... כעסים, ילד עם התקפי זעם, הדרכת מטפלים, הדרכה להורים, הדרכה למטפלים, למה ילד עצבני? ילד עצבני מה עושים, למה ילדה עצבנית? ילדה עצבנית מה עושים, למה הילדה עצבנית כל הזמן? למה הילד עצבני כל הזמן? ילד עם התפרצויות זעם, איך להתנהג עם ילד רגיש?

... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות

... אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא עצבנית הוא פירוש שההורה נותן להתנהגות. אליעד ... יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את רוצה או לא רוצה שאעזור לך?. כך יוצרים גבולות ... לו. אסטרטגיה יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ואז לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם הזה טיפש, להגיד ... עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה אני מתמודד. כך הילדה תלמד מתוך הזדהות עם ההורה דרכי התמודדות חדשות עם שעמום ובדידות. איך לעזור לילדה עם בעיית השמנה ואכילה רגשית? אליעד ממליץ להשתמש באסטרטגיית ההזדהות גם כאן. לדוגמה, כשההורה רואה אוכל טעים, יביע בצורה ... אך לאחר מכן להוסיף באותה נשימה: אבל אני לא אוכל את הכל כי חשוב לי להרגיש טוב ובריא. בכך הילדה תקלוט את המסר מתוך הזדהות והשלכה על עצמה, ותלמד איך לנהל בצורה מודעת את דחף האכילה שלה. בנוסף, הוא מציע שההורה יאכל לפעמים עם הילדה, כדי לתת לה תחושת פרופורציה וליצור אצלה מודעות לכמות האוכל שהיא אוכלת לעומת אחרים. כך הילדה מקבלת רמז ברור להתנהגות מאוזנת יותר סביב אוכל. מה ההבדל בין שכנוע שכלי לשכנוע דרך אמונה ודמיון? אליעד מסביר ... שכנוע כזה לא תמיד יעיל. במקום זאת, הוא מציע שימוש באמונה ודמיון - שיטה עקיפה, שבה ההורה לא אומר לילדה ישירות מה לעשות, אלא מראה לה את ההתנהגות הרצויה דרך דוגמה אישית, ואז הילדה תאמץ את ההתנהגות מתוך הזדהות ואמונה. זהו שכנוע בעזרת דימוי ולא דרך שכל ישיר. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילדה תטיל ספק במחשבות של עצמה, הוא יטיל ספק במחשבות שלו עצמו בקול רם לידה. כך הילדה תתחיל להשתמש בספק הזה בעצמה. לסיכום, איך אפשר לשנות התנהגות של ילד דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש כי הדרך ...

... מדגיש שלאהוב ללא תנאים הוא רעיון שלא באמת ניתן לממש אותו באופן מלא. הוא מסביר שאמא כן אוהבת את ילדה ללא תנאים במובן מסוים, אך לא באופן מוחלט. מצד אחד, אמא מוכנה לקבל את הילד עם חסרונות רבים שלא ...

... בדרכים שונות ממבוגר. אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים הוא היכולת לדמיין ולפנטז בצורה שהיום נראית לא הגיונית בכלל. לדוגמה, ילדה בת כמה שנים תיארה את העולם מנקודת מבט שבה כל מי שהיא פוגשת הוא נוכח רק ברגע שהיא איתו, ...

... תחילה מה בדיוק המשמעות של לא מדבר. אליעד מציע לבדוק לעומק מה היכולת האמיתית של הילד לתקשר. לדוגמה, הגיעה ילדה לטיפול, כשהאימא טענה שהילדה לא מדברת עם אף אחד מלבדה. במקרה זה, חשוב לברר לעומק האם הילדה אכן אינה מסוגלת לדבר בכלל, או אולי אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק ... ספציפיים? לדברי אליעד, חשוב לאסוף מידע רב ככל האפשר על הילד, הן מההורים והן מתצפית ישירה. למשל, לבדוק האם הילדה מדברת עם אחים, חברים, או האם קיימת סיטואציה חברתית כלשהי שבה היא כן מתקשרת באופן מסוים. ככל שיהיה בידינו מידע מדויק יותר, כך נוכל להבין טוב יותר את הסיבות לקושי של הילדה, ולבנות תוכנית טיפול אפקטיבית יותר. מהי החשיבות של יצירת קשר ורכישת אמון בטיפול בילדים? אליעד מסביר שלפעמים ילד לא ... לעורר בו את הרצון לדבר. את הרצון ניתן לעורר באמצעות חיבור אל דברים אחרים שהילד אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילדה אוהבת לרקוד, אפשר ליצור סיטואציה שבה הריקוד הוא אמצעי ליצירת קשר ואמון. לאחר מכן, ניתן להכניס בהדרגה אלמנטים נוספים ... או שמדובר רק בחוסר רצון. הוא מציע לפרק את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל: האם הילדה מסוגלת פיזית להפיק צלילים? האם היא יכולה לדבר אך נמנעת מכך מסיבות רגשיות או חברתיות? האם היא מרגישה לא ... האם קיים קושי פיזיולוגי שמקשה עליה לדבר? רק לאחר בירור מעמיק של נקודות אלו, ניתן לדעת בדיוק איך לטפל בילדה, ואיזה סוג של טיפול יהיה הכי אפקטיבי עבורה. כיצד משלבים את ההורה בתהליך הטיפולי בילדים? אליעד מציע שההורה יהיה מעורב בטיפול, במיוחד אם הילד מתקשר רק דרכו. במקרה של הילדה מהדוגמה, האם היא הגורם היחיד שדרכו הילדה מתקשרת. במקרה כזה, כדאי שהאם תשמש כמתווך לתקשורת עם הילדה. כך ניתן לנצל את התקשורת שכבר קיימת כדי להרחיב את הקשר וליצור בהדרגה תקשורת ישירה עם המטפל. השאיפה בטווח הארוך היא כמובן שהילדה תיצור קשר ישיר עם המטפל ללא תלות באם. איך ללמד ילד לכתוב ולקרא אם אינו משתף פעולה באופן מילולי? ...

... רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד ... מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? ... מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה, במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה זה מפריע לך? ואם היא אומרת כי זה מגעיל אותי, לשאול ... פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה שהפסטה תיגע בקטשופ, והנחת יסוד נוספת שאולי גורמת לתגובה חריפה: אם משהו ... שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה לבחון את זה - האם זה באמת מגעיל, או שזה רק ... עם מצבים בהם דברים לא מסתדרים בדיוק כפי שהוא רוצה. איך לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לתקשר בנחת? כאשר הילדה צועקת בגלל משהו שמפריע לה, ההורה צריך לשאול אותה באופן ישיר: למה את צועקת? מה המטרה של הצעקה? ולגרום ... ההיגיון מאחורי הדברים. כך הילד יבין לבד מה עליו לעשות ולא יצטרך שיזכירו לו שוב ושוב. לדוגמה, במקום להגיד לילדה תוציאי את הקטשופ מהצלחת, אפשר לשאול אותה: מה את רוצה שיקרה? ואז היא תענה שלא יהיה קטשופ בפסטה. בשלב ...

... הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים רגילות כמו אחיזת עיפרון, חזרה על תנועות כתיבה, ומשחקים רגילים - אך ... משמעותה שימוש בתחושות מוחשיות כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר אותו ... אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ...

... הוא מבין כיצד הרצונות שלו נוצרים. האם אפשר לשנות נטייה מינית? האם טיפולי המרה באמת עובדים? ילד שרוצה להיות ילדה, מה עושים? האם נטייה מגדרית היא מולדת או נרכשת? זהות מגדרית אצל ילדים בן שמשחק רק עם בנות

... איתן. טיפול בשמיעת קולות סכיזופרניה אצל ילדים התמודדות עם חרדות מחשבות שווא ופרנויות הדרכת הורים לילדים עם הפרעות נפשיות ילדה שומעת קולות, איך לעזור למי ששומע קולות? התמודדות עם שמיעת קולות, אנשים עם חרדה ששומעים קולות, הזיות שמיעה, הילד שומע קולות בראש, הילדה שומעת קולות בראש, טיפול בסכיזופרניה ושמיעת קולות, טיפול בהזיות, טיפול במחשבות שווא, טיפול בפרנויות