אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2 איך לשכנע ילד לא לפעול באלימות? כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגר גדול - כיצד לגרום לילד להבין שהאלימות אינה פתרון מתאים. אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית שמתמקדת בשינוי תפיסת הילד לגבי היתרונות והחסרונות של התנהגות אלימה. הוא מציין כי כדי שהילד יפסיק לנהוג באלימות, יש צורך אמיתי לגרום לו לרצות בעצמו להפסיק להתנהג כך, מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך איום או עונש בלבד. מדוע איומים ועונשים לא תמיד עוזרים למנוע אלימות אצל ילדים? אליעד מסביר כי האיומים, כגון יזרקו אותך מבית הספר, עשויים דווקא לעודד התנהגות אלימה אצל הילד. אם ילד אינו מרוצה בבית הספר, איום מסוג זה עשוי להפוך עבורו דווקא ליתרון - הוא יעדיף שיזרקו אותו. מכאן שהאיום אינו משרת את מטרתו. הדרך האפקטיבית היא להראות לילד כי המחיר האישי שהוא משלם על התנהגות אלימה גבוה מהיתרונות שהוא משיג ממנה, ולהמחיש זאת בדרכים שונות. איך לזהות את היתרונות והחסרונות שהילד רואה באלימות? אליעד מציע לגשת אל הילד בגישה פתוחה ולא שיפוטית. במקום להניח מראש שאלימות היא רעה, יש לעודד את הילד לדבר על היתרונות שהוא רואה בהתנהגות שלו. לדוגמה, ילד דחף ילד אחר כדי לקבל את הנדנדה. חשוב מאוד לשאול את הילד למה הוא עשה את זה, ולתת לגיטימציה מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות. כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים אחרות היו קיימות להשיג את אותה מטרה בלי אלימות. בשלב זה, הילד מציין אלטרנטיבות נוספות (לדוגמה, לקרוא למורה או לחכות לתורו), ומתוך רשימה זו הוא יכול לראות שישנן דרכים אחרות שמשיגות את המטרה שלו, עם פחות נזק או סיכון. למה חשוב להבין ולתת לגיטימציה לרצון של הילד להיות אלים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מדגיש היא שלא נכון להילחם ברצון של הילד לפעול באלימות, אלא להכיר בו. אם הילד אומר שדחף את חברו כי התעצבן שקיללו אותו או כי לא נתנו לו את מה שרצה, התגובה הנכונה היא ... להבין את תחושתו, לתת הכרה מלאה לרגשות שלו, ולהסכים איתו שבתנאים האלה אולי היה לו הגיוני לפעול באלימות. לאחר שהילד מבין שמכבדים את ההיגיון מאחורי ההתנהגות שלו, הוא מוכן יותר לשמוע על חסרונותיה של האלימות, ולבחון חלופות אחרות. מה החשיבות של השוואה בין היתרונות והחסרונות של אלימות? אליעד מסביר שיש חשיבות עליונה לכך שהילד יעשה בעצמו השוואה בין היתרונות והחסרונות. במהלך השיחה, יש ליצור רשימה ברורה של סיבות שבעדן הילד רוצה לפעול באלימות (כמו לקבל מיד את מה שאני רוצה או להפסיק העלבות מהירות), ולמולן רשימה של חסרונות משמעותיים (כמו יכול לפגוע בי בחזרה או לא אוכל לשחק עם החברים בעתיד). המטרה הסופית היא שהילד בעצמו יגיע להבנה פנימית שהחסרונות עולים על היתרונות, ומתוך הבנה זו יבחר מרצונו להימנע מאלימות. כיצד מתמודדים עם ילד שממשיך לראות יתרונות באלימות גם לאחר השיחה? גם לאחר השיחה, ייתכן שהילד עדיין יראה יתרונות בהתנהגות האלימה. אליעד מדגיש כי ההורה לא צריך להתווכח עם הילד, אלא להמשיך לתת לגיטימציה לרגשותיו תוך כדי שהוא מבהיר לו שהוא עצמו, כהורה או מחנך, לא רואה את זה כפתרון מיטבי. אפשר גם להסביר לילד שההורה מבין מדוע הילד חושב שאלימות היא פתרון טוב עבורו, אך הוא מבקש ממנו להתחשב גם ברגשות או באינטרסים של אחרים, כולל של ההורה עצמו. מדוע מבוגרים מתקשים לתת לגיטימציה לרצון של הילד באלימות? אליעד מסביר שמבוגרים מתקשים לתת לגיטימציה לרצון של הילד באלימות משום שהם לא מוכנים להכיר בכך שהם עצמם, כמבוגרים, עשויים להיות אלימים או לראות באלימות יתרונות מסוימים. המבוגר שמתכחש לחלוטין לכך שאלימות היא לפעמים תגובה אנושית מובנת, לא יוכל לתת אמפתיה אמיתית לילד. אמפתיה כזו הכרחית לשינוי אמיתי של תפיסת הילד. איך להתמודד עם רגשות אלימים בלי להדחיק אותם? הגישה של אליעד ממליצה על הכרה מלאה ברגשות האלימים של הילד, ...

אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 1 איך להגיב לילד שמתנהג באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו? כאשר ילד פועל באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו, חשוב להבין תחילה מדוע הוא בחר בדרך זו. למשל, אם ילד רואה שמישהו מתכנן לפגוע בו, בחברו או אפילו בחיה שהוא אוהב, הוא עשוי לבחור באלימות מתוך אמונה שזה הפתרון הטוב ביותר לסיטואציה באותו רגע. אליעד מסביר כי ברגע האמת, הילד מגיב לפי הדחף האינסטינקטיבי שלו, לפי מה שהוא תופס כמוצא יחיד. הוא לא בהכרח מנתח לעומק את כל האפשרויות האחרות. לדוגמה, אם ילד אחר מתכוון לזרוק אבן על חתול או על אדם, והילד שלנו מחליט לדחוף את התוקף כדי למנוע זאת, נשאלת השאלה האם תגובתו הייתה ראויה או לא. אם נניח שילד דחף ילד אחר כדי למנוע פגיעה בחתול, בית הספר עשוי להגיד שזוהי פעולה לא נכונה, כי הוא הפעיל אלימות. אך אליעד מסביר שכדאי לברר את הנקודה העקרונית: האם הפעולה של הילד נבעה מתגובה אימפולסיבית או מתוך החלטה מושכלת, והאם הוא שקל כראוי את כל החסרונות והיתרונות של המעשה? כיצד לעזור לילד להבין שיש חסרונות ויתרונות לכל החלטה? אליעד מדגיש את החשיבות של חינוך הילד להבנה מעמיקה יותר של ההחלטות שהוא מקבל. במקום לתת לו פקודות או פתרונות מוכנים מראש, צריך לעזור לו להתרגל ... לכל החלטה חסרונות ויתרונות, ולהפוך מודע יותר לתהליך קבלת ההחלטות שלו. הדרך שאליעד מציע לעשות זאת, היא ללמד את הילד לנתח מצבים נייטרליים ולא רק מצבים בהם הוא מעורב רגשית. למשל, אם הילד מתלבט אם לעשות פעולה מסוימת, ההורה יכול לעודד אותו לחשוב בצורה מודעת: מה הם החסרונות ומה הם היתרונות של מה שאני עומד לעשות?. בעזרת הרגל זה, הילד ילמד לחשוב מראש על ההשלכות של מעשיו ולא רק לפעול מתוך דחף רגעי. מה המשמעות של ללמד ילד לראות גם את הצד השני בכל סיטואציה? אליעד מתאר שהיכולת להבין את הצד השני בכל ויכוח או קונפליקט היא מיומנות מרכזית שיש להקנות לילדים. כאשר הילד רגיל לנתח את נקודת המבט של הצד השני, הוא פחות נצמד לעמדה שלו באופן נוקשה. תהליך זה מונע קונפליקטים ומקטין את הסיכוי שהילד יפעל באלימות, מכיוון שהוא כבר רואה מראש את החסרונות האפשריים במעשה אלים. מה לעשות כשערכי הבית והערכים של בית ... מאוד מאלו של בית הספר. אליעד מדגים זאת במצב שבו בבית הספר לא מקובל להפעיל אלימות בשום מצב, אבל הילד מגיע ממשפחה שמאמינה שלפעמים יש מצבים בהם הפעלת כוח מוצדקת, למשל כדי להגן על מישהו חסר ישע או בעל ... מתוך התעלמות מהמציאות. האם יש הצדקה לפעול באלימות כדי למנוע אלימות גדולה יותר? ההרצאה מציגה דילמה אמיתית - האם ילד רשאי לפעול באלימות כדי למנוע אלימות חמורה יותר (כגון זריקת אבן על אדם או בעל חיים)? אליעד מסביר שההחלטה תלויה במידה רבה בערכים האישיים של המשפחה ושל הילד. יש משפחות שיסכימו שהילד יפעל באלימות מינימלית כדי למנוע נזק גדול יותר, בעוד בתי הספר בדרך כלל מתנגדים בתוקף לכל אלימות שהיא. אליעד ... הספר, וכך נוצר קונפליקט נוסף שיש לקחת בחשבון. כיצד להתמודד עם הנהלת בית הספר במקרים של אלימות מוצדקת בעיני הילד? כאשר הורה מגיע לפגישה עם הנהלת בית הספר לאחר אירוע כזה, אליעד ממליץ להכין מראש את ההסברים ולהיות מוכנים ... היא הדבר הנכון לעשות כדי למנוע אלימות קשה יותר. הדיאלוג עם בית הספר צריך להיות פתוח וכנה, ולהסביר כי הילד פעל מתוך כוונה טובה, גם אם המעשה עצמו מנוגד לכללים. חשוב להדגיש שבכל החלטה ישנם חסרונות ויתרונות ושאתם מודעים להם באופן מלא. איך להתייחס לקונפליקטים של ילדים בצורה מודעת ומועילה? לסיכום, אליעד מציג גישה שבה החינוך של ילדים מתבסס על מודעות עצמית גבוהה, ניתוח מודע של סיטואציות, הבנת ההשלכות של כל החלטה, ולימוד לראות את הדברים מנקודות מבט מרובות. כל אלה עוזרים לילד להיות פחות אימפולסיבי ולהבין יותר את ההשלכות ארוכות הטווח של התנהגותו. איך למנוע אלימות של ילדים? מה עושים עם ילד אלים בבית הספר? האם להגן על חיות זה מצדיק אלימות? איך ללמד ילד להבין את הצד השני? בעיות התנהגות של ילדים בבית הספר מה לעשות כשהילד לא מתאים למסגרת?

ילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדים איך להתמודד עם ילד שלא אוהב ללמוד? אליעד כהן מציג בעיה נפוצה בהורים ומחנכים: מה לעשות עם ילד שלא אוהב ללמוד או לא מתעניין בבית הספר, במיוחד אם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז או קשיי למידה. לפי אליעד, בעיית קשב וריכוז אצל ילדים לא נובעת מחוסר יכולת להתרכז בכלל, אלא מכך שהילד לא מוצא עניין ספציפית במה שמנסים ללמד אותו. למשל, ילד יכול להתרכז מצוין באיסוף שוקולדים או בצפייה בטלוויזיה, אבל כשהוא מגיע ללימודים - הוא מאבד עניין. ההיגיון כאן הוא פשוט: אנשים מתרכזים במה שהם חושבים שיעשה להם טוב, ואם הלימודים לא נתפסים כטובים, הילד לא יתרכז. איך לגרום לילד להתרכז בלימודים בלי איומים ובלי שוחד? לפי אליעד, קיימות שתי דרכים מרכזיות לגרום לילד להתרכז בדבר שהוא לא אוהב: או ליצור מצב שבו הלימודים יביאו לילד תועלת שהוא מאוד רוצה, או ליצור מצב שבו אם הוא לא ילמד, יקרה לו משהו רע שהוא מאוד לא רוצה. אך אליעד מבהיר ששתי האפשרויות הללו (שוחד ואיומים) אינן טובות לטווח הארוך. למשל, אם נגיד לילד שאם הוא יצליח במבחן הוא יקבל פרס שהוא מאוד רוצה, הילד תמיד ירצה פרס גדול יותר, כמו בית או מכונית, או אפילו מטוס. ואם נאיים עליו, באיזשהו שלב האיום יאבד את האפקטיביות שלו. האלטרנטיבה שאליעד מציע היא ללמד את הילד לחשוב ולהפעיל את השכל בתוך הדברים שהוא כבר אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילד מתעניין בבובות, במקום להגיד לו עזוב את הבובות, בוא תלמד, אפשר להמשיך לשחק איתו בבובות אבל להעלות את רמת הקושי במשחק, כך שהילד יידרש להפעיל שכל כדי להמשיך לשחק. דוגמה מעשית: אפשר להמציא שמות לבובות, להחליף ביניהן שמות, לכתוב שלטים ואותיות שיחייבו את הילד לקרוא ולכתוב כדי להמשיך ליהנות מהמשחק. כך הילד ירצה ללמוד מיוזמתו כי הלמידה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממה שהוא אוהב. איך לגרום לילד לחשוב באופן מעמיק דרך תחומי העניין שלו? אליעד מדגים גם כיצד להפעיל שכל דרך משחק כדורגל. אם ילד אומר שהוא לא אוהב ללמוד אבל כן אוהב לשחק כדורגל, אפשר להפוך את המשחק למקום שבו הוא מפעיל את המחשבה. לדוגמה, להסביר לילד ששחקני כדורגל טובים צריכים להפעיל שכל כדי להבין איך השחקן היריב חושב ואיך לנצח במשחק. אפשר לנתח איתו מהלכים ... בראש של השחקן היריב כשהוא החליט על פעולה מסוימת, ואיך אפשר לשפר את המשחק בעזרת אסטרטגיה. לפי אליעד, ככל שהילד יתרגל להפעיל את המחשבה דרך הדברים שמעניינים אותו, כך הוא ישתפר ביכולת שלו להפעיל את המחשבה בתחומים אחרים. מה ... והחקירה המתמדת, המוח מתפתח, וכך גם מתפתחת היכולת של האדם לראות את האמת ולהגיע למטרות גבוהות יותר. איך ללמד ילד שלא רוצה ללמוד? טיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים איך לפתח את השכל של הילד? כיצד לטפל בהפרעות נפשיות? איך לגרום לילד להתרכז בלימודים? האם יש סתירה בין משחק ללימודים? עכשיו השאלה היא כזאת נגיד לדוגמה ילד שלא מעניין אותו הלימודים או בית הספר, אז בא נניח שאנחנו רוצים שהילד ילמד נגיד שאנחנו רוצים שהוא יחכים ככה אנחנו רוצים, ואנחנו רוצים שהוא יחכים ולכן נגיד שולחים אותו לבית הספר ... אפשרות אחת זה להגיד טוב בא ננסה להכריח אותו לאיים עליו. דרך אגב איך פותרים בעיית קשב וריכוז אצל ילד או אצל בן אדם, במה בן אדם מתרכז? במה שהוא חושב שעושה לו טוב ולכן ניקח את מה שהוא ... לו כן להיות חכם למרות שלא מעניין אותו הלימודים זאת השאלה. ש: איך עוד פעם? אליעד: נגיד שיש לך ילד שלך הוא הולך לבית הספר עכשיו אנחנו רוצים שהוא ילמד לקרוא ולכתוב אנחנו רוצים שהוא ילמד מתמטיקה, מחויב לנו ... אז איך אנחנו יכולים ללמד אותו לקרוא ולכתוב או כל דבר שהוא לא דרך המסגרת הרגילה. נגיד שיש לך ילד לדוגמה נגיד סתם, שהוא נגיד רואה בובספוג נגיד אבל מה לעשות שגם כשהוא מתבגר הוא ממשיך לראות את זה או נגיד הוא משחק עם בובות למרות שהוא מתבגר או נגיד שהוא משחק במשחקים של ילדים קטנים למרות שהוא כאילו מתבגר אז השאלה היא ואז יש כאלו הורים שזה מפריע להם אז יש כאלו שיגידו זה ... משחק עם בובות. מה לעשות איך אפשר להעביר אותו לעולם של הבוגרים למרות שהוא ממשיך להתעסק עם הדברים של הילדים הקטנים, תשובות מה התשובה? ש: ללמד אותו לבדוק מה האמת. אליעד: מה זאת אומרת פרקטית, מה לעשות פרקטית? ש: ... אתה כל היום משחק בהפסקה איך תלמד. ש: הבנת המשחק כאילו משתנה כאילו. אליעד: שמה? ש: כשאתה צעיר כשאתה ילד אז אתה משחק בבובות אבל כאילו כשהוא מבוגר יותר. אליעד: לך יש נכד מה את רוצה שהוא יהיה יותר ... שהיה קונפליקט כזה למה כי הכל תלוי איך המוח חושב על מה שהוא עושה. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד ילד משחק בבובות וזה מה שהוא אוהב לשחק בבובות כל פעם כשאתה אומר לו בוא תלמד הוא אומר לא אני ... איתו בבובות אבל תעלה את הרף של המשחק בבובות תיצור עומק בתוך המשחק בבובות. נגיד לדוגמה נגיד שרוצים ללמד ילד לקרוא וההוא משחק בבובות בוא ניצור איזה דבר שהוא יצטרך לקרוא בשביל לשחק בבובות לא אל תשחק בבובות בוא ... זה לא יכול להיות חכם אין פתרון אבל זאת לא האמת כי כל דבר בעולם השאלה איך עושים אותו. ילד לצורך העניין מעניין אותו לעשות פעולה מסוימת זה מה שמעניין אותו, עכשיו אפשר להילחם להגיד לו אל תעשה את ...

... בסרטים מצויירים, פיתוח חשיבה יצירתית, איך להיות יצירתי? איך לחשוב בצורה יצירתית? איך להיות יצירתי? איך לפתח יצירתיות? סרטים לילדים, סרטי ילדים, סרטי אנימציה איך צפייה בסרטים מצוירים עוזרת לפתח חשיבה יצירתית? אנשים רבים שואלים את עצמם כיצד אפשר לפתח חשיבה ...

... חזרה על טעויות, איך לחזור בתשובה? לא לחזור על טעויות, איך לא להיכשל? הצלחה בחיים, כישלון והצלחה, חודש אלול, חינוך ילדים מהי חזרה בתשובה שלמה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר על המשמעות של חזרה בתשובה שלמה מנקודת מבט רוחנית ... או נכשל שוב באותה הטעות, לא הגיע עדיין לתשובה שלמה. כיצד ניתן ליישם את התפיסה של חזרה בתשובה שלמה בחינוך ילדים? אליעד כהן מרמז כי הדרך ליישם את רעיון התשובה השלמה בחינוך ילדים היא לאפשר לילדים ללמוד מטעויותיהם באופן שבו לא רק שהם מתחרטים על הטעות, אלא שהם מבינים לעומק את הסיבה שבגללה עשו את הטעות ומגיעים למצב שהם מסוגלים להתמודד עם אותו אתגר באופן שונה בעתיד. כלומר, לא מספיק ללמד ילדים רק להתנצל או להתחרט, אלא יש להדריך אותם לתהליך של הבנה עצמית ולמידה עמוקה מהשגיאות. איך לחזור בתשובה שלמה? ... על טעויות? איך אפשר לדעת שנגמלתי מהתמכרות? מה המשמעות של תשובה בחודש אלול? למה התנצלות לא מספיקה? איך להצליח בחינוך ילדים?

חינוך ילדים לרוחניות, קונפליקט בחינוך ילדים, גידול ילדים רוחניים, ילדים רוחניים, בעיות בחינוך הילדים, איך לחנך ילדים? הארה רוחנית לילדים, טוב ורע לילדים, גישה לחינוך ילדים, ילדי אינדיגו האם לחנך ילדים לפי טוב ורע או ללא הבחנה? הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא האתגר והקונפליקט הקיימים בחינוך ילדים לרוחניות, במיוחד כאשר מתמודדים עם שאלת ההבחנה בין טוב לרע. הקונפליקט שעולה הוא בין שתי תפיסות מרכזיות: התפיסה האומרת ... מוחלטים, לבין התפיסה הרוחנית שאומרת שאין באמת הבדל בין טוב לרע, שהכל יחסי ותלוי נקודת מבט. מדוע יש קושי לחנך ילד לפי רעיון האין הבדל בין טוב ורע? הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע שנכפות עליו על ידי ההורים והחברה, כגון שאסור להרביץ או שאסור ... שאליעד מציג, אין באמת מושג מוחלט של רע או טוב, אלא הכל אפשרי, תלוי הקשר או סיטואציה. לדוגמה, כאשר ילד מכה ילד אחר, ההורים בדרך כלל מלמדים אותו שזה רע. אבל אליעד מסביר כי למעשה אפשר להסתכל גם על הצד השני: הילד שמרביץ עשוי להרוויח תחושת שליטה, כוח או ביטחון, שאלה דברים חיוביים בעיניו, ובכך גם המעשה הזה אינו רע מוחלט, אלא תלוי נקודת מבט. הוא מסביר שאם נניח באופן מוחלט שמעשה הוא רע, אנחנו קובעים לילד גבולות נוקשים מדי ומונעים ממנו להכיר בפרספקטיבות שונות על המציאות. מה הנזק בלחנך את הילד על בסיס מושגים של טוב ורע? אליעד טוען שחינוך המבוסס על טוב ורע יוצר בילד חרדות, לחץ ותחושת כישלון כאשר הוא לא עומד בציפיות החברתיות או האישיות שנקבעו על ידי מושגי טוב ורע. לדוגמה, ילד שלומד שזה רע להיכשל במבחן יפתח חרדת כישלון, אך אילו היה מחונך לכך שהכישלון הוא לא באמת רע, הוא היה חופשי מחרדה זו. האם ניתן בכלל לחנך ילד לפי תפיסת הכל אפשרי? אליעד מציג אפשרות אחרת, לפיה ניתן להסביר לילד כבר מגיל צעיר שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהוא יכול לראות את היתרונות ואת החסרונות שבכל דבר. לפי התפיסה הזו, ילד צריך להבין שמבחינה רוחנית, כל דבר הוא גם טוב וגם רע באותה מידה, ואין זה משנה במה הוא יבחר. מצד שני, אליעד מדגיש שהסברה כזו לילד עלולה לשגע אותו, מכיוון שהוא עדיין לא בשל להבנת מורכבות שכזו, מה שמוביל לדילמה. האם הדילמה בחינוך היא באמת של הילד או של ההורה? אליעד מסביר לעומק כי הדילמה שהורה חווה לגבי כיצד לחנך את הילד אינה באמת של הילד, אלא של ההורה עצמו. הסיבה לכך היא שההורה עצמו נמצא בקונפליקט פנימי בין התפיסה שהכל אפשרי לבין התפיסה שיש ... טוב ורע מוחלטים. אליעד מסביר שאם ההורה היה משוחרר מהקונפליקט הזה בעצמו, הוא לא היה מרגיש כל בעיה בחינוך הילד, משום שהיה יכול להסביר לילד בפשטות את שני הצדדים של כל דבר. לדוגמה, הורה שחש חובה לעצור את הילד מלקפוץ לכביש כדי שלא יידרס, עושה זאת מתוך תפיסת טוב ורע מוחלטים - שהמוות רע והחיים טובים. אך באותה עת, הורה רוחני יותר היה מסוגל לראות שגם למוות יש צדדים חיוביים מסוימים, והיה מסוגל להסביר זאת בצורה מאוזנת לילד, בלי להרגיש אשם או לחוש שהוא דופק את הילד. כיצד לפתור את הקונפליקט הפנימי של ההורה בחינוך? הפתרון שאליעד מציע הוא בראש ובראשונה להורה ולא לילד: ההורה חייב קודם כל לפתור את הקונפליקט הפנימי שלו עצמו לגבי טוב ורע, לפני שיוכל להעביר זאת לילד. אליעד מדגיש כי עד שההורה לא יחווה בעצמו את חוסר ההבדל בין טוב לרע, הוא לא יוכל להעביר את ... הוא יוכל לחיות מתוך מושגי טוב ורע ועדיין לדעת שזה לא מחויב, וכך גם להסביר לילד. האם יש נזק בלחנך ילד לפי תפיסת אין הבדל מוקדם מדי? אליעד מציין גם אפשרות שהסברה מוקדמת מדי של אין הבדל יכולה לגרום לילד ... רע. הנקודה החשובה שאליעד מדגיש היא שחינוך רוחני אמיתי אינו חייב לסתור חינוך לתפקוד פרקטי במציאות היומיומית. כלומר, ניתן לחנך ילד לתפקד בעולם בצורה נורמטיבית (לפי טוב ורע) ובמקביל ללמד אותו את האמת הרוחנית של חוסר ההבדל בין טוב לרע. ... טוב ורע, כך יוכל להעביר לילדיו את ההבנה הזו בצורה הרמונית ושלמה, בלי ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד. איך לחנך ילדים לרוחניות? האם יש טוב ורע מוחלטים? חינוך ילדים ללא חרדות מה זה ילדי אינדיגו? האם הארה רוחנית מתאימה לילדים? קונפליקטים בחינוך ילדים רוחניים

בעיות התנהגות אצל ילדים, מרגיש שכולם נגדו, איך לחנך ילדים? איך להבין ילדים? איך לטפל בפחדים? איך לטפל בפוביות? פחד מליצנים, טיפול בפחדים, הפרעת התנהגות, בעיה התנהגותית למה ילדים מרגישים שכל העולם נגדם? כאשר ילד מרגיש שכולם נגדו, יש להבין מה עומד בשורש התחושה הזאת. לדוגמה, אם ילד חושב שכל העולם נגדו, ייתכן שבבסיס הוא מרגיש לא בסדר עם עצמו. ילד כזה יראה בכל דבר ביקורת, ויחשוב שאחרים מנסים לפגוע בו או להקשות עליו. התחושה שהעולם נגדו נוצרת כשקיימת אצלו חוויה פנימית של חוסר שלמות או חסרונות שהוא רואה בעצמו. לדוגמה, אם הילד שלם עם עצמו, אין סיבה שירגיש שכל העולם נגדו, כי הוא לא יחווה תחושת איום כאשר אחרים מסתכלים עליו או מדברים עליו. מה גורם לילד להרגיש שכל העולם נגדו? כאשר ילד מרגיש שכל העולם נגדו, זה נובע מתחושת חוסר ביטחון פנימית, שבה הוא מרגיש שהוא לא בסדר או לא מושלם. במצב כזה, הילד מפרש כל אינטראקציה כאיום. לדוגמה, כשילד יושב בכיתה, ומישהו רק מסתכל עליו, הוא מיד יכול לחשוב שזה מתוך כוונה לפגוע בו, גם אם בפועל אף אחד לא מנסה לפגוע בו. זה קורה כי הילד עצמו לא שלם עם עצמו, ואז הוא חווה שהסביבה כל הזמן מצביעה על חסרונותיו ומאיימת עליו. לכן חשוב לבדוק מה האמת הפנימית שהילד מרגיש, ולגלות איפה באמת הוא חווה חיסרון או חוסר ביטחון. כיצד לעזור לילד שמרגיש שכולם נגדו? אם הילד טוען שכולם נגדו, הדרך לעזור לו היא קודם כל להבין את הפרספקטיבה שלו לעומק. לדוגמה, אם הילד מרגיש מאוים רק כי מסתכלים עליו, יש לנסות להבין יחד איתו: מה זה אומר לך שהוא מסתכל עליך?, האם זה בהכרח אומר שהוא יפגע בך? וכדומה. המטרה היא לגרום לילד להבין ולהיות מודע לתחושותיו, ואז לסדר לו את החשיבה בצורה נכונה יותר. כשהילד יבין מה באמת הוא מרגיש, יהיה קל יותר לסייע לו לשנות את הפרשנות שלו לגבי התנהגויות של אחרים. איך מתמודדים עם ילד שלא משתף פעולה? ילד שלא משתף פעולה או מתנהג בצורה בעייתית הוא ילד שנמצא במצב של מגננה. לדוגמה, אם הוא בורח מהכיתה או מקלל, יש לברר תחילה מדוע הוא מרגיש צורך להתנהג כך. אליעד מסביר שיש לבדוק באופן מפורט ומדויק למה הילד עושה את מה שהוא עושה. לדוגמה, אם הילד טוען הוא מקלל אותי, יש לבדוק האם אכן הייתה התנהגות פוגענית כלפיו, או שהוא רק מדמיין אפשרויות של פגיעה. המטרה היא לעזור לילד להבין מה באמת קורה במציאות, ומה רק דמיוני או תוצאה של הפחדים שלו. מה לעשות כשילד פוחד או סובל מפוביות, כמו פחד מליצנים? כאשר ילד פוחד מליצנים, יש לנסות להבין את המשמעות העמוקה שהילד מעניק לליצן. לדוגמה, ילד עשוי לפחד מליצן כי הוא מייצג עבורו משהו מאיים כמו הומור כפוי או תחושה של איום נסתר. יכול להיות שהליצן מייצג לילד משהו בלתי צפוי או לא מוכר, ולכן הוא נכנס לחרדה. אליעד מסביר שיש לבדוק מה בדיוק בליצן מאיים על הילד, האם זה המראה שלו, הצבעים, או אולי העובדה שהוא מנסה להצחיק בכוח. אם הילד מפחד ממי שמנסה להצחיק אותו בכוח, ייתכן שהילד חושש מכך שינסו לכפות עליו משהו, ואז הליצן מייצג איום ספציפי של כפייה. איך להבין התנהגות יוצאת דופן של ילדים? כאשר ילד מתנהג בצורה לא רגילה, כמו למשל ילד שמתנהג כמו חתול, צריך לנסות להבין את ההיגיון הפנימי מאחורי ההתנהגות הזאת. למשל, אם ילד מתחיל להתנהג כמו חתול כי הוא מרגיש לחץ חברתי, אולי הוא מנסה להביע בכך רצון להיות חופשי או לקבל יחס מסוים שהוא לא מקבל כאשר הוא מתנהג בצורה הרגילה שלו. לפי אליעד, צריך לשאול את הילד: איך זה מרגיש לך כשאתה עושה את זה?, מה אתה מרגיש כשאתה מתנהג כך?. זה יעזור לילד להבין את הרגשות שלו ולפתוח דרך לשינוי ההתנהגות. כיצד ניתן לשנות את התפיסה של ילד שמרגיש מאוים? כדי לשנות את התפיסה של הילד, יש לנסות להראות לו שהמציאות אינה בהכרח תואמת את מה שהוא מדמיין. אם הילד מרגיש שכל העולם נגדו, צריך ...

ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים למה אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים, ומה יש בהם שמושך אותנו. הסיבה הבסיסית שהוא מציע היא שילדים ובעלי חיים מאפשרים לנו לראות פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו, במיוחד ביחס למחויבויות ולתפיסות שלנו לגבי המציאות. כאשר אנשים מסתכלים על ילדים קטנים או על בעלי חיים, הם חווים סוג של שחרור או תחושת הקלה. ילדים קטנים, למשל, נתפסים כמתוקים כי בדרך כלל הם נראים שמחים, משוחררים מדאגות או ממחויבויות חברתיות ומנטליות שמאפיינות מבוגרים. זה גורם ... הוא מתחבר לחלק שבו הוא עצמו חווה חופש ממחויבות, רגעים שבהם הדברים נראו פחות רציניים או פחות כבדים. איך ילדים מעניקים לנו פרספקטיבה על החיים? אליעד מסביר שהערך האמיתי של להסתכל על ילד קטן לא נובע רק מהכיף או השמחה הפשוטה שהוא מעורר, אלא בעיקר מהפרספקטיבה שזה נותן לנו על עצמנו ועל החיים שלנו. למשל, כשאנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מדברים שמטרידים אותנו מאוד כמבוגרים, אנחנו נזכרים שבעבר גם לנו לא היה אכפת מאותם דברים. זה ... את התובנה שכל מה שנראה לנו מחויב ורציני כרגע, לא באמת מחויב להיות כזה. לדוגמה, אם מבוגר מתוסכל מכך שילד קטן לא מבין מדוע הוא צריך לעשות משהו מסוים, כמו לשבת בשקט או לאכול מאכל מסוים, אז בעצם הוא יכול להיזכר שגם הוא עצמו, כשהיה קטן, לא הבין את הדרישות האלה. כלומר, ההתבוננות בילדים מאפשרת לנו לראות בצורה מוחשית את ההבדל בין התפיסות שלנו עכשיו לבין אלה שהיו לנו בעבר, ובכך להבין טוב יותר את היחסיות של הרצונות והמחשבות שלנו. למה ילדים קטנים נחשבים למתוקים בעיני מבוגרים? הסיבה לכך שילדים קטנים נתפסים כמתוקים או חמודים היא לא רק בגלל המראה הפיזי שלהם, אלא בעיקר בגלל הרגש שהם מעוררים במבוגרים. כשאדם מבוגר רואה ילד קטן משחק ונהנה, הוא מתמלא בתחושת הנאה, כי הילד משקף לו את מצב התודעה המשוחרר שהוא עצמו היה בו פעם. זה יוצר תחושת נוסטלגיה נעימה ורוגע פנימי. לכן, אנשים אוהבים ילדים שמחים או רגועים ולא ילדים שבוכים או משתוללים, מכיוון שהם מתחברים לחלקים החיוביים והנעימים שבעברם. מה הקשר בין אהבת ילדים לאהבת בעלי חיים? אליעד מרחיב את הדיון גם לאהבת בעלי חיים, ומסביר שיש קשר הדוק בין הסיבה שאנשים אוהבים ילדים קטנים לבין הסיבה שהם אוהבים בעלי חיים. כאשר אנחנו מסתכלים על חתול, למשל, אנו רואים יצור ללא מחויבות, יצור שמבטא צורת חיים פשוטה, נטולת דאגות ואחריות מורכבת. בדיוק כמו ילדים קטנים, גם בעלי חיים מעוררים בנו תחושה של שחרור מחויבויות, כי אנחנו מזהים אצלם צורת חיים אחרת שבה הדברים המטרידים ... בכל בעל חיים אחר נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את התפיסות והמחויבויות שלנו. כיצד אפשר ללמוד על עצמנו באמצעות ילדים ובעלי חיים? ההתבוננות בילדים ובעלי חיים מהווה כלי לחקירה עצמית עמוקה יותר. אליעד מציע שלא מספיק רק לחוות את ההנאה הרגעית מהם, אלא להשתמש ברגעים האלה כשער לשאלות פנימיות כמו: למה זה עושה לי טוב?, למה אני אוהב לראות את הילד או את החיה?. הוא מסביר שלחקור פירושו לשאול שוב ושוב למה? עד שמגיעים להבנה עמוקה של הסיבות האמיתיות שגורמות לנו להרגיש כפי שאנחנו מרגישים. לדוגמה, כשאדם אומר איזה ילד מתוק, אליעד מציע שיברר לעצמו מדוע בדיוק הילד נראה לו מתוק, ומאיזה רגש או תחושה פנימית זה נובע. בדרך זו האדם יכול להבין טוב יותר את עצמו ... המנגנונים הנפשיים שמפעילים אותו. מה המשמעות העמוקה של הפרספקטיבה הזו על החיים? אליעד מסביר שכל ההשוואות האלה, בין אדם לילד ובין אדם לחיה, מטרתן לעזור לנו להבין שבעצם כל הדברים שאנחנו מחויבים אליהם הם יחסיים בלבד. בסופו של דבר, ... אנחנו רואים שכל מה שאנחנו חושבים שמחויב ואמיתי הוא רק עוד פרספקטיבה אחת מתוך אינספור אפשרויות אחרות. באמצעות התבוננות בילדים ובעלי חיים אפשר להגיע לתובנה עמוקה שהמציאות, כפי שאנחנו חווים אותה, היא לא באמת מחויבת כפי שהיא נראית לנו. אליעד מסכם באמירה שבסופו של דבר, כל ההיבטים האלה - ילדים, בעלי חיים או כל דבר אחר - הם רק דרכים שונות להגיע להבנה שאף דבר אינו מוחלט, והכל יחסי. החופש שאנחנו חווים כשאנחנו מסתכלים על ילדים או בעלי חיים הוא ביטוי לתובנה הפנימית העמוקה הזו. למה אנשים אוהבים ילדים? איך ללמוד מבעלי חיים? מה גורם לתינוקות להיות מתוקים? איך בעלי חיים עוזרים לנו להשתחרר מדאגות? כיצד לקבל פרספקטיבה ...

שיטות שכנוע, איך לחנך ילדים? איך לשכנע אנשים? ליצור התניה במוח, לגרום לילד לאהוב משהו, לגרום למישהו לאהוב משהו, לגרום למישהו לשנוא משהו, איך המוח משתכנע? איך לשתול מחשבה? NLP איך אפשר לגרום לילד או לאדם לאהוב משהו או לשנוא אותו? כדי לגרום לילד או לאדם לאהוב או לשנוא דבר כלשהו, צריך להבין קודם כל את מנגנון ההתניה במוח. ההתניה נוצרת כאשר אדם מקשר באופן אוטומטי בין שתי סיטואציות שונות או בין פעולה לתוצאה שלה. לדוגמה, אם ילד אוהב ללבוש תחפושת, הוא עשוי לרצות ללבוש אותה גם מחוץ לחג פורים, בגלל שהוא כבר יצר התניה חיובית לתחפושת ... ואפילו יחווה סיפוק מכך, כי הוא מקשר בין הפעולה לבין התוצאה החיובית שהיא הכסף שהוא מרוויח. איך אפשר לשכנע ילד לא לעשות משהו שלילי? אליעד מסביר שכדי לגרום לילד להפסיק לעשות פעולה שלילית (למשל, אלימות או כל התנהגות לא רצויה אחרת), אפשר להשתמש בשיטת ההתניה השלילית: בכל פעם שהילד יפעל באלימות, הוא יקבל עונש בלתי נמנע. אם הילד ישוכנע שאין לו ברירה אלא לסבול מהעונש בכל פעם שהוא אלים, המוח שלו יתחיל לקשר את הפעולה הזאת לסבל, והוא יפסיק לרצות להיות אלים. חשוב מאוד שהעונש יהיה בלתי נמנע, כי אם הילד יחשוב שיש לו אפשרות להתחמק ממנו, השיטה לא תעבוד והוא ימשיך בהתנהגות השלילית. איך עובד מנגנון ההתניה החיובית במוח? ... ובסופו של דבר היא מבצעת את הפעולה גם בלי לחשוב על התגמול, מתוך הרגל בלבד. בדיוק כך אפשר לשכנע ילד לאהוב לבצע שיעורי בית או מטלות אחרות. אם הילד יקשר בין ביצוע שיעורי הבית לבין תגמול חיובי כלשהו, אחרי מספר רב של פעמים הוא יתחיל לבצע את הפעולה ... חשוב להיזהר מיצירת התניות לא רצויות? חשוב להבין שלעתים נוצרת התניה חיובית או שלילית ללא כוונה. לדוגמה, אם מאפשרים לילד להתנסות בדבר שלילי (כמו התנהגות מסוכנת) בסיטואציה מסוימת, אפילו באופן חד - פעמי או פרטי, הוא עלול לפתח התניה חיובית לדבר הזה ולהמשיך לבצע אותו גם כשהוא לבד. למשל, ילד שהוריו מרשים לו לנהוג במהירות במסלול מרוצים, עלול לפתח התניה חיובית לנהיגה במהירות ולנסות לבצע זאת גם בכביש רגיל. ... תבונה שתאפשר לו לזהות את הפעולה הנכונה במצב נתון. איך ליצור התניה חיובית? איך להפסיק מחשבות טורדניות? איך לגרום לילד לאהוב שיעורי בית? איך לשכנע אנשים בשיטת NLP? איך להתמודד עם התנהגות שלילית אצל ילדים?

... אובססיבית, רחמנות יתר, נתינת יתר, כעס יתר, ותרנות יתר, טיפול בטראומה, רחמנות עצמית, רחמים עצמיים, הענקת יתר, אהבת הורים לילדים, טיפול באובססיה, אכזריות יתר מה גורם לאדם לנתינה אובססיבית ורחמנות יתר? נתינה אובססיבית, רחמנות יתר ונתינת יתר הן התנהגויות ... פנימי מודחק שיכול להתפרץ בהמשך. יתרה מכך, כאשר אדם גדל בסביבה של נתינה יתרה, כמו הורים שמגוננים מדי על ילדיהם מתוך רחמים או פיצוי על ילדות קשה שלהם, הילדים עצמם יכולים להפוך לחסרי יכולת להתמודד עם החיים. לדוגמה, ילד שהתרגל שכל הזמן מגוננים עליו ולא מלמדים אותו להתמודד עם מציאות של חוסר ומחסור, עלול להפוך למבוגר שמפחד להתנסות ... ומספקים את צרכיו. במקרה כזה, נתינה יתר של הורים, שנובעת מרחמנות עצמית בלתי מודעת, יכולה לפגוע קשות ביכולת של הילד להסתדר בעתיד. איך מטפלים בהתנהגות של נתינה אובססיבית ורחמנות יתר? אליעד כהן מדגיש שהדרך להתמודד עם נתינה אובססיבית היא ...