קורונה וחרדות של ילדים, איך לגרום לילדים לא לפחד מהקורונה? איך להתמודד עם פחד של ילדים מפני הקורונה? למה ילדים מפחדים מהקורונה? איך נוצרים פחדים אצל ילדים? איך לגרום לילדים להתמודד עם פחדים? קורונה ופחדים של ילדים למה ילדים מפחדים מהקורונה? כדי להבין למה ילדים מפחדים מהקורונה, אליעד כהן מסביר שהילדים עצמם אינם מייצרים פחדים באופן עצמאי במקורם. ילדים לא מודעים למושגים כמו קורונה, סיכון בריאותי או מוות באופן טבעי. הם לא מוטרדים ולא מודאגים אלא לומדים להיבהל, להילחץ או לפחד אך ורק מהסביבה שמקיפה אותם, ובעיקר מן ההורים. הפחד של ילדים מהקורונה הוא בעצם השתקפות ישירה של הפחד והלחץ שהמבוגרים סביבם חווים. הילד רואה שההורים שלו לחוצים, שהוא מבחין בסימני הלחץ שלהם, בדאגה ובחרדה שהם מקרינים כלפי חוץ. ולכן, פחד מקורונה אצל ילדים הוא תוצאה של חיקוי של התנהגות ההורים, כאשר הילד מחקה באופן אוטומטי את ההתנהגות הרגשית והפיזית של ההורים שלו. בדיוק כפי שהילד דובר עברית כי הוא מחקה את ההורים שדוברים עברית, כך גם בתחום הרגשי - הילד מחקה באופן מוחלט את ההורה. אם הילד רואה שההורה שלו מביע לחץ, פחד או חרדה סביב הקורונה, אז הילד מיד קולט את המסר ומתחיל גם הוא לפחד ולהיות חרד. איך לגרום לילדים לא לפחד מהקורונה? לפי אליעד כהן, הדרך הפשוטה והיעילה ביותר למנוע פחדים אצל ילדים בכל נושא, כולל הפחד מהקורונה, היא לא לנסות להרגיע אותם לאחר שכבר פחדו, אלא לנסות מראש לא לייצר אצלם את הפחד. כלומר, במקום להתמקד בהרגעה בדיעבד, המפתח הוא ליצור סביבה שמראש לא מייצרת לחצים ופחדים אצל הילד. אם ההורים עצמם יהיו רגועים ולא לחוצים מהקורונה, הילדים באופן טבעי יחקו את ההורים שלהם ויהיו רגועים גם הם. ההורה צריך לשדר רוגע, ביטחון ושלווה, כיוון שהילד מרגיש את התחושות של ההורה ומתנהג בהתאם. אם הילד רואה שההורה לא נבהל, אז גם הוא עצמו לא ייבהל. לכן, השאלה החשובה ביותר להורים צריכה להיות איך למנוע מהילד פחד וחרדה על ידי יצירת סביבה רגועה ושלווה עבור הילד, ולאו דווקא איך לטפל בפחד לאחר שהוא כבר קיים. כיצד להתמודד עם הפחד של הילד מהקורונה? ההתמודדות של ההורה עם הפחד של הילד מקורונה צריכה להיות עקיפה. במקום להתמקד ישירות בהתמודדות של הילד, ההורה צריך קודם כל לטפל בפחד שלו עצמו. הדרך האפקטיבית ביותר להתמודדות עם חרדות ופחדים של ילדים היא על ידי ההבנה של ההורה את עצמו ואת הלחצים שלו. אם ההורה ידע לא להילחץ ולא לשדר לחץ, אם ההורה עצמו לא יחווה חרדה מהקורונה, אז הילד לא יקלוט ולא יספוג את הפחד. איך נוצרים פחדים אצל ילדים? פחדים אצל ילדים נוצרים באופן מוחלט על ידי השפעה מהסביבה, ובעיקר מהתנהגות של ההורים ושל המבוגרים בסביבתם הקרובה. הילד עצמו, כשהוא נולד, אינו מפחד משום דבר - לא ממוות, לא ממחלות ולא מאף סיכון אחר. הפחדים מתהווים ומתפתחים רק כאשר הילד מתחיל לספוג את התחושות הרגשיות של הסביבה. אם הוא רואה שההורים מפחדים ממשהו מסוים, באופן אוטומטי גם הוא יאמץ את הפחד הזה. איך לגרום לילדים להתמודד עם פחדים? כדי ללמד את הילדים להתמודד עם פחדים, אליעד כהן מציע לא לעבוד ישירות עם הפחד של הילד אלא לעבוד עם הרגש של ההורה. ההורה חייב לזהות את החרדה והפחד שבו ולטפל בהם. ההורה צריך לשדר לילד שאין סיבה אמיתית ללחץ, שהכל בסדר ושאפשר להירגע. אם ההורה מצליח להתמודד באופן רגוע ושליו, הילד מיד יקלוט זאת ויתמודד בצורה בריאה יותר, בלי להיכנס לחרדות ופחדים מיותרים. כיצד ניתן להירגע מפחד הקורונה? אליעד כהן ...

קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים

תלותיות במערכות יחסים, תלות בין בני זוג, תלות בין הורים לילדים, לגרום למישהו להיות תלוי בך, לשלוט בבן הזוג, לשלוט בבת הזוג, חרדת נטישה, לשלוט בילדים, נתינה לילדים, הענקת יתר, תלות רגשית, זוגיות מעצימה, להעצים את הילדים האם תלות רגשית היא אהבה אמיתית? אנשים רבים נמצאים במערכות יחסים שמבוססות על תלות רגשית. כשאתה אוהב מישהי או ... תלות - אך האם זו באמת אהבה, או רק מנגנון של שליטה ופחד מנטישה? מה אפשר ללמוד ממשל הדייג והילד הרעב? כדי להמחיש את ההבדל בין תלות לעצמאות, אליעד מביא משל על דייג שמעניק אוכל (דגים) לילד רעב. הילד מתרגל לקבל את האוכל מדי יום, ובכך נהיה תלוי לחלוטין בדייג. תלות זו מעניקה לדייג שליטה מוחלטת על חייו של הילד, כי הילד לא יודע לדאוג לעצמו. לעומת זאת, יש דייג אחר שאומר לילד: אני לא אתן לך דגים, אלא אלמד אותך לדוג בעצמך. בהתחלה הילד מתקשה, מנסה ונכשל מספר פעמים, אך בסופו של דבר לומד להיות עצמאי לחלוטין. כך הילד לא תלוי בדייג יותר, והדייג מאבד את השליטה עליו. מדוע מדינות מעדיפות אזרחים תלויים ולא עצמאים? העיקרון של לתת ... תלויה בהם, גם במחיר של חולשה ותלות מוגזמת. זו בדיוק הנקודה שבה אהבה הופכת למנגנון של שליטה. איך לתת לילדים - דגים או חכה? אליעד מסביר את העיקרון גם בקשר בין הורים לילדים. הורים רבים אוהבים את ילדיהם בכך שהם מעניקים להם דגים, כלומר, כל מה שהם צריכים, ללא מאמץ מצידם. הילד מתרגל לכך, ולא מתפתח מבחינה רגשית או עצמאית. כשהילד מתבגר הוא נשאר תלוי, חסר ביטחון ועצמאי פחות. הוא ממשיך לדרוש דגים, ואף כועס כשההורה מפסיק לתת. מנגד, הורים חכמים אוהבים את ילדיהם דרך ללמד אותם לדוג - הם מלמדים אותם להתמודד בעצמם, להיכשל, להתאמץ ולהצליח. הם מפתחים בילדיהם עצמאות וחוסן רגשי. האם מי שאוהב אותי נותן לי דגים או מלמד אותי לדוג? אליעד מציע לבחון מערכות יחסים ... את עצמכם: האם אני נותן דגים או מלמד לדוג? האם אני יוצר תלות או מחזק את בן הזוג שלי, הילדים שלי או האנשים שאני אוהב? תלות רגשית תלות במערכת יחסים אהבה אמיתית גברים חזקים מול חלשים נשים חזקות מול ... שאולי מדובר במנגנון של שליטה ופחד? משל הדייג - לתת דגים או ללמד לדוג? ישנו סיפור על דייג שנתן לילד רעב דגים מדי יום. בהתחלה זה היה טוב לילד, אבל בהדרגה הוא נהיה תלוי לחלוטין בדייג. זה נתן לדייג כוח עצום עליו - הוא יכול היה להחליט מתי לתת לו אוכל ומתי לא. הדייג הפך לשליט, והילד הפך לחלש ותלותי. לעומת זאת, יש דייג אחר שאמר לאדם רעב: אני לא אתן לך דגים, אני אלמד אותך ... יישאר. הם נותנים דגים - אהבה מותנית, תמיכה, תשומת לב - אך לא באמת מחזקים את הצד השני. הורים וילדים - לתת או ללמד? גם הורים נוטים לתת לילדיהם דגים במקום ללמד אותם לדוג. כשהילד מתרגל לקבל הכל מוכן, הוא גדל להיות חסר עצמאות רגשית ופיזית. ואז, כשהוא מתבגר, הוא מצפה מהעולם להמשיך לספק לו את צרכיו. לעומת זאת, הורה חכם מלמד את הילד להתמודד בעצמו - לעמוד על הרגליים, ללמוד, להיכשל, לקום ולהצליח. הוא לא נותן רק דגים, אלא גם כלים. המסקנה ... בך, הדרכת הורים, לגרום לבת זוג להיות תלויה בך, ללמד מישהו לדוג, לתת למישהו דגים, לדוג או דגים, העצמה לילדים, ילד עם נכות רגשית, כמה לתת במערכת יחסים? איך לשלוט במישהו? האם הוא באמת אוהב אותי? האם זו אהבה אמיתית? ...

הדרכת הורים, הדרכת מורים, הדרכת מחנכים, איך לחנך ילדים בוגרים? איך לתת דוגמה אישית בחינוך? איך להיות מודל לחיקוי בחינוך? איך לא לתת דוגמה שלילית? למצוא את הילד שבתוכך, איפה אני לא מחונך? איך לחנך את עצמי? יחסי הורים וילדים איך לחנך ילדים בצורה נכונה? ההבנה הבסיסית בחינוך ילדים היא שכשאנו רוצים לדעת איך לחנך את הילדים שלנו בצורה טובה, הדרך הטובה ביותר להתחיל היא לא בהשתתפות בקורסים על הדרכת הורים, אלא על ידי חינוך עצמי. חשוב להבין שללא תיקון עצמי, קשה מאוד להיות דוגמה חינוכית נכונה עבור ילדינו. כל הורה שמעוניין לחנך את ילדיו צריך קודם כל להתמודד עם עצמו ולהיות מודל לחיקוי. מה הקשר בין חינוך עצמי לבין חינוך ילדים? הילדים שלנו סופגים לא רק את מה שאנו אומרים, אלא גם את מה שאנחנו עושים. אם אנחנו כועסים, עצלים או לא אחראיים, אז סביר להניח שגם הילדים שלנו יציגו תכונות דומות, גם אם לא נרצה בכך. פעמים רבות, אנחנו לא מודעים לתכונות האלה בעצמנו, ולכן עלינו ללמוד לזהות את הבעיות האישיות שלנו. לדוגמה, אם אנחנו מתעכבים במשימות שלנו, הילד שלנו עשוי להתעצל גם כן. אם אנחנו לא אחראיים במילוי המשימות שלנו, הילד שלנו לא ילמד איך להתמודד עם אחריות. מה לעשות כאשר הילד לא עושה שיעורי בית? כאשר הילד מתעצל ולא עושה את שיעורי הבית, חשוב שההורה יבדוק איפה הוא עצמו לא מבצע את המשימות שלו בצורה אחראית. ... מצליח להשיג את מטרותיו או לא? אם ההורה לא מצליח להתמודד עם משימותיו, זה עשוי להקשות עליו ללמד את הילד לקחת אחריות על המשימות שלו. כדי לעזור לילד, על ההורה לבחון את עצמו ולפתור את הקשיים האישיים שלו קודם כל. מה לעשות כשיש בעיות אלימות אצל ילדים? כאשר הילד מגלה התנהגות אלימה, ההורה צריך לשאול את עצמו איפה הוא עצמו מתנהג בצורה אלימה. אלימות לא חייבת להיות פיזית, ... או במאבקי כוח. אם ההורה מבין איפה הוא עצמו מראה תוקפנות, יהיה לו קל יותר להתמודד עם הבעיה אצל הילד בצורה רגועה ומבוקרת. איך להיות מודל לחיקוי? כדי להיות מודל לחיקוי, על ההורה להקפיד על דוגמה אישית. אסור לדרוש מהילד דברים שאנחנו לא מצליחים ליישם בעצמנו. לדוגמה, אם ההורה לא מצליח לשלוט בכעסים שלו, הוא לא יכול לדרוש מהילד להיות רגוע. אם ההורה רוצה שהילד יהיה אחראי, עליו להראות זאת בעצמו. אין לשדר לילד משהו שאנחנו לא חיים בו בעצמנו. מה אפשר ללמוד מהילד שלך? הילד הוא השתקפות של ההורה, לא תמיד ישירה, אבל ישנה השפעה רגשית והתנהגותית. כאשר ההורה מבין את הבעיות האישיות שלו, הוא יכול להבין גם איך לגשת לילד. כשההורה מתמודד עם הקשיים שלו ולא בורח מהם, הילד יראה איך להתמודד גם עם קשיים משלו. ילדים לומדים הרבה יותר ממה שנראה לעין. לסיכום הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים היא להתחיל בחינוך עצמי. כאשר ההורה מתמודד עם הבעיות האישיות שלו ומשתדל לשפר את עצמו, הוא יכול להיות מודל חיובי לילדיו וללמד אותם איך להתמודד עם הקשיים שלהם. החינוך הוא לא רק תהליך של העברת ידע או ערכים, אלא גם תהליך של התפתחות אישית של ההורה עצמו. חינוך ילדים הדרכת הורים בעיות משמעת התמודדות עם כעסים שיפור אחריות אצל ילדים מודל לחיקוי בחינוך איך לחנך ילדים בצורה נכונה? הדרך הטובה ביותר לדעת איך לחנך את הילדים שלך היא לא על ידי השתתפות בקורסים של הדרכת הורים או ללמוד את כל מה שקשור לחינוך. הדרך הנכונה היא להתחיל בחינוך עצמי. אם אתה רוצה לדעת איך לחנך את הילדים שלך, אתה בעצמך צריך להיות מחונך, וללמוד איך לתפקד באופן חיובי ולהיות מודל לחיקוי. הילדים שלך מושפעים ממך. אם אתה כעסן או עצלן, סביר להניח שגם הילדים שלך יפגינו תכונות דומות, אפילו אם אתה לא מודע לכך. חשוב להבין שכל תכונה שאתה לא מזהה בעצמך, ילדים יכולים לקלוט אותה בצורה מאוד חדה. הם לא רק לומדים את מה שאתה אומר להם, אלא גם את מה ... ההתנהגות שלך והצורות שבהן אתה מתמודד עם אתגרים. אם תוכל לזהות את הבעיות שלך ולפתור אותן, תוכל לעזור גם לילדיך להתמודד בצורה טובה יותר. מה לעשות כאשר הילד לא עושה שיעורי בית? אם הילד שלך מתעצל ולא עושה את שיעורי הבית, אתה צריך לשאול את עצמך איפה ...

... התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות לאינטרנט, התמכרות לסלולאר, התמכרות לטלפון, התמכרות למשחקי וידאו, התמכרות למשחקי רשת, התמכרות למשחקים, איך לחנך ילדים? טיפול בהתמכרויות ילדים, טיפול בילד מכור איך להתמודד עם התמכרות למשחקי מחשב? כאשר מדובר בילד המכור למשחקי מחשב, ישנם שני גורמים עיקריים שצריך לקחת בחשבון: 1. הילד מבלה יותר מדי זמן במשחקים. 2. הזמן שהוא משקיע במשחקים בא על חשבון פעילויות אחרות כמו לימודים, סידור חדר או יציאה עם חברים. השלב הראשון הוא להבין את הסיבה לכך שהילד מעדיף לשחק במשחקי מחשב מאשר לעסוק במשימות אחרות. אחת השאלות החשובות שיש לשאול היא: מה התחושות הטובות שהוא מקבל מהמשחקים? תשובות כלליות כמו כיף, הנאה, שמח אינן מספקות, ויש צורך למצוא את התחושות הספציפיות שהילד חווה במשחקים. לדוגמה, ייתכן שהילד משחק במשחקי מחשב כי הוא מרגיש שהוא שולט במצב, שהוא בונה מציאות משלו, ושיש לו את היכולת לקבוע את מהלך המשחק. תחושות אלו של שליטה ויכולת עשויות להיות חסרות בחייו האמיתיים. במקרה כזה, יש לזהות את התחומים בהם הילד מרגיש חסר שליטה בחייו, ולנסות לספק לו תחושות דומות של שליטה במצבים אחרים, למשל במשימות שהוא יכול להצליח בהן. דוגמה נוספת עשויה להיות אם הילד משחק בתפקידים של דמויות חזקות או גיבורים, בעוד שבמציאות הוא מרגיש חסר יכולת. במקרה כזה, יש לזהות את התחומים בהם הילד מרגיש חסר יכולת ולסייע לו לפתח כישורים שיכולים להעניק לו תחושת הצלחה. לאחר שמזהים את התחושות הטובות שהילד מקבל מהמשחקים, יש למצוא דרכים להעניק לו את אותן תחושות בדרכים אחרות. אם הוא מרגיש שליטה במשחקים, אפשר ללמד אותו כיצד להשיג תחושת שליטה בפעילויות אחרות. מה הרגשות הרעות שהילד מרגיש כשעושה דברים אחרים? לאחר שמבינים מה הילד מקבל מהמשחקים, יש לשאול: מה הרגשות הרעות שהוא מרגיש כאשר הוא עוסק בדברים אחרים? למשל, האם הוא לא אוהב ... לו? האם הוא מרגיש שאין לו שליטה על איך לסדר את החדר? השלב הבא הוא לשנות את הדרך בה הילד רואה את הפעילויות השונות. יש להפחית את התחושות הרעות שהוא מרגיש כאשר הוא עוסק במשימות כמו סידור חדר, ולעזור ... - שינוי התחושות והפחתת ההתמכרות לאחר שמבינים את התחושות הטובות וההרגשות הרעות, השלב הבא הוא לשנות את הדרך בה הילד רואה את המשחקים ואת הפעילויות שהוא לא אוהב לעשות. צריך להחליש את תחושת ההתמכרות שלו למשחקים ולהפוך את הפעילויות האחרות למושכות יותר, כך שהוא ירגיש פחות צורך במשחקי מחשב ויותר רצון לעסוק בדברים אחרים. אם הילד מרגיש יותר טוב כשהוא עוסק במשחקי מחשב, יש לעזור לו להשיג את אותן תחושות של טוב גם בפעילויות אחרות, ... תוך כדי הפחתת ההתמכרות למשחקי מחשב. התמכרות למסכים התמכרות למשחקי מחשב טיפול בהתמכרות איך להתמודד עם התמכרות איך לעזור לילד מכור איך להתמודד עם התמכרות למשחקי מחשב? כאשר אנחנו מדברים על ילד שמכור למשחקי מחשב, ישנם שני דברים שצריך לקחת בחשבון. הדבר הראשון הוא שהוא מבלה יותר מדי זמן במשחקים. הדבר ... להבין איך להתמודד עם התמכרות כזו, אנחנו צריכים לשאול שתי שאלות חשובות: 1. מה התחושה הטובה שמתקבלת מהמשחקים? למה הילד בוחר לשחק במשחקי מחשב ולא לעשות משהו אחר? האם זה כי הוא מרגיש כיף? האם זה כי הוא מרגיש ... לא, התשובות הללו לא מספיקות. התשובות כל כך כלליות שאי אפשר להיעזר בהן. אנחנו צריכים למצוא את התחושות הספציפיות שהילד חווה במשחקים. לדוגמה, אולי הילד משחק במשחקי מחשב כי הוא מרגיש שהוא שולט במצב. הוא מרגיש שהחיים שלו תחת שליטה, שהוא בונה לעצמו מציאות ... לתת לו תחושת שליטה במצבים אחרים, כמו למשל על ידי עיסוק במשימות שהוא יכול להצליח בהן. דוגמה נוספת: ייתכן שהילד משחק משחקי מחשב כי הוא מרגיש שיש לו יכולות שאין לו בחיים האמיתיים. אולי הוא משחק בתפקידים של דמויות חזקות או גיבורים, ובמציאות הוא מרגיש חסר יכולת. במקרה כזה, צריך לזהות את תחומי החיים שבהם הילד מרגיש חסר יכולת ולעזור לו לפתח כישורים ויכולות שיכולות להעניק לו תחושת הצלחה ויכולת. כלומר, אם במשחקי המחשב הוא ... שמבינים את התחושות הטובות והרע שנובעות מהמשחקים ומהפעילויות האחרות? עלינו לשאול את עצמנו איך נוכל לשנות את הדרך בה הילד רואה את הדברים. מצד אחד, עלינו להפחית את תחושת הצורך שלו במשחקי המחשב כמרגע של כיף ושליטה. מצד שני, ... לעסוק בדברים אחרים, התמכרות זו תפחת. ההצלחה נובעת מיכולת להבין את השורש הרגשי של ההתמכרות ולספק פתרונות חלופיים שיתנו לילד את אותה תחושת טוב בלי לשחק יותר מדי במשחקי מחשב. בהצלחה!

שעמום ואתגרים, התמודדות עם קשיים, למה משעמם לי? איך נוצר שעמום? איך להתמודד עם שעמום? הילד משעמם לו, הילד משתעמם, שעמום של ילדים, הדרכת הורים, שום דבר לא משנה, אחדות שקרית, או קשה או משעמם, טיפול בשעמום למה בעצם משעמם לנו? שעמום ... רצון שדוחף אותו לפעולה כלשהי. במצב כזה האדם ירגיש שהכל חסר משמעות ושהחיים משעממים. איך להתמודד עם שעמום של ילדים? כשילד אומר משעמם לי, הכוונה בדרך כלל היא שאין לו מטרות מספיק מעניינות. ההמלצה של אליעד כהן להורים היא ללמד את הילד לא לפחד להתמודד עם אתגרים וקשיים. אם הילד ילמד להסתכל על קושי כעל הזדמנות לצמיחה ולא כמשהו שצריך להימנע ממנו, תמיד יהיה לו עניין לעסוק בו. לדוגמה, ילד שסיים את כל המשחקים שלו וטוען שמשעמם לו, יכול למצוא אתגרים חדשים בתוך אותם משחקים. ההורה יכול לעודד אותו לשחק שוב בצורה מתוחכמת יותר או עם רמת קושי גבוהה יותר. אם הילד מסרב לכך, זה בדרך כלל סימן שהוא חושש להיכשל באתגר חדש או שמרגיש שהאתגר קשה מדי. מה הקשר בין ... וזהו מצב שמאפשר התמודדות בריאה עם אתגרים, ומונע שעמום. איך להתמודד עם שעמום? למה משעמם לי? טיפול בשעמום של ילדים איך פחד מכישלון גורם לשעמום? מה לעשות כשמשעמם? האם כדאי לחשוב ששום דבר לא משנה? שעמום ואתגרים בחיים

ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב בני האדם חיים במצב של ריקנות, חוסר משמעות ... זו של משמעות החיים, אנשים מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית וזמנית בלבד. כל הישג כזה הוא למעשה ניסיון ... האדם לתת לעצמו תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים ילדים היא הרצון להגדיל את האגו שלהם. האגו, תחושת האני של האדם, מורחבת כאשר יש לו ילדים. כשהאדם אומר אני, הוא כבר מתכוון לא רק לעצמו אלא גם לילדיו, כך האגו שלו מתרחב. בני האדם שואפים להתרחב, להתפשט, ולתפוס מקום רב יותר בעולם. אליעד מביא דוגמה מהסיפור מעשה ... אותו רעיון בדיוק: הרצון של האדם להגדיל את עצמו ואת השפעתו בעולם. האם המשכיות היא באמת סיבה הגיונית להבאת ילדים? אליעד מתייחס גם לרצון של אנשים שיהיה המשך לעסק, לקריירה או לחיים שלהם באמצעות ילדים. הוא אומר שאם האדם באמת היה נהנה מעבודתו, הוא לא היה צריך לחשוב למי להוריש את העסק. העובדה שאנשים ... לעסק או לקריירה שלהם מצביעה דווקא על כך שהם מבינים, במודע או לא, שהעבודה שלהם אינה מספקת משמעות אמיתית. הילד במקרה הזה משמש תירוץ להצדיק את ההמשך של העבודה חסרת המשמעות. האם ילדים באמת מביאים שמחה אמיתית? אליעד מבהיר כי מי שאין לו שמחה פנימית ואמיתית, לעולם לא ימצא אותה בילדים. השמחה שהילדים מביאים היא תמיד זמנית, חלקית, ולא מוחלטת. אנשים שהיו מדוכאים לפני שנולדו ילדיהם, לא הופכים להיות מאושרים לאורך זמן רק בזכות הילדים. ברגע שהילדים כבר לא נותנים את התחושה של האושר, האדם שוב ימצא את עצמו ריק ומחפש משמעות חדשה. מהי הגישה הנכונה כלפי הבאת ילדים לעולם? הגישה שאליעד מציע היא להבין שהילדים הם רק צורה של ביטוי הפוטנציאל של האדם, אך אינם יכולים להעניק משמעות מוחלטת. משמעות אמיתית תגיע רק כאשר ... באמת למה הוא חי, יש לו שמחה פנימית בלתי תלויה בשום גורם חיצוני, והוא יכול להביא או לא להביא ילדים מתוך בחירה חופשית ומודעות אמיתית, ולא מתוך צורך או תלות. למה אנשים מביאים ילדים לעולם? מהי משמעות החיים? האם ...

PDD, מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים איך אפשר להבין ולטפל בילד עם הפרעה התפתחותית (PDD)? ההרצאה של אליעד מתמקדת בהבנת הטיפול בילדים הסובלים מהפרעות התפתחותיות שונות כמו PDD, ובעיקר בחוסר ההבנה של מבוגרים לגבי הסיבות להתנהגות של ילדים אלו. אליעד מחדד שהבעיה המרכזית בטיפול ובתקשורת עם הילד אינה נובעת מכך שהילד לא מסוגל להבין או להשתנות, אלא מהמבוגר עצמו, שלא באמת מבין את הילד. כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה של ילד שלוקח ביסלי שלא שייך לו. הוא מסביר שהילד לא מבין מדוע אסור לקחת משהו של מישהו אחר. המבוגר, לעומת זאת, תופס את זה כמחויב ולא כאפשרי, כלומר, הוא מבין בצורה אוטומטית שזה לא בסדר ולא יעלה בדעתו לקחת משהו של מישהו אחר. אבל הילד אינו מבין זאת, והוא עושה זאת כי הוא חושב רק על מה שמועיל לו או גורם לו הנאה, ואין לו תחושת אשמה או מצפון. מדוע המבוגר מתקשה להבין את התנהגות הילד? אליעד מסביר שהקושי של המבוגר נובע מכך שהוא בעצמו לא מבין את המנגנון הפנימי שמוביל אותו לפעול בצורה מסוימת. המבוגר רוצה לשנות את הילד מבלי להבין קודם את המניעים שלו עצמו. לדוגמה, כאשר הילד לוקח ביסלי שלא שלו, המבוגר כועס או נעלב, אך הוא לא שואל את עצמו מדוע זה מפריע לו. אליעד מציג שתי סיבות מרכזיות לכך שהמבוגר לא רוצה שהילד ייקח את הביסלי: סיבה תועלתנית - הוא לא רוצה שהילד ייתפס לא טוב בחברה, שיחשבו שהילד מתנהג לא בסדר. סיבה מצפונית - יש למבוגר תחושה פנימית שזה לא מוסרי לקחת משהו של מישהו אחר. הוא מוסיף שאם המבוגר בעצמו לא מבין למה קיימת בו התחושה המצפונית, איך הוא יכול לצפות מהילד להבין אותה? מהו בעצם מצפון, וכיצד הוא משפיע על התנהגות? אליעד מבהיר שמצפון הוא למעשה תחושה פנימית שגורמת לאדם ... אוכל של מישהו אחר, לא רק כי זה לא מוסרי בעיניו, אלא גם כי זה יוצר אצלו תחושה שלילית. הילד לעומת זאת, עדיין לא פיתח את התחושה הזאת. כיצד לגרום לילד לפתח מצפון או שליטה עצמית? אליעד מסביר שכדי לגרום לילד להשתנות, יש ליצור אצלו תהליך פנימי של הבנה, ולא רק לתת לו הוראות או לכעוס עליו. אליעד אומר שאם המבוגר רוצה ללמד את הילד שליטה עצמית, הוא חייב להראות לו דוגמה אישית. למשל, אם הילד רואה שהמבוגר בעצמו לא מסוגל לדחות סיפוקים או שהוא מתעצבן במהירות כאשר משהו לא מסתדר לפי רצונו, הילד לומד שאין ערך אמיתי בשליטה עצמית. מנגד, אם המבוגר בעצמו מפגין התנהגות של שליטה עצמית ומראה לילד שיש ערכים חשובים יותר מאשר לספק כל רצון מידי, הילד יכול ללמוד מכך. לדוגמה, אם הילד מתעקש לקחת את הביסלי למרות שאסור, המבוגר לא יכול פשוט לכעוס עליו או לומר לו שאסור. הוא צריך להבין את השכל שמאחורי הרצון של הילד, את ההיגיון שמניע את הילד לקחת את הביסלי, ואז להראות לילד שיש גם היגיון אחר שאומר לא לקחת. למה המבוגר חייב להבין את המנגנון של עצמו לפני שהוא מנסה לשנות את הילד? אליעד טוען שהמבוגר חייב קודם כל להבין כיצד המנגנון שלו עצמו עובד. כלומר, אם המבוגר פועל תמיד מתוך אינטרס ... או אלטרואיזם. רק כאשר המבוגר יכיר בזה שגם הוא עצמו מונע מאינטרסים אישיים, הוא יוכל להבין טוב יותר את הילד, ולהסביר לו את המוסר בצורה שהילד יוכל להבין ולקבל. הוא מדגיש שאם המבוגר לא מודע לאופן שבו הוא פועל, אז הוא בעצמו חווה הפרעה מסוימת, מפני שאינו מסוגל להסביר לילד את ההיגיון שעומד מאחורי ההתנהגות הרצויה. ולכן אליעד קורא למבוגרים לבצע קודם כל בדיקה פנימית עמוקה של עצמם לפני שהם מנסים לשנות או לחנך את הילד. האם הילד באמת דפוק או שזאת רק תפיסה של המבוגר? אליעד אומר שאולי בכלל המבוגר טועה, ואולי הילד מתנהג בצורה יותר טבעית ופחות מזויפת. הוא אומר שיכול להיות שהמבוגר תופס את הילד כבעייתי או בעל הפרעה, פשוט כי הוא לא מצליח להבין את הילד, ולא כי לילד עצמו יש בעיה אמיתית. לכן חשוב לבדוק את ההנחות שלנו לגבי ההתנהגות של הילד, לפני שאנחנו מסיקים שהילד לא ...

גישור משפחתי, מגשר משפחתי, קנאה בין אחים, קנאה במשפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, ללמוד גישור, איך לגשר? חינוך ילדים, לחנך ילדים, קנאה בין אחיות, קנאה בין ילדים, סכסוך משפחתי, ריב במשפחה איך לפתור סכסוך בין אחים בגלל קנאה על יחס לא שווה מההורים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה או טוב יותר מאחיהם, במיוחד כאשר בעבר אחד הילדים קיבל יותר מהשני. הוא נותן כדוגמה אם שקנתה לאחת הילדות שלה בית לפני שנים רבות, כשלא היה באפשרותה לתת אותו דבר לילדה השנייה. כיום, כשהילדה השנייה גדלה, היא שואלת מדוע אימה לא חשבה גם עליה, וזו עונה לה שהיא פשוט לא חשבה בזמנו, או שהילדה היתה צעירה מדי, ולא היה צורך ממשי אז. האם באמת אפשר לתת יחס שווה לחלוטין לשני ילדים? אליעד מדגיש שבלתי אפשרי לתת יחס שווה לחלוטין, כי המציאות משתנה והצרכים משתנים. פעם יכלה האם לתת לילדה אחת, וכעת כשהילדה השנייה רוצה, אין לה את אותה היכולת. הוא מדגים זאת גם באמצעות דוגמה אחרת שבה אם זוכה בלוטו ומעניקה את כל כספה לאחד הילדים, כשהשני עדיין תינוק. לאחר שנים, כשהתינוק גדל, הוא מרגיש קיפוח, והאם נותרת בלי יכולת לתת לו אותו דבר. אליעד ... שהתקבלה בנסיבות מסוימות בעבר. מה באמת מסתתר מאחורי הטענה את אוהבת אותו יותר? אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: את אוהבת את אחי יותר ממני. הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה. כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד? אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא ... ולא תלויה במה שאחרים עושים או לא עושים עבורו. האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד? אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. להפך, יש להרגיל את הילד לכך שהוא אחראי למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים. איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאים רגשית? אליעד מציע להורים להטמיע בילדים מגיל צעיר את המסר שהם צריכים להיות עצמאים ולא לצפות שאחרים ימלאו את החסרונות הרגשיים שלהם. למשל, כאשר הילד מתלונן על עוול שעשה לו אחיו, ההורה יכול להסביר לו שהוא לא חייב להיפגע מזה, ושזו הבחירה שלו איך להרגיש. בדרך זו, הילד לומד לקחת אחריות על עצמו, וכשהוא גדל הוא לא יראה בהורים שלו או באחרים אחראים לאושרו ולמילוי הצרכים שלו. האם ניתן לתקן טעויות עבר ביחס ההורים כלפי הילדים? אליעד מבהיר שאמנם אי אפשר לשנות את מה שכבר נעשה, אבל תמיד אפשר לשנות את הגישה כלפי מה שנעשה. במקום לומר לילד: אי אפשר לתקן את מה שעשיתי בעבר, ההורה יכול להסביר שזאת הייתה המציאות באותו רגע נתון, וההחלטה לא נעשתה מחוסר אהבה אלא מנסיבות מסוימות. ההורה צריך להעביר לילד את המסר שהעבר לא אמור להגדיר את האושר והסיפוק של ההווה. מה הפתרון הסופי לבעיית הקנאה בין האחים במשפחה? בסיכומו של דבר, הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את תפיסת האחריות: הילדים צריכים להבין שלא כל הצרכים שלהם חייבים להיות מסופקים על ידי ההורים, ושהם יכולים לבחור כיצד להתמודד עם התחושות ... של כל אדם מוטלת עליו עצמו, ולא על סביבתו. על ידי הפנמה של עיקרון זה, תחושת הקנאה תיחלש, משום שהילדים לא יצפו באופן אוטומטי שהוריהם יספקו כל דבר שהם חשים שחסר להם. איך לפתור קנאה בין אחים? מה לעשות עם ילד שמרגיש קיפוח? גישור משפחתי ביחסי הורים וילדים איך מחנכים ילדים להיות עצמאים רגשית? האם הורים חייבים לתת יחס שווה לילדים?

חינוך ילדים, משמעות החיים לילדים, איך לענות לשאלה, מהי משמעות החיים, לענות תשובות לילדים, לענות תשובות לשאלות, זיהוי צרכי הלקוח איך לענות לילדים על השאלה מהי משמעות החיים? כאשר ילדים שואלים מהי משמעות החיים, הם למעשה מבקשים להבין משהו עמוק יותר על עצמם ועל העולם. לפי אליעד כהן, חשוב לתת לילדים תשובה המתאימה לגילם וליכולת ההבנה שלהם. לא תמיד ניתן לומר את כל האמת המוחלטת, כי המשמעות של החיים היא מושג מורכב שאפילו מבוגרים מתקשים להבין באופן מלא. לכן, אפשר לענות באופן חלקי בלבד, על ידי התאמת התשובה למה שהילד יכול להבין ולמה שחשוב לו באמת באותו רגע. לדוגמה, אם ילד שואל מהי משמעות החיים? אפשר לשאול אותו בחזרה: למה אתה שואל את השאלה הזאת? התשובה שלו לשאלה הזו תגלה ... לו ומה הוא מחפש בחיים. אם הוא עונה משעמם לי, משמעות החיים עבורו יכולה להיות למצוא עניין בדברים. אם הילד עונה שהוא עצוב, משמעות החיים תהיה למצוא דרך להפסיק להיות עצוב. המשמעות עבור כל אחד היא למעשה הדבר שמפריע ... ביותר או שהוא מחפש להשיג. אליעד מדגיש שלא מדובר בשקר, אלא במתן תשובה מותאמת אישית וחלקית, בהתאם ליכולת של הילד להבין. הוא מציין שכאשר נותנים לילדים תשובה חלקית או פשוטה, הם בעצמם יגלו בהמשך שזה לא כל האמת. זו אינה הטעיה, אלא דרך להתחיל תהליך ... יכולה להימסר בכמה משפטים פשוטים, היא דורשת חקירה מתמשכת לאורך זמן, ולעיתים לאורך כל החיים. מדוע אי אפשר לתת לילד את התשובה המוחלטת על משמעות החיים? אי אפשר לתת לילדים או אפילו למבוגרים תשובה מוחלטת ופשוטה לשאלה מהי משמעות החיים, משום שמשמעות החיים היא מורכבת מדי. אנשים יכולים לחיות ... משמעית. התשובה האמיתית למשמעות החיים דורשת זמן, התבוננות פנימית מעמיקה והבנה אישית של האדם את עצמו ואת חייו. לכן, כשילד או כל אדם אחר שואל שאלה כזו, אי אפשר לצפות שהוא יבין באופן מידי את כל התשובה. צריך לספק ... ביותר לעזור לשואל, כי תשובה חלקית זו היא כמו הכוונה כללית שנותנת לו נקודת התחלה לחקירה עצמאית. האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה או דרך לחינוך? אליעד מבהיר שנתינת תשובה חלקית לילדים אינה הטעיה אלא דרך חינוכית לעורר בהם סקרנות ועניין להמשיך ולחקור את השאלה בעצמם. זו שיטה שמטרתה לגרום להם ... את המציאות מתוך חוויה אישית ולא רק לקבל אותה כדבר מוגמר. התשובה היא אמת חלקית, שנבחרת בהתאם למוכנות של הילד לשמוע ולקבל. לפי אליעד, האמת האבסולוטית על משמעות החיים אינה ניתנת לתמצות בכמה משפטים, ולכן מתן תשובה חלקית הוא המעשה הנכון ביותר בהקשר זה. איך להשתמש בשאלה למה אתה שואל כדי לענות על שאלות ילדים? אליעד מציע טכניקה פשוטה כדי להתמודד עם שאלות מורכבות של ילדים, כמו השאלה על משמעות החיים: כאשר הילד שואל שאלה, כדאי לשאול אותו קודם למה אתה שואל? שאלת הנגד הזו היא קריטית משום שהיא חושפת את הסיבה האמיתית שבגללה הילד שואל את השאלה מלכתחילה. הילד עצמו, באמצעות התשובה שייתן, למעשה יחשוף את הצורך או הקושי שלו. לדוגמה, ילד ששואל על משמעות החיים כי הוא עצוב או משועמם, יזדקק לתשובה אחרת לגמרי מילד ששואל כי הוא סקרן או מבולבל. הילד העצוב יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא דרך להיות שמח, והילד המשועמם יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא משהו מעניין לעשות. בשיטה זו, התשובה אינה כללית אלא מותאמת לצורך הרגשי והאישי של הילד ששאל. מה עושים כשהילד דורש תשובה ברורה ומהירה? לעיתים ילדים (או מבוגרים) רוצים תשובה ברורה, קצרה ומיידית. אליעד אומר שבמקרים כאלו, אפשר לתת תשובה פשטנית יותר, כמו למשל לומר ... החיים. לסיכום, הגישה שאליעד מציג מדגישה מתן תשובות חלקיות, מותאמות אישית, ומעודדות חקירה עצמאית. העיקרון המרכזי הוא שלא לתת לילדים או לשואלים תשובות סגורות, אלא תשובות שיפתחו אותם לחשיבה ולחיפוש עצמאי של משמעות החיים בהתאם ליכולות ולהבנה שלהם. איך לענות לילד על משמעות החיים? מה לענות לילדים על שאלות קיומיות? האם קיימת משמעות מוחלטת לחיים? איך להשתמש בשאלות כדי לחנך ילדים? האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה? למה חשוב להבין את הצורך מאחורי השאלה?