במה שהוא לומד?! ואף על פי כן, יש דרך לגרום לילד להתעניין בלימודים. והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד? אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם לכן, זה שרוצה להסביר, עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים ... זה שהאדם בחייו הבוגרים, יש לו יכולות חשיבה יותר טובות. בגלל, כל אותם הדברים, שהוא למד בבית הספר. וכאשר הילד לומד בבית הספר דבר כלשהו, מה שהוא באמת לומד, זה איך לחשוב בצורה נכונה יותר, כדי ליהנות יותר בחיים, גם כילד וגם כאדם בוגר. אלא, שהאדם נדמה לו, שהוא רוכש ידע. והידע, ברובו, הוא לא שימושי. וכאשר הידע הוא לא ... רובוט לכל דבר. והפתרון לכל הבעיות האלו, הוא על ידי זה, שההורים והמורים ינסו להבין, כיצד הלימודים שאותם לומד הילד, כיצד הם עוזרים לו בחיים האישיים שלו כילד. והדרך לעשות את זה, היא על ידי זה, שבמקום להתייחס ללימודים כאל דרך להעביר מידע, צריך להתייחס ללימודים בבית הספר, כאל דרך ללמד את הילד לחשוב בצורה טובה יותר, כדי ליהנות טוב יותר בחיים. כי בכל מקצוע ומקצוע שיש בתוכנית הלימודים, כל מקצוע יש ... לומד כל מיני מקצועות, מה שהוא באמת מפיק מכך, זה את השיפור של היכולות האישיות שלו. ומי שרוצה לגרום לילד לאהוב את הלימודים, עליו להתבונן עם עצמו היטב היטב, ולנסות להבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים האלו יכולים לגרום לילד, ליהנות טוב יותר בחיים שלו כילד. ורק אחרי שההורה והמורה מבינים, כיצד הלימודים האלו באמת עוזרים לילד, רק אז הם יכולים לנסות לגרום גם לילד, לרצות להצליח בלימודים. כי כל ילד, היה מוכן לבוא לשיעור שבו מלמדים אותו, כיצד להיות מקובל חברתית, וכיצד לנצח במשחקי מחשב, וכיצד להשיג את המטרות שלו טוב יותר וכיוב. והילד היה מוכן להשקיע המון זמן ותשומת לב וכיוב, כדי ליצור אצל עצמו עוד הנאה. ואם ההורה והמורה יצליחו להבין קודם כל מול עצמם, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים יוצרים אצל התלמיד תועלת כלשהי עבורו כילד, הרי שיהיה יותר קל לגרום גם לתלמיד, להתעניין בלימודים. ועכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד באמת יכול ההורה והמורה לגלות, ...