... יותר מזעזע? רצח ילדים בסוריה, רצח מבוגרים, הטבח בסוריה, פגיעה בחפים מפשע, רגשות של ילדים, רגשות של בעלי חיים, האם לחיות יש רגשות? שואת החיות, שואת בעלי החיים, צמחונות, טבעונות ...

... הדרכת מורים, שיעורים פרטיים, חינוך ילדים, איך לגרום לילד לרצות ללמוד? ילד לא רוצה ללמוד, ילד לא אוהב מתמטיקה, לעשות ... לגרום למישהו לרצות ללמוד איך לגרום לילד לרצות ללמוד מתמטיקה? השאלה ... מפורט ובאמצעות דוגמאות רבות. למה הילד הפסיק להגיע לשיעורים ... אליעד מסביר שראשית יש להבין מדוע ילד שהגיע לשיעורים פרטיים ... של ההורים או של החברים, או אולי הילד פשוט רוצה ליהנות יותר בשיעור. מה לעשות אם הילד אומר אני לא רוצה ללמוד? אליעד מציין שכאשר ילד אומר אני לא רוצה ... יותר. איך לדבר עם ההורים על רצון הילד ללמוד? אליעד מציין שהתקשורת ... והאם הם מבינים את הרצון האמיתי של הילד. לעיתים יש קונפליקט בין ... ההורים שאלות מכוונות, כמו: מה לדעתכם הילד באמת רוצה?, איך אתם מרגישים ... יכול לנסות בלי פחד לטעות. איך לגרום לילד לאהוב מתמטיקה? שיטות הוראה למורים פרטיים ילד לא רוצה לעשות שיעורים ... תלמיד מפסיק לבוא לשיעורים? איך לעזור לילד להצליח במבחנים? איך לדבר עם ...

... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את ... בזה משהו רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד : אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה ... מתבלבל בין כאב חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום את ...

... לא חייב - אתה יכול. אתה לא צריך - יש לך אפשרות. איך לשכנע מישהו לעשות משהו שהוא חושב שעושה לו רע? איך לשכנע מישהו לא להתאבד? איך לשכנע ילד לעשות שיעורי בית? איך לטפל בהתנגדות? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לשכנע מישהו לא לפחד לדבר איתך, על משהו שעושה לו רע? איך לשכנע מישהו לעשות משהו שהוא לא ... לוקחים ממנו את האפשרות להתאבד, אנחנו כן נותנים לו את האפשרות לחיות. אנחנו לא מגבילים אותו. אנחנו מגדילים לו את כמות האפשרויות שלו. ניקח לדוגמה ילד שלא רוצה לעשות שיעורים. אז גישה שלילית תגיד לו: אתה חייב לעשות שיעורים, אסור לך לא לעשות שיעורים, אתה צריך לעשות שיעורים, אתה מוכרח לעשות שיעורים. לעומת זאת, ... כיף. כאשר בגישה הראשונה צמצמנו את כמות האפשרויות שלו ובשנייה, הגדלנו את כמות האפשרויות שלו. וכמובן שזה יעבוד, רק אם אתה כהורה באמת תחשוב שכיף לילד לעשות שיעורים. אבל זה כבר נושא אחר. אבל העיקרון הוא, שאם אומרים למישהו שהוא חייב לעשות משהו, אוטומטית, הוא ירגיש שמגבילים את האפשרויות שלו והוא ירצה להתמרד נגדנו, ...

ילד בדיכאון, ילד לא רוצה לחיות, ילד רוצה להתאבד, הדרכה להורים, איך לטפל בילד? למה לחיות? אין חשק לחיות, בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? משמעות החיים, סיבות לחיות, אין רצון לחיות, התאבדות ילדים מה גורם לילד לרצות למות ואיך הורים יכולים לעזור? כאשר ילד נמצא בדיכאון, לא רוצה לחיות ואף מביע רצון להתאבד, זה מעורר בהורים פחד, לחץ ותחושת חוסר אונים. לפי אליעד כהן, הסיבה לכך שהילד מרגיש דיכאון או רצון למות קשורה בדרך כלל לחוויות שהילד עבר או לפרשנויות ששתלו בו הסביבה, במיוחד ההורים. במקרה שבו ילד עבר תאונה שגרמה לו לפציעה קשה בפנים, ולאחריה הוא מביע מחשבות אובדניות ולא רוצה לצאת מהבית או מבית הספר, הגורם הראשוני שההורים צריכים לבדוק הוא התגובה הרגשית שלהם עצמם לאירוע. אליעד מסביר שהילד קולט ומפנים את תגובות ההורים, במיוחד כשמדובר בטראומות, ולכן חשוב קודם כל לבדוק עד כמה ההורים עצמם לחוצים, מדוכאים או חרדים מהמצב. אליעד כהן ממליץ להורים לשאול את עצמם תחילה: איך אנחנו הגבנו לאירוע שהילד חווה? איך הסברנו לו את האירוע, וכיצד אנחנו משדרים את הרגשות שלנו לגביו? ככל שההורים יותר לחוצים וחרדים, הילד מחקה באופן לא מודע את תגובותיהם, וכך נכנס למצב של חוסר אונים ודיכאון. כדי לעזור לילד, ההורים צריכים קודם כל להרגיע את עצמם ולשנות את הגישה הרגשית שלהם כלפי האירוע. למה הילד אומר שהוא לא רוצה לחיות ומה מסתתר מאחורי המילים האלה? אליעד כהן מסביר שכאשר ילד אומר משפט כמו אני לא רוצה לחיות, זה לא תמיד מעיד על רצון אמיתי למות. לפעמים הילד משתמש במשפט הזה כדי לבטא רגש אחר, כמו כאב פיזי, פחד, תחושת בדידות או חוסר אונים. לפעמים הילד אפילו לא מודע בדיוק למה הוא מתכוון, ולכן תפקיד ההורים הוא לשאול שאלות שיסייעו לילד להבין מה באמת מפריע לו. למשל, אם הילד אומר לא בא לי לחיות, ההורה יכול לשאול: למה? מה מפריע לך עכשיו? ממה אתה עצוב? המטרה של השאלות הללו היא לאפשר לילד להביע בצורה ברורה יותר את תחושותיו האמיתיות. אליעד מדגים שאם הילד אומר שהוא לא רוצה לחיות, כדאי לברר איתו אם הוא באמת התכוון למות או שאולי הוא התכוון לומר כואבת לי הבטן או אני עצוב. ההסבר הוא שהילד לא תמיד יודע לבטא בצורה נכונה את מה שהוא מרגיש, ולכן הוא ... הוא להבין את שורש הסבל. כאשר האדם מזהה בבירור מה בדיוק מפריע לו וממה הוא סובל, הוא יכול להחליט אם לשנות את המציאות או לקבל אותה כפי שהיא. במקרה של ילד שחווה תאונה ונפצע, אם ההורים יצליחו להבין ולתקשר לילד שאין צורך לחשוש מהתגובות של החברה, ושהאירוע שעבר אינו חייב להשפיע לרעה על עתידו, הילד עשוי להרגיש הקלה משמעותית. איך ללמד את הילד להרגיש טוב למרות הקשיים? אליעד כהן מסביר שלמעשה מה שהילד רוצה הוא להרגיש טוב, ואם הוא לא מצליח בכך, הוא נכנס לייאוש ודיכאון. התפקיד של ההורים הוא ללמד את הילד להרגיש טוב גם כשהמציאות לא מושלמת. הדרך לכך היא ללמד אותו כיצד להסתכל על האירוע שקרה לו בצורה אחרת. לדוגמה, במקום להדגיש כמה זה רע שהוא נפצע, ההורים יכולים ללמד את הילד כיצד למצוא דברים טובים באירוע, למשל העובדה שהוא חי, ...

... הדרכת הורים איך להרגיע מישהו עצבני, בחרדה או בדיכאון? כשאתה נתקל באדם שסובל מלחץ, עצבים, חרדה או דיכאון, או כשהילד שלך עצוב בגלל כישלון במבחן או במשימה אחרת, הדרך הטובה ביותר ... להבין את הסיטואציה מנקודת המבט שלו באופן מלא. מה הצעד הראשון כדי לעזור למישהו שסובל מחרדה או לחץ? לדוגמה, אם הילד שלך נכשל במבחן ומאוד עצוב או עצבני מזה, עליך לדמיין את עצמך במקומו, כאילו אתה הילד עצמו. אתה צריך להרגיש ממש את הכאב שלו, את המבוכה מול החברים, את ... את הדברים האלה. גם אם אין זמן לניתוח מלא, לפחות תדמיין באופן קצר את המצב מנקודת המבט של האדם הסובל. דוגמה לכך היא ילד שחזר הביתה אחרי שהרביצו לו בבית הספר. במקום לשבת לניתוח עמוק, פשוט דמיין שאתה הילד הזה ושאל את עצמך איך היית מעודד את עצמך באותו רגע - ואז תשתמש ... לעידוד או להתמודדות עם המצב הרגשי שבו הוא נמצא. איך להרגיע אדם עצבני? איך לעזור למישהו שסובל מחרדה? איך לעודד ילד אחרי כישלון? טכניקות להתמודדות עם לחץ וחרדה מה לעשות ...

... התנגדות, הפרעת odd, הפרעה התנהגותית מרדנית, הפרעת סרבנות, הפרעת עקשנות, התנהגות נגטיביסטית, הפרעת מרדנות אצל ילדים , הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעה מתנגדת, הפרעה התפתחותית מהי הפרעת התנגדות ואיך ניתן להתמודד איתה אצל ילדים? הפרעת התנגדות, הידועה ... בדפוס חוזר של התנהגות נגטיביסטית, עקשנית, מתריסה, מתנגדת ומרדנית, בעיקר כלפי דמויות סמכות כמו הורים או מורים. ילדים הסובלים מההפרעה בדרך כלל יתנגדו לבצע כל פעולה שנאמר להם לעשות, גם אם זו פעולה שהם עצמם רצו לבצע מלכתחילה. לדוגמה, אם ילד הסובל מהפרעת התנגדות רוצה לשתות מים, ברגע שמבוגר יגיד לו לך לשתות מים, הילד מיד יתנגד ויבחר לא לשתות, רק ... להתבטא לא רק מול ההורים, אלא גם מול חברים, מורים או דמויות סמכות אחרות בסביבה שלו. מה המניע הפסיכולוגי להתנגדות אצל ילדים? לפי אליעד כהן, ההסבר הבסיסי להפרעת התנגדות טמון בצורך של הילד לא להרגיש משועבד או תחת שליטה של אחרים. הילד תופס את המצב כך: אם אני עושה ... אלו הן הלב של ההפרעה. הסיבה המרכזית להתנהגות זו אינה דווקא התנגדות לפעולה עצמה, אלא להתנגדות לרעיון של שליטה מבחוץ. הילד לא רוצה להרגיש שמישהו אחר שולט בו, ולכן מתנגד באופן אוטומטי כמעט לכל דרישה שמופנית כלפיו. איך אפשר לעזור לילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן ... עם ההפרעה בצורה יעילה: הבנת שורש ההתנגדות: יש להבין שההתנגדות היא לא בהכרח לפעולה, אלא לתחושת השעבוד והכפייה. הילד מנסה להימנע מתחושה שהוא עושה משהו בגלל שמישהו אחר אומר לו לעשות. שינוי התפיסה של הילד: להראות לילד שהוא בכל מקרה משועבד - לאנשים ... של עצמו. גם כשהוא לא מקשיב לאחרים, הוא עדיין כפוף לרצון שלו להתנגד, וזה סוג אחר של שעבוד. ההבנה הזו יכולה לעזור לילד לראות את ההתנהגות שלו בפרספקטיבה שונה. לא להכריח את הילד לרצות, אלא להקל עליו את ההתנגדות: במקום לומר לילד תרצה לעשות את זה, אפשר להגיד אל תתנגד לזה. בדרך זו, הילד לא חייב להרגיש שהוא מקבל על עצמו את הרצון של אחרים אלא פשוט מפסיק להתנגד. לתת לילד להרגיש שהוא בוחר: להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות כלום, אבל שאם הוא בוחר לעשות משהו כי זה לטובתו, זו עדיין בחירה שלו והוא לא באמת משועבד. לדוגמה, אם הילד לא רוצה לאכול כשאומרים לו, אפשר להגיד לו אתה לא חייב לאכול. אם אתה רוצה - תאכל, אם לא - אל תאכל. כך הילד מקבל את האפשרות לבחור, ומפסיק ... לרצות, אלא לעזור לו להבין שהוא יכול להפסיק להיאבק ולהתנגד לרעיון שמישהו אחר מנסה לשלוט בו. מהן ההנחות הלא נכונות של ילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן מסביר שיש שתי הנחות מרכזיות מוטעות שילד עם הפרעת התנגדות מחזיק בהן: הנחה ראשונה: אם אני עושה מה שאומרים לי, אני משועבד וזה רע. הילד צריך להבין שזה לא בהכרח רע ... שגם במצב זה הוא עדיין משועבד - הפעם לרצונו להתנגד. אין מצב בו הוא באמת חופשי לחלוטין. התובנה המשמעותית שצריך להעביר לילד היא שהוא תמיד משועבד בצורה כזו או אחרת - או לרצונות של אחרים או לרצונות שלו עצמו. המטרה היא לא לשכנע את הילד לבחור בצד אחד אלא להראות לו שאין באמת הבדל גדול בין שני המצבים. איך ניתן לשנות את ההרגשה של הילד כלפי שעבוד? יש ללמד את הילד להטיל ספק ברגשותיו ובתפיסותיו כלפי הרעיון של שעבוד ושליטה. כשילד אומר אני לא רוצה לעשות משהו כי ... או לא לרצות דבר מסוים, אלא יכול פשוט להפסיק להיאבק בתחושת ההתנגדות. אליעד כהן מדגיש שחשוב מאוד להבין שזה לא משנה אם הילד עושה או לא עושה משהו - כל עוד ...

... התאבדות ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים, לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא רוצה להתאבד, או מנסה לאיים בהתאבדות, חשוב להבין תחילה את המשמעות האמיתית של המושג התאבדות עבורו. ישנם ילדים שעבורם מדובר בדרך לבטא תסכול עמוק או לקבל תשומת לב, ולכן הצעד הראשון הוא בירור מעמיק של מה באמת עומד מאחורי האיום. לדוגמה, ילד שאומר אני אקפוץ מהחלון, לא בהכרח מתכוון לבצע זאת, ייתכן שהוא ממתין לתגובה מסוימת מהסביבה. הדבר הראשון שצריך לעשות במצב כזה הוא למנוע פיזית את האפשרות לפגיעה, כלומר, לסגור את החלון או להרחיק אותו מאזור הסכנה. אבל זה לא מספיק - אחרי שמונעים את האפשרות הפיזית, חייבים להבין מה גרם לילד להגיע למצב כזה. איך נכון לדבר עם ילד שרוצה להתאבד? גישה אחת שאינה מומלצת היא להתחיל לשאול את הילד למה הוא רוצה להתאבד, מה ייצא לו מזה, או מה היתרונות בהתאבדות מבחינתו. הסיבה לכך היא ששאלות כאלו עלולות דווקא לחזק את הסיבה שהילד חושב עליה, וליצור אצלו תהליך חשיבה חיובי לגבי התאבדות. הגישה הנכונה על פי אליעד כהן היא קודם כל לנטרל את הסכנה המיידית, ואז להתמקד במה שגרם לו לרצות להתאבד. כלומר, להבין מה היה הטריגר שהוביל אותו לאיום או למחשבה כזו ולנטרל את הגורם. למשל, אם הילד חש מתוסכל מאוד מכיוון שלא קיבל משהו שהוא רצה, יש לנסות להרגיע אותו או לספק לו פתרון מיידי שיעזור לו להתמודד עם התסכול הראשוני. מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להתאבד אצל ילדים? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל כשילד מגיע לאיום בהתאבדות, זה קורה אחרי שהוא חווה מצוקה עמוקה ומתמשכת. בדרך כלל, הילד מתרגל לקבל את מה שהוא רוצה כשהוא צעיר מאוד, והחינוך שלו נוטה להעניק לו תחושה שרע זה כאשר דברים קורים בניגוד לרצונו. כשהילד מתבגר, המציאות מתחילה להציג לו מצבים שבהם הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה, מה שיוצר אצלו תסכול גדול מאוד. התסכול הופך לבלתי נסבל, משום שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם רצון שנחסם או לא מתממש. התוצאה של מצב כזה היא שהילד חש שהוא מוכרח לברוח מהמציאות הזאת, והוא מתחיל לחשוב על התאבדות כדרך בריחה מוחלטת מהסבל. כיצד למנוע מראש מצבים שבהם הילד רוצה להתאבד? הפתרון האמיתי למניעת מצבים כאלה הוא ללמד את הילד להתייחס באופן אחר למצבים שבהם המציאות לא תואמת את רצונו. במקום ללמד את הילד שכל פעם שמשהו לא מתרחש כפי שהוא רוצה מדובר ברע, יש ללמד אותו להתמודד עם המציאות ולשנות את הרצון שלו במקום את המציאות עצמה. יש שתי גישות להתמודדות עם מצב בו הילד אינו רוצה לעשות דבר כלשהו, כמו להכין שיעורי בית: הגישה השלילית - להכריח אותו לעשות את הדבר בניגוד לרצונו. זו גישה פחות יעילה מכיוון שהיא גורמת לילד להרגיש כפוי ומושפל, והוא לא לומד כיצד לשנות את התפיסה שלו. הגישה החיובית - להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות את הפעולה, אבל כדאי שיבין מדוע הוא מתנגד לה. גישה זו מאפשרת לילד להרגיש שיש לו בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ממליץ על הגישה החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר ה

... הורים, ילד מכור לאייפון, ילד מכור למחשב, ילד מכור לטלוויזיה, התמכרות לטלפון סלולרי, הילד לא עושה שיעורים, הילד לא מקשיב, הילד ברח מהבית, בעיות משמעת אצל ילדים, התאבדות ילדים איך להתמודד עם ילד מכור לאייפון או למסכים? כאשר ילד נוהג להימצא כל היום מול המסך, בין אם מדובר בטלפון נייד, במחשב או בטלוויזיה, הורים רבים עשויים להרגיש כי מדובר בבעיה חמורה שדורשת טיפול מיידי. אליעד כהן מסביר כי הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא האופן שבו ההורים מגיבים להימצאות הילד ממושך מול המסכים. הורים נוטים לראות את המסכים כבעיה, דבר המוביל לעיתים למאבקי כוח עם הילד ולתחושת עוינות כלפי המכשירים. אליעד מציע גישה אחרת: במקום להילחם עם הילד על הטלפון, כדאי להתמקד בפעולות הקונקרטיות שההורה רוצה שהילד יבצע, ולהתעקש על כך מבלי להתייחס באופן ישיר לטלפון. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילד יאכל או יתחיל לעשות שיעורים, במקום לדבר על הטלפון ולהגיד תעזוב את הטלפון או אתה כל הזמן בטלפון, אליעד ממליץ להתמקד בבקשה פשוטה: אני מבין שאתה נהנה בטלפון, וזה טוב ... אינה הופכת למאבק על הטלפון, אלא התמחות בפעולה המבוקשת. כיצד להתמודד עם מצבים קיצוניים כמו איום של הילד לפגוע בעצמו בגלל הטלפון? במצבים קיצוניים, כמו כשהילד מאיים לפגוע בעצמו או לברוח מהבית בגלל שלילת הטלפון, אליעד מציע לגשת בצורה רגועה ומבינה. ראשית, יש למנוע מראש את הגעת הילד למצב זה באמצעות תקשורת פתוחה ומבוססת על הבנת הילד. אם הילד כבר מצוי במצב כזה, אליעד ממליץ לא להגיב בצורה קיצונית ולהפוך את הטלפון לאויב, אלא להבין את נקודת המבט של הילד ולנהל שיחה רגועה. למשל, אם הילד מאיים על חייו כשנלקח ממנו הטלפון, אליעד מציע שיח עם הילד בו ההורה לא יגיד אני לוקח לך את הטלפון כי אתה לא מתנהג טוב, אלא יגיד אני לא לוקח לך את הטלפון כי הוא לא הבעיה, אני רוצה להבין מה באמת מפריע לך. באופן זה, הילד לא ירגיש מאוים, וההורה יכול להציע פתרונות שיאפשרו לילד לשמור על הטלפון ולהשלים את משימותיו החשובות. איך להתמודד עם סירוב של הילד לבצע מטלות כמו שיעורי בית? כשילד מסרב לבצע מטלות כמו שיעורי בית, אליעד ממליץ לא להיכנס למאבקי כוח, אלא לנסות להבין מה בדיוק קשה לילד במשימה. הגישה היא ליצור תנאים שבהם הילד ירגיש נוח לבצע משימות שאינו אוהב, כמו להציע לו לעשות את המשימה במשך זמן מוגבל או לשלב אותה עם דבר שהוא כן אוהב. חשוב שההורה יביע אמפתיה ויסביר את הצורך במשימות בצורה מכילה, כך שהילד לא יראה את המטלה כעונש אלא כחלק טבעי מהיום - יום. סיכום העקרונות החשובים בניהול בעיות משמעת עם

... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של