חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא ... מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: למה אתה חושב שזה נכון? למה אתה חושב שאולי זה לא נכון? אולי ההפך הוא הנכון? כלומר, ההורים צריכים לעודד את הילד לחשוב, לנתח ולהבין את פעולותיו ואת ההשלכות שלהן, במקום פשוט לקבל פקודות. באמצעות גישה זו, הילד לומד לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת, וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של כל פעולה. בצורה זו הילד מתפתח לאדם עצמאי, חושב ומבין, שמסוגל להתמודד עם החלטות בצורה נכונה ובוגרת. כאשר ההורים מסבירים את הדברים ולא מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות בין ההורים על הדרך בה יש לחנך את הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא ... התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה לעשות, הם בעצם חונכים את הילדים בצורה דמוי - חמורית, כי הם לא עוזרים לילד להבין את החשיבה מאחורי ההחלטות. החמור, לדבריו, לא חושב, הוא רק עוסק בשאלה של מה מותר ומה אסור, מבלי להפעיל שיקול דעת. כך גם הילד, כשההורה אינו מסביר לו את ההיגיון מאחורי ההוראות, לא מפתח את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בצורה עצמאית. מהו חינוך נכון? חינוך נכון, לדברי אליעד, הוא לא על להורות לילד מה לעשות ומה לא לעשות, אלא על להסביר לו את צורת החשיבה הנכונה. כאשר ילד שואל את ההורה אם מותר לעשות משהו, במקום לספק תשובה ישירה של מותר או אסור, אליעד מציע שההורה יחשוב יחד עם הילד. הוא ממליץ להגיד לילד: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? מה ההיגיון שלך אומר? בכך, ההורה מסייע לילד לפתח ...

אימון אישי / טיפול בחרדות ופחדים - פחדים אצל ילדים / מפלצת מתחת למיטה ובו יתבארו שתי גישות שונות ומנוגדות, לטיפול ואימון אישי בחרדות ופחדים. והגישה הראשונה אומרת, שאסור ... האישי, דווקא כן צריך להזדהות עם הפחד והחרדה של המטופל, כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמה, ילד שמפחד ממפלצת שיש מתחת למיטה שלו. שהאפשרות הראשונה היא, שההורה לא יזדהה עם הפחד של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין מפלצת מתחת למיטה, וינסה לגרום לילד, לא לפחד מכך שיש מפלצת מתחת למיטה, על ידי זה שהוא ישכנע אותו שאין מפלצת מתחת למיטה. זאת הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמה לומר לילד, שהם יעשו דברים, כדי שהמפלצת לא תפגע בילד. והגישה הזאת אומרת, לא לשלול את הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם גורמים לילד להשתכנע, שבאמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. כי אם באמת אין שום מפלצת, אז למה מזדהים עם הקיום של ... להזדהות בשום פנים ואופן, עם הפחד של האדם. וכאשר האדם מפחד, צריך לעקור את הפחד בשורשו. כגון לדוגמה, שאם הילד מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הרעיון ועם האפשרות שאולי יש מפלצת מתחת למיטה של הילד. כי אם מזדהים עם האפשרות הזאת, זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שאולי באמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. ומה שכן צריך לעשות, זה לשלול מכל וכל אצל הילד, את המחשבה שלו, שאולי יש מתחת למיטה שלו מפלצת. ואם הילד לא מבין שאין מפלצת מתחת למיטה שלו, צריך לעשות את הכל רק בכיוון של הסברה ושכנוע, לשכנע את הילד, שאין שום מפלצת מתחת למיטה שלו. ובשום פנים ואופן לא להסכים אפילו לא לרגע אחד, עם האפשרות שיש מפלצת ... האמת. (כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע, ואין טעם לפחד משום דבר כלשהו). ובמאמר מוסגר נאמר, שיש התמודדות עם ילד שמפחד מכך שבפועל יש עכשיו מפלצת מתחת למיטה שלו, ויש ילד שמפחד מכך שאולי תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו. והרבה יותר קל לשכנע את האדם, שאין עכשיו מפלצת מתחת למיטה ... הזאת, היא שכל מאוד מאוד גדול. שהיא מצריכה מהאדם לחשוב את ההפך הגמור, של שורש הפחד שלו. כגון לדוגמה, שהילד לא מסוגל להכיל את המחשבה שאומרת, שגם אם תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו, וגם אם היא תפגע בו, עדיין ... שאומרת שכן צריך ואפשר להזדהות עם הפחד של האדם, אבל לנסות לרכך ולהקטין את הפחד של האדם. כגון לדוגמה, הילד שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה להיות מפלצת מתחת למיטה שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע בכך. ושאם ננסה לשכנע את הילד, שגם אם המפלצת תפגע בו, עדיין הוא לא צריך לפחד מכך, לא בטוח שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. ... להתמודד עם הטוב והרע היחסיים. והשיטה הטובה ביותר היא, להראות לאדם את כל הצדדים. לדוגמה, שצריך לנסות להרגיע את הילד, גם על ידי זה שמנסים להסביר לו שאין מפלצת, ושגם אם תהיה מפלצת, עדיין הוא לא צריך לפחד ממנה, ...

חרדה אצל ילדים, טיפול בפחדים של ילדים, חרדות ילדים, פחדים אצל ילדים, חרדות של ילדים, טיפול בחרדת ילדים ובו יתבאר, העניין של חרדה אצל ילדים, איך אמורים לטפל בה? ומה ההבדל המהותי שבין חרדות ילדים, לבין חרדות מבוגרים? ומי שיתבונן על העניין יראה, כי הרבה יותר קל לטפל בהפרעות חרדה אצל ילדים, מאשר לטפל בהפרעות חרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד לא נולד עם חרדות ופחדים. וחרדות הילדים, שיש לילד, נובעות בגלל שהילד לומד להכיר את העולם, ולומד להגדיר ולהבדיל בין טוב לבין רע. ואז נוצרות אצל הילד, הפרעות חרדה וכיוב. כי הילד מטבעו, כמעט ולא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא גם לא שייך שיהיו פחדים לילדים, כי עדיין אין אצלם טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד. והילד המתבגר, לומד להגדיר את הטוב ואת הרע, ועל ידי זה ממילא נוצרות אצלו לפעמים, הפרעות חרדה קשות. ולמה? כי ... בוגר, שרואה את שני הצדדים של המטבע. שגם אפשר לפחד מהכלב, וגם אפשר לא לפחד ממנו כאשר הוא קשור. והילד שלא רואה את כל התמונה המלאה, מפחד יותר מכלב נושך וכיוב. וטיפול בחרדה אצל ילדים, הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד עדיין כמעט ואין לו שום דעה עצמית על העולם. והילד מגבש את תפישת המציאות שלו, בעיקר על סמך האמונה שלו, למה שמלמדים אותו. כי הילד כמעט ואין לו עדיין שכל של שיפוטיות, לבדוק האם מה שמלמדים אותו, האם זה נכון או לא. והילד בעיקר מאמין למה שמלמדים אותו. או במילים אחרות, ילדים מאמינים יותר בקלות, למה שאומרים להם. ולכן, הרבה יותר קל לטפל בפחדים של ילדים. ולמה? כי לילד יותר קל להאמין ולהשתכנע, שהוא לא צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. כי האדם הבוגר, הוא מאוד משוכנע בעצמו, שהוא כן צריך לפחד מאיזה דבר. ולכן קשה לשכנע אותו לא לפחד מהדבר. אבל הילד, הוא מטבעו, עד לפני כמה שנים, בכלל לא פחד מהדבר הזה שמפחיד אותו כרגע. ולכן הוא הרבה יותר קרוב, למקום שבו אין פחד. ולכן הרבה יותר קל לעזור לילד לא לפחד ממה שמפחיד אותו. וכמובן, שצריך לדעת איך לטפל בחרדות אצל הילדים, ומה בדיוק להסביר לילד? ואיך להסביר את הדברים לילד, בשפה של הילד, כדי שגם הילד יצליח להבין. אבל כעקרון, מי שיודע איך לטפל בחרדות באופן כללי, הרבה יותר קל לו לטפל בחרדות ילדים. משום שכנל, ילד, הרבה יותר קל לשכנע אותו + ילד הרבה יותר קרוב למצב שבו הוא לא מפחד משום דבר + ילד לא ממש מפחד מתוכו, אלא הוא מפחד רק כי לימדו אותו לפחד. וכפועל יוצא, טיפול בחרדות אצל ילדים, הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדות אצל מבוגרים.

התנהגות ילדים, טיפול פסיכולוגי לילדים, פסיכולוג ילדים, בעיית התנהגות אצל ילדים מתבגרים, בעיות רגשיות של ילדים, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של: בעיות התנהגות של ילדים. ויתבאר, ממה נובעות בעיות התנהגות אצל ילדים? וכיצד צריך לטפל בבעיית התנהגות של ילדים? ועוד. וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים. והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן. וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, הטיפול הפסיכולוגי לילדים שהוא נותן לילד, הוא רק סוג של התעללות בילד שלך. כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב בני האדם בעולם, גם אלו שחושבים ... מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו. אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו שמציקה לו. והילד מבטא את הבעיה הרגשית שלו, דרך בעיית התנהגות כזו או אחרת. והילד מתנהג בצורה מופרעת ובצורה אלימה וכיוב, רק כדי לבטא את זה שהוא סובל מבעיה רגשית מאוד עמוקה, שאין לו מושג איך להתמודד איתה. וטיפול פסיכולוגי לילדים, יכול להיות טיפול טוב, רק כאשר הפסיכולוג ילדים, יודע היטב, מה בדיוק קורה בתוך תת המודע של הילד. אחרת, ...

חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן ללכת לטיפול, מסרב לשתף פעולה ואומר שהוא לא צריך טיפול? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתנגד לטיפול באופן אקטיבי, בדרך כלל אי אפשר להכריח אותו להשתנות בכוח. הסיבה לכך פשוטה - טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר מטרתו לשנות מציאות מסוימת. כדי שהילד ירצה להשתנות, הוא חייב להכיר בכך שיש לו בעיה, ושהוא מעוניין לשנות אותה. אליעד מדגיש שאין טעם לכפות על הילד טיפול, מכיוון שאם הילד מתנגד באופן מוחלט לשינוי במציאות שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה. איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול? אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד, ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף. אליעד כהן מפרט שההורה צריך ללמוד להבין מה בדיוק עובר על הילד, מהם הרצונות והצרכים שלו, מה מניע אותו ומה המטרות שלו. הבעיה המרכזית היא שלרוב ההורה אינו מבין את מהות התנהגות הילד, משום שהילד לעיתים אינו מבין את עצמו, או שאינו מצליח לבטא נכון את מחשבותיו ורצונותיו. לכן ההורה צריך לקבל הדרכה מקצועית שתלמד אותו איך לזהות נכון את הכוונות האמיתיות של הילד מתוך התנהגותו, ולא מתוך מה שהילד אומר בצורה ישירה. לדוגמה, ילד עשוי להגיד שהוא שונא ללמוד, אבל בפועל יכול להיות שמאחורי המשפט הזה מסתתרת סיבה עמוקה יותר, כמו תחושת כישלון, פחד, או צורך בתשומת לב. ההורה צריך ללמוד כיצד להבחין בין המסר הגלוי שהילד מביע לבין המסר הסמוי שהילד לא יודע או לא מצליח להביע במילים. מדוע לא תמיד חייבים לראות את הילד כדי לעזור לו? אחת הטענות שעולות בהקשר הזה היא האם אפשר בכלל לעזור לילד בלי לראות אותו באופן אישי. אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר על טיפול פסיכולוגי או התמודדות עם בעיות התנהגות, למעשה אין הבדל משמעותי בין ילדים או אנשים בכלל, מכיוון שהמבנה הפסיכולוגי הבסיסי הוא דומה. כלומר, כל אדם - ילד או מבוגר - פועל מתוך מניעים ורצונות, וכל בעיית התנהגות נובעת מדפוס חשיבה או מרגש פנימי שגורם להתנהגות מסוימת. לכן, כדי לעזור לילד אין הכרח לפגוש אותו ישירות. מספיק לשמוע מההורה את התיאור של ההתנהגות, את הקשיים שהילד מתמודד איתם, כדי להבין מהו דפוס החשיבה או מה המניע הפסיכולוגי שמפעיל אותו. אליעד מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לרופא ... כדי להבין את הבעיה. הוא מסביר שכאשר מבינים לעומק איך עובדת הנפש האנושית, אפשר להבין מה עובר בראשו של הילד גם ללא מפגש ישיר. העיקר הוא לזהות את נקודות החיכוך בין המציאות כפי שהילד רואה אותה לבין המציאות כפי שההורה או המערכת החינוכית רואה אותה. איך ללמוד לראות את העולם דרך עיני הילד? ...

פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיוב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, ... בעיית ההתנהגות שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית, שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים. שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא מוכן לקבל את חוסר השלמות שיש במציאות שלנו. כי שום דבר במציאות שלנו, אינו ... לאדם להתנהגות כפייתית וכיוב. שהאדם מתחיל להתנהג באובססיה לגבי איזה דבר, כאילו מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך לסגור את הדלת של החדר, פעם אחרי פעם. ולפעמים הוא אפילו פותח אותה, וסוגר אותה מחדש, פעם אחרי פעם. וגם זה לדוגמה נובע, מכך שהילד חושב בתוכו, שאולי הוא לא סגר את הדלת מספיק טוב. או אדם שסובל מאובססיה של שטיפת ידיים אובססיבית, שבה ... נובע מתוך המקום שהוא רוצה להיות מושלם, ושהוא רוצה להיות בטוח, שהידיים שלו נקיות בשלמות ובמאה אחוז. או לדוגמה, ילד שתוך כדי הליכה, הוא פתאום עוצר וחושב. או אפילו תוך כדי הליכה, הוא מתחיל לחזור אחורה, ואחכ ממשיך שוב פעם ללכת קדימה וכיוב. שגם זה נובע מתוך המקום שהילד לא בטוח בעצמו שהוא מספיק טוב. והוא מנסה להיות מושלם. והילד לא מפנים את הרעיון, שמצד אחד, תמיד צריך לשאוף אל השלמות, ומצד שני צריך לדעת, שהיא לעולם לא תגיע. והדרך לטפל בהפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד לחשוב שהוא משוגע וכיוב. וזאת לא האמת. כי האמת היא, שהילד אכן עושה פעולה שהיא לא רק הגיונית. אבל בהחלט, כל אובססיה שהיא וכל הפרעה טורדנית שהיא, היא בהחלט גם ...

גישור משפחתי, מגשר משפחתי, מגשר משפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות עם ילדים, מריבות במשפחה, אימהות, אהבת אם לבנה, אהבת אם לילדיה, אימון משפחתי, יעוץ משפחתי, בעיות עם ההורים למה הורים וילדים רבים כל הזמן? הסיבה המרכזית שבגללה יש מריבות בין הורים לילדים, ובפרט במקרה של אימהות וילדים, נעוצה בצורך של כל צד להאשים את הצד השני בחוסר שביעות הרצון הפנימית שלו מעצמו. כאשר אדם מרגיש לא טוב עם עצמו, הוא מחפש סיבה חיצונית להרגשתו, ואז קל לו להאשים מישהו שקרוב אליו, כמו אמא, אבא או ילד. אליעד מסביר שאם אדם נמצא לבד במדבר ואין לו את מי להאשים, הוא יאלץ להאשים רק את עצמו. לעומת זאת, כשיש מישהו אחר בקרבתו, כמו אמא או ילד, טבעי ונוח יותר להפנות את האשמה כלפי אותו אדם. האם אנחנו באמת רבים על מה שנראה לנו? לפי אליעד, ... כשאמא ובנה רבים, הם לא רבים על הדברים שהם חושבים שהם רבים עליהם. המריבות על נושאים קטנים כמו למה הילד לא סידר או למה האמא לא הכינה משהו, הן רק סימפטומים לתסכול פנימי עמוק יותר. אליעד אומר שהצעד הראשון ... האמיתית, לשים הכל על השולחן, ולהיות כנים עם עצמנו לגבי הסיבות האמיתיות לתסכול. מהו הפתרון האמיתי לבעיות בין הורים וילדים? הפתרון שהציע אליעד הוא תיאום ציפיות. המריבות בין ההורים לילדים נובעות מכך שלכל אחד יש ציפיות שונות. לדוגמה, ילד מצפה מאמו שתאהב אותו בלי תנאים, אך האם לא תמיד יכולה לעמוד בציפייה הזאת באופן מושלם. כך נוצר מצב שהילד מאשים את האם שאינה אוהבת אותו מספיק, והאם מרגישה תסכול שהילד אינו מעריך את מה שהיא כן נותנת. אליעד מדגיש ששני הצדדים צריכים לשבת ולברר בכנות את הציפיות האמיתיות שלהם זה מזה. האם באמת קיימת אהבה ללא תנאים בין אם לילדיה? אליעד מעלה את הטענה שהילד רוצה לקבל אהבה ללא תנאים כי הוא בעצמו לא מצליח לאהוב את עצמו ללא תנאים. הוא מסביר שהאם חושבת ... לו. האם תנסה להוכיח שהיא כן אוהבת, אך התהליך רק יסלים את המריבה. למה קשה להוכיח אהבה בין הורה לילד? אחת הבעיות המרכזיות ביחסי הורים וילדים היא חוסר היכולת להוכיח אהבה. אליעד מבהיר שאין דרך אמיתית להוכיח שאתה אוהב מישהו. הילד יכול תמיד לטעון שלא אוהבים אותו מספיק, ויהיו לו תמיד הוכחות לכך. האם מנגד יכולה תמיד לטעון שכן, והמריבה ... אהבה, ולהתמקד במקום זאת בהבנת הסיבות הפנימיות לחוסר שביעות הרצון של כל אחד מהצדדים. האם הורים צריכים לאהוב את ילדיהם ללא תנאים? אליעד מדגיש שלאהוב ללא תנאים הוא רעיון שלא באמת ניתן לממש אותו באופן מלא. הוא מסביר שאמא כן אוהבת את ילדה ללא תנאים במובן מסוים, אך לא באופן מוחלט. מצד אחד, אמא מוכנה לקבל את הילד עם חסרונות רבים שלא הייתה מקבלת מאף אחד אחר, ומצד שני, היא לא יכולה לתת לו בדיוק את מה שהוא רוצה תמיד. זה המתח שיוצר את האשליה שהיא לא אוהבת אותו ללא תנאים. הילד עצמו צריך להבין שגם הוא לא אוהב את עצמו ללא תנאים, ולכן הוא מפנה את הציפייה הזאת אל אמו. איך לעשות תיאום ציפיות בין הורים לילדים? אליעד מציע פתרון מעשי: לשבת יחד ולברר מה הציפיות של כל אחד מהצדדים. לא להתמקד בפרטים הקטנים, אלא בדברים ... אנשים זרים, הם היו מתרחקים מאיתנו, ולכן נוח יותר להאשים דווקא את בני המשפחה. מהו שורש התסכול ביחסי הורים וילדים לפי אליעד? שורש התסכול נעוץ בכך שהאדם לא שלם עם עצמו. הילד מצפה מאמו לקבל אותו ללא תנאים כי הוא לא מקבל את עצמו כך. האם מאוכזבת מהבן כי היא לא ... שהיא אמא טובה מספיק. כל צד משקף לשני את חוסר שביעות הרצון הפנימית שלו. מה הקשר בין יחסי הורים וילדים לתפיסת המציאות? אליעד קושר את העניין לתפיסת המציאות כולה. האדם מתלונן על המציאות כפי שהבן מתלונן על אמו, וכפי ... מחזירה לו באותה צורה. כלומר, תלונות והאשמות יוצרות מעגל של תלונות חוזרות כלפיך מהסביבה. איך לפתור מריבות בין הורים לילדים? מהו גישור משפחתי? האם הורה חייב לאהוב את ילדיו ללא תנאים? למה יש מריבות במשפחה? מהו תיאום ציפיות במשפחה? איך לשפר את יחסי ההורים והילדים?

כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...

ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית איך ליהנות מכל פעולה, אפילו משטיפת כלים? כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות. הדרך הראשונה היא להפיק תועלת ... כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט. האידיאל הוא למצוא ... (כמו שטיפת כלים), אפשר להוסיף לה שאלות מחשבתיות כדי להפוך אותה למעניינת. אם פעולה מורכבת מדי (כמו ויכוח עם ילד על שיעורי בית), אפשר לפשט אותה ולנסות להבין את הדברים באופן בסיסי יותר כדי להפחית את הקונפליקט. איך אפשר ... עם המציאות כפי שהיא. גם זו סוג של הנאה עמוקה, כי היא מאפשרת מנוחה נפשית מוחלטת. כיצד להצליח לגרום לילד להכין שיעורי בית? אליעד מסביר שהילד מסרב לשיעורים כי זה פוגע בתחושת העצמאות והבחירה שלו - מבחינתו זה סוג של השפלה או אובדן של תחושת קיום (להיות אין). לכן, הדרך היא להסביר לילד שיש בחיים ערך גם לדברים שהוא לא רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו ... מאוד פשוטות על ידי התבוננות יצירתית, וגם מפעולות מורכבות על ידי פישוט או שחרור. איך ליהנות משטיפת כלים? למה הילד לא רוצה לעשות שיעורי בית? איך ליהנות משיחה עם בת הזוג? איך ליהנות מפעולות משעממות? מה הקשר בין שכל ... הנאה? למה אני משתעמם כל כך מהר? שאלה: איך אפשר ליהנות מכל רגע - בעבודות הבית, בשיעורי בית עם ילד ושיחה עם האישה? אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או ... יותר מועילה לו ממזיקה, כי אחרת לא היה עובד. מה יותר קל לך, לשפשף את הריצפה או ללמוד עם הילד? שאלה: ללמוד עם הילד. אליעד: למה? כל פעולה יכולה להביא לך תועלת ונזק בשתי דרכים. בתחושה - שתי המילים הבסיסיות שהכי קיימות אצלנו ... שאומרת, אני לא רוצה לשפשף את הרצפה? מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? שכול החיים האלה זה משחק של מחשבות, לפעמים אתה חושב ... שעה שלמה. יש מחשבה שאתה לא אוהב אותה, ואתה צריך לחשוב אותה שעה שלמה. לדוגמה, שאתה צריך לשכנע את הילד שלך לעשות משהו, ואתה לא אוהב את המחשבה הזאת אפילו לרגע אחד, למה? כי יש בה קונפליקט. ואם אתה ... לא מבין אותו, אז אתה משתעמם ממנו. זה אומר, שלשטוף כלים לא מעניין אותך, כי אין שם שכל, ולגרום לילד להכין שיעורי בית, זה משעמם אותך כי יש שם יותר מדי שכל, יש שם שכל כל כך גדול שאתה ... ואז זה משעמם אותך. אך האיזון הוא, להצליח שאת הדבר הקשה להפוך לקל, שזה אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים. כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש שכל, כמו שבשטיפת כלים אתה יכול למצוא שכל חדש. ומהלימוד עם הילד אתה יכול להפוך את היש שכל לאין שכל, יש שם שכל מאוד גדול ואתה יכול לצמצם אותו כדי שתוכל ... להתחיל לשאול הרבה שאלות על הכלים ועל מה שאתה רואה מולך. ואז תקבל תובנות. ואם אתה מכין שיעורים עם הילד תתחיל לשאול שאלות, מה אני לא מבין, מה אני יכול לעשות כדי שהוא יאהב את השיעורים? עד שתבין. השאלות ... סוף, אלוהים הוא גם הכלום וגם הכל, כשאני מסביר לך איך ליהנות משטיפת כלים ואיך ליהנות משעורי הבית עם הילד, אני למעשה מסביר לך איך לקחת שכל גדול ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין ואיך לקחת שכל קטן ממך ולהכניס ... הנאה. לפעמים הסבל נוצר מהשכל, ולכן כאשר אין שכל גם יכולה להיות הנאה. למשל לשטוף כלים או להתווכח עם הילד אתה יכול ליהנות מזה גם בלי שכל. כי להיות יש זה לא רק יתרון אלא זה גם חיסרון. ואתה ... אתה רוצה להגיע ליש - יותר קיים, אז אתה צריך להפעיל שכל. ואם אתה שוטף כלים או מתווכח עם הילד ולא מוצא שם שום שכל, אז אתה יכול ליהנות מכך שזה גורם לך להרגיש שאתה כלום. זאת אומרת, שכאשר ... הוא חושב שיש לו יכולות והוא לא מבטא אותם. אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות. מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך. אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש שיש לו כאן הזדמנות לבטא את היצירתיות שלו, ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש ... את עצמו, אז הוא יגיע למצב שהוא תמיד באותה דבקות, פעם אתה שוטף כלים ופעם אתה מכין שיעורים עם הילד, שניהם שווים, זאת צורה וזאת צורה, שכל ואין שכל זה שתי צורות של אותו הדבר. הדבר הזה שאני מסביר ... מאותה פעולה ליהנות פעמיים ולסבול פעמיים. אם אתה נהנה מההפכים אתה גם סובל מההפכים. למשל כאשר את מלמד את הילד שלך, אתה יכול ליהנות בתהליך משני דברים, גם להפעיל את השכל ולהרגיש את היש, וגם להגיד אני כלום. מאותה ... תהיה רק יש, גם לא תהנה כי אתה מתחיל לסבול מחוויית הצמצום, ולכן זה גם וגם. אתה יודע למה הילד לא רוצה להכין שיעורי בית? אחת הסיבות כי זה גורם לו להיעלם, הוא מרגיש שהוא חסר בחירה חופשית, זה ... משעממים אותו וזאת כמו חוויית מוות / אין, כבר מגיל קטן הוא לא רוצה למות. אז איך מצליחים לגרום לילד להכין שיעורים, אחד - לעניין אותו בשיעורי בית, והשני - שמסבירים לו את הצד של האין, שבחיים הוא צריך ... לשאול עליו שאלות, עד אין סוף. ולפעמים האדם רוצה להיעלם ולא רוצה לשאול כלום. יש שתי מטרות בלימוד עם הילד, האחד שעושים דברים גם כשלא רוצים, ודבר נוסף שצריך לגרום לילד ליהנות מעצם הלימוד עצמו.

לשכנע אנשים, NLP, חינוך ילדים, הפסקת עישון, דיאטה, לרדת במשקל, הנעת אנשים, להפסיק לעשן, ירידה במשקל, לשתול מחשבות, להניע עובדים, לנהל עובדים, שכנוע אנשים, ... טיפוס שמרגיש שכל דבר חייב להיות מחויב, בעוד שהאם מחשיבה את הכל כאפשרי. האב, לדוגמה, מאשים את אשתו בגידול ילד שאינו מצליח בעיניו. הוא טוען שהילד ייצא חסר ערך כי הם לא הקפידו על כל דבר ובכך יגרמו לו להתעקש על המשימות. אך אליעד כהן ... טיפוס שמרגיש שכל דבר חייב להיות מחויב, בעוד שהאם מחשיבה את הכל כאפשרי. האב, לדוגמה, מאשים את אשתו בגידול ילד שאינו מצליח בעיניו. הוא טוען שהילד ייצא חסר ערך כי הם לא הקפידו על כל דבר ובכך יגרמו לו להתעקש על המשימות. אך אליעד כהן ... דווקא משיג את הפעולה ההפוכה. אני אספר לכם סיפור לדוגמה נגיד שבא בן אדם ויושב איזה זוג ומדברים על הילדות שלהם, בסדר ואז יש להם שמה שני קצוות האבא הוא טיפוס שהכל אצלו מחויב, האמא היא טיפוס שהכל אצלה ... כן, ואז הבן זוג הזה אומר לאשתו, אומר לה תקשיבי את יודעת מה טוב בגישה שלך שבעוד שבע שנים שהילד שלנו יהיה כלום, אני אגיד לך אתה רואה למה הוא כלום? בגלל שאת שום דבר לא התעקשת איתו כי ... אמרתי לו רגע אבל זה גם יכול להיות הפוך בעוד שבע שנים היא תוכל להגיד לך אתה יודע למה הילד יצא כזה בטלן? בגלל שאמרת לו שהכל מחויב, לא אמרתי בשפה הזאת במילים אחרות כאילו, אדרבא בגלל שכל דבר ... זה. לדוגמה אם נגיד או במקרה הספציפי הזה, נגיד אתה יודע שיש מישהו שהוא מאוד רוצה להרגיש שהוא, נגיד ילד שאתה יודע מה הוא רוצה להרגיש שהוא בוגר, עכשיו אם אתה רוצה נגיד שהוא לא יעשה את השיעורים תשפיל ...