אלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה למה כעס של ילד אוטיסט שונה מכעס של ילד רגיל? כאשר ילד רגיל כועס, ניתן לתקשר איתו בשלב כלשהו ולברר למה הוא כעס. אפשר לשאול אותו שאלות כמו למה כעסת? או מה גרם לך להתעצבן?, וכך לנסות לפתור את הבעיה. לעומת זאת, במקרה של ילד אוטיסט, פעמים רבות לא ניתן לתקשר איתו בצורה ברורה או להבין בדיוק מה הוא רוצה. גם לאחר שהילד האוטיסט נרגע, הוא לרוב לא מסוגל להסביר מה גרם לו להתפרץ בזעם, ולכן קשה מאוד לפתור את הבעיה בצורה ישירה. מה הגורם הכללי להתפרצויות כעס אצל ילדים ואצל מבוגרים? כל כעס, אצל כל אדם, נובע מכך שהמציאות מתרחשת נגד רצונו. כאשר האדם רוצה דבר מסוים וזה ... שהוא אינו רוצה, הוא יחווה כעס. זוהי הסיבה הכללית, והיא תמיד נכונה. גם אם לא ברור מה בדיוק גרם לילד האוטיסט להתפרץ, עדיין בוודאות ניתן לומר שהוא כועס כי משהו במציאות מתנגש עם הרצון שלו. מה לעשות כאשר הילד כבר בעיצומו של התקף הזעם? כאשר הילד כבר נמצא במצב של כעס קיצוני, לא ניתן לתת פתרון אוניברסלי אחד. כל מקרה לגופו: אם הילד מסכן את עצמו או אחרים, צריך לפעול באופן נקודתי - להרחיק חפצים מסוכנים, להחזיק אותו או להרגיע בצורה אחרת. אליעד מדגיש שבאופן עקרוני, הגישה הטובה ביותר אינה להמתין למצב שהילד כבר התפרץ בזעם, אלא למנוע את ההתפרצויות מראש. איך למנוע מראש את התפרצויות הזעם של ילד אוטיסט? כדי למנוע התפרצויות זעם מראש יש לפעול בשני כיוונים: ללמד את הילד להכיל את המציאות, גם כשהיא מנוגדת לרצונותיו. ללמד את הילד איך לשנות את המציאות בצורה אפקטיבית כדי שיתאים לו. איך ללמד את הילד להכיל את המציאות גם כשהיא נגד רצונו? ביום יום, צריך לחשוף את הילד באופן מבוקר והדרגתי לסיטואציות שבהן הוא לא מקבל את מבוקשו באופן מיידי. למשל, אם הוא מבקש להחליף ערוץ בטלוויזיה, במקום להחליף מיד, ניתן לומר בעוד דקה או עוד שתי דקות, וכך הילד מתרגל למצב שהרצון שלו לא מתממש מיד. דוגמה נוספת: אם הילד צמא, במקום להביא לו את המים מיד, אפשר לעודד אותו להביא מים בעצמו. כך הילד מתרגל למציאות שדורשת ממנו מאמץ ואינה תמיד תואמת בדיוק את רצונו המיידי. המהות היא לאזן בין חשיפה מבוקרת למציאות מתסכלת לבין סיפוק הרצונות שלו. חשיפה גדולה מדי לקשיים עלולה לגרום להתפרצויות נוספות, וחשיפה קטנה מדי לא תאפשר לילד לפתח את יכולת ההכלה. איך ללמד את הילד לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו? צריך ללמד את הילד להשיג את מטרותיו ולפתח את העצמאות שלו. ככל שהילד ידע טוב יותר איך להשיג את רצונו בצורה עצמאית, כך הוא יחווה פחות תסכול. ילד שיודע איך לסדר לבד את החדר, לבשל לעצמו אוכל פשוט, לשחק באופן עצמאי, או לבטא את עצמו בצורה ברורה - יהיה פחות מתוסכל ולכן גם פחות עצבני. מדוע פיתוח השכל אצל הילד מפחית התפרצויות זעם וכעס? ככל שהילד יהיה חכם יותר, הוא יוכל להבין טוב יותר מה קורה סביבו, לבטא את צרכיו בצורה מדויקת יותר ולשלוט בתגובותיו. כאשר הילד האוטיסט לומד לחשוב, הוא מסוגל להסביר מה מפריע לו ולתקשר בצורה טובה יותר. ילד כזה יהיה הרבה פחות מתוסכל, ... הגיוני, התמודדות עם התפרצויות כעס, התפרצויות עצבים, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הורים לילדים עם תסמונת דאון, אלימות אצל ילדים קטנים, שליטה בכעסים לילדים, איך לשלוט בכעסים? איך לפתח את החשיבה של מישהו אחר? איך לפתח את השכל של מישהו ... כעסים, ילד עם התקפי זעם, הדרכת מטפלים, הדרכה להורים, הדרכה למטפלים, למה ילד עצבני? ילד עצבני מה עושים, למה ילדה עצבנית? ילדה עצבנית מה עושים, למה הילדה עצבנית כל הזמן? למה הילד עצבני כל הזמן? ילד עם התפרצויות זעם, איך להתנהג עם ילד רגיש?

חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות

חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא עצבנית הוא פירוש שההורה נותן להתנהגות. אליעד ... יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את רוצה או לא רוצה שאעזור לך?. כך יוצרים גבולות ... לו. אסטרטגיה יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ואז לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם הזה טיפש, להגיד ... עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה אני מתמודד. כך הילדה תלמד מתוך הזדהות עם ההורה דרכי התמודדות חדשות עם שעמום ובדידות. איך לעזור לילדה עם בעיית השמנה ואכילה רגשית? אליעד ממליץ להשתמש באסטרטגיית ההזדהות גם כאן. לדוגמה, כשההורה רואה אוכל טעים, יביע בצורה ... אך לאחר מכן להוסיף באותה נשימה: אבל אני לא אוכל את הכל כי חשוב לי להרגיש טוב ובריא. בכך הילדה תקלוט את המסר מתוך הזדהות והשלכה על עצמה, ותלמד איך לנהל בצורה מודעת את דחף האכילה שלה. בנוסף, הוא מציע שההורה יאכל לפעמים עם הילדה, כדי לתת לה תחושת פרופורציה וליצור אצלה מודעות לכמות האוכל שהיא אוכלת לעומת אחרים. כך הילדה מקבלת רמז ברור להתנהגות מאוזנת יותר סביב אוכל. מה ההבדל בין שכנוע שכלי לשכנוע דרך אמונה ודמיון? אליעד מסביר שהורים רבים מנסים לשכנע את ילדיהם דרך שכל והיגיון (אם תאכלי הרבה, תשמיני). לדבריו, שכנוע כזה לא תמיד יעיל. במקום זאת, הוא מציע שימוש באמונה ודמיון - שיטה עקיפה, שבה ההורה לא אומר לילדה ישירות מה לעשות, אלא מראה לה את ההתנהגות הרצויה דרך דוגמה אישית, ואז הילדה תאמץ את ההתנהגות מתוך הזדהות ואמונה. זהו שכנוע בעזרת דימוי ולא דרך שכל ישיר. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילדה תטיל ספק במחשבות של עצמה, הוא יטיל ספק במחשבות שלו עצמו בקול רם לידה. כך הילדה תתחיל להשתמש בספק הזה בעצמה. לסיכום, איך אפשר לשנות התנהגות של ילד דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש כי הדרך ... מודעת וגלויה לעיני הילד, הילד יתחיל לחקות ולהזדהות עם ההורה בצורה טבעית ומבלי שיצטרך להתמודד עם התנגדויות ישירות. איך לחנך ילדים עקשנים? בעיות אכילה אצל ילדים איך לעזור לילד שלא רוצה עזרה? איך לגרום לילדים לשנות התנהגות? הילד שלי מתנגד ...

גישור משפחתי, מגשר משפחתי, מגשר משפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות עם ילדים, מריבות במשפחה, אימהות, אהבת אם לבנה, אהבת אם לילדיה, אימון משפחתי, יעוץ משפחתי, בעיות עם ההורים למה הורים וילדים רבים כל הזמן? הסיבה המרכזית שבגללה יש מריבות בין הורים לילדים, ובפרט במקרה של אימהות וילדים, נעוצה בצורך של כל צד להאשים את הצד השני בחוסר שביעות הרצון הפנימית שלו מעצמו. כאשר אדם מרגיש לא טוב עם עצמו, הוא מחפש סיבה חיצונית להרגשתו, ואז קל לו להאשים מישהו שקרוב אליו, כמו אמא, אבא או ילד. אליעד מסביר שאם אדם נמצא לבד במדבר ואין לו את מי להאשים, הוא יאלץ להאשים רק את עצמו. לעומת זאת, כשיש מישהו אחר בקרבתו, כמו אמא או ילד, טבעי ונוח יותר להפנות את האשמה כלפי אותו אדם. האם אנחנו באמת רבים על מה שנראה לנו? לפי אליעד, ... כשאמא ובנה רבים, הם לא רבים על הדברים שהם חושבים שהם רבים עליהם. המריבות על נושאים קטנים כמו למה הילד לא סידר או למה האמא לא הכינה משהו, הן רק סימפטומים לתסכול פנימי עמוק יותר. אליעד אומר שהצעד הראשון ... האמיתית, לשים הכל על השולחן, ולהיות כנים עם עצמנו לגבי הסיבות האמיתיות לתסכול. מהו הפתרון האמיתי לבעיות בין הורים וילדים? הפתרון שהציע אליעד הוא תיאום ציפיות. המריבות בין ההורים לילדים נובעות מכך שלכל אחד יש ציפיות שונות. לדוגמה, ילד מצפה מאמו שתאהב אותו בלי תנאים, אך האם לא תמיד יכולה לעמוד בציפייה הזאת באופן מושלם. כך נוצר מצב שהילד מאשים את האם שאינה אוהבת אותו מספיק, והאם מרגישה תסכול שהילד אינו מעריך את מה שהיא כן נותנת. אליעד מדגיש ששני הצדדים צריכים לשבת ולברר בכנות את הציפיות האמיתיות שלהם זה מזה. האם באמת קיימת אהבה ללא תנאים בין אם לילדיה? אליעד מעלה את הטענה שהילד רוצה לקבל אהבה ללא תנאים כי הוא בעצמו לא מצליח לאהוב את עצמו ללא תנאים. הוא מסביר שהאם חושבת ... לו. האם תנסה להוכיח שהיא כן אוהבת, אך התהליך רק יסלים את המריבה. למה קשה להוכיח אהבה בין הורה לילד? אחת הבעיות המרכזיות ביחסי הורים וילדים היא חוסר היכולת להוכיח אהבה. אליעד מבהיר שאין דרך אמיתית להוכיח שאתה אוהב מישהו. הילד יכול תמיד לטעון שלא אוהבים אותו מספיק, ויהיו לו תמיד הוכחות לכך. האם מנגד יכולה תמיד לטעון שכן, והמריבה ... אהבה, ולהתמקד במקום זאת בהבנת הסיבות הפנימיות לחוסר שביעות הרצון של כל אחד מהצדדים. האם הורים צריכים לאהוב את ילדיהם ללא תנאים? אליעד מדגיש שלאהוב ללא תנאים הוא רעיון שלא באמת ניתן לממש אותו באופן מלא. הוא מסביר שאמא כן אוהבת את ילדה ללא תנאים במובן מסוים, אך לא באופן מוחלט. מצד אחד, אמא מוכנה לקבל את הילד עם חסרונות רבים שלא הייתה מקבלת מאף אחד אחר, ומצד שני, היא לא יכולה לתת לו בדיוק את מה שהוא רוצה תמיד. זה המתח שיוצר את האשליה שהיא לא אוהבת אותו ללא תנאים. הילד עצמו צריך להבין שגם הוא לא אוהב את עצמו ללא תנאים, ולכן הוא מפנה את הציפייה הזאת אל אמו. איך לעשות תיאום ציפיות בין הורים לילדים? אליעד מציע פתרון מעשי: לשבת יחד ולברר מה הציפיות של כל אחד מהצדדים. לא להתמקד בפרטים הקטנים, אלא בדברים ... אנשים זרים, הם היו מתרחקים מאיתנו, ולכן נוח יותר להאשים דווקא את בני המשפחה. מהו שורש התסכול ביחסי הורים וילדים לפי אליעד? שורש התסכול נעוץ בכך שהאדם לא שלם עם עצמו. הילד מצפה מאמו לקבל אותו ללא תנאים כי הוא לא מקבל את עצמו כך. האם מאוכזבת מהבן כי היא לא ... שהיא אמא טובה מספיק. כל צד משקף לשני את חוסר שביעות הרצון הפנימית שלו. מה הקשר בין יחסי הורים וילדים לתפיסת המציאות? אליעד קושר את העניין לתפיסת המציאות כולה. האדם מתלונן על המציאות כפי שהבן מתלונן על אמו, וכפי ... מחזירה לו באותה צורה. כלומר, תלונות והאשמות יוצרות מעגל של תלונות חוזרות כלפיך מהסביבה. איך לפתור מריבות בין הורים לילדים? מהו גישור משפחתי? האם הורה חייב לאהוב את ילדיו ללא תנאים? למה יש מריבות במשפחה? מהו תיאום ציפיות במשפחה? איך לשפר את יחסי ההורים והילדים?

קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם הגיל? ההבנה שלנו לגבי יכולות הקוגניציה של ילדים נבנית דרך תהליך של התבגרות, שבו הילד מתחיל להבין את העולם סביבו בדרכים שונות ממבוגר. אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים הוא היכולת לדמיין ולפנטז בצורה שהיום נראית לא הגיונית בכלל. לדוגמה, ילדה בת כמה שנים תיארה את העולם מנקודת מבט שבה כל מי שהיא פוגשת הוא נוכח רק ברגע שהיא איתו, וברגע שהיא עוזבת, אותו אדם נעלם לחלוטין, כמו סיפור דמיוני. היכולת הזו של ילדים לתפוס את העולם בצורה כזו, שבה מה שהם לא רואים פשוט לא קיים עבורם, מייצגת את תחילת הדרך בה התפתחות הקוגניטיבית שלהם מתחילה להשתלשל. זהו גם שלב בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה שהם רואים ברגע נתון. איך השינויים המוחיים משפיעים על תפיסת הזמן והמרחב של הילד? כשהילד גדל, הוא מתחיל להבחין בין מה שהוא רואה למה שהוא לא רואה. למשל, ילד קטן לא מבין את הרעיון של קיום של דבר שנמצא מחוץ לתחום הראיה שלו. הוא עשוי לחשוב שהכדור שנעלם לו מאחורי בד, פשוט לא קיים יותר. זהו תהליך שמראה כיצד הילד מתחיל להתפתח ממצב של תפיסת עולם מאוד מוחשית, חסרת זמן ותחום, לעבר הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה עשוי לקרות בעתיד. הבגרות הקוגניטיבית כוללת גם את היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. תהליך זה דורש ממוחו של הילד מאמץ, שכן הוא מתחיל להבין שיש דברים מעבר למה שהוא רואה, ושפעולה מורכבת כמו הליכה לעבודה, לדוגמה, אינה בהכרח מפסיקה את קיום העבודה ברגע שהוא עוזב את המקום. מהם ההבדלים בתפיסת העולם של ילדים ומבוגרים? כחלק מההבנה הזו, אליעד הסביר כיצד ילדים עשויים לראות את העולם בצורה יותר פשוטה, ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר מבוססת על השכל ועל זיכרון, מאשר רק על חושים ותפיסות ... אותו אדם. זהו תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד כולל את היכולת לדמיין את מה שקרה לפני, ובאופן כללי, ילדים יותר חיים את הרגע. לדוגמה, ילד קטן עשוי להרגיש שכאשר משהו לא נמצא מול עיניו, הוא פשוט לא קיים יותר, וכתוצאה מכך, הוא מתקשה להבין שהדבר ... נמצא, גם אם לא ראה אותו. תהליך זה מבוסס על תפעול החושים, המידע שנתפס עי החושים, ולפני גיל מסוים, ילדים לא מסוגלים לחשוב על העולם בצורה רחבה יותר או להבין את ההשלכות של פעולותיהם מעבר לרגע בו הם מתרחשות. האם תהליך הקוגניציה של ילדים מאפשר להם להיות פגיעים יותר למניפולציות? אחד המאפיינים שהוזכרו היה הקלות שבה ניתן להטעות ילדים. ילדים אינם מודעים באופן מלא למורכבות של תהליכים קוגניטיביים ולכן יותר קל לרמות אותם. הם לא תמיד מבינים את המניפולציות ... ניסיון, יותר יכולת לחשוב בצורה ביקורתית ולהבין את מה שעומד מאחורי הדברים, ולכן קשה יותר להטעות אותם. עם זאת, ילדים יאמינו בקלות יותר למה שמראה להם, מאחר שהם עדיין לא פיתחו את היכולת להטיל ספק במה שהם רואים. איך מתפתחת יכולת החשיבה המופשטת של ילדים? ההבנה של ילדים לגבי המציאות, גם אם היא נראית בהתחלה פשוטה ומוגבלת, מתפתחת בצורה מתמשכת. ככל שהם מתבגרים, הם מפתחים את היכולת ... מהם להשתמש לא רק בחושים אלא גם בזיכרון ובדמיון. דוגמה לכך היא חשיבה על מבנה של בית - ברגע שהילד מנסה להדמיין משהו שלא נמצא לפניהם, הם צריכים ליצור את התמונה המנטלית בראשם ולהבין שיש דברים מעבר למה שהם רואים, וזהו תהליך מאוד מורכב. למדוד את המציאות בצורה מדויקת ולחבר בין מה שהילד ראה לבין מה שקרה בפועל דורש מאמץ קוגניטיבי, שלב שהתפתחות קוגניטיבית תומכת בו ככל שהילד מתבגר. קוגניציה של ילדים תפיסת זמן ומרחב של ילדים התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים ההבדלים בין חשיבה של ילדים ומבוגרים איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים

... לקויות כתיבה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קשיי קריאה, קשיי דיבור, לקויות דיבור, כיוון הכתיבה, דיסלקציה, לקות קריאה, לקות כתיבה, טיפול בילדים, הדרכת הורים איך לטפל בילדים עם לקויות למידה וקשיי תקשורת? אליעד כהן מסביר כיצד לגשת לטיפול בילדים המתמודדים עם לקויות למידה, דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קריאה, ודיבור, ומדגים כיצד לבנות תוכנית טיפולית אפקטיבית. כיצד מתחילים בטיפול בילד שלא מדבר או מתקשר? כאשר מגיע ילד שאינו מדבר או מתקשר, יש להבין תחילה מה בדיוק המשמעות של לא מדבר. אליעד מציע לבדוק לעומק מה היכולת האמיתית של הילד לתקשר. לדוגמה, הגיעה ילדה לטיפול, כשהאימא טענה שהילדה לא מדברת עם אף אחד מלבדה. במקרה זה, חשוב לברר לעומק האם הילדה אכן אינה מסוגלת לדבר בכלל, או אולי אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק עם אנשים ספציפיים? לדברי אליעד, חשוב לאסוף מידע רב ככל האפשר על הילד, הן מההורים והן מתצפית ישירה. למשל, לבדוק האם הילדה מדברת עם אחים, חברים, או האם קיימת סיטואציה חברתית כלשהי שבה היא כן מתקשרת באופן מסוים. ככל שיהיה בידינו מידע מדויק יותר, כך נוכל להבין טוב יותר את הסיבות לקושי של הילדה, ולבנות תוכנית טיפול אפקטיבית יותר. מהי החשיבות של יצירת קשר ורכישת אמון בטיפול בילדים? אליעד מסביר שלפעמים ילד לא מדבר כי הוא פשוט לא רוצה. כדי לגרום לו לדבר, עלינו לעורר בו את הרצון לדבר. את הרצון ניתן לעורר באמצעות חיבור אל דברים אחרים שהילד אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילדה אוהבת לרקוד, אפשר ליצור סיטואציה שבה הריקוד הוא אמצעי ליצירת קשר ואמון. לאחר מכן, ניתן להכניס בהדרגה אלמנטים נוספים של דיבור ותקשורת כחלק מהפעילות שהיא אוהבת. כך, באמצעות פעולה שהילד כבר מעוניין בה, אפשר לעזור לו לתקשר בצורה טובה יותר. מדוע חשוב לבצע אבחון מעמיק של יכולות הילד? אליעד מדגיש שיש לבדוק לעומק את כל התפקודים והיכולות של הילד, כדי להבין האם יש לקות פיזית ממשית או שמדובר רק בחוסר רצון. הוא מציע לפרק את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל: האם הילדה מסוגלת פיזית להפיק צלילים? האם היא יכולה לדבר אך נמנעת מכך מסיבות רגשיות או חברתיות? האם היא מרגישה לא ... האם קיים קושי פיזיולוגי שמקשה עליה לדבר? רק לאחר בירור מעמיק של נקודות אלו, ניתן לדעת בדיוק איך לטפל בילדה, ואיזה סוג של טיפול יהיה הכי אפקטיבי עבורה. כיצד משלבים את ההורה בתהליך הטיפולי בילדים? אליעד מציע שההורה יהיה מעורב בטיפול, במיוחד אם הילד מתקשר רק דרכו. במקרה של הילדה מהדוגמה, האם היא הגורם היחיד שדרכו הילדה מתקשרת. במקרה כזה, כדאי שהאם תשמש כמתווך לתקשורת עם הילדה. כך ניתן לנצל את התקשורת שכבר קיימת כדי להרחיב את הקשר וליצור בהדרגה תקשורת ישירה עם המטפל. השאיפה בטווח הארוך היא כמובן שהילדה תיצור קשר ישיר עם המטפל ללא תלות באם. איך ללמד ילד לכתוב ולקרא אם אינו משתף פעולה באופן מילולי? אם הילד לא משתף פעולה באופן מילולי, אפשר להשתמש בדרכים אחרות ללמד קריאה וכתיבה. למשל, דרך משחקים ואמצעים ויזואליים, או על ידי שימוש באם כמתווכת, שתציג לילד את החומר הנלמד. כך, גם ילד שמתקשה לדבר יכול ללמוד ולהתקדם בתהליך הקריאה והכתיבה. אליעד מדגיש שוב שהבסיס לכל טיפול מוצלח הוא בירור מדויק של יכולות הילד ושל רצונותיו. לא מספיק להסתמך על דיווח ההורה, ויש לברר בפועל האם הילד באמת מתקשה או שמא הוא פשוט לא מעוניין לדבר או לכתוב מסיבה רגשית או חברתית. מהי הדרך הנכונה לכתוב ... מלמעלה למטה או להפך? אליעד דן בהרחבה על נושא כיוון הכתיבה של אותיות, ומציג מספר סיבות מדוע נהוג ללמד ילדים לכתוב אותיות מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה: מבחינה פיזיולוגית, כתיבה מלמעלה למטה מפעילה שרירים חזקים יותר, ולכן פחות מעייפת ... שונות לכתוב, הסטנדרט המקובל בארץ הוא לכתוב מלמעלה למטה, מאחר וזה נמצא כנוח ויעיל יותר. סיכום עיקרי השיטה לטיפול בילדים עם קשיי תקשורת ולמידה אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההיכרות המעמיקה עם הילד, הבנת היכולות האמיתיות שלו, זיהוי מדויק של סיבת הבעיה (פיזית, חברתית או רגשית), ושימוש בתחומי העניין של הילד ליצירת אמון וקשר. הוא מסביר שטיפול מוצלח תמיד מתחיל מבירור יסודי וניתוח מפורט של הבעיה, ומשם ניתן לבנות תוכנית טיפולית מותאמת אישית לילד. איך לטפל בילדים שלא מדברים? דרכים ללמד ילדים עם דיסלקציה טיפול בדיסגרפיה אצל ילדים איך לגרום לילד לרצות לדבר? קשיי קריאה וכתיבה אצל ילדים איך ליצור קשר ...

הדרכה להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים איך לגרום לילד לא לצעוק ולהתנהג בצורה בוגרת? אליעד כהן מסביר על התנהלות נכונה של הורים מול ילדים כדי לפתור בעיות התנהגות, כמו ילד שצועק, מתעצבן או מגיב באופן לא רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד שאלות באופן שמטרתן להביא אותו להבנה עצמית ולהרגעה. מהי הדרך הנכונה להעיר לילד ולהרגיע אותו במצבי לחץ? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? התגובה הזאת יוצרת התנגדות ותחושת אי - הבנה אצל הילד. במקום זאת, יש לשאול את הילד שאלות כמו: למה זה מפריע לך? בצורה אמיתית וסקרנית. מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה, במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה זה מפריע לך? ואם היא אומרת כי זה מגעיל אותי, לשאול ... את הלחץ ולהוביל אותה להבנה שאין באמת בעיה גדולה כפי שהיא מרגישה. מה החשיבות של ניתוח הנחות יסוד מול ילדים? אליעד כהן מדגיש שכאשר הילד מגיב בצעקה או בכעס, ישנן הנחות יסוד שעומדות מאחורי ההתנהגות שלו. הוא מסביר שכל פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה שהפסטה תיגע בקטשופ, והנחת יסוד נוספת שאולי גורמת לתגובה חריפה: אם משהו לא מתאים לרצונותיי, עלי לצעוק כדי שישימו לב ויטפלו בבעיה שלי. המטרה של ההורה במקרה זה היא להוביל את הילד להכרה והבנה של אותן הנחות יסוד פנימיות שמפעילות אותו. כאשר הילד מבין שהוא מגיב מתוך הנחות אלו, ניתן לעבוד איתו על כך שיש דרכים נוספות וטובות יותר להתמודד עם המציאות, במקום לצעוק או להתרגז. מדוע חשוב ללמד את הילד להטיל ספק ברגשות ובמחשבות שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה לבחון את זה - האם זה באמת מגעיל, או שזה רק נראה לה מגעיל? אולי הטעם דווקא טעים לה, ורק המראה מפריע לה? ככל שהילד לומד לשאול את עצמו שאלות אלו, הוא יוכל להירגע ולהתמודד טוב יותר עם מצבים בהם דברים לא מסתדרים בדיוק כפי שהוא רוצה. איך לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לתקשר בנחת? כאשר הילדה צועקת בגלל משהו שמפריע לה, ההורה צריך לשאול אותה באופן ישיר: למה את צועקת? מה המטרה של הצעקה? ולגרום ... זה בשבילך? כך היא לומדת שיש דרכים אחרות לתקשר את מה שהיא רוצה, מלבד צעקות. אליעד מדגיש שההתנהגות של הילד נובעת לעיתים מהתניה שלמד בבית - שהדרך להשיג תשומת לב היא לצעוק. אם ההורים מגיבים לצעקה באופן שבו הילד מקבל את מבוקשו, הוא ילמד להמשיך לצעוק. לכן, חשוב ללמד אותו לתקשר בצורה רגועה ולגרום לו להבין שדווקא התנהגות בוגרת ושקטה תביא לו תוצאות טובות יותר. איך ההורים יכולים לפתח אצל הילדים התנהגות בוגרת ואחראית? אליעד כהן מסביר שהמטרה היא לא רק להנחות את הילד איך להתנהג, אלא לגרום לו להבין בעצמו מה כדאי לו לעשות. במקום להגיד לילד תעשה ככה וככה, על ההורה לשאול אותו שאלות מכוונות שיביאו אותו להבין את ההיגיון מאחורי הדברים. כך הילד יבין לבד מה עליו לעשות ולא יצטרך שיזכירו לו שוב ושוב. לדוגמה, במקום להגיד לילדה תוציאי את הקטשופ מהצלחת, אפשר לשאול אותה: מה את רוצה שיקרה? ואז היא תענה שלא יהיה קטשופ בפסטה. בשלב ... אמת פנימית, הילד ירגיש זאת, וישתף פעולה באופן טבעי יותר. איך להרגיע ילד כועס? איך להתמודד עם ילד שצועק? חינוך ילדים לחשיבה בוגרת איך ללמד ילד להטיל ספק? איך להעיר לילדים בצורה נכונה? הדרכה להורים לילדים עם בעיות התנהגות

הפרעות למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות איך מלמדים ילד לכתוב כשהוא לא מצליח ללמוד בדרכים רגילות? אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ללימוד ילדים הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים רגילות כמו אחיזת עיפרון, חזרה על תנועות כתיבה, ומשחקים רגילים - אך ... משמעותה שימוש בתחושות מוחשיות כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר אותו ... כמשמעותי יותר עבורו. אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ... פיזית ומוחשית, עוזר לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר. כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים? בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ילד את הדרכים שבהן הוא מגיב בצורה הטובה ביותר ולנסות מגוון של שיטות עד שמגלים איזו שיטה עובדת עבורו. הוא ממליץ להתנסות שוב ושוב בדרכים שונות ללמידה באמצעות החושים, כגון מגע, תנועה, שמיעה, וראייה, עד שמוצאים את הדרך שהילד מגיב אליה בצורה החזקה והברורה ביותר. למשל, יש ילדים שילמדו טוב יותר אם יציירו להם על הגב, אחרים יזדקקו לתנועה של כל הגוף, ויש כאלו שילמדו טוב יותר אם יחושו את האותיות בצורה טעם או ריח, כמו במקרה של שימוש בסוכר. מהו העיקרון המרכזי בלימוד ילדים עם לקויות למידה לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד לדרך מסוימת ולקבוע שכל הילדים חייבים ללמוד בדרך הרגילה של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד, ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד. איך ללמד ילד עם לקויות למידה? שיטות ללמד ילדים לכתוב למידה באמצעות החושים טיפול בילדים עם הפרעות למידה איך ללמד ילד אוטיסט לכתוב? למה הילד לא מצליח לכתוב?

ילד לובש בגדי נשים, בן שרוצה להיות בת, זהות מגדרית אצל ילדים, נטייה מינית אצל ילדים, בני לובש בגדי נשים, בת שרוצה להיות בן, ילד שמשחק רק עם בנות, טרנסגנדר, נטייה מינית משתנה, טיפולי המרה, חלק 2 האם ילד שנולד בגוף גברי יכול להרגיש שהוא אישה? אליעד כהן מסביר שכשמדברים על ילד שנולד בגוף של גבר או בגוף של אישה, זו עובדה פיזית ברורה. אולם כאשר אומרים שילד נולד כאישה בתוך גוף של גבר או להפך, זאת כבר פרשנות ולא עובדה מוחלטת. אליעד מסביר שילד כשהוא נולד, אינו יודע כלל מה זה גבר או אישה, מכיוון שאלה מושגים חברתיים, והוא לומד אותם רק דרך החינוך והחברה שמסביבו. הדוגמה שאליעד נותן היא לגבי ילדים בחנות צעצועים. הוא שואל האם ילד קטן שנכנס לראשונה לחנות צעצועים יבחר בבובה בגלל שהוא נולד בתוכו בת? אליעד אומר שגם אם נניח שהילד בוחר לשחק עם בובות או עם כלי רכב ללא התניה חברתית קודמת, זה עדיין לא מוכיח בהכרח שהוא נולד ... נטייה מסוימת להעדיף משחקים מסוימים, אבל לא בהכרח שיש לו זהות פנימית אחרת. האם נטייה מגדרית או מינית אצל ילדים היא מולדת או נרכשת? אליעד מסביר שהשאלה אם נטייה מגדרית או מינית היא מולדת או נרכשת אינה כל כך ... באמת רוצה, ואם הוא מבין כיצד הרצונות שלו נוצרים. האם אפשר לשנות נטייה מינית? האם טיפולי המרה באמת עובדים? ילד שרוצה להיות ילדה, מה עושים? האם נטייה מגדרית היא מולדת או נרכשת? זהות מגדרית אצל ילדים בן שמשחק רק עם בנות

שמיעת קולות אצל ילדים, ילד ששומע קולות, טיפול בשמיעת קולות, שמיעת קולות בראש, שמיעת קולות סכיזופרניה, שמיעת קולות לפני השינה, סכיזופרניה אצל ילדים, מחלות נפש אצל ילדים, הפרעות נפשיות של ילדים, הדרכת הורים, סכיזופרניה של ילדים איך לעזור לילד ששומע קולות? כאשר ילד אומר שהוא שומע קולות, זה יכול להיות חוויה מטרידה ובלתי מובנת עבור ההורים. השלב הראשון בהבנת המצב הוא לשאול את הילד מה בדיוק אומרים הקולות שהוא שומע. מה הקולות אומרים לו? מה ההיגיון מאחורי הדברים שהוא שומע? באמצעות השאלות האלה, ההורים יכולים להתחיל להבין את התמונה המנטלית של הילד ולגשת לבעיה בצורה חכמה יותר. הקולות שהילד שומע אינם בהכרח משהו חיצוני, אלא מחשבות פנימיות שנובעות מתוך תת - המודע של הילד. הילד לא תמיד מוכן להודות בפני עצמו שזו מחשבה שלו, ולכן הוא מעדיף לייחס את התחושות הללו לקולות חיצוניים. במקרה כזה, הקולות בראש של הילד הם למעשה ביטוי למחשבות פנימיות שהוא לא מוכן לזהות כשלו, ומכאן עולות תחושות של בלבול. מה עושים כשיש תוכן מטריד בקולות? אם הילד אומר שהקולות אומרים לו, למשל, שהוריו רוצים להרעיל אותו, התגובה השגויה תהיה פשוט לומר לו שזה לא נכון. הכחשה ... שלי מרעילים אותי, אינה בהכרח ביטוי של סכנה מוחשית, אלא ביטוי לפחד עמוק יותר - פחד מהאהבה של ההורים. הילד עשוי לפחד שהוריו לא אוהבים אותו או שהוא לא מספיק חשוב להם, ולכן יש מקום לתחושות הפרנויה שמובילות אותו לחשוב שמישהו רוצה להזיק לו. כיצד להקל על חרדות הילד ולהפחית את התלות הרגשית בהורים? הדרך להקל על החרדה של הילד היא לא לנסות לשכנע אותו שהקולות לא אמיתיים, אלא להבין מה עומד מאחוריהם. צריך לעזור לילד להבין את מקורות החרדה וללמד אותו לא להיות תלוי בהוריו רגשית. אם הילד יוכל לפתח ביטחון עצמי שאינו תלוי בהוריו, הפחד מאיבוד האהבה יפחת, והקולות המאיימים יהיו פחות בעייתיים. אם הילד שומע קולות שאומרים לו משהו כמו אתה הולך למות, יש לבדוק מה עומד מאחורי מחשבה זו. כל מקרה דורש גישה שונה, אבל חשוב להבין שהקולות הם מחשבות פנימיות שהילד לא תמיד מוכן להתמודד איתן. אין זה אומר שהקולות הם מציאותיים, אלא תוצאה של פחדים פנימיים שלא זוכים להתמודדות נכונה. האם מדובר רק בילדים? לא, למעשה כל אדם שומע קולות עובר תהליך דומה. הקולות אינם בהכרח תופעה פסיכוטית, אלא ביטוי למחשבות פנימיות, שיכולות להיות מוצגות כלקולות חיצוניים. כשנבין את ההיגיון שמאחורי המחשבות של הילד, נוכל לעזור לו להתמודד עם הקולות הללו ולהפוך את המחשבות האלה לפחות הגיוניות עבורו. את אותה גישה אפשר ליישם ... עם מבוגרים שגוללים קולות, ובכך לסייע להם לשחרר את עצמם מהקולות. מה עושים כאשר יש חרדה חמורה? במקרים בהם הילד שומע קולות שמנבאים לו אסון, כמו אתה הולך למות, יש לעזור לו לזהות את מקור החרדה ולהבין את הרקע ... של המחשבה הזו. כל מקרה הוא ייחודי ודורש גישה מותאמת, אך המפתח הוא להבין מה עומד מאחורי המחשבות ולסייע לילד להחליש את האמונה בהן. במקרים כאלה, ההורים צריכים לעזור לילד לעבור תהליך שבו הוא מבין את המחשבות שמאחורי הקולות. רק אז, כשהמחשבות יאבדו מההיגיון שלהן, יוכל הילד להפסיק לשמוע את הקולות ולהתמודד עם החרדות באופן בריא יותר. טיפול בשמיעת קולות סכיזופרניה אצל ילדים התמודדות עם חרדות מחשבות שווא ופרנויות הדרכת הורים לילדים עם הפרעות נפשיות איך לעזור לילד ששומע קולות? כאשר ילד אומר שהוא שומע קולות, השלב הראשון הוא לשאול אותו מה הקולות אומרים לו. התשובה שלו תיתן לנו רמז לגבי ההיגיון שעומד מאחורי הקולות שהוא שומע. חשוב להבין כי הקולות בראש של הילד הם למעשה מחשבות פנימיות שלו, שמקורן בתת - המודע. הילד עלול להתכחש למחשבות אלו ולייחס אותן לגורם חיצוני, ולכן הוא מתאר אותן כקולות. כיצד להתמודד עם תוכן הקולות שהילד שומע? אם הילד אומר שהקולות אומרים לו, למשל, שהוריו רוצים להרעיל אותו, התגובה השגויה תהיה פשוט לומר לו שזה לא נכון. הכחשה ... לא תועיל ואף עלולה להחמיר את המצב. במקום זאת, יש לחקור את מקור הפחד ולזהות מה עומד מאחוריו. מדוע הילד עלול לפתח מחשבות פרנואידיות? מחשבה כגון ההורים שלי מרעילים אותי יכולה להיות ביטוי לפחד עמוק יותר - הפחד שאולי ההורים לא אוהבים אותו. אם ננסה לשכנע אותו שהוריו כן אוהבים אותו, ייתכן שהחרדה רק תגבר. ככל שהילד תלוי יותר בהוריו רגשית, כך יגבר הפחד שלו מאיבודם, מה שיכול להתבטא בצורה של מחשבות פרנואידיות. איך להפחית את תלותו הרגשית של הילד? כדי להפחית את חרדתו, יש ללמד את הילד להיות פחות תלוי רגשית באהבת הוריו. אם הוא ירגיש ביטחון עצמי ... איתן. טיפול בשמיעת קולות סכיזופרניה אצל ילדים התמודדות עם חרדות מחשבות שווא ופרנויות הדרכת הורים לילדים עם הפרעות נפשיות ילדה שומעת קולות, איך לעזור למי ששומע קולות? התמודדות עם שמיעת קולות, אנשים עם חרדה ששומעים קולות, הזיות שמיעה, הילד שומע קולות בראש, הילדה שומעת קולות בראש, טיפול בסכיזופרניה ושמיעת קולות, טיפול בהזיות, טיפול במחשבות שווא, טיפול בפרנויות