... אהבה בצורה נכונה, הדרכת הורים, איך לאהוב ילד בצורה נכונה? כמה לפנק ילד? לחנך את ההורים, איך לא לאהוב ילד? איך לא לפנק ילד יותר מידי? מהי הענקת יתר? מהי אהבה לא נכונה? איך אתה אוהב את עצמך? איך אתה אוהב את הילד שלך? איך להעניק לילד אהבה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את הנושא של אהבה נכונה לילדים, כיצד להעניק אותה נכון, ואיך אהבה לא נכונה יכולה להזיק לילד ולפגוע בחינוכו ובהתפתחותו. הורים אוהבים את ילדיהם ומעוניינים בטובתם. עם זאת, אליעד מדגיש שהרבה פעמים האהבה הזו ניתנת בצורה לא נכונה ולא מדויקת. הסיבה לכך נעוצה בכך שההורה עצמו לא אוהב את ... בצורה נכונה. כאשר הורה אוהב את עצמו באופן לא תקין, זה משפיע ישירות על האופן שבו הוא יאהב את ילדיו. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו ההורה מחזיק בהרגלים שליליים, כגון עישון, אכילת אוכל לא בריא, עצלנות, ופינוק עצמי מוגזם, ומצדיק זאת בכך שהוא אוהב את ... בהרגלים אלה, הוא מעדיף לוותר לעצמו מתוך מחשבה שזה ביטוי לאהבה. כאשר הורה כזה מעניק אהבה לילדיו, הוא מעניק להם אותה בדרך שגויה באותו אופן. ההורה אוהב את הילד, ולכן הוא לא מעיר לו, לא מחנך אותו, לא מציב לו גבולות, ומאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו. אליעד מכנה זאת אהבה עקומה, אהבה שבסופו של דבר פוגעת בילד. ההורים אינם מונעים את הרגליו הרעים של הילד, הם אינם מציבים גבולות נכונים ואינם מנחים אותו לדרך הישרה. הכל תחת הטענה שהם רוצים שיהיה לו טוב, מתוך כוונה טובה, אך התוצאה בפועל שלילית והפוכה. מדוע הורים מעניקים אהבה בצורה לא נכונה לילדיהם? לפי ההסבר של אליעד כהן, המקור לשגיאה בהענקת אהבה לילדים נמצא בהתנהגות ההורים עצמם כלפי עצמם. הורה שאוהב את עצמו בצורה שגויה הוא הורה שמוותר לעצמו בכל מיני סיטואציות שבהן הוא לא אמור לוותר. לדוגמה, ... עצמו בצורה לא מאוזנת ומזיקה. האהבה העצמית השגויה הזאת משתקפת ישירות באופן שבו ההורה יתייחס לילדיו. ההורה יעניק לילד את אותה אהבה מוטעית, ללא הצבת גבולות ברורים, ללא הנחייה, וללא הדרכה נכונה. התוצאה תהיה ילד מפונק מדי, חסר גבולות וחסר יכולת להתמודד נכון עם העולם החיצוני בעתיד. איך לאהוב את עצמך בצורה נכונה? אליעד כהן מדגיש שאם ההורה רוצה באמת לאהוב את הילד שלו בדרך נכונה ובריאה, עליו תחילה לבדוק כיצד הוא אוהב את עצמו. ההורה צריך לזהות מתי הוא מעניק לעצמו אהבה לא בריאה, מתי הוא מרחם על עצמו שלא לצורך, ... - אם ההורה יתחיל לאהוב את עצמו בצורה נכונה, הוא באופן טבעי יעביר את אותה צורת אהבה נכונה לילדיו. זה יגרום לכך שההורה ידע להציב גבולות לילדיו, יידע לחנך אותם בצורה הנכונה, ויעזור להם לפתח הרגלים בריאים יותר, משום שהוא יודע מה נכון, מה בריא ומה באמת טוב להם. איך לחנך ילדים נכון בלי לפנק יותר מדי? אליעד מסביר שהורים שחושבים שפינוק הוא ביטוי לאהבה טועים. אהבה אמיתית אינה פינוק מוגזם, אלא הדרכה נכונה, גבולות ברורים, והבנה שצריך לפעמים גם להעיר לילד על התנהגות לא נכונה. פינוק יתר הוא אהבה לא נכונה, כזו שתיצור לילד קשיים בעתיד. אהבה נכונה היא זו שמכינה את הילד לחיים, יוצרת לו גבולות ומלמדת אותו להתמודד נכון עם קשיים ואתגרים. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לאהוב ילד היא קודם כל לוודא שהאהבה שאתה מעניק לעצמך היא נכונה ומאוזנת. ברגע שתדע כיצד להתנהג נכון כלפי עצמך, תוכל בצורה הטבעית ביותר להעניק אהבה אמיתית, נכונה ומאוזנת לילדיך. איך לאהוב ילד בצורה נכונה? מהי הענקת יתר? האם פינוק יתר מזיק לילדים? איך לאהוב את עצמך נכון? הדרכת הורים נכונה מהי אהבה לא נכונה? ...

... לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של המעשה, לעיתים יש צורך להשתמש בענישה ... ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל? בפועל, אליעד מציע להורים ... ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה. שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה. שלב שלישי: המשיכו להחמיר את העונש עד שתגיעו למצב שבו הילד מבין את הקשר בין ההתנהגות שלו לעונש ומפסיק את ההתנהגות השלילית. כל התהליך חייב להיות מבוסס על הכרות טובה עם הילד, הבנת הרגישויות שלו, ההעדפות שלו, והתגובות האופייניות לו במצבים שונים. האם עונש חייב להיות פיזי? אליעד לא מתעקש על כך שהעונש חייב להיות פיזי. הוא ...

... למורים, ילד עם קשיי למידה, הדרכת הורים, איך לגרום לילד ללמוד? ילד שלא רוצה ללמוד, טיפול בילד עם בעיות קשב וריכוז, הדרכת מורים לילדים אוטיסטים, הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה, ילד עם קושי רגשי ללמוד מהם הגורמים המשפיעים על למידת ילדים עם קשיים רגשיים וקשיי למידה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק במגוון רחב של קשיים איתם מתמודדים ילדים עם בעיות למידה. הוא מתחיל בסיפור של מורה או מדריכה שמנסה לעזור לילד ללמוד קרוא וכתוב. המורה פונה בשאלה מה היא צריכה לעשות כדי לשפר את תהליך הלמידה, וכיצד להבין את הקושי של הילד. אליעד מציין שמורה לא צריכה להניח את הסיבות לקשיים אלא קודם כל להבין מהו הקושי האמיתי. איך לזהות את הקושי האמיתי של הילד? אליעד מסביר שחשוב להבין את ההבדל בין כל ילד וילד ולקבל תשובות על השאלה כיצד הילד הזה שונה מילדים אחרים. במקום לשאול את הילד ישירות מדוע הוא לא מצליח לקרוא, יש להתחיל להבין מהו הקושי העמוק של הילד, למשל האם הוא חווה קשיים רגשיים, קשיים חברתיים או אובייקטיביים אחרים. אליעד ממליץ להבין את הגורמים האישיים שמובילים לקשיים. כל ילד עשוי לחוות את הקשיים בדרכים שונות, וחשוב לדעת לזהות את הגורמים המהותיים ולא להסתפק בהסברים שטחיים. האם שיטות למידה אחידות מתאימות לכל הילדים? לפי אליעד, כל ילד יש לו את השיגונות והקשיים האישיים שלו. לכן, אם שיטה אחת לא עובדת עם ילד מסוים, ייתכן שהיא פשוט לא מתאימה לו. הוא מדבר על כך שכל ילד עשוי להגיב אחרת לאותה שיטה, ולכן חייבים לבדוק את ההתאמה בין הילד לבין השיטה ולמצוא דרכים שונות ללמד אותו. מהו קשר רגשי ולמה הוא חשוב? אליעד מציין שלילד עם קשיים רגשיים או קוגניטיביים קשה יותר ללמוד אם אין קשר רגשי חזק עם המורה או המדריך. יש צורך במערכת יחסים שתאפשר לילד להרגיש בטוח ולהתמסר לתהליך הלמידה. לעיתים, הציפיות הרגשיות של המורה כלפי הילד יכולות להשפיע על הצלחת הלמידה. קשר רגשי חיובי הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר להצלחה. האם כל ילד באמת לא רוצה ללמוד? אחת השאלות הגדולות אליעד שואל היא האם ילד שלא רוצה ללמוד, אכן לא רוצה ללמוד, או שמא יש משהו חוסם אותו מלהתעניין בלמידה. הוא מדבר על כך שלפעמים התסכול והכישלונות הקודמים יכולים להוביל לילד לחשוב שהוא לא יכול ללמוד, ואולי זו הסיבה שהוא לא מעוניין ...

... ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2 איך לשכנע ילד לא לפעול באלימות? כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגר גדול - כיצד לגרום לילד להבין שהאלימות אינה פתרון מתאים. אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית שמתמקדת בשינוי תפיסת הילד לגבי היתרונות והחסרונות של התנהגות אלימה. הוא מציין כי כדי שהילד יפסיק לנהוג באלימות, יש צורך אמיתי לגרום לו לרצות בעצמו להפסיק להתנהג כך, מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך איום או עונש בלבד. מדוע איומים ועונשים לא תמיד עוזרים למנוע אלימות אצל ילדים? אליעד מסביר כי האיומים, כגון יזרקו אותך מבית הספר, עשויים דווקא לעודד התנהגות אלימה אצל הילד . אם ילד אינו מרוצה בבית הספר, איום מסוג זה עשוי להפוך עבורו דווקא ליתרון - הוא יעדיף שיזרקו אותו. מכאן שהאיום אינו משרת את מטרתו. הדרך האפקטיבית היא להראות לילד כי המחיר האישי שהוא משלם על התנהגות אלימה גבוה מהיתרונות שהוא משיג ממנה, ולהמחיש זאת בדרכים שונות. איך לזהות את היתרונות והחסרונות שהילד רואה באלימות? אליעד מציע לגשת אל הילד בגישה פתוחה ולא שיפוטית. במקום להניח מראש שאלימות היא רעה, יש לעודד את הילד לדבר על היתרונות שהוא רואה בהתנהגות שלו. לדוגמה, ילד דחף ילד אחר כדי לקבל את הנדנדה. חשוב מאוד לשאול את הילד למה הוא עשה את זה, ולתת לגיטימציה מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות. כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים אחרות היו קיימות להשיג את אותה מטרה בלי אלימות. בשלב זה, הילד מציין אלטרנטיבות נוספות (לדוגמה, לקרוא למורה או לחכות לתורו), ומתוך רשימה זו הוא יכול לראות שישנן דרכים אחרות שמשיגות את המטרה שלו, עם פחות נזק או סיכון. למה חשוב להבין ולתת לגיטימציה לרצון של הילד להיות אלים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מדגיש היא שלא נכון להילחם ברצון של הילד לפעול באלימות, אלא להכיר בו. אם הילד אומר שדחף את חברו כי התעצבן שקיללו אותו או כי לא נתנו לו את מה שרצה, התגובה הנכונה היא קודם כל להבין את תחושתו, לתת הכרה מלאה לרגשות שלו, ולהסכים איתו שבתנאים האלה אולי היה לו הגיוני לפעול באלימות. לאחר שהילד מבין שמכבדים את ההיגיון מאחורי ההתנהגות שלו, הוא מוכן יותר לשמוע על חסרונותיה של האלימות, ולבחון חלופות אחרות. מה החשיבות של השוואה בין היתרונות והחסרונות של אלימות? אליעד מסביר שיש חשיבות עליונה לכך שהילד יעשה בעצמו השוואה בין היתרונות והחסרונות. במהלך השיחה, יש ליצור רשימה ברורה של סיבות שבעדן ה

... ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 1 איך להגיב לילד שמתנהג באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו? כאשר ילד פועל באלימות כדי להגן על משהו חשוב לו, חשוב להבין תחילה מדוע הוא בחר בדרך זו. למשל, אם ילד רואה שמישהו מתכנן לפגוע בו, בחברו או אפילו בחיה שהוא אוהב, הוא עשוי לבחור באלימות מתוך אמונה שזה הפתרון הטוב ביותר לסיטואציה באותו רגע. אליעד מסביר כי ברגע האמת, הילד מגיב לפי הדחף האינסטינקטיבי שלו, לפי מה שהוא תופס כמוצא יחיד. הוא לא בהכרח מנתח לעומק את כל האפשרויות האחרות. לדוגמה, אם ילד אחר מתכוון לזרוק אבן על חתול או על אדם, והילד שלנו מחליט לדחוף את התוקף כדי למנוע זאת, נשאלת השאלה האם תגובתו הייתה ראויה או לא. אם נניח שילד דחף ילד אחר כדי למנוע פגיעה בחתול, בית הספר עשוי להגיד שזוהי פעולה לא נכונה, כי הוא הפעיל אלימות. אך אליעד מסביר שכדאי לברר את הנקודה העקרונית: האם הפעולה של הילד נבעה מתגובה אימפולסיבית או מתוך החלטה מושכלת, והאם הוא שקל כראוי את כל החסרונות והיתרונות של המעשה? כיצד לעזור לילד להבין שיש חסרונות ויתרונות לכל החלטה? אליעד מדגיש את החשיבות של חינוך הילד להבנה מעמיקה יותר של ההחלטות שהוא מקבל. במקום לתת לו פקודות או פתרונות מוכנים מראש, צריך לעזור לו להתרגל לנתח סיטואציות בעצמו, להבין שיש לכל החלטה חסרונות ויתרונות, ולהפוך מודע יותר לתהליך קבלת ההחלטות שלו. הדרך שאליעד מציע לעשות זאת, היא ללמד את הילד לנתח מצבים נייטרליים ולא רק מצבים בהם הוא מעורב רגשית. למשל, אם הילד מתלבט אם לעשות פעולה מסוימת, ההורה יכול לעודד אותו לחשוב בצורה מודעת: מה הם החסרונות ומה הם היתרונות של מה שאני עומד לעשות?. בעזרת הרגל זה, הילד ילמד לחשוב מראש על ההשלכות של מעשיו ולא רק לפעול מתוך דחף רגעי. מה המשמעות של ללמד ילד לראות גם את הצד השני בכל סיטואציה? אליעד מתאר שהיכולת להבין את הצד השני בכל ויכוח או קונפליקט היא מיומנות מרכזית שיש להקנות לילדים. כאשר הילד רגיל לנתח את נקודת המבט של הצד השני, הוא פחות נצמד לעמדה שלו באופן נוקשה. תהליך זה מונע קונפליקטים ומקטין את הסיכוי שהילד יפעל באלימות, מכיוון שהוא כבר רואה מראש את החסרונות האפשריים במעשה אלים. מה לעשות כשערכי הבית והערכים של בית הספר מתנגשים? אחת הבעיות הקשות שמתעוררות היא כאשר הערכים של המשפחה שונים מאוד מאלו של בית הספר. אליעד מדגים זאת במצב שבו בבית הספר לא מקובל להפעיל אלימות בשום מצב, אבל הילד מגיע ממשפחה שמאמינה שלפעמים יש מצבים בהם הפעלת כוח מוצדקת, למשל כדי להגן על מישהו חסר ישע או בעל חיים. במצבים כאלה יש מספר אפשרויות: אפשרות אחת היא להחליף ... מלאה למחיר שלה, ולא מתוך התעלמות מהמציאות. האם יש הצדקה לפעול באלימות כדי למנוע אלימות גדולה יותר? ההרצאה מציגה דילמה אמיתית - האם ילד רשאי לפעול באלימות כדי למנוע אלימות חמורה יותר (כגון זריקת אבן על אדם או בעל חיים)? אליעד מסביר שההחלטה תלויה במידה רבה בערכים האישיים של המשפחה ושל הילד. יש משפחות שיסכימו שהילד יפעל באלימות מינימלית כדי למנוע נזק גדול יותר, בעוד בתי הספר בדרך כלל מתנגדים בתוקף לכל אלימות שהיא. אליעד מוסיף שהבעיה מתחדדת כאשר מדובר בהגנה על בעלי ... להיות עמדה חריגה בבית הספר, וכך נוצר קונפליקט נוסף שיש לקחת בחשבון. כיצד להתמודד עם הנהלת בית הספר במקרים של אלימות מוצדקת בעיני הילד? כאשר הורה מגיע לפגישה עם הנהלת בית הספר לאחר אירוע כזה, אליעד ממליץ להכין מראש את ההסברים ולהיות מוכנים לשאלה: מה האינטרס של בית הספר? ולנסות לראות את ...

... הורים, ילד מכור לאייפון, ילד מכור למחשב, ילד מכור לטלוויזיה, התמכרות לטלפון סלולרי, הילד לא עושה שיעורים, הילד לא מקשיב, הילד ברח מהבית, בעיות משמעת אצל ילדים, התאבדות ילדים איך להתמודד עם ילד מכור לאייפון או למסכים? כאשר ילד נוהג להימצא כל היום מול המסך, בין אם מדובר בטלפון נייד, במחשב או בטלוויזיה, הורים רבים עשויים להרגיש כי מדובר בבעיה חמורה שדורשת טיפול מיידי. אליעד כהן מסביר כי הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא האופן שבו ההורים מגיבים להימצאות הילד ממושך מול המסכים. הורים נוטים לראות את המסכים כבעיה, דבר המוביל לעיתים למאבקי כוח עם הילד ולתחושת עוינות כלפי המכשירים. אליעד מציע גישה אחרת: במקום להילחם עם הילד על הטלפון, כדאי להתמקד בפעולות הקונקרטיות שההורה רוצה שהילד יבצע, ולהתעקש על כך מבלי להתייחס באופן ישיר לטלפון. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילד יאכל או יתחיל לעשות שיעורים, במקום לדבר על הטלפון ולהגיד תעזוב את הטלפון או אתה כל הזמן בטלפון, אליעד ממליץ להתמקד בבקשה ... מתי כדאי לאכול? בצורה כזו, הבעיה אינה הופכת למאבק על הטלפון, אלא התמחות בפעולה המבוקשת. כיצד להתמודד עם מצבים קיצוניים כמו איום של הילד לפגוע בעצמו בגלל הטלפון? במצבים קיצוניים, כמו כשהילד מאיים לפגוע בעצמו או לברוח מהבית בגלל שלילת הטלפון, אליעד מציע לגשת בצורה רגועה ומבינה. ראשית, יש למנוע מראש את הגעת הילד למצב זה באמצעות תקשורת פתוחה ומבוססת על הבנת הילד. אם הילד כבר מצוי במצב כזה, אליעד ממליץ לא להגיב בצורה קיצונית ולהפוך את הטלפון לאויב, אלא להבין את נקודת המבט של הילד ולנהל שיחה רגועה. למשל, אם הילד מאיים על חייו כשנלקח ממנו הטלפון, אליעד מציע שיח עם הילד בו ההורה לא יגיד אני לוקח לך את הטלפון כי אתה לא מתנהג טוב, אלא יגיד אני לא לוקח לך את הטלפון כי הוא לא הבעיה, אני רוצה להבין מה באמת מפריע לך. באופן זה, הילד לא ירגיש מאוים, וההורה יכול להציע פתרונות שיאפשרו לילד לשמור על הטלפון ולהשלים את משימותיו החשובות. איך להתמודד עם סירוב של הילד לבצע מטלות כמו שיעורי בית? כשילד מסרב לבצע מטלות כמו שיעורי בית, אליעד ממליץ לא להיכנס למאבקי כוח, אלא לנסות להבין מה בדיוק קשה לילד במשימה. הגישה היא ליצור תנאים שבהם הילד ירגיש נוח לבצע משימות שאינו אוהב, כמו להציע לו לעשות את המשימה במשך זמן מוגבל או לשלב אותה עם דבר שהוא כן אוהב. חשוב שההורה יביע אמפתיה ויסביר את הצורך במשימות בצורה מכילה, כך שהילד לא יראה את המטלה כעונש אלא כחלק טבעי מהיום - יום. סיכום העקרונות החשובים בניהול בעיות משמעת עם

חינוך ילדים, לשכנע ילדים, NLP לילדים, הרזיה אצל ילדים, דיאטה אצל ילדים, אכילת יתר אצל ילדים, לשכנע ילד לעשות דיאטה, לשכנע ילד לעשות ספורט, לשכנע ילד לאכול פחות, ספורט אצל ילדים איך אפשר לשכנע ילד לעשות דיאטה ולרדת במשקל? כדי לשכנע ילד לעשות דיאטה, לאכול פחות ולעסוק בפעילות גופנית, יש צורך בשינוי התפיסה ובהבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה של הילד . אליעד כהן מסביר שילדים הם כמו בני אדם קטנים וכל מה שחל על אדם מבוגר חל גם על הילד . הדגש הוא על יצירת דימוי עצמי חיובי, וזו נקודה מהותית מאוד. ילד נולד ללא דימוי עצמי, הוא רוכש את הדימוי שלו מתוך הסביבה ומה שנאמר לו. אם נאמר לילד שהוא שמן, זוהי כבר קביעה שיפוטית. במקום זאת, חשוב ללמד את הילד שהערך שלו לא תלוי במה שאחרים חושבים עליו, אלא במה שהוא עצמו חושב ... נותן היא ההתייחסות לתחרות בבית הספר או בספורט. אם מלמדים ילד שחשוב להיות תמיד במקום הראשון, אנחנו בעצם משדרים לו מסר מוטעה: ... תהיה מאושר, ואם לא - אתה לא שווה. במקום זה, חשוב להסביר לילד שהמיקום לא משנה, או אפילו להפוך את המסר ולומר שטוב להיות אחרון. כך הילד לא יקשר את ההצלחה ואת האושר למקום מסוים, ויפתח דימוי עצמי בריא שאינו תלוי בהישגים חיצוניים. איך יוצרים לילד אסוציאציה חיובית לגבי מאמץ? אליעד מציין בעיה נוספת שנוצרת כאשר ילד לא רוצה לעשות ספורט כי קשה לו להתאמץ. למה זה קורה? כי ההורים ... לו באופן לא מודע שמאמץ זה דבר רע. למשל, כשהורה אומר לילד אל תתאמץ, אני אעשה את זה בשבילך, הילד לומד שמאמץ הוא שלילי. הפתרון הוא להכניס לבית את המסר ההפוך, כמו איזה כיף להתאמץ ולהצליח!, הצלחת כי התאמצת!, וכך לגרום לילד לא לפחד ממאמץ. באופן זה, הילד ילמד להתאמץ וירגיש סיפוק כאשר הוא מצליח לאחר מאמץ. איך גורמים לילד לרצות לאכול פחות ולהיות בריא יותר? כשמנסים לגרום לילד לרצות לאכול פחות, הדרך היעילה ביותר היא לדבר איתו בשפה ובמושגים שהוא מבין. למשל, אם הילד מתלונן על כאבי בטן, חשוב להסביר לו שזה יכול להיות קשור לאכילת יתר ...

... הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא תוכל לשאת את הכאב הנפשי שיתלווה לכך. האישה הזו היא דוגמה למישהי שלוקחת אחריות רבה ואינה ... מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה לפחדים רבים ... נובע מהפעולה עצמה אלא מהתלות בתחושת הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית מאותם רגעים. התשובות עשויות להיות: הילד נותן לה תחושת משמעות בחיים. הוא גורם לה להרגיש שייכת. הוא יוצר אצלה תחושת משפחתיות. הוא מספק לה תחושת ביטחון שהיא לא תהיה לבד בעתיד. הוא מאפשר לה להרגיש כאמא טובה. לאחר זיהוי הצרכים הללו, עליה למצוא דרך להרגיש את התחושות האלו גם ללא ילד. למשל, אם היא מפחדת להזדקן לבד, עליה לפתור את הפחד ישירות ולא באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. מדוע לא מספיק לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת שעל האדם לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד - התלות הרגשית בדבר. אם האדם יכול להרגיש טוב גם ללא הדבר שהוא פוחד לאבד, הוא משחרר את ... ייגש לאישה מתוך חופש בחירה ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ומאושר בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים ממקום נקי מפחד. אם יגיע למצב שבו הוא משיג את כל הטוב שהוא מדמיין שהילדים יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - הוריים אינם בוחרים בכך באמת, אלא מתוך ... רבים היו בוחרים שלא להיוולד מלכתחילה. הם אינם מסוגלים לדמיין את עצמם מסתדרים עם האתגרים והכאב שהחיים מציבים, ובמיוחד לא עם הקושי שבהבאת ילדים לעולם. איך להגיע לבחירה חופשית אמיתית לגבי ילדים? האדם האידיאלי, לפי אליעד, הוא מי שיכול להביא ילדים וגם לא להביא

... בתשובה, הצטרפות לכת, בן חוזר בתשובה, בת חוזרת בתשובה, הורים לילדים נפגעי כתות, ילד חוזר בתשובה, ילדה חוזרת בתשובה, הורים לילדים חוזרים בתשובה, איך מתמודדים עם ילד חוזר בתשובה? התמודדות עם חזרה בתשובה, ילד חזר בתשובה ...

ילד בדיכאון, ילד לא רוצה לחיות, ילד רוצה להתאבד, הדרכה להורים, איך לטפל בילד? למה לחיות? אין חשק לחיות, בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? משמעות החיים, סיבות לחיות, אין רצון לחיות, התאבדות ילדים מה גורם לילד לרצות למות ואיך הורים יכולים לעזור? כאשר ילד נמצא בדיכאון, לא רוצה לחיות ואף מביע רצון להתאבד, זה מעורר בהורים פחד, לחץ ותחושת חוסר אונים. לפי אליעד כהן, הסיבה לכך שהילד מרגיש דיכאון או רצון למות קשורה בדרך כלל לחוויות שהילד עבר או לפרשנויות ששתלו בו הסביבה, במיוחד ההורים. במקרה שבו ילד עבר תאונה שגרמה לו לפציעה קשה בפנים, ולאחריה הוא מביע מחשבות אובדניות ולא רוצה ... הוא התגובה הרגשית שלהם עצמם לאירוע. אליעד מסביר שהילד קולט ומפנים את תגובות ההורים, במיוחד כשמדובר בטראומות, ולכן חשוב קודם כל לבדוק עד ... לשאול את עצמם תחילה: איך אנחנו הגבנו לאירוע שהילד חווה? איך הסברנו לו את האירוע, וכיצד אנחנו משדרים את הרגשות שלנו לגביו? ככל שההורים יותר לחוצים וחרדים, הילד מחקה באופן לא מודע את תגובותיהם, וכך נכנס למצב של חוסר אונים ודיכאון. כדי לעזור לילד, ההורים צריכים קודם כל להרגיע את עצמם ולשנות את הגישה הרגשית שלהם כלפי האירוע. למה הילד אומר שהוא לא רוצה לחיות ומה מסתתר מאחורי המילים האלה? אליעד כהן מסביר שכאשר ילד אומר משפט כמו אני לא רוצה לחיות, זה לא תמיד מעיד על רצון אמיתי למות. לפעמים הילד משתמש במשפט הזה כדי לבטא רגש אחר, כמו כאב פיזי, פחד, תחושת בדידות או חוסר אונים. לפעמים הילד אפילו לא מודע בדיוק למה הוא מתכוון, ולכן תפקיד ההורים הוא לשאול שאלות שיסייעו לילד להבין מה באמת מפריע לו. למשל, אם הילד אומר לא בא לי לחיות, ההורה יכול לשאול: למה? מה מפריע לך עכשיו? ממה אתה עצוב? המטרה של השאלות הללו היא לאפשר לילד להביע בצורה ברורה יותר את תחושותיו האמיתיות. אליעד מדגים שאם הילד אומר שהוא לא רוצה לחיות, כדאי לברר איתו אם הוא באמת התכוון למות או שאולי הוא התכוון לומר כואבת לי הבטן או אני עצוב. ההסבר הוא שהילד לא תמיד יודע לבטא בצורה נכונה את מה שהוא מרגיש, ולכן הוא בוחר במשפט קיצוני, שבפועל ... אם לשנות את המציאות או לקבל אותה כפי שהיא. במקרה של ילד שחווה תאונה ונפצע, אם ההורים יצליחו להבין ולתקשר לילד שאין צורך לחשוש מהתגובות של החברה, ושהאירוע שעבר אינו חייב להשפיע לרעה על עתידו, הילד עשוי להרגיש הקלה משמעותית. איך ללמד את הילד להרגיש טוב למרות הקשיים? אליעד כהן מסביר שלמעשה מה שהילד רוצה הוא להרגיש טוב, ואם הוא לא מצליח בכך, הוא נכנס לייאוש ודיכאון. התפקיד של ההורים הוא ללמד את הילד להרגיש טוב גם כשהמציאות לא מושלמת. הדרך לכך היא ללמד אותו כיצד להסתכל על האירוע שקרה ... להדגיש כמה זה רע שהוא נפצע, ההורים יכולים ללמד את הילד כיצד למצוא דברים טובים באירוע, למשל העובדה שהוא חי, שהפציעה לא קטלנית, שהוא יכול ...