חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, ... לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות גלויה וגם התנגדות סמויה שנמצאת ... ולא תמיד הוא יודע, למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס ... שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים / דורשים / מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית ... שהיה בהם, כאשר הם היו ילדים. שאז, הם עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם. כי הילד, שעדיין לא יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו ... הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה שטוב לו לבין מה שרע לו, הרי שבכך, בעצם, לוקחים מהילד את חוויית הילדות שלו, וגורמים לו להתבגר, לטובה, אבל גם לרעה. ולכן, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, זאת משימה מאוד מורכבת. כי ילדים ... התודעה האנושית שלהם, עוברת שינוי מאוד רציני. שינוי, של נקיטת עמדה, וגיבוש עמדה עצמאית כלפי העולם. ויש המון שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, שלא לוקחות בחשבון את התהליך הנפשי הזה, שעובר על הילד המתבגר. שהוא תהליך שמתרחש, בעומק תת המודע של ... נלחץ, בתוך המסגרות וההגדרות שמגדירים לו. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו נשאלת השאלה, איך לגדל ילדים מאושרים? ואיך לחנך ילדים? ואיך יכולה להיות אפשרית, הצבת גבולות לילדים, בלי שלוקחים להם את האושר שלהם? ואיך לגדל ילדים מאושרים? או במילים ... ונוסיף, שבגדול אפשר לומר, שככל שההורה כהורה, מצליח לבטא טוב יותר, גם את ההורה הבוגר שבו, וגם את הילד הילדותי שבו, הרי שהוא יצליח טוב יותר, לחנך את הילד שלו להתבגר. כי השלמות, היא החיבור של ההפכים. להיות ילד בוגר, שהוא גם ילד וגם בוגר. דהיינו, שהאדם נותן מקום של כבוד, גם לחשיבה הבוגרת שלו, וגם לחשיבה הילדותית שלו. ומצליח לעשות ביניהן שלום, ומצליח לאזן אותן אחת עם השנייה. כי כאשר לוקחים לילד את החשיבה הילדותית שלו, ובמקומה נותנים לו רק חשיבה בוגרת בלבד, זה גורם לכך שהילד ירגיש אומלל. וצריך לדעת, איך אפשר לתת לילד גם את החשיבה הבוגרת, בלי לקחת לו את החשיבה הילדותית שלו. ואת זה יכול לעשות הכי טוב, מי שהוא עצמו חי בשלום, גם עם החשיבה הבוגרת וגם עם החשיבה הילדותית שלו. והרעיון הוא, שכדי שתהליך המכירה יצליח מול הילד, לשם כך יש לזהות את הצרכים של הלקוח, ואת ההתנגדויות ... עצמו וגם להבין ולראות, כיצד הם מתבטאים אצל הילד שלו. ואז האדם יכול לגדל ילדים מאושרים. על ידי השיטה לחינוך ילדים, הטובה ביותר שיש בעולם. שהיא, על ידי זה שמאזנים את חינוך הילדים ומתאימים אותו במדויק, לצרכים של הילד. כי ... כן רוצה גם להתבגר. אבל בו זמנית הילד לא רוצה רק להתגבר, אלא הוא רוצה להמשיך לחשוב גם בצורה ילדותית. והילד שהיה רגיל לישון כמו תינוק, הוא לא רוצה לוותר על ההנאה של לישון כמו תינוק, בגלל שהוא מתבגר. ... המודע של הילד, את הרעיון של דבר והיפוכו? ואיך ניתן בו זמנית, גם לחשוב בצורה מבוגרת, וגם לחשוב בצורה ילדותית? ואיך אפשר להסביר לילד, לחשוב בצורה מבוגרת וגם להמשיך לחשוב בצורה ילדותית בו זמנית? ולמה בעצם, הילד כן רוצה גם להתבגר? ואיך אפשר להעביר מסרים לילד, בשפה האישית שלו? ואיך לגרום ...

אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא תוכל לשאת את הכאב הנפשי שיתלווה לכך. האישה הזו היא דוגמה ... הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה ... הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית מאותם רגעים. התשובות עשויות להיות: הילד נותן לה תחושת משמעות בחיים. הוא גורם לה להרגיש שייכת. הוא יוצר אצלה תחושת משפחתיות. הוא מספק לה תחושת ... הוא מאפשר לה להרגיש כאמא טובה. לאחר זיהוי הצרכים הללו, עליה למצוא דרך להרגיש את התחושות האלו גם ללא ילד. למשל, אם היא מפחדת להזדקן לבד, עליה לפתור את הפחד ישירות ולא באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. מדוע לא מספיק לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת ... לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד - התלות הרגשית בדבר. אם האדם יכול להרגיש טוב גם ללא ... ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ומאושר בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים ממקום נקי מפחד. אם יגיע למצב שבו הוא משיג את כל הטוב שהוא מדמיין שהילדים יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - ... להיוולד מלכתחילה. הם אינם מסוגלים לדמיין את עצמם מסתדרים עם האתגרים והכאב שהחיים מציבים, ובמיוחד לא עם הקושי שבהבאת ילדים לעולם. איך להגיע לבחירה חופשית אמיתית לגבי ילדים? האדם האידיאלי, לפי אליעד, הוא מי שיכול להביא ילדים וגם לא להביא ילדים, ומרגיש טוב בשני המצבים. רק אז, אחרי שהוא מסוגל להרגיש מסופק גם בלי ילד, הוא באמת בוחר אם להביא ילדים או לא, ממקום של חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. ... אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות בצורה רציונלית? איך להתמודד עם חרדת נטישה? התמודדות עם הפחד מהבאת ילדים לעולם הייתה אישה שיכלה להביא ילדים, וכיוון שהיא יכלה להביא ילדים, היא רצתה להביא ילדים. מנגד, הייתה גם אישה אחרת שרצתה להביא ילדים, אך לא יכלה להביא ילדים. עם זאת, מרבית הנשים בעולם חושבות שאם הן מסוגלות להביא ילדים, עליהן להביא ילדים - בדומה לאופן שבו אנשים גבוהים מצופים להיות שחקני כדורסל, או אנשים בעלי מראה חיצוני נאה ...

הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים מהו סבל למען הילדים? אליעד מציין שמדובר בתופעה נפוצה, בה הורים מרגישים שהם סובלים למען הילדים. התופעה הזו מתבטאת במצבים שבהם הורה נשאר בזוגיות לא טובה או עושה ויתורים רבים עבור ילדיו, מתוך רצון להימנע מלגרום להם סבל. אך בפועל, הילד לא תמיד מודע לויתורים הללו, וההורה מוצא את עצמו סובל יותר. סבל זה יכול להתבטא במגוון צורות: למשל, הורה שמרגיש שהוא שוהה בזוגיות לא טובה רק כדי להימנע מהשפעה רעה על הילדים, אך מצד שני סובל מהמצב. מהן הדוגמאות לסבל למען הילדים? אליעד מציג דוגמאות למצבים כאלה: הורה שנמצא בזוגיות לא טובה, אבל נשאר בה למען הילדים, מרגיש סבל מזה. הורה שמשקיע המון בילדיו, עושה המון ויתורים, ובסופו של דבר סובל מהמכסה הרגשית שמופיעה בעקבות זה. הורה שהתגרש ומרגיש רגשות אשם קשים, כי הוא סבור שהילדים סובלים בגלל הגירושין, ולכן הוא סובל בעצמו כדי לשמור עליהם או כדי לכפר על כך שגרם להם רע. איך ניתן לפרוץ את מעגל הסבל? לפרוץ את המעגל הזה, אליעד מציע כמה דרכים: לשאול את עצמך האם הם באמת הילדים שלי במובן העמוק או שזו תודעה נפרדת. לשאול את עצמך אם באמת אתה חייב למנוע מהם כל סבל. לפעמים ... עלינו להבין שזה לא תמיד מציאותי. לבדוק אם באמת הפעולה כמו גירושין או שינוי במערכת הזוגית היא זו שגורמת לילדים רע, או שמא יש גורמים נוספים שמשפיעים יותר עליהם. לשאול אם יש מקום לבחון האם הילדים עצמם לא לוקחים אחריות על רווחתם האישית ורגשותיהם. האם הורים אחראים באופן מוחלט לסבל של הילדים? אליעד מציין שזו מחשבה בעייתית שיכולה להוביל להאשמה עצמית. לעיתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדותו, יחשוב שגם הוא עלול לגרום רע לילדיו. זה קורה כי הוא לא מבדל בין אשמתו האישית לבין האשמה שיכולה להיווצר מהתנהגות הוריו. לכן, אליעד ממליץ לקחת אחריות רגשית אישית, ללמוד לא להאשים את הורינו על הסבל שחווינו בילדות, ובכך למנוע את גלגול האשמה גם על הילדים. מה צריך לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת? על ההורה ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו האישיים: להבין שמה שהוריו עשו לו בילדותו לא בהכרח היה הגורם הבלעדי לסבלו, ושהוא עצמו היה יכול לבחור כיצד להרגיש ולפרש את המצבים האלו. להבין שלא ... המושלם עלולה להוביל להקרבה מיותרת, דבר שיביא בהכרח לסבל. לשאול עד כמה באמת ניתן לשלוט בכל מה שקשור לרווחת הילד. האם באמת תלוי בהורה אם לילד יהיה טוב או רע? לחקור את ההנחות שמנחות אותנו בנוגע לטוב ורע. האם טוב ורע הם תמיד מוחלטים, או ... אליעד גם מדבר על הקשר בין אהבה להורות, ואיך הקשר הזה יכול להוביל לסבל. הוא מציין כי לאנשים רבים ילדים הם מקור השמחה הגדול ביותר בחיים. אך כשאוהבים מישהו מאוד, זה גם אומר שאתה סובל יותר כשם הוא סובל. כל כך הרבה אנשים מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, מבלי לשאול אם באמת זו הדרך הנכונה. עליהם להבין את המחיר של האהבה וההורות, ולהיות מוכנים לשלם אותו. סיכום ... מציע שנבין את התפיסות השגויות שהחברה וההורים עצמם מכתיבים לנו בנוגע להורות, ונפנים לשאלות מהותיות כמו מהו טוב עבור הילדים שלי?, האם עלי להיות מושלם?, האם ילדיי אחראיים גם על טובתם? כל אלו חשובים כדי להבין את גבולות האחריות ההורית וההשלכות על הסבל האישי והמשפחתי. הורים וילדים לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר למה אנשים חווים סבל למען הילדים? התופעה הזו מתארת מצב שבו הורה מרגיש שהוא סובל עבור הילדים שלו, ונשאר בתוך מצב שלא טוב לו (למשל בזוגיות גרועה או השקעה מוגזמת בילדים) רק כדי למנוע מהם סבל. מצד אחד הוא מוכן לספוג קושי אישי כדי להגן עליהם, אבל מצד שני הוא מרגיש רע מעצם העובדה שהוא מקריב את עצמו כך. אילו דוגמאות יש למצבים של סבל למען הילדים? אדם שנמצא בזוגיות שלא טובה לו, אך נשאר בה בשביל הילדים ומרגיש שהוא סובל כתוצאה מכך. אדם שמשקיע המון ... להבין את הקשר בין האשמת ההורים להאשמה עצמית? לעתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדות, ייטה להשליך את אותה תפיסה על עצמו כלפי ילדיו. הוא יחשוב כמו שההורים שלי גרמו לי רע, ככה גם ... אלו שגרמו באופן מוחלט לסבל בעבר, אלא גם לאדם עצמו היתה בחירה (גם אם מצומצמת) כיצד לפרש את המצבים בילדותו. לבחון את הרעיון אני חייב להיות הורה מושלם: לפעמים החשש העמוק הוא אם לא אהיה מושלם, אהיה הורה רע, ...

בשביל הילדים, להישאר ביחד בשביל הילדים, איך לא לפחד להתגרש בגלל הילדים? פירוק משפחה, האם לא להתגרש בשביל הילדים? ילדים בתהליך גירושים, האם להישאר בזוגיות רעה בשביל הילדים? גירושים עם ילדים, אנחנו יחד בגלל הילדים, הורים וילדים האם להישאר בזוגיות רעה למען הילדים? אנשים רבים נמצאים במערכות יחסים לא טובות, בהן הם אינם מאושרים. כששואלים אותם מדוע הם ממשיכים בקשר כזה, התשובה הנפוצה היא: אני נשאר בשביל הילדים. הם מוכנים לוותר על האושר האישי שלהם, לסבול ולהקריב מעצמם כדי שילדיהם יהיו מאושרים ולא יסבלו מההשלכות של פירוק המשפחה. אך האם זו באמת הדרך הנכונה לחשוב? האם באמת הילדים יהיו מאושרים יותר אם ההורים יישארו יחד למרות שהקשר ביניהם רע? הקשר בין אמונה באושר זוגי להישארות בזוגיות רעה יש קשר ישיר בין האמונה שזוגיות היא תנאי הכרחי לאושר, לבין המחשבה שאסור להתגרש למען הילדים. אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של אנשים: אנשים שחושבים שאי אפשר להיות מאושרים ללא זוגיות - אלו אנשים ... זוגיות היא מבחינתם רק אפשרות נוספת ולא תנאי לאושר. אנשים שחושבים שהם חייבים זוגיות כדי להיות מאושרים, מניחים שגם ילדיהם חייבים שהוריהם יהיו ביחד כדי להיות מאושרים. התפיסה הזו מובילה אותם להאמין שאם יתגרשו, ילדיהם יסבלו, ולכן הם נשארים בזוגיות גם כשהיא רעה. האם ילדים באמת זקוקים לשני הורים ביחד? אליעד כהן טוען שהרעיון שילדים חייבים שני הורים יחד כדי להיות מאושרים הוא שגוי ומבוסס על אמונה מוטעית. המחשבה הזו נובעת מאותה תפיסה שאומרת ... מאושר. למעשה, אם אדם מבין שאושר לא תלוי בגורמים חיצוניים כמו זוגיות או משפחה, הוא גם יבין שהאושר של ילדיו אינו תלוי בהישארות ההורים יחד בכל מחיר. לדברי אליעד, ילד יכול להיות מאושר גם אם הוריו גרושים, בדיוק כמו שהוא יכול להיות מאושר אם הוריו יחד. האושר של הילדים אינו תלוי בכך שההורים יישארו יחד בכוח, אלא באיך שהילדים לומדים לתפוס את המציאות ולהרגיש טוב ללא תלות בדברים חיצוניים. האושר של הילדים תלוי בהם ולא במצב המשפחתי אליעד מסביר שהאושר של אדם, כולל של הילדים, אינו תלוי בהורים, בזוגיות או במצב המשפחתי. אם האדם מבין שאושרו לא תלוי בשום דבר חיצוני, הוא יבין שגם ילדיו לא ייפגעו מכך שההורים יתגרשו. ההנחה שילדים בהכרח יסבלו מגירושי הוריהם מבוססת על האמונה השגויה שהאושר תלוי בהורים או במשפחה. למעשה, ילדים יכולים ללמוד מהוריהם את היכולת להיות מאושרים באופן עצמאי, ללא תלות במערכת יחסים מסוימת בין ההורים. היכולת להרגיש טוב בלי להיות תלוי באנשים אחרים היא מיומנות חשובה מאוד, שאם ההורים יצליחו להעביר לילדים שלהם, הילדים יגדלו כאנשים עצמאים ומאושרים יותר. למה אנשים נמנעים באמת מגירושים? מעבר לאמונה שילדים צריכים שני הורים, אליעד מציג סיבה עמוקה יותר לכך שאנשים נמנעים מגירושים: הם רוצים להמשיך להאשים את הוריהם בכישלונות שלהם. אדם שלא מוכן לקחת אחריות מלאה על חייו, תמיד יעדיף להאמין שהוריו אשמים בסבל שלו, ולכן יחשוש שגם ילדיו יאשים אותו אם יתגרש. לדוגמה, אדם שגדל במשפחה של הורים גרושים וסובל מכך, יחשוב שהסבל שלו נגרם בגלל הגירושים של הוריו, ולכן הוא לא ירצה לגרום את אותו הדבר לילדים שלו. אך האמת היא שהסבל שלו לא נובע מכך שהוריו התגרשו, אלא מאיך שהוא תופס את המציאות ואת חייו. ... כהן מסביר שככל שהאדם לוקח יותר אחריות על חייו, כך הוא מבין שאין טעם להאשים את הוריו או לפחד שהילדים יאשים אותו. כשהאדם מבין שהאושר תלוי רק בו ולא באף אחד אחר, הוא מבין שהוא יכול להתגרש בלי חשש, וילדיו לא ייפגעו, אלא ילמדו ממנו להרגיש טוב באופן עצמאי. לקיחת אחריות אישית מול האשמת ההורים האחריות האישית על האושר היא קריטית להבנה האם להישאר בזוגיות לא טובה למען הילדים. אדם שממשיך לחשוב שהוריו אשמים בכל דבר רע שקרה לו, לא יצליח לקחת אחריות מלאה על חייו. ההשלכה של זה היא שהוא ימשיך לפחד מילדיו, שמא גם הם יאשים אותו בכישלונות שלהם. אך אם האדם מפסיק להאשים את הוריו, ומבין שהוא אחראי לאושר שלו, הוא לא יפחד שהילדים שלו יאשימו אותו בעתיד. הוא יוכל להתגרש בלי תחושת אשמה או פחד, מתוך הבנה שהאושר של ילדיו תלוי אך ורק בדרך שבה הם יתפסו את המציאות, ולא במצב הזוגי של ההורים. מסקנה - לבחור את הזוגיות בלי פחד המסקנה הסופית שאליעד מציג היא פשוטה: אדם שמבין שאושרו ואושר ילדיו אינו תלוי בזוגיות או במשפחה, יכול לבחור בחופשיות את מערכות היחסים שלו. אם אדם נמצא בזוגיות לא טובה ורוצה להתגרש, עליו להבין שזה לא בהכרח יפגע בילדים שלו, אלא להפך - הוא יוכל ללמד אותם להרגיש טוב גם בלי תלות באנשים או במערכות יחסים מסוימות. לכן, השאלה האם להישאר בזוגיות למען הילדים? צריכה להיות מוחלפת בשאלה: האם זה באמת מה שהכי טוב עבור הילדים שלי, או שאני עושה זאת מתוך פחד ...

כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...

מסרים סותרים מההורים לילדים, מסרים סותרים בחינוך ילדים, להגן על הילד מההורה שלו, יחסי הורים וילדים, עקביות בחינוך ילדים, מסרים מנוגדים בחינוך הילדים, ילדים להורים גרושים, טעויות בחינוך ילדים, אחדות מול הילדים, חינוך ילדים מהם המסרים הסותרים בין ההורים ואיך הם משפיעים על חינוך הילדים? האם הורים יכולים לגרום לסבל מיותר לילד כשהם פועלים בצורה מנוגדת זה לזה? אליעד כהן מדבר על האתגרים שנוצרים כאשר הורים מציבים מסרים סותרים כלפי ילדיהם. דוגמה מובהקת לכך היא כאשר אחד ההורים מתנהג כלפי הילד בצורה משפילה או מכאיבה, בעוד שההורה השני מגן עליו בצורה מופרזת. התוצאה של גישות קוטביות אלו, אומר אליעד, היא עוצמת סבל רבה יותר עבור הילד. כאשר אחד ההורים מתנהג בצורה קשה, עלבונות חוזרות, הקנטות או אפילו מכות, ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מחליט לפצות אותו. לדוגמה, אם אחד ההורים דורש משמעת נוקשה מהילד, ההורה השני יכול להקל עליו ולהפוך את ההתנהגות של הילד לאופציה חופשית וללא גבולות. מצב זה יוצר ניגודיות גדולה שגורמת לסבל עז אצל הילד, שמתקשה להתמודד עם תחושות סותרות שמגיעות מההורים. באופן דומה, כאשר ההורה המגן מציף את הילד במחמאות ובפרסים כדי לכפר על הפגיעות שהילד חווה מההורה השני, הילד לא רק שלא נהנה מכך אלא מתקשה להסתגל למציאות החיצונית של החיים, כמו למשל המגבלות שמטיל בית הספר. כאשר ילד רגיל לכך שההורה השני תמיד פותר לו את כל הבעיות, הוא יתקשה להתמודד עם סיטואציות בהן יש צורך להתמודד ... אתגרים או לקיים משימות שנדרשות ממנו על ידי אחרים. כאשר מסרים סותרים מגיעים מצד שני ההורים, נוצר בלבול אצל הילד. הוא לא יודע למה לצפות מההורים, והתחושות השונות שהוא חווה משפיעות על תחושת הביטחון שלו. במקרים כאלה הילד עשוי לפתח תחושת סבל רבה יותר מהמצבים בהם הוא נתון, בין אם מדובר בהתנהגות פוגעת של אחד ההורים ובין אם מדובר בחוסר הגבולות שההורה השני מציב. המתח בין שני הכיוונים השונים יוצר אובדן יציבות רגשית אצל הילד, שהוא מתמודד עם תחושת אי - ודאות מתמדת. אליעד מציע פתרון לגישה הקיצונית של התנהגות אובססיבית בשני הצדדים. הפתרון הוא יצירת איזון בין הגישות החינוכיות, לא להימנע באופן מוחלט מגבולות, אך גם לא להפוך את הילד לפינוק מוגזם שיסבך אותו בעתיד. חשוב שההורים לא יקפצו בין קיצוניות אחת לאחרת, אלא יבחנו מה באמת טוב ומועיל עבור הילד בטווח הרחוק. כאשר הורים מפנקים יותר מידי את הילד בתגובה להתנהגות קשה של ההורה השני, הם עלולים לשדר לו מסר שאומר העולם תמיד יפנק אותך, דבר שיגרום לו יותר סבל כשהוא ייתקל במצבים שבהם עליו להתמודד עם דרישות או גבולות. תחושת הניגודיות המתמשכת יוצרת סבל רגשי אצל הילד ומגדילה את תחושת הקונפליקט הפנימי שלו. לסיכום, אליעד מדגיש שהבעיה לא טמונה רק בהתנהגות של ההורה הקשוח, אלא גם בהגזמה מצד ההורה השני שנשבע להגן על הילד. כשההורים לא מצליחים למצוא איזון בין המשמעת המינימלית לבין ההגנה המוצעת, הילד סובל הרבה יותר ומפתח את היכולת להתמודד עם קשיים בצורה לקויה. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין גישות חינוכיות שונות בתוך המשפחה מדוע הורה אחד חושב שבן זוגו פוגע בילד? לעיתים אחד ההורים מתייחס אל הילד בדרך שנראית מזיקה: העלבות חוזרות, הקנטות עוקצניות, קללות ואפילו מכות. ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מסיק זאת משום שהוא עצמו לא היה רוצה שיתייחסו אליו בצורה כזו. כך נוצרת תפיסה שהילד חווה פגיעה ממשית, גם אם ההורה הפוגע אינו מודע לחומרת ההתנהגות שלו. כיצד נוצר פיצוי קיצוני מצד ההורה המגן? כשאחד ההורים מבקר את הילד או מציב לו גבולות בצורה חמורה, ההורה השני לעיתים מקצין לצד ההפוך כדי להגן עליו. לדוגמה, אם הורה אחד ... לעונג או לחופש מלא, כך יהיה לו קשה יותר לקבל גבולות בסיטואציות אחרות. כיצד ניתן להעמיק בנושא? חשוב להבין שחינוך ילדים דורש ראייה רחבה, ולא רק תגובה קיצונית להתנהגות של הורה אחר. מי שמתעניין יכול לחפש דרכים לשמור על איזון, לחפש עצות מעשיות לחינוך ולגבולות בריאים, וללמוד כיצד למנוע סבל מילדים הנמצאים בין שתי גישות קיצוניות. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין ...

להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים? למה כדאי להביא ילדים לעולם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה אם כדאי להביא ילדים לעולם, והאם יש סיבה מוסרית או רגשית לעשות זאת. אליעד מציין כי שאלת ההבאה של ילדים לעולם היא שאלה שנוגעת באופן ישיר לתפיסת החיים של כל אדם. פעמים רבות השאלה עולה כאשר אדם עובר קשיים ... כאשר הוא חווה את העולם כמרגע סבל. הוא מציין שמי שחי חיים מלאים בקשיים, עשוי לחשוב שלא כדאי להביא ילדים לעולם, מתוך תפיסה שהחיים הם סבל ואין סיבה להביא ילדים כדי שהם יסבלו. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כסבל, הוא עלול לחשוב שלסבול זהו מצב קבוע, ולכן יחשוש להביא ילדים שיחוו את אותו הסבל. אליעד מציע שזו לא הדרך הנכונה להתבונן בעולם. הוא מדגיש כי החיים אינם רק סבל, ... מתוך תחושת סבל להבין שהוא יכול למצוא הנאה גם בתוך הקשיים, ולהפוך את החיים למשהו מהנה יותר. למה להביא ילדים לעולם? ההסבר שמבקש אליעד להעביר הוא, שבסופו של דבר, אם אדם מרגיש טוב עם עצמו ועם חייו, אם הוא מרוצה מהם, אז אין סיבה שלא לרצות להביא ילדים לעולם. בדיוק כמו כל החלטה אחרת בחיים, זו החלטה של תהליך אישי שבו כל אדם בוחר את הדרך שלו. ... אלו שבוחרים להקים משפחה. כל אחד מההחלטות האלו מהווה משחק או חוויה חדשה שהאדם יכול לחוות בחיים. האם להביא ילדים זה משחק? הוא מציין כי כל אחת מההחלטות הללו היא כמו משחק. יש לו יתרונות, חסרונות, מחירים, אבל הוא ... יכול לבחור לשחק את משחק העושר, זוגיות, או כל תחום אחר, כך ניתן גם לשחק את המשחק של לגדל ילדים. אליעד מדגיש שמי שמרגיש טוב עם עצמו, מי שחי חיים מלאים בעניין והנאה, יכול בהחלט לבחור להביא ילדים, זהו בהחלט החלטה לגיטימית. לסיכום: אליעד מסביר שההחלטה אם להביא ילדים או לא היא החלטה אישית, והיא קשורה לעולם הפנימי של כל אדם. אם אדם מרגיש שזו חוויה שהוא רוצה לחוות, אם הוא מצליח לראות את החיים כמשחק, אם הוא לא רואה אותם כסתם סבל, הוא יכול לבחור להביא ילדים לעולם. זהו חלק מהמשחק של החיים, ואחת מהאפשרויות שנמצאות בפניו. למה להביא ילדים? האם להביא ילדים? איך לראות את החיים כמשחק? סיבות לא להביא ילדים סיבות כן להביא ילדים למה אנשים שואלים אם כדאי להביא ילדים לעולם? יש אנשים שתוהים למה להביא ילדים, בעיקר כשהם מסתכלים על העולם וחווים בו קשיים או סבל. לעתים הם חושבים שזה עולם רע, או שאסור להביא ילדים לסבל. הרעיון הזה משקף מצב שבו האדם עצמו לא נהנה מהחיים או מרגיש שלא טוב לו. הם חושבים לעצמם שאם הם לא מרוצים בחייהם, הרי שכשיביאו ילד, אותו ילד גם יסבול במובן מסוים. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כמלאה בסבל, ברור שהוא ... כשמבינים שהחיים אינם בהכרח סבל מוחלט, והם כוללים גם הנאה, אפשר לשנות את נקודת המבט: לא מפחדים יותר להפיל ילדים לתוך סבל, כי מבינים שבעצם זו התנסות ומשחק שיש בו גם היבטים חיוביים. אז למה בכל זאת לרצות להביא ילדים? בהנחה שאדם כבר מרגיש שטוב לו בחיים, והוא לא סובל רוב הזמן, עדיין עולה השאלה: למה לרצות להביא ילדים? התשובה נעוצה בכך שזו עוד צורה של משחק או חוויה בחיים. כמו שיש אנשים שרוצים לצבור כסף, או אנשים שרוצים לנסוע ולטייל, כך קיימת גם האפשרות לשחק את המשחק של להקים משפחה או לגדל ילדים. מדובר בעוד רצון ואפשרות שקיימת במציאות, עם יתרונות וחסרונות, אבל היא לא פחות הגיונית מכל רצון אחר שיש לאדם. כך שאם מישהו בריא בנפשו, ונהנה מחייו גם בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים פשוט כי זה עוד משחק שהוא רוצה להתנסות בו. זה לא מחייב, אבל זה לגיטימי באותה המידה כמו כל החלטה אחרת שהאדם מקבל בחייו. בסופו של דבר, האדם מחליט מה הוא רוצה לעשות עם הזמן והמשאבים שלו, ולגדל ילדים יכול להיתפס כעוד מסע התפתחות וחוויה. תחשבו על זה, ושיהיה בהצלחה. למה להביא ילדים האם להביא ילדים איך לראות את החיים כמשחק למה ללדת ילדים? לא להביא ילדים לעולם, סיבות לא להביא ילדים ...

חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות למה לילדים יש יותר חרדות מאשר למבוגרים? אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו דף חלק, ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות אחרות, כמו מה הסיכוי שזה יקרה או גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה. לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות. איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים? אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות. מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד? ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה או איך ניתן להתמודד עם הסכנה. אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן. האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל? לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה מופעל המנגנון הזה ולגבי אילו דברים. ילד יכול להיראות חסר פחד לחלוטין כי הוא עדיין לא למד שהמצב מסוכן. מנגד, אותו ילד יכול להפוך לפחדן מאוד ברגע שמלמדים אותו על סכנה כלשהי ללא הסבר מאזן. כך, ילדים נעים בין מצבי פחד מוגזמים למצב של חוסר פחד, בהתאם למידע שהם מקבלים מהסביבה. למה מבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים מפחדים מהם? אליעד כהן מסביר שמבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים חוששים מהם, פשוט כי הם כבר הספיקו לצבור ידע וניסיון, ולהבין את ההבדלים בין דמיון למציאות. מבוגרים מסוגלים להעריך ... פחות מוגזם. למשל, מבוגר יודע שהסיכוי שתהיה מפלצת מתחת למיטה הוא אפסי ולכן אינו חושש מכך. האם נכון לעודד ילד לא לפחד בכלל? אליעד כהן אינו ממליץ לעודד ילדים לא לפחד כלל, אלא להדגיש לילדים את החשיבות של החשיבה המאזנת. כאשר מסבירים לילד על סכנה מסוימת, יש ללמד אותו גם להעריך נכונה את רמת הסיכון ואיך ניתן להתמודד עם החרדה. חשוב שילדים יבינו שתחושת פחד היא טבעית, אך לצד זאת, יש דרכים להרגיע אותה על ידי חשיבה נכונה ומציאותית. כיצד ליישם את ההבנה הזאת בהתמודדות עם חרדות ילדים? כדי להתמודד עם חרדות של ילדים, אליעד כהן מציע מספר דרכים: להסביר לילד את המציאות בצורה ברורה ופשוטה, כך ...

חינוך ילדים לרוחניות, קונפליקט בחינוך ילדים, גידול ילדים רוחניים, ילדים רוחניים, בעיות בחינוך הילדים, איך לחנך ילדים? הארה רוחנית לילדים, טוב ורע לילדים, גישה לחינוך ילדים, ילדי אינדיגו האם לחנך ילדים לפי טוב ורע או ללא הבחנה? הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא האתגר והקונפליקט הקיימים בחינוך ילדים לרוחניות, במיוחד כאשר מתמודדים עם שאלת ההבחנה בין טוב לרע. הקונפליקט שעולה הוא בין שתי תפיסות מרכזיות: התפיסה האומרת ... מוחלטים, לבין התפיסה הרוחנית שאומרת שאין באמת הבדל בין טוב לרע, שהכל יחסי ותלוי נקודת מבט. מדוע יש קושי לחנך ילד לפי רעיון האין הבדל בין טוב ורע? הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע שנכפות עליו על ידי ההורים והחברה, כגון שאסור להרביץ או שאסור ... שאליעד מציג, אין באמת מושג מוחלט של רע או טוב, אלא הכל אפשרי, תלוי הקשר או סיטואציה. לדוגמה, כאשר ילד מכה ילד אחר, ההורים בדרך כלל מלמדים אותו שזה רע. אבל אליעד מסביר כי למעשה אפשר להסתכל גם על הצד השני: הילד שמרביץ עשוי להרוויח תחושת שליטה, כוח או ביטחון, שאלה דברים חיוביים בעיניו, ובכך גם המעשה הזה אינו רע מוחלט, אלא תלוי נקודת מבט. הוא מסביר שאם נניח באופן מוחלט שמעשה הוא רע, אנחנו קובעים לילד גבולות נוקשים מדי ומונעים ממנו להכיר בפרספקטיבות שונות על המציאות. מה הנזק בלחנך את הילד על בסיס מושגים של טוב ורע? אליעד טוען שחינוך המבוסס על טוב ורע יוצר בילד חרדות, לחץ ותחושת כישלון כאשר הוא לא עומד בציפיות החברתיות או האישיות שנקבעו על ידי מושגי טוב ורע. לדוגמה, ילד שלומד שזה רע להיכשל במבחן יפתח חרדת כישלון, אך אילו היה מחונך לכך שהכישלון הוא לא באמת רע, הוא היה חופשי מחרדה זו. האם ניתן בכלל לחנך ילד לפי תפיסת הכל אפשרי? אליעד מציג אפשרות אחרת, לפיה ניתן להסביר לילד כבר מגיל צעיר שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהוא יכול לראות את היתרונות ואת החסרונות שבכל דבר. לפי התפיסה הזו, ילד צריך להבין שמבחינה רוחנית, כל דבר הוא גם טוב וגם רע באותה מידה, ואין זה משנה במה הוא יבחר. מצד שני, אליעד מדגיש שהסברה כזו לילד עלולה לשגע אותו, מכיוון שהוא עדיין לא בשל להבנת מורכבות שכזו, מה שמוביל לדילמה. האם הדילמה בחינוך היא באמת של הילד או של ההורה? אליעד מסביר לעומק כי הדילמה שהורה חווה לגבי כיצד לחנך את הילד אינה באמת של הילד, אלא של ההורה עצמו. הסיבה לכך היא שההורה עצמו נמצא בקונפליקט פנימי בין התפיסה שהכל אפשרי לבין התפיסה שיש ... טוב ורע מוחלטים. אליעד מסביר שאם ההורה היה משוחרר מהקונפליקט הזה בעצמו, הוא לא היה מרגיש כל בעיה בחינוך הילד, משום שהיה יכול להסביר לילד בפשטות את שני הצדדים של כל דבר. לדוגמה, הורה שחש חובה לעצור את הילד מלקפוץ לכביש כדי שלא יידרס, עושה זאת מתוך תפיסת טוב ורע מוחלטים - שהמוות רע והחיים טובים. אך באותה עת, הורה רוחני יותר היה מסוגל לראות שגם למוות יש צדדים חיוביים מסוימים, והיה מסוגל להסביר זאת בצורה מאוזנת לילד, בלי להרגיש אשם או לחוש שהוא דופק את הילד. כיצד לפתור את הקונפליקט הפנימי של ההורה בחינוך? הפתרון שאליעד מציע הוא בראש ובראשונה להורה ולא לילד: ההורה חייב קודם כל לפתור את הקונפליקט הפנימי שלו עצמו לגבי טוב ורע, לפני שיוכל להעביר זאת לילד. אליעד מדגיש כי עד שההורה לא יחווה בעצמו את חוסר ההבדל בין טוב לרע, הוא לא יוכל להעביר את ... הוא יוכל לחיות מתוך מושגי טוב ורע ועדיין לדעת שזה לא מחויב, וכך גם להסביר לילד. האם יש נזק בלחנך ילד לפי תפיסת אין הבדל מוקדם מדי? אליעד מציין גם אפשרות שהסברה מוקדמת מדי של אין הבדל יכולה לגרום לילד ... רע. הנקודה החשובה שאליעד מדגיש היא שחינוך רוחני אמיתי אינו חייב לסתור חינוך לתפקוד פרקטי במציאות היומיומית. כלומר, ניתן לחנך ילד לתפקד בעולם בצורה נורמטיבית (לפי טוב ורע) ובמקביל ללמד אותו את האמת הרוחנית של חוסר ההבדל בין טוב לרע. ... טוב ורע, כך יוכל להעביר לילדיו את ההבנה הזו בצורה הרמונית ושלמה, בלי ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד. איך לחנך ילדים לרוחניות? האם יש טוב ורע מוחלטים? חינוך ילדים ללא חרדות מה זה ילדי אינדיגו? האם הארה רוחנית מתאימה לילדים? קונפליקטים בחינוך ילדים רוחניים

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים / ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחויב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית כדעה טיפשית. אבל בכל מקרה, לילד יש את קו החשיבה שלו, ויש לו את הזהות העצמית של עצמו. ובפרט, ילד בגיל ההתבגרות. שבגיל ההתבגרות, הילד המתבגר בונה לעצמו ומגדיר לעצמו את הזהות העצמית שלו. והוא מגדיר לעצמו, את קו החשיבה העצמאי שלו, ואת ההעדפות ... הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים רוצים לפעול מתוך זהות עצמית של עצמם, ולא לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של ... לעשות את מעשיו, מתוך זה, שהוא עצמו יסכים באופן אישי, עם מה שאומרים לו לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה פוטנציאלי. כי הוא יכול לקנות או לא לקנות את המוצר. וחינוך ילדים נכון, בכל שלב שהוא, עובד בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט ... את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים בצורה נכונה, צריך להתייחס ולנתח את תהליך חינוך הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / ... והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ומתן, לכל דבר ועניין. ומי שחושב שחינוך ילדים, הוא תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד ... לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה / משא ומתן / גישור / הסכם שלום, לכל דבר ועניין. וכאשר מנסים ... כאשר מנסים למכור למישהו משהו, או בתהליך של שכנוע אנשים, או אפילו בתהליך של שכנוע עצמי, וגם בתהליך של חינוך ילדים. ובמאמר מוסגר נאמר, כי כל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי חינוך עצמי. וחינוך עצמי פירושו, כאשר האדם מנסה לחנך את עצמו. כי לפעמים, האדם מנסה למכור ... רק כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, ושהוא לא מחויב לעשות שום דבר. והרעיון הוא, שכל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי אדם שרוצה לחנך את עצמו לעשות משהו. והאדם צריך לזהות בתוכו, את הילד שבתוכו. ולזהות, גם ...