חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, אם ילד אלים וניתן לו חום ואהבה, הוא עשוי דווקא להחמיר בהתנהגות האלימה שלו, ואם ננסה להבין אותו נפשית, ייתכן שנגלה ... אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני האישיות הייחודיים שלו. הוא נותן דוגמה של אריה שמעביר את הגורים שלו בפה ממקום למקום ... אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי ... כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. ... לא מסוגלים לפתור את בעיותיהם האישיות. הוא מציין שייעוץ חיצוני לעיתים קרובות איננו יעיל משום שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל ... עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו סיכוי לעזור לילד שלו להשתפר. אליעד מדגיש שהקושי של הילד להשתנות הוא בדיוק כמו הקושי של ההורה להשתנות. אם ההורה רוצה שהילד יפסיק להיות אלים, ההורה חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד להתמודד בכוחות עצמו. הוא מציג גם דוגמה של אדם רעב - אפשר לתת לו דגים או ללמד אותו ... בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, הילד עשוי להצליח, אך גם לקבל על עצמו את התסביכים והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים

חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד איך לשכנע ילד לסדר את החדר בלי לגרום למאבקי כוח? כדי לגרום לילד לסדר את החדר, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו ולשאול את עצמנו האם באמת הילד חייב לסדר את החדר שלו? התפיסה הרווחת אצל רוב האנשים היא שילדים חייבים לסדר את החדר שלהם, אבל חשוב לבדוק מה עומד מאחורי ההנחה הזאת, והאם היא נובעת מהרגלים חברתיים או צורך אמיתי. אליעד כהן מדגיש שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מדוע אנחנו רוצים שהילד יסדר את החדר? האם זה עניין פונקציונלי או פשוט אמונה שהוטמעה בנו מילדות? למשל, האם זה עניין אסתטי בלבד או שיש בזה תועלת אמיתית? האם אנחנו בעצמנו מקפידים תמיד על סדר מוחלט? הוא מציין דוגמה שמראה שאפילו מבוגרים לא תמיד שומרים על הסדר, וממחיש את חוסר ההיגיון בדרישה מילדים להיות יותר מסודרים מאיתנו. האם כל חלק בחדר של הילד חייב להיות מסודר? אליעד מסביר שאין הכרח שכל החדר יהיה מסודר לחלוטין. ייתכן שיש חלקים בחדר שהבלגן בהם לא מפריע לאף אחד, כמו למשל ארון סגור או פינה מסוימת שבה הילד יכול להשאיר דברים בצורה נוחה עבורו, בלי שזה יפריע לאחרים. הוא מביא דוגמה שאם הארון של הילד מבולגן, אבל זה לא משפיע על בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה את העיקרון שגבולות צריכים להיות ברורים במקום שבו פעולותיו של הילד משפיעות על אחרים. מדוע הילד מתעקש דווקא לבלגן את החדר? אליעד מסביר לעומק שהילד עלול לבלגן את החדר או לסרב לסדר אותו מתוך תחושת מאבק וכוח. הוא מפרט שההתנגדות לסדר נוצרת לעיתים מתוך צורך של הילד להרגיש שהוא שולט ולא נשלט, ושהוא בעל כוח ושליטה על חייו. הילד מרגיש שכאשר אומרים לו לסדר באופן פקודת, הוא חייב למרוד כדי להרגיש שהוא שולט על חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין לך כוח. כך הילד מרגיש שמכבדים את רגשותיו ורצונותיו ולא מנסים להשתלט עליו. השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר לילד שהבלגן גורם להורה להרגיש עומס נפשי, וכאשר הבית מבולגן להורה קשה לבצע משימות אחרות או לסייע לילד בהמשך. אפשר להסביר לו שבמקום להילחם אחד בשני, אפשר להגיע לשיתוף פעולה. לדוגמה, ההורה יכול להגיד לילד: אם אתה עוזר לי לשמור על סדר מינימלי, יהיה לי יותר קל לסייע לך בהמשך בדברים שחשובים לך. המטרה כאן היא להסביר את העניין באופן הגיוני, כדי שהילד יבין שיש היגיון בסידור, ולא מדובר סתם ברצון לשליטה. איך לשכנע ילד לסדר את החדר מתוך כבוד והבנה? אליעד מדגיש שכדי לשכנע ילד לסדר את החדר, יש להשתמש בגישה של שיחה פתוחה ולא של כפייה. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד למה הוא מעדיף לא לסדר, ולאפשר לו להסביר את תחושותיו באופן חופשי בלי שיחשוש מעונש. חשוב שהילד יבין שהמטרה היא לא לשלוט בו, אלא למצוא פתרון משותף שמכבד גם אותו וגם את ההורה. בנוסף, אליעד ממליץ להראות לילד שמבינים את הרצונות שלו, אבל גם להסביר לו את הרצונות של ההורה. אפשר להגיד לילד: אני מבינה את הצורך ... הזה יוביל לכך שהילד יסדר מתוך רצון ולא מתוך פחד או כפייה. בסיכומו של דבר, לפי אליעד, הגישה האופטימלית בחינוך ילדים לסדר וארגון היא גישה המבוססת על תקשורת פתוחה, הבנה הדדית וכבוד הדדי בין ההורה לילד, ולא על עונשים ואיומים. ... להסכמה ולשיתוף פעולה לאורך זמן. איך לשכנע ילד לסדר את החדר? ילד מסרב לסדר את החדר פסיכולוגיה התפתחותית איך לחנך ילד מבולגן? שיטות לחינוך ילדים

גישור משפחתי, מגשר משפחתי, קנאה בין אחים, קנאה במשפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, ללמוד גישור, איך לגשר? חינוך ילדים, לחנך ילדים, קנאה בין אחיות, קנאה בין ילדים, סכסוך משפחתי, ריב במשפחה איך לפתור סכסוך בין אחים בגלל קנאה על יחס לא שווה מההורים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה או טוב יותר מאחיהם, במיוחד כאשר בעבר אחד הילדים קיבל יותר מהשני. הוא נותן כדוגמה אם שקנתה לאחת הילדות שלה בית לפני שנים רבות, כשלא היה באפשרותה לתת אותו דבר לילדה השנייה. כיום, כשהילדה השנייה גדלה, היא שואלת מדוע אימה לא חשבה גם עליה, וזו עונה לה שהיא פשוט לא חשבה בזמנו, או שהילדה היתה צעירה מדי, ולא היה צורך ממשי אז. האם באמת אפשר לתת יחס שווה לחלוטין לשני ילדים? אליעד מדגיש שבלתי אפשרי לתת יחס שווה לחלוטין, כי המציאות משתנה והצרכים משתנים. פעם יכלה האם לתת לילדה אחת, וכעת כשהילדה השנייה רוצה, אין לה את אותה היכולת. הוא מדגים זאת גם באמצעות דוגמה אחרת שבה אם זוכה בלוטו ומעניקה את כל כספה לאחד הילדים, כשהשני עדיין תינוק. לאחר שנים, כשהתינוק גדל, הוא מרגיש קיפוח, והאם נותרת בלי יכולת לתת לו אותו דבר. אליעד ... שהתקבלה בנסיבות מסוימות בעבר. מה באמת מסתתר מאחורי הטענה את אוהבת אותו יותר? אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: את אוהבת את אחי יותר ממני. הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה. כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד? אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא ... ולא תלויה במה שאחרים עושים או לא עושים עבורו. האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד? אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. להפך, יש להרגיל את הילד לכך שהוא אחראי למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים. איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאים רגשית? אליעד מציע להורים להטמיע בילדים מגיל צעיר את המסר שהם צריכים להיות עצמאים ולא לצפות שאחרים ימלאו את החסרונות הרגשיים שלהם. למשל, כאשר הילד מתלונן על עוול שעשה לו אחיו, ההורה יכול להסביר לו שהוא לא חייב להיפגע מזה, ושזו הבחירה שלו איך להרגיש. בדרך זו, הילד לומד לקחת אחריות על עצמו, וכשהוא גדל הוא לא יראה בהורים שלו או באחרים אחראים לאושרו ולמילוי הצרכים שלו. האם ניתן לתקן טעויות עבר ביחס ההורים כלפי הילדים? אליעד מבהיר שאמנם אי אפשר לשנות את מה שכבר נעשה, אבל תמיד אפשר לשנות את הגישה כלפי מה שנעשה. במקום לומר לילד: אי אפשר לתקן את מה שעשיתי בעבר, ההורה יכול להסביר שזאת הייתה המציאות באותו רגע נתון, וההחלטה לא נעשתה מחוסר אהבה אלא מנסיבות מסוימות. ההורה צריך להעביר לילד את המסר שהעבר לא אמור להגדיר את האושר והסיפוק של ההווה. מה הפתרון הסופי לבעיית הקנאה בין האחים במשפחה? בסיכומו של דבר, הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את תפיסת האחריות: הילדים צריכים להבין שלא כל הצרכים שלהם חייבים להיות מסופקים על ידי ההורים, ושהם יכולים לבחור כיצד להתמודד עם התחושות ... של כל אדם מוטלת עליו עצמו, ולא על סביבתו. על ידי הפנמה של עיקרון זה, תחושת הקנאה תיחלש, משום שהילדים לא יצפו באופן אוטומטי שהוריהם יספקו כל דבר שהם חשים שחסר להם. איך לפתור קנאה בין אחים? מה לעשות עם ילד שמרגיש קיפוח? גישור משפחתי ביחסי הורים וילדים איך מחנכים ילדים להיות עצמאים רגשית? האם הורים חייבים לתת יחס שווה לילדים?

אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 1 איך להגיב לילד שמתנהג באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו? כאשר ילד פועל באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו, חשוב להבין תחילה מדוע הוא בחר בדרך זו. למשל, אם ילד רואה שמישהו מתכנן לפגוע בו, בחברו או אפילו בחיה שהוא אוהב, הוא עשוי לבחור באלימות מתוך אמונה שזה הפתרון הטוב ביותר לסיטואציה באותו רגע. אליעד מסביר כי ברגע האמת, הילד מגיב לפי הדחף האינסטינקטיבי שלו, לפי מה שהוא תופס כמוצא יחיד. הוא לא בהכרח מנתח לעומק את כל האפשרויות האחרות. לדוגמה, אם ילד אחר מתכוון לזרוק אבן על חתול או על אדם, והילד שלנו מחליט לדחוף את התוקף כדי למנוע זאת, נשאלת השאלה האם תגובתו הייתה ראויה או לא. אם נניח שילד דחף ילד אחר כדי למנוע פגיעה בחתול, בית הספר עשוי להגיד שזוהי פעולה לא נכונה, כי הוא הפעיל אלימות. אך אליעד מסביר שכדאי לברר את הנקודה העקרונית: האם הפעולה של הילד נבעה מתגובה אימפולסיבית או מתוך החלטה מושכלת, והאם הוא שקל כראוי את כל החסרונות והיתרונות של המעשה? כיצד לעזור לילד להבין שיש חסרונות ויתרונות לכל החלטה? אליעד מדגיש את החשיבות של חינוך הילד להבנה מעמיקה יותר של ההחלטות שהוא מקבל. במקום לתת לו פקודות או פתרונות מוכנים מראש, צריך לעזור לו להתרגל ... לכל החלטה חסרונות ויתרונות, ולהפוך מודע יותר לתהליך קבלת ההחלטות שלו. הדרך שאליעד מציע לעשות זאת, היא ללמד את הילד לנתח מצבים נייטרליים ולא רק מצבים בהם הוא מעורב רגשית. למשל, אם הילד מתלבט אם לעשות פעולה מסוימת, ההורה יכול לעודד אותו לחשוב בצורה מודעת: מה הם החסרונות ומה הם היתרונות של מה שאני עומד לעשות?. בעזרת הרגל זה, הילד ילמד לחשוב מראש על ההשלכות של מעשיו ולא רק לפעול מתוך דחף רגעי. מה המשמעות של ללמד ילד לראות גם את הצד השני בכל סיטואציה? אליעד מתאר שהיכולת להבין את הצד השני בכל ויכוח או קונפליקט היא מיומנות מרכזית שיש להקנות לילדים. כאשר הילד רגיל לנתח את נקודת המבט של הצד השני, הוא פחות נצמד לעמדה שלו באופן נוקשה. תהליך זה מונע קונפליקטים ומקטין את הסיכוי שהילד יפעל באלימות, מכיוון שהוא כבר רואה מראש את החסרונות האפשריים במעשה אלים. מה לעשות כשערכי הבית והערכים של בית ... מאוד מאלו של בית הספר. אליעד מדגים זאת במצב שבו בבית הספר לא מקובל להפעיל אלימות בשום מצב, אבל הילד מגיע ממשפחה שמאמינה שלפעמים יש מצבים בהם הפעלת כוח מוצדקת, למשל כדי להגן על מישהו חסר ישע או בעל ... מתוך התעלמות מהמציאות. האם יש הצדקה לפעול באלימות כדי למנוע אלימות גדולה יותר? ההרצאה מציגה דילמה אמיתית - האם ילד רשאי לפעול באלימות כדי למנוע אלימות חמורה יותר (כגון זריקת אבן על אדם או בעל חיים)? אליעד מסביר שההחלטה תלויה במידה רבה בערכים האישיים של המשפחה ושל הילד. יש משפחות שיסכימו שהילד יפעל באלימות מינימלית כדי למנוע נזק גדול יותר, בעוד בתי הספר בדרך כלל מתנגדים בתוקף לכל אלימות שהיא. אליעד ... הספר, וכך נוצר קונפליקט נוסף שיש לקחת בחשבון. כיצד להתמודד עם הנהלת בית הספר במקרים של אלימות מוצדקת בעיני הילד? כאשר הורה מגיע לפגישה עם הנהלת בית הספר לאחר אירוע כזה, אליעד ממליץ להכין מראש את ההסברים ולהיות מוכנים ... היא הדבר הנכון לעשות כדי למנוע אלימות קשה יותר. הדיאלוג עם בית הספר צריך להיות פתוח וכנה, ולהסביר כי הילד פעל מתוך כוונה טובה, גם אם המעשה עצמו מנוגד לכללים. חשוב להדגיש שבכל החלטה ישנם חסרונות ויתרונות ושאתם מודעים להם באופן מלא. איך להתייחס לקונפליקטים של ילדים בצורה מודעת ומועילה? לסיכום, אליעד מציג גישה שבה החינוך של ילדים מתבסס על מודעות עצמית גבוהה, ניתוח מודע של סיטואציות, הבנת ההשלכות של כל החלטה, ולימוד לראות את הדברים מנקודות מבט מרובות. כל אלה עוזרים לילד להיות פחות אימפולסיבי ולהבין יותר את ההשלכות ארוכות הטווח של התנהגותו. איך למנוע אלימות של ילדים? מה עושים עם ילד אלים בבית הספר? האם להגן על חיות זה מצדיק אלימות? איך ללמד ילד להבין את הצד השני? בעיות התנהגות של ילדים בבית הספר מה לעשות כשהילד לא מתאים למסגרת?

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ההורה צריך לייצר לו תחושה של אי - נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר לו תחושה שלילית במקור, וזה בלתי נמנע. הוא מסביר שאם הילד אומר להורה תודה שהצלת אותי, זה לא אומר שההורה לא יצר רע. ההורה כן יצר רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי ... אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו ... אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה?

ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים למה אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים, ומה יש בהם שמושך אותנו. הסיבה הבסיסית שהוא מציע היא שילדים ובעלי חיים מאפשרים לנו לראות פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו, במיוחד ביחס למחויבויות ולתפיסות שלנו לגבי המציאות. כאשר אנשים מסתכלים על ילדים קטנים או על בעלי חיים, הם חווים סוג של שחרור או תחושת הקלה. ילדים קטנים, למשל, נתפסים כמתוקים כי בדרך כלל הם נראים שמחים, משוחררים מדאגות או ממחויבויות חברתיות ומנטליות שמאפיינות מבוגרים. זה גורם ... הוא מתחבר לחלק שבו הוא עצמו חווה חופש ממחויבות, רגעים שבהם הדברים נראו פחות רציניים או פחות כבדים. איך ילדים מעניקים לנו פרספקטיבה על החיים? אליעד מסביר שהערך האמיתי של להסתכל על ילד קטן לא נובע רק מהכיף או השמחה הפשוטה שהוא מעורר, אלא בעיקר מהפרספקטיבה שזה נותן לנו על עצמנו ועל החיים שלנו. למשל, כשאנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מדברים שמטרידים אותנו מאוד כמבוגרים, אנחנו נזכרים שבעבר גם לנו לא היה אכפת מאותם דברים. זה ... את התובנה שכל מה שנראה לנו מחויב ורציני כרגע, לא באמת מחויב להיות כזה. לדוגמה, אם מבוגר מתוסכל מכך שילד קטן לא מבין מדוע הוא צריך לעשות משהו מסוים, כמו לשבת בשקט או לאכול מאכל מסוים, אז בעצם הוא יכול להיזכר שגם הוא עצמו, כשהיה קטן, לא הבין את הדרישות האלה. כלומר, ההתבוננות בילדים מאפשרת לנו לראות בצורה מוחשית את ההבדל בין התפיסות שלנו עכשיו לבין אלה שהיו לנו בעבר, ובכך להבין טוב יותר את היחסיות של הרצונות והמחשבות שלנו. למה ילדים קטנים נחשבים למתוקים בעיני מבוגרים? הסיבה לכך שילדים קטנים נתפסים כמתוקים או חמודים היא לא רק בגלל המראה הפיזי שלהם, אלא בעיקר בגלל הרגש שהם מעוררים במבוגרים. כשאדם מבוגר רואה ילד קטן משחק ונהנה, הוא מתמלא בתחושת הנאה, כי הילד משקף לו את מצב התודעה המשוחרר שהוא עצמו היה בו פעם. זה יוצר תחושת נוסטלגיה נעימה ורוגע פנימי. לכן, אנשים אוהבים ילדים שמחים או רגועים ולא ילדים שבוכים או משתוללים, מכיוון שהם מתחברים לחלקים החיוביים והנעימים שבעברם. מה הקשר בין אהבת ילדים לאהבת בעלי חיים? אליעד מרחיב את הדיון גם לאהבת בעלי חיים, ומסביר שיש קשר הדוק בין הסיבה שאנשים אוהבים ילדים קטנים לבין הסיבה שהם אוהבים בעלי חיים. כאשר אנחנו מסתכלים על חתול, למשל, אנו רואים יצור ללא מחויבות, יצור שמבטא צורת חיים פשוטה, נטולת דאגות ואחריות מורכבת. בדיוק כמו ילדים קטנים, גם בעלי חיים מעוררים בנו תחושה של שחרור מחויבויות, כי אנחנו מזהים אצלם צורת חיים אחרת שבה הדברים המטרידים ... בכל בעל חיים אחר נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את התפיסות והמחויבויות שלנו. כיצד אפשר ללמוד על עצמנו באמצעות ילדים ובעלי חיים? ההתבוננות בילדים ובעלי חיים מהווה כלי לחקירה עצמית עמוקה יותר. אליעד מציע שלא מספיק רק לחוות את ההנאה הרגעית מהם, אלא להשתמש ברגעים האלה כשער לשאלות פנימיות כמו: למה זה עושה לי טוב?, למה אני אוהב לראות את הילד או את החיה?. הוא מסביר שלחקור פירושו לשאול שוב ושוב למה? עד שמגיעים להבנה עמוקה של הסיבות האמיתיות שגורמות לנו להרגיש כפי שאנחנו מרגישים. לדוגמה, כשאדם אומר איזה ילד מתוק, אליעד מציע שיברר לעצמו מדוע בדיוק הילד נראה לו מתוק, ומאיזה רגש או תחושה פנימית זה נובע. בדרך זו האדם יכול להבין טוב יותר את עצמו ... המנגנונים הנפשיים שמפעילים אותו. מה המשמעות העמוקה של הפרספקטיבה הזו על החיים? אליעד מסביר שכל ההשוואות האלה, בין אדם לילד ובין אדם לחיה, מטרתן לעזור לנו להבין שבעצם כל הדברים שאנחנו מחויבים אליהם הם יחסיים בלבד. בסופו של דבר, ... אנחנו רואים שכל מה שאנחנו חושבים שמחויב ואמיתי הוא רק עוד פרספקטיבה אחת מתוך אינספור אפשרויות אחרות. באמצעות התבוננות בילדים ובעלי חיים אפשר להגיע לתובנה עמוקה שהמציאות, כפי שאנחנו חווים אותה, היא לא באמת מחויבת כפי שהיא נראית לנו. אליעד מסכם באמירה שבסופו של דבר, כל ההיבטים האלה - ילדים, בעלי חיים או כל דבר אחר - הם רק דרכים שונות להגיע להבנה שאף דבר אינו מוחלט, והכל יחסי. החופש שאנחנו חווים כשאנחנו מסתכלים על ילדים או בעלי חיים הוא ביטוי לתובנה הפנימית העמוקה הזו. למה אנשים אוהבים ילדים? איך ללמוד מבעלי חיים? מה גורם לתינוקות להיות מתוקים? איך בעלי חיים עוזרים לנו להשתחרר מדאגות? כיצד לקבל פרספקטיבה ...

האם אפשר לאהוב ילד בלי תנאים? אהבת הורים לילדים, האם הורים אוהבים ילדים בלי תנאים? למה הורים אוהבים ילדים? כמה הורים אוהבים ילדים? מה הסיבה שהורים אוהבים ילדים? האם האהבה היא ללא תנאים? יחסי הורים וילדים האם אפשר לאהוב ילד בלי תנאים? ההרצאה מתמקדת בשאלה האם אפשר לאהוב ילד ללא תנאים, ומביאה דיון עמוק על האהבה ההורית והאם היא באמת חפה מכל תנאי או אינטרס אישי. אליעד כהן ... מכן, אליעד מציין שאהבה בלי תנאים לא חייבת להיות מוחלטת 100%. הוא מדבר על היכולת של אדם לאהוב את הילד שלו למרות שיכולים להיות חוויות של כאב או כעס כלפיו. האהבה ההורית, הוא טוען, אינה תלויה בהכרח בתנאים מוחלטים או בהישגים שהילד משיג, אלא בקשר ההולך ומתרקם עם הזמן, גם כאשר הילד לא תמיד עונה לציפיות או עשוי לפגוע בהורים במקרים מסוימים. באמצעות שאלות רטוריות, אליעד מציע שהאהבה ההורית, למרות כל התנאים והכאב האפשרי, יכולה להתקיים גם אם הילד לא תמיד יתנהג כפי שציפו ממנו. הוא מציין את היכולת לשאת את הילד גם אם הוא מתנהג בצורה קשה או מזיקה. אליעד מתאר את התהליך שבו הורים עשויים לאהוב את הילד שלהם למרות כל הקשיים, אך טוען שלמעשה, האהבה תמיד תלויה במשהו - אם זה תחושת משמעות או תועלת שההורה מקבל ממנה. במילים אחרות, ההורה לא רק אוהב את הילד כפי שהוא, אלא גם מתוך חוויותיו האישיות, תחושותיו או הצרכים הרגשיים שהוא מספק לו. לאורך כל הדיון, אליעד מתעקש שתחושות אהבה מוחלטת יכולות להיות תוצאה של אשליה או אידיאליזציה. אף על פי שיש מקום לאהוב את הילד בצורה עמוקה מאוד, אין זה אומר שהאהבה היא נטולת תנאים לחלוטין. האם האהבה היא ללא תנאים? בהמשך, אליעד משיב ... נובעת מתוך חופש מוחלט מהתנאים. הוא משתמש בדימויים שונים כדי להדגים את רעיונותיו, כולל ההשוואה לרובוט שמוגדר לאהוב את הילד רק משום שהוא הילד שלו, ושאל האם מדובר על תנאים או על שיקול רציונלי. בהקשר זה, הוא שואל אם יש אפשרות לאהוב מישהו ... איזה שהוא תועלת אישית או חווייתית. האם כל אהבה היא לאהוב את עצמך? בהמשך, אליעד מציע כי אהבת ההורים לילדים לא נטולת תנאים, שכן היא עשויה להיות תוצאה של תחושת תועלת אישית - אני אוהב אותו כי אני מרגיש שהוא חלק ממני, כי אני מרגיש שאני מצאתי בו את המשמעות לחיים שלי. אהבה זו לא בהכרח קשורה לדברים שהילד עושה או לא עושה, אלא לתחושות שההורה מקבל מהקשר עם הילד. אהבה כזו, הוא טוען, אינה תהליך מנותק לחלוטין מהתועלת האישית של ההורה. לסיכום, אליעד מציין כי אהבה כזו עשויה ... יחסים שמועילה בשלב כלשהו להורה עצמו, ואין זה אומר בהכרח שהאהבה היא ללא תנאים. אהבה ללא תנאים? אהבת הורים לילדים אהבה עצמית כיצד לאהוב ילד האם אהבה היא תוצאה של תועלת? אהבה ותנאים

להפסיק לחקות אחרים, יחסי הורים וילדים, איך לא להזדהות עם מישהו? איך לחנך ילדים? איך להתנתק רגשית? חינוך ילדים, מחקה אחרים, דוגמה אישית לילדים, איך לגדל ילדים? שטיפת מוח עצמית, שכנוע איך להפסיק לחקות התנהגות של אחרים? הרבה אנשים נוטים לחקות את ההתנהגות של אחרים בלי ... אדם מסוים משפיעים ישירות על ההעדפות והבחירות שלך, ואפשר להשתמש בזה באופן מכוון כדי לשנות התנהגויות לא רצויות. מדוע ילדים לעיתים עושים דווקא הפוך ממה שההורים מבקשים? אליעד כהן מסביר תופעה נוספת שבה ילדים עושים בכוונה ההיפך ממה שההורים שלהם מבקשים. למשל, אם אימא אומרת לילד תשים מעיל, הילד עשוי בכוונה לא לשים את המעיל, לא כי הוא באמת רוצה להיות בלי מעיל, אלא כדי להדגיש לעצמו שהוא ... את הזהות שלו בנפרד מההורים, ולכן ההתנגדות להורים נותנת לו תחושה של זהות נפרדת ושליטה עצמית. איך לחנך את הילד שירצה להיות כמוך? כדי שילד ירצה לחקות את ההתנהגות של הוריו, ההורה צריך קודם כל להבין מה הילד חושב על ההורה. אליעד אומר שהורה צריך לשאול את עצמו מה היתרונות שהילד רואה בלהיות כמו ההורה ומה החסרונות שהוא רואה. המטרה של ההורה היא לשפר את התדמית שלו בעיני הילד, כך שהילד ירצה להיות כמוהו. ההורה בעצם צריך למכור את עצמו לילד, כאילו שהוא מוצר, על ידי הדגשת היתרונות של להיות כמוהו והפחתה או שינוי של החסרונות שהילד מזהה. אליעד מדגיש שלא חשוב מה ההורה חושב על עצמו, אלא מה הילד חושב. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה אף פעם לא משועמם, הוא יחשוב שזה יתרון וירצה לחקות את ההורה. אבל אם הילד מזהה בהורה תכונות שליליות כמו שעמום, עצבנות או כעס, הוא ירצה דווקא להתרחק מההתנהגות הזאת ויפעל באופן הפוך ממה שההורה עושה או אומר. איך ניתן להשפיע על התנהגות הילד לטובה? ההורה חייב לבדוק באופן קבוע מה הן התכונות שהילד מזהה אצלו כחסרונות, ומדוע הילד לא מעוניין להיות דומה לו. לאחר שההורה מבין את נקודת המבט של הילד, עליו לעבוד על השיפור העצמי בתחומים שהילד מזהה כחסרונות. למשל, אם הילד לא רוצה להיות דומה להורה בגלל עצבנות או חוסר סבלנות, ההורה צריך לעבוד על סבלנות ולשדר התנהגות רגועה יותר, שתגרום לילד לשאוף להיות כמוהו. לסיכום, אליעד כהן מציג דרכים להבין את התהליך הנפשי של חיקוי התנהגות ומציע שיטות מעשיות איך לשנות את ההתניות הללו לטובת עצמאות מחשבתית ורגשית טובה יותר. איך להפסיק לחקות אחרים? איך לנתק קשר רגשי? למה ילדים עושים דווקא? איך להיות דוגמה לילדים? איך להשפיע על התנהגות הילד? איך לשנות התניות במוח? מה גורם לנו לחקות אחרים?

ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב בני האדם חיים במצב של ריקנות, חוסר משמעות ... זו של משמעות החיים, אנשים מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית וזמנית בלבד. כל הישג כזה הוא למעשה ניסיון ... האדם לתת לעצמו תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים ילדים היא הרצון להגדיל את האגו שלהם. האגו, תחושת האני של האדם, מורחבת כאשר יש לו ילדים. כשהאדם אומר אני, הוא כבר מתכוון לא רק לעצמו אלא גם לילדיו, כך האגו שלו מתרחב. בני האדם שואפים להתרחב, להתפשט, ולתפוס מקום רב יותר בעולם. אליעד מביא דוגמה מהסיפור מעשה ... אותו רעיון בדיוק: הרצון של האדם להגדיל את עצמו ואת השפעתו בעולם. האם המשכיות היא באמת סיבה הגיונית להבאת ילדים? אליעד מתייחס גם לרצון של אנשים שיהיה המשך לעסק, לקריירה או לחיים שלהם באמצעות ילדים. הוא אומר שאם האדם באמת היה נהנה מעבודתו, הוא לא היה צריך לחשוב למי להוריש את העסק. העובדה שאנשים ... לעסק או לקריירה שלהם מצביעה דווקא על כך שהם מבינים, במודע או לא, שהעבודה שלהם אינה מספקת משמעות אמיתית. הילד במקרה הזה משמש תירוץ להצדיק את ההמשך של העבודה חסרת המשמעות. האם ילדים באמת מביאים שמחה אמיתית? אליעד מבהיר כי מי שאין לו שמחה פנימית ואמיתית, לעולם לא ימצא אותה בילדים. השמחה שהילדים מביאים היא תמיד זמנית, חלקית, ולא מוחלטת. אנשים שהיו מדוכאים לפני שנולדו ילדיהם, לא הופכים להיות מאושרים לאורך זמן רק בזכות הילדים. ברגע שהילדים כבר לא נותנים את התחושה של האושר, האדם שוב ימצא את עצמו ריק ומחפש משמעות חדשה. מהי הגישה הנכונה כלפי הבאת ילדים לעולם? הגישה שאליעד מציע היא להבין שהילדים הם רק צורה של ביטוי הפוטנציאל של האדם, אך אינם יכולים להעניק משמעות מוחלטת. משמעות אמיתית תגיע רק כאשר ... באמת למה הוא חי, יש לו שמחה פנימית בלתי תלויה בשום גורם חיצוני, והוא יכול להביא או לא להביא ילדים מתוך בחירה חופשית ומודעות אמיתית, ולא מתוך צורך או תלות. למה אנשים מביאים ילדים לעולם? מהי משמעות החיים? האם ...

חינוך ילדים, יחסי הורים וילדים, אהבת הורים לילדים, אהבת ילדים, לא לאהוב ילדים, שמירת מצוות, למה שומרים מצוות? למה מקיימים מצוות? אמיתות התורה, שמירת מצוות, לשמור מצוות, תפילה לאלוהים למה הורים אוהבים את הילדים שלהם? אנשים רבים חושבים שהאהבה שלהם לילדים היא האהבה הכי חזקה שיש, והם רואים בה ביטוי של דאגה עמוקה, לפעמים אפילו יותר מאשר הם דואגים לעצמם. אבל אליעד כהן מסביר שבסופו של דבר, אהבת ההורים לילדיהם היא ביטוי של אהבה עצמית. הוא מסביר שבעומק הדברים, הילד הוא חלק מעצמך, ולכן באופן טבעי אתה דואג לו יותר מאשר לאחרים. אך עם זאת, אליעד מדגיש שמבחינת החוויה הרגשית שלנו, הילדים אינם לגמרי אנחנו. במילים אחרות, יש הבדל בין היחס שלנו לעצמנו לבין היחס שלנו לילדים, משום שבחוויה הם עדיין נתפסים כנפרדים מאיתנו. לדוגמה, אליעד מציג מצב היפותטי שבו נשאל אדם האם הוא יעדיף לשבור את היד שלו או את היד של הילד שלו. לכאורה, האדם יעדיף שהיד שלו תישבר ולא של הילד, אך אליעד מסביר שזו מניפולציה, כי בשני המקרים זו בעצם היד שלך (כי הילד הוא חלק ממך). כלומר, השאלה האמיתית היא מה גורם לך יותר סבל: הכאב שלך או הכאב של הילד? והסיבה שאנחנו דואגים כל כך לילדינו היא משום שאנחנו תופסים אותם כחלק נפרד מאיתנו, למרות שהם חלק מאיתנו. איך פחד קשור לאהבה של הורים לילדים? אליעד מדבר על כך שהאהבה להורים לילדיהם קשורה קשר עמוק לפחד. הוא מסביר שהפחד הוא זה שיוצר משמעות. אדם שלא מפחד לאבד משהו, לא באמת מעריך אותו, כי רק מתוך הפחד לאבד את הילדים נוצרת התחושה שהם יקרים לו. לדוגמה, הורה שאומר שהוא אוהב את ילדיו כל כך עד שלא מסוגל אפילו לחשוב על לא לאהוב אותם, חי בעצם מתוך פחד גדול. לפי אליעד, דווקא ... היא דווקא כשאתה יודע שיש לך את האפשרות לא לאהוב. כאשר אדם מבין לעומק שלא מחויב לו לאהוב את הילדים שלו, דווקא מתוך ההבנה הזו הוא עשוי לאהוב אותם בעוצמה גדולה יותר. זה דומה למצב בו אדם יכול להפסיק ... לעצמו כאילו הוא אינו קיים כלל, בדומה למצב של אדם מת. הוא משתמש בדימוי של העורב, שנחשב לאכזרי כלפי ילדיו, כדוגמה לאדם שמבטל לחלוטין את האינטרס האישי שלו ואת תחושת האני. העורב, שמסמל כביכול אדם שאינו חושב כלל על טובתו או טובת ילדיו, מייצג דווקא את המצב האידאלי להגיע להבנת הסודות הנסתרים של המציאות. אדם כזה הוא חופשי באמת, משום שהוא משוחרר ... יעזור לו להשתחרר מהפחדים ומהאינטרסים, ויאפשר לו לבחור באמת מתוך חופש פנימי אמיתי. לסיכום, איך להגיע לחופש אמיתי ביחס לילדים ולקיום מצוות? בסיכום, אליעד כהן מסביר שהמפתח לחופש אמיתי ולאהבה אמיתית - הן ביחסים בין הורים לילדים והן בקיום מצוות - הוא להיות מסוגל לחוות את האפשרות שלא יהיה אכפת לך. כשאתה חווה לעומק את האפשרות ... חופשי לבחור לקיים מצוות, וחופשי לפעול מתוך הבנה אמיתית של המציאות ולא מתוך פחד או אילוץ. למה הורים אוהבים ילדים? האם אפשר לא לאהוב את הילדים? מה הסיבה שמקיימים מצוות? איך משתחררים מפחד לאבד ילדים? מהי תפילה אמיתית לפי רבי נחמן? מה זה מסירות נפש בתפילה? איך להתגבר על אינטרסים אישיים?