חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר ... הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות שחוזרות על עצמן. לדבריו, כאשר ילד מתרגל מספיק פעמים לבדוק את התפיסות שלו על המציאות, לשאול שאלות כמו האם זה מחויב או אפשרי? או האם באמת יש קשר הכרחי בין הסיבה לתוצאה?, התרגול הזה הופך להרגל. כתוצאה מכך, הילד גדל עם חשיבה עצמאית, בוגרת וביקורתית, ומפתח את היכולת להבין את המציאות בצורה נקייה ומדויקת. בכך, הגישה שאליעד מציע לחינוך ילדים מאפשרת להורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה מעמיקה ונכונה, גם מבלי להפוך את התהליך למסובך או לא מובן לילד. איך לחנך ילדים לחשוב נכון? הבדל בין עובדה לפירוש בחינוך ילדים הדרכת הורים לחשיבה ביקורתית איך להרגיל ילדים לחשיבה עצמאית? איך ללמד ילדים להטיל ספק? חינוך ילדים בדרך אליעד כהן איך לגדל ילדים חכמים ובוגרים?

מבוא לניתוח סיבתיות, למה לנתח סיבתיות? לחנך ילדים לסיבתיות, לחנך ילדים לסיבה ותוצאה, איך להבין סיבה ותוצאה? הבנת סיבתיות, עקרון הסיבתיות, קשר סיבתי, לכל תוצאה יש סיבה, לכל מעשה יש ... את הגורמים, הוא יכול לפעול בצורה מושכלת ומדויקת יותר ולהגדיל את סיכוייו להצליח לשמור על בריאותו. למה חשוב ללמד ילדים את עקרון הסיבה והתוצאה? ילדים קטנים לא תמיד מבינים את הקשר בין מעשים לתוצאות. למשל, ילד קטן עשוי לגעת באש ולא להבין שהכאב נובע מהנגיעה באש עצמה. אליעד מסביר שיש צורך ללמד את הילד את הקשר הזה על ידי המחשה ברורה. לדוגמה, כשהילד נוגע באש וכואב לו, חשוב להסביר לו שהכאב נגרם בדיוק בגלל הנגיעה באש. בנוסף, ההסברים צריכים להיות נכונים ומדויקים. לדוגמה, אם מסבירים לילד שאם יקרא תהילים כשהוא חולה אז הוא יתרפא, ולא מספרים לו שגם הרופא טיפל בו, הילד גדל עם תפיסה לא נכונה של סיבה ותוצאה. ההשלכות של תפיסה שגויה כזאת הן שהאדם יכול לפעול בעתיד מתוך אמונה כוזבת ולקבל החלטות שגויות. למה ילדים מתקשים להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה? ילדים אינם תופסים את העולם בצורה סיבתית, אלא חושבים שהם יכולים לעשות כל פעולה בלי קשר למה שיקרה לאחר מכן. הם לא מבינים שאם ישברו צעצוע, לא יוכלו לשחק בו יותר. ההבנה הזו מתפתחת אצל הילד בהדרגה דרך חינוך והמחשה. לכן, חשוב להסביר לילד באופן ברור ומדויק את תוצאות מעשיו. אם לא מסבירים לו את הקשרים הללו כראוי, הילד גדל עם הנחות שגויות לגבי איך העולם מתנהל. כיצד תפיסת סיבתיות מוטעית משפיעה על החיים? אליעד מדגיש את החשיבות ... עקרון הסיבתיות הוא אחד הכלים החשובים ביותר להבנת המציאות ולשיפור החיים בכל ההיבטים. מהו עקרון הסיבתיות? למה חשוב ללמד ילדים סיבה ותוצאה? איך לנתח קשר סיבתי נכון? האם כל תוצאה מחייבת סיבה אחת בלבד? איך הבנת סיבתיות משפיעה על ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ההורה צריך לייצר לו תחושה של אי - נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר לו תחושה שלילית במקור, וזה בלתי נמנע. הוא מסביר שאם הילד אומר להורה תודה שהצלת אותי, זה לא אומר שההורה לא יצר רע. ההורה כן יצר רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי ... אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו ... אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה?

אוטיזם, ילד אוטיסט סובל יותר, איך לנתח שאלה? האם מישהו סובל יותר ממישהו אחר? חשיבה מופשטת, איך לחנך ילד אוטיסט? סבל של בעלי חיים, צמחונות, אכילת בשר, האנשה, איך לדעת כמה מישהו סובל? עוצמות של סבל האם ילד אוטיסט באמת סובל יותר מילד רגיל? אליעד כהן דן בשאלה אם ילד אוטיסט סובל יותר מילדים אחרים או מאנשים אחרים באופן כללי. הוא מתחיל את הדיון בטענה שהעלתה אמא לילד אוטיסט, שטענה שהבן שלה סובל יותר מאחותו שאינה אוטיסטית. אליעד מסביר כיצד צריך לנתח את הטענה הזו: במקום להסתכל על המקרה הספציפי של ילד אוטיסט, יש להפוך את השאלה לשאלה כללית יותר - האם יש מישהו שסובל יותר ממישהו אחר? אליעד מסביר, שהשאלה ... שלא השקיע בכך מאמץ דומה. הסיבה היא שהציפיות שלו היו גבוהות בהרבה, ולכן האכזבה גדולה יותר. הדבר רלוונטי במיוחד לילדים אוטיסטים. ילד אוטיסט עשוי להיראות כאילו הוא סובל מאוד, למשל אם אינו מצליח לשחק עם חברים. אמו מסתכלת עליו וחושבת שלו הייתה במקומו, הייתה סובלת מאוד, ולכן מסיקה שגם הוא סובל מאוד. אבל אליעד מסביר שההנחה הזו מוטעית, כי לילד האוטיסט אין בהכרח את אותה מערכת ציפיות ורצונות. לעיתים קרובות, הילד האוטיסט אינו מבין או אינו מתייחס למשמעות העמוקה שהאם מייחסת לחוסר יכולתו לשחק עם אחרים, ולכן הסבל שלו יכול ... מהעגל שלה גורמת לה לסבל רב. הצמחונים עושים האנשה ואומרים: תחשוב מה היה קורה אם היו לוקחים לך את הילד שלך, היית סובל מאוד, ולכן גם הפרה סובלת. אבל אליעד מדגיש שזו טעות, מכיוון שהסבל תלוי במשמעויות ובמחשבות שהאדם ... אינה חושבת על העתיד כמו האדם, ולכן אינה יכולה לחוות את אותו עומק סבל כמו אדם שמודע למשמעות ההפרדה מילדו לאורך זמן. לדוגמה, בן אדם שחווה השפלה או פגיעה יכול לזכור זאת למשך שנים, והסבל מצטבר ומשמעותו גדלה עם ... זוכרים או מתכננים רחוק, ולכן אינם חווים סבל ממושך ועוצמתי באותה מידה. מכאן, שהאנשה של סבל בעלי חיים או ילדים אוטיסטים היא טעות לוגית. האם ילד אוטיסט באמת חווה סבל יותר גדול בגלל מוגבלותו? אליעד מסביר כי הורים לילדים אוטיסטים לעיתים מפרשים את התנהגות ילדיהם בצורה מוגזמת. לדוגמה, ילד אוטיסט שקיבל מכה וצורח, נתפס על ידי ההורה כאילו חווה כאב אדיר, אף על פי שהצרחה לא בהכרח מעידה ... עוצמת סבלו. ההורה משווה לעצמו, חושב שאם הוא היה צורח כך, הסבל שלו היה עצום, ומכאן הוא מסיק שגם הילד סובל כך. כתוצאה מכך, ההורה מתייחס לילד באופן היסטרי, מה שגורם לילד להבין את האירוע כחמור יותר, ומגביר את הסבל שלו. הדרך הנכונה לדעת אליעד היא להתעלם באופן מוחלט מהצרחות של הילד ולהתייחס אליהן באדישות, מתוך מחשבה שהילד רק מבטא עצמו, כאילו עושה מדיטציית ויפאסנה. דווקא ההתעלמות תרגיע את הילד ותגרום לו להסתגל טוב יותר למציאות. מדוע היעדר זיכרון והיעדר תכנון עתידי מפחיתים סבל? אליעד מסביר שהיעדר זיכרון לטווח ... זיכרונות מהעבר חווה סבל מתמשך, כי כל אירוע נוסף הופך לקשה יותר בשל צבירת המשמעויות מהאירועים הקודמים. לעומת זאת, לילד אוטיסט, או לחיה, אין את הזיכרון הארוך ואין את יכולת ההשלכה מהעבר אל העתיד. הם אינם מסוגלים לחשב משמעויות ... לדוגמה, אם מישהו יצחק על אדם ויכנה אותו קוף, האדם מיד ייעלב, כי הוא זוכר שיש משמעות שלילית לכך. ילד אוטיסט לא ייעלב כלל, מכיוון שאין לו את ההקשר של עלבון, ואין לו את היכולת להבין את ההשלכה המורכבת ... תוצר של הפרש בין הרצוי למצוי, של מחשבות, ציפיות וזיכרונות. לכן, כאשר אנו מנסים להבין סבל של אדם או ילד אוטיסט, אנו חייבים להתייחס למערכת התפיסתית שלו, ולא להניח שהוא חווה את הדברים בדיוק כמונו. האם ילד אוטיסט סובל יותר? האם יש רמות שונות של סבל? מה הקשר בין רצוי למצוי לסבל? מהי האנשה וכיצד היא משפיעה על הבנת הסבל? האם בעלי חיים סובלים כמו בני אדם? איך להתייחס לילד אוטיסט שצועק? למה זיכרון משפיע על עוצמת הסבל?

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ההורה יכול לעצור אותו בצורה ברורה וישירה, או להסביר לו את הסכנות ... או כך, הוא מחויב להפעיל מידה מסוימת של כוח, או במילים אחרות - להכניס מידה מסוימת של סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ... להרגיש רע כלשהו בכך שימנע מעצמו את הסיגריות, הוא לעולם לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ולשעשע בהם בכל פעם. כלומר, רבי נחמן מסביר שכדי לגדל ילדים בצורה נכונה, יש לשמור על מרחק מסוים מהילד. להיות צמוד מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם אתגרים, ובכך למעשה מונע מהם להתפתח ולגדול. אליעד כהן מדגים את העניין בדוגמאות מעשיות: אם ילד קטן רב על נדנדה או מתנהג באלימות, רוב האנשים יגידו הוא קטן, לא נורא, הוא ילמד אחר כך. אבל לפי אליעד, זו טעות. כאשר הילד קטן, זו בדיוק ההזדמנות ללמד אותו להתנהג בצורה נכונה, כי אם תחכה שיהיה גדול יותר, יהיה הרבה יותר קשה לתקן ... מתבגר, אם הוא כבר גדל עקום, יהיה קשה מאוד לתקן אותו. למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה לילד שלי רע עכשיו, אם ממילא בעתיד הוא יסבול? אליעד מציין שזו טעות, מכיוון שאם לא תחנך את הילד עכשיו, הוא בהכרח יסבול הרבה יותר בעתיד. האם להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד כהן מסביר שטרנד נפוץ היום הוא להאשים את ההורים בכל הבעיות שיש לאדם בבגרותו. אנשים אומרים לעצמם: ... של דבר, כל אדם אחראי על חייו, ללא קשר למה שההורים עשו לו. הוא נותן דוגמה של אדם שמספר שבילדותו אביו הכריח אותו לחבוש קסדה כשהוא רוכב על אופניים. יום אחד הוא החליט למרוד באביו ולא חבש קסדה, נפגע קשה ונאלץ לאשפוז ארוך. אותו אדם סיפר את הסיפור בטענה של ראו איזה ילדות קשה הייתה לי. אבל אליעד רואה את הסיפור הזה אחרת: המציאות עצמה לימדה את אותו ילד לקח, כך שאם ההורים לא יחנכו את הילד שלהם, המציאות כבר תחנך אותו בדרכים אחרות, כואבות אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ילד לגן - אף שהילד סובל מכך - נחשב דבר לגיטימי. אבל כשילד סובל מאלימות בבית זה לא לגיטימי. לפי אליעד, מבחינת המציאות עצמה אין הבדל: הילד סובל בכל מקרה. אנשים מגדירים מהו סבל מקובל לפי הנורמות החברתיות ולא לפי ההיגיון האמיתי של המציאות. אליעד כהן ... לקחת שליטה על חייו, בלי להאשים את ההורים או את הסביבה. גם אם הסבל בא מההורים או מהסביבה, מבחינת הילד המתבגר, עליו ללמוד להתמודד עם המציאות ולחנך את עצמו. איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? האם מותר לחנך ילדים מתוך כפייה? איך להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים? מהי תסמונת הילד המוכה? האם להאשים את ההורים בבעיות שלי? מה זה הילד הפנימי?

חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, אם ילד אלים וניתן לו חום ואהבה, הוא עשוי דווקא להחמיר בהתנהגות האלימה שלו, ואם ננסה להבין אותו נפשית, ייתכן שנגלה ... אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני האישיות הייחודיים שלו. הוא נותן דוגמה של אריה שמעביר את הגורים שלו בפה ממקום למקום ... אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי ... כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. ... לא מסוגלים לפתור את בעיותיהם האישיות. הוא מציין שייעוץ חיצוני לעיתים קרובות איננו יעיל משום שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל ... עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו סיכוי לעזור לילד שלו להשתפר. אליעד מדגיש שהקושי של הילד להשתנות הוא בדיוק כמו הקושי של ההורה להשתנות. אם ההורה רוצה שהילד יפסיק להיות אלים, ההורה חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד להתמודד בכוחות עצמו. הוא מציג גם דוגמה של אדם רעב - אפשר לתת לו דגים או ללמד אותו ... בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, הילד עשוי להצליח, אך גם לקבל על עצמו את התסביכים והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים

אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא תוכל לשאת את הכאב הנפשי שיתלווה לכך. האישה הזו היא דוגמה ... הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה ... הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית מאותם רגעים. התשובות עשויות להיות: הילד נותן לה תחושת משמעות בחיים. הוא גורם לה להרגיש שייכת. הוא יוצר אצלה תחושת משפחתיות. הוא מספק לה תחושת ... הוא מאפשר לה להרגיש כאמא טובה. לאחר זיהוי הצרכים הללו, עליה למצוא דרך להרגיש את התחושות האלו גם ללא ילד. למשל, אם היא מפחדת להזדקן לבד, עליה לפתור את הפחד ישירות ולא באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. מדוע לא מספיק לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת ... לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד - התלות הרגשית בדבר. אם האדם יכול להרגיש טוב גם ללא ... ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ומאושר בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים ממקום נקי מפחד. אם יגיע למצב שבו הוא משיג את כל הטוב שהוא מדמיין שהילדים יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - ... להיוולד מלכתחילה. הם אינם מסוגלים לדמיין את עצמם מסתדרים עם האתגרים והכאב שהחיים מציבים, ובמיוחד לא עם הקושי שבהבאת ילדים לעולם. איך להגיע לבחירה חופשית אמיתית לגבי ילדים? האדם האידיאלי, לפי אליעד, הוא מי שיכול להביא ילדים וגם לא להביא ילדים, ומרגיש טוב בשני המצבים. רק אז, אחרי שהוא מסוגל להרגיש מסופק גם בלי ילד, הוא באמת בוחר אם להביא ילדים או לא, ממקום של חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. ... אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות בצורה רציונלית? איך להתמודד עם חרדת נטישה? התמודדות עם הפחד מהבאת ילדים לעולם הייתה אישה שיכלה להביא ילדים, וכיוון שהיא יכלה להביא ילדים, היא רצתה להביא ילדים. מנגד, הייתה גם אישה אחרת שרצתה להביא ילדים, אך לא יכלה להביא ילדים. עם זאת, מרבית הנשים בעולם חושבות שאם הן מסוגלות להביא ילדים, עליהן להביא ילדים - בדומה לאופן שבו אנשים גבוהים מצופים להיות שחקני כדורסל, או אנשים בעלי מראה חיצוני נאה ...

אובססיה בזוגיות, למה הוא לא רוצה אותי? למה היא לא רוצה אותי? רכושנות בזוגיות, רוצה חתונה וילדים, פחד ממחויבות, גבר שלא רוצה מחויבות, אישה שלא רוצה מחויבות, פחד מחתונה, חוסר הצלחה בזוגיות, רצון מודחק, להרגיש טוב ... מחויבות, והכל היה בסדר. אבל לאחר שהתחילו לצאת יחד והיא התחילה להתאהב בו, היא התחילה לרצות יותר - חתונה, ילדים, מחויבות ברורה - ובעצם ניסתה לשים עליו אזיקים. ברגע שהיא שידרה לו מחויבות מוחלטת, הוא נבהל והתחיל להתרחק ולברוח. ... לפעמים תחושת הטוב שהאישה חווה כשהיא לבד אינה אמיתית, אלא נובעת מהדחקה של רצונות שיש לה, כמו למשל משפחה וילדים. כשהיא לבד, היא מדחיקה את הרצונות הללו כי היא חושבת שהם לא ניתנים להגשמה. בגלל ההדחקה הזאת, היא מרגישה ... אז התשובה היא כזאת בן אדם אוהב את מה שעושה לו טוב, עכשיו לצורך העניין היא נגיד רוצה משפחה וילדים נגיד שהיא רוצה משפחה וילדים ועכשיו ככה בן אדם ברגע שיש רצון שהוא חושב שהוא לא יכול להשיג אותו הוא מתחיל להרגיש רע ואז הרבה פעמים הוא מדחיק את הרצון ועכשיו מה שקורה זה כזה דבר היא נגיד רוצה משפחה וילדים ואז היא נמצאת לבד, עכשיו בא נדבר על המצב שהיא לבד כשהיא לבד היא אומרת לעצמה וואלה אני אף פעם לא אשיג משפחה וילדים ואז מה שקורה זה שהיא פשוט מדחיקה את הרצון הזה היא לא חושבת עליו היא לא מתעסקת איתו והסיבה שטוב לה כשהיא לבד זה לא בגלל שהיא לא רוצה משפחה וילדים אלא בגלל שהיא לא חושבת שהיא תשיג וילדים אז היא מדחיקה את הרצון למשפחה וילדים. ואז היא מדחיקה את הרצון למשפחה וילדים ואז רוצים להכיר אותה כי היא בחורה נחמדה היא כאילו לא מבטאת את זה שהיא רוצה משפחה וילדים כי היא לא מזדהה עם הרצון הזה כי היא חושבת שאין אפשרות להשיג אותו ואז מאוד כייף להיות איתה ... עדיין לא בטוחה אם הוא מתאים לה או לא אז היא עדיין לא מזדהה עם הרצון שהיא רוצה משפחה וילדים כי היא עדיין ב - state of mind שאומר אני לא יכולה להשיג משפחה וילדים אבל בשנייה שהיא חושבת שהיא אומרת הנה זה אני יכולה לעשות איתו משפחה וילדים אוטומטית הרצון שלה שהיה מודחק קודם שהיא רוצה משפחה וילדים קופץ ועכשיו היא מבטאת את הצורך שלה שהיא רוצה משפחה וילדים עליו ואז הסטרס שלה שהיא רוצה משפחה וילדים מי אמור לתת לה את זה הוא וזה שהיא עצבנית על זה שאין לה משפחה וילדים לאיפה זה הולך אליו וזה שהיא כועסת על זה שהיא מתבגרת ואין לה ילדים ולכולם יש ולה אין וכולם בזוגיות והיא לא וכל הסיפורים האלה איפה כל הסטרס הזה עכשיו הולך לכיוון שלו ... אבל גם קודם היא הרגישה טוב לבד. אבל קודם היא הרגישה טוב לבד כי הדחיקה את הרצון שלה למשפחה וילדים כי היא חשבה שזה לא אפשרי היא צריכה להציף אצל עצמה את הרצון שלה למשפחה וילדים או את מה שהדבר האחר שמייצג אצלה זוגיות אהבה נאהבת נחשקת מה שזה לא יהיה צריך להציף את זה ...

אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...

יעוץ למורים, ילד עם קשיי למידה, הדרכת הורים, איך לגרום לילד ללמוד? ילד שלא רוצה ללמוד, טיפול בילד עם בעיות קשב וריכוז, הדרכת מורים לילדים אוטיסטים, הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה, ילד עם קושי רגשי ללמוד מהם הגורמים המשפיעים על למידת ילדים עם קשיים רגשיים וקשיי למידה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק במגוון רחב של קשיים איתם מתמודדים ילדים עם בעיות למידה. הוא מתחיל בסיפור של מורה או מדריכה שמנסה לעזור לילד ללמוד קרוא וכתוב. המורה פונה בשאלה מה היא צריכה לעשות כדי לשפר את תהליך הלמידה, וכיצד להבין את הקושי של הילד. אליעד מציין שמורה לא צריכה להניח את הסיבות לקשיים אלא קודם כל להבין מהו הקושי האמיתי. איך לזהות את הקושי האמיתי של הילד? אליעד מסביר שחשוב להבין את ההבדל בין כל ילד וילד ולקבל תשובות על השאלה כיצד הילד הזה שונה מילדים אחרים. במקום לשאול את הילד ישירות מדוע הוא לא מצליח לקרוא, יש להתחיל להבין מהו הקושי העמוק של הילד, למשל האם הוא חווה קשיים רגשיים, קשיים חברתיים או אובייקטיביים אחרים. אליעד ממליץ להבין את הגורמים האישיים שמובילים לקשיים. כל ילד עשוי לחוות את הקשיים בדרכים שונות, וחשוב לדעת לזהות את הגורמים המהותיים ולא להסתפק בהסברים שטחיים. האם שיטות למידה אחידות מתאימות לכל הילדים? לפי אליעד, כל ילד יש לו את השיגונות והקשיים האישיים שלו. לכן, אם שיטה אחת לא עובדת עם ילד מסוים, ייתכן שהיא פשוט לא מתאימה לו. הוא מדבר על כך שכל ילד עשוי להגיב אחרת לאותה שיטה, ולכן חייבים לבדוק את ההתאמה בין הילד לבין השיטה ולמצוא דרכים שונות ללמד אותו. מהו קשר רגשי ולמה הוא חשוב? אליעד מציין שלילד עם קשיים רגשיים או קוגניטיביים קשה יותר ללמוד אם אין קשר רגשי חזק עם המורה או המדריך. יש צורך במערכת יחסים שתאפשר לילד להרגיש בטוח ולהתמסר לתהליך הלמידה. לעיתים, הציפיות הרגשיות של המורה כלפי הילד יכולות להשפיע על הצלחת הלמידה. קשר רגשי חיובי הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר להצלחה. האם כל ילד באמת לא רוצה ללמוד? אחת השאלות הגדולות אליעד שואל היא האם ילד שלא רוצה ללמוד, אכן לא רוצה ללמוד, או שמא יש משהו חוסם אותו מלהתעניין בלמידה. הוא מדבר על כך שלפעמים התסכול והכישלונות הקודמים יכולים להוביל לילד לחשוב שהוא לא יכול ללמוד, ואולי זו הסיבה שהוא לא מעוניין להשתתף בלמידה. אליעד טוען שצריך לחשוב גם על האופן שבו מציגים לילד את הלמידה, ולא להניח שהוא לא רוצה. מהי החשיבה הנכונה להצלחה בלמידה? בסוף, אליעד מציין שמי שמניח שכל ילד יכול ללמוד אם הוא רוצה ללמוד - טועה. לפעמים, ילדים נדרשים להתגבר על חלקים בתוכם שמונעים מהם ללמוד. הם יכולים להתפתח, גם אם זה לא מה שהם רוצים ללמוד. ... בדימוי של אימון בחדר כושר: התוצאה לא תלויה בהנאה ממה שעושים, אלא בפעולה עצמה, גם אם היא קשה. אם הילד מבצע את הפעולות הדרושות, הוא יוכל ללמוד ולהתפתח. האם יש מקום לעקוב אחרי שיטות למידה שונות? אליעד מסביר כי יש מקום להתאים את השיטות למידה לפי הילד. לא תמיד יש שיטה אחת שמתאימה לכל הילדים, וצריך להיות יצירתיים ולמצוא את הדרך שתעבוד עם כל ילד בנפרד. במקרה של ילד שמפגין התנגדות ללמידה, הוא ממליץ למצוא שיטה שתהיה בו שימושית, כמו למשל משחקים או דרכים שיגרמו לו להתנסות במיומנויות ... טוען שחשוב מאוד לדעת לפתח חוסן פנימי כדי להתמודד עם האתגרים ולהגיע לתוצאות חיוביות. קשיים רגשיים בלמידה כיצד לגרום לילד ללמוד? לימוד ילדים עם קשיי למידה הדרכת מורים לילדים עם בעיות למידה קשר רגשי בהוראה הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה שיטות למידה לילדים עם בעיות קשב וריכוז