חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת ... שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך אחרת? לדוגמה, ... ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות ... אפשר לשחזר במדויק, כי הוא מתמקד בתחושות וברגשות פנימיים שאינם תלויים בפרטים חיצוניים. השאלה אם אפשר להרגיש אמהות ללא ילדים תלויה, אם כן, במה האדם בוחר להתמקד: אם הוא מתעקש על הצורה המדויקת, אז לא. אם הוא מתמקד במהות ... חוסר ודאות אחרים שיספקו את אותה רמת פחד או מתח. לכן, גם מי שלא רוצה או לא יכול להביא ילדים, יכול להגיע לתחושת האמהות דרך מצבים אחרים שיספקו את אותו טווח רגשי בדיוק. אליעד מדגיש שהשאלה היא תמיד פרקטית ... אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית?

שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיוב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיוב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין. ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות ... וכיוב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת. וכיוב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל ... הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיוב. לדוגמה: הילד אומר: הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו. במקרה כזה צריך לומר לילד, הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו. ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. זא אם הילד אומר שהוא אומר לי לעשות כך או אחרת, לא צריך מיד להביע התנגדות (אאכ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיוב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה הוא למילה הקול הפנימי שלך / המחשבה שלך / התחושה שלך. כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן ... שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם. ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה הוא למילה המחשבה שלך, וגם להוסיף את המילה אולי / יכול לאותו המשפט. לדוגמה הילד אומר: הוא אומר לי ללכת. להפוך את זה ל: המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת. או הוא ... לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת. ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, הוא אומר לי שאני צריך לעשות X. אפשר להחליף את זה ל: הוא אומר לך שאתה יכול לעשות ... קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיוב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיוב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם. וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד / האדם הוא משוגע, ושהילד / האדם סובל מהפרעת אישיות גבולית / סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הרי שהמשמעות של זה היא, שאותו פסיכיאטר / פסיכולוג, ... מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, שזה בסך ... לו בראש. ולכן, צריך להחזיר לאדם את התחושה של הבחירה החופשית שלו, בהתייחסות שלו לאותם מחשבות. ולא צריך להילחם בילד ולומר לו, שהוא לא שומע קולות בראש, ושאף אחד לא באמת מדבר איתו, ולא צריך לומר לילד שהוא צריך ...

בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...

בעיות התנהגות אצל ילדים, מרגיש שכולם נגדו, איך לחנך ילדים? איך להבין ילדים? איך לטפל בפחדים? איך לטפל בפוביות? פחד מליצנים, טיפול בפחדים, הפרעת התנהגות, בעיה התנהגותית למה ילדים מרגישים שכל העולם נגדם? כאשר ילד מרגיש שכולם נגדו, יש להבין מה עומד בשורש התחושה הזאת. לדוגמה, אם ילד חושב שכל העולם נגדו, ייתכן שבבסיס הוא מרגיש לא בסדר עם עצמו. ילד כזה יראה בכל דבר ביקורת, ויחשוב שאחרים מנסים לפגוע בו או להקשות עליו. התחושה שהעולם נגדו נוצרת כשקיימת אצלו חוויה פנימית של חוסר שלמות או חסרונות שהוא רואה בעצמו. לדוגמה, אם הילד שלם עם עצמו, אין סיבה שירגיש שכל העולם נגדו, כי הוא לא יחווה תחושת איום כאשר אחרים מסתכלים עליו או מדברים עליו. מה גורם לילד להרגיש שכל העולם נגדו? כאשר ילד מרגיש שכל העולם נגדו, זה נובע מתחושת חוסר ביטחון פנימית, שבה הוא מרגיש שהוא לא בסדר או לא מושלם. במצב כזה, הילד מפרש כל אינטראקציה כאיום. לדוגמה, כשילד יושב בכיתה, ומישהו רק מסתכל עליו, הוא מיד יכול לחשוב שזה מתוך כוונה לפגוע בו, גם אם בפועל אף אחד לא מנסה לפגוע בו. זה קורה כי הילד עצמו לא שלם עם עצמו, ואז הוא חווה שהסביבה כל הזמן מצביעה על חסרונותיו ומאיימת עליו. לכן חשוב לבדוק מה האמת הפנימית שהילד מרגיש, ולגלות איפה באמת הוא חווה חיסרון או חוסר ביטחון. כיצד לעזור לילד שמרגיש שכולם נגדו? אם הילד טוען שכולם נגדו, הדרך לעזור לו היא קודם כל להבין את הפרספקטיבה שלו לעומק. לדוגמה, אם הילד מרגיש מאוים רק כי מסתכלים עליו, יש לנסות להבין יחד איתו: מה זה אומר לך שהוא מסתכל עליך?, האם זה בהכרח אומר שהוא יפגע בך? וכדומה. המטרה היא לגרום לילד להבין ולהיות מודע לתחושותיו, ואז לסדר לו את החשיבה בצורה נכונה יותר. כשהילד יבין מה באמת הוא מרגיש, יהיה קל יותר לסייע לו לשנות את הפרשנות שלו לגבי התנהגויות של אחרים. איך מתמודדים עם ילד שלא משתף פעולה? ילד שלא משתף פעולה או מתנהג בצורה בעייתית הוא ילד שנמצא במצב של מגננה. לדוגמה, אם הוא בורח מהכיתה או מקלל, יש לברר תחילה מדוע הוא מרגיש צורך להתנהג כך. אליעד מסביר שיש לבדוק באופן מפורט ומדויק למה הילד עושה את מה שהוא עושה. לדוגמה, אם הילד טוען הוא מקלל אותי, יש לבדוק האם אכן הייתה התנהגות פוגענית כלפיו, או שהוא רק מדמיין אפשרויות של פגיעה. המטרה היא לעזור לילד להבין מה באמת קורה במציאות, ומה רק דמיוני או תוצאה של הפחדים שלו. מה לעשות כשילד פוחד או סובל מפוביות, כמו פחד מליצנים? כאשר ילד פוחד מליצנים, יש לנסות להבין את המשמעות העמוקה שהילד מעניק לליצן. לדוגמה, ילד עשוי לפחד מליצן כי הוא מייצג עבורו משהו מאיים כמו הומור כפוי או תחושה של איום נסתר. יכול להיות שהליצן מייצג לילד משהו בלתי צפוי או לא מוכר, ולכן הוא נכנס לחרדה. אליעד מסביר שיש לבדוק מה בדיוק בליצן מאיים על הילד, האם זה המראה שלו, הצבעים, או אולי העובדה שהוא מנסה להצחיק בכוח. אם הילד מפחד ממי שמנסה להצחיק אותו בכוח, ייתכן שהילד חושש מכך שינסו לכפות עליו משהו, ואז הליצן מייצג איום ספציפי של כפייה. איך להבין התנהגות יוצאת דופן של ילדים? כאשר ילד מתנהג בצורה לא רגילה, כמו למשל ילד שמתנהג כמו חתול, צריך לנסות להבין את ההיגיון הפנימי מאחורי ההתנהגות הזאת. למשל, אם ילד מתחיל להתנהג כמו חתול כי הוא מרגיש לחץ חברתי, אולי הוא מנסה להביע בכך רצון להיות חופשי או לקבל יחס מסוים שהוא לא מקבל כאשר הוא מתנהג בצורה הרגילה שלו. לפי אליעד, צריך לשאול את הילד: איך זה מרגיש לך כשאתה עושה את זה?, מה אתה מרגיש כשאתה מתנהג כך?. זה יעזור לילד להבין את הרגשות שלו ולפתוח דרך לשינוי ההתנהגות. כיצד ניתן לשנות את התפיסה של ילד שמרגיש מאוים? כדי לשנות את התפיסה של הילד, יש לנסות להראות לו שהמציאות אינה בהכרח תואמת את מה שהוא מדמיין. אם הילד מרגיש שכל העולם נגדו, צריך ...

גישור משפחתי, מגשר משפחתי, קנאה בין אחים, קנאה במשפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, ללמוד גישור, איך לגשר? חינוך ילדים, לחנך ילדים, קנאה בין אחיות, קנאה בין ילדים, סכסוך משפחתי, ריב במשפחה איך לפתור סכסוך בין אחים בגלל קנאה על יחס לא שווה מההורים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה או טוב יותר מאחיהם, במיוחד כאשר בעבר אחד הילדים קיבל יותר מהשני. הוא נותן כדוגמה אם שקנתה לאחת הילדות שלה בית לפני שנים רבות, כשלא היה באפשרותה לתת אותו דבר לילדה השנייה. כיום, כשהילדה השנייה גדלה, היא שואלת מדוע אימה לא חשבה גם עליה, וזו עונה לה שהיא פשוט לא חשבה בזמנו, או שהילדה היתה צעירה מדי, ולא היה צורך ממשי אז. האם באמת אפשר לתת יחס שווה לחלוטין לשני ילדים? אליעד מדגיש שבלתי אפשרי לתת יחס שווה לחלוטין, כי המציאות משתנה והצרכים משתנים. פעם יכלה האם לתת לילדה אחת, וכעת כשהילדה השנייה רוצה, אין לה את אותה היכולת. הוא מדגים זאת גם באמצעות דוגמה אחרת שבה אם זוכה בלוטו ומעניקה את כל כספה לאחד הילדים, כשהשני עדיין תינוק. לאחר שנים, כשהתינוק גדל, הוא מרגיש קיפוח, והאם נותרת בלי יכולת לתת לו אותו דבר. אליעד ... שהתקבלה בנסיבות מסוימות בעבר. מה באמת מסתתר מאחורי הטענה את אוהבת אותו יותר? אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: את אוהבת את אחי יותר ממני. הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה. כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד? אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא ... ולא תלויה במה שאחרים עושים או לא עושים עבורו. האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד? אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. להפך, יש להרגיל את הילד לכך שהוא אחראי למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים. איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאים רגשית? אליעד מציע להורים להטמיע בילדים מגיל צעיר את המסר שהם צריכים להיות עצמאים ולא לצפות שאחרים ימלאו את החסרונות הרגשיים שלהם. למשל, כאשר הילד מתלונן על עוול שעשה לו אחיו, ההורה יכול להסביר לו שהוא לא חייב להיפגע מזה, ושזו הבחירה שלו איך להרגיש. בדרך זו, הילד לומד לקחת אחריות על עצמו, וכשהוא גדל הוא לא יראה בהורים שלו או באחרים אחראים לאושרו ולמילוי הצרכים שלו. האם ניתן לתקן טעויות עבר ביחס ההורים כלפי הילדים? אליעד מבהיר שאמנם אי אפשר לשנות את מה שכבר נעשה, אבל תמיד אפשר לשנות את הגישה כלפי מה שנעשה. במקום לומר לילד: אי אפשר לתקן את מה שעשיתי בעבר, ההורה יכול להסביר שזאת הייתה המציאות באותו רגע נתון, וההחלטה לא נעשתה מחוסר אהבה אלא מנסיבות מסוימות. ההורה צריך להעביר לילד את המסר שהעבר לא אמור להגדיר את האושר והסיפוק של ההווה. מה הפתרון הסופי לבעיית הקנאה בין האחים במשפחה? בסיכומו של דבר, הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את תפיסת האחריות: הילדים צריכים להבין שלא כל הצרכים שלהם חייבים להיות מסופקים על ידי ההורים, ושהם יכולים לבחור כיצד להתמודד עם התחושות ... של כל אדם מוטלת עליו עצמו, ולא על סביבתו. על ידי הפנמה של עיקרון זה, תחושת הקנאה תיחלש, משום שהילדים לא יצפו באופן אוטומטי שהוריהם יספקו כל דבר שהם חשים שחסר להם. איך לפתור קנאה בין אחים? מה לעשות עם ילד שמרגיש קיפוח? גישור משפחתי ביחסי הורים וילדים איך מחנכים ילדים להיות עצמאים רגשית? האם הורים חייבים לתת יחס שווה לילדים?

להפסיק לחקות אחרים, יחסי הורים וילדים, איך לא להזדהות עם מישהו? איך לחנך ילדים? איך להתנתק רגשית? חינוך ילדים, מחקה אחרים, דוגמה אישית לילדים, איך לגדל ילדים? שטיפת מוח עצמית, שכנוע איך להפסיק לחקות התנהגות של אחרים? הרבה אנשים נוטים לחקות את ההתנהגות של אחרים בלי ... אדם מסוים משפיעים ישירות על ההעדפות והבחירות שלך, ואפשר להשתמש בזה באופן מכוון כדי לשנות התנהגויות לא רצויות. מדוע ילדים לעיתים עושים דווקא הפוך ממה שההורים מבקשים? אליעד כהן מסביר תופעה נוספת שבה ילדים עושים בכוונה ההיפך ממה שההורים שלהם מבקשים. למשל, אם אימא אומרת לילד תשים מעיל, הילד עשוי בכוונה לא לשים את המעיל, לא כי הוא באמת רוצה להיות בלי מעיל, אלא כדי להדגיש לעצמו שהוא ... את הזהות שלו בנפרד מההורים, ולכן ההתנגדות להורים נותנת לו תחושה של זהות נפרדת ושליטה עצמית. איך לחנך את הילד שירצה להיות כמוך? כדי שילד ירצה לחקות את ההתנהגות של הוריו, ההורה צריך קודם כל להבין מה הילד חושב על ההורה. אליעד אומר שהורה צריך לשאול את עצמו מה היתרונות שהילד רואה בלהיות כמו ההורה ומה החסרונות שהוא רואה. המטרה של ההורה היא לשפר את התדמית שלו בעיני הילד, כך שהילד ירצה להיות כמוהו. ההורה בעצם צריך למכור את עצמו לילד, כאילו שהוא מוצר, על ידי הדגשת היתרונות של להיות כמוהו והפחתה או שינוי של החסרונות שהילד מזהה. אליעד מדגיש שלא חשוב מה ההורה חושב על עצמו, אלא מה הילד חושב. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה אף פעם לא משועמם, הוא יחשוב שזה יתרון וירצה לחקות את ההורה. אבל אם הילד מזהה בהורה תכונות שליליות כמו שעמום, עצבנות או כעס, הוא ירצה דווקא להתרחק מההתנהגות הזאת ויפעל באופן הפוך ממה שההורה עושה או אומר. איך ניתן להשפיע על התנהגות הילד לטובה? ההורה חייב לבדוק באופן קבוע מה הן התכונות שהילד מזהה אצלו כחסרונות, ומדוע הילד לא מעוניין להיות דומה לו. לאחר שההורה מבין את נקודת המבט של הילד, עליו לעבוד על השיפור העצמי בתחומים שהילד מזהה כחסרונות. למשל, אם הילד לא רוצה להיות דומה להורה בגלל עצבנות או חוסר סבלנות, ההורה צריך לעבוד על סבלנות ולשדר התנהגות רגועה יותר, שתגרום לילד לשאוף להיות כמוהו. לסיכום, אליעד כהן מציג דרכים להבין את התהליך הנפשי של חיקוי התנהגות ומציע שיטות מעשיות איך לשנות את ההתניות הללו לטובת עצמאות מחשבתית ורגשית טובה יותר. איך להפסיק לחקות אחרים? איך לנתק קשר רגשי? למה ילדים עושים דווקא? איך להיות דוגמה לילדים? איך להשפיע על התנהגות הילד? איך לשנות התניות במוח? מה גורם לנו לחקות אחרים?

הדרכה להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים איך לגרום לילד לא לצעוק ולהתנהג בצורה בוגרת? אליעד כהן מסביר על התנהלות נכונה של הורים מול ילדים כדי לפתור בעיות התנהגות, כמו ילד שצועק, מתעצבן או מגיב באופן לא רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד שאלות באופן שמטרתן להביא אותו להבנה עצמית ולהרגעה. מהי הדרך הנכונה להעיר לילד ולהרגיע אותו במצבי לחץ? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? התגובה הזאת יוצרת התנגדות ותחושת אי - הבנה אצל הילד. במקום זאת, יש לשאול את הילד שאלות כמו: למה זה מפריע לך? בצורה אמיתית וסקרנית. מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה, במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה זה מפריע לך? ואם היא אומרת כי זה מגעיל אותי, לשאול ... את הלחץ ולהוביל אותה להבנה שאין באמת בעיה גדולה כפי שהיא מרגישה. מה החשיבות של ניתוח הנחות יסוד מול ילדים? אליעד כהן מדגיש שכאשר הילד מגיב בצעקה או בכעס, ישנן הנחות יסוד שעומדות מאחורי ההתנהגות שלו. הוא מסביר שכל פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה שהפסטה תיגע בקטשופ, והנחת יסוד נוספת שאולי גורמת לתגובה חריפה: אם משהו לא מתאים לרצונותיי, עלי לצעוק כדי שישימו לב ויטפלו בבעיה שלי. המטרה של ההורה במקרה זה היא להוביל את הילד להכרה והבנה של אותן הנחות יסוד פנימיות שמפעילות אותו. כאשר הילד מבין שהוא מגיב מתוך הנחות אלו, ניתן לעבוד איתו על כך שיש דרכים נוספות וטובות יותר להתמודד עם המציאות, במקום לצעוק או להתרגז. מדוע חשוב ללמד את הילד להטיל ספק ברגשות ובמחשבות שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה לבחון את זה - האם זה באמת מגעיל, או שזה רק נראה לה מגעיל? אולי הטעם דווקא טעים לה, ורק המראה מפריע לה? ככל שהילד לומד לשאול את עצמו שאלות אלו, הוא יוכל להירגע ולהתמודד טוב יותר עם מצבים בהם דברים לא מסתדרים בדיוק כפי שהוא רוצה. איך לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לתקשר בנחת? כאשר הילדה צועקת בגלל משהו שמפריע לה, ההורה צריך לשאול אותה באופן ישיר: למה את צועקת? מה המטרה של הצעקה? ולגרום ... זה בשבילך? כך היא לומדת שיש דרכים אחרות לתקשר את מה שהיא רוצה, מלבד צעקות. אליעד מדגיש שההתנהגות של הילד נובעת לעיתים מהתניה שלמד בבית - שהדרך להשיג תשומת לב היא לצעוק. אם ההורים מגיבים לצעקה באופן שבו הילד מקבל את מבוקשו, הוא ילמד להמשיך לצעוק. לכן, חשוב ללמד אותו לתקשר בצורה רגועה ולגרום לו להבין שדווקא התנהגות בוגרת ושקטה תביא לו תוצאות טובות יותר. איך ההורים יכולים לפתח אצל הילדים התנהגות בוגרת ואחראית? אליעד כהן מסביר שהמטרה היא לא רק להנחות את הילד איך להתנהג, אלא לגרום לו להבין בעצמו מה כדאי לו לעשות. במקום להגיד לילד תעשה ככה וככה, על ההורה לשאול אותו שאלות מכוונות שיביאו אותו להבין את ההיגיון מאחורי הדברים. כך הילד יבין לבד מה עליו לעשות ולא יצטרך שיזכירו לו שוב ושוב. לדוגמה, במקום להגיד לילדה תוציאי את הקטשופ מהצלחת, אפשר לשאול אותה: מה את רוצה שיקרה? ואז היא תענה שלא יהיה קטשופ בפסטה. בשלב ... אמת פנימית, הילד ירגיש זאת, וישתף פעולה באופן טבעי יותר. איך להרגיע ילד כועס? איך להתמודד עם ילד שצועק? חינוך ילדים לחשיבה בוגרת איך ללמד ילד להטיל ספק? איך להעיר לילדים בצורה נכונה? הדרכה להורים לילדים עם בעיות התנהגות

אושר של בעלי חיים, אושר של תינוקות, אושר של ילדים, האם בעל חיים מאושרים? האם תינוקות מאושרים? אושר של אנשים מתים, אין שכל אין דאגות, לחזור להיות ילד, טוב ורע של בעלי חיים, טוב ורע אצל ילדים, בלי רע אין טוב, האם ילדים מאושרים? האם בעלי חיים וילדים מאושרים יותר מבני אדם? אליעד כהן מסביר כי הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על בעלי חיים או ילדים וחושבים לעצמנו שהם יותר מאושרים. כאשר אנשים מסתכלים על בעל חיים, למשל כלב או חתול, הם מתפעלים מכך שהוא נראה רגוע ושקט, ונראה שאין לו דאגות. באותה מידה, כאשר מסתכלים על ילד שישן בשקט בלילה, מתפעלים מכך שהוא נראה כל כך שליו ומאושר. השאלה שנשאלת בהרצאה היא: האם בעלי חיים וילדים באמת מאושרים יותר מבני אדם, ואם כן, מדוע? למה נראה לנו שבעלי חיים וילדים מאושרים יותר? הסיבה המרכזית שבעלי חיים או ילדים נראים מאושרים יותר היא שיש להם פחות שכל. פחות שכל פירושו פחות דאגות, כי הם לא עושים חישובים מסובכים, ... מה יקרה בעוד עשרים שנה, לא ידאג לפנסיה, ולא יחשוב על דברים שעלולים להשתבש בעתיד הרחוק. לכן, בעלי חיים וילדים נראים לנו שלווים יותר, פשוט כי אין להם מחשבות מטרידות על העתיד הרחוק. האם פחות שכל מביא בהכרח ליותר ... בגלל חשיבה על העתיד ועל דברים אפשריים שעלולים להשתבש. מצד שני, הוא גם יכול ליהנות מדברים שבעל חיים או ילד לעולם לא יוכלו ליהנות מהם. למשל, בן אדם יכול להתלהב מכך שהוא חוסך לפנסיה, וליהנות מהמחשבה שיהיה לו כסף כשיהיה זקן. לעומת זאת, ילד או בעל חיים לא מסוגלים בכלל לחשוב על זה ולכן לא יכולים לחוש את אותה שמחה. מהו המחיר של ... האם שולחן או קיר מאושרים יותר? ברור שלא, הם פשוט לא מרגישים כלום. בדיוק באותו האופן, בעל חיים או ילד, שהיכולת הרגשית שלהם מוגבלת יותר, אינם מאושרים יותר אלא פשוט חווים פחות רגשות - פחות טוב ופחות רע. האם כדאי לחזור להיות ילד או בעל חיים כדי להיות מאושר? אליעד כהן מסביר שהרצון להיות כמו בעל חיים או לחזור להיות ילד הוא למעשה רצון לסוג של מוות רגשי. מדוע? מכיוון שזהו מצב שבו אתה מרגיש פחות ופחות רגשות, גם שליליים ... בנקודת המבט הנוכחית שלנו, המוות נתפס כהיעדר מוחלט של רגשות ושל חוויות, וכך גם מצב של בעל חיים או ילד - פחות רגשות, פחות מודעות, אך גם פחות חוויות חיוביות. מהו הפתרון האידיאלי לאושר אמיתי? אליעד אומר שרוב האנשים ... נושא נפרד שלא נכנס לעומק בהרצאה הזו. מה שהוא מדגיש בסיכום הוא שאין שום היגיון לקנא בבעל חיים או בילד כי המצב שלהם לא באמת טוב יותר. הם אולי נראים פחות מוטרדים אך גם נהנים הרבה פחות. לסיכום: האם בעלי חיים וילדים מאושרים? אליעד מסכם שבעלי חיים וילדים אינם באמת מאושרים יותר מבני אדם. הם פשוט פחות מוטרדים, אך גם פחות נהנים ופחות מסוגלים להתרגש. זו עסקה ... והמודעות עולים, כך יש יותר יכולת ליהנות, אך גם יותר יכולת לסבול. לרצות להיות במצב של בעל חיים או ילד זה בעצם לרצות להפסיק להרגיש באמת, וזה סוג של מוות רגשי או חוסר תחושה מוחלט. לכן, אין טעם לקנא ... מלאים, הכוללים גם את הטוב וגם את הרע, גם את השמחה וגם את העצב. האם בעלי חיים מאושרים? האם ילדים מאושרים? מה קורה אחרי המוות? אין שכל אין דאגות לחזור להיות ילד אושר של תינוקות טוב ורע אצל בעלי חיים

חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 2 וכאשר רוצים לחנך ילד בצורה נכונה, הדרך לעשות זאת, היא על ידי זה שמראים לאותו הילד, איך להשיג את המטרות האישיות שלו, על ידי זה שהוא ישפר את המיומנויות האישיות שלו, ויגלה את הפוטנציאל האישי שלו. ואת כל זה הוא אמור לעשות, כדי להשיג את המטרות האישיות שלו, שיש לו בעולם הילדים, שבו הוא נמצא. כי אחת הטעויות המרכזיות ביותר שיש בחינוך ילדים, היא שמנסים לגרום לילד להתעניין בדברים, שלא מעניינים אותו. כי כאשר המחנך לא יודע מהו חינוך נכון ואיך לחנך בצורה נכונה, אז על ידי זה נדמה למחנך, שלחנך ילד בצורה נכונה, פירושו, לגרום לילד להתנהג אחרת. ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה להתעסק עם השטויות שלו. שהם בעיניו חשובות, בדיוק כמו שבעיני ההורים והמורים, חשובים דברים אחרים. ועל ההורה להבין, שכאשר הוא מנסה לגרום לילד שלו להיות בוגר, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לו לשחק במשחקים בוגרים יותר וכיוב, הרי שבעצם, זה כאילו ... אחד לא רוצה, שיזלזלו בדברים שחשובים לו. והאדם לא תמיד בנוי, לעשות שינויים מהותיים בחיים שלו. וכאשר מנסים לגרום לילד להחליף את העיסוקים שלו לעיסוקים בוגרים יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם מהילד שלו. ולמבוגר נדמה, שהוא החכם הגדול מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות. והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים מאוד חשובים. והילד בעצם, חווה כאן סוג של פגיעה אישית. בכך שלא מעריכים, את הדברים שחשובים בעיניו. כי כנל יש לזכור, שבעיני הילד העיסוקים שלו, חשובים בדיוק כמו שהאדם המבוגר חושב שהעיסוקים שלו חשובים. וכאשר מנסים לגרום לילד לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו, הרי שזה דומה בדיוק לכך שמנסים לגרום לאדם מבוגר, לשנות את צורת החיים שלו. והדרך הנכונה לחנך ילד, היא לא על ידי זה שמנסים לגרום לו לשנות את העיסוקים שלו, למשחקים מורכבים יותר מעולמם של המבוגרים, אלא על ידי זה שמנסים לגרום לילד, להשיג את המטרות האישיות שלו, בדברים שחשובים לו, על ידי זה שמראים לו, כיצד יש לו כל מיני יכולות ... המטרות האישיות שלו. והדרך הנכונה לעשות זאת, היא על ידי זה שההורה והמורה מנסים לראות מהן המטרות החשובות של הילד. ומהן היכולות האישיות של הילד להשיג את המטרות האישיות שלו של הילד. ועל ידי זה המחנך מראה לילד, את היכולות האישיות שלו (של הילד), להשיג את המטרות האישיות שלו. ועל ההורה לנסות להתבונן היטב, על מה שכן מעניין את הילד. ועל ההורה לנסות לראות, כיצד הוא יכול לגרום לילד, לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי להשיג את המטרות האישיות של הילד עצמו, בצורה טובה יותר. וזה חינוך ילדים נכון, שהוא מחנך את הנער על פי דרכו, ועל פי מה שמעניין את הילד. וכאשר ההורה והמורה מחנכים את הילד בצורה הזאת, דהיינו, כאשר הדגש ששמים בחינוך הילד, הוא לא על החיצונית של מה שהילד עושה (במסגרת ההיגיון, הרצוי והמצוי כמובן), אלא על צורת החשיבה ועל הדרך שבה הילד עושה את מה שהוא עושה, על ידי זה, הילד, לא רק שהוא לא שונא את הלימודים ואת ההורים והמורים, ...

חינוך ילדים, יחסי הורים וילדים, אהבת הורים לילדים, אהבת ילדים, לא לאהוב ילדים, שמירת מצוות, למה שומרים מצוות? למה מקיימים מצוות? אמיתות התורה, שמירת מצוות, לשמור מצוות, תפילה לאלוהים למה הורים אוהבים את הילדים שלהם? אנשים רבים חושבים שהאהבה שלהם לילדים היא האהבה הכי חזקה שיש, והם רואים בה ביטוי של דאגה עמוקה, לפעמים אפילו יותר מאשר הם דואגים לעצמם. אבל אליעד כהן מסביר שבסופו של דבר, אהבת ההורים לילדיהם היא ביטוי של אהבה עצמית. הוא מסביר שבעומק הדברים, הילד הוא חלק מעצמך, ולכן באופן טבעי אתה דואג לו יותר מאשר לאחרים. אך עם זאת, אליעד מדגיש שמבחינת החוויה הרגשית שלנו, הילדים אינם לגמרי אנחנו. במילים אחרות, יש הבדל בין היחס שלנו לעצמנו לבין היחס שלנו לילדים, משום שבחוויה הם עדיין נתפסים כנפרדים מאיתנו. לדוגמה, אליעד מציג מצב היפותטי שבו נשאל אדם האם הוא יעדיף לשבור את היד שלו או את היד של הילד שלו. לכאורה, האדם יעדיף שהיד שלו תישבר ולא של הילד, אך אליעד מסביר שזו מניפולציה, כי בשני המקרים זו בעצם היד שלך (כי הילד הוא חלק ממך). כלומר, השאלה האמיתית היא מה גורם לך יותר סבל: הכאב שלך או הכאב של הילד? והסיבה שאנחנו דואגים כל כך לילדינו היא משום שאנחנו תופסים אותם כחלק נפרד מאיתנו, למרות שהם חלק מאיתנו. איך פחד קשור לאהבה של הורים לילדים? אליעד מדבר על כך שהאהבה להורים לילדיהם קשורה קשר עמוק לפחד. הוא מסביר שהפחד הוא זה שיוצר משמעות. אדם שלא מפחד לאבד משהו, לא באמת מעריך אותו, כי רק מתוך הפחד לאבד את הילדים נוצרת התחושה שהם יקרים לו. לדוגמה, הורה שאומר שהוא אוהב את ילדיו כל כך עד שלא מסוגל אפילו לחשוב על לא לאהוב אותם, חי בעצם מתוך פחד גדול. לפי אליעד, דווקא ... היא דווקא כשאתה יודע שיש לך את האפשרות לא לאהוב. כאשר אדם מבין לעומק שלא מחויב לו לאהוב את הילדים שלו, דווקא מתוך ההבנה הזו הוא עשוי לאהוב אותם בעוצמה גדולה יותר. זה דומה למצב בו אדם יכול להפסיק ... לעצמו כאילו הוא אינו קיים כלל, בדומה למצב של אדם מת. הוא משתמש בדימוי של העורב, שנחשב לאכזרי כלפי ילדיו, כדוגמה לאדם שמבטל לחלוטין את האינטרס האישי שלו ואת תחושת האני. העורב, שמסמל כביכול אדם שאינו חושב כלל על טובתו או טובת ילדיו, מייצג דווקא את המצב האידאלי להגיע להבנת הסודות הנסתרים של המציאות. אדם כזה הוא חופשי באמת, משום שהוא משוחרר ... יעזור לו להשתחרר מהפחדים ומהאינטרסים, ויאפשר לו לבחור באמת מתוך חופש פנימי אמיתי. לסיכום, איך להגיע לחופש אמיתי ביחס לילדים ולקיום מצוות? בסיכום, אליעד כהן מסביר שהמפתח לחופש אמיתי ולאהבה אמיתית - הן ביחסים בין הורים לילדים והן בקיום מצוות - הוא להיות מסוגל לחוות את האפשרות שלא יהיה אכפת לך. כשאתה חווה לעומק את האפשרות ... חופשי לבחור לקיים מצוות, וחופשי לפעול מתוך הבנה אמיתית של המציאות ולא מתוך פחד או אילוץ. למה הורים אוהבים ילדים? האם אפשר לא לאהוב את הילדים? מה הסיבה שמקיימים מצוות? איך משתחררים מפחד לאבד ילדים? מהי תפילה אמיתית לפי רבי נחמן? מה זה מסירות נפש בתפילה? איך להתגבר על אינטרסים אישיים?