הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים מהו סבל למען הילדים? אליעד מציין שמדובר בתופעה נפוצה, בה הורים מרגישים שהם סובלים למען הילדים. התופעה הזו מתבטאת במצבים שבהם הורה נשאר בזוגיות לא טובה או עושה ויתורים רבים עבור ילדיו, מתוך רצון להימנע מלגרום להם סבל. אך בפועל, הילד לא תמיד מודע לויתורים הללו, וההורה מוצא את עצמו סובל יותר. סבל זה יכול להתבטא במגוון צורות: למשל, הורה שמרגיש שהוא שוהה בזוגיות לא טובה רק כדי להימנע מהשפעה רעה על הילדים, אך מצד שני סובל מהמצב. מהן הדוגמאות לסבל למען הילדים? אליעד מציג דוגמאות למצבים כאלה: הורה שנמצא בזוגיות לא טובה, אבל נשאר בה למען הילדים, מרגיש סבל מזה. הורה שמשקיע המון בילדיו, עושה המון ויתורים, ובסופו של דבר סובל מהמכסה הרגשית שמופיעה בעקבות זה. הורה שהתגרש ומרגיש רגשות אשם קשים, כי הוא סבור שהילדים סובלים בגלל הגירושין, ולכן הוא סובל בעצמו כדי לשמור עליהם או כדי לכפר על כך שגרם להם רע. איך ניתן לפרוץ את מעגל הסבל? לפרוץ את המעגל הזה, אליעד מציע כמה דרכים: לשאול את עצמך האם הם באמת הילדים שלי במובן העמוק או שזו תודעה נפרדת. לשאול את עצמך אם באמת אתה חייב למנוע מהם כל סבל. לפעמים ... עלינו להבין שזה לא תמיד מציאותי. לבדוק אם באמת הפעולה כמו גירושין או שינוי במערכת הזוגית היא זו שגורמת לילדים רע, או שמא יש גורמים נוספים שמשפיעים יותר עליהם. לשאול אם יש מקום לבחון האם הילדים עצמם לא לוקחים אחריות על רווחתם האישית ורגשותיהם. האם הורים אחראים באופן מוחלט לסבל של הילדים? אליעד מציין שזו מחשבה בעייתית שיכולה להוביל להאשמה עצמית. לעיתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדותו, יחשוב שגם הוא עלול לגרום רע לילדיו. זה קורה כי הוא לא מבדל בין אשמתו האישית לבין האשמה שיכולה להיווצר מהתנהגות הוריו. לכן, אליעד ממליץ לקחת אחריות רגשית אישית, ללמוד לא להאשים את הורינו על הסבל שחווינו בילדות, ובכך למנוע את גלגול האשמה גם על הילדים. מה צריך לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת? על ההורה ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו האישיים: להבין שמה שהוריו עשו לו בילדותו לא בהכרח היה הגורם הבלעדי לסבלו, ושהוא עצמו היה יכול לבחור כיצד להרגיש ולפרש את המצבים האלו. להבין שלא ... המושלם עלולה להוביל להקרבה מיותרת, דבר שיביא בהכרח לסבל. לשאול עד כמה באמת ניתן לשלוט בכל מה שקשור לרווחת הילד. האם באמת תלוי בהורה אם לילד יהיה טוב או רע? לחקור את ההנחות שמנחות אותנו בנוגע לטוב ורע. האם טוב ורע הם תמיד מוחלטים, או ... אליעד גם מדבר על הקשר בין אהבה להורות, ואיך הקשר הזה יכול להוביל לסבל. הוא מציין כי לאנשים רבים ילדים הם מקור השמחה הגדול ביותר בחיים. אך כשאוהבים מישהו מאוד, זה גם אומר שאתה סובל יותר כשם הוא סובל. כל כך הרבה אנשים מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, מבלי לשאול אם באמת זו הדרך הנכונה. עליהם להבין את המחיר של האהבה וההורות, ולהיות מוכנים לשלם אותו. סיכום ... מציע שנבין את התפיסות השגויות שהחברה וההורים עצמם מכתיבים לנו בנוגע להורות, ונפנים לשאלות מהותיות כמו מהו טוב עבור הילדים שלי?, האם עלי להיות מושלם?, האם ילדיי אחראיים גם על טובתם? כל אלו חשובים כדי להבין את גבולות האחריות ההורית וההשלכות על הסבל האישי והמשפחתי. הורים וילדים לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר למה אנשים חווים סבל למען הילדים? התופעה הזו מתארת מצב שבו הורה מרגיש שהוא סובל עבור הילדים שלו, ונשאר בתוך מצב שלא טוב לו (למשל בזוגיות גרועה או השקעה מוגזמת בילדים) רק כדי למנוע מהם סבל. מצד אחד הוא מוכן לספוג קושי אישי כדי להגן עליהם, אבל מצד שני הוא מרגיש רע מעצם העובדה שהוא מקריב את עצמו כך. אילו דוגמאות יש למצבים של סבל למען הילדים? אדם שנמצא בזוגיות שלא טובה לו, אך נשאר בה בשביל הילדים ומרגיש שהוא סובל כתוצאה מכך. אדם שמשקיע המון בילדים שלו, עושה המון ויתורים, ובסופו של דבר סובל מזה שהוא נותן את כל כולו עבורם. אדם שהתגרש ומרגיש רגשות ...

חרדות ופחדים של ילדים, איך לעזור לילד שמפחד? איך לעזור לילדה שמפחדת? למה ילדים מפחדים? איך נוצרים פחדים אצל ילדים? איך נוצרות חרדות אצל ילדים? איך לעזור לילד פחדן? איך לעזור לילדה פחדנית? טיפול בפחדים וחרדות אצל ילדים מהם הגורמים לחרדות ופחדים אצל ילדים? איך להתמודד עם פחדים וחרדות של ילדים? ההרצאה עוסקת בחרדות ופחדים של ילדים, ומספקת גישה להבנת מקורותיהם ודרכים להתמודד איתם. אליעד כהן מתחיל בהבהרה חשובה: חרדות של ילדים הן לא דבר טבעי. הוא מסביר שלילד קטן, באופן טבעי, אין פחדים. ילד שנולד אינו מבין את המושגים של זמן, מקום, או מצבים שמפחידים אותו, כגון פחד ממפלצת מתחת למיטה. פחדים אצל ילדים אינם מולדים, אלא נלמדים בעקבות התנסויותיהם בסביבה. כיצד נוצרות חרדות אצל ילדים? הפחדים אצל ילדים לא נובעים מתוך הילד עצמו, אלא הם תוצאה של השפעת ההורים והסביבה. לפי אליעד כהן, ההורים הם הגורם המרכזי לכך שילד פיתח פחדים. ההורים מלמדים את הילד לפחד על ידי יצירת פחדים סביבם, לדוגמה על ידי שיחות על סכנות, מחשבות על מה יקרה מחר, או חשש ממוות. ילדים מקבלים את ההבנה הזו מההורים, והם משדרים להם את תחושת החרדה. כהן מבהיר כי החרדות של ילדים הן השתקפות של החרדות של ההורים עצמם. מה עושים אם הילד מפחד? הצעדים הראשונים להתמודדות עם פחדים וחרדות אצל ילדים הם להכיר בכך שהפחדים לא באים מהילד עצמו, אלא הם נגרמים מתוך הדרך שבה ההורים מגיבים ומחנכים את הילד. כהן מציין כי אם ילד מפחד, זהו סימן לכך שההורה צריך להבין את הדרך בה הוא עצמו מגיב ומעביר פחדים לילד. פתרון יעיל הוא לחנך את הילד לחשוב בהיגיון. אם הילד ילמד לחשוב בצורה רציונלית, הוא לא יפחד מדברים לא הגיוניים. כהן מסביר כי אם הילד לא יחשוב בצורה הגיונית, הוא יפחד ממה שאין בו פחד אמיתי, לדוגמה פחד מהמפלצת מתחת למיטה. האם הפחדים אצל ילדים הם בעיה של ההורים? אליעד כהן מציין שמחנכים צריכים לקחת אחריות על הפחדים של ילדיהם. הפחדים אינם תוצאה של בעיה אצל הילד, אלא הם נגרמים מדרך החינוך. אם הילד מפחד, ההורה צריך לשאול את עצמו כיצד הוא גרם לכך, ולא להאשים את הילד. כהן מדגיש שהילדים לומדים מהסביבה שלהם כיצד לחשוב ולהרגיש, ולכן חשוב להקנות להם כלים לחשיבה הגיונית מגיל צעיר. סיכום ומסקנות הלקח המרכזי שההרצאה מעבירה הוא שלילדים אין פחדים באופן טבעי. הפחדים אצל ילדים הם תוצאה של השפעות חיצוניות, בעיקר של ההורים, ולכן יש לקחת אחריות עליהם. על ההורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה רציונלית, ולא להרגיל אותם לחשוב בצורה לא הגיונית. על ידי שינוי בגישה החינוכית ובלמידת כלים להתמודדות עם ...

ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים למה ילדים זה שמחה? האם ילדים באמת גורמים לאושר אמיתי ולשמחה בחיים? לפי אליעד כהן, למרות שלא כולם חושבים שילדים הם שמחה, ואף שיש כאלו המשכנעים את עצמם בכך משום שכבר יש להם ילדים, ישנם היבטים מהותיים שהופכים את הילדים למקור אמיתי לשמחה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שילדים הם שמחה היא שהילדים מאפשרים להורים לחוות סוג ייחודי ונדיר של אושר, אושר שקשה למצוא בדברים אחרים בחיים. אליעד כהן מסביר שלעומת קניית בית, רכב או אפילו מערכת יחסים זוגית, אשר לרוב מבוססות על תנאים מסוימים והדדיות, האהבה לילדים היא כמעט תמיד אהבה ללא תנאים. כאשר אדם קונה בית, הוא אוהב אותו כל עוד הבית עומד בתנאים מסוימים ... בזוגיות, האהבה נשענת על מערכת יחסים הדדית של לתת ולקבל, ואם משהו משתבש בתנאים האלה, היחסים מסתיימים. לעומת זאת, ילדים הם שלך לתמיד, ולכן האהבה אליהם היא אהבה נקייה וללא תנאים. אליעד כהן מוסיף ומדגיש, כי ההורים מביאים ילד לעולם לא במטרה לקבל משהו ממנו בטווח הקצר, אלא בעיקר מתוך הרצון להעניק לו אהבה, חום ודאגה. ההורה נהנה מהיכולת לתת ולתת בלי תנאים ובלי לחשב אם מקבלים בחזרה מספיק, וזו הסיבה המרכזית לכך שהאושר מילדים הוא גדול ומיוחד. כאשר אדם אוהב ללא תנאים, הוא משתחרר מתחושת הלחץ והסטרס של האהבה שמבוססת על תנאים. באהבה מותנית תמיד יש פחד וסטרס: אוהבים אותי או לא, מקבל מספיק או לא, מנצלים אותי או לא. אבל באהבת ילד, האהבה היא בחינם לחלוטין, נטולת חששות או פחדים, ולכן היא טהורה, כיפית ומאושרת. מה הכיף בלשנוא ומה הכיף בלאהוב? ... אליעד מציין שגם לאהוב בחינם, כלומר, ללא תנאים, זו חוויה מדהימה ונדירה שאנשים רבים לא מכירים ולא חווים. האהבה לילדים היא דוגמה מעולה לאהבה ללא תנאים וללא גבולות, וזה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת. ההורים נותנים הרבה יותר ... נתינה טהורה, ללא חישובים וללא חשבונות, וכשנותנים ככה - זה פשוט כיף. האם יש משהו יותר טוב מאהבת הורים לילדים? אליעד כהן מסביר שקיימת רמה גבוהה יותר, אפילו מעבר לאהבת ההורים לילדים. הרמה הזו מתבטאת ביכולת של האדם לאהוב ללא תנאים לא רק את ילדיו, אלא גם את עצמו ואת המציאות כולה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לאהוב את עצמו ואת כל ... למעשה מגיע לשיא הגבוה ביותר האפשרי של חוויית האהבה. אחרי שהאדם מגיע למצב הזה, הוא יכול לבחור אם להביא ילדים או לא, כי האושר והאהבה שלו אינם תלויים בילדים אלא הם נמצאים בתוכו באופן תמידי ושלם. למה אנשים אוהבים את הילדים שלהם ללא תנאים? אליעד כהן מסביר שהאהבה ללא תנאים לילדים נובעת גם מסיבות פסיכולוגיות ורגשיות עמוקות יותר. בין השאר, ההורים רואים בילדיהם המשכיות של עצמם, ולכן הם אוהבים אותם בצורה בלתי מותנית. בנוסף לכך, התחושה שהילד הוא שלך והיא חלק בלתי נפרד ממך, מאפשרת לך להעניק ללא חשבון וללא תנאים. איך אפשר להגיע לאהבה ללא תנאים בלי ילדים? המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שלמרות שהאהבה לילדים היא מודל טוב לאהבה ללא תנאים, החוכמה האמיתית היא ללמוד להגיע לאהבה ללא תנאים גם בלי ילדים, כלומר, לאהוב את כל האנשים, את עצמך ואת המציאות כולה בלי שום תנאי. כשמגיעים לרמה זו, כל בחירה בחיים - להביא ילדים או לא, לאהוב או לשנוא, היא כבר ממקום של חופש מלא ובחירה מודעת. למה ילדים זה שמחה? האם אהבת הורים היא ללא תנאים? איך לאהוב את עצמי ללא תנאים? האם חייבים להביא ילדים כדי להיות מאושרים? איך להגיע לאהבה ללא תנאים? האם אפשר להיות שמח בלי ילדים? הורים וילדים, אושר בלי ילדים, אהבה בלי ילדים, האם כדאי להביא ילדים? האם צריך להביא ילדים? לחיות בלי ילדים, להרגיש טוב בלי ילדים, להיות מאושר בלי ילדים, ...

חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא עצבנית הוא פירוש שההורה נותן להתנהגות. אליעד ... יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את רוצה או לא רוצה שאעזור לך?. כך יוצרים גבולות ... לו. אסטרטגיה יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ואז לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם הזה טיפש, להגיד ... עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה אני מתמודד. כך הילדה תלמד מתוך הזדהות עם ההורה דרכי התמודדות חדשות עם שעמום ובדידות. איך לעזור לילדה עם בעיית השמנה ואכילה רגשית? אליעד ממליץ להשתמש באסטרטגיית ההזדהות גם כאן. לדוגמה, כשההורה רואה אוכל טעים, יביע בצורה ... אך לאחר מכן להוסיף באותה נשימה: אבל אני לא אוכל את הכל כי חשוב לי להרגיש טוב ובריא. בכך הילדה תקלוט את המסר מתוך הזדהות והשלכה על עצמה, ותלמד איך לנהל בצורה מודעת את דחף האכילה שלה. בנוסף, הוא מציע שההורה יאכל לפעמים עם הילדה, כדי לתת לה תחושת פרופורציה וליצור אצלה מודעות לכמות האוכל שהיא אוכלת לעומת אחרים. כך הילדה מקבלת רמז ברור להתנהגות מאוזנת יותר סביב אוכל. מה ההבדל בין שכנוע שכלי לשכנוע דרך אמונה ודמיון? אליעד מסביר שהורים רבים מנסים לשכנע את ילדיהם דרך שכל והיגיון (אם תאכלי הרבה, תשמיני). לדבריו, שכנוע כזה לא תמיד יעיל. במקום זאת, הוא מציע שימוש באמונה ודמיון - שיטה עקיפה, שבה ההורה לא אומר לילדה ישירות מה לעשות, אלא מראה לה את ההתנהגות הרצויה דרך דוגמה אישית, ואז הילדה תאמץ את ההתנהגות מתוך הזדהות ואמונה. זהו שכנוע בעזרת דימוי ולא דרך שכל ישיר. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילדה תטיל ספק במחשבות של עצמה, הוא יטיל ספק במחשבות שלו עצמו בקול רם לידה. כך הילדה תתחיל להשתמש בספק הזה בעצמה. לסיכום, איך אפשר לשנות התנהגות של ילד דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש כי הדרך הטובה ביותר לשנות את ההתנהגות של הילד היא להתחיל בשינוי עצמי. כאשר ...

חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 3 והתשובה לשאלה היא, כי כדי לגרום לילד להתעניין בלימודים, לשם כך צריך בצורה כלשהי, לגרום ללימודים, לתת לילד הנאה כלשהי. וההנאה, לא צריכה להיות כתגמול על הלימודים, אלא כתוצאה מהלימודים עצמם. כי הילד מטבעו, מאוד רוצה ללמוד, כל דבר שיצור אצלו הנאה. והילד לומד את כל הלימוד שלו, תוך כדי זה שהוא מנסה ליצור אצלו הנאה. כך, שכדי לגרום לילד לאהוב את הלימודים, להשקיע בהם, וממילא להצליח בהם ובמבחנים וכיוב, לשם כך צריך לגרום בצורה כלשהי לילד, ליהנות מהלימודים עצמם. וזה, על ידי זה, שהילד עצמו יבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים המשעממים של בית הספר, כיצד הם יכולים ליצור אצלו הנאה. אלא, שאם ההורה עצמו, חושב שהלימודים האלו, לא ברי שימוש בעולם האמיתי, אז כיצד הוא יכול לשכנע את הילד ליהנות מהלימודים?! כי הילד רוצה, הנאה מיידית. והילד רוצה לדעת, שבאופן מיידי, הלימודים שלו יביאו לו הנאה כלשהי, מעצם הידע שהוא רכש. ואם ההורים והמורים עצמם חושבים, שרוב הלימודים הם מיותרים לגמרי, עבור העולם האמיתי, אז כיצד ניצור הנאה אצל הילד?! ונחדד: גם כאשר ההורה והמורה, כן מבינים שהלימודים מביאים לילד תועלת בעולם האמיתי, גם אז, זה לא תמיד מעניין את הילד. כי הילד, רוצה הנאה ותוצאה מיידית וטוב שכך. כי אדם שחושב בהיגיון, הוא ישקיע במה שמביא לו תועלת ממשית. ולא באיזה דבר, שאולי בעתיד יביא לו איזו תועלת, שהוא לא מבין אותה. כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, גם לא כאדם בוגר. כגון ... מרגיש שחיקה מהעבודה כנל, וכאשר המורה עצמו, לא באמת מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז כיצד בדיוק אפשר לצפות מהילד, שיתעניין במה שהוא לומד?! ואף על פי כן, יש דרך לגרום לילד להתעניין בלימודים. והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד? אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם לכן, זה שרוצה להסביר, עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים ... זה שהאדם בחייו הבוגרים, יש לו יכולות חשיבה יותר טובות. בגלל, כל אותם הדברים, שהוא למד בבית הספר. וכאשר הילד לומד בבית הספר דבר כלשהו, מה שהוא באמת לומד, זה איך לחשוב בצורה נכונה יותר, כדי ליהנות יותר בחיים, גם כילד וגם כאדם בוגר. אלא, שהאדם נדמה לו, שהוא רוכש ידע. והידע, ברובו, הוא לא שימושי. וכאשר הידע הוא לא ... רובוט לכל דבר. והפתרון לכל הבעיות האלו, הוא על ידי זה, שההורים והמורים ינסו להבין, כיצד הלימודים שאותם לומד הילד, כיצד הם עוזרים לו בחיים האישיים שלו כילד. והדרך לעשות את זה, היא על ידי זה, שבמקום להתייחס ללימודים כאל דרך להעביר מידע, צריך להתייחס ללימודים בבית הספר, כאל דרך ללמד את הילד לחשוב בצורה טובה יותר, כדי ליהנות טוב יותר בחיים. כי בכל מקצוע ומקצוע שיש בתוכנית הלימודים, כל מקצוע יש ... לומד כל מיני מקצועות, מה שהוא באמת מפיק מכך, זה את השיפור של היכולות האישיות שלו. ומי שרוצה לגרום לילד לאהוב את הלימודים, עליו להתבונן עם עצמו היטב היטב, ולנסות להבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים האלו יכולים לגרום לילד, ליהנות טוב יותר בחיים שלו כילד. ורק אחרי שההורה והמורה מבינים, כיצד הלימודים האלו באמת עוזרים לילד, רק אז הם יכולים לנסות לגרום גם לילד, לרצות להצליח בלימודים. כי כל ילד, היה מוכן לבוא לשיעור שבו מלמדים אותו, כיצד להיות מקובל חברתית, וכיצד לנצח במשחקי מחשב, וכיצד להשיג את המטרות שלו טוב יותר וכיוב. והילד היה מוכן להשקיע המון זמן ותשומת לב וכיוב, כדי ליצור אצל עצמו עוד הנאה. ואם ההורה והמורה יצליחו להבין קודם כל מול עצמם, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים יוצרים אצל התלמיד תועלת כלשהי עבורו כילד, הרי שיהיה יותר קל לגרום גם לתלמיד, להתעניין בלימודים. ועכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד באמת יכול ההורה והמורה לגלות, ...

חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 4 והתשובה היא, כי כדי להבין, כיצד כל לימוד כלשהו, כיצד הוא יוצר הנאה אצל הילד, לפני כן, על ההורה לנסות להבין מול עצמו, כיצד החומר הנלמד, כיצד הוא יוצר הנאה כלשהי ותועלת כלשהי בעולם האמיתי. וניקח לדוגמה, את לימודי ההיסטוריה. ילד, לא אוהב ללמוד היסטוריה. כדי לגרום לו לאהוב את לימודי ההיסטוריה, לשם כך צריך לגרום לו, להתעניין בלימודי ההיסטוריה. וכדי שזה יקרה, לשם כך, הילד צריך להבין בצורה כלשהי, כיצד לימודי ההיסטוריה, עוזרים לו בחיים האישיים שלו כילד. וכדי שזה יקרה, ההורה, צריך למצוא את התשובה לשאלה הזאת. וכדי שזה יקרה, לשם כך, על ההורה, לנסות להבין ... עצמו, כיצד באמת לימודי ההיסטוריה, מביאים לאדם כלשהו, תועלת כלשהי. ובשלב הראשון, על ההורה והמורה, לשכוח לרגע אחד את הילד. ועל המורה לנסות להתבונן היטב ולשאול את עצמו את השאלה הבאה: מה באמת, נותנים הלימודים האלו לאדם? איזו תועלת ... התלמידים, הרי שבעצם הוא לוקח סוג של זבל שהאכילו אותו, והוא מנסה להאכיל את הזבל הזה, לתוך המחשבה של הילדים. ועל המורה, בשלב הראשון, לנסות להבין עם עצמו מול עצמו, איזו תועלת החומר שאותו הוא יודע, איזו תועלת אמיתית ... יותר בחיים. אז כפי שאמרנו, בשלב הראשון, על המורה לנסות להבין: כיצד ובאיזו דרך, החומר שאותו הוא מלמד את הילדים בבית הספר, כיצד הוא באמת עוזר לו באופן אישי בחיים האישיים שלו. ואם המורה לא ימצא ולא יבין, איך ... שאותם הוא מלמד עוזרים לו באופן אישי, הרי שמצד האמת, הוא בעצם לוקח מידע מיותר, ומכניס אותו למוחם של ילדים חפים מפשע. ועל המורה לנסות להתאמץ ולהבין, איזו תועלת אמיתית, הדברים שאותם הוא מלמד, איזו תועלת הם נותנים לו. ... ואם המורה לדקדוק, ינסה לגרום לתלמיד ללמוד דקדוק, כדי לא לדבר בצורה צורמת. הרי שזה הדבר האחרון שמעניין את הילד. כי הילד, לא צורם לו שום דבר באוזן. ומבחינתו של הילד, שכל אחד ידבר איך שבא לו, כל זמן שכל אחד מבין את השני. וממילא, המורה לעולם לא יצליח לגרום לילד להבין שלימודי הדקדוק יביאו לו תועלת אמיתית. אאכ המורה יעשה שטיפת מוח לתלמיד, כמה זה חשוב לדבר נכון דקדוקית. שאז הוא יוצר אצל הילד בעיה, ומוכר לו את הפתרון, באמצעות שיעורי הדקדוק.

חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר ... הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות שחוזרות על עצמן. לדבריו, כאשר ילד מתרגל מספיק פעמים לבדוק את התפיסות שלו על המציאות, לשאול שאלות כמו האם זה מחויב או אפשרי? או האם באמת יש קשר הכרחי בין הסיבה לתוצאה?, התרגול הזה הופך להרגל. כתוצאה מכך, הילד גדל עם חשיבה עצמאית, בוגרת וביקורתית, ומפתח את היכולת להבין את המציאות בצורה נקייה ומדויקת. בכך, הגישה שאליעד מציע לחינוך ילדים מאפשרת להורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה מעמיקה ונכונה, גם מבלי להפוך את התהליך למסובך או לא מובן לילד. איך לחנך ילדים לחשוב נכון? הבדל בין עובדה לפירוש בחינוך ילדים הדרכת הורים לחשיבה ביקורתית איך להרגיל ילדים לחשיבה עצמאית? איך ללמד ילדים להטיל ספק? חינוך ילדים בדרך אליעד כהן איך לגדל ילדים חכמים ובוגרים?

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים - חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ההורה צריך לייצר לו תחושה של אי - נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר לו תחושה שלילית במקור, וזה בלתי נמנע. הוא מסביר שאם הילד אומר להורה תודה שהצלת אותי, זה לא אומר שההורה לא יצר רע. ההורה כן יצר רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי ... אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו ... ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית ... טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה?

הפרעות קשב וריכוז, ADHD, קושי להתרכז, בעיות ריכוז, איך להתרכז? הפרעות התנהגות אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, ילדים אלימים, איך לחנך ילדים? חינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים איך לשפר את יכולת הריכוז? בשיחה זו, נדונה השאלה כיצד לשפר את יכולת הריכוז, הן בהיבט האישי והן בהיבט ... כאלה, יכול להיות שהאדם לא באמת מרוכז, כי הוא לא חושב שהמטלה חשובה מספיק. קשר בין ריכוז לאלימות אצל ילדים נושא נוסף שנדון היה הקשר בין ריכוז לאלימות אצל ילדים. אם ילד מתקשה להתרכז, הוא עשוי להימנע מהמטלות שהוא לא מוצא בהן עניין, ובמצב כזה, ישנם ילדים שפונים להתנהגויות אלימות מתוך תחושת חוסר שליטה או עימות עם הסביבה. לדוגמה, אם ילד לא מצליח להתרכז בגלל שהוא לא מעוניין במטלה מסוימת, הוא עשוי להפגין אלימות בתגובה לסיטואציות שהוא לא שולט בהן. איך להתמודד עם אלימות וקשיים בהתנהגות? כחלק מהתמודדות עם אלימות וקשיים בהתנהגות אצל ילדים, אליעד מציין שלעיתים קרובות, הבעיה היא לא חוסר יכולת להתרכז, אלא חוסר גמישות או קבלה של המסגרת החינוכית והסביבה שבה הילד נמצא. אם הילד לא מוצא את הערך במטלה או בהוראות שנתנו לו, הוא יגיב בצורה של חוסר שיתוף פעולה או אלימות. התמודדות עם בעיה זו יכולה לכלול הבנת החשיבות של המטלה או הענקת אפשרויות בחירה לילד, כך שיתחייב לה שיתוף פעולה מתוך רצון אישי. לסיכום אליעד מסביר כי כל הקשיים בריכוז, אלימות והתנהגות בעייתית לא בהכרח מעידים על בעיה נפשית או פיזית, אלא לעיתים מדובר בחוסר עניין או חוסר משמעות שהילד או המבוגר מוצא במטלה. חשוב להבין את הקשר בין הריכוז לתחושת החשיבות של המטלה ולפעול לפי עקרון זה כדי ... את הריכוז ולמנוע אלימות או בעיות אחרות. כיצד לשפר את הריכוז? האם יש קשר בין ריכוז לאלימות? מה לעשות כשילד לא מתרכז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז אצל ילדים? כיצד להימנע מהתנהגות אלימה אצל ילדים?

סמכות הורית והצבת גבולות לילדים, הגבלת מהירות, להציב גבולות לילדים, כל המוסיף גורע, יחסי הורים וילדים, לקבוע גבולות ברורים, לחנך ילדים, בעיות התנהגות אצל ילדים, גבולות בחינוך ילדים למה חשוב להציב גבולות ברורים לילדים? אליעד כהן הסביר כי הצבת גבולות ברורים לילדים היא אחת מהפעולות החשובות ביותר לשמירה על סמכות הורית אפקטיבית. גבולות ברורים מאפשרים לילדים להבין מה מצופה מהם, מונעים בלבול, ותורמים לכך שהילדים יכבדו את הסמכות ההורית לאורך זמן. מנגד, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים עלולה להוביל למצב שבו הילדים מזלזלים בגבולות, וכתוצאה מכך מזלזלים גם בסמכות ההורים. אליעד הדגיש כי ההורים צריכים להיות ברורים מאוד לגבי מה שהם רוצים מהילדים שלהם. הוא נתן דוגמה להורה שרוצה שילדו יגיע ללימודים בזמן, וציין כי חשוב לקבוע גבול חד וברור כמו אתה חייב להגיע ללימודים בשמונה בדיוק, ולא לומר משפטים עמומים כמו יהיה טוב אם תגיע לפני שמונה. גבולות עמומים ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים מציבים גבולות שאינם באמת מחויבים להם? אליעד הסביר שכאשר ההורה מציב גבול שלא מוכן להיאבק עליו, הוא למעשה פוגע בסמכות של עצמו. הילד בודק את הגבול, מזהה שהוא רופף, ומתחיל לזלזל גם בגבולות נוספים שהוצבו לו. לדוגמה, אם הורה אמר לילד להגיע בשמונה ללימודים אבל לא מוכן לנקוט בפעולות ממשיות במקרה של איחור, הילד ילמד שהגבול הזה לא מחייב, ובפעם הבאה הוא יפר גם אותו וגם גבולות נוספים. הדבר דומה לדוגמה מעולם החוקים ... אם הגבלת המהירות אינה מחייבת וברורה, הנהגים יפרו אותה, ובסופו של דבר יתרגלו לזלזל בכל חוקי התנועה. כך גם ילדים - כשהגבולות אינם מוחלטים וברורים, הם מאבדים את המשמעות שלהם, והילד מפסיק להתייחס אליהם ברצינות. איך הצבת גבולות משפיעה על מערכת היחסים בין הורים לילדים? אליעד ציין כי האופן שבו ההורה מציב גבולות משפיע משמעותית על איכות היחסים שלו עם הילד. גבולות ברורים ועקביים מחזקים את הסמכות של ההורה ואת הכבוד שהילד רוחש כלפיו. לעומת זאת, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים מובילה לחוסר כבוד ולערעור של סמכות ההורה. לכן חשוב ... הגבולות שעליהם הוא מוכן להיאבק, ועל אילו גבולות הוא לא מתכוון להתעקש. מהי המשמעות של מחויב ואפשרי בהצבת גבולות לילדים? אליעד הסביר כי יש להבדיל בין גבולות מחויבים, שההורה מוכן לעמוד עליהם בכל מחיר, לבין גבולות אפשריים, שההורה רוצה אותם, אך לא יהיה מוכן להיאבק עליהם. גבולות מחויבים צריכים להיות מוצגים לילדים כבלתי ניתנים לערעור. לעומת זאת, גבולות אפשריים הם בגדר המלצה בלבד. אם ההורה יערבב בין שני הסוגים ויציג גבול אפשרי כמחויב, הוא יפגע בסמכות שלו ובסופו של דבר יגרום לילד לזלזל גם בגבולות המחויבים. איך להימנע מטעויות נפוצות בהצבת גבולות? אחת הטעויות שאליעד הציג היא התופעה של כל המוסיף ... שיוסיף גבולות ודרישות, כך יהיה קל יותר להשיג את מטרתו. אך בפועל, הוספת גבולות רבים מדי יוצרת בלבול אצל הילד, שמפסיק להבחין בין דרישות משמעותיות לדרישות לא משמעותיות, מה שמוביל לאי - ציות כללי. לכן, על ההורים להימנע מהצבת דרישות מיותרות, ולהגדיר מראש רק את הגבולות החיוניים שהם מוכנים להתעקש עליהם. מה עושים כשהילד לא מקשיב לגבולות? כאשר הילד לא מקשיב, ההורה צריך לבדוק מחדש את עצמו. פעמים רבות הבעיה היא לא אצל הילד אלא אצל ההורה שהציב את הגבולות בצורה לא עקבית או לא מחויבת. אליעד הציע להורים להסתכל פנימה ולשאול את ... התשובה היא לא, עדיף בכלל לא להציב את הגבול, או לפחות להציג אותו כאפשרי ולא מחויב. לדוגמה, הורה שרוצה שהילד ישטוף כלים אבל בעצמו לא בטוח בחשיבות הדבר, צריך להגדיר גבול אחר, כגון: אני רוצה שתתרום לבית ותעזור לי. במקרה כזה, ההורה יכול להציע לילד דרכים שונות לעזור, במקום להתעקש רק על שטיפת הכלים. כך ההורה שומר על אמינותו ומונע מעצמו להיכנס לקונפליקט מיותר עם הילד. איך להציג גבולות כדי למנוע בעיות התנהגות אצל ילדים? אליעד הדגיש כי יש חשיבות רבה לכך שהגבולות יוצגו בצורה חד - משמעית וברורה. כאשר הגבול ברור ומוגדר מראש כמחויב, הילד יפנים זאת ויפחית את ניסיונותיו להפר אותו. אך אם ההורה יציג גבול שהוא לא באמת מוכן להיאבק עליו, הדבר ייצור אצל הילד תחושה של אי - עקביות וחוסר רצינות, מה שיגרום לבעיות התנהגות נוספות בעתיד. לדוגמה, אם ההורה מציב גבול כמו אסור לך לאחר לבית הספר, הוא חייב להיות מוכן לנקוט צעדים אם הילד מאחר. אם ההורה לא מתכוון לנקוט צעדים, עדיף לא להציג זאת כגבול מחויב. מה הקשר בין גבולות לחינוך ילדים מוצלח? אליעד סיכם כי גבולות ברורים ועקביים הם הבסיס לסמכות הורית ולחינוך ילדים מוצלח. ההורה צריך להבין היטב את מטרותיו, להגדיר רק גבולות מחויבים שחשובים באמת, ולשמור על עקביות באופן שבו הוא מציג ואוכף את הגבולות. בדרך זו, הילדים לומדים לכבד את ההורה ואת הכללים שהוא מציב, ומערכת היחסים בין ההורים לילדים הופכת בריאה ואפקטיבית יותר. סמכות הורית צפצוף על גבולות חינוך ילדים קביעת גבולות ברורים הצבת גבולות לילדים בעיות התנהגות אצל ילדים איך להציב גבולות ברורים לילדים מבלי לשבור את סמכות ...