... ועצבים, ניהול כעסים, אלימות, התנהגות אלימה, חינוך ילדים, חרטה, ייסורי מצפון, הדחקה רגשית, להדחיק רגשות, כיפת ... עצמו, אלא האופן שבו אנו שופטים ומפרשים אותו בדיעבד. כיצד לחנך ילדים להתמודד עם כעס מבלי להדחיק? בהקשר של חינוך ילדים, אליעד מציע לא ללמד ילדים להדחיק את הכעס או להילחם בו, אלא לעזור להם להבין את עצמם ואת רגשותיהם. במקום לומר לילד: אסור לך לכעוס, ניתן לומר לו: בוא נבין למה אתה כועס. הגישה הזו לא מייצרת התנגדות פנימית אצל הילד, אלא מעודדת אותו ללמוד על עצמו, להבין את הרגשות שלו ולהתמודד איתם בצורה חכמה ושלמה. לדבריו, הסיבה שילדים מתנגדים להורים ומפתחים שנאה כלפיהם היא שההורים ... לכן, הוא מציע גישה רכה יותר, של הבנה והסבר, כדי לפתח בילדים חופש פנימי אמיתי ולא שליטה עצמית כפויה שמבוססת על ... הדחקה רגשית? איך לא להיפגע מכעס? מהי כיפת ברזל נפשית? איך לחנך ילדים בלי הדחקה? למה אני מתחרט אחרי כעס? האם אפשר לשלוט בכעס ...

... בארץ הפלאות 2, סקס, יחסי מין, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל, רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה ...

... להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד עוסק בה ... להחלטה זו. אליעד פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?. מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים. מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא? אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת אני רוצה להיות אימא, לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?. דרך הדוגמאות ... איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. מחשבה זו הופכת ... מאוד משמעותי עבורה, ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת. אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך. האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים? אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר. הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים מאושרים יותר לילד, אלא מספק סוג מסוים של תחושת ביטחון. אליעד ממליץ לשחרר את האובססיה כלפי הצורך בדמות אב, ולהבין שזה רק נתיב אפשרי אחד מתוך רבים לגידול ילד מאושר. מה לעשות עם הלחץ והאובססיה להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות ילדים, אלא לא להיות אובססיביים רק לגבי נושא זה. הוא מדגיש שאפשר בהחלט לרצות משהו מאוד, כמו אוכל ... בכך שהחיים עצמם תמיד יהיו שילוב של שמחה וכאב, אושר וסבל. האם כדאי להיות אם חד הורית? האם צריך דמות אב לילדים? אימהות ובחירה חופשית איך להתמודד עם אובססיה להיות אימא? יתרונות וחסרונות בזוגיות להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? מתי נכון להביא ילד לעולם? ...

... + פחדים של ילדים - למה יש פחדים + חרדות אצל ילדים? ובו יתבאר עניין החרדות אצל הילדים, כיצד החרדות האלו נוצרות? והעניין הוא, כי ... נולד, הוא נולד עם אין סוף שכל, ברמת הפוטנציאל שלו. אבל הוא עדיין לא מבטא ולא משתמש בשכל שלו, אלא ממש מעט. כי גם לילד קטן , יש את השכל לדעת, שהוא לא רוצה להיות רעב ... בעיני האדם, וככל שיש יותר דברים שהם בעלי משמעות בעיני האדם, כך גדלה גם הכמות של החרדות והפחדים של האדם. וההורים של הילד, שמנסים ורוצים להיות הורים טובים, מצד אחד, הם מוכרחים לחנך את הילד, להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב. כי אם האדם לא יתרחק מהרע ולא יתקרב אל הטוב, הוא לא ישרוד כאן בעולם. וההורים, מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ולדעת, להגדיר את הרצונות שלו. ולדעת, להשיג את הרצונות שלו. וטוב שכך, שההורים מחנכים את הילד שלהם. אבל מצד שני, ככל שההורים מלמדים את הילד, לדעת להבדיל טוב יותר, בין טוב לבין רע, כך גם ההורים מחנכים את הילד, לפחד ולהיות בחרדה, מכך שיהיה לו רע ולא טוב. כי ... וככל שהאדם לומד טוב יותר, להבדיל בין טוב לבין רע, כך הוא מפחד יותר מהרע ורוצה יותר את הטוב. כך, שההורים מחנכים את הילד שלהם לשרוד בעולם, על ידי זה שהוא יבדיל בין טוב ... מהרע, בלי זה אי אפשר לשרוד בעולם. כי הפחד של האדם מהרע, מרחיק אותו מהרע, ומקרב אותו, אל הטוב שיש בעולם. ולחנך את הילד לשרוד בעולם, זה אומר גם, לחנך אותו לפחד מהרע. וככל ... שיש הבדל בין טוב לבין רע, הוא ממילא, גם, חי ללא כל פחד, וגם, מפחד מכל מיני דברים בו זמנית, לפי הרצונות שלו. וכאשר הילד גדל, אז הוא לומד להבדיל, בין טוב לבין רע. ואם הילד לא לומד בו זמנית, שיש גם נקודת מבט, שבה, אין הבדל בין טוב לבין רע, הרי שהחרדות והפחדים מתגברים אצל הילד. וככל שהחשיבה של ההורים של הילד, היא, שיש טוב ורע, נפרדים אחד מהשני, כך גם הילד לומד מהם, להבדיל בין טוב לבין רע. ולא לומד מהם, את נקודת המבט, שבה, אין שום הבדל, בין דבר, לבין היפוכו. ועל ידי זה, נוצרות אצל הילד, חרדות ופחדים. ובסיכומו של דבר, צריך ללמד את הילד בצורה נכונה, שתהיה כמה שיותר קרובה אל האמת. שמצד ... לדעת להבדיל ביניהם. וככל שהאדם עצמו, חי יותר במקביל בו זמנית בתפישה הזאת של ההפכים, על ידי זה הוא יכול לחנך את הילד: כן לפחד מהרע, אבל גם לא לפחד ממנו, בו זמנית. ...

... אישי טיפול בחרדות ופחדים - פחדים אצל ילדים מפלצת מתחת למיטה ובו יתבארו שתי גישות שונות ומנוגדות, לטיפול ואימון אישי בחרדות ופחדים. והגישה הראשונה אומרת, שאסור להזדהות עם ... כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמה, ילד שמפחד ממפלצת שיש מתחת למיטה שלו. שהאפשרות הראשונה היא, שההורה לא יזדהה עם הפחד של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין מפלצת מתחת למיטה, וינסה לגרום לילד, לא לפחד מכך שיש מפלצת מתחת למיטה, על ידי זה שהוא ישכנע אותו שאין מפלצת מתחת למיטה. זאת הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמה לומר לילד, שהם יעשו דברים, כדי שהמפלצת לא תפגע בילד. והגישה הזאת אומרת, לא לשלול את הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם גורמים לילד להשתכנע, שבאמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. כי אם באמת אין שום מפלצת, אז למה מזדהים עם הקיום של המפלצת ומחפשים עצות איך להתמודד איתה?! וכאשר ... צריך לעקור את הפחד בשורשו. כגון לדוגמה, שאם הילד מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הרעיון ועם האפשרות שאולי יש מפלצת מתחת למיטה של הילד. כי אם מזדהים עם האפשרות הזאת, זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שאולי באמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. ומה שכן צריך לעשות, זה לשלול מכל וכל אצל הילד, את המחשבה שלו, שאולי יש מתחת למיטה שלו מפלצת. ואם הילד לא מבין שאין מפלצת מתחת למיטה שלו, צריך לעשות את הכל רק בכיוון של הסברה ושכנוע, לשכנע את הילד, שאין שום מפלצת מתחת למיטה שלו. ובשום פנים ואופן לא להסכים אפילו לא לרגע אחד, עם האפשרות שיש מפלצת מתחת למיטה שלו. ואם האדם מפחד ממשהו, ... דבר כלשהו). ובמאמר מוסגר נאמר, שיש התמודדות עם ילד שמפחד מכך שבפועל יש עכשיו מפלצת מתחת למיטה שלו, ויש ילד שמפחד מכך שאולי תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו. והרבה יותר קל לשכנע את האדם, שאין עכשיו מפלצת מתחת למיטה שלו, מאשר לשכנע את האדם, שלא ... ההפך הגמור, של שורש הפחד שלו. כגון לדוגמה, שהילד לא מסוגל להכיל את המחשבה שאומרת, שגם אם תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו, וגם אם היא תפגע בו, עדיין הוא לא צריך לחשוב שזה רע, ולא צריך לפחד מזה. ... לרכך ולהקטין את הפחד של האדם. כגון לדוגמה, הילד שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה להיות מפלצת מתחת למיטה שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע בכך. ושאם ננסה לשכנע את הילד, שגם אם המפלצת תפגע בו, עדיין הוא לא צריך לפחד מכך, לא בטוח שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא לא ... את כל הצדדים. לדוגמה, שצריך לנסות להרגיע את הילד, גם על ידי זה שמנסים להסביר לו שאין מפלצת, ושגם אם תהיה מפלצת, עדיין הוא לא צריך לפחד ממנה, ושגם אם יש מפלצת, עדיין אפשר להתמודד איתה. ...

... חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן כללי? וגם יתבאר, איך לטפל בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית בפרט. ולמה? כי כל חרדה בעולם, נובעת מרצון כלשהו שיש לאדם. שהאדם ... לו כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין דומם צומח חי מדבר. ובעיני הילד, אין הבדל, בין בובה לבן אדם. ואין הבדל, בין שולחן לבן אדם וכיוב. ואז, בשלב ההתפתחותי הזה של הילד, עדיין אין לו שום חרדה חברתית מבני אדם, יותר מאשר יש לו חרדה כללית כלפי כל הדברים באופן שווה. דהיינו, הילד לא מייחס חשיבות כלשהי ומשמעות כלשהי, להבדל שבין בן אדם, לבין חפץ דומם כלשהו, אלא מתייחס להכל בצורה שווה. ואחכ, כאשר הילד גדל, הוא מקבל חינוך, שמלמד אותו ושוטף את מוחו (לאו דווקא לרעה), שיש הבדל בין בני אדם לבין כל שאר הדברים שבעולם (בעלי חיים צמחים דומם וכיוב). והאדם לומד לייחס משמעות ... בצורה שונה לבני אדם. ואחד הדברים המרכזיים, אם לא הדבר המרכזי ביותר בחינוך של הילד, הוא, שהוא לומד להתייחס בכבוד לחברה האנושית שסביבו. ולומד לכבד את הדעות, של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי בסופו של דבר, רוב ככל ההתנהגות של האדם, היא לא מה שנקרא מושכל ... ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים חושבים ויחשבו עליו וכולי. והדבר הזה שילד הקטן לומד להתחשב בסביבה שלו ולייחס לה משמעות שונה לחלוטין, מהמשמעות שהוא מייחס לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את רצונו בשום צורה שהיא. והנה, האדם לומד, שעליו לצמצם את החופש האישי שלו, למען התחשבות בדעות של אחרים. וההורים של הילד והמורים והמחנכים של הילד, מחנכים את הילד להתחשב עד מאוד, בדעות של אחרים. וכל הזמן מלמדים את הילד, מה כולם עושים ומה כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם הפרעת חרדה חברתית קשה. ובנוסף לכל זה, יש לאדם גם את המוסכמות ... ונמצא אם כן, כי החרדה החברתית, מושרשת עמוק בליבו של האדם. החל מהשלב שבו הוא ילד קטן, ועד סוף חייו כאדם בוגר. ולכן השאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר באופן מוחלט להתגבר על הפרעת חרדה חברתית קשה? ומהו הטיפול בחרדה חברתית באופן מוחלט, הטוב ביותר שיש? ...

... אצל ילדים , טיפול בפחדים של ילדים, חרדות ילדים, פחדים אצל ילדים, חרדות של ילדים , טיפול בחרדת ילדים ובו יתבאר, העניין של חרדה אצל ילדים, איך אמורים לטפל בה? ומה ההבדל המהותי שבין חרדות ילדים, לבין חרדות מבוגרים? ומי שיתבונן על העניין יראה, כי הרבה יותר קל לטפל בהפרעות חרדה אצל ילדים, מאשר לטפל בהפרעות חרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד לא נולד עם חרדות ופחדים. וחרדות הילדים, שיש לילד, נובעות בגלל שהילד לומד להכיר את העולם, ולומד להגדיר ולהבדיל בין טוב לבין רע. ואז נוצרות אצל הילד, הפרעות חרדה וכיוב. כי הילד מטבעו, כמעט ולא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא גם לא שייך שיהיו פחדים לילדים, כי עדיין אין אצלם טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד. והילד המתבגר, לומד להגדיר את הטוב ואת הרע, ועל ידי זה ממילא נוצרות אצלו לפעמים, הפרעות חרדה קשות. ולמה? כי הוא עוד לא יודע ... לפחד ממנו כאשר הוא קשור. והילד שלא רואה את כל התמונה המלאה, מפחד יותר מכלב נושך וכיוב. וטיפול בחרדה אצל ילדים , הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד עדיין כמעט ואין לו שום דעה עצמית על העולם. והילד מגבש את תפישת המציאות שלו, בעיקר על סמך האמונה שלו, למה שמלמדים אותו. כי הילד כמעט ואין לו עדיין שכל של שיפוטיות, לבדוק האם מה שמלמדים אותו, האם זה נכון או לא. והילד בעיקר מאמין למה שמלמדים אותו. או במילים אחרות, ילדים מאמינים יותר בקלות, למה שאומרים להם. ולכן, הרבה יותר קל לטפל בפחדים של ילדים. ולמה? כי לילד יותר קל להאמין ולהשתכנע, שהוא לא צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. כי האדם הבוגר, הוא מאוד משוכנע בעצמו, שהוא כן צריך לפחד ... אותו לא לפחד מהדבר. אבל הילד, הוא מטבעו, עד לפני כמה שנים, בכלל לא פחד מהדבר הזה שמפחיד אותו כרגע. ולכן הוא הרבה יותר קרוב, למקום שבו אין פחד. ולכן הרבה יותר קל לעזור לילד לא לפחד ממה שמפחיד אותו. וכמובן, שצריך לדעת איך לטפל בחרדות אצל הילדים, ומה בדיוק להסביר לילד? ואיך להסביר את הדברים ל

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד , הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחויב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית כדעה טיפשית. אבל בכל מקרה, לילד יש את קו החשיבה שלו, ויש לו את הזהות העצמית של עצמו. ובפרט, ילד בגיל ההתבגרות. שבגיל ההתבגרות, ה

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך לבדוק, זה, האם בכלל הלקוח רוצה את המוצר שלנו. וגם אם ... צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר באים למכור מוצר כלשהו למישהו, צריך גם ... שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי לפעמים, הלקוח אומר שהוא צריך משהו אחד, ובאמת, הוא ... הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בדכ אומר, מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם ה

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, צריך לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות גלויה וגם התנגדות סמויה שנמצאת בתת המודע של הלקוח. שהוא לא תמיד יודה ולא תמיד הוא יודע, למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים דורשים מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית בכבוד העצמי שלו. ואז כמובן, הילד לפעמים מרגיש, שהוא רוצה להתמרד נגד מה שאומרים לו. כמעט, בלי קשר למה שאומרים לו. ובפרט ילדים מתבגרים, שהם בדיוק בשלב, שבו, הם כ