הדרכת הורים, למה לא לפנק את הילד? איך לא לגדל ילד פרזיט? איך למנוע קשיי הסתגלות אצל ילדים? איך לחנך את הילד? איך לגרום לילד לקחת אחריות? איך לא לגדל ילד מפונק? איך לא לגרום לילד לשנוא אותך? איך לגרום לילד להיות בריא נפשית? למה לא לפנק את הילד? איך לחנך אותו למודעות לאחריות ולמחיר של כל פעולה? ההדרכה עוסקת בחינוך ילדים ומדגישה את החשיבות של הרגלים נכונים בתחום של אחריות, סדר וניקיון. אחד העקרונות המרכזיים הוא להרגיל את הילד לסדר אחרי עצמו, להחזיר כלים לכיור ולדאוג לניקיון גם אחרי שהוא אוכל או משחק. כל פעולה מחייבת את הילד להבין שההנאה שלו לא מגיעה בחינם, ויש לכך מחיר. אליעד כהן מסביר את חשיבות ההבנה שאין ארוחות חינם, וכל תוצאה בחיים דורשת מאמץ. למה חשוב להרגיל את הילד לסדר אחריו? כשהילד אכל או שיחק, חשוב מאוד ללמד אותו את הערך של סדר. ברגע שילד רגיל לסדר אחרי עצמו, הוא מבין שהכל יש לו מחיר. אם הילד לומד להחזיר כלים לכיור או לנקות אחרי עצמו, הוא מבין שצריך להשקיע כדי ליהנות. הדבר חשוב משום שבחיים האמיתיים אין דבר כזה הנאה ללא מחיר. אם הילד לומד לסדר אחרי עצמו, הוא יפנים את הרעיון של לתת בתמורה ולא רק לקבל. בלי ההבנה הזו, הילד עלול לחשוב שהכל מגיע לו, מבלי שיצטרך להשקיע. מה הקשר בין הרצון לקבל לרצון לתת? בטבע האדם, יש נטייה ... גם עם הקשיים הנלווים לכך. האם באמת אין ארוחות חינם? הטענה המרכזית כאן היא שאין הנאה ללא מחיר. כאשר הילד אוכל או משחק מבלי לנקות אחריו, הוא לומד להרגיש שפעולה זו אינה דורשת תמורה. למעשה, הילד מתרגל לרעיון של קבלת דברים בחינם, מבלי להיות מודע לכך שהוא מחויב להחזיר משהו בתמורה. בהמשך, זה עלול לגרום לו לתסכול כאשר הוא יתמודד עם סיטואציות בהן עליו לשלם או להוציא מאמץ. ככל שהילד יתחיל להבין את הקשר בין ההנאה והמחיר, הוא יוכל לעשות בחירות מושכלות יותר ולהבין את משמעותן. איך שומרים על איזון בין נתינה וקבלה? ההדרכה מדגישה את הצורך בהבנת האיזון בין נתינה וקבלה. המטרה היא שהילד יתחיל להבין שלכל פעולה יש מחיר, גם אם לא תמיד הוא ירגיש את המחיר באופן ישיר. לדוגמה, אם הילד אוכל, הוא יצטרך לסדר אחריו. אם הוא משחק, הוא יצטרך לדאוג לסדר את החדר אחרי המשחק. הורים יכולים להיות גמישים, אך חשוב לשמור על עקרון בסיסי זה. כשהילד מבין את הקשר בין העבודה לבין התמורה, הוא מפתח תחושת אחריות ומודעות לאיזון בין מה שהוא מקבל לבין מה שהוא נותן. מדוע חשוב להרגיל את הילד להתאמץ? הרגלת הילד להאמין שלהשיג זה קל עלולה להוביל אותו לסבל עתידי. הוא עלול להתקשות להתמודד עם קשיים ומאמץ בחיים, מה שיגרום ... על מנת לקבל תוצאות טובות. לעיתים, הוא עשוי להאשים את ההורים בכך שהפכו אותו לנצלן. ההמלצה היא שההורים יתעקשו שהילד יתחיל לנקות ולסדר אחרי עצמו, לא מתוך עונש, אלא מתוך הבנה שזו הדרך להכין אותו לעתיד ולמנוע ממנו סבל. האם יש קשר בין חינוך למודעות למחירים לבין הצלחה בחיים? כאשר הילד מבין שלכל פעולה יש תוצאה, הוא לומד איך להעריך את המחיר של כל דבר לפני שהוא מבצע פעולה. הוא ... הוא מוכן לשלם על משהו, הוא יוכל לחיות חיים טובים ומאוזנים יותר. לסיכום ההדרכה ממליצה להורים לא לפנק את הילדים יתר על המידה, ולהתחיל להרגיל אותם לאחריות ולמודעות לכך שלכל פעולה יש מחיר. כשילד יודע להחזיר את הכלים לכיור אחרי האוכל או לסדר אחרי עצמו, הוא לומד שאין ארוחות חינם, ושעליו לתת תמורה עבור כל דבר שהוא מקבל. כאשר הילד מתחיל להבין את המערכת הזו, הוא מפתח תחושת אחריות, מסגרת ואיזון בחיים. איך להרגיל את הילד לתת? איך להרגיל את הילד לקחת אחריות? איך לחנך את הילד שאין ארוחות חינם? מתי להתעקש עם הילד? האם לוותר לילד? איך לגרום לילד לנקות אחריו? האם לעזור לילד? מדוע חשוב להרגיל את הילד לסדר אחריו? הטקסט מסביר שכאשר הילד אוכל, מלכלך או משתמש בכלים ובחפצים, חשוב להרגיל ... ההבנה שיש שכר ועונש טבעיים לכל פעולה, ושהדרך לחיים מוצלחים היא מוכנות להשקיע כדי להשיג תוצאות חיוביות. הדרכת הורים חינוך ילדים התמודדות עם קושי מול הילדים הבנת מחירים ותוצאות בחינוך איך להרגיל את הילד לתת? איך להרגיל את הילד לקחת ... רגישות אצל ילדים, קשיי התבגרות של ילד, למה לילד קשה להתבגר? ארוחות חינם אצל ילדים, רצון לתת ורצון לקבל בחינוך ילדים, רצון לתת ורצון לקבל אצל ילדים, רצון לתת ורצון לקבל מול הילדים, הורות בריאה, טעויות בחינוך ילדים, להרגיל את הילד לסדר את החדר, להרגיל את הילד לקחת אחריות

חרדת נטישה אצל ילדים, חרדת פרידה של ילדים, 2 שיטות לטיפול בפחדים של ילדים, ילד שמפחד להישאר לבד בבית, טיפול בפחדים של ילדים, הדרכת הורים, איך לבנות ביטחון עצמי לילדים? פחד מפני נטישה, ילד שמפחד לישון לבד, ילד לא בוגר מהי חרדת נטישה אצל ילדים ומהן שתי השיטות להתמודד איתה? חרדת נטישה אצל ילדים מתבטאת בכך שהילד חושש שהוריו ינטשו אותו. הוא מפחד להישאר לבד, בין אם מדובר בשהייה בגן, בבית או בכל מקום אחר ללא ההורים. החרדה הזאת נובעת מתלות רגשית גדולה של הילד בהוריו, ומחשש שההורה לא יחזור או לא יהיה זמין בעת הצורך. אליעד כהן מסביר שקיימות שתי שיטות עיקריות להתמודד עם חרדת נטישה אצל ילדים, שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה: האם כדאי להרגיע את הילד בהבטחה שההורה תמיד יחזור? השיטה הראשונה והנפוצה היא להרגיע את הילד על ידי כך שאומרים לו מפורשות שההורה תמיד יחזור, שהוא לעולם לא יינטש ושאין לו סיבה לדאוג. למשל, כאשר הילד מפחד להישאר לבד בגן, ההורים בדרך כלל אומרים לו משפטים כמו אל תדאג, אנחנו נחזור לקחת אותך, אנחנו תמיד איתך, או אנחנו נשמור עליך ולא נעזוב אותך לעולם. בשיטה זו, ההורים למעשה נותנים לילד ביטחון רגשי שנובע מהתלות בהם. אליעד כהן מציין שלגישה זו יש יתרון מיידי, שכן היא מרגיעה את הילד במהירות, מפני שהיא יוצרת תחושה שההורה תמיד יגן עליו ושהוא אינו לבד. עם זאת, אליעד מסביר שלגישה זו יש גם חסרונות משמעותיים לטווח הארוך. בכך שההורה כל הזמן מרגיע את הילד שהוא יגן עליו, הילד לומד בעצם להיות תלוי בהורה מבחינה רגשית ומעשית. נוצר מצב שבו הילד מרגיש בטוח רק בנוכחות ההורים שלו, וכאשר הוא נדרש להתמודד עם מציאות שבה הוא נמצא לבד, הוא יתקשה להתמודד ויתקשה להרגיש בטוח ועצמאי. הילד בעצם לא לומד להתמודד עם הפחדים שלו בכוחות עצמו, אלא רק מתוך הידיעה שההורה נמצא שם עבורו. לכן, כשההורים לא יכולים להיות לצדו באופן תמידי, הילד יחווה קושי עצום ועלול להיכנס לחרדות מוגברות, במיוחד כאשר הוא מתבגר ונדרש לעצמאות רבה יותר. האם נכון ללמד את הילד להתמודד לבד עם הפחדים שלו? השיטה השנייה שאליעד מציע לטיפול בחרדת נטישה אצל ילדים היא ללמד אותם להתמודד בעצמם עם הפחד. לפי גישה זו, במקום להבטיח לילד שההורה תמיד יחזור, צריך לעודד אותו להסתכל על הפחד שלו בצורה הגיונית וללמד אותו להתגבר עליו בכוחות עצמו. לדוגמה, כאשר הילד מפחד להישאר לבד בבית, ההורים אמורים לשבת איתו ולשאול אותו בצורה מפורשת: למה אתה מפחד להישאר לבד בבית?, מה בדיוק מפחיד אותך?, ואז להסביר לו מדוע הפחד הזה אינו הגיוני, או מדוע הוא פחות מפחיד מכפי שהילד מדמיין. גישה זו, לדבריו של אליעד, דורשת יותר מאמץ והשקעה מההורים. היא כרוכה בתהליך ארוך יותר שבו יש ללמד את הילד לחשוב, לנתח, להבין ולהתמודד עם פחדיו באופן עצמאי. זו דרך פחות נוחה ופחות מהירה מאשר פשוט להגיד לילד אני תמיד אהיה איתך. עם זאת, היתרון המרכזי של הגישה הזאת הוא שהילד מפתח יכולת אמיתית להתמודד עם קשיים בחיים בצורה עצמאית. הוא לומד לחשוב באופן עצמאי, להבין את רגשותיו, להעריך ממה ... לא, וכך בונה ביטחון עצמי וחוסן נפשי משמעותיים יותר לטווח הארוך. מה המחיר של טיפול קל ונוח בפחד של הילד? אליעד כהן מדגיש כי ההורים שבוחרים בדרך הקלה של הבטחת נוכחותם המתמדת, משלמים מחיר משמעותי לטווח הארוך: הם יוצרים אצל הילד תלות רגשית גבוהה, שגורמת לילד להיות חסר עצמאות וחסר יכולת התמודדות עצמאית. כאשר הילד יידרש בעתיד להתמודד עם מצבים שבהם ההורה אינו יכול להיות זמין תמיד, החרדה שלו עלולה להתעצם באופן משמעותי, והוא יחווה קשיים גדולים בתפקוד העצמאי. איך לבחור נכון בין שתי הדרכים להתמודד עם פחדים של ילדים? בסופו של דבר, אליעד כהן ממליץ להורים לחשוב בהיגיון ולבחור את הדרך שמתאימה יותר להם ולילדיהם. הוא מבהיר כי למרות שיותר קשה ללמד את הילד להתמודד לבד, הרי שבטווח הארוך, שיטה זו הרבה יותר משתלמת ומאפשרת לילד להפוך לאדם בוגר, עצמאי ובעל יכולת להתמודד עם אתגרים בחיים. לסיכום, כאשר ילד סובל מחרדת נטישה, ההורים יכולים להרגיעו באמצעות הבטחת נוכחותם, אך צריכים להבין שמדובר בפתרון זמני בלבד. הדרך השנייה, המורכבת יותר, היא ללמד את הילד להתמודד עם הפחד בעצמו, כדי לפתח עצמאות ויכולת התמודדות לחיים. איך להתמודד עם חרדת נטישה אצל ילדים? איך לפתח ...

ילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדים איך להתמודד עם ילד שלא אוהב ללמוד? אליעד כהן מציג בעיה נפוצה בהורים ומחנכים: מה לעשות עם ילד שלא אוהב ללמוד או לא מתעניין בבית הספר, במיוחד אם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז או קשיי למידה. לפי אליעד, בעיית קשב וריכוז אצל ילדים לא נובעת מחוסר יכולת להתרכז בכלל, אלא מכך שהילד לא מוצא עניין ספציפית במה שמנסים ללמד אותו. למשל, ילד יכול להתרכז מצוין באיסוף שוקולדים או בצפייה בטלוויזיה, אבל כשהוא מגיע ללימודים - הוא מאבד עניין. ההיגיון כאן הוא פשוט: אנשים מתרכזים במה שהם חושבים שיעשה להם טוב, ואם הלימודים לא נתפסים כטובים, הילד לא יתרכז. איך לגרום לילד להתרכז בלימודים בלי איומים ובלי שוחד? לפי אליעד, קיימות שתי דרכים מרכזיות לגרום לילד להתרכז בדבר שהוא לא אוהב: או ליצור מצב שבו הלימודים יביאו לילד תועלת שהוא מאוד רוצה, או ליצור מצב שבו אם הוא לא ילמד, יקרה לו משהו רע שהוא מאוד לא רוצה. אך אליעד מבהיר ששתי האפשרויות הללו (שוחד ואיומים) אינן טובות לטווח הארוך. למשל, אם נגיד לילד שאם הוא יצליח במבחן הוא יקבל פרס שהוא מאוד רוצה, הילד תמיד ירצה פרס גדול יותר, כמו בית או מכונית, או אפילו מטוס. ואם נאיים עליו, באיזשהו שלב האיום יאבד את האפקטיביות שלו. האלטרנטיבה שאליעד מציע היא ללמד את הילד לחשוב ולהפעיל את השכל בתוך הדברים שהוא כבר אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילד מתעניין בבובות, במקום להגיד לו עזוב את הבובות, בוא תלמד, אפשר להמשיך לשחק איתו בבובות אבל להעלות את רמת הקושי במשחק, כך שהילד יידרש להפעיל שכל כדי להמשיך לשחק. דוגמה מעשית: אפשר להמציא שמות לבובות, להחליף ביניהן שמות, לכתוב שלטים ואותיות שיחייבו את הילד לקרוא ולכתוב כדי להמשיך ליהנות מהמשחק. כך הילד ירצה ללמוד מיוזמתו כי הלמידה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממה שהוא אוהב. איך לגרום לילד לחשוב באופן מעמיק דרך תחומי העניין שלו? אליעד מדגים גם כיצד להפעיל שכל דרך משחק כדורגל. אם ילד אומר שהוא לא אוהב ללמוד אבל כן אוהב לשחק כדורגל, אפשר להפוך את המשחק למקום שבו הוא מפעיל את המחשבה. לדוגמה, להסביר לילד ששחקני כדורגל טובים צריכים להפעיל שכל כדי להבין איך השחקן היריב חושב ואיך לנצח במשחק. אפשר לנתח איתו מהלכים ... בראש של השחקן היריב כשהוא החליט על פעולה מסוימת, ואיך אפשר לשפר את המשחק בעזרת אסטרטגיה. לפי אליעד, ככל שהילד יתרגל להפעיל את המחשבה דרך הדברים שמעניינים אותו, כך הוא ישתפר ביכולת שלו להפעיל את המחשבה בתחומים אחרים. מה ... והחקירה המתמדת, המוח מתפתח, וכך גם מתפתחת היכולת של האדם לראות את האמת ולהגיע למטרות גבוהות יותר. איך ללמד ילד שלא רוצה ללמוד? טיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים איך לפתח את השכל של הילד? כיצד לטפל בהפרעות נפשיות? איך לגרום לילד להתרכז בלימודים? האם יש סתירה בין משחק ללימודים? עכשיו השאלה היא כזאת נגיד לדוגמה ילד שלא מעניין אותו הלימודים או בית הספר, אז בא נניח שאנחנו רוצים שהילד ילמד נגיד שאנחנו רוצים שהוא יחכים ככה אנחנו רוצים, ואנחנו רוצים שהוא יחכים ולכן נגיד שולחים אותו לבית הספר ... אפשרות אחת זה להגיד טוב בא ננסה להכריח אותו לאיים עליו. דרך אגב איך פותרים בעיית קשב וריכוז אצל ילד או אצל בן אדם, במה בן אדם מתרכז? במה שהוא חושב שעושה לו טוב ולכן ניקח את מה שהוא ... לו כן להיות חכם למרות שלא מעניין אותו הלימודים זאת השאלה. ש: איך עוד פעם? אליעד: נגיד שיש לך ילד שלך הוא הולך לבית הספר עכשיו אנחנו רוצים שהוא ילמד לקרוא ולכתוב אנחנו רוצים שהוא ילמד מתמטיקה, מחויב לנו ... אז איך אנחנו יכולים ללמד אותו לקרוא ולכתוב או כל דבר שהוא לא דרך המסגרת הרגילה. נגיד שיש לך ילד לדוגמה נגיד סתם, שהוא נגיד רואה בובספוג נגיד אבל מה לעשות שגם כשהוא מתבגר הוא ממשיך לראות את זה או נגיד הוא משחק עם בובות למרות שהוא מתבגר או נגיד שהוא משחק במשחקים של ילדים קטנים למרות שהוא כאילו מתבגר אז השאלה היא ואז יש כאלו הורים שזה מפריע להם אז יש כאלו שיגידו זה ... משחק עם בובות. מה לעשות איך אפשר להעביר אותו לעולם של הבוגרים למרות שהוא ממשיך להתעסק עם הדברים של הילדים הקטנים, תשובות מה התשובה? ש: ללמד אותו לבדוק מה האמת. אליעד: מה זאת אומרת פרקטית, מה לעשות פרקטית? ש: ... אתה כל היום משחק בהפסקה איך תלמד. ש: הבנת המשחק כאילו משתנה כאילו. אליעד: שמה? ש: כשאתה צעיר כשאתה ילד אז אתה משחק בבובות אבל כאילו כשהוא מבוגר יותר. אליעד: לך יש נכד מה את רוצה שהוא יהיה יותר ... שהיה קונפליקט כזה למה כי הכל תלוי איך המוח חושב על מה שהוא עושה. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד ילד משחק בבובות וזה מה שהוא אוהב לשחק בבובות כל פעם כשאתה אומר לו בוא תלמד הוא אומר לא אני ... איתו בבובות אבל תעלה את הרף של המשחק בבובות תיצור עומק בתוך המשחק בבובות. נגיד לדוגמה נגיד שרוצים ללמד ילד לקרוא וההוא משחק בבובות בוא ניצור איזה דבר שהוא יצטרך לקרוא בשביל לשחק בבובות לא אל תשחק בבובות בוא ... זה לא יכול להיות חכם אין פתרון אבל זאת לא האמת כי כל דבר בעולם השאלה איך עושים אותו. ילד לצורך העניין מעניין אותו לעשות פעולה מסוימת זה מה שמעניין אותו, עכשיו אפשר להילחם להגיד לו אל תעשה את ...

איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות? איך לגרום לילדים לאכול בריא? איך לשכנע ילד לאכול ירקות? ילד שלא אוהב ירקות, ילד שמסרב לאכול ירקות, הילד לא אוכל ירקות, הילד לא רוצה לאכול, הדרכת הורים, חינוך ילדים איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות? הורים רבים מתמודדים עם ילדים שלא אוהבים לאכול ירקות או פירות, ילדים בררניים באוכל שמעדיפים ממתקים או מאכלים מוכרים כמו פסטה, שניצל וקורנפלקס. אליעד כהן מסביר שהבעיה האמיתית אינה מסתכמת בטעם או בררנות של הילד, אלא נעוצה באופן עמוק יותר בתפיסת המציאות של הילד ובדפוסי ההתנהגות של ההורים עצמם. מהן הדרכים הנפוצות לעודד ילדים לאכול בריא? אליעד כהן מתחיל מהדרכים הנפוצות שהורים רבים מכירים ומנסים ליישם: דוגמה אישית של ההורים - שההורים עצמם יאכלו ירקות ופירות ויצרו טקסים כמו ארוחות משפחתיות משותפות שבהן אוכלים מאכלים בריאים יחד. הכנת הארוחה יחד עם הילדים, על מנת לעורר עניין ולחשוף אותם למזונות חדשים. הסרת הסחות דעת בזמן האוכל כמו טלוויזיה ופלאפון, כך שהילדים יתרכזו באוכל עצמו. חשיפה חוזרת ונשנית למזונות חדשים (14 עד 16 פעמים), מכיוון שילדים זקוקים לחשיפה מרובה כדי להתרגל לטעמים חדשים. חגיגה בצלחת - הצגת הירקות בצורה יצירתית, כמו יצירת פרצופים, סיפורים, או ... אליעד כהן מסביר כי כל השיטות שהוזכרו עשויות להיות יעילות במקרים קלים יחסית, אך הבעיה האמיתית מופיעה במקרים שבהם הילד מתנגד לחלוטין לאכילת מאכלים חדשים ובריאים כמו עגבניה. הוא נותן דוגמה לילד שאומר להורים שהוא נגעל מעגבניה, ומסרב בתוקף לאכול אותה. כאן, ההורים בדרך כלל נוקטים בשיטות כמו שוחד (לתת פרסים), ... לא תאכל, לא תקבל...). אליעד טוען ששיטות אלה לא יעילות לאורך זמן מכיוון שהן לא נוגעות בשורש הבעיה. מדוע ילדים מסרבים לאכול ירקות ומה עומד מאחורי הסירוב? אליעד כהן מסביר לעומק שהסירוב לאכול ירקות אינו רק עניין של טעם או הרגל, אלא משקף דפוס מחשבתי ורגשי עמוק יותר אצל הילד, שנוצר בעקבות חינוך ההורים. לדבריו, הילד מתנגד לאכילת העגבניה כי הוא מרגיש שכך הוא שומר על עצמאותו, זהותו, ושליטתו בחייו. הילד למד שהוא צריך שהמציאות תהיה כרצונו, ואם המציאות אינה כרצונו, הוא מרגיש רע. הוא רוצה לשלוט, ולכן מסרב לכל ... לוותר על משהו עקרוני בתפיסתו, ולכן ההתנגדות כה חזקה. כיצד דפוס החשיבה של ההורים משפיע על הרגלי האכילה של הילדים? אליעד טוען שההורים עצמם מעבירים לילדים מסר סמוי ועמוק שכל המציאות צריכה להיות בדיוק כרצונם, ושאם משהו אינו כרצונם, זוהי בעיה. הילד קולט זאת ולומד שהוא חייב להיאבק בכל דבר שמנוגד לרצונו. ההורה בעצמו לא מנסה דברים חדשים, מפחד משינויים ומעביר מסר של פחד ושליטה מוגזמת לילד. הילד, שרוצה להרגיש עצמאי, מחקה זאת בדיוק. במקום לפתח גמישות מחשבתית, הוא מתנגד באופן מוחלט לשינוי. מהו הפתרון האמיתי שיגרום לילדים לאכול ירקות ופירות? הפתרון העמוק שאליעד כהן מציע הוא לשנות את האווירה הכללית בבית ואת הגישה הפנימית של ההורים. ... בדוגמה אישית של גמישות מחשבתית, קבלה של שינויים, ונכונות להתמודד עם מצבים לא נוחים ולא מוכרים. ההורה צריך להראות לילד שלו שלא חייבים לפחד לנסות משהו חדש, שזה לא נורא אם משהו לא הולך בדיוק כפי שרצינו, ושאפשר לחיות טוב גם אם לא הכל מתנהל לפי הרצון המדויק שלנו. לדוגמה, במקום ללחוץ או להכריח ילד לאכול עגבניה, ההורה צריך לדבר עם הילד, להבין מדוע הוא לא רוצה, ולתת לו תחושה שזה בסדר לנסות ולהתנסות. אפשר להסביר לילד שזה לא נורא אם זה לא יהיה טעים, שלא חייבים שהכל תמיד יהיה כרצוננו, ואפילו לשאול אותו מדוע כל כך חשוב לו שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא רוצה. ברגע שהילד יבין שזה בסדר להתמודד עם חוסר נוחות זמני, ושהזהות שלו לא תלויה בהתנגדות לאכילה מסוימת, הוא יהיה הרבה יותר פתוח לנסות דברים חדשים. אליעד מסביר שגם מאחורי התנהגות סרבנית של הילד יש תועלות רגשיות שהוא משיג, כמו הגדרת הזהות שלו (אני מיוחד כי אני לא אוכל את מה שאחרים אוכלים), חיזוק תחושת עצמאות (אני לא עושה מה שאומרים לי) ותחושת שליטה. כדי לפתור את הבעיה, יש ליצור סביבה שבה הילד מרגיש שהוא יכול לקבל את אותה העצמאות והייחודיות גם מבלי להתנגד בצורה נוקשה. איך ליישם את הפתרון בפועל? היישום ... איפה הם עצמם נוקשים, איפה הם מפחדים משינויים ומדברים חדשים, וליצור סביבה גמישה ופתוחה להתנסות בבית. במקום לחנך את הילד דרך עונשים ושוחד, אפשר פשוט לפתוח איתו שיחה נעימה ולחקור יחד איתו את המניעים שלו, להבין אותו באמת, ולהראות לו שקבלת שינוי וגמישות במחשבה היא דבר מועיל ומהנה, ולא דבר מפחיד. איך לשכנע ילד לאכול ירקות? ילד לא אוהב ירקות, מה לעשות? איך לעודד ילדים לאכול פירות? מה לעשות כשהילד מסרב לאכול ירקות? חינוך ילדים לאכילה בריאה איך לגרום לילדים לנסות אוכל חדש? ילד בררן באוכל, איך להתמודד?

ילד שלא יודע לקבל לא, איך לגרום לילד לקבל לא? איך לומר לילד לא? איך ללמד ילד לקבל לא? איך ללמד ילד לדחות סיפוקים? איך לגרום לילד להקשיב לך? איך לגרום לילד לשמוע לך? איך להגיד לילד לא? הצבת גבולות לילדים, הדרכת הורים מה גורם לילדים להתקשות לקבל לא? הסיבה המרכזית לכך שילדים מתקשים לקבל את המילה לא היא חוסר בהירות והחלטיות מצד ההורה. אם ההורה עצמו לא שלם עם ההחלטה שהוא אומר לילד, הילד חש זאת. ילדים חשים את המסר הלא מדויק שנשלח אליהם, שבו ניכר שההורה לא באמת מאמין שלא הוא תשובה נכונה או ברורה. כשההורה אומר לא אך מעביר תחושה שהוא מצטער או לא שלם עם ההחלטה, הילד קולט את הסימנים הסמויים ומבין שהלא הוא לא דבר טבעי או מובן מאליו. כתוצאה מכך, הוא ירגיש שהוא לא צריך לקבל את הלא הזה. איך אמפתיה מוגזמת פוגעת ביכולת להציב גבולות? כשההורה משדר אמפתיה מוגזמת כלפי הילד אחרי אמירת לא, הוא למעשה משנה את המסר המועבר לו. במקום להציג את הלא כמשהו טבעי, ההורה מעביר את המסר הלא נכון, שמסביר לילד שהלא הוא דבר שלילי שמצריך התנצלות או רגישות. אם הילד מזהה חוסר נחישות, הוא יתחיל להתנגד יותר ויותר. כאשר ההורה מראה רגישות יתר, כמו רגשות אשם או מצוקה פנימית על כך שהוא לא סיפק את רצון הילד, הוא מעביר את המסר שהתנגדות ללא היא לגיטימית ומובילה לתוצאה חיובית. למה נחישות באמירת לא כל כך חשובה? ההורה צריך להיות נחוש ויציב כאשר הוא אומר לא. זהו אלמנט חשוב בהצבת גבולות שמלמד את הילד שהמילה לא אינה דבר רע או בעייתי. הילד צריך להבין שבחיים לא תמיד מקבלים את כל מה שמבקשים, ושלא הוא חלק נורמלי מהחיים. אם ההורה יגיב בנחישות וביטחון, הילד ילמד שהמילה לא היא חלק מהתמודדות עם מציאות, ולא מצב שדורש התנצלויות או רגשות אשם. איך הקשר של ההורה עם לא בחייו משפיע על תגובת הילד? אם ההורה לא מצליח להתמודד עם לא בחייו האישיים, כלומר, אם הוא לא יודע לקבל את הסירוב או ההתמודדות עם המוגבלות, הוא יתקשה לשדר זאת לילד. ההורה שמרגיש רגשות אשם או כעס על כך שהוא לא יכול לתת לילד את מבוקשו, לא ישדר יציבות וביטחון. הילד יחשוב שגם הוא לא צריך לקבל את הלא הזה, ויתנגד לו בכל כוחו. לכן, חשוב שההורה ישדר רגשות של קבלה ושלמות כאשר הוא אומר לא לילד, כך שהילד יבין שאין בכך סבל או בעיה. כיצד הילד בודק את תגובת ההורה ללא? ילדים נוטים לבדוק את הגבולות שההורים מציבים להם, במיוחד אחרי שאומרים להם לא. הם עשויים לנסות שוב להשיג את מבוקשם כדי לראות כיצד ההורה יגיב. אם ההורה מתנצל, מתגונן או מגלה רחמים, הילד יקבל חיזוק לכך שהלא אינו דבר טבעי, ושיש מקום להיאבק בו. לעומת זאת, כאשר ההורה משדר יציבות ונחישות, הילד יבין שאין סיבה להיאבק או להתנגד למילה לא. תהליך זה מחזק את קבלת הלא כדבר טבעי ומובן. איך להימנע מרגשות אשמה כשאומרים לילד לא? כדי להימנע מרגשות אשמה, ההורה חייב להבין שהצבת גבולות היא חלק טבעי מהחינוך. לא כל רצון של הילד צריך להתממש, וכמו שההורה לא תמיד מקבל את כל מבוקשו, כך גם הילד צריך ללמוד להתמודד עם דחיית סיפוקים. אם ההורה מבין שאין חובה לספק כל רצון של הילד ושהמילה לא אינה דבר רע, הוא יכול להתמודד עם רגשות אשם בצורה יעילה יותר. ההורה צריך להיות בטוח בעצמו ובכך שהסירוב לא פוגע באף אחד, לא בהורה ולא בילד. מהי המשמעות העמוקה של לא עבור הילד? הלא מלמד את הילד שהוא יכול להיות מאושר גם בלי לקבל כל מה שהוא רוצה. זהו עיקרון חשוב בחינוך ילדים, משום שהוא מאפשר להם לפתח את היכולת לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תסכולים. הילד צריך להבין שהלא אינו עונש או ... להתמודד עם מרדנות של ילדים איך ללמד ילד לדחות סיפוקים שליטה בכעסים אצל ילדים הצבת גבולות לילדים הדרכת הורים וחינוך ילדים למה הילד מתקשה לקבל לא ומהו שורש הבעיה? הסיבה העיקרית שילד לא יודע לקבל לא נובעת מכך שהוא מרגיש ... להתמודד עם מרדנות של ילדים איך ללמד ילד לדחות סיפוקים שליטה בכעסים אצל ילדים הצבת גבולות לילדים הדרכת הורים וחינוך ילדים למה הילד מרדן? למה הילד עצבני? למה הילד לא יודע לקבל לא? למה הילד לא יכול לקבל לא? דחיית ...

הענקת יתר, ילד נכה רגשית, בני זוג נכים רגשית, איך לא לגרום לילד שלך להיות נכה רגשית? מהי נכות רגשית? איך נוצרת נכות רגשית? תלות רגשית, לגרום למישהו להיות תלוי בך, לגדל ילד עצמאי, הדרכת הורים, אהבת יתר, לגדל ילד בריא נפשית מהי נכות רגשית וכיצד היא נוצרת? אליעד כהן פותח בהסבר רחב לגבי משמעות המושג נכות רגשית. לדבריו, ... עד כדי כך שהם מונעים מהאדם השני את היכולת לפתח כישורי חיים עצמאים. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: ילד שחווה חרם בבית הספר. לכאורה, הורים טובים עשויים לרצות להקל עליו בכל מחיר, לחבק אותו, לומר לו שהחרם שעשו ... מיד מבית הספר. אך לפי אליעד, תגובה כזו יוצרת נזק נפשי חמור יותר מהחרם עצמו, מכיוון שהיא מלמדת את הילד שהוא חסר אונים וזקוק תמיד להגנתם של ההורים. תגובה כזו הופכת את הילד בהדרגה לנכה רגשית, שאינו מסוגל להתמודד לבד עם מצבים קשים בחיים. מדוע הענקת יתר היא מזיקה גם בזוגיות? אליעד כהן מסביר שהענקת יתר אינה פוגעת רק בילדים, אלא גם ביחסים זוגיים. כאשר בן זוג או בת זוג מעניקים תמיכה מוגזמת לצד השני, הם למעשה יוצרים תלות ... לבד והופך תלותי באחרים. כך נוצרת נכות רגשית - מוגבלות נפשית אמיתית שנגרמת בגלל חוסר עצמאות. איך אפשר למנוע מילדים ומבני זוג להפוך לנכים רגשית? אליעד מציע גישה מעשית ברורה: לעזור לאדם לעזור לעצמו. במקום לתת לילד או לבן הזוג פתרון מידי לבעיה, מומלץ ללמד אותו איך לפתור אותה בכוחות עצמו. כדוגמה, במקום לתת לילד כסף בכל פעם שהוא מתלונן, צריך לשוחח איתו, להסביר לו כיצד להתמודד, ולהראות לו כיצד הוא מסוגל לפתור את ... התמודדות עצמאית. עם זאת, חשוב לזכור כי הענקת יתר יוצרת תלות שבסופו של דבר חוזרת כבומרנג ומזיקה לכולם, הן לילד, הן לבן הזוג והן לאדם שנותן את התמיכה. אליעד מסכם את דבריו ומזכיר כי מטרת החינוך הרגשי האמיתי היא להוביל את הילד או את בן הזוג לעצמאות רגשית ונפשית, שתאפשר להם להתמודד בצורה טובה ובריאה יותר עם החיים. מהי נכות רגשית? איך למנוע תלות רגשית? מהי הענקת יתר? איך לגדל ילד עצמאי? איך להימנע מתלות בזוגיות? איך לחנך ילדים להתמודדות עצמאית?

חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד איך לשכנע ילד לסדר את החדר בלי לגרום למאבקי כוח? כדי לגרום לילד לסדר את החדר, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו ולשאול את עצמנו האם באמת הילד חייב לסדר את החדר שלו? התפיסה הרווחת אצל רוב האנשים היא שילדים חייבים לסדר את החדר שלהם, אבל חשוב לבדוק מה עומד מאחורי ההנחה הזאת, והאם היא נובעת מהרגלים חברתיים או צורך אמיתי. אליעד כהן מדגיש שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מדוע אנחנו רוצים שהילד יסדר את החדר? האם זה עניין פונקציונלי או פשוט אמונה שהוטמעה בנו מילדות? למשל, האם זה עניין אסתטי בלבד או שיש בזה תועלת אמיתית? האם אנחנו בעצמנו מקפידים תמיד על סדר מוחלט? הוא מציין דוגמה שמראה שאפילו מבוגרים לא תמיד שומרים על הסדר, וממחיש את חוסר ההיגיון בדרישה מילדים להיות יותר מסודרים מאיתנו. האם כל חלק בחדר של הילד חייב להיות מסודר? אליעד מסביר שאין הכרח שכל החדר יהיה מסודר לחלוטין. ייתכן שיש חלקים בחדר שהבלגן בהם לא מפריע לאף אחד, כמו למשל ארון סגור או פינה מסוימת שבה הילד יכול להשאיר דברים בצורה נוחה עבורו, בלי שזה יפריע לאחרים. הוא מביא דוגמה שאם הארון של הילד מבולגן, אבל זה לא משפיע על בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה את העיקרון שגבולות צריכים להיות ברורים במקום שבו פעולותיו של הילד משפיעות על אחרים. מדוע הילד מתעקש דווקא לבלגן את החדר? אליעד מסביר לעומק שהילד עלול לבלגן את החדר או לסרב לסדר אותו מתוך תחושת מאבק וכוח. הוא מפרט שההתנגדות לסדר נוצרת לעיתים מתוך צורך של הילד להרגיש שהוא שולט ולא נשלט, ושהוא בעל כוח ושליטה על חייו. הילד מרגיש שכאשר אומרים לו לסדר באופן פקודת, הוא חייב למרוד כדי להרגיש שהוא שולט על חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין לך כוח. כך הילד מרגיש שמכבדים את רגשותיו ורצונותיו ולא מנסים להשתלט עליו. השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר לילד שהבלגן גורם להורה להרגיש עומס נפשי, וכאשר הבית מבולגן להורה קשה לבצע משימות אחרות או לסייע לילד בהמשך. אפשר להסביר לו שבמקום להילחם אחד בשני, אפשר להגיע לשיתוף פעולה. לדוגמה, ההורה יכול להגיד לילד: אם אתה עוזר לי לשמור על סדר מינימלי, יהיה לי יותר קל לסייע לך בהמשך בדברים שחשובים לך. המטרה כאן היא להסביר את העניין באופן הגיוני, כדי שהילד יבין שיש היגיון בסידור, ולא מדובר סתם ברצון לשליטה. איך לשכנע ילד לסדר את החדר מתוך כבוד והבנה? אליעד מדגיש שכדי לשכנע ילד לסדר את החדר, יש להשתמש בגישה של שיחה פתוחה ולא של כפייה. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד למה הוא מעדיף לא לסדר, ולאפשר לו להסביר את תחושותיו באופן חופשי בלי שיחשוש מעונש. חשוב שהילד יבין שהמטרה היא לא לשלוט בו, אלא למצוא פתרון משותף שמכבד גם אותו וגם את ההורה. בנוסף, אליעד ממליץ להראות לילד שמבינים את הרצונות שלו, אבל גם להסביר לו את הרצונות של ההורה. אפשר להגיד לילד: אני מבינה את הצורך ... הזה יוביל לכך שהילד יסדר מתוך רצון ולא מתוך פחד או כפייה. בסיכומו של דבר, לפי אליעד, הגישה האופטימלית בחינוך ילדים לסדר וארגון היא גישה המבוססת על תקשורת פתוחה, הבנה הדדית וכבוד הדדי בין ההורה לילד, ולא על עונשים ואיומים. ... להסכמה ולשיתוף פעולה לאורך זמן. איך לשכנע ילד לסדר את החדר? ילד מסרב לסדר את החדר פסיכולוגיה התפתחותית איך לחנך ילד מבולגן? שיטות לחינוך ילדים

אוטיזם, ילד אוטיסט סובל יותר, איך לנתח שאלה? האם מישהו סובל יותר ממישהו אחר? חשיבה מופשטת, איך לחנך ילד אוטיסט? סבל של בעלי חיים, צמחונות, אכילת בשר, האנשה, איך לדעת כמה מישהו סובל? עוצמות של סבל האם ילד אוטיסט באמת סובל יותר מילד רגיל? אליעד כהן דן בשאלה אם ילד אוטיסט סובל יותר מילדים אחרים או מאנשים אחרים באופן כללי. הוא מתחיל את הדיון בטענה שהעלתה אמא לילד אוטיסט, שטענה שהבן שלה סובל יותר מאחותו שאינה אוטיסטית. אליעד מסביר כיצד צריך לנתח את הטענה הזו: במקום להסתכל על המקרה הספציפי של ילד אוטיסט, יש להפוך את השאלה לשאלה כללית יותר - האם יש מישהו שסובל יותר ממישהו אחר? אליעד מסביר, שהשאלה ... שלא השקיע בכך מאמץ דומה. הסיבה היא שהציפיות שלו היו גבוהות בהרבה, ולכן האכזבה גדולה יותר. הדבר רלוונטי במיוחד לילדים אוטיסטים. ילד אוטיסט עשוי להיראות כאילו הוא סובל מאוד, למשל אם אינו מצליח לשחק עם חברים. אמו מסתכלת עליו וחושבת שלו הייתה במקומו, הייתה סובלת מאוד, ולכן מסיקה שגם הוא סובל מאוד. אבל אליעד מסביר שההנחה הזו מוטעית, כי לילד האוטיסט אין בהכרח את אותה מערכת ציפיות ורצונות. לעיתים קרובות, הילד האוטיסט אינו מבין או אינו מתייחס למשמעות העמוקה שהאם מייחסת לחוסר יכולתו לשחק עם אחרים, ולכן הסבל שלו יכול ... מהעגל שלה גורמת לה לסבל רב. הצמחונים עושים האנשה ואומרים: תחשוב מה היה קורה אם היו לוקחים לך את הילד שלך, היית סובל מאוד, ולכן גם הפרה סובלת. אבל אליעד מדגיש שזו טעות, מכיוון שהסבל תלוי במשמעויות ובמחשבות שהאדם ... אינה חושבת על העתיד כמו האדם, ולכן אינה יכולה לחוות את אותו עומק סבל כמו אדם שמודע למשמעות ההפרדה מילדו לאורך זמן. לדוגמה, בן אדם שחווה השפלה או פגיעה יכול לזכור זאת למשך שנים, והסבל מצטבר ומשמעותו גדלה עם ... זוכרים או מתכננים רחוק, ולכן אינם חווים סבל ממושך ועוצמתי באותה מידה. מכאן, שהאנשה של סבל בעלי חיים או ילדים אוטיסטים היא טעות לוגית. האם ילד אוטיסט באמת חווה סבל יותר גדול בגלל מוגבלותו? אליעד מסביר כי הורים לילדים אוטיסטים לעיתים מפרשים את התנהגות ילדיהם בצורה מוגזמת. לדוגמה, ילד אוטיסט שקיבל מכה וצורח, נתפס על ידי ההורה כאילו חווה כאב אדיר, אף על פי שהצרחה לא בהכרח מעידה ... עוצמת סבלו. ההורה משווה לעצמו, חושב שאם הוא היה צורח כך, הסבל שלו היה עצום, ומכאן הוא מסיק שגם הילד סובל כך. כתוצאה מכך, ההורה מתייחס לילד באופן היסטרי, מה שגורם לילד להבין את האירוע כחמור יותר, ומגביר את הסבל שלו. הדרך הנכונה לדעת אליעד היא להתעלם באופן מוחלט מהצרחות של הילד ולהתייחס אליהן באדישות, מתוך מחשבה שהילד רק מבטא עצמו, כאילו עושה מדיטציית ויפאסנה. דווקא ההתעלמות תרגיע את הילד ותגרום לו להסתגל טוב יותר למציאות. מדוע היעדר זיכרון והיעדר תכנון עתידי מפחיתים סבל? אליעד מסביר שהיעדר זיכרון לטווח ... זיכרונות מהעבר חווה סבל מתמשך, כי כל אירוע נוסף הופך לקשה יותר בשל צבירת המשמעויות מהאירועים הקודמים. לעומת זאת, לילד אוטיסט, או לחיה, אין את הזיכרון הארוך ואין את יכולת ההשלכה מהעבר אל העתיד. הם אינם מסוגלים לחשב משמעויות ... לדוגמה, אם מישהו יצחק על אדם ויכנה אותו קוף, האדם מיד ייעלב, כי הוא זוכר שיש משמעות שלילית לכך. ילד אוטיסט לא ייעלב כלל, מכיוון שאין לו את ההקשר של עלבון, ואין לו את היכולת להבין את ההשלכה המורכבת ... תוצר של הפרש בין הרצוי למצוי, של מחשבות, ציפיות וזיכרונות. לכן, כאשר אנו מנסים להבין סבל של אדם או ילד אוטיסט, אנו חייבים להתייחס למערכת התפיסתית שלו, ולא להניח שהוא חווה את הדברים בדיוק כמונו. האם ילד אוטיסט סובל יותר? האם יש רמות שונות של סבל? מה הקשר בין רצוי למצוי לסבל? מהי האנשה וכיצד היא משפיעה על הבנת הסבל? האם בעלי חיים סובלים כמו בני אדם? איך להתייחס לילד אוטיסט שצועק? למה זיכרון משפיע על עוצמת הסבל?

אלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה למה כעס של ילד אוטיסט שונה מכעס של ילד רגיל? כאשר ילד רגיל כועס, ניתן לתקשר איתו בשלב כלשהו ולברר למה הוא כעס. אפשר לשאול אותו שאלות כמו למה כעסת? או מה גרם לך להתעצבן?, וכך לנסות לפתור את הבעיה. לעומת זאת, במקרה של ילד אוטיסט, פעמים רבות לא ניתן לתקשר איתו בצורה ברורה או להבין בדיוק מה הוא רוצה. גם לאחר שהילד האוטיסט נרגע, הוא לרוב לא מסוגל להסביר מה גרם לו להתפרץ בזעם, ולכן קשה מאוד לפתור את הבעיה בצורה ישירה. מה הגורם הכללי להתפרצויות כעס אצל ילדים ואצל מבוגרים? כל כעס, אצל כל אדם, נובע מכך שהמציאות מתרחשת נגד רצונו. כאשר האדם רוצה דבר מסוים וזה ... שהוא אינו רוצה, הוא יחווה כעס. זוהי הסיבה הכללית, והיא תמיד נכונה. גם אם לא ברור מה בדיוק גרם לילד האוטיסט להתפרץ, עדיין בוודאות ניתן לומר שהוא כועס כי משהו במציאות מתנגש עם הרצון שלו. מה לעשות כאשר הילד כבר בעיצומו של התקף הזעם? כאשר הילד כבר נמצא במצב של כעס קיצוני, לא ניתן לתת פתרון אוניברסלי אחד. כל מקרה לגופו: אם הילד מסכן את עצמו או אחרים, צריך לפעול באופן נקודתי - להרחיק חפצים מסוכנים, להחזיק אותו או להרגיע בצורה אחרת. אליעד מדגיש שבאופן עקרוני, הגישה הטובה ביותר אינה להמתין למצב שהילד כבר התפרץ בזעם, אלא למנוע את ההתפרצויות מראש. איך למנוע מראש את התפרצויות הזעם של ילד אוטיסט? כדי למנוע התפרצויות זעם מראש יש לפעול בשני כיוונים: ללמד את הילד להכיל את המציאות, גם כשהיא מנוגדת לרצונותיו. ללמד את הילד איך לשנות את המציאות בצורה אפקטיבית כדי שיתאים לו. איך ללמד את הילד להכיל את המציאות גם כשהיא נגד רצונו? ביום יום, צריך לחשוף את הילד באופן מבוקר והדרגתי לסיטואציות שבהן הוא לא מקבל את מבוקשו באופן מיידי. למשל, אם הוא מבקש להחליף ערוץ בטלוויזיה, במקום להחליף מיד, ניתן לומר בעוד דקה או עוד שתי דקות, וכך הילד מתרגל למצב שהרצון שלו לא מתממש מיד. דוגמה נוספת: אם הילד צמא, במקום להביא לו את המים מיד, אפשר לעודד אותו להביא מים בעצמו. כך הילד מתרגל למציאות שדורשת ממנו מאמץ ואינה תמיד תואמת בדיוק את רצונו המיידי. המהות היא לאזן בין חשיפה מבוקרת למציאות מתסכלת לבין סיפוק הרצונות שלו. חשיפה גדולה מדי לקשיים עלולה לגרום להתפרצויות נוספות, וחשיפה קטנה מדי לא תאפשר לילד לפתח את יכולת ההכלה. איך ללמד את הילד לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו? צריך ללמד את הילד להשיג את מטרותיו ולפתח את העצמאות שלו. ככל שהילד ידע טוב יותר איך להשיג את רצונו בצורה עצמאית, כך הוא יחווה פחות תסכול. ילד שיודע איך לסדר לבד את החדר, לבשל לעצמו אוכל פשוט, לשחק באופן עצמאי, או לבטא את עצמו בצורה ברורה - יהיה פחות מתוסכל ולכן גם פחות עצבני. מדוע פיתוח השכל אצל הילד מפחית התפרצויות זעם וכעס? ככל שהילד יהיה חכם יותר, הוא יוכל להבין טוב יותר מה קורה סביבו, לבטא את צרכיו בצורה מדויקת יותר ולשלוט בתגובותיו. כאשר הילד האוטיסט לומד לחשוב, הוא מסוגל להסביר מה מפריע לו ולתקשר בצורה טובה יותר. ילד כזה יהיה הרבה פחות מתוסכל, ... הגיוני, התמודדות עם התפרצויות כעס, התפרצויות עצבים, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הורים לילדים עם תסמונת דאון, אלימות אצל ילדים קטנים, שליטה בכעסים לילדים, איך לשלוט בכעסים? איך לפתח את החשיבה של מישהו אחר? איך לפתח את השכל של מישהו ... כעסים, ילד עם התקפי זעם, הדרכת מטפלים, הדרכה להורים, הדרכה למטפלים, למה ילד עצבני? ילד עצבני מה עושים, למה ילדה עצבנית? ילדה עצבנית מה עושים, למה הילדה עצבנית כל הזמן? למה הילד עצבני כל הזמן? ילד עם התפרצויות זעם, איך להתנהג עם ילד רגיש?

איך לא להיות ילד כאפות? למה צוחקים על חלשים? למה צוחקים עלי? למה מציקים לי? למה מתעללים בי? ילד שמרביצים לו בגן, מה לעשות כשמציקים לילד שלך? כיצד לעזור לילדים להתמודד עם בריונות? חרדה חברתית, כישורים חברתיים, חלק 2 איך לא להיות ילד כאפות? למה צוחקים על חלשים? ההרצאה מתמקדת בשאלות של בריונות, כיצד להתמודד עם מצבים שבהם אנשים מציקים לך, למה ... קשור באופן ישיר לרווחה נפשית, התמודדות עם חרדה חברתית, כישורים חברתיים, ובעיקר כיצד אפשר לשדר חוסן כדי לא להיתפס כילד כאפות. למה צוחקים על חלשים? ההרצאה מתחילה בשאלת היסוד: למה צוחקים על אנשים חלשים? כאן מציין אליעד כהן שצחוק ... כחלש. תגובה לעיתים נתפסת כחוזקה, ולכן הצורך להראות שלא נפגענו הוא חלק מהדרך להימנע מלהיתפס כקורבן. מה לעשות כשמציקים לילד שלך? כהן לא פוסח על נושא חשוב מאוד להורים: מה לעשות כאשר ילדך נתקל בבריונות או במצבים של דחייה חברתית בגן או בבית הספר? הוא מציין כי הורים יכולים להיות חלק חשוב בתהליך ההכוונה והחיזוק של ילדיהם. כאשר הילד נתקל בכאב חברתי, הכוונה היא להבין מה גורם לו להרגיש כך ולספק לו כלים להתמודד. הגישה הכללית היא לא להשאיר את הילד מבודד, אלא לחזק אותו בעזרת הבנת הדינמיקות החברתיות והיכולת להגיב בצורה חכמה ומחושבת. כיצד להתמודד עם בריונות וחרדה חברתית? ... אם לא מגיבים, הצוחק או המתעלל לא מוצא את האתגר שלו, ויכול להמשיך לאזול את מטרתו. איך להפסיק להיות ילד כאפות? בשלב מאוחר יותר בהרצאה, כהן מתמקד במענה לשאלה הגדולה ביותר של ההרצאה - איך לא להיות ילד כאפות? התשובה טמונה בתפיסה העצמית שלך וביכולתך להתמודד עם דינמיקות חברתיות בצורה חכמה ומחושבת. אם אתה לא משדר חולשה, לא יתייחסו אליך כאל ילד כאפות. אתה לא חייב להילחם כל הזמן כדי להוכיח שאתה חזק, אבל אתה בהחלט יכול להראות חוסן נפשי, עמידות ... חזק, דינאמיקה בין אישית, מה אני חושב על עצמי? מה חושבים עלי? עמיר פרץ, תגובת שרשרת, איך להפסיק להיות ילד כאפות? מרביצים לילד שלי בגן, בעיות חברתיות, ילד דחוי חברתית, ילד בודד בכיתה, איך להיות מקובל בחברה? איך להפוך ילד למקובל חברתית? קושי חברתי, השקר של חשיבה חיובית, השקר של לראות את חצי הכוס המלאה