... אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם ... מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך ... חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת ... כי הוא מתמקד בתחושות וברגשות פנימיים שאינם תלויים בפרטים חיצוניים. השאלה אם אפשר להרגיש אמהות ללא ילדים תלויה, אם כן, במה האדם בוחר להתמקד: אם הוא מתעקש על הצורה המדויקת, אז לא. אם הוא מתמקד ... למצבים של חוסר ודאות אחרים שיספקו את אותה רמת פחד או מתח. לכן, גם מי שלא רוצה או לא יכול להביא ילדים, יכול להגיע לתחושת האמהות דרך מצבים אחרים שיספקו את אותו טווח רגשי בדיוק. אליעד מדגיש ... לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית? ...

... קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים , הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיוב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיוב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין. ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות שהאדם שומע, לבין האדם עצמו. ... אישיות סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת. וכיוב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל שהוא לא מבין שזה המחשבות שבתוכו, ובגלל שהוא לא ... כאלו ואחרות, בגלל זה הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו הרגשות שלו וכיוב. לדוגמה: הילד אומר: הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו. במקרה כזה צריך לומר לילד, הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו. ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. זא אם הילד אומר שהוא אומר לי לעשות כך או אחרת, לא צריך מיד להביע התנגדות (אאכ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיוב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה הוא למילה הקול הפנימי שלך המחשבה שלך התחושה שלך. כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות בגוף שלישי, כאילו ... על המשפט שלו, ולהוסיף שם, את המילה שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם. ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה הוא למילה המחשבה שלך, וגם להוסיף את המילה אולי יכול לאותו המשפט. לדוגמה הילד אומר: הוא אומר לי ללכת. להפוך את זה ל: המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת. או הוא אומר לי שאני צריך ללכת. להפוך את זה ל: הוא אומר לי שאני ... את המחויב, להפוך לאפשרי. המחשבה לא מחייבת אותך לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת. ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, הוא אומר לי שאני צריך לעשות X. אפשר להחליף את זה ל: הוא אומר לך שאתה יכול לעשות X. עם החלפה רק של המילה צריך למילה יכול. וההחלפה הזאת ... חיצוני לו, אלא שזה קול פנימי בתוכו, קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא ה

... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות ... שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם ... אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם ...

... התנהגות אצל ילדים, מרגיש שכולם נגדו, איך לחנך ילדים? איך להבין ילדים? איך לטפל בפחדים? איך לטפל בפוביות? פחד מליצנים, טיפול בפחדים, הפרעת התנהגות, בעיה התנהגותית למה ילדים מרגישים שכל העולם נגדם? כאשר ילד מרגיש שכולם נגדו, יש להבין מה עומד בשורש התחושה הזאת. לדוגמה, אם ילד חושב שכל העולם נגדו, ייתכן שבבסיס הוא מרגיש לא בסדר עם עצמו. ילד כזה יראה בכל דבר ביקורת, ויחשוב שאחרים מנסים לפגוע בו או להקשות עליו. התחושה שהעולם נגדו נוצרת כשקיימת אצלו חוויה פנימית של חוסר שלמות או חסרונות שהוא רואה בעצמו. לדוגמה, אם הילד שלם עם עצמו, אין סיבה שירגיש שכל העולם נגדו, כי הוא לא יחווה תחושת איום כאשר אחרים מסתכלים עליו או מדברים עליו. מה גורם לילד להרגיש שכל העולם נגדו? כאשר ילד מרגיש שכל העולם נגדו, זה נובע מתחושת חוסר ביטחון פנימית, שבה הוא מרגיש שהוא לא בסדר או לא מושלם. במצב כזה, הילד מפרש כל אינטראקציה כאיום. לדוגמה, כשילד יושב בכיתה, ומישהו רק מסתכל עליו, הוא מיד יכול לחשוב שזה מתוך כוונה לפגוע בו, גם אם בפועל אף אחד לא מנסה לפגוע בו. זה קורה כי הילד עצמו לא שלם עם עצמו, ואז הוא חווה שהסביבה כל הזמן מצביעה על חסרונותיו ומאיימת עליו. לכן חשוב לבדוק מה האמת הפנימית שהילד מרגיש, ולגלות איפה באמת הוא חווה חיסרון או חוסר ביטחון. כיצד לעזור לילד שמרגיש שכולם נגדו? אם הילד טוען שכולם נגדו, הדרך לעזור לו היא קודם כל להבין את הפרספקטיבה שלו לעומק. לדוגמה, אם הילד מרגיש מאוים רק כי מסתכלים עליו, יש לנסות להבין יחד איתו: מה זה אומר לך שהוא מסתכל עליך?, האם זה בהכרח אומר שהוא יפגע בך? וכדומה. המטרה היא לגרום לילד להבין ולהיות מודע לתחושותיו, ואז לסדר לו את החשיבה בצורה נכונה יותר. כשהילד יבין מה באמת הוא מרגיש, יהיה קל יותר לסייע לו לשנות את הפרשנות שלו לגבי התנהגויות של אחרים. איך מתמודדים עם ילד שלא משתף פעולה? ילד שלא משתף פעולה או מתנהג בצורה בעייתית הוא ילד שנמצא במצב של מגננה. לדוגמה, אם הוא בורח מהכיתה או מקלל, יש לברר תחילה מדוע הוא מרגיש צורך להתנהג כך. אליעד מסביר שיש לבדוק באופן מפורט ומדויק למה הילד עושה את מה שהוא עושה. לדוגמה, אם הילד טוען הוא מקלל אותי, יש לבדוק האם אכן הייתה התנהגות פוגענית כלפיו, או שהוא רק מדמיין אפשרויות של פגיעה. המטרה היא לעזור לילד להבין מה באמת קורה במציאות, ומה רק דמיוני או תוצאה של הפחדים שלו. מה לעשות כשילד פוחד או סובל מפוביות, כמו פחד מליצנים? כאשר ילד פוחד מליצנים, יש לנסות להבין את המשמעות העמוקה שהילד מעניק לליצן. לדוגמה, ילד עשוי לפחד מליצן כי הוא מייצג עבורו משהו מאיים כמו הומור כפוי או תחושה של איום נסתר. יכול להיות שהליצן מייצג לילד משהו בלתי צפוי או לא מוכר, ולכן הוא נכנס לחרדה. ...

... משפחתי, מגשר משפחתי, קנאה בין אחים, קנאה במשפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, ללמוד גישור, איך לגשר? חינוך ילדים, לחנך ילדים, קנאה בין אחיות, קנאה בין ילדים, סכסוך משפחתי, ריב במשפחה איך לפתור סכסוך בין אחים בגלל קנאה על יחס לא שווה מההורים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה או טוב יותר מאחיהם, במיוחד כאשר בעבר אחד הילדים קיבל יותר מהשני. הוא נותן כדוגמה אם שקנתה לאחת הילדות שלה בית לפני שנים רבות, כשלא היה באפשרותה לתת אותו דבר לילדה השנייה. כיום, כשהילדה השנייה גדלה, היא שואלת מדוע אימה לא חשבה גם עליה, וזו עונה לה שהיא פשוט לא חשבה בזמנו, או שהילדה היתה צעירה מדי, ולא היה צורך ממשי אז. האם באמת אפשר לתת יחס שווה לחלוטין לשני ילדים? אליעד מדגיש שבלתי אפשרי לתת יחס שווה לחלוטין, כי המציאות משתנה והצרכים משתנים. פעם יכלה האם לתת לילדה אחת, וכעת כשהילדה השנייה רוצה, אין לה את אותה היכולת. הוא מדגים זאת גם באמצעות דוגמה אחרת שבה אם זוכה בלוטו ומעניקה את כל כספה לאחד הילדים, כשהשני עדיין תינוק. לאחר שנים, כשהתינוק גדל, הוא מרגיש קיפוח, והאם נותרת בלי יכולת לתת לו אותו דבר. אליעד מסביר שהדבר אינו מעיד בהכרח על פחות אהבה, אלא על ... מאחורי הטענה את אוהבת אותו יותר? אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: את אוהבת את אחי יותר ממני. הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה. כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד? אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא אומרת לבתה: את לא חייבת להתעצבן ממה שהנכד עשה לך. את יכולה ... לא עושים עבורו. האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד? אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. להפך, יש להרגיל את הילד לכך שהוא אחראי למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים. איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאים רגשית? אליעד מציע להורים להטמיע ב

... לחקות אחרים, יחסי הורים וילדים, איך לא להזדהות עם מישהו? איך לחנך ילדים? איך להתנתק רגשית? חינוך ילדים, מחקה אחרים, דוגמה אישית לילדים, איך לגדל ילדים? שטיפת מוח עצמית, שכנוע איך להפסיק לחקות התנהגות של אחרים? הרבה אנשים נוטים לחקות את ההתנהגות של אחרים בלי ... שלך, ואפשר להשתמש בזה באופן מכוון כדי לשנות התנהגויות לא רצויות. מדוע ילדים לעיתים עושים דווקא הפוך ממה שההורים מבקשים? אליעד כהן מסביר תופעה נוספת שבה ילדים עושים בכוונה ההיפך ממה שההורים שלהם מבקשים. למשל, אם אימא אומרת לילד תשים מעיל, הילד עשוי בכוונה לא לשים את המעיל, לא כי הוא באמת רוצה להיות בלי מעיל, אלא כדי להדגיש לעצמו שהוא עצמאי ונפרד מההורים ... ההתנגדות להורים נותנת לו תחושה של זהות נפרדת ושליטה עצמית. איך לחנך את הילד שירצה להיות כמוך? כדי שילד ירצה לחקות את ההתנהגות של הוריו, ההורה צריך קודם כל להבין מה הילד חושב על ההורה. אליעד אומר שהורה צריך לשאול את עצמו מה היתרונות שהילד רואה בלהיות כמו ההורה ומה החסרונות שהוא רואה. המטרה של ההורה היא לשפר את התדמית שלו בעיני הילד, כך שהילד ירצה להיות כמוהו. ההורה בעצם צריך למכור את עצמו לילד, כאילו שהוא מוצר, על ידי הדגשת היתרונות של להיות כמוהו והפחתה או שינוי של החסרונות שהילד מזהה. אליעד מדגיש שלא חשוב מה ההורה חושב על עצמו, אלא מה הילד חושב. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה אף פעם לא משועמם, הוא יחשוב שזה יתרון וירצה לחקות את ההורה. אבל אם הילד מזהה בהורה תכונות שליליות כמו שעמום, עצבנות או כעס, הוא ירצה דווקא להתרחק מההתנהגות הזאת ויפעל באופן הפוך ממה שההורה עושה או אומר. איך ניתן להשפיע על התנהגות הילד לטובה? ההורה חייב לבדוק באופן קבוע מה הן התכונות שהילד מזהה אצלו כחסרונות, ומדוע הילד לא מעוניין להיות דומה לו. לאחר שההורה מבין את נקודת המבט של הילד, עליו לעבוד על השיפור העצמי בתחומים שהילד מזהה כחסרונות. למשל, אם הילד לא רוצה להיות דומה להורה בגלל עצבנות או חוסר סבלנות, ההורה צריך לעבוד על סבלנות ולשדר התנהגות רגועה יותר, שתגרום לילד לשאוף להיות כמוהו. לסיכום, אליעד כהן מציג דרכים להבין את התהליך הנפשי של חיקוי התנהגות ומציע שיטות מעשיות איך ... מחשבתית ורגשית טובה יותר. איך להפסיק לחקות אחרים? איך לנתק קשר רגשי? למה ילדים עושים דווקא? איך להיות דוגמה לילדים? איך להשפיע על התנהגות הילד? איך לשנות התניות במוח? מה גורם לנו לחקות אחרים? ...

... להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים איך לגרום לילד לא לצעוק ולהתנהג בצורה בוגרת? אליעד כהן מסביר על התנהלות נכונה של הורים מול ילדים כדי לפתור בעיות התנהגות, כמו ילד שצועק, מתעצבן או מגיב באופן לא רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד שאלות באופן שמטרתן להביא אותו להבנה עצמית ולהרגעה. מהי הדרך הנכונה להעיר לילד ולהרגיע אותו במצבי לחץ? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? התגובה הזאת יוצרת התנגדות ותחושת אי - הבנה אצל הילד. במקום זאת, יש לשאול את הילד שאלות כמו: למה זה מפריע לך? בצורה אמיתית וסקרנית. מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה , במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה זה מפריע לך? ואם היא אומרת כי זה מגעיל אותי, לשאול מה מגעיל אותך בזה? ולאחר מכן לפרק את התלונה לחלקים: האם הקטשופ עצמו ... לה בשילוב? המטרה של שאלות אלו היא להוריד את הלחץ ולהוביל אותה להבנה שאין באמת בעיה גדולה כפי שהיא מרגישה. מה החשיבות של ניתוח הנחות יסוד מול ילדים? אליעד כהן מדגיש שכאשר הילד מגיב בצעקה או בכעס, ישנן הנחות יסוד שעומדות מאחורי ההתנהגות שלו. הוא מסביר שכל פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה שהפסטה תיגע בקטשופ, והנחת יסוד נוספת שאולי גורמת לתגובה חריפה: אם משהו לא מתאים לרצונותיי, עלי לצעוק כדי שישימו לב ויטפלו בבעיה שלי. המטרה של ההורה במקרה זה היא להוביל את הילד להכרה והבנה של אותן הנחות יסוד פנימיות שמפעילות אותו. כאשר הילד מבין שהוא מגיב מתוך הנחות אלו, ניתן לעבוד איתו על כך שיש דרכים נוספות וטובות יותר להתמודד עם המציאות, במקום לצעוק או להתרגז. מדוע חשוב ללמד את הילד להטיל ספק ברגשות ובמחשבות שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה לבחון את זה - האם זה באמת מגעיל, או שזה רק נראה לה מגעיל? אולי הטעם דווקא טעים לה, ורק המראה מפריע לה? ככל שה

... של בעלי חיים, אושר של תינוקות, אושר של ילדים, האם בעל חיים מאושרים? האם תינוקות מאושרים? אושר של אנשים מתים, אין שכל אין דאגות, לחזור להיות ילד, טוב ורע של בעלי חיים, טוב ורע אצל ילדים, בלי רע אין טוב, האם ילדים מאושרים? האם בעלי חיים וילדים מאושרים יותר מבני אדם? אליעד כהן מסביר כי הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על בעלי חיים או ילדים וחושבים לעצמנו שהם יותר מאושרים. כאשר אנשים מסתכלים על בעל חיים, למשל כלב או ... מכך שהוא נראה רגוע ושקט, ונראה שאין לו דאגות. באותה מידה, כאשר מסתכלים על ילד שישן בשקט בלילה, מתפעלים מכך שהוא נראה כל כך שליו ומאושר. השאלה שנשאלת בהרצאה היא: האם בעלי חיים וילדים באמת מאושרים יותר מבני אדם, ואם כן, מדוע? למה נראה לנו שבעלי חיים וילדים מאושרים יותר? הסיבה המרכזית שבעלי חיים או ילדים נראים מאושרים יותר היא שיש להם פחות שכל. פחות שכל פירושו פחות דאגות, כי הם לא ... ידאג לפנסיה, ולא יחשוב על דברים שעלולים להשתבש בעתיד הרחוק. לכן, בעלי חיים וילדים נראים לנו שלווים יותר, פשוט כי אין להם מחשבות מטרידות על העתיד הרחוק. האם ... דברים אפשריים שעלולים להשתבש. מצד שני, הוא גם יכול ליהנות מדברים שבעל חיים או ילד לעולם לא יוכלו ליהנות מהם. למשל, בן אדם יכול להתלהב מכך שהוא חוסך לפנסיה, וליהנות מהמחשבה שיהיה לו כסף כשיהיה זקן. לעומת זאת, ילד או בעל חיים לא מסוגלים בכלל לחשוב על זה ולכן לא יכולים לחוש את אותה שמחה. מהו ... יותר? ברור שלא, הם פשוט לא מרגישים כלום. בדיוק באותו האופן, בעל חיים או ילד, שהיכולת הרגשית שלהם מוגבלת יותר, אינם מאושרים יותר אלא פשוט חווים פחות רגשות - פחות טוב ופחות רע. האם כדאי לחזור להיות ילד או בעל חיים כדי להיות מאושר? אליעד כהן מסביר שהרצון להיות כמו בעל חיים או לחזור להיות ילד הוא למעשה רצון לסוג של מוות רגשי. מדוע? מכיוון שזהו מצב שבו אתה מרגיש פחות ... שלנו, המוות נתפס כהיעדר מוחלט של רגשות ושל חוויות, וכך גם מצב של בעל חיים או ילד - פחות רגשות, פחות מודעות, אך גם פחות חוויות חיוביות. מהו הפתרון האידיאלי לאושר ... לעומק בהרצאה הזו. מה שהוא מדגיש בסיכום הוא שאין שום היגיון לקנא בבעל חיים או בילד כי המצב שלהם לא באמת טוב יותר. הם אולי נראים פחות מוטרדים אך גם נהנים הרבה פחות. לסיכום: האם בעלי חיים וילדים מאושרים? אליעד מסכם שבעלי חיים וילדים אינם באמת מאושרים יותר מבני אדם. הם פשוט פחות מוטרדים, אך גם פחות נהנים ופחות ... יש יותר יכולת ליהנות, אך גם יותר יכולת לסבול. לרצות להיות במצב של בעל חיים או ילד זה בעצם לרצות להפסיק להרגיש באמת, וזה סוג של מוות רגשי או חוסר תחושה מוחלט. ... גם את הטוב וגם את הרע, גם את השמחה וגם את העצב. האם בעלי חיים מאושרים? האם ילדים מאושרים? מה קורה אחרי המוות? אין שכל אין דאגות לחזור להיות ילד אושר של תינוקות טוב ורע אצל בעלי חיים ...

חינוך ילדים שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 2 וכאשר רוצים לחנך ילד בצורה נכונה, הדרך לעשות זאת, היא על ידי זה שמראים לאותו הילד, איך להשיג את המטרות האישיות שלו, על ידי זה שהוא ישפר את המיומנויות האישיות שלו, ויגלה את הפוטנציאל האישי שלו. ואת כל זה הוא אמור לעשות, כדי להשיג את המטרות האישיות שלו, שיש לו בעולם הילדים, שבו הוא נמצא. כי אחת הטעויות המרכזיות ביותר שיש בחינוך ילדים, היא שמנסים לגרום לילד להתעניין בדברים, שלא מעניינים אותו. כי כאשר המחנך לא יודע מהו חינוך נכון ואיך לחנך בצורה נכונה, אז על ידי זה נדמה למחנך, שלחנך ילד בצורה נכונה, פירושו, לגרום לילד להתנהג אחרת. ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה להתעסק עם השטויות שלו. שהם בעיניו חשובות, בדיוק כמו שבעיני ההורים והמורים, חשובים דברים אחרים. ועל ההורה להבין, שכאשר הוא מנסה לגרום לילד שלו להיות בוגר, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לו לשחק במשחקים בוגרים יותר וכיוב, הרי שבעצם, זה כאילו שמישהו יבוא להורה עצמו, ויבקש ממנו לצורך חינוך מחדש של ההורה, ... אף אחד. כי אף אחד לא אוהב שמשנים לו את החיים שלו. ואף אחד לא רוצה, שיזלזלו בדברים שחשובים לו. והאדם לא תמיד בנוי, לעשות שינויים מהותיים בחיים שלו. וכאשר מנסים לגרום לילד להחליף את העיסוקים שלו לעיסוקים בוגרים יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם מהילד שלו. ולמבוגר נדמה, שהוא החכם הגדול מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות. והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים מאוד חשובים. והילד בעצם, חווה כאן סוג של פגיעה אישית. בכך שלא מעריכים, את הדברים שחשובים בעיניו. כי כנל יש לזכור, שבעיני הילד העיסוקים שלו, חשובים בדיוק כמו שהאדם המבוגר חושב שהעיסוקים שלו חשובים. וכאשר מנסים לגרום לילד לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו, הרי שזה דומה בדיוק לכך שמנסים לגרום לאדם מבוגר, לשנות את צורת החיים שלו. והדרך הנכונה לחנך ילד , היא לא על ידי זה שמנסים לגרום לו לשנות את העיסוקים שלו, למשחקים מורכבים יותר מעולמם של המבוגרים, אלא על ידי זה שמנסים לגרום לילד, להשיג את המטרות האישיות שלו, בדברים שחשובים לו, על ידי זה שמראים לו, כיצד יש לו כל מיני יכולות שעליהן הוא עדיין לא יודע, ושבאמצעותן הוא יכול להשיג טוב יותר את המטרות האישיות שלו. והדרך הנכונה לעשות זאת, היא על ידי זה שההורה והמורה מנסים לראות מהן המטרות החשובות של הילד. ומהן היכולות האישיות של הילד להשיג את המטרות האישיות שלו של הילד. ועל ידי זה המחנך מראה ל

חינוך ילדים, יחסי הורים וילדים, אהבת הורים לילדים, אהבת ילדים, לא לאהוב ילדים, שמירת מצוות, למה שומרים מצוות? למה מקיימים מצוות? אמיתות התורה, שמירת מצוות, לשמור מצוות, תפילה לאלוהים למה הורים אוהבים את הילדים שלהם? אנשים רבים חושבים שהאהבה שלהם לילדים היא האהבה הכי חזקה שיש, והם רואים בה ביטוי של דאגה עמוקה, לפעמים אפילו יותר מאשר הם דואגים לעצמם. אבל אליעד כהן מסביר שבסופו של דבר, אהבת ההורים לילדיהם היא ביטוי של אהבה עצמית. הוא מסביר שבעומק הדברים, הילד הוא חלק מעצמך, ולכן באופן טבעי אתה דואג לו יותר מאשר לאחרים. אך עם זאת, אליעד מדגיש שמבחינת החוויה הרגשית שלנו, הילדים אינם לגמרי אנחנו. במילים אחרות, יש הבדל בין היחס שלנו לעצמנו לבין היחס שלנו לילדים, משום שבחוויה הם עדיין נתפסים כנפרדים מאיתנו. לדוגמה, אליעד מציג מצב היפותטי שבו נשאל אדם האם הוא יעדיף לשבור את היד שלו או את היד של הילד שלו. לכאורה, האדם יעדיף שהיד שלו תישבר ולא של הילד, אך אליעד מסביר שזו מניפולציה, כי בשני המקרים זו בעצם היד שלך (כי הילד הוא חלק ממך). כלומר, השאלה האמיתית היא מה גורם לך יותר סבל: הכאב שלך או הכאב של הילד? והסיבה שאנחנו דואגים כל כך לילדינו היא משום שאנחנו תופסים אותם כחלק נפרד מאיתנו, למרות שהם חלק מאיתנו. איך פחד קשור לאהבה של הורים לילדים? אליעד מדבר על כך שהאהבה להורים לילדיהם קשורה קשר עמוק לפחד. הוא מסביר שהפחד הוא זה שיוצר משמעות. אדם שלא מפחד לאבד משהו, לא באמת מעריך אותו, כי רק מתוך הפחד לאבד את הילדים נוצרת התחושה שהם יקרים לו. לדוגמה, הורה שאומר שהוא אוהב את ילדיו כל כך עד שלא מסוגל אפילו לחשוב על לא לאהוב אותם, חי בעצם מתוך פחד גדול. לפי אליעד, דווקא היכולת לחשוב על האפשרות שלא תאהב אותם בכלל, תאפשר לך לאהוב אותם באמת ... שהאהבה החזקה ביותר היא דווקא כשאתה יודע שיש לך את האפשרות לא לאהוב. כאשר אדם מבין לעומק שלא מחויב לו לאהוב את הילדים שלו, דווקא מתוך ההבנה הזו הוא עשוי לאהוב אותם בעוצמה גדולה יותר. זה דומה למצב בו אדם יכול להפסיק לעבוד כי הוא הבין שזה לא הכרחי, אבל דווקא אז הוא בוחר לעבוד מתוך ... מסוגל להתייחס לעצמו כאילו הוא אינו קיים כלל, בדומה למצב של אדם מת. הוא משתמש בדימוי של העורב, שנחשב לאכזרי כלפי ילדיו, כדוגמה לאדם שמבטל לחלוטין את האינטרס האישי שלו ואת תחושת האני. העורב, שמסמל כביכול אדם שאינו חושב כלל על טובתו או טובת ילדיו, מייצג דווקא את המצב האידאלי להגיע להבנת הסודות הנסתרים של המציאות. אדם כזה הוא חופשי באמת, משום שהוא משוחרר מכל פחד ומכל אינטרס אישי. איך מיישמים את הרעיונות האלו ... לו להשתחרר מהפחדים ומהאינטרסים, ויאפשר לו לבחור באמת מתוך חופש פנימי אמיתי. לסיכום, איך להגיע לחופש אמיתי ביחס לילדים ולקיום מצוות? בסיכום, אליעד כהן מסביר שהמפתח לחופש אמיתי ולאהבה אמיתית - הן ביחסים בין הורים לילדים והן בקיום מצוות - הוא להיות מסוגל לחוות את האפשרות שלא יהיה אכפת לך. כשאתה חווה לעומק את האפשרות הזו, אתה הופך להיות חופשי לבחור לאהוב, חופשי לבחור לקיים מצוות, וחופשי לפעול מתוך הבנה אמיתית של המציאות ולא מתוך פחד או אילוץ. למה הורים אוהבים ילדים? האם אפשר לא לאהוב את הילדים? מה הסיבה שמקיימים מצוות? איך משתחררים מפחד לאבד ילדים? מהי תפילה אמיתית לפי רבי נחמן? מה זה מסירות נפש בתפילה? איך להתגבר על אינטרסים אישיים? ...