סיפורי התנך, מיתולוגיה יוונית, מיתולוגיה יהודית, איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות? יהדות או נצרות, איך לגרום למישהו להאמין במשהו ספציפי? סתירה בין אמונות, אמונות סותרות, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים ממפלצות איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים ולהפסיק להאמין בסיפורים סותרים, למשל בסיפורי התנך מול סיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית. הוא פותח בשאלה כללית: מה המשמעות של להאמין בסיפור? ילד שקורא סיפורי מיתולוגיה או תנך, אינו מאמין שהאירועים מתרחשים עכשיו בהווה, אלא הוא מאמין שהדברים אכן התרחשו בעבר. לדוגמה, כאשר ילד קורא על מפלצות או אלים שונים, הוא לא חושב שהם מסתובבים כעת בבית, אלא שהוא מניח שפעם בעבר היו מפלצות או אלים מסוג כזה. אליעד מדגיש שילד אינו קם בבוקר ושואל היכן נמצא האל או המפלצת, אלא שהאמונה שלו מתבטאת בכך שהוא מקבל את האמיתות של הסיפור כהיסטוריה אמיתית. כאשר הילד קורא על כך שהאדמה פתחה את פיה ובלעה אנשים, הוא לא באמת חושב שהאדמה יכולה לעשות זאת כרגע, אך הוא כן מאמין שזה אירוע היסטורי שקרה באמת. כיצד להבחין בין דמיון למציאות עבור ילדים? כאשר ילד צופה בסרט מצויר כמו הדרדסים, הוא בדרך כלל יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, מכיוון שהמסגרת הברורה של סיפור דמיוני ... בפניו. אך בספרים או סיפורים קדומים כמו התנך או המיתולוגיה, המסגרת של סיפור דמיוני אינה ברורה באותה מידה, ולכן הילד עשוי להתבלבל ולהאמין שמדובר באירועים אמיתיים שקרו באמת. אליעד מדגיש כי גם אנשים מבוגרים מתקשים להבחין בין סיפורי התנך ... סיפורי המיתולוגיה של תרבויות אחרות, כמו הנצרות או המיתולוגיה היוונית, משום שבכולם נאמר שהסיפורים התרחשו באמת. איך ניתן לגרום לילד להאמין בסיפור אחד ולהפסיק להאמין באחרים? אליעד מסביר שיש שלוש אפשרויות עיקריות: אפשרות אחת היא להיכנס עם הילד לדיונים פילוסופיים והוכחות לוגיות מורכבות כדי להסביר לו למה סיפור אחד נכון והשני לא. אפשרות שנייה היא להגיד לו ... להוסיף הסבר שבו נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון מי באמת מאמין בו. כך, הילד לא יראה סתירה ישירה בין הסיפורים, אלא יבין שהסיפור השני הוא חלק ממשהו רחב יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות סותרות. איך ניתן להתמודד עם פחדים של ילדים ממפלצות? בנוסף, אליעד מתייחס לפחדים נפוצים אצל ילדים, כמו פחד ממפלצת מתחת למיטה. הוא ממליץ להסביר לילד שלא כל דבר שקוראים או שומעים הוא אמת, ולהדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות מחיי היום - יום. למשל, אם ילד מפחד שיש מפלצת בחדר, ההורה יכול להסביר לו שהסיפור שהוא שמע או ראה הוא דמיוני ואינו מתרחש באמת, וכי במציאות אין שום ראיה לקיומה של מפלצת. בדרך זו הילד ילמד להבדיל בין מציאות לדמיון באמצעות הבנת ההבדל בין סיפורים וסרטים לבין החיים האמיתיים, וכך יוכל להתמודד טוב יותר ... אמיתיים. איך להכריע בין שתי אמונות סותרות? אליעד מציע עיקרון מעניין נוסף להכרעה בין אמונות סותרות, שנכון לא רק לילדים אלא גם למבוגרים: כשיש ויכוח בין שתי אמונות שונות, האמונה של האדם שמסוגל להסביר את הצד השני טוב יותר ... מה נכון ומה לא נכון. לסיכום, אליעד כהן מדגים באופן מעשי ופשוט כיצד ניתן להתמודד עם אמונות סותרות אצל ילדים ומבוגרים, כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים על פני סיפור אחר, ואיך להתמודד עם פחדים מדברים דמיוניים כמו מפלצות, תוך מתן דוגמאות והסברים ברורים ופשוטים. איך לגרום לילד להאמין בתנך? הבדל בין דמיון למציאות מיתולוגיה יהודית מול יוונית איך לטפל בפחדים של ילדים? איך לבחור במה להאמין? איך להפסיק פחד ממפלצות? אמונות סותרות - מה עושים?

הדרכת מטפלים, הדרכת הורים, איך לעזור למי שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד עם בעיות רגשיות? OCD אצל ילדים, חרדות ילדים, איך לפתור בעיות רגשיות אצל ילדים? הפרעת אישיות של ילדים, הפרעת התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור למישהו שלא רוצה לקבל עזרה? החלק הראשון בהרצאה עוסק בדרכים לעזור למישהו, כגון ילד, בן משפחה או חבר, שסובל מבעיה רגשית כמו פחדים, חרדות או OCD, אך מסרב לקבל עזרה. אחד הגורמים לסירוב ... אפשר להתחיל בשיחות על נושאים חיוביים או אחרים, כדי ליצור אווירה נינוחה ולהגדיל בהדרגה את החשיבה הגיונית. איך לגרום לילד לחשוב בהיגיון? הדרך לעזור לילד לפתח חשיבה הגיונית היא לשאול אותו שאלות רבות ולגרום לו לחשוב עליהם. השאלות יכולות לעודד אותו לחשוב על סיבות ותוצאות, ניתוח של מצבים או חקירה של מחשבותיו. חשוב להרגיל את הילד לחשוב בצורה הגיונית וביקורתית, ולזהות בעיות לא הגיוניות. כל שאלה שהוא יענה עליה תתרום לפיתוח השכל. מסקנות עיקריות - ... מצבים יומיומיים. - פיתוח השכל הוא המפתח לשיפור ההתנהגות ופתרון בעיות רגשיות ופסיכולוגיות. פחדים וחרדות פיתוח השכל איך לעזור לילדים OCD והפרעות לא הגיוניות מנגנון הדחקה איך אפשר לעזור למישהו שלא רוצה לקבל עזרה? כאשר מנסים לעזור למישהו (ילד, בן משפחה, חבר) שאינו מעוניין לקבל עזרה, כדאי להבין שהתנגדותו יכולה לנבוע מכך שהוא חושב שאין לו בעיה או שהוא חושש להיכנס לתהליך טיפולי. אם מדובר בילד עם פחדים או באדם מבוגר שיש לו חרדות, OCD או התנהגות לא הגיונית אחרת, אפשרות אחת היא לגשת אליו ... לחשוב לעומק. איך מפתחים את השכל בפועל? פיתוח השכל כרוך בהצגת שאלות ותשובות ללא הפסק. ברגע שאתה שואל את הילד, או את עצמך, או כל אדם אחר, למה זה כך?, האם זו האמת?, האם זו כל האמת?, האם יש ... בהדרגה את ההיגיון עד שהאדם יהיה מסוגל לבחון את פחדיו או בעיותיו בעצמו. פחדים וחרדות פיתוח השכל איך לעזור לילדים OCD והפרעות לא הגיוניות מנגנון הדחקה איך ללמד מישהו לחשוב בהיגיון? איך לפתח את השכל של מישהו אחר? איך ... ההיגיון של מישהו אחר? איך לגרום למישהו אחר להיות יותר חכם? איך לגרום למישהו אחר לחשוב בהיגיון? איך לגדל ילד חכם? איך לגרום לעובד שלך לחשוב בהיגיון? איך לפתור בעיות באופן עקיף? איך לטפל בהדחקה ללא הצפה? הדרכת מנהלים, טיפול עקיף בהדחקה, איך לעזור לאנשים? בעיות רגשיות של ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, סכיזופרניה של ילדים, שטיפת ידיים מרובה אצל ילדים, ילד שסובל מחרדות, איך לעזור לילד בכל תחום?

מסרים סותרים מההורים לילדים, מסרים סותרים בחינוך ילדים, להגן על הילד מההורה שלו, יחסי הורים וילדים, עקביות בחינוך ילדים, מסרים מנוגדים בחינוך הילדים, ילדים להורים גרושים, טעויות בחינוך ילדים, אחדות מול הילדים, חינוך ילדים מהם המסרים הסותרים בין ההורים ואיך הם משפיעים על חינוך הילדים? האם הורים יכולים לגרום לסבל מיותר לילד כשהם פועלים בצורה מנוגדת זה לזה? אליעד כהן מדבר על האתגרים שנוצרים כאשר הורים מציבים מסרים סותרים כלפי ילדיהם. דוגמה מובהקת לכך היא כאשר אחד ההורים מתנהג כלפי הילד בצורה משפילה או מכאיבה, בעוד שההורה השני מגן עליו בצורה מופרזת. התוצאה של גישות קוטביות אלו, אומר אליעד, היא עוצמת סבל רבה יותר עבור הילד. כאשר אחד ההורים מתנהג בצורה קשה, עלבונות חוזרות, הקנטות או אפילו מכות, ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מחליט לפצות אותו. לדוגמה, אם אחד ההורים דורש משמעת נוקשה מהילד, ההורה השני יכול להקל עליו ולהפוך את ההתנהגות של הילד לאופציה חופשית וללא גבולות. מצב זה יוצר ניגודיות גדולה שגורמת לסבל עז אצל הילד, שמתקשה להתמודד עם תחושות סותרות שמגיעות מההורים. באופן דומה, כאשר ההורה המגן מציף את הילד במחמאות ובפרסים כדי לכפר על הפגיעות שהילד חווה מההורה השני, הילד לא רק שלא נהנה מכך אלא מתקשה להסתגל למציאות החיצונית של החיים, כמו למשל המגבלות שמטיל בית הספר. כאשר ילד רגיל לכך שההורה השני תמיד פותר לו את כל הבעיות, הוא יתקשה להתמודד עם סיטואציות בהן יש צורך להתמודד ... אתגרים או לקיים משימות שנדרשות ממנו על ידי אחרים. כאשר מסרים סותרים מגיעים מצד שני ההורים, נוצר בלבול אצל הילד. הוא לא יודע למה לצפות מההורים, והתחושות השונות שהוא חווה משפיעות על תחושת הביטחון שלו. במקרים כאלה הילד עשוי לפתח תחושת סבל רבה יותר מהמצבים בהם הוא נתון, בין אם מדובר בהתנהגות פוגעת של אחד ההורים ובין אם מדובר בחוסר הגבולות שההורה השני מציב. המתח בין שני הכיוונים השונים יוצר אובדן יציבות רגשית אצל הילד, שהוא מתמודד עם תחושת אי - ודאות מתמדת. אליעד מציע פתרון לגישה הקיצונית של התנהגות אובססיבית בשני הצדדים. הפתרון הוא יצירת איזון בין הגישות החינוכיות, לא להימנע באופן מוחלט מגבולות, אך גם לא להפוך את הילד לפינוק מוגזם שיסבך אותו בעתיד. חשוב שההורים לא יקפצו בין קיצוניות אחת לאחרת, אלא יבחנו מה באמת טוב ומועיל עבור הילד בטווח הרחוק. כאשר הורים מפנקים יותר מידי את הילד בתגובה להתנהגות קשה של ההורה השני, הם עלולים לשדר לו מסר שאומר העולם תמיד יפנק אותך, דבר שיגרום לו יותר סבל כשהוא ייתקל במצבים שבהם עליו להתמודד עם דרישות או גבולות. תחושת הניגודיות המתמשכת יוצרת סבל רגשי אצל הילד ומגדילה את תחושת הקונפליקט הפנימי שלו. לסיכום, אליעד מדגיש שהבעיה לא טמונה רק בהתנהגות של ההורה הקשוח, אלא גם בהגזמה מצד ההורה השני שנשבע להגן על הילד. כשההורים לא מצליחים למצוא איזון בין המשמעת המינימלית לבין ההגנה המוצעת, הילד סובל הרבה יותר ומפתח את היכולת להתמודד עם קשיים בצורה לקויה. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין גישות חינוכיות שונות בתוך המשפחה מדוע הורה אחד חושב שבן זוגו פוגע בילד? לעיתים אחד ההורים מתייחס אל הילד בדרך שנראית מזיקה: העלבות חוזרות, הקנטות עוקצניות, קללות ואפילו מכות. ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מסיק זאת משום שהוא עצמו לא היה רוצה שיתייחסו אליו בצורה כזו. כך נוצרת תפיסה שהילד חווה פגיעה ממשית, גם אם ההורה הפוגע אינו מודע לחומרת ההתנהגות שלו. כיצד נוצר פיצוי קיצוני מצד ההורה המגן? כשאחד ההורים מבקר את הילד או מציב לו גבולות בצורה חמורה, ההורה השני לעיתים מקצין לצד ההפוך כדי להגן עליו. לדוגמה, אם הורה אחד ... לעונג או לחופש מלא, כך יהיה לו קשה יותר לקבל גבולות בסיטואציות אחרות. כיצד ניתן להעמיק בנושא? חשוב להבין שחינוך ילדים דורש ראייה רחבה, ולא רק תגובה קיצונית להתנהגות של הורה אחר. מי שמתעניין יכול לחפש דרכים לשמור על איזון, לחפש עצות מעשיות לחינוך ולגבולות בריאים, וללמוד כיצד למנוע סבל מילדים הנמצאים בין שתי גישות קיצוניות. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין ...

... טוב סובייקטיבי, טוב אובייקטיבי, התמודדות עם נכות, התמודדות עם מחלה, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם כאב, ברית מילה, התעללות בילדים, גננת מתעללת, הורים מתעללים, חינוך ילדים, התעללות בקשישים האם התעללות בילדים היא מושג סובייקטיבי? אליעד מתחיל בשאלה ברורה: האם התעללות בילדים היא דבר שכולם מסכימים עליו? לכאורה התשובה פשוטה, איש לא יתמוך בהתעללות בילדים. כאשר ההורים שומעים על גננת שמתעללת בילדים שלהם בגן, מכה אותם או פוגעת בהם ללא סיבה, הם מיד מתקוממים ודורשים צדק. ברור לכולם שזה מעשה לא ... אחד לא מתווכח על כך. אך אליעד מציג מצב קיצוני יותר: מה אם אותה גננת הייתה לוקחת סכין ודוקרת ילד קטן בגן? כאן, התגובה החריפה ברורה - הגננת הייתה נענשת בצורה קשה ביותר, ואולי אפילו מוצאת להורג בכיכר העיר. התגובה כאן מובנת מאליה, משום שזו התנהגות שאינה מקובלת בשום מצב. אבל מה קורה כאשר אלו ההורים שמתעללים בילדים שלהם? מה אם ההורים היו אלה שמכים, חותכים או דוקרים את ילדיהם? כאן כבר יש הסכמה שזו התעללות. אך אליעד מעלה דוגמה שגורמת לרוב האנשים אי - נוחות: מה לגבי ההורים שלוקחים את הילד שלהם, תינוק בן שמונה ימים בלבד, ועושים לו ברית מילה? כאן מתעוררת מחלוקת, אף על פי שמדובר באותה פעולה פיזית - חיתוך של חלק מגוף הילד ללא הסכמתו. האם ברית מילה היא התעללות בילדים? אליעד אינו נוקט צד בדיון הזה, ואומר בבירור שהוא לא בעד ולא נגד ברית מילה באופן ספציפי, אלא משתמש בדוגמה הזו כדי להדגיש שההבדל היחיד בין מה שנחשב להתעללות ומה שנחשב לחינוך או לטובת הילד הוא הנורמה החברתית. כלומר, ההתעללות עצמה היא מושג סובייקטיבי לחלוטין שנקבע על ידי החברה, ולא על ידי חוק אובייקטיבי ... מילה לא נחשבת התעללות? הדוגמה של ברית מילה ממחישה היטב את הצביעות האנושית שאליעד מציג. אם גננת הייתה לוקחת ילד וחותכת חלק מגופו ללא סיבה, היא הייתה מוגדרת כמתעללת ומיד נענשת בחומרה. אך כאשר ההורים עושים זאת בשם המסורת ... המושגים טוב, רע, סבל ונכות הם מוחלטים? אליעד ממשיך עם דוגמאות נוספות להבהיר את הסובייקטיביות של מושגים אלה. לדוגמה, ילד שמוכה מגיל צעיר ואינו מודע לכך שזה נחשב התעללות - מבחינתו זו המציאות. ילד אפריקאי רעב שעובד קשה במכרה פחם אינו בהכרח חושב שהוא עובר התעללות, כי זו המציאות שלו. זאת אומרת, ההגדרה ... אדם צריך להבין שההגדרות שלו לטוב ולרע אינן אובייקטיביות אלא תוצאה של נורמות והרגלים. האם ברית מילה היא התעללות בילדים? מהי התעללות? צביעות אנושית הגדרת הטוב והרע מה הופך משהו לסבל? מהי נכות? ברית מילה חסרונות האם ברית מילה היא התעללות בילדים? נגד ברית מילה, ברית מילה חסרונות, מוותרים על ברית מילה, התעללות בחסר ישע, מהי מחלה? מהי נכות? מהו סבל? ...

להעניש ילדים, איך לחנך ילדים אוטיסטים? ענישה בחינוך, חינוך ביד קשה, כמה להעניש? טיפול באוטיזם, שיטת aba, טיפול בהפרעת התנהגות, טיפול התנהגותי, רחמנות, אכזריות, ...

חינוך ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ושמח מאוד, כי הוא חווה את זה כמשהו חדש שניתן ללמוד ממנו. בניגוד למבוגרים שכבר התרגלו לסיטואציות וחווים אותן כרוטיניות, הילדים רואים כל מצב וכל התרחשות כהזדמנות ללמידה חדשה. הבעיה נוצרת דווקא כאשר הלימודים במסגרת בית הספר הופכים למשהו משעמם ונטול התלהבות. במקום לעורר את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל. מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך שהמורים עצמם לא נהנים ממה שהם מלמדים. רוב המורים נמצאים בכיתה לא מתוך תשוקה אמיתית למקצוע או אהבת למידה, אלא מתוך רצון להתפרנס או לשמש כבייביסיטר לילדים. כשהמורה עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא אינו מסוגל לעורר בתלמידים תשוקה או עניין אמיתי. לעומת התלמידים, שכאשר אינם נהנים, מיד מאבדים עניין, המורה כבר התרגל לסבול בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ריכוז ובחוסר עניין. מי ראוי להיות מחנך טוב? אליעד מסביר שמחנך ... ריאליות. כל אדם נולד עם פוטנציאל לכל התכונות - הן הטובות והן הרעות. תפקיד המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות חיוביות אלא לעזור לו לבטא את כל התכונות בצורה מאוזנת. אם יש לאדם רק ביטחון עצמי בלי ... או לשקר לעצמו. דווקא ההתעלמות מחצי הכוס הריקה גורמת לאדם לאבד איזון פנימי ולהיות אומלל. איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? כאשר ילד זוכה לפירגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, המסר הסמוי שהוא מקבל הוא שההערכה והאהבה מותנות בהצלחה. כך הוא לומד לא לאהוב את עצמו בצורה טבעית, אלא רק על בסיס השוואה לאחרים. אם ילד מקבל ציור יפה והוא מקבל שבחים רק על הציור שהצליח לו, הוא יאמין שמגיע לו להעריך את עצמו רק ... החינוך ואיך היא אמורה להיות? החינוך האמיתי לא אמור להתמקד בציונים ובהצלחה, אלא בחוויית הלמידה עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות מקום שבו הילד מגלה את עצמו ואת יכולותיו, דרך למידה והכרת העולם. הלימודים אמורים להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים יותר. המחנך חייב להבין מהי מטרת הלמידה באמת ולשדר זאת לתלמידים. איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים? הדרך לגרום לילדים לאהוב את הלימודים היא בכך שהמורה עצמו יהיה מלא תשוקה ועניין במה שהוא מלמד. הוא צריך להעביר לתלמידים את ... המורה לראות את עצמו בתלמיד, להבין למה התלמיד מתקשה ולהציע לו כלים להתמודד עם הקושי. חשוב מאוד להדגיש בפני הילד לא שהוא יכול, אלא שהוא פשוט צריך לנסות ולבדוק את עצמו בכל פעם מחדש. בדרך זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת. איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד? מי ראוי להיות מחנך? למה התלמידים שונאים את בית הספר? איך לפתח ביטחון עצמי אצל ילדים? למה להתמקד בחצי הכוס המלאה זה שקר? איך לגרום לילד להעריך את עצמו באמת? מה המטרה האמיתית של החינוך? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו מחנך טוב? איך לפתח ביטחון עצמי / הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי שלו? איך מורה ומחנך יכול לפתור את הבעיות של התלמידים באמצעות שיקוף עצמי? איך המורה יכול להבין את התלמידים באמצעות התבוננות פנימית שלו על עצמו? למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? למה לילדים אין סבלנות ללימודים? איזו תועלת אמיתית מביאים הלימודים לתלמיד? למה למורים עצמם אין חדוות לימוד? כיצד היחס של המורה עצמו אל מה שהוא מלמד, כיצד הוא משפיע על התלמידים? האם אפשר לבקש מילד לאהוב את הלימודים? מי אחראי לכך שהילד יאהב את הלימודים? האם בן אדם נולד עם ביטחון עצמי? מתי צריך חוסר ביטחון עצמי? איך ריכוז יכול להפריע לילד בלימודים? איך להגיע לאיזון בין תכונות שונות? איך לבטא את כל התכונות? כיצד זה שבונים לילד ביטחון עצמי, כיצד זה פוגע בביטחון העצמי של הילד? למה אמונה עצמית היא שקר? למה פירגון לילדים, יוצר אצל הילד חוסר אהבה עצמית? למה אפשר וצריך להסתכל על חצי הכוס הריקה? למה אנשים משקרים את עצמם להסתכל רק על חצי הכוס המלאה? למה להודות על הדברים הטובים שיש בחיים, למה זה יוצר רע? כיצד ההורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? למה הלימודים מאמללים את הילד? מהי מהות החינוך, ומדוע הוא רע, ואיך הוא צריך להיות? למה הילדים חווים את הלימודים כסבל? מה יקרה אם לא יפרגנו לילד בכלל? איך נוצרת חוסר הערכה עצמית אצל ילדים? מדוע הורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? האם את/ה באמת אוהב את הילדים שלך? למה את/ה אוהב את הילדים שלך? מהי המטרה ...

חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא ... מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: למה אתה חושב שזה נכון? למה אתה חושב שאולי זה לא נכון? אולי ההפך הוא הנכון? כלומר, ההורים צריכים לעודד את הילד לחשוב, לנתח ולהבין את פעולותיו ואת ההשלכות שלהן, במקום פשוט לקבל פקודות. באמצעות גישה זו, הילד לומד לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת, וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של כל פעולה. בצורה זו הילד מתפתח לאדם עצמאי, חושב ומבין, שמסוגל להתמודד עם החלטות בצורה נכונה ובוגרת. כאשר ההורים מסבירים את הדברים ולא מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות בין ההורים על הדרך בה יש לחנך את הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא ... התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה לעשות, הם בעצם חונכים את הילדים בצורה דמוי - חמורית, כי הם לא עוזרים לילד להבין את החשיבה מאחורי ההחלטות. החמור, לדבריו, לא חושב, הוא רק עוסק בשאלה של מה מותר ומה אסור, מבלי ... ויפעל לפי רצונו, רק מתוך צורך להימנע מהצמצום שמטילים עליו ההורים. סיכום: איך לחנך את הילדים בצורה נכונה? כדי לחנך ילדים בצורה נכונה, יש להתמקד בהסבר ובהבנה. במקום לשלוט על הילד ולהגיד לו מה מותר ומה אסור, ההורים צריכים להסביר ... לו לפתח את כישוריו השכליים וההבנתיים, כך שהוא יוכל להתמודד עם החלטות בעתיד בצורה מושכלת. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חינוך ילדים והשאלה שנשאלתי היא מה צריך לעשות הורה כאשר הוא רואה שהילדים עושים חלק ממה שהוא אומר, ההורה רוצה שהילדים ... הילדים שלהם בצורה שהם מחנכים בני אדם אז גם הילדים מתנהגים כמו בני אדם. אני אסביר מה אני מתכוון לחנך ילד פירושו לחנך אותו לדרך חשיבה נכונה, מה זאת אומרת הורים שמתעסקים בלהסביר לילד שלהם תעשה ככה או תעשה ככה ...

אימון אישי / טיפול בחרדות ופחדים - פחדים אצל ילדים / מפלצת מתחת למיטה ובו יתבארו שתי גישות שונות ומנוגדות, לטיפול ואימון אישי בחרדות ופחדים. והגישה הראשונה אומרת, שאסור ... האישי, דווקא כן צריך להזדהות עם הפחד והחרדה של המטופל, כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמה, ילד שמפחד ממפלצת שיש מתחת למיטה שלו. שהאפשרות הראשונה היא, שההורה לא יזדהה עם הפחד של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין מפלצת מתחת למיטה, וינסה לגרום לילד, לא לפחד מכך שיש מפלצת מתחת למיטה, על ידי זה שהוא ישכנע אותו שאין מפלצת מתחת למיטה. זאת הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמה לומר לילד, שהם יעשו דברים, כדי שהמפלצת לא תפגע בילד. והגישה הזאת אומרת, לא לשלול את הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם גורמים לילד להשתכנע, שבאמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. כי אם באמת אין שום מפלצת, אז למה מזדהים עם הקיום של ... להזדהות בשום פנים ואופן, עם הפחד של האדם. וכאשר האדם מפחד, צריך לעקור את הפחד בשורשו. כגון לדוגמה, שאם הילד מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הרעיון ועם האפשרות שאולי יש מפלצת מתחת למיטה של הילד. כי אם מזדהים עם האפשרות הזאת, זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שאולי באמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. ומה שכן צריך לעשות, זה לשלול מכל וכל אצל הילד, את המחשבה שלו, שאולי יש מתחת למיטה שלו מפלצת. ואם הילד לא מבין שאין מפלצת מתחת למיטה שלו, צריך לעשות את הכל רק בכיוון של הסברה ושכנוע, לשכנע את הילד, שאין שום מפלצת מתחת למיטה שלו. ובשום פנים ואופן לא להסכים אפילו לא לרגע אחד, עם האפשרות שיש מפלצת ... האמת. (כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע, ואין טעם לפחד משום דבר כלשהו). ובמאמר מוסגר נאמר, שיש התמודדות עם ילד שמפחד מכך שבפועל יש עכשיו מפלצת מתחת למיטה שלו, ויש ילד שמפחד מכך שאולי תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו. והרבה יותר קל לשכנע את האדם, שאין עכשיו מפלצת מתחת למיטה ... הזאת, היא שכל מאוד מאוד גדול. שהיא מצריכה מהאדם לחשוב את ההפך הגמור, של שורש הפחד שלו. כגון לדוגמה, שהילד לא מסוגל להכיל את המחשבה שאומרת, שגם אם תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו, וגם אם היא תפגע בו, עדיין ... שאומרת שכן צריך ואפשר להזדהות עם הפחד של האדם, אבל לנסות לרכך ולהקטין את הפחד של האדם. כגון לדוגמה, הילד שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה להיות מפלצת מתחת למיטה שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע בכך. ושאם ננסה לשכנע את הילד, שגם אם המפלצת תפגע בו, עדיין הוא לא צריך לפחד מכך, לא בטוח שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. ... להתמודד עם הטוב והרע היחסיים. והשיטה הטובה ביותר היא, להראות לאדם את כל הצדדים. לדוגמה, שצריך לנסות להרגיע את הילד, גם על ידי זה שמנסים להסביר לו שאין מפלצת, ושגם אם תהיה מפלצת, עדיין הוא לא צריך לפחד ממנה, ...

חרדה אצל ילדים, טיפול בפחדים של ילדים, חרדות ילדים, פחדים אצל ילדים, חרדות של ילדים, טיפול בחרדת ילדים ובו יתבאר, העניין של חרדה אצל ילדים, איך אמורים לטפל בה? ומה ההבדל המהותי שבין חרדות ילדים, לבין חרדות מבוגרים? ומי שיתבונן על העניין יראה, כי הרבה יותר קל לטפל בהפרעות חרדה אצל ילדים, מאשר לטפל בהפרעות חרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד לא נולד עם חרדות ופחדים. וחרדות הילדים, שיש לילד, נובעות בגלל שהילד לומד להכיר את העולם, ולומד להגדיר ולהבדיל בין טוב לבין רע. ואז נוצרות אצל הילד, הפרעות חרדה וכיוב. כי הילד מטבעו, כמעט ולא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא גם לא שייך שיהיו פחדים לילדים, כי עדיין אין אצלם טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד. והילד המתבגר, לומד להגדיר את הטוב ואת הרע, ועל ידי זה ממילא נוצרות אצלו לפעמים, הפרעות חרדה קשות. ולמה? כי ... בוגר, שרואה את שני הצדדים של המטבע. שגם אפשר לפחד מהכלב, וגם אפשר לא לפחד ממנו כאשר הוא קשור. והילד שלא רואה את כל התמונה המלאה, מפחד יותר מכלב נושך וכיוב. וטיפול בחרדה אצל ילדים, הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד עדיין כמעט ואין לו שום דעה עצמית על העולם. והילד מגבש את תפישת המציאות שלו, בעיקר על סמך האמונה שלו, למה שמלמדים אותו. כי הילד כמעט ואין לו עדיין שכל של שיפוטיות, לבדוק האם מה שמלמדים אותו, האם זה נכון או לא. והילד בעיקר מאמין למה שמלמדים אותו. או במילים אחרות, ילדים מאמינים יותר בקלות, למה שאומרים להם. ולכן, הרבה יותר קל לטפל בפחדים של ילדים. ולמה? כי לילד יותר קל להאמין ולהשתכנע, שהוא לא צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. כי האדם הבוגר, הוא מאוד משוכנע בעצמו, שהוא כן צריך לפחד מאיזה דבר. ולכן קשה לשכנע אותו לא לפחד מהדבר. אבל הילד, הוא מטבעו, עד לפני כמה שנים, בכלל לא פחד מהדבר הזה שמפחיד אותו כרגע. ולכן הוא הרבה יותר קרוב, למקום שבו אין פחד. ולכן הרבה יותר קל לעזור לילד לא לפחד ממה שמפחיד אותו. וכמובן, שצריך לדעת איך לטפל בחרדות אצל הילדים, ומה בדיוק להסביר לילד? ואיך להסביר את הדברים לילד, בשפה של הילד, כדי שגם הילד יצליח להבין. אבל כעקרון, מי שיודע איך לטפל בחרדות באופן כללי, הרבה יותר קל לו לטפל בחרדות ילדים. משום שכנל, ילד, הרבה יותר קל לשכנע אותו + ילד הרבה יותר קרוב למצב שבו הוא לא מפחד משום דבר + ילד לא ממש מפחד מתוכו, אלא הוא מפחד רק כי לימדו אותו לפחד. וכפועל יוצא, טיפול בחרדות אצל ילדים, הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדות אצל מבוגרים.

התנהגות ילדים, טיפול פסיכולוגי לילדים, פסיכולוג ילדים, בעיית התנהגות אצל ילדים מתבגרים, בעיות רגשיות של ילדים, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של: בעיות התנהגות של ילדים. ויתבאר, ממה נובעות בעיות התנהגות אצל ילדים? וכיצד צריך לטפל בבעיית התנהגות של ילדים? ועוד. וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים. והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן. וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, הטיפול הפסיכולוגי לילדים שהוא נותן לילד, הוא רק סוג של התעללות בילד שלך. כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב ... מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו. אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו ... של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך. והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים קטנים, היא חוסר היכולת שלהם להגיע לאיזון רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי ... ואחרות. וטיפול פסיכולוגי לילדים, ופסיכולוג ילדים טוב, הוא אמור להיות, עבור ההורים של הילד. כי מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים, ומי שרוצה לדעת מהו חינוך ילדים טוב, ואיך לגדל ילדים מאושרים, עליו להכיר את הצרכים הרגשיים ואת הבעיות הרגשיות של הילד שלו. כי בלי להבין ... הרגשיות של הילד, ולא רק עם התסמינים השונים שמתבטאים בצורת בעיות התנהגות. והבנת נפש הילד, היא הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים.