למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים למה קשה להורים לחנך ילדים? חינוך ילדים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור הורים, בעיקר בשל הצורך לאזן בין שתי תפיסות שונות של אהבה: אהבה עם תנאים ואהבה ללא תנאים. אליעד כהן מסביר שההורים מוצאים עצמם לכודים בקונפליקט פנימי מתמשך שבו הם רוצים להעניק לילדים שלהם תחושת ביטחון ללא תנאים, אך גם להנחיל להם ערכים, משמעת והצלחה הדורשים תנאים וגבולות ברורים. מה ההבדל בין ... לאהבתו? זוהי דילמה מוכרת ומורכבת, אך לפחות בני זוג הם אנשים בוגרים המסוגלים להבין את המתח הזה. כאשר מדובר בילדים, הדילמה מתעצמת עוד יותר. מדוע קשה במיוחד ליישם אהבה ללא תנאים עם ילדים? אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר בילדים, ההורה נמצא בקונפליקט עמוק עוד יותר. מצד אחד, ההורה רוצה להעניק לילד אהבה ללא תנאים, כדי שהילד ירגיש ביטחון מוחלט, יבנה ביטחון עצמי בריא וילמד לאהוב את עצמו ללא קשר להישגים או לכישלונות. מצד שני, ההורה רוצה גם להנחיל לילדו ערכים, משמעת וגבולות - כלומר, אהבה עם תנאים. לדוגמה, ההורה רוצה שהילד יבין את החשיבות של למידה בבית הספר, שידע להשקיע מאמץ וילמד לשאת באחריות לתוצאות מעשיו. אם ההורה משדר לילד אהבה ללא תנאים בלבד, הילד עלול לפרש זאת כך שאין משמעות אמיתית למאמץ או למשמעת. ילד כזה יכול לחוות קשיים בהבנת החשיבות של עבודה קשה והתמודדות עם כישלונות, שכן בעיניו כל התוצאות שוות ואין משמעות להצלחה או לכישלון. מצב זה מוביל לכך שהילד מתקשה להתמודד עם מציאות החיים האמיתית שבה נדרשים מאמץ, התמדה, ויכולת לשאת תסכולים. מה קורה כשמנסים להחיל תנאים נוקשים מדי על הילד? במקרה ההפוך, כאשר ההורה מציב לילד תנאים נוקשים מדי, הילד עלול לחוש דחוי, לא אהוב, ומוטרד מכך שאהבת הוריו תלויה אך ורק בהצלחתו או בעמידה בציפיות. ילד כזה עשוי לפתח פחד קיצוני מכישלונות או מתחושה שהוא מאכזב את הוריו, וכך הוא עלול לפגוע בביטחונו העצמי ולהפוך ... מתאר את המצב הזה כמלכודת שהורים רבים נופלים לתוכה. אם ההורים לא מוצאים את האיזון הנכון, הם מבלבלים את הילד ומעבירים לו מסרים סותרים - לעיתים אהבה ללא תנאים מוחלטת ולעיתים אהבה המבוססת על תנאים נוקשים. כתוצאה מכך, הילד לא מצליח להבין את המסרים וחש תסכול עמוק. איך אפשר לפתור את בעיית האיזון בין סוגי האהבה השונים? הפתרון ... ככל שההורים יהיו מסוגלים לתפוס את שני הצדדים האלה בצורה מאוזנת יותר בעצמם, כך יהיה להם קל יותר להעביר לילדים את המסרים בצורה נכונה ומאוזנת. לדוגמה, ההורה יכול לשדר לילד שחשוב להצליח במבחנים, אבל באותה מידה חשוב לדעת שגם אם נכשל, האהבה אליו לא תפחת. במקביל, אפשר לשדר לילד שחייבים ללכת לבית הספר ולהשקיע בלמידה, אבל שגם אם יתרחש מצב חריג כמו כישלון או אפילו הרחקה מבית הספר, ... גם יחד. זוהי מלאכה מורכבת אך הכרחית, והצלחה בה תוביל ליכולת טובה יותר של הילד להתמודד עם אתגרי החיים. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איך לאזן בחינוך ילדים? ביקורת לילד למה קשה לחנך ילדים? החינוך לילדים הוא אתגר קשה, במיוחד כאשר מדובר במאבק פנימי בין עקרונות סותרים. יש כאן קונפליקט עמוק בין אהבה ... את המסר לילד בצורה נכונה. גם אם לא הצלחת להימנע ממלכודות רגשות - אם תבצע את האיזון באופן ברור, ילדיך יבינו טוב יותר את המסרים שלך ויתמודדו עם העקרונות בצורה מאוזנת. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איזון בחינוך ילדים עכשיו למה לחנך ילדים זה קשה למה זה קשה בהנחה שזה קשה, למה להורים קשה לחנך ילדים מה המהות של העניין? ש: הם פחות חווים כל דבר. אליעד: נניח אז הנושא כדלקמן יש זווית שאומרת ככה ...

ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה ... להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה ... ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח ... ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה? שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי. כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד? ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות. כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד? אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט. בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות מושלמים, ומתוך גישה שמאפשרת גמישות והתאמה לילד, למצב ולסיטואציה המשתנה. חינוך ילדים והצבת גבולות אהבה ללא תנאים והשלכותיה התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ... מתוך כוונה טובה, לא תמיד יגיעו תוצאות מושלמות, כי נפש הילד מורכבת ונתונה להשפעות רבות, חיצוניות ופנימיות גם יחד. חינוך ילדים והצבת גבולות אהבה ללא תנאים והשלכותיה התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ...

וויתור לילדים, הדרכת הורים לילדים מתבגרים, איך לחנך ילדים קטנים? האם לוותר לילד? מתי לוותר לילד? כמה לוותר לילד? האם להתעקש עם הילד? לוותר או להתעקש, כשהוא יגדל הוא יבין, איך לחנך ילדים מתבגרים? ילדים עקשנים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם עוד קטנים? רבים מההורים מתלבטים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם קטנים ועדיין לא מבינים מספיק, או שמא צריך להתעקש ולחנך אותם כבר מגיל צעיר. אליעד כהן מסביר שהגישה הטוענת לוותר לו, הוא רק ילד קטן לא תמיד נכונה, ובחלק גדול מהמקרים דווקא מזיקה לילד בטווח הארוך. ההסבר שלו מתמקד באבחנה בין שני סוגים עיקריים של פעולות שהילד מבצע: פעולות שהילד באמת לא יכול לעשות מבחינה אובייקטיבית - במקרים אלה אכן ראוי לוותר לילד, כי הוא באמת לא מסוגל לבצע את הפעולה. למשל, אם מבקשים מילד בן שנתיים ללכת לעשות קניות לבד, או להרים חפץ כבד, הוא פשוט לא מסוגל. זו לא שאלה של רצון או חינוך, אלא של יכולת פיזית או קוגניטיבית. במקרה כזה נכון להגיד הוא עוד ילד קטן, בדיוק כמו שנגיד על אדם מבוגר שהוא זקן או מוגבל ולא יכול לעשות פעולה מסוימת. פעולות שהילד יכול לעשות, אך בוחר לא לעשות בגלל חוסר רצון, עצלנות או התנהגות לא ראויה - במקרים אלה הגישה של לוותר לו אינה נכונה, ואף עלולה לגרום לילד נזק ממשי. למשל, ילד שזורק חפצים על אנשים, צועק ללא סיבה או מתנהג בחוסר נימוס, זה לא משהו שייעלם מעצמו. אליעד טוען שבמקרים אלו, ההורה חייב להציב גבולות ברורים. אי הצבת גבולות תוביל לכך שהילד יגדל עם הרגלים רעים, והנזק שייגרם בעתיד יהיה גדול בהרבה וקשה יותר לתיקון. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות: אם ילד קטן לא מסדר את החדר ומותר לוותר לו, הוא לא ילמד לעשות זאת באופן עצמאי בעתיד. ככל שימתינו עם חינוכו, ... עקום - ככל שמחכים עם הטיפול והיישור שלו, יהיה קשה יותר לתקן את העיקום. באותו אופן, חינוך נכון של הילד חייב להתחיל מוקדם ככל האפשר. האם כשהוא יגדל הוא יבין זו מחשבה נכונה? הורים רבים מחזיקים במחשבה שכשהילד יגדל, הוא יבין לבד - אך אליעד טוען שזו אחת הטעויות החמורות ביותר שהורים יכולים לעשות. הוא מסביר שישנם דברים שבאמת מסתדרים מעצמם כשהילד מתבגר, כמו גובה או כוח פיזי, אבל נימוסים, התנהגות נאותה והבנת גבולות חברתיים לא יבואו לבד. אם ילד קטן זורק אבנים או מקלל, זה לא משהו שיעבור מעצמו כשהוא יגדל. להיפך, הילד יגדל ויהפוך למבוגר בעייתי, ולבסוף הוא או הסביבה ייאלצו להתמודד עם ההשלכות השליליות של ההתנהגות שלו. אליעד מזהיר מפני הטעות לחשוב שהזמן פותר הכל - זה לא מסתדר לבד. להיפך, ככל שההורה דוחה את החינוך והצבת הגבולות, הילד גדל עם בעיות וקשיים, והסבל שלו ושל הוריו יגדל בעתיד. איך להסביר לילדים למה לא לעשות דברים כמו כולם? ילדים נוטים להשוות עצמם לאחרים ולשאול למה כולם כן ואני לא?. אליעד נותן דוגמאות מעשיות איך להתמודד עם השאלה הזו. הוא מציע להסביר לילד באופן ברור ואמיתי מהן התוצאות של ההתנהגות הזו בעתיד. למשל, ילד ששואל למה אסור לו לאכול מתוקים כל היום כמו חבריו, יש להסביר לו שהרגל כזה יגרום לו להיות לא ... אחריות מלאה ולחנך את הילד להתנהג באופן ראוי כבר מגיל צעיר, אחרת המחיר שישלם בעתיד יהיה גבוה מאוד. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? מתי להציב גבולות לילדים? האם לוותר לילד קטן? כשהילד יגדל הוא יבין? איך להתמודד עם ילדים עקשנים? למה לא לוותר לילדים? האם ילדים צריכים גבולות? כשהוא יתבגר הוא יהיה מחונך, לוותר לו הוא רק ילד, לוותר לו כי הוא עוד ילד קטן, בעיות בחינוך ילדים, דילמות בגידול ילדים, האם להתעקש או לוותר לו? מריבות עם הילדים, חינוך ילדים בצורה בוגרת, איך לחנך ילדים בצורה נכונה? טיפים לחינוך ילדים, איך לחנך ילד להתנהג בצורה בוגרת? הורים וותרנים, האם לוותר לילדים? מתי לא לוותר לילד? איך להתנהג עם ילד שלא מקשיב? איך ...

ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים למה ילדים זה שמחה? האם ילדים באמת גורמים לאושר אמיתי ולשמחה בחיים? לפי אליעד כהן, למרות שלא כולם חושבים שילדים הם שמחה, ואף שיש כאלו המשכנעים את עצמם בכך משום שכבר יש להם ילדים, ישנם היבטים מהותיים שהופכים את הילדים למקור אמיתי לשמחה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שילדים הם שמחה היא שהילדים מאפשרים להורים לחוות סוג ייחודי ונדיר של אושר, אושר שקשה למצוא בדברים אחרים בחיים. אליעד כהן מסביר שלעומת קניית בית, רכב או אפילו מערכת יחסים זוגית, אשר לרוב מבוססות על תנאים מסוימים והדדיות, האהבה לילדים היא כמעט תמיד אהבה ללא תנאים. כאשר אדם קונה בית, הוא אוהב אותו כל עוד הבית עומד בתנאים מסוימים ... בזוגיות, האהבה נשענת על מערכת יחסים הדדית של לתת ולקבל, ואם משהו משתבש בתנאים האלה, היחסים מסתיימים. לעומת זאת, ילדים הם שלך לתמיד, ולכן האהבה אליהם היא אהבה נקייה וללא תנאים. אליעד כהן מוסיף ומדגיש, כי ההורים מביאים ילד לעולם לא במטרה לקבל משהו ממנו בטווח הקצר, אלא בעיקר מתוך הרצון להעניק לו אהבה, חום ודאגה. ההורה נהנה מהיכולת לתת ולתת בלי תנאים ובלי לחשב אם מקבלים בחזרה מספיק, וזו הסיבה המרכזית לכך שהאושר מילדים הוא גדול ומיוחד. כאשר אדם אוהב ללא תנאים, הוא משתחרר מתחושת הלחץ והסטרס של האהבה שמבוססת על תנאים. באהבה מותנית תמיד יש פחד וסטרס: אוהבים אותי או לא, מקבל מספיק או לא, מנצלים אותי או לא. אבל באהבת ילד, האהבה היא בחינם לחלוטין, נטולת חששות או פחדים, ולכן היא טהורה, כיפית ומאושרת. מה הכיף בלשנוא ומה הכיף בלאהוב? ... אליעד מציין שגם לאהוב בחינם, כלומר, ללא תנאים, זו חוויה מדהימה ונדירה שאנשים רבים לא מכירים ולא חווים. האהבה לילדים היא דוגמה מעולה לאהבה ללא תנאים וללא גבולות, וזה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת. ההורים נותנים הרבה יותר ... נתינה טהורה, ללא חישובים וללא חשבונות, וכשנותנים ככה - זה פשוט כיף. האם יש משהו יותר טוב מאהבת הורים לילדים? אליעד כהן מסביר שקיימת רמה גבוהה יותר, אפילו מעבר לאהבת ההורים לילדים. הרמה הזו מתבטאת ביכולת של האדם לאהוב ללא תנאים לא רק את ילדיו, אלא גם את עצמו ואת המציאות כולה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לאהוב את עצמו ואת כל ... למעשה מגיע לשיא הגבוה ביותר האפשרי של חוויית האהבה. אחרי שהאדם מגיע למצב הזה, הוא יכול לבחור אם להביא ילדים או לא, כי האושר והאהבה שלו אינם תלויים בילדים אלא הם נמצאים בתוכו באופן תמידי ושלם. למה אנשים אוהבים את הילדים שלהם ללא תנאים? אליעד כהן מסביר שהאהבה ללא תנאים לילדים נובעת גם מסיבות פסיכולוגיות ורגשיות עמוקות יותר. בין השאר, ההורים רואים בילדיהם המשכיות של עצמם, ולכן הם אוהבים אותם בצורה בלתי מותנית. בנוסף לכך, התחושה שהילד הוא שלך והיא חלק בלתי נפרד ממך, מאפשרת לך להעניק ללא חשבון וללא תנאים. איך אפשר להגיע לאהבה ללא תנאים בלי ילדים? המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שלמרות שהאהבה לילדים היא מודל טוב לאהבה ללא תנאים, החוכמה האמיתית היא ללמוד להגיע לאהבה ללא תנאים גם בלי ילדים, כלומר, לאהוב את כל האנשים, את עצמך ואת המציאות כולה בלי שום תנאי. כשמגיעים לרמה זו, כל בחירה בחיים - להביא ילדים או לא, לאהוב או לשנוא, היא כבר ממקום של חופש מלא ובחירה מודעת. למה ילדים זה שמחה? האם אהבת הורים היא ללא תנאים? איך לאהוב את עצמי ללא תנאים? האם חייבים להביא ילדים כדי להיות מאושרים? איך להגיע לאהבה ללא תנאים? האם אפשר להיות שמח בלי ילדים? הורים וילדים, אושר בלי ילדים, אהבה בלי ילדים, האם כדאי להביא ילדים? האם צריך להביא ילדים? לחיות בלי ילדים, להרגיש טוב בלי ילדים, להיות מאושר בלי ילדים, ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך ... אם הוא לא רוצה את המוצר, עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר ... חפץ, וגם המוצר פוגע לו ברצון המנוגד שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי ... שצריך להבין, מהם הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בדכ אומר, מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ... תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. ... יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, נמצא זיכרון ילדות שלו, שביקשו ממנו לעשות את אותו הדבר. ובתת המודע של ההורה, כאשר הוא היה ילד, הוא כעס על כך שאמרו לו לעשות את הדבר הזה. וההורה מתמודד בתת המודע שלו, עם זה שבילדותו ביקשו ממנו לעשות כך או אחרת. על ידי זה שהוא אומר לעצמו, שזה היה מוצדק שאמרו לו לעשות כך ... יותר טוב ממה שהאדם מבין את עצמו. והוא יכול לעזור לאדם להבין את עצמו, וגם את סביבתו וכולי כנל. וחינוך ילדים יכול להיות מצב של win win situation - דהיינו, מצב שבו כולם יוצאים מרוצים. רק כאשר יש הבנה, של ...

הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים למה הילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים? הורים רבים מתמודדים עם תופעה שבה הילד מסרב לשוחח איתם. אליעד כהן מסביר שהבעיה אינה בהכרח חוסר רצון כללי לשתף, אלא שהילד פשוט לא רוצה לדבר עם ההורים ספציפית. לדוגמה, כשחבר שואל את הילד איך היה בבית הספר? הוא עונה באופן חופשי, אך כאשר ההורה שואל בדיוק אותה שאלה, הילד אינו מגיב. כלומר, לילד אין קושי בדיבור עצמו אלא בדיבור עם ההורה, כיוון שהוא מרגיש שההורה שופט אותו או מעוניין לשנות אותו. מה גורם לילד להרגיש שההורים מבקרים אותו? אליעד מסביר שההורים לעיתים קרובות מעבירים לילד תחושה של ביקורתיות, גם אם הם לא אומרים זאת במפורש. לדוגמה, כאשר ההורה מנסה לברר את מצב הילד או לעזור לו, הילד שומע בכך ניסיון לתקן אותו. ההורה נתפס על ידי הילד כאילו הוא מנסה לשנות משהו בו, כי הטון, הגישה, וצורת השיחה של ההורה משדרים שהילד בעייתי או צריך טיפול. הילד קולט זאת היטב ולכן נסגר ואינו מעוניין לשתף פעולה. מדוע תחושת הערך העצמי של ההורה משפיעה על הילד? אליעד כהן מבהיר שתפיסת הערך העצמי של ההורה משפיעה מאוד על הקשר עם הילד. כאשר ההורה אינו מרוצה מעצמו, הוא נוטה לראות בילד שלו את הגורם לאי שביעות הרצון העצמית שלו. לדוגמה, אם הילד אינו מצליח בלימודים, ההורה עלול להרגיש כישלון כהורה ואדם. תחושה זו מתורגמת ללחץ וביקורת שהילד חווה, ולכן הוא מתרחק ומעדיף לא לשתף פעולה עם ההורה. איך אהבה עצמית של ההורה מסייעת לילד להיפתח? אליעד מדגיש כי הבסיס לפתיחות של הילד הוא אהבה עצמית ללא תנאי של ההורה כלפי עצמו. כאשר ההורה מקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא, מבלי לתלות את הערך העצמי שלו בהצלחות או בכישלונות של הילד, הוא מצליח לאהוב גם את הילד בצורה מלאה וללא תנאים. כך הילד חש אהוב באמת, ללא תחושת לחץ או צורך להיות בסדר, והוא ירגיש מספיק בטוח כדי לשתף פעולה ולתקשר. מדוע הילד נמנע ממפגש משותף עם ההורה? במקרים רבים הילד ממש לא מעוניין להשתתף בפעילויות משותפות עם ההורה, כמו צפייה בטלוויזיה או משחק כדורגל. אליעד כהן מסביר שהסיבה היא מתח וחשש מביקורת שהילד חווה כשהוא במחיצת ההורה. הילד מזהה שכל מפגש או שיחה הופכים במהרה למקום שבו הוא נתון לשיפוט ולחץ לשינוי. כתוצאה מכך הוא בוחר להתרחק כדי להימנע מהתחושות הקשות הללו. האם טיפול חיצוני יפתור את בעיית חוסר התקשורת? לעיתים הורים מציעים לילד טיפול מקצועי, אבל אליעד מסביר שזה לא תמיד עוזר כאשר הילד מסרב לשתף פעולה. אם הילד מרגיש שהטיפול נועד ... בחינוך הילדים. איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר? אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים? איך לאהוב את הילד ללא תנאים ולהקל על הקשר? איך מזהים שהילד ... בחינוך הילדים. איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים איך לאהוב את הילד ללא תנאים ולהקל על הקשר היו היה הורים ... שלי לא מספיק לומד טוב אז אני אבא לא טוב אם הילד שלי לא לומד טוב אני כישלון, אם הילדה שלי לא ככה וככה אז אני ככה וככה אתה קודם כל לא אוהב את עצמך אחר כך אתה מאשים ...

ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...

התנהגות ילדים, טיפול פסיכולוגי לילדים, פסיכולוג ילדים, בעיית התנהגות אצל ילדים מתבגרים, בעיות רגשיות של ילדים, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של: בעיות התנהגות של ילדים. ויתבאר, ממה נובעות בעיות התנהגות אצל ילדים? וכיצד צריך לטפל בבעיית התנהגות של ילדים? ועוד. וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים. והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן. וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, הטיפול הפסיכולוגי לילדים שהוא נותן לילד, הוא רק סוג של התעללות בילד שלך. כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב ... מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו. אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו ... של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך. והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים קטנים, היא חוסר היכולת שלהם להגיע לאיזון רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי ... ואחרות. וטיפול פסיכולוגי לילדים, ופסיכולוג ילדים טוב, הוא אמור להיות, עבור ההורים של הילד. כי מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים, ומי שרוצה לדעת מהו חינוך ילדים טוב, ואיך לגדל ילדים מאושרים, עליו להכיר את הצרכים הרגשיים ואת הבעיות הרגשיות של הילד שלו. כי בלי להבין ... הרגשיות של הילד, ולא רק עם התסמינים השונים שמתבטאים בצורת בעיות התנהגות. והבנת נפש הילד, היא הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים.

הדרכת הורים, מניעת מריבות עם הילדים, איך לראות את הנולד בחינוך ילדים? איך לא להיכנס לדרך ללא מוצא בחינוך ילדים? איך לגדל ילדים בחוכמה? איך לחסוך מריבות עם הילדים? איך למנוע מריבות עם ילדים? כמה לפנק ילדים? יעוץ להורים, ילד תלותי איך לראות מראש את התוצאות בחינוך ילדים? אליעד כהן מסביר שכשנכנסים לתהליך מסוים בחינוך הילדים, חשוב לחשוב על היציאה ממנו מראש. הוא נותן דוגמה של אדם שנוסע בכביש ורואה שלט דרך ללא מוצא. אותו ... היציאה מהמצב שבו אתה נמצא, כדי להימנע ממצבים לא נעימים או קונפליקטים גדולים. למה חשוב לחשוב על העתיד כשמחנכים ילדים? אליעד כהן מסביר שהמשמעות של חכם רואה את הנולד בחינוך ילדים, היא שכאשר מחנכים ילד להרגל מסוים, חייבים לשאול מראש האם מדובר בהרגל שהוא יוכל להמשיך אותו לאורך כל חייו, או שזהו הרגל שייאלץ לשנות בהמשך. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו הורים מחנכים ילד לסדר את החדר שלו. הרגל כזה הוא הרגל טוב, כי אין סיבה שבעתיד מישהו יגיד לו להפסיק לסדר את החדר. מצד שני, אם ההורים מחנכים את הילד לא לסדר את החדר כי ההורים או עוזרת הבית עושים זאת עבורו, הם מלמדים אותו הרגל שלא יכול להימשך לעולם. כשיגדל ויצטרך לסדר את חדרו בעצמו, הוא עלול להתנגד לכך ולהיכנס איתם לעימותים. מה הסכנה בפינוק יתר של ילדים? אליעד כהן מדגיש שפינוק יתר או נתינת יתר לילדים עלולה להוביל להרגלים רעים ולקושי משמעותי לשנותם בעתיד. לדוגמה, אם הילד מתרגל לכך שההורים נותנים לו יותר ממה שהוא נותן להם בחזרה, או שהוא מקבל שירותים כמו ניקיון וסידור ללא מאמץ מצידו, הדבר יוביל לכך שהוא יהפוך לתלותי, עצלן או אף לנצלן. הילד יתרגל לקבל בלי לתת, וכשיגדל הוא יתקשה מאוד לשנות את ההרגל הזה. כאשר יצטרכו לחנך אותו אחרת, ההורים יצטרכו להתמודד עם מריבות רבות וקשות, משום שילד שהתרגל לקבל ללא תנאי יתקשה לשנות זאת מרצונו. למה קשה לשנות הרגלים רעים שהילדים רכשו? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לקושי בשינוי הרגלים רעים אצל ילדים היא שההורים לא תכננו מראש כיצד יעשו את השינוי הזה בעתיד. הוא מדמה זאת לאדם שמתמכר למשהו, כמו עישון ... משהו שהפך להרגל ממכר, ולכן יש לחשוב על כך מראש ולתכנן איך אפשר להיגמל או להפסיק בעתיד. כך גם בחינוך ילדים - ההורים חייבים לשאול את עצמם מראש כיצד בדיוק יצליחו לשנות את ההרגל שהילד התרגל אליו, וכמה מריבות או בעיות הם יצטרכו לעבור בדרך. אליעד מזהיר שאם לא חושבים על כך מראש, נכנסים לתוך בור שקשה מאוד לצאת ממנו. איך מתמודדים עם שינוי הרגלים אצל ילדים? אליעד כהן ממליץ להורים שבכל פעם שהם מחנכים את ילדיהם להרגל כלשהו, שיחשבו מראש כיצד בדיוק ישנו אותו בעתיד, במקרה שיצטרכו לשנותו. לדוגמה, אם ההורה מחליט לפנק את הילד, הוא צריך לתכנן מראש כיצד יוכל להפסיק את הפינוק כשהילד יגדל. אליעד מדגיש שחשוב לדעת מראש שתהליך השינוי ילווה בקשיים, ושהילדים לא ישתנו מעצמם בקלות. הוא מוסיף שילדים לא יקומו יום אחד ויחליטו מיוזמתם להשקיע או להתאמץ, ולכן חשוב שההורים יהיו מודעים מראש לדרך שבה הם יוכלו לבצע את השינוי הדרוש. איך להימנע מתלות רגשית והתמכרויות אצל ילדים? אליעד כהן מדגיש שכדי למנוע תלות רגשית או התמכרויות אצל ילדים, חשוב לא להרגיל אותם מראש למצבים שמהם יצטרכו להיגמל בעתיד. הרגלים כאלה, כמו סיפוק מופרז של צרכים ללא מאמץ מצד הילד, יכולים להוביל למצב שבו הילד מפתח תלות חזקה בהורים, ובהמשך הוא יתקשה מאוד לשנות זאת. לכן הוא מציע להורים לחשוב על העתיד כבר בתחילת הדרך, לתכנן כיצד להתמודד עם כל הרגל שהם מקנים לילדיהם, ולוודא שההרגלים שהם מלמדים הם כאלה שהילד יוכל לשמור עליהם לטווח ארוך בלי צורך בגמילה או שינוי דרמטי בעתיד. איך למנוע מריבות עם ילדים? כמה לפנק את הילדים? איך לגדל ילד עצמאי? איך לא להרגיל ילד להרגלים רעים? איך למנוע תלות רגשית אצל ילדים? האם ילדים משתנים כשהם מתבגרים? איך לחנך ילדים להרגלים טובים? איך לא לגדל ילד עצלן? איך לא לגדל ילד תלותי? איך לא לגדל ילד חרדתי? איך לא ...

חינוך ילדים, לשכנע ילדים, NLP לילדים, הרזיה אצל ילדים, דיאטה אצל ילדים, אכילת יתר אצל ילדים, לשכנע ילד לעשות דיאטה, לשכנע ילד לעשות ספורט, לשכנע ילד לאכול פחות, ספורט אצל ילדים איך אפשר לשכנע ילד לעשות דיאטה ולרדת במשקל? כדי לשכנע ילד לעשות דיאטה, לאכול פחות ולעסוק בפעילות גופנית, יש צורך בשינוי התפיסה ובהבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה של הילד. אליעד כהן מסביר שילדים הם כמו בני אדם קטנים וכל מה שחל על אדם מבוגר חל גם על הילד. הדגש הוא על יצירת דימוי עצמי חיובי, וזו נקודה מהותית מאוד. ילד נולד ללא דימוי עצמי, הוא רוכש את הדימוי שלו מתוך הסביבה ומה שנאמר לו. אם נאמר לילד שהוא שמן, זוהי כבר קביעה שיפוטית. במקום זאת, חשוב ללמד את הילד שהערך שלו לא תלוי במה שאחרים חושבים עליו, אלא במה שהוא עצמו חושב ומרגיש. למה חשוב לא לשים דגש על המקום הראשון בתחרות? אחת הדוגמאות החשובות שאליעד נותן היא ההתייחסות לתחרות בבית הספר או בספורט. אם מלמדים ילד שחשוב להיות תמיד במקום הראשון, אנחנו בעצם משדרים לו מסר מוטעה: אם תהיה ראשון תהיה מאושר, ואם לא - אתה לא שווה. במקום זה, חשוב להסביר לילד שהמיקום לא משנה, או אפילו להפוך את המסר ולומר שטוב להיות אחרון. כך הילד לא יקשר את ההצלחה ואת האושר למקום מסוים, ויפתח דימוי עצמי בריא שאינו תלוי בהישגים חיצוניים. איך יוצרים לילד אסוציאציה חיובית לגבי מאמץ? אליעד מציין בעיה נוספת שנוצרת כאשר ילד לא רוצה לעשות ספורט כי קשה לו להתאמץ. למה זה קורה? כי ההורים משדרים לו באופן לא מודע שמאמץ זה דבר רע. למשל, כשהורה אומר לילד אל תתאמץ, אני אעשה את זה בשבילך, הילד לומד שמאמץ הוא שלילי. הפתרון הוא להכניס לבית את המסר ההפוך, כמו איזה כיף להתאמץ ולהצליח!, הצלחת כי התאמצת!, וכך לגרום לילד לא לפחד ממאמץ. באופן זה, הילד ילמד להתאמץ וירגיש סיפוק כאשר הוא מצליח לאחר מאמץ. איך גורמים לילד לרצות לאכול פחות ולהיות בריא יותר? כשמנסים לגרום לילד לרצות לאכול פחות, הדרך היעילה ביותר היא לדבר איתו בשפה ובמושגים שהוא מבין. למשל, אם הילד מתלונן על כאבי בטן, חשוב להסביר לו שזה יכול להיות קשור לאכילת יתר או לתזונה לא בריאה. יש לחבר את הדברים שהילד חווה, כמו מחלות או עייפות, ישירות לתזונה שלו, כדי שיבין את החשיבות של אוכל בריא. לדוגמה, אפשר לומר לו שמי שאוכל בריא חולה פחות בחורף. אלו מסרים מוחשיים שמתחברים לחוויות של הילד, וכך ניתן להשפיע עליו בקלות. מה עושים אם הילד אוכל מתוך שעמום או לחץ נפשי? אחד הדברים הקריטיים הוא להבין למה הילד אוכל. אליעד מסביר שפעמים רבות ילדים אוכלים לא מתוך רעב אמיתי, אלא מתוך שעמום או מתוך לחץ נפשי. לכן יש צורך לבדוק מה באמת מציק לילד - אולי הוא מרגיש מדוכא או משועמם. אפשר להציע לו תעסוקה חלופית, כמו פעילות יצירתית, שתספק לו תחושת סיפוק והצלחה, וכך תפחית את הצורך שלו באכילה כפייתית. כיצד מייצרים מוטיבציה לילד בעזרת הדברים שהוא אוהב? אליעד מדגיש את החשיבות של שימוש בדברים שהילד אוהב כדי לייצר מוטיבציה. אם הילד אוהב כסף או נתינה לאחרים, אפשר לשכנע אותו שכאשר הוא ירגיש טוב יותר, ירזה או יהיה בריא יותר, הוא ... הוא עוסק במכירות, אפשר להסביר לו שאנשים יעדיפו לקנות ממנו אם הוא ייראה בריא יותר. אלו מסרים שיכולים לגעת בילד בצורה עמוקה ולעורר בו מוטיבציה לשינוי. איך עוזרים לילד להתמודד עם פחדים או בעיות חברתיות? חלק מהסיבה שילדים אוכלים ... אצל ילדים? NLP לילדים לשיפור דימוי עצמי איך לעודד ילד לאכול פחות? מה גורם לאכילה רגשית אצל ילדים? איך לחנך ילדים לתזונה בריאה?