איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות? איך לגרום לילדים לאכול בריא? איך לשכנע ילד לאכול ירקות? ילד שלא אוהב ירקות, ילד שמסרב לאכול ירקות, הילד לא אוכל ירקות, הילד לא רוצה לאכול, הדרכת הורים, חינוך ילדים איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות? הורים רבים מתמודדים עם ילדים שלא אוהבים לאכול ירקות או פירות, ילדים בררניים באוכל שמעדיפים ממתקים או מאכלים מוכרים כמו פסטה, שניצל וקורנפלקס. אליעד כהן מסביר שהבעיה האמיתית אינה מסתכמת בטעם או בררנות של הילד, אלא נעוצה באופן עמוק יותר בתפיסת המציאות של הילד ובדפוסי ההתנהגות של ההורים עצמם. מהן הדרכים הנפוצות לעודד ילדים לאכול בריא? אליעד כהן מתחיל מהדרכים הנפוצות שהורים רבים מכירים ומנסים ליישם: דוגמה אישית של ההורים - שההורים עצמם יאכלו ירקות ופירות ויצרו טקסים כמו ארוחות משפחתיות משותפות שבהן אוכלים מאכלים בריאים יחד. הכנת הארוחה יחד עם הילדים, על מנת לעורר עניין ולחשוף אותם למזונות חדשים. הסרת הסחות דעת בזמן האוכל כמו טלוויזיה ופלאפון, כך שהילדים יתרכזו באוכל עצמו. חשיפה חוזרת ונשנית למזונות חדשים (14 עד 16 פעמים), מכיוון שילדים זקוקים לחשיפה מרובה כדי להתרגל לטעמים חדשים. חגיגה בצלחת - הצגת הירקות בצורה יצירתית, כמו יצירת פרצופים, סיפורים, או ... אליעד כהן מסביר כי כל השיטות שהוזכרו עשויות להיות יעילות במקרים קלים יחסית, אך הבעיה האמיתית מופיעה במקרים שבהם הילד מתנגד לחלוטין לאכילת מאכלים חדשים ובריאים כמו עגבניה. הוא נותן דוגמה לילד שאומר להורים שהוא נגעל מעגבניה, ומסרב בתוקף לאכול אותה. כאן, ההורים בדרך כלל נוקטים בשיטות כמו שוחד (לתת פרסים), ... לא תאכל, לא תקבל...). אליעד טוען ששיטות אלה לא יעילות לאורך זמן מכיוון שהן לא נוגעות בשורש הבעיה. מדוע ילדים מסרבים לאכול ירקות ומה עומד מאחורי הסירוב? אליעד כהן מסביר לעומק שהסירוב לאכול ירקות אינו רק עניין של טעם או הרגל, אלא משקף דפוס מחשבתי ורגשי עמוק יותר אצל הילד, שנוצר בעקבות חינוך ההורים. לדבריו, הילד מתנגד לאכילת העגבניה כי הוא מרגיש שכך הוא שומר על עצמאותו, זהותו, ושליטתו בחייו. הילד למד שהוא צריך שהמציאות תהיה כרצונו, ואם המציאות אינה כרצונו, הוא מרגיש רע. הוא רוצה לשלוט, ולכן מסרב לכל ... לוותר על משהו עקרוני בתפיסתו, ולכן ההתנגדות כה חזקה. כיצד דפוס החשיבה של ההורים משפיע על הרגלי האכילה של הילדים? אליעד טוען שההורים עצמם מעבירים לילדים מסר סמוי ועמוק שכל המציאות צריכה להיות בדיוק כרצונם, ושאם משהו אינו כרצונם, זוהי בעיה. הילד קולט זאת ולומד שהוא חייב להיאבק בכל דבר שמנוגד לרצונו. ההורה בעצמו לא מנסה דברים חדשים, מפחד משינויים ומעביר מסר של פחד ושליטה מוגזמת לילד. הילד, שרוצה להרגיש עצמאי, מחקה זאת בדיוק. במקום לפתח גמישות מחשבתית, הוא מתנגד באופן מוחלט לשינוי. מהו הפתרון האמיתי שיגרום לילדים לאכול ירקות ופירות? הפתרון העמוק שאליעד כהן מציע הוא לשנות את האווירה הכללית בבית ואת הגישה הפנימית של ההורים. ... בדוגמה אישית של גמישות מחשבתית, קבלה של שינויים, ונכונות להתמודד עם מצבים לא נוחים ולא מוכרים. ההורה צריך להראות לילד שלו שלא חייבים לפחד לנסות משהו חדש, שזה לא נורא אם משהו לא הולך בדיוק כפי שרצינו, ושאפשר לחיות טוב גם אם לא הכל מתנהל לפי הרצון המדויק שלנו. לדוגמה, במקום ללחוץ או להכריח ילד לאכול עגבניה, ההורה צריך לדבר עם הילד, להבין מדוע הוא לא רוצה, ולתת לו תחושה שזה בסדר לנסות ולהתנסות. אפשר להסביר לילד שזה לא נורא אם זה לא יהיה טעים, שלא חייבים שהכל תמיד יהיה כרצוננו, ואפילו לשאול אותו מדוע כל כך חשוב לו שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא רוצה. ברגע שהילד יבין שזה בסדר להתמודד עם חוסר נוחות זמני, ושהזהות שלו לא תלויה בהתנגדות לאכילה מסוימת, הוא יהיה הרבה יותר פתוח לנסות דברים חדשים. אליעד מסביר שגם מאחורי התנהגות סרבנית של הילד יש תועלות רגשיות שהוא משיג, כמו הגדרת הזהות שלו (אני מיוחד כי אני לא אוכל את מה שאחרים אוכלים), חיזוק תחושת עצמאות (אני לא עושה מה שאומרים לי) ותחושת שליטה. כדי לפתור את הבעיה, יש ליצור סביבה שבה הילד מרגיש שהוא יכול לקבל את אותה העצמאות והייחודיות גם מבלי להתנגד בצורה נוקשה. איך ליישם את הפתרון בפועל? היישום ... איפה הם עצמם נוקשים, איפה הם מפחדים משינויים ומדברים חדשים, וליצור סביבה גמישה ופתוחה להתנסות בבית. במקום לחנך את הילד דרך עונשים ושוחד, אפשר פשוט לפתוח איתו שיחה נעימה ולחקור יחד איתו את המניעים שלו, להבין אותו באמת, ולהראות לו שקבלת שינוי וגמישות במחשבה היא דבר מועיל ומהנה, ולא דבר מפחיד. איך לשכנע ילד לאכול ירקות? ילד לא אוהב ירקות, מה לעשות? איך לעודד ילדים לאכול פירות? מה לעשות כשהילד מסרב לאכול ירקות? חינוך ילדים לאכילה בריאה איך לגרום לילדים לנסות אוכל חדש? ילד בררן באוכל, איך להתמודד?

ילדים רוצים שיאהבו אותם, הורים וילדים, ההורים שלי לא אוהבים אותי, טראומה מההורים, פוסט טראומה מהילדות, ההורים תמיד אשמים, ההורים לא אשמים, ההורים אשמים, להאשים את ההורים, ריפוי הילד הפנימי הפגוע האם ילדים באמת חייבים לרצות שהוריהם יאהבו אותם? אליעד כהן פותח בשאלה עקרונית לגבי יחסי הורים וילדים - האם באמת מחויב שילדים ירצו את אהבת הוריהם, או שזו רק התניה חברתית? הוא מסביר כי בהרבה טיפולים רגשיים, מקובל לחשוב שהסיבה העיקרית ... מספיק אהבה. אליעד מציג את השאלה הבסיסית הזו על מנת לבחון את נכונותה ואת משמעותה בחיינו. האם זו חובה שילדים ירצו אהבה מההורים? לפי אליעד, לא מחויב שילד חייב לרצות שההורים יאהבו אותו. זהו מיתוס חברתי שנוצר מכיוון שיש אינטרס להורים להאמין שילדים חייבים את אהבתם, כיוון שזה נותן להורים תחושת משמעות ושליטה. הוא מביא דוגמה של אמא שמרגישה הכרח שילדיה יזדקקו לה, ולכן נוצר מצב שבו הילד מתחיל להאמין שהאהבה של ההורה היא דבר הכרחי וחשוב עבורו. אליעד מדגים את התלות הזו בילדים שרואים מישהו ברחוב עם סוכריה ומיד חושבים עליו כאבא או אמא, אך החברה מחנכת אותם להאמין שרק אנשים ספציפיים הם ההורים שלהם ושמהם הם אמורים לקבל את הטוב. התניה זו יוצרת מצב שילדים מפתחים תלות באהבת ההורים, ואם אהבה זו לא מגיעה, הילד מרגיש פגום. כיצד נוצרת הטראומה של ההורים שלי לא אהבו אותי? לדברי אליעד, ילדים שלומדים שהערך העצמי שלהם תלוי באהבת ההורים עלולים לפתח תחושות קשות אם אינם מקבלים את אותה אהבה. למשל, אם ... טוב, ייתכן וזה קשור להוריו שאמרו לו או גרמו לו להרגיש כך. הטראומה נוצרת מהתלות שנבנתה על בסיס המחשבה שהילד זקוק לאישור ההורים. אליעד מציע שכדי להשתחרר מהטראומה הזו, צריך לבצע תהליך של דמיון מודרך שבו האדם חוזר לזיכרון מהילדות שבו לא קיבל אהבה מההורים, ואז לדמיין מצב שבו לא אכפת לו האם הוא מקבל אהבה או לא. אם הילד יכול לדמיין סיטואציה כזו ולהרגיש שלם עם עצמו ללא הצורך באהבת ההורים, תחושת החוסר הזו נעלמת. האם כל המחשבות ... או לא מקשר באופן ברור בין המחשבות השליליות ליחס ההורים, הטיפול לא יהיה יעיל לגמרי, והבעיה עלולה להישאר. כיצד ילדים משתמשים בהורים שלהם כתירוץ לכישלונות? אליעד מציין כי במקרים מסוימים ילדים שלא מצליחים בחייהם, נוטים להאשים את ההורים בכך שהם לא לימדו אותם לחשוב בצורה נכונה, ולכן הם מרגישים שהם ... כועס ומתוסכל כי הוא מאמין שדרכי החשיבה של הוריו הן שגרמו לו לנזק בחייו. אליעד מוסיף כי לפעמים דווקא הילדים הם אלה שמחזקים את המחשבה של ההורים כאשמים, במיוחד כאשר הם נכשלים בחיים ומחפשים אשמים חיצוניים. הוא מדגיש שהאשמה הזאת לעיתים מגבירה את הכאב והטראומה, ומונעת מהילד להשתחרר מהדפוסים השליליים. מה המשמעות של תלות רגשית בהורים? אליעד חוזר ומסביר שילד שנולד אינו יודע בכלל מה המשמעות של הורים, ורק החברה יוצרת לו את התלות הזו. הילד לומד שהוא יכול לקבל אהבה רק מהוריו, וההתניה הזו יוצרת אצלו תלות רגשית. אם האהבה אינה מגיעה, זה מוביל לתחושות של דחייה ואובדן ערך עצמי. כדי לטפל בכך, על הילד או המבוגר לחזור לאותם רגעים בילדותו שבהם הוא חש לא אהוב, וליצור מצב פנימי חדש שבו הוא לא תלוי באהבת ההורים. תהליך כזה יכול לשחרר אותו מהטראומה והסבל הכרוך בתחושה שלא אהבו אותו. כיצד לשחרר את עצמך מדפוסי חשיבה שליליים שנוצרו בילדות? אליעד מסכם שהמפתח לטיפול בריפוי הילד הפנימי הוא להכיר בדפוסי החשיבה השליליים שנוצרו בילדות בעקבות התלות הרגשית באהבת ההורים. ברגע שמזהים את הקשר בבירור ומבינים שהדפוסים אינם הכרחיים, ניתן לשחרר אותם. אם הקשר ... לבין אהבת ההורים לא ברור לאדם, המחשבות השליליות עלולות להמשיך, גם אם יטופלו האירועים הטראומטיים עצמם. טיפול בטראומה הורים וילדים הילד הפנימי אובדן אהבה מההורים ריפוי רגשי האם ילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם? בהרבה טיפולים רגשיים יש תפיסה שהסיבה לקשיים רגשיים בחיים נובעת מהעובדה שההורים לא אהבו את הילד בצורה מספקת. נשאלת השאלה אם זה באמת נכון שילד צריך שההורים שלו יאהבו אותו כדי להרגיש טוב עם עצמו, והאם זה באמת מחויב שהילד ירצה שיאהבו אותו. אליעד מדבר על ההתניה החברתית, שבה מצופה מילד לקבל אהבה מההורים, ואם לא קיבל אותה, קיימת תחושה שמשהו נדפק בו. השאלה המרכזית היא האם מחויב לילד לרצות שההורים יאהבו אותו. מדובר כאן בהתניה של החברה, שנוצרת כבר מגיל צעיר - אם הילד לא מקבל אהבה מההורים, זה גורם לו להרגיש שאין לו ערך. השאלה הגדולה היא האם באמת על הילד לרצות את אהבת ההורים. האם ילד יכול לא לדאוג אם ההורים אוהבים אותו? בהמשך, אליעד שואל האם יכול להיות ילד שלא אכפת לו אם ההורים ...

... בלי משפחה, אין קשר עם המשפחה, משפחה מתנכרת, חוסר קשר משפחתי, לבד בלי משפחה, ניכור משפחתי, נתק בין הורים לילדים, ניכור הורי, ניכור ילדים, ניכור רגשי, נתק משפחתי, ניתוק קשר מהמשפחה איך להתמודד עם נתק מהמשפחה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בניכור המשפחתי ... משפחה בראשו. תינוק זקוק למזון ולתמיכה גופנית, ולא למשפחה כפי שאנחנו מבינים אותה. אמנם יש צורך פיזי בהורים כדי שהילד יוולד, אך הילד לא מבין את רעיון המשפחה עד שהוא גדל. האלמנט של המשפחה נבנה בהדרגה. ככל שהילד גדל, הוא רואה שהמשפחה יכולה להוות עבורו תמיכה, אכפתיות, הגנה ועוד. עם הזמן, נבנים הערכים החברתיים המקדשים את המשפחה, ... שהמשפחה מספקת הוא בעל ערך, אך לא בהכרח מדובר בעניין של חיים ומוות. אליעד מציין כי יתכנו מקרים שבהם ילדים יתנכרו להורים, או הורים יתנכרים לילדים, וזה לאו דווקא תוצאה של חוסר קשר אמיתי, אלא של דינמיקות משפחתיות מורכבות. ההבנה העמוקה שהוא מציע היא שהאדם צריך להיות המשפחה של עצמו. אין צורך להסתמך על אחרים, ובמיוחד לא על ילדים או הורים. זה לא אומר שאין מקום למשפחה או זוגיות, אבל בסופו של דבר כל אדם צריך לדעת שהוא ... להתמודד עם ניתוק קשר עם אחות? איך להתמודד עם ניתוק קשר עם אחים? איך להתמודד עם ניתוק קשר עם ילדים? איך להתמודד עם ילדים מתנכרים להורים? איך להתמודד עם חוסר קשר עם המשפחה? חשיבות הקשר המשפחתי, רצון בקשר משפחתי, מהי משפחה? הקמת משפחה, ... ניתוק קשר עם הורים ואחים, האם לנתק קשר עם המשפחה? האם לנתק קשר מהמשפחה? להתרחק מהמשפחה, להתרחק מההורים, להתרחק מהילדים, להתרחק מהאחים, יחסים בין הורים וילדים, נתק בין הורים לילדים בוגרים, תקשורת הורים ילדים, יחסים עם ההורים, ילדים מתנכרים להורים, קשר עם הילדים, קשר עם ההורים, קשר עם האחים, קשר עם המשפחה, איך לחיות ללא משפחה? איך להתמודד ללא משפחה? איך לחיות ...

ביטחון עצמי לילדים, איך לפתח ביטחון עצמי לילדים? למה ביטחון עצמי זה רע? איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי של ילדים? איך לחזק ביטחון עצמי אצל ילד? איך לגרום לילד להיות עם ביטחון עצמי? למה ביטחון עצמי לילדים זה רע? פיתוח ביטחון עצמי למה ביטחון עצמי לילדים יכול להיות דבר רע? אליעד כהן טוען כי בניגוד לתפיסה הרווחת, ביטחון עצמי אצל ילדים הוא לא בהכרח דבר חיובי. למעשה, לדבריו, ביטחון עצמי הוא אחת התכונות השליליות ביותר, הגורמות לרבים להיכשל בתחומים שונים ... כאשר אדם מאמין בצורה מוגזמת ביכולות שלו, הוא עשוי לנהוג בחוסר זהירות. איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי אצל ילדים? במקום לנסות לפתח ביטחון עצמי באופן ישיר אצל הילד, אליעד כהן ממליץ ללמד את הילד לחשוב בצורה ביקורתית ומציאותית. במקום לומר לילד אתה צריך להיות בטוח בעצמך, יש ללמד אותו להבין ממה הוא חושש ולמה. לדוגמה, אם ילד פוחד ללכת למכולת לבדו, אין להגיד לו תהיה בטוח בעצמך, אתה יכול לעשות את זה, אלא יש לדבר איתו ... מציע לטפל בחוסר ביטחון עצמי היא דרך למידה והבנה של המציאות, ולא דרך חיזוק רגשי בלבד. יש לשאול את הילד מה אתה מפחד שיקרה? ולבחון ביחד איתו האם החשש אמיתי או מדומיין. לדוגמה, אם הילד לא מסתכל בעיניים כשהוא מדבר עם אחרים מתוך פחד, במקום לעודד אותו סתם להסתכל בעיניים, צריך להבין למה הוא מפחד מכך. אולי הוא חושש שיצחקו עליו, ואולי הוא חושב שהאדם שמולו יכעס. רק לאחר שהילד מבין ממה הוא באמת מפחד, אפשר להסביר לו בצורה הגיונית ומעשית האם יש סיבה אמיתית לחשוש או שמדובר בפחד לא מבוסס. איך ללמד ילד להתמודד עם פחדים ללא חיזוק הביטחון העצמי? אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת נוספת: ילד שמפחד לשחק משחק מחשב כי הוא חושש להפסיד. במקום לומר לילד שיהיה לו ביטחון עצמי ושהוא יכול להצליח, יש לעזור לו להבין את הפחד מהפסד. חשוב ללמד אותו שלא כל הפסד הוא אסון, ושהפחד עצמו גדול יותר מהמציאות. כאשר הילד מבין שהפחד שלו מוגזם ביחס למציאות, הוא מתחיל להתמודד עם סיטואציות בצורה מאוזנת יותר, ולא דרך ביטחון עצמי עיוור שיכול להוביל אותו לקבל החלטות שגויות. במילים אחרות, ההמלצה היא לא לפתח ביטחון עצמי אלא לפתח אצל הילד מודעות עצמית, חשיבה רציונלית והבנה מדויקת של המציאות ושל הסיכונים הכרוכים בכל פעולה. מהן הסכנות של ביטחון עצמי מוגזם אצל ילדים? אליעד כהן מציין כי ביטחון עצמי גבוה מדי גורם לילדים להתעלם מאזהרות, לזלזל בסכנות ולהתנהל בצורה לא אחראית. ילדים עם ביטחון עצמי מופרז עלולים לפתח התנהגות חסרת זהירות, להיכנס לעימותים מיותרים ולהיקלע למצבים לא נעימים, כי הם לא מעריכים נכון את הגבולות של עצמם ושל סביבתם. הוא מדגים זאת בכך שילדים ובני נוער רבים נפצעים או מסתבכים בגלל פעולות שביצעו מתוך ביטחון עצמי מופרז ולא מבוסס. הדבר נכון לא רק למצבים פיזיים, אלא גם למצבים חברתיים וכלכליים: ילד שמאמין בעצמו ללא בסיס יכול להתנהל בצורה חסרת אחריות גם בלימודים או ביחסים חברתיים, ופעמים רבות להיכשל דווקא בגלל ... הפתרון לחוסר ביטחון עצמי אינו ליצור ביטחון עצמי אלא לפתח יכולת חשיבה עצמאית, מודעות עצמית והבנת המציאות. רק כך הילד ילמד כיצד לקבל החלטות נכונות ומושכלות, ולא לפעול מתוך תחושת ביטחון עיוורת. איך לפתח ביטחון עצמי לילדים? למה ביטחון עצמי אצל ילדים זה רע? איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי של ילד? האם ביטחון עצמי הוא דבר טוב? איך ללמד ילד לחשוב נכון? איך לחזק מודעות עצמית אצל ילדים?

... מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת נפש? באיזה גיל יכולה להופיע מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת סכיזופרניה? מחלות נפש אצל ילדים, התפרצות הפרעה נפשית האם יש גיל למחלות נפש? אליעד כהן מתחיל את הרצאתו בשאלה האם מחלת נפש יכולה להתפרץ ... יש פחות סיכוי שהוא יתחיל לחשוב בצורה לא הגיונית או יפתח מחלת נפש. כמו כן, אליעד מציין שבני נוער וילדים עלולים לחשוב בצורה לא הגיונית מדי פעם, אך אנחנו לא מגדירים זאת תמיד כהפרעה נפשית. למשל, ילד שמדבר עם בובה, אנחנו לא נחשיב אותו לחולה נפש, אך מבוגר שיעשה זאת כן ייתפס ככזה. זאת מכיוון שילדים נמצאים בשלב ההתפתחות שלהם, והם לומדים את ההיגיון וההבנה של העולם סביבם. בנוסף, החברה מקבלת את החשיבה הלא הגיונית של הילד משום שהיא לא מפריעה לאף אחד, ולכן היא לא נחשבת להפרעה נפשית. לסיכום, אליעד מסביר כי מחלת נפש יכולה להופיע בכל גיל, אבל הסיכוי לכך משתנה בהתאם לגיל האדם. אצל ילדים, החשיבה הלא הגיונית לא תמיד נחשבת להפרעה נפשית, ואילו אצל מבוגרים, אם לא מתרחשת טראומה או שינוי קיצוני, יש ... סיכוי שהתפרצות כזו תתרחש. האם יש גיל למחלות נפש? מהי התפרצות מחלת נפש? כיצד מחלת נפש יכולה להתפרץ? האם ילדים יכולים לחוות מחלת נפש? האם יש סיכוי להתפרצות מחלת נפש בגיל מבוגר? האם יש מחלות נפש אצל קשישים? האם ... בני נוער? האם יש מחלות נפש אצל תינוקות? האם יש מחלות נפש אצל פעוטות? האם יש הפרעות נפש אצל ילדים? האם יש מחלת נפש אצל ילדים? האם יש מחלות נפש בילדים? האם יש מחלות נפש בגיל השלישי? האם יש מחלות נפש בגיל הרך? האם יש מחלת נפש בגיל ההתבגרות? האם יש הפרעה נפשית אצל ילדים? האם יש הפרעה נפשית אצל מבוגרים? האם יש הפרעות נפשיות אצל מבוגרים? האם יש הפרעות נפשיות אצל תינוקות? איך נוצרת הפרעת אישיות? מה הסיכוי להתפרצות הפרעה נפשית, האם יש מחלות נפש אצל ילדים?

הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח ... המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר ... הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם בעולם, מסוגל להכיל בתוכו, את כל הרעיונות שקיימים בעולם. אלא שההבדל הוא, רק בעוצמה ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של המשלת המשלים. כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה ... לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, הדבר הזה, הוא גם יוצר עימות, והוא גם לא תמיד עובד, והוא גם מיותר. כי יש דרך ממש פשוטה, לגרום לילד להתבגר ולחשוב בצורה בוגרת, גם בלי לאלץ אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. ... לשנות לו את המעשים שלו, אלא כן צריך לנסות לקחת את צורת החשיבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בתוך העשייה הילדותית של הילד. כי ההתבגרות של הילד תתרחש הרבה יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל ...

חינוך ילדים, משמעות החיים לילדים, איך לענות לשאלה, מהי משמעות החיים, לענות תשובות לילדים, לענות תשובות לשאלות, זיהוי צרכי הלקוח איך לענות לילדים על השאלה מהי משמעות החיים? כאשר ילדים שואלים מהי משמעות החיים, הם למעשה מבקשים להבין משהו עמוק יותר על עצמם ועל העולם. לפי אליעד כהן, חשוב לתת לילדים תשובה המתאימה לגילם וליכולת ההבנה שלהם. לא תמיד ניתן לומר את כל האמת המוחלטת, כי המשמעות של החיים היא מושג מורכב שאפילו מבוגרים מתקשים להבין באופן מלא. לכן, אפשר לענות באופן חלקי בלבד, על ידי התאמת התשובה למה שהילד יכול להבין ולמה שחשוב לו באמת באותו רגע. לדוגמה, אם ילד שואל מהי משמעות החיים? אפשר לשאול אותו בחזרה: למה אתה שואל את השאלה הזאת? התשובה שלו לשאלה הזו תגלה ... לו ומה הוא מחפש בחיים. אם הוא עונה משעמם לי, משמעות החיים עבורו יכולה להיות למצוא עניין בדברים. אם הילד עונה שהוא עצוב, משמעות החיים תהיה למצוא דרך להפסיק להיות עצוב. המשמעות עבור כל אחד היא למעשה הדבר שמפריע ... ביותר או שהוא מחפש להשיג. אליעד מדגיש שלא מדובר בשקר, אלא במתן תשובה מותאמת אישית וחלקית, בהתאם ליכולת של הילד להבין. הוא מציין שכאשר נותנים לילדים תשובה חלקית או פשוטה, הם בעצמם יגלו בהמשך שזה לא כל האמת. זו אינה הטעיה, אלא דרך להתחיל תהליך ... יכולה להימסר בכמה משפטים פשוטים, היא דורשת חקירה מתמשכת לאורך זמן, ולעיתים לאורך כל החיים. מדוע אי אפשר לתת לילד את התשובה המוחלטת על משמעות החיים? אי אפשר לתת לילדים או אפילו למבוגרים תשובה מוחלטת ופשוטה לשאלה מהי משמעות החיים, משום שמשמעות החיים היא מורכבת מדי. אנשים יכולים לחיות ... משמעית. התשובה האמיתית למשמעות החיים דורשת זמן, התבוננות פנימית מעמיקה והבנה אישית של האדם את עצמו ואת חייו. לכן, כשילד או כל אדם אחר שואל שאלה כזו, אי אפשר לצפות שהוא יבין באופן מידי את כל התשובה. צריך לספק ... ביותר לעזור לשואל, כי תשובה חלקית זו היא כמו הכוונה כללית שנותנת לו נקודת התחלה לחקירה עצמאית. האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה או דרך לחינוך? אליעד מבהיר שנתינת תשובה חלקית לילדים אינה הטעיה אלא דרך חינוכית לעורר בהם סקרנות ועניין להמשיך ולחקור את השאלה בעצמם. זו שיטה שמטרתה לגרום להם ... את המציאות מתוך חוויה אישית ולא רק לקבל אותה כדבר מוגמר. התשובה היא אמת חלקית, שנבחרת בהתאם למוכנות של הילד לשמוע ולקבל. לפי אליעד, האמת האבסולוטית על משמעות החיים אינה ניתנת לתמצות בכמה משפטים, ולכן מתן תשובה חלקית הוא המעשה הנכון ביותר בהקשר זה. איך להשתמש בשאלה למה אתה שואל כדי לענות על שאלות ילדים? אליעד מציע טכניקה פשוטה כדי להתמודד עם שאלות מורכבות של ילדים, כמו השאלה על משמעות החיים: כאשר הילד שואל שאלה, כדאי לשאול אותו קודם למה אתה שואל? שאלת הנגד הזו היא קריטית משום שהיא חושפת את הסיבה האמיתית שבגללה הילד שואל את השאלה מלכתחילה. הילד עצמו, באמצעות התשובה שייתן, למעשה יחשוף את הצורך או הקושי שלו. לדוגמה, ילד ששואל על משמעות החיים כי הוא עצוב או משועמם, יזדקק לתשובה אחרת לגמרי מילד ששואל כי הוא סקרן או מבולבל. הילד העצוב יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא דרך להיות שמח, והילד המשועמם יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא משהו מעניין לעשות. בשיטה זו, התשובה אינה כללית אלא מותאמת לצורך הרגשי והאישי של הילד ששאל. מה עושים כשהילד דורש תשובה ברורה ומהירה? לעיתים ילדים (או מבוגרים) רוצים תשובה ברורה, קצרה ומיידית. אליעד אומר שבמקרים כאלו, אפשר לתת תשובה פשטנית יותר, כמו למשל לומר ... החיים. לסיכום, הגישה שאליעד מציג מדגישה מתן תשובות חלקיות, מותאמות אישית, ומעודדות חקירה עצמאית. העיקרון המרכזי הוא שלא לתת לילדים או לשואלים תשובות סגורות, אלא תשובות שיפתחו אותם לחשיבה ולחיפוש עצמאי של משמעות החיים בהתאם ליכולות ולהבנה שלהם. איך לענות לילד על משמעות החיים? מה לענות לילדים על שאלות קיומיות? האם קיימת משמעות מוחלטת לחיים? איך להשתמש בשאלות כדי לחנך ילדים? האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה? למה חשוב להבין את הצורך מאחורי השאלה?

מוטיבציה לילדים, איך לגרום לילד להאמין בעצמו? איך לבנות ביטחון עצמי אצל ילדים? איך לבנות ערך עצמי לילדים? איך לגרום לילד לא לפחד מכישלון? איך לנסח משפטי מוטיבציה? איך לגרום לילד לחשוב חיובי? הדרכת הורים האם משפטי מוטיבציה חיוביים תמיד מועילים לילדים? שימוש במשפטי מוטיבציה חיוביים לילדים יכול לחזק את ביטחונם העצמי ואת הערך העצמי שלהם, אך חשוב להקפיד שהמשפטים יהיו נכונים ומחוברים למציאות. משפטים שמגזימים ביכולות הילד, כמו אתה סופרמן ואתה יכול לעוף באוויר, עלולים לגרום לתוצאה ההפוכה. ילד שישמע זאת עשוי להרגיש טוב לזמן קצר, אך כשינסה ויכשל, הוא יחווה נפילה כואבת בביטחון העצמי שלו. מצד שני, גם אמירות שמצמצמות את היכולת האמיתית של הילד או שמציגות אותו כמוגבל ללא צורך, עלולות להזיק לו ולמנוע ממנו להתפתח. לכן, הדרך הנכונה היא להימנע משני הקצוות: לא להפריז בשבחים מוגזמים ולא להמעיט בערכו של הילד. משפטים מאוזנים כמו תן לעצמך צאנס להצליח או בוא תנסה הכי טוב שאתה יכול הם המשפטים הנכונים לשימוש, מכיוון שהם אינם יוצרים ציפייה לא מציאותית ולא מלחיצים את הילד, אלא מעודדים אותו להתנסות ולגלות את יכולותיו האמיתיות. איך לעודד ילד שחושש מכישלון במבחן? כאשר ילד חושש מכישלון במבחן, נטיית ההורים היא לומר לו משפטים כמו אתה בטוח תצליח. הבעיה עם המשפט הזה היא, שאם הילד ייכשל בסופו של דבר, הוא יאבד אמון גם במשפטים הללו וגם בעצמו. הכישלון לאחר משפט מוטיבציה כזה עלול לגרום לו לחשוב שהוא חסר יכולת לחלוטין, וההשלכות עשויות להמשך גם לפעמים שבהן באמת תהיה לו יכולת להצליח. הילד פשוט יפסיק לנסות מחשש לחוות שוב כישלון. הגישה הנכונה היא לעודד את הילד בעזרת משפטים מציאותיים וחיוביים שמעודדים מאמץ והתנסות, ללא הבטחת הצלחה ודאית. דוגמאות למשפטים כאלה הן: תן לעצמך צאנס להצליח. ... משנה מה היה עד עכשיו, תמיד אפשר להשתפר. בוא תגלה את היכולות האמיתיות שלך. כיצד לבנות ביטחון עצמי אצל ילד שמקבל ציונים נמוכים? כאשר ילד מקבל באופן עקבי ציונים נמוכים, חשוב להדגיש לו שהמצב הקיים אינו חייב להישאר לנצח. המטרה היא לשכנע אותו שלמרות ... הצלחת, זה לא אומר שלא תצליח בעתיד. חשוב להימנע ממשפטים שעלולים ליצור לחץ או תחושה של שיפוט שלילי על הילד, ולהדגיש שהמאמץ וההתנסות חשובים בדיוק כמו התוצאה הסופית. מדוע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים מזיקים לביטחון העצמי של ילדים? ילד ששומע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים, כמו אתה יכול הכול, עלול לאמץ אותם לזמן קצר. אך כשהוא ייתקל במציאות המנוגדת להבטחה הזו, הביטחון שלו ייפגע משמעותית. לדוגמה, ילד ששמע אתה בטוח תצליח במבחן ובסוף נכשל, עלול להסיק שהוא לא מספיק טוב ושאין לו את היכולת להצליח בעתיד. ההשפעה המצטברת של המשפטים הלא מציאותיים על הילד היא שהוא עלול להפסיק לנסות ולהתמודד עם אתגרים חדשים, גם כאשר יהיו לו הכישורים והיכולת להצליח. סיפור הפיל הוא ... החל ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים שהוא האמין בהם, שהובילו לכישלון ואיבוד האמון העצמי. מהי הדרך הנכונה לנסח משפטי מוטיבציה לילדים? כדי להימנע מהנזקים שעלולים להיגרם ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים, חשוב לנסח משפטים שמעודדים את הילד להתמודד ולהתנסות, אך אינם מבטיחים הצלחה מראש. הניסוח צריך לעודד התפתחות אישית, מאמץ וחקר עצמי, בלי ליצור לחץ או ... לנסות עוד פעם אחת. משפטים מסוג זה הם הדרך הנכונה לחיזוק הביטחון העצמי, לחשיבה חיובית ולבניית הערך העצמי של ילדים בצורה ארוכת טווח ובריאה, כי הם יוצרים תחושת אמון עצמי בלי לייצר אכזבות מיותרות. מוטיבציה לילדים ביטחון עצמי לילדים ערך עצמי לילדים איך לעודד ילדים? הדרכת הורים לילדים מפחדים האם כדאי לעודד ילד במשפטים חיוביים גם כשהם לא נכונים? לעודד ילד בעזרת משפטי מוטיבציה חיוביים זה דבר טוב, אבל חשוב שהמשפטים יהיו נכונים ומחוברים למציאות. לומר לילד שהוא סופרמן ויכול לעוף באוויר אולי יחזק לו לרגע את הביטחון, אך ברגע שהוא ינסה וייכשל, זה יהרוס לו את הביטחון העצמי באופן מוחלט. מנגד, לומר לילד שהוא מוגבל או שאינו יכול לעשות משהו שהוא כן יכול, גם זה בעייתי, כי זה מגביל את הפוטנציאל שלו. ... להימנע משני הקצוות - לא לשבח באופן מוגזם ושקרי, וגם לא להקטין או להגביל אותו שלא לצורך. איך לעודד ילד שפוחד מכישלון במבחן? כאשר ילד מפחד להיכשל, המשפט אתה בטוח תצליח אינו פתרון נכון, כי אם הוא ייכשל בפועל, הוא עלול לאבד אמון לא ... במשפטי העידוד שנאמרו לו, אלא גם בעצמו ובסביבה. משפט כזה אומנם נותן ביטחון רגעי, אבל יוצר לחץ וסטרס סמוי. הילד לומד שאם אמרו לו שהוא בטוח יצליח ובכל זאת נכשל, אז אולי הוא באמת חסר יכולת, והאמון שלו נפגע קשות. מצב כזה עלול לגרום לכך שבעתיד, גם כשהילד יוכל להצליח באמת, הוא כבר לא ינסה כלל, מחשש לחוות שוב כישלון כמו בפעמים הקודמות. הדרך הנכונה היא להשתמש ...

סיפורי התנך, מיתולוגיה יוונית, מיתולוגיה יהודית, איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות? יהדות או נצרות, איך לגרום למישהו להאמין במשהו ספציפי? סתירה בין אמונות, אמונות סותרות, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים ממפלצות איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים ולהפסיק להאמין בסיפורים סותרים, למשל בסיפורי התנך מול סיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית. הוא פותח בשאלה כללית: מה המשמעות של להאמין בסיפור? ילד שקורא סיפורי מיתולוגיה או תנך, אינו מאמין שהאירועים מתרחשים עכשיו בהווה, אלא הוא מאמין שהדברים אכן התרחשו בעבר. לדוגמה, כאשר ילד קורא על מפלצות או אלים שונים, הוא לא חושב שהם מסתובבים כעת בבית, אלא שהוא מניח שפעם בעבר היו מפלצות או אלים מסוג כזה. אליעד מדגיש שילד אינו קם בבוקר ושואל היכן נמצא האל או המפלצת, אלא שהאמונה שלו מתבטאת בכך שהוא מקבל את האמיתות של הסיפור כהיסטוריה אמיתית. כאשר הילד קורא על כך שהאדמה פתחה את פיה ובלעה אנשים, הוא לא באמת חושב שהאדמה יכולה לעשות זאת כרגע, אך הוא כן מאמין שזה אירוע היסטורי שקרה באמת. כיצד להבחין בין דמיון למציאות עבור ילדים? כאשר ילד צופה בסרט מצויר כמו הדרדסים, הוא בדרך כלל יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, מכיוון שהמסגרת הברורה של סיפור דמיוני ... בפניו. אך בספרים או סיפורים קדומים כמו התנך או המיתולוגיה, המסגרת של סיפור דמיוני אינה ברורה באותה מידה, ולכן הילד עשוי להתבלבל ולהאמין שמדובר באירועים אמיתיים שקרו באמת. אליעד מדגיש כי גם אנשים מבוגרים מתקשים להבחין בין סיפורי התנך ... סיפורי המיתולוגיה של תרבויות אחרות, כמו הנצרות או המיתולוגיה היוונית, משום שבכולם נאמר שהסיפורים התרחשו באמת. איך ניתן לגרום לילד להאמין בסיפור אחד ולהפסיק להאמין באחרים? אליעד מסביר שיש שלוש אפשרויות עיקריות: אפשרות אחת היא להיכנס עם הילד לדיונים פילוסופיים והוכחות לוגיות מורכבות כדי להסביר לו למה סיפור אחד נכון והשני לא. אפשרות שנייה היא להגיד לו ... להוסיף הסבר שבו נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון מי באמת מאמין בו. כך, הילד לא יראה סתירה ישירה בין הסיפורים, אלא יבין שהסיפור השני הוא חלק ממשהו רחב יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות סותרות. איך ניתן להתמודד עם פחדים של ילדים ממפלצות? בנוסף, אליעד מתייחס לפחדים נפוצים אצל ילדים, כמו פחד ממפלצת מתחת למיטה. הוא ממליץ להסביר לילד שלא כל דבר שקוראים או שומעים הוא אמת, ולהדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות מחיי היום - יום. למשל, אם ילד מפחד שיש מפלצת בחדר, ההורה יכול להסביר לו שהסיפור שהוא שמע או ראה הוא דמיוני ואינו מתרחש באמת, וכי במציאות אין שום ראיה לקיומה של מפלצת. בדרך זו הילד ילמד להבדיל בין מציאות לדמיון באמצעות הבנת ההבדל בין סיפורים וסרטים לבין החיים האמיתיים, וכך יוכל להתמודד טוב יותר ... אמיתיים. איך להכריע בין שתי אמונות סותרות? אליעד מציע עיקרון מעניין נוסף להכרעה בין אמונות סותרות, שנכון לא רק לילדים אלא גם למבוגרים: כשיש ויכוח בין שתי אמונות שונות, האמונה של האדם שמסוגל להסביר את הצד השני טוב יותר ... מה נכון ומה לא נכון. לסיכום, אליעד כהן מדגים באופן מעשי ופשוט כיצד ניתן להתמודד עם אמונות סותרות אצל ילדים ומבוגרים, כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים על פני סיפור אחר, ואיך להתמודד עם פחדים מדברים דמיוניים כמו מפלצות, תוך מתן דוגמאות והסברים ברורים ופשוטים. איך לגרום לילד להאמין בתנך? הבדל בין דמיון למציאות מיתולוגיה יהודית מול יוונית איך לטפל בפחדים של ילדים? איך לבחור במה להאמין? איך להפסיק פחד ממפלצות? אמונות סותרות - מה עושים?

... ונשנית, שטיפת ידיים חוזרת ונשנית, חשיבה כפייתית, איך להפסיק לסגור את הדלת? טיפול ב OCD של חזרתיות, OCD אצל ילדים מה הסיבה האמיתית לפעולות חוזרות ונשנות (OCD)? אליעד כהן מסביר שאנשים הסובלים מ - OCD עם חזרתיות, נוטים לחזור ... מדויק, אפשר לבחור את שיטת הטיפול המתאימה שתוביל לשינוי. איך להפסיק שטיפת ידיים חוזרת ונשנית? איך מטפלים בחזרתיות אצל ילדים? מה גורם להתנהגות כפייתית? למה אני סוגר את הדלת שוב ושוב? איך מתמודדים עם טקסים של OCD? מה לעשות עם התמכרות לבדיקת הטלפון? האם אפשר להחלים מ - OCD? איך לטפל בתנועות חזרתיות בילדים? איך לטפל בחזרה על משפטים אצל ילדים? איך לטפל בחזרתיות בדיבור אצל ילדים? איך לטפל בילד שחוזר על אותו משפט? למה אני כל הזמן בודק את הווצאפ? למה אני כל הזמן מסתכל בווצאפ? איך לטפל ... אני כל הזמן בודק את המייל? למה אני כל הזמן מסתכל בטלפון? שטיפת ידיים מרובה, שטיפת ידיים מרובה אצל ילדים, בדיקה חוזרת ונשנית של הגז, התמכרות לפלאפון, התמכרות לווצאפ, התמכרות לאינסטגרם, איך לצאת מ ocd? טיפול ב ocd חמור, ... פעולה, סוגי נוירוזות, קרצוף ידיים עד זוב דם, איך להפסיק לשטוף ידיים? שטיפת ידיים אובססיבית, טקסי ניקיון ארוכים ויסודיים, ילד שחוזר שוב ושוב על אותה הפעולה, ילד שעושה שוב ושוב את אותה הפעולה, ילד שחוזר שוב ושוב על אותו המשפט, חזרתיות בהתנהגות של ילדים, מחלת האנשים החכמים, טורדנות כפייתית, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, פעולות טקסיות שוב ושוב, שטיפת ידיים כפייתית, איך ...