... הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים למה הילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים? הורים רבים מתמודדים עם תופעה שבה הילד מסרב לשוחח איתם. אליעד כהן מסביר שהבעיה אינה בהכרח חוסר רצון כללי לשתף, אלא שהילד פשוט לא רוצה לדבר עם ההורים ספציפית. לדוגמה, כשחבר שואל את הילד איך היה בבית הספר? הוא עונה באופן חופשי, אך כאשר ההורה שואל בדיוק אותה שאלה, הילד אינו מגיב. כלומר, לילד אין קושי בדיבור עצמו אלא בדיבור עם ההורה, כיוון שהוא מרגיש שההורה שופט אותו או מעוניין לשנות אותו. מה גורם לילד להרגיש שההורים מבקרים אותו? אליעד מסביר שההורים לעיתים קרובות מעבירים לילד תחושה של ביקורתיות, גם אם הם לא אומרים זאת במפורש. לדוגמה, כאשר ההורה מנסה לברר את מצב הילד או לעזור לו, הילד שומע בכך ניסיון לתקן אותו. ההורה נתפס על ידי הילד כאילו הוא מנסה לשנות משהו בו, כי הטון, הגישה, וצורת השיחה של ההורה משדרים שהילד בעייתי או צריך טיפול. הילד קולט זאת היטב ולכן נסגר ואינו מעוניין לשתף פעולה. מדוע תחושת הערך העצמי של ההורה משפיעה על הילד? אליעד כהן מבהיר שתפיסת הערך העצמי של ההורה משפיעה מאוד על הקשר עם הילד. כאשר ההורה אינו מרוצה מעצמו, הוא נוטה לראות בילד שלו את הגורם לאי שביעות הרצון העצמית שלו. לדוגמה, אם הילד אינו מצליח בלימודים, ההורה עלול להרגיש כישלון כהורה ואדם. תחושה זו מתורגמת ללחץ וביקורת שהילד חווה, ולכן הוא מתרחק ומעדיף לא לשתף פעולה עם ההורה. איך אהבה עצמית של ההורה מסייעת לילד להיפתח? אליעד מדגיש כי הבסיס לפתיחות של הילד הוא אהבה עצמית ללא תנאי של ההורה כלפי עצמו. כאשר ההורה מקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא, מבלי לתלות את הערך העצמי שלו בהצלחות או בכישלונות של ה

... שעמום ואתגרים, התמודדות עם קשיים, למה משעמם לי? איך נוצר שעמום? איך להתמודד עם שעמום? הילד משעמם לו, הילד משתעמם, שעמום של ילדים, הדרכת הורים, שום דבר לא משנה, אחדות שקרית, או קשה או משעמם, טיפול בשעמום למה בעצם משעמם לנו? שעמום הוא מצב שבו ... בגלל הפחד להיכשל, יגיע במהרה למצב שבו אין לו כל עניין, ואין לו גם רצון שדוחף אותו לפעולה כלשהי. במצב כזה האדם ירגיש שהכל חסר משמעות ושהחיים משעממים. איך להתמודד עם שעמום של ילדים? כשילד אומר משעמם לי, הכוונה בדרך כלל היא שאין לו מטרות מספיק מעניינות. ההמלצה של אליעד כהן להורים היא ללמד את הילד לא לפחד להתמודד עם אתגרים וקשיים. אם הילד ילמד להסתכל על קושי כעל הזדמנות לצמיחה ולא כמשהו שצריך להימנע ממנו, תמיד יהיה לו עניין לעסוק בו. לדוגמה, ילד שסיים את כל המשחקים שלו וטוען שמשעמם לו, יכול למצוא אתגרים חדשים בתוך אותם משחקים. ההורה יכול לעודד אותו לשחק שוב בצורה מתוחכמת יותר או עם רמת קושי גבוהה יותר. אם הילד מסרב לכך, זה בדרך כלל סימן שהוא חושש להיכשל באתגר חדש או שמרגיש שהאתגר קשה מדי. מה הקשר בין קושי לשעמום? לפי אליעד כהן, ... האיזון הוא להישאר עם ספק חיובי, שבו האדם בודק וחוקר ללא הרף, וזהו מצב שמאפשר התמודדות בריאה עם אתגרים, ומונע שעמום. איך להתמודד עם שעמום? למה משעמם לי? טיפול בשעמום של ילדים איך פחד מכישלון גורם לשעמום? מה לעשות כשמשעמם? האם כדאי לחשוב ששום דבר לא משנה? שעמום ואתגרים בחיים ...

... מאושר, פחד להיות שמח, פחד ליהנות, לא מרגיש בנוח לקבל מחמאות, פחד להתחבר לרגשות, הדרכת הורים, לאהוב ילד בלי תנאים, איך לאהוב ילד? למה בן אדם מפחד לקבל אהבה, גם כשאין לכך מחיר? אליעד כהן מסביר בהרצאה את התופעה המעניינת, שבה אדם מפחד לקבל אהבה או להרגיש טוב, אפילו אם אומרים ... לא אהבו אותו, או שאהבו אותו פחות ממה שהוא היה צריך. למשל, אם מישהו היה רגיל לקבל יחס פוגע מהוריו בילדות, ברגע שהוא ירגיש שמישהו אחר אוהב אותו, הוא מיד נזכר בכל הכאב שהיה לו עד עכשיו, ומתחיל לסבול בגלל העבר שלו. הבעיה השנייה היא מצב ההווה: ... מעוררת בו חרדה פנימית. בנוסף לכך, אליעד מתייחס להיבטים נוספים של אהבה ללא תנאים ביחסי הורים וילדים. הוא מראה ששני המצבים, גם אהבה ללא תנאי וגם אהבה עם תנאים, יכולים להיות מורכבים עבור הילד. אם ההורה אוהב את הילד ללא תנאים כלל, זה יכול לגרום לילד קושי להסתדר בעולם שבו האהבה מותנית. לעומת זאת, אהבה עם תנאים עשויה לגרום לילד להרגיש דחוי או לא מספיק טוב. אליעד מדגיש את החשיבות להבין את המנגנון הפנימי של הילד או של האדם עצמו כדי לעזור לו להרגיש בטוח לקבל אהבה בצורה נכונה וללא חרדות. הפתרון שאליעד מציע להתמודדות עם פחדים אלה הוא להעלות את כל הקשיים אל ... - ודאות העתיד. למה אני מפחד לקבל אהבה? איך להרגיש בנוח לקבל מחמאות? מה גורם לפחד מאושר? איך לאהוב ילד בלי תנאים? למה קשה לי ליהנות? איך להתמודד עם פחד להתחבר לרגשות? מדוע קשה להגיד תודה על מחמאות? ...

... הדרכת הורים, הילד מתלונן שמרביצים לו, מרביצים לילד שלי בגן, הגננת הרביצה לי, אבא מרביץ לי, אלימות במשפחה, התמודדות עם אלימות בין אחים, איך למנוע אלימות בין אחים? אלימות ילדים, חינוך ילדים, איך לענות לילד? מה לומר לילד? מה עושים כשהילד מתלונן שמרביצים לו? כשהילד מתלונן שמרביצים לו, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לא לקפוץ למסקנות, אלא קודם כל לברר את העובדות בצורה ברורה. אליעד כהן מסביר שתגובה נכונה של הורים במקרה שהילד טוען כי הרביצו לו בגן, בבית או במסגרת המשפחתית, חייבת להתחיל קודם כל בלברר את העובדות בצורה מדויקת. אין טעם לתת פתרון לפני שמוודאים מה בדיוק קרה. אם הילד מגיע הביתה ואומר הרביצו לי, צריך לשאול אותו מי הרביץ לך? למה הוא הרביץ לך? איך הוא הרביץ לך?. מה עושים אם הילד אומר הרביצו לי? כאשר הילד מגיע ומספר שהרביצו לו, למשל בגן או בין אחים בבית, חשוב להבין בדיוק מה קרה. לדוגמה, ילד אומר הגננת הרביצה לי או אבא מרביץ לי. אסור להניח מראש שהילד דובר אמת באופן מוחלט, כי ילדים לפעמים מפריזים או מגזימים במה שקרה. לכן יש לאמת את המקרה על ידי שאלות ברורות - מי הרביץ לך? איפה הרביצו לך? האם יש סימנים? מתי ואיך זה קרה? אליעד מדגים תרחיש שבו הילד אומר שאחיו הגדול הרביץ לו, וחשוב לא לשפוט מיד, אלא לברר עד כמה באמת הייתה אלימות פיזית משמעותית. למה חשוב לא להיכנס לפאניקה כשילד מתלונן על אלימות? אליעד מסביר שההורה צריך לשמור על רוגע, כי לרוב ילדים מגזימים בתיאור האירוע. אם ההורה נכנס ללחץ או לפאניקה, הילד עלול להרגיש שהמצב באמת גרוע, וזה יכול ליצור אצלו טראומה או לחץ נוסף. לדוגמה, הילד יכול להיות במצב שבו רק ליטפו אותו קלות, אך הוא טוען בבכי ובהיסטריה הרביצו לי!. אם ההורה ייבהל ויראה תגובה דרמטית, זה יחזק את תחושת הילד שאכן קרה לו משהו נורא, ובכך רק יחריף את המצב הרגשי שלו. לכן, חשוב קודם כל להרגיע את הילד, לנשום עמוק, ולשדר לו שהדבר הוא לא בהכרח כה חמור, לפני שממשיכים לטפל בבעיה עצמה. איך לטפל במצב שבו אכן הרביצו לילד? במצב שבו הילד באמת חווה אלימות, ההורה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: למנוע את האלימות עצמה ולוודא שלא יחזור עליה שוב. לעזור לילד לא להפוך את האירוע לדרמה מוגזמת. לדוגמה, כאשר ילד רץ לכביש וסבתא תופסת אותו בכוח, הוא עלול לצעוק שהיא מרביצה לו, למרות שהכוונה שלה הייתה להגן עליו מסכנה. כאן, אם ההורה ייקח את תלונת הילד ברצינות מוחלטת ולא יברר את העובדות, הילד עלול לקבל מסר מוטעה ולהפוך לפרוע או לאחוז בגישה של אסור לאף אחד לגעת בי. בנוסף, הילד ילמד לנצל את המצב לרעה בעתיד כדי לנקום או להשיג את מטרותיו האישיות, באמירה הרביצו לי גם כשזה לא נכון. האם הילד תמיד מגזים כשהוא מתלונן? אליעד כהן מדגיש שברוב המקרים, ה

... הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה של המטפל, אלא של ההורים. כלומר, המטפל מגדיר את המסגרת כך: אני נמצאת כאן בשעה מסוימת, מקבלת את התשלום על הזמינות שלי, בין אם הילד נכנס או לא נכנס, זה עניין של ההורים ולא שלי. בגישה זו, אם הילד אינו נכנס, המטפל יושב עם ההורים ועובד איתם כדי להבין כיצד לגרום לילד להיכנס. המטפל לא חייב לחוות זאת כבעיה שלו באופן אישי, אלא להבין שהאחריות היא של ההורים, ולנסות לסייע להם לעזור לילד. הגישה השנייה היא להכיר בכך שזו כן האחריות של המטפל, אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד ... שהמטפל יסביר להורים את התהליך בצורה ברורה מראש, כדי להימנע מאכזבה או לחץ מצד ההורים לגבי התוצאות. אליעד נותן דוגמה מאוד ברורה: ייתכן שבמשך 20 פגישות ראשונות כל מה שיעשה המטפל יהיה לשחק כדורגל עם הילד, בלי לראות שום שיפור. זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר רגשי ואמון בטיפול. לאחר שהמטופל יחוש בטוח עם המטפל, ניתן יהיה ... מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות את זה ככישלון, אפשר פשוט להעביר את הטיפול אל הילד, לרכב עצמו, בלי לחייב אותו להיכנס פנימה. חשוב שהמטפל יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי והמקובל בתוך קליניקה. ניתן לעשות אותו בכל ... לטיפול, ולסנן אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה. הוא מציע לשאול שאלות מכוונות שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD ...

... עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ ... לעיתים יש צורך להשתמש בענישה או בכאב קל, כמו מכה קטנה ביד, לא משום שהוא אשם, אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל? בפועל, אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה. שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה. שלב שלישי: המשיכו להחמיר את העונש עד שתגיעו למצב שבו הילד מבין את הקשר בין ההתנהגות שלו לעונש ומפסיק את ההתנהגות השלילית. כל התהליך חייב להיות מבוסס על הכרות טובה עם הילד, הבנת הרגישויות שלו, ההעדפות שלו, והתגובות האופייניות לו במצבים ...

... איך להעביר ביקורת? איך להסביר למישהו שהוא טועה? איך להסביר לילד שהוא טועה? הדרכת הורים, איך לטפל במחלות נפשיות? איך לגרום למישהו להקשיב לביקורת שלך? איך לעזור למישהו לראות שהוא טועה? איך לדבר עם אנשים? איך להעביר ביקורת לאדם שלא מוכן להקשיב? כאשר אדם ... אותו להקשיב היא לא לדבר איתו על אותו נושא ישירות, אלא לדבר איתו על דברים אחרים לגמרי. לדוגמה, אם ילד מתנהג בצורה לא נכונה, כמו להתחצף או להכות חברים, וההורה רוצה להעיר לו על כך, אך הילד מסרב להקשיב, אין טעם להתעקש ולהגיד תקשיב, אסור לעשות כך. במקום זאת, כדאי להתחיל לדבר איתו על משהו אחר, נושא אחר, ורק כדרך אגב להגיע למה שרוצים לומר. מה עושים כשהאדם מסרב להקשיב לביקורת? ... לזכור שבסופו של דבר, אתה רוצה לעזור לו לגלות את האמת, לא לנצח אותו או להוכיח לו משהו. איך לדבר עם ילדים שלא מוכנים להקשיב? כאשר רוצים להעיר לילד שאינו מוכן להקשיב לביקורת, חשוב לדבר איתו באופן עקיף. לדוגמה, אם ילד מתנהג בצורה לא נאותה, ואתה רוצה להעיר לו, והוא אומר לך אל תגיד לי איך להתנהג, אסור להתעקש או להיכנס למאבק ישיר. במקום זאת, אפשר להציע לו אלטרנטיבה, לשאול אותו שאלות: מה אתה רוצה?, ... להסביר ביקורת בלי לפגוע? איך להסביר למישהו שהוא טועה? איך לעזור לאדם להקשיב לביקורת? איך לדבר עם ילדים שלא מקשיבים? הדרכת הורים להעברת ביקורת איך לטפל בהתנגדות של אנשים לביקורת? איך לדבר בצורה נעימה עם אנשים? ...

... בחיים, להאשים את ההורים, רגשות אשמה, הכל בגלל ההורים, יחסי הורים וילדים, מי אשם במה שקרה? לקיחת אחריות, יש את מי להאשים, רגשות אשמה, אחריות אישית בזוגיות, למה רע לך? התמודדות עם טראומה מי באמת אחראי לסבל שלנו בחיים? אליעד כהן מדבר על נושא של אחריות אישית בחיים ... את ההורים או אחרים במה שקורה להם. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שהיה אב לילדים, והילדים שלו האשימו אותו שהוא מתעלל בהם נפשית, ואף במעט פיזית, וכי ההתנהגות שלו גרמה להם לבעיות בחיים כמו חוסר ביטחון עצמי. הילדים מאשימים את ההורים בטענה שכל הבעיות שלהם, הטראומות והכישלונות בחיים, נובעים מהתנהגות ההורים. אך אליעד מצביע על כך שאמנם ההורים אכן יכולים להיות אחראים לחלק ממה שקרה, אך השאלה האמיתית היא לא ... האשמה בעזרת דוגמאות ברורות. הוא נותן דוגמה לכך שאם אבא כרת את היד של הילד שלו, אז לכאורה האב אשם שהילד בלי יד. אך באותה המידה, יש אחריות גם לילד להתמודד עם המציאות שלו כרגע. כלומר, יש להבדיל בין העובדה שאכן האב אחראי ישירות לכך שהילד איבד יד, לבין העובדה שהילד צריך לקחת אחריות על החיים שלו ולמצוא פתרונות ודרכים להמשיך הלאה. הוא מציג את הדוגמה הזו באופן מפורט: אם אדם שבר יד בגלל שנפל, אפשר להגיד שהמדרכה אשמה, אבל זה לא משנה את המציאות שבה הוא חי עכשיו. ... השני בכישלונות שלו, כמו בגללך לא הצלחתי בלימודים, הדבר דומה להאשמה של ילד כלפי הוריו. הוא מדגיש שכל אדם יכול למצוא סיבה להאשים מישהו אחר בבעיות שלו, וזה קורה כי יותר נוח לאדם להפיל אחריות על אחרים מאשר להתמודד בעצמו עם הבעיות שלו. אדם מרגיש טוב יותר כשהוא מאשים ... לדבריו, אדם יכול להיות אחראי למשהו בלי להיות אשם בו. למשל, הורה שגרם לילדו טראומה אכן אחראי להיווצרות הטראומה, אך הילד עצמו אחראי לפרשנות שלו ולדרך שבה הוא מגיב לכך. אדם חייב להבדיל בין מה שנגרם לו בעבר לבין הדרך בה הוא מגיב בהווה. אליעד מדגיש שאין טעם להמשיך ולהתמקד באשמה, אלא יש להתמקד בדרך להתמודד עם המציאות ... שבסופו של דבר, אף הורה לא יכול להיות אחראי במאה אחוז לאושר או לסבל של ילדיו. בכל בית, בכל משפחה, ילדים נפגעים בצורה זו או אחרת. האחריות היא תמיד כפולה: מצד ההורה על ההתנהגות שלו, ומצד הילד על איך שהוא מפרש ומתמודד עם מה שקרה. הוא מסכם ואומר שהאחריות תמיד תהיה גם על מי שעושה את הפעולה וגם על מי שמגיב אליה. כל צד מחזיק באחריות מלאה, כך שאין באמת טעם לשאול מי אשם, כי התשובה תהיה תמיד ... לשינוי חיובי. האם ההורים אשמים בבעיות שלי? איך להתמודד עם טראומה מהילדות? למה רע לי בזוגיות? איך לקחת אחריות על החיים שלי? מי אשם בכישלונות שלי? איך להשתחרר מרגשות אשמה? מהי אחריות אישית אמיתית? ...

... איך לגרום למישהו לקחת אחריות? איך לחנך ילדים להיות בוגרים? איך ללמד ילד לקחת אחריות? איך לא לגרום למישהו להסיר אחריות? איך לגרום למישהו להיות עצמאי? למה לא לעזור למישהו? מתי לא לעזור למישהו? גלגלי ... המוטיבציה ואת היכולת להתמודד לבד. הוא מביא דוגמה של ילד שמנסים לעזור לו כל הזמן: אם בכל פעם שילד נתקל בבעיה ההורים מתערבים ופותר לו אותה, הילד לא לומד כיצד להתמודד בעצמו. כשהילד יגדל, הוא יהיה חסר יכולת להתמודד עם קשיים, כי הוא התרגל שיש מי שיפתור בשבילו את הבעיות. זו הסיבה שחשוב לתת לילד להתמודד בעצמו, גם במחיר של כישלונות ראשוניים, כדי שהוא יפתח מיומנויות עצמאיות. איך לדעת מתי העזרה מועילה ומתי היא מזיקה? לפי אליעד, ... מאחריות, מסתמך על אחרים ולא מתמודד בעצמו, נשאר ילד במובן הרגשי וההתנהגותי. התמודדות עצמאית עם אתגרים מלמדת את האדם מיומנויות חשובות כמו פתרון בעיות, יכולת הסתגלות, והתמודדות עם ... אחראי ומפותח יותר. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר לחנך ילדים להיות בוגרים ואחראיים היא לאפשר להם להתמודד בעצמם עם אתגרים, ולא לפתור עבורם כל בעיה שהם נתקלים בה. איך תלות באחרים יוצרת בעיות ... הזה. גלגלי עזר הם דבר טוב בהתחלה, כי הם מסייעים לילד ללמוד לרכוב. אבל אם לא מורידים אותם בזמן, הילד לעולם לא ילמד לרכוב בצורה עצמאית. כלומר, העזרה הראשונית היא טובה, אך אם היא הופכת לקבועה, היא עלולה לפגוע בהתפתחות העצמאית. זו הסיבה שחשוב להוריד את גלגלי העזר ברגע שהילד מסוגל להתמודד בעצמו. כך גם בכל עזרה אחרת שאנחנו מעניקים - העזרה צריכה להיות זמנית ומכוונת לעידוד העצמאות ולא להנצחת התלות. איך לגרום לילד לקחת אחריות? למה עזרה לפעמים מזיקה? איך מחנכים לעצמאות? מתי לא לעזור לילדים? איך לעזור בלי ליצור תלות? מה הקשר בין אחריות להתבגרות? ...

... על בעיות של אחרים? למה אני מאשים את עצמי? יחסי הורים וילדים, ההורים תמיד אשמים, להאשים את ההורים למה הורים מאשימים את עצמם בבעיות של ילדיהם? אליעד כהן מסביר את נושא רגשות האשמה אצל הורים, ובמיוחד אצל אמהות שמרגישות אחריות ואשמה על הבעיות שחווים ילדיהן. הוא מתחיל מדוגמה של אישה שכל פעם שמישהו ניסה להאשים אותה בצרות שלו, מיד השיבה לו בצורה ברורה וחדה שאין לה קשר ... כאשר מדובר בבת שלה, מאשימה את עצמה בכל מה שקורה לילדה שלה. מה גורם להורים להרגיש אשמה על בעיות של ילדיהם? אליעד מנתח את הנושא ומבהיר שכדי להבין למה מישהו מאשים את עצמו, צריך להבין למה אדם חושב כל מחשבה שהיא. הוא מדגיש ... על תפיסת האמת של האדם. האם ההורים באמת אשמים בצרות של ילדיהם? אליעד מסביר שאימא שמאשימה את עצמה בבעיות של הילדה שלה יכולה לעשות זאת משתי סיבות: ייתכן וזו האמת - למשל, שהאם באמת פגעה בילדה שלה בדרך כלשהי בילדותה, הזניחה אותה, השפילה אותה, או גרמה לה לנזק רגשי או פיזי ממשי. במקרה כזה, האשמה שלה אכן עשויה להיות מוצדקת ... את עצמה. לדוגמה, האם רוצה להרגיש שהיא משפיעה על הילדה שלה בצורה משמעותית, או שהיא חשובה לה כל כך עד שכל מה שקורה לילדה הוא באחריותה. לפעמים האם מרגישה צורך להאשים את עצמה בצרות של הילדה כי אז היא יכולה גם לקחת קרדיט על ההצלחות של הילדה. אם האם לוקחת אחריות על הכישלונות, היא יכולה גם לייחס לעצמה את ההישגים. אליעד מדגים זאת ואומר שאם אמא חושבת שההצלחות של הילדה הן בזכותה, היא עשויה באופן טבעי לקחת על עצמה גם את האשמה לכישלונות. לפעמים האם מרגישה צורך לקחת אחריות גם על דברים שכבר קרו בעבר - למשל, הישגים מיוחדים של הילדה כשהייתה צעירה יותר - ולכן היא תמשיך לקחת אחריות גם על בעיות בהווה. מדוע אנשים משתמשים באשמה כדי להתמודד עם הפחדים שלהם? ... המסקנה המרכזית של אליעד היא שהאשמה שהורים חווים לגבי ילדיהם, ברוב המקרים, משקפת מניע רגשי עמוק יותר מאשר עובדות יבשות. לכן, ההמלצה שלו היא לחקור את הרגשות והמחשבות לעומק, ...