טיפול בחרדה, פחד שיקרה משהו רע לילדים, פחד מתאונות דרכים, אהבה לילדים, הורים וילדים, פחד ממוות של ילדים, לא רוצה שהילד ימות, להתמודד עם פחד, למה אתה מפחד, טיפול בפחד למה אתם מפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלכם? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם פחדים וחרדות של הורים שמפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלהם, במיוחד פחד מתאונות דרכים או מוות. אליעד מדגיש כי הפחד נובע משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: ההורים אוהבים את הילד שלהם באופן מיוחד, יותר מאשר ילדים אחרים. ההורים חושבים שתאונת דרכים או מוות זה דבר רע מאוד. ההורים מאמינים שקיימת אפשרות סבירה שתאונת דרכים או מוות עלולים לקרות לילד שלהם. אליעד אומר כי אם אחד מהגורמים האלה ייעלם, גם הפחד ייעלם. כלומר, כדי לטפל בפחד או בחרדה, צריך ... האירוע. לחשוב שתאונת דרכים אינה דבר רע - כלומר, לשנות את הגישה לגבי המשמעות של תאונות. להפסיק לאהוב את הילד שלה בצורה חריגה - כלומר, לראות את הילד כשווה לכל אדם אחר, ובכך להפחית את הפחד לאבד אותו. אליעד מדגיש שהאישה צריכה להחליט איזה פתרון מתאים לה, ... בבירור. הוא מסביר שזה כמו שיש אנשים שמפחדים לדבר על המוות או מחלות, ולכן גם הפחד מפני מוות של ילדיהם הוא דבר שקשה להם להתמודד איתו ישירות. אליעד מתעקש איתה שתגדיר בבירור את מה שהיא רוצה, ומדגיש שוב ושוב ... של מה שמטריד אותה, ולמה זה מטריד אותה, היא הכרחית כדי להשתחרר מהפחד. לסיכום: כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות לגבי הילדים? הדרך שאליעד מציע לטיפול בחרדות ובפחדים היא: להגדיר בבירור את הפחד ואת המציאות שמפחדים ממנה. להבין את שלושת הגורמים המרכזיים לפחד: אהבה מיוחדת לילד, אמונה שהאירוע (מוות או תאונה) הוא רע, והאמונה שיש אפשרות סבירה שהאירוע יקרה. לבחור לשנות את אחת משלוש האמונות האלה - או את הסבירות, או את הערך הרע של האירוע, או את האהבה המיוחדת לילד. להבין שהשינוי בתפיסה או באמונות האלה יכול לשחרר את האדם לחלוטין מהחרדה ומהפחד. אליעד מסיים בהדגשה שההחלטה היא בידי ... נכונה או לא נכונה, אלא רק בחירה מודעת והבנה של ההשלכות של הבחירה. איך להתמודד עם פחד ממוות של ילדים? טיפול בחרדות של הורים? איך להפסיק לפחד מתאונות דרכים? למה אני מפחד שהילד ימות? האם אפשר להפסיק לפחד? איך לשנות תפיסות כדי לא לפחד? למה קשה לי להגדיר מה אני רוצה?

שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיוב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיוב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין. ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות ... וכיוב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת. וכיוב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל ... הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיוב. לדוגמה: הילד אומר: הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו. במקרה כזה צריך לומר לילד, הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו. ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. זא אם הילד אומר שהוא אומר לי לעשות כך או אחרת, לא צריך מיד להביע התנגדות (אאכ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיוב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה הוא למילה הקול הפנימי שלך / המחשבה שלך / התחושה שלך. כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן ... שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם. ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה הוא למילה המחשבה שלך, וגם להוסיף את המילה אולי / יכול לאותו המשפט. לדוגמה הילד אומר: הוא אומר לי ללכת. להפוך את זה ל: המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת. או הוא ... לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת. ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, הוא אומר לי שאני צריך לעשות X. אפשר להחליף את זה ל: הוא אומר לך שאתה יכול לעשות ... קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיוב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיוב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם. וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד / האדם הוא משוגע, ושהילד / האדם סובל מהפרעת אישיות גבולית / סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הרי שהמשמעות של זה היא, שאותו פסיכיאטר / פסיכולוג, ... מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, שזה בסך ... לו בראש. ולכן, צריך להחזיר לאדם את התחושה של הבחירה החופשית שלו, בהתייחסות שלו לאותם מחשבות. ולא צריך להילחם בילד ולומר לו, שהוא לא שומע קולות בראש, ושאף אחד לא באמת מדבר איתו, ולא צריך לומר לילד שהוא צריך ...

פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיוב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, ... בעיית ההתנהגות שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית, שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים. שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא מוכן לקבל את חוסר השלמות שיש במציאות שלנו. כי שום דבר במציאות שלנו, אינו ... לאדם להתנהגות כפייתית וכיוב. שהאדם מתחיל להתנהג באובססיה לגבי איזה דבר, כאילו מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך לסגור את הדלת של החדר, פעם אחרי פעם. ולפעמים הוא אפילו פותח אותה, וסוגר אותה מחדש, פעם אחרי פעם. וגם זה לדוגמה נובע, מכך שהילד חושב בתוכו, שאולי הוא לא סגר את הדלת מספיק טוב. או אדם שסובל מאובססיה של שטיפת ידיים אובססיבית, שבה ... נובע מתוך המקום שהוא רוצה להיות מושלם, ושהוא רוצה להיות בטוח, שהידיים שלו נקיות בשלמות ובמאה אחוז. או לדוגמה, ילד שתוך כדי הליכה, הוא פתאום עוצר וחושב. או אפילו תוך כדי הליכה, הוא מתחיל לחזור אחורה, ואחכ ממשיך שוב פעם ללכת קדימה וכיוב. שגם זה נובע מתוך המקום שהילד לא בטוח בעצמו שהוא מספיק טוב. והוא מנסה להיות מושלם. והילד לא מפנים את הרעיון, שמצד אחד, תמיד צריך לשאוף אל השלמות, ומצד שני צריך לדעת, שהיא לעולם לא תגיע. והדרך לטפל בהפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד לחשוב שהוא משוגע וכיוב. וזאת לא האמת. כי האמת היא, שהילד אכן עושה פעולה שהיא לא רק הגיונית. אבל בהחלט, כל אובססיה שהיא וכל הפרעה טורדנית שהיא, היא בהחלט גם ...

שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / מניפולציות / ניהול משא ומתן / מכירות / שיווק ... מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני, וכיוב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. שאז הילד בדכ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד השני, ... רוצה לאכול ארוחת ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב. או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של הרעיון שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית. ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית. אז המשפט הזה לדוגמה, הוא האיזון ... הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיוב. ובכל מקרה ...

שינוי עמדות - יצירת התנגדות פנימית של האדם לדעה של עצמו, עי החלפת הסיבה שלו לסיבה רעה - חינוך ילדים / איך לשכנע את ההורים? מניפולציות / לשכנע אנשים / דיבייטינג / לשתול מחשבות וכאן אבאר עוד שיטה, איך ... שהוא עושה. משום שנראה לו שהוא עושה את מעשיו, בגלל סיבה שהוא חושב שהיא שגויה. כגון לדוגמה מתחום חינוך הילדים, ילד שמבקש מאבא שלו לקנות לו איזה דבר כלשהו. והאבא מסיבות מוצדקות כאלו ואחרות, לא רוצה לקנות את הדבר לילד. שאז הילד עושה מניפולציה על אבא שלו, ואומר לאבא שלו אתה לא רוצה לקנות לי, כי אתה לא אוהב אותי. וזאת בעצם המניפולציה שהצגנו כאן. שבה הילד מנסה לשכנע את אבא שלו, שהסיבה שבגללה הוא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, היא לא בגלל ... עליו מדבר רע כזה או אחר, אלא בגלל שהוא לא אוהב אותו, ובגלל אולי שהוא אפילו שונא אותו את הילד. ושבגלל זה הוא לא רוצה לקנות לילד את מה שהילד מבקש שיקנו לו. והילד בעצם לוקח את התוצאה, שהיא שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר. והילד מחליף את הסיבה לכך שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיוב. ובדכ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ... לעשות את מה שהוא רוצה. ועוד אחדד, כי בדכ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. זא כאשר הילד אומר לדוגמה להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה ... אוהב אף אחד אחר בלב שלם. וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיוב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. ... לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו. כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא ככ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא ככ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו. וזה בעצם מתרחש, כי התודעה של ההורה מנסה להגן על עצמה, מתחושת הרע שההורה מרגיש מכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. זא שבדכ אם ההורה חושב שהפעולה שלו מבטאת חוסר אהבה כלפי הילד, אז בדכ המחשבה הזאת גורמת לו להרגיש רע, והוא ימנע מלעשות את אותה הפעולה. אבל אם ההורה מרגיש שהוא ... אותו הדבר בכל מקרה, אז לפעמים כדי לא להרגיש רע מכך שהוא חושב שהוא בעצם מבטא חוסר אהבה כלפי הילד שלו, הוא פשוט ייתן לגיטימציה, לכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. גם אם באמת הוא דווקא כן אוהב את הילד שלו. והמסר הוא, שלפעמים ברגע שמחליפים לאדם את הסיבה שלו, בסיבה אחרת שהיא סיבה שאיתה הוא לא רוצה להזדהות, ... לו לחשוב, שאנשים אחרים חושבים שהוא פועל מכוח אותה הסיבה הרעה, אז ממילא הוא נלחץ עוד יותר. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו, כל המשפחה יודעת, שאתה לא אוהב אותי, ושבגלל זה אתה לא קונה לי דבר כלשהו. או ... רעה, עד כדי כך, שהאדם נלחץ מכך שחשפו אותו, וכדי לא להזדהות איתה, הוא מחליף את דעתו. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו. אתה לא קונה לי את המוצר, לא רק בגלל שאין לך כסף, אלא גם בגלל שאתה ...

חינוך ילדים, הורים וילדים, חוסר כבוד מצד הילד, לקבל כבוד מהילד, חיפוש כבוד, ערך עצמי, דימוי עצמי, רוצה שיכבדו אותי, כפיות טובה, רצונו של אדם כבודו, כיבוד הורים איך ניתן להתמודד עם חוסר כבוד מצד הילד והורים? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בנושאים הקשורים לחינוך ילדים, כיבוד הורים, וקבלת כבוד מצד הילד. הוא מדבר על הקשיים של הורים במצבים בהם הם מרגישים שאין כבוד כלפיהם מצד הילד. הוא מציע לשנות את התפיסה של מהו כבוד, ומבהיר כי פעמים רבות אנו לא מקבלים את הכבוד שאנחנו מחפשים ... שבו הוא לא מקבל את הכבוד שהוא רוצה, עליהם להבין שבסופו של דבר מדובר בשני כוחות - הרצון של הילד או האדם השני לא תמיד יתואם עם הציפיות שלנו. אם הילד לא מגיב כפי שאנחנו רוצים, לא תמיד זה אומר שאין כבוד אלא יכול להיות שהוא פשוט לא מבין את ... שאתה לא מחפש את הכבוד בדרך הנכונה. אליעד מציע להורים לא לקחת את כל הבעיה על עצמם ולהבין שייתכן שלילדים יש דרך שונה להבין ולתת כבוד. הדרך לקבל כבוד היא לא תמיד פשוטה והיא דורשת הבנה של השני. האם ... להתנהגות טובה יותר מצד הסובלים ממך. אליעד ממליץ להתמקד בשינויים שאתה יכול לעשות בעצמך במקום לצפות ששני הצדדים ישתנו. חינוך ילדים כבוד והערכה כיצד להתמודד עם חוסר כבוד הערך העצמי ותחושת כבוד כיבוד הורים כיצד לקבל כבוד מהילד איך לשנות את ההתנהגות של אחרים

... אהבה עצמית, לסלוח, שלום בית, גישור משפחתי, מגשר משפחתי, לעשות שלום, רצון לנקמה, בעיות זוגיות, מריבות בזוגיות, ניטרול כעסים, חינוך ילדים איך להעביר ביקורת בלי לעורר התנגדות? כשאתם רוצים להעיר למישהו הערה או ביקורת ואתם רוצים לוודא שהיא תתקבל ולא ... את הרעיון שאתם רוצים להעביר, לעטוף אותו בצורה שהאדם השני ירצה לשמוע, ממש כמו שמערבבים תרופה בתוך סוכרייה, כדי שהילד ירצה לבלוע אותה. לדוגמה, אם אתם רוצים שמישהו יכבד אתכם, והאדם השני לא רוצה לכבד, או אפילו מזלזל בכם, ... מרגיש שהוא קטן וחסר ערך, ולכן מנסה להרגיש גדול יותר באמצעות השפלה של מישהו אחר. אליעד נותן דוגמה של ילד בבית ספר שמציק לילדים חלשים ממנו כדי להרגיש שהוא חזק יותר, או מבוגר שמנסה להשפיל אחרים כדי לפצות על כך שהוא מרגיש חסר ... להתמודד עם רצון לנקום? מה עושים עם חוסר ביטחון עצמי? איך לפתח אהבה עצמית? איך לפתור מריבות בזוגיות? איך לחנך ילדים בלי כעס?

גיאוגרפיה, השתקפות עצמית, הכל מדבר עליך, להזדהות עם כל דבר, השכל שיש בכל דבר, חינוך ילדים, מורה בבית ספר, שיעור בגיאוגרפיה, השכל של סיפורי מעשיות, ללמוד מכל דבר איך להפוך כל נושא למעניין ורלוונטי לתלמידים? ... אליעד, מי שלומד בצורה כזו יוכל למצוא משמעות וסוד בכל דבר שהוא נתקל בו. איך ההבנה הזו משפיעה על חינוך ילדים? לסיום, אליעד מסביר שברגע שמורה יתחיל ללמד בצורה כזו, גם התלמידים יפתחו יכולת התבוננות וניתוח גבוהים יותר. זה יהפוך ...

ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית איך ליהנות מכל פעולה, אפילו משטיפת כלים? כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות. הדרך הראשונה היא להפיק תועלת ... כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט. האידיאל הוא למצוא ... (כמו שטיפת כלים), אפשר להוסיף לה שאלות מחשבתיות כדי להפוך אותה למעניינת. אם פעולה מורכבת מדי (כמו ויכוח עם ילד על שיעורי בית), אפשר לפשט אותה ולנסות להבין את הדברים באופן בסיסי יותר כדי להפחית את הקונפליקט. איך אפשר ... עם המציאות כפי שהיא. גם זו סוג של הנאה עמוקה, כי היא מאפשרת מנוחה נפשית מוחלטת. כיצד להצליח לגרום לילד להכין שיעורי בית? אליעד מסביר שהילד מסרב לשיעורים כי זה פוגע בתחושת העצמאות והבחירה שלו - מבחינתו זה סוג של השפלה או אובדן של תחושת קיום (להיות אין). לכן, הדרך היא להסביר לילד שיש בחיים ערך גם לדברים שהוא לא רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו ... מאוד פשוטות על ידי התבוננות יצירתית, וגם מפעולות מורכבות על ידי פישוט או שחרור. איך ליהנות משטיפת כלים? למה הילד לא רוצה לעשות שיעורי בית? איך ליהנות משיחה עם בת הזוג? איך ליהנות מפעולות משעממות? מה הקשר בין שכל ... הנאה? למה אני משתעמם כל כך מהר? שאלה: איך אפשר ליהנות מכל רגע - בעבודות הבית, בשיעורי בית עם ילד ושיחה עם האישה? אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או ... יותר מועילה לו ממזיקה, כי אחרת לא היה עובד. מה יותר קל לך, לשפשף את הריצפה או ללמוד עם הילד? שאלה: ללמוד עם הילד. אליעד: למה? כל פעולה יכולה להביא לך תועלת ונזק בשתי דרכים. בתחושה - שתי המילים הבסיסיות שהכי קיימות אצלנו ... שאומרת, אני לא רוצה לשפשף את הרצפה? מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? שכול החיים האלה זה משחק של מחשבות, לפעמים אתה חושב ... שעה שלמה. יש מחשבה שאתה לא אוהב אותה, ואתה צריך לחשוב אותה שעה שלמה. לדוגמה, שאתה צריך לשכנע את הילד שלך לעשות משהו, ואתה לא אוהב את המחשבה הזאת אפילו לרגע אחד, למה? כי יש בה קונפליקט. ואם אתה ... לא מבין אותו, אז אתה משתעמם ממנו. זה אומר, שלשטוף כלים לא מעניין אותך, כי אין שם שכל, ולגרום לילד להכין שיעורי בית, זה משעמם אותך כי יש שם יותר מדי שכל, יש שם שכל כל כך גדול שאתה ... ואז זה משעמם אותך. אך האיזון הוא, להצליח שאת הדבר הקשה להפוך לקל, שזה אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים. כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש שכל, כמו שבשטיפת כלים אתה יכול למצוא שכל חדש. ומהלימוד עם הילד אתה יכול להפוך את היש שכל לאין שכל, יש שם שכל מאוד גדול ואתה יכול לצמצם אותו כדי שתוכל ... להתחיל לשאול הרבה שאלות על הכלים ועל מה שאתה רואה מולך. ואז תקבל תובנות. ואם אתה מכין שיעורים עם הילד תתחיל לשאול שאלות, מה אני לא מבין, מה אני יכול לעשות כדי שהוא יאהב את השיעורים? עד שתבין. השאלות ... סוף, אלוהים הוא גם הכלום וגם הכל, כשאני מסביר לך איך ליהנות משטיפת כלים ואיך ליהנות משעורי הבית עם הילד, אני למעשה מסביר לך איך לקחת שכל גדול ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין ואיך לקחת שכל קטן ממך ולהכניס ... הנאה. לפעמים הסבל נוצר מהשכל, ולכן כאשר אין שכל גם יכולה להיות הנאה. למשל לשטוף כלים או להתווכח עם הילד אתה יכול ליהנות מזה גם בלי שכל. כי להיות יש זה לא רק יתרון אלא זה גם חיסרון. ואתה ... אתה רוצה להגיע ליש - יותר קיים, אז אתה צריך להפעיל שכל. ואם אתה שוטף כלים או מתווכח עם הילד ולא מוצא שם שום שכל, אז אתה יכול ליהנות מכך שזה גורם לך להרגיש שאתה כלום. זאת אומרת, שכאשר ... הוא חושב שיש לו יכולות והוא לא מבטא אותם. אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות. מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך. אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש שיש לו כאן הזדמנות לבטא את היצירתיות שלו, ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש ... את עצמו, אז הוא יגיע למצב שהוא תמיד באותה דבקות, פעם אתה שוטף כלים ופעם אתה מכין שיעורים עם הילד, שניהם שווים, זאת צורה וזאת צורה, שכל ואין שכל זה שתי צורות של אותו הדבר. הדבר הזה שאני מסביר ... מאותה פעולה ליהנות פעמיים ולסבול פעמיים. אם אתה נהנה מההפכים אתה גם סובל מההפכים. למשל כאשר את מלמד את הילד שלך, אתה יכול ליהנות בתהליך משני דברים, גם להפעיל את השכל ולהרגיש את היש, וגם להגיד אני כלום. מאותה ... תהיה רק יש, גם לא תהנה כי אתה מתחיל לסבול מחוויית הצמצום, ולכן זה גם וגם. אתה יודע למה הילד לא רוצה להכין שיעורי בית? אחת הסיבות כי זה גורם לו להיעלם, הוא מרגיש שהוא חסר בחירה חופשית, זה ... משעממים אותו וזאת כמו חוויית מוות / אין, כבר מגיל קטן הוא לא רוצה למות. אז איך מצליחים לגרום לילד להכין שיעורים, אחד - לעניין אותו בשיעורי בית, והשני - שמסבירים לו את הצד של האין, שבחיים הוא צריך ... לשאול עליו שאלות, עד אין סוף. ולפעמים האדם רוצה להיעלם ולא רוצה לשאול כלום. יש שתי מטרות בלימוד עם הילד, האחד שעושים דברים גם כשלא רוצים, ודבר נוסף שצריך לגרום לילד ליהנות מעצם הלימוד עצמו.

PDD, מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים איך אפשר להבין ולטפל בילד עם הפרעה התפתחותית (PDD)? ההרצאה של אליעד מתמקדת בהבנת הטיפול בילדים הסובלים מהפרעות התפתחותיות שונות כמו PDD, ובעיקר בחוסר ההבנה של מבוגרים לגבי הסיבות להתנהגות של ילדים אלו. אליעד מחדד שהבעיה המרכזית בטיפול ובתקשורת עם הילד אינה נובעת מכך שהילד לא מסוגל להבין או להשתנות, אלא מהמבוגר עצמו, שלא באמת מבין את הילד. כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה של ילד שלוקח ביסלי שלא שייך לו. הוא מסביר שהילד לא מבין מדוע אסור לקחת משהו של מישהו אחר. המבוגר, לעומת זאת, תופס את זה כמחויב ולא כאפשרי, כלומר, הוא מבין בצורה אוטומטית שזה לא בסדר ולא יעלה בדעתו לקחת משהו של מישהו אחר. אבל הילד אינו מבין זאת, והוא עושה זאת כי הוא חושב רק על מה שמועיל לו או גורם לו הנאה, ואין לו תחושת אשמה או מצפון. מדוע המבוגר מתקשה להבין את התנהגות הילד? אליעד מסביר שהקושי של המבוגר נובע מכך שהוא בעצמו לא מבין את המנגנון הפנימי שמוביל אותו לפעול בצורה מסוימת. המבוגר רוצה לשנות את הילד מבלי להבין קודם את המניעים שלו עצמו. לדוגמה, כאשר הילד לוקח ביסלי שלא שלו, המבוגר כועס או נעלב, אך הוא לא שואל את עצמו מדוע זה מפריע לו. אליעד מציג שתי סיבות מרכזיות לכך שהמבוגר לא רוצה שהילד ייקח את הביסלי: סיבה תועלתנית - הוא לא רוצה שהילד ייתפס לא טוב בחברה, שיחשבו שהילד מתנהג לא בסדר. סיבה מצפונית - יש למבוגר תחושה פנימית שזה לא מוסרי לקחת משהו של מישהו אחר. הוא מוסיף שאם המבוגר בעצמו לא מבין למה קיימת בו התחושה המצפונית, איך הוא יכול לצפות מהילד להבין אותה? מהו בעצם מצפון, וכיצד הוא משפיע על התנהגות? אליעד מבהיר שמצפון הוא למעשה תחושה פנימית שגורמת לאדם ... אוכל של מישהו אחר, לא רק כי זה לא מוסרי בעיניו, אלא גם כי זה יוצר אצלו תחושה שלילית. הילד לעומת זאת, עדיין לא פיתח את התחושה הזאת. כיצד לגרום לילד לפתח מצפון או שליטה עצמית? אליעד מסביר שכדי לגרום לילד להשתנות, יש ליצור אצלו תהליך פנימי של הבנה, ולא רק לתת לו הוראות או לכעוס עליו. אליעד אומר שאם המבוגר רוצה ללמד את הילד שליטה עצמית, הוא חייב להראות לו דוגמה אישית. למשל, אם הילד רואה שהמבוגר בעצמו לא מסוגל לדחות סיפוקים או שהוא מתעצבן במהירות כאשר משהו לא מסתדר לפי רצונו, הילד לומד שאין ערך אמיתי בשליטה עצמית. מנגד, אם המבוגר בעצמו מפגין התנהגות של שליטה עצמית ומראה לילד שיש ערכים חשובים יותר מאשר לספק כל רצון מידי, הילד יכול ללמוד מכך. לדוגמה, אם הילד מתעקש לקחת את הביסלי למרות שאסור, המבוגר לא יכול פשוט לכעוס עליו או לומר לו שאסור. הוא צריך להבין את השכל שמאחורי הרצון של הילד, את ההיגיון שמניע את הילד לקחת את הביסלי, ואז להראות לילד שיש גם היגיון אחר שאומר לא לקחת. למה המבוגר חייב להבין את המנגנון של עצמו לפני שהוא מנסה לשנות את הילד? אליעד טוען שהמבוגר חייב קודם כל להבין כיצד המנגנון שלו עצמו עובד. כלומר, אם המבוגר פועל תמיד מתוך אינטרס ... או אלטרואיזם. רק כאשר המבוגר יכיר בזה שגם הוא עצמו מונע מאינטרסים אישיים, הוא יוכל להבין טוב יותר את הילד, ולהסביר לו את המוסר בצורה שהילד יוכל להבין ולקבל. הוא מדגיש שאם המבוגר לא מודע לאופן שבו הוא פועל, אז הוא בעצמו חווה הפרעה מסוימת, מפני שאינו מסוגל להסביר לילד את ההיגיון שעומד מאחורי ההתנהגות הרצויה. ולכן אליעד קורא למבוגרים לבצע קודם כל בדיקה פנימית עמוקה של עצמם לפני שהם מנסים לשנות או לחנך את הילד. האם הילד באמת דפוק או שזאת רק תפיסה של המבוגר? אליעד אומר שאולי בכלל המבוגר טועה, ואולי הילד מתנהג בצורה יותר טבעית ופחות מזויפת. הוא אומר שיכול להיות שהמבוגר תופס את הילד כבעייתי או בעל הפרעה, פשוט כי הוא לא מצליח להבין את הילד, ולא כי לילד עצמו יש בעיה אמיתית. לכן חשוב לבדוק את ההנחות שלנו לגבי ההתנהגות של הילד, לפני שאנחנו ... אמיתי וארוך טווח בהתנהגות של הילד. מה זה מצפון? איך לטפל בילדים עם PDD? כיצד לפתח מיומנות חברתית? איך לחנך ילד שלא מבין גבולות? מהן בעיות תקשורת אצל ילדים? איך לגרום לילד לדחות סיפוקים? למה הילד שלי לא מקשיב לי?