... קשב וריכוז אצל ילדים ואצל מבוגרים, פסיכולוגים, ... האם קיימת באמת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים? הנושא המרכזי שאליעד ... באמת דבר כזה הפרעת קשב וריכוז, לא אצל ילדים ולא אצל מבוגרים. כאשר אומרים על ילד או מבוגר שיש לו הפרעת קשב ... אחר מזה שמצפים ממנו להתרכז בו. לדוגמה, ילד בכיתה שנתפס כלא מרוכז, למעשה ... של אליעד, היא שהמערכת או האדם שמאבחן את הילד, כמו הפסיכולוג, הוא זה שלא מרוכז מספיק כדי להבין שלילד עצמו אין שום בעיית קשב וריכוז. הפסיכולוג שמכריז שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, עושה זאת מפני שהוא עצמו לא מרוכז מספיק כדי לראות שהילד בסך הכל מעוניין בדברים אחרים. אם ... פתאום למשחק או למשהו מעניין באמת עבור הילד, באותו הרגע הוא יהפוך להיות מרוכז ... כלומר, ההפרעה היא יחסית לחלוטין - הילד פשוט לא מוצא עניין בשיעור כפי שהוא ... החופש, או נאמן לאי - התחייבות עצמה. האם ילד חסר ריכוז, או שהמורה מפריע לו ... האמיתית בכיתה היא לא חוסר הריכוז של הילד , אלא שהמורה מפריע לילד ליהנות. הילד הקטן שהחיים שלו טובים ונעימים נלקח ... ביקורתית, באומרו שהמורה למעשה מאמלל את הילד, ואז מתפלאים מדוע הילד אינו מרוכז. מנקודת מבט זו, הילד לא סובל מהפרעה כלשהי, אלא פשוט רוצה ... עצמם אינם מרוכזים, ולכן הם מתייגים ילדים ככאלה שיש להם בעיית ריכוז. ... כתוצאה מחוסר הריכוז שלו עצמו, קובע שלילד יש בעיית קשב וריכוז, כי הוא אינו מסוגל להבין שלילד פשוט יש תחומי עניין שונים. אליעד מוסיף בבדיחות כי הילדים האלה, כשהם גדלים, עלולים ... כיצד להבין את עצמי באמת? בעיות ריכוז אצל ילדים למה הילד לא מרוכז בשיעור? האם כדאי ללכת ... מכירים את הנושא הפרעות קשב וריכוז של ילדים, יש לו הפרעת קשב וריכוז. ש: לימדתי בבית ספר של כאלה ילדים. אליעד: כן עכשיו למי יש הפרעת קשב וריכוז אמיתית? לפסיכולוג שאמר שלילד יש הפרעת קשב וריכוז, הפסיכולוג לא מרוכז אז אמר טוב הילד הזה יש לו הפרעת קשב וריכוז, לא לילד יש הפרעת קשב וריכוז לך אתה לא מרוכז ... שהשיעור הזה יהפוך למשחק תראה בשנייה אחת הילד הזה נהיה מרוכז, כל אחד מרוכז במשהו. ...

חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים במושגים של צריך להגיע לאמת, זו כבר נקודת מבט מצמצמת שמגבילה את היכולת להבין את המציאות בצורה רחבה. לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה שברמה המעשית, ברור שיש להציב גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו את המציאות מנקודת מבט של נפרדות (למשל, זה כואב או אתה עלול להיפגע) אך גם להראות לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד אותם שהאמת היא שהכל אחד, וההבדל בין טוב לרע הוא רק נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא טוען שלא נכון להכניס את הילד לנפרדות באופן יזום, כי הילד כבר נמצא במצב שהוא חווה את העולם בחלקים מסוימים כנפרד, ובחלקים אחרים הוא חווה אחדות. לכן, במקומות בהם הילד כבר חווה אחדות באופן טבעי, אין טעם להתערב ולהכניס לו תודעה של נפרדות, ובמקומות שהוא כבר חווה נפרדות באופן טבעי, שם יש להסביר לו ולתת ...

חינוך ילדים, איך לטפל בילדים? טיפול בילדים, איך להבין ילדים? להיות מאמן אישי, ללמוד לטפל באנשים, איך לעזור לאנשים? הילד הפנימי, השתקפות עצמית, להתמודד עם חוסר אונים, להתמודד עם שעמום איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו למעשה עוזרים לעצמנו. הקשר בין החינוך של ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ילדים יכולים להרגיש משעממים או חסרי עניין בפעילויות שמבוגר מציע להם, בעיקר כאשר הילד לא רואה את הקשר שלהן אליו. גם מבוגרים יכולים להרגיש שעמום אם הפעולה אינה מחוברת אליהם או לא מספקת תועלת פנימית. למשל, אם הילד לא מוצא את הערך בלימוד מסוים או בשיחה עם ההורה, הוא יתחיל להרגיש שהדברים לא מובילים למקום כלשהו. ההבנה כאן היא שברגע שאדם יצליח להבין כיצד תחום מסוים או ... הוא יוכל גם להימנע משעמום. ברגע שהמבוגר מתחבר לנושא, יוכל גם להוביל את הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה השתקפות של הילד הפנימי שלנו. איך מתמודדים עם חוסר אונים מול ילדים? חוסר אונים במקרים כאלה נובע בדרך כלל מחוסר הבנה של הילד או חוסר יכולת לתקשר איתו בצורה נכונה. אחד הדברים שעלה במהלך השיחה היה שמי שאינו מצליח להסתדר עם ה

... של ילדים , חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם הגיל? ההבנה שלנו לגבי יכולות הקוגניציה של ילדים נבנית דרך תהליך של התבגרות, שבו הילד מתחיל להבין את העולם סביבו בדרכים שונות ממבוגר. אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים הוא היכולת לדמיין ולפנטז בצורה שהיום נראית לא הגיונית בכלל. לדוגמה, ילדה בת כמה שנים תיארה את העולם מנקודת מבט שבה כל מי שהיא פוגשת הוא נוכח רק ברגע שהיא איתו, וברגע שהיא עוזבת, אותו אדם נעלם לחלוטין, כמו סיפור דמיוני. היכולת הזו של ילדים לתפוס את העולם בצורה כזו, שבה מה שהם לא רואים פשוט לא קיים עבורם, מייצגת את תחילת הדרך בה התפתחות הקוגניטיבית שלהם מתחילה להשתלשל. זהו גם שלב בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה שהם רואים ברגע נתון. איך השינויים המוחיים משפיעים על תפיסת הזמן והמרחב של הילד? כשהילד גדל, הוא מתחיל להבחין בין מה שהוא רואה למה שהוא לא רואה. למשל, ילד קטן לא מבין את הרעיון של קיום של דבר שנמצא מחוץ לתחום הראיה שלו. הוא עשוי לחשוב שהכדור שנעלם לו מאחורי בד, פשוט לא קיים יותר. זהו תהליך שמראה כיצד הילד מתחיל להתפתח ממצב של תפיסת עולם מאוד מוחשית, חסרת זמן ותחום, ... הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה עשוי לקרות בעתיד. הבגרות הקוגניטיבית כוללת גם את היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. תהליך זה דורש ממוחו של הילד מאמץ, שכן הוא מתחיל להבין שיש דברים מעבר למה שהוא רואה, ושפעולה מורכבת כמו הליכה לעבודה, לדוגמה, אינה בהכרח מפסיקה את קיום העבודה ברגע שהוא עוזב את המקום. מהם ההבדלים בתפיסת העולם של ילדים ומבוגרים? כחלק מההבנה הזו, אליעד הסביר כיצד ילדים עשויים לראות את העולם בצורה יותר פשוטה, ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר ... יוצא מחדר, הוא עשוי לחזור מבלי שיתערער קיומו של אותו אדם. זהו תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד כולל את היכולת לדמיין את מה שקרה לפני, ובאופן כללי, ילדים יותר חיים את הרגע. לדוגמה, ילד קטן עשוי להרגיש שכאשר משהו לא נמצא מול עיניו, הוא פשוט לא ... וכתוצאה מכך, הוא מתקשה להבין שהדבר הזה עדיין נמצא, גם אם לא ראה אותו. תהליך זה מבוסס על תפעול החושים, המידע שנתפס עי החושים, ולפני גיל מסוים, ילדים לא מסוגלים לחשוב על העולם בצורה רחבה יותר או להבין את ההשלכות של פעולותיהם מעבר לרגע בו הם מתרחשות. האם תהליך הקוגניציה של ילדים מאפשר להם להיות פגיעים יותר למניפולציות? אחד המאפיינים שהוזכרו היה הקלות שבה ניתן להטעות ילדים. ילדים אינם מודעים באופן מלא למורכבות של תהליכים קוגניטיביים ...

ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים למה אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים, ומה יש בהם שמושך אותנו. הסיבה הבסיסית שהוא מציע היא שילדים ובעלי חיים מאפשרים לנו לראות פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו, במיוחד ביחס למחויבויות ולתפיסות שלנו לגבי המציאות. כאשר אנשים מסתכלים על ילדים קטנים או על בעלי חיים, הם חווים סוג של שחרור או תחושת הקלה. ילדים קטנים, למשל, נתפסים כמתוקים כי בדרך כלל הם נראים שמחים, משוחררים ... רגע הוא מתחבר לחלק שבו הוא עצמו חווה חופש ממחויבות, רגעים שבהם הדברים נראו פחות רציניים או פחות כבדים. איך ילדים מעניקים לנו פרספקטיבה על החיים? אליעד מסביר שהערך האמיתי של להסתכל על ילד קטן לא נובע רק מהכיף או השמחה הפשוטה שהוא מעורר, אלא בעיקר מהפרספקטיבה שזה נותן לנו על עצמנו ועל החיים שלנו. למשל, כשאנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מדברים שמטרידים אותנו מאוד כמבוגרים, אנחנו נזכרים שבעבר גם ... מחדד אצלנו את התובנה שכל מה שנראה לנו מחויב ורציני כרגע, לא באמת מחויב להיות כזה. לדוגמה, אם מבוגר מתוסכל מכך שילד קטן לא מבין מדוע הוא צריך לעשות משהו מסוים, כמו לשבת בשקט או לאכול מאכל מסוים, אז בעצם הוא יכול להיזכר שגם הוא עצמו, כשהיה קטן, לא הבין את הדרישות האלה. כלומר, ההתבוננות בילדים מאפשרת לנו לראות בצורה מוחשית את ההבדל בין התפיסות שלנו עכשיו לבין אלה שהיו לנו בעבר, ובכך להבין טוב יותר את היחסיות של הרצונות והמחשבות שלנו. למה ילדים קטנים נחשבים למתוקים בעיני מבוגרים? הסיבה לכך שילדים קטנים נתפסים כמתוקים או חמודים היא לא רק בגלל המראה הפיזי שלהם, אלא בעיקר בגלל הרגש שהם מעוררים במבוגרים. כשאדם מבוגר רואה ילד קטן משחק ונהנה, הוא מתמלא בתחושת הנאה, כי הילד משקף לו את מצב התודעה המשוחרר שהוא עצמו היה בו פעם. זה יוצר תחושת נוסטלגיה נעימה ורוגע פנימי. לכן, אנשים אוהבים ילדים שמחים או רגועים ולא ילדים שבוכים או משתוללים, מכיוון שהם מתחברים לחלקים החיוביים והנעימים שבעברם. מה הקשר בין אהבת ילדים לאהבת בעלי חיים? אליעד מרחיב את הדיון גם לאהבת בעלי חיים, ומסביר שיש קשר הדוק בין הסיבה שאנשים אוהבים ילדים קטנים לבין הסיבה שהם אוהבים בעלי חיים. כאשר אנחנו מסתכלים על חתול, למשל, אנו רואים יצור ללא מחויבות, יצור שמבטא צורת חיים פשוטה, נטולת דאגות ואחריות מורכבת. בדיוק כמו ילדים קטנים, גם בעלי חיים מעוררים בנו תחושה של שחרור מחויבויות, כי ... או בכל בעל חיים אחר נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את התפיסות והמחויבויות שלנו. כיצד אפשר ללמוד על עצמנו באמצעות ילדים ובעלי חיים? ההתבוננות בילדים ובעלי חיים מהווה כלי לחקירה עצמית עמוקה יותר. אליעד מציע שלא מספיק רק ... ההנאה הרגעית מהם, אלא להשתמש ברגעים האלה כשער לשאלות פנימיות כמו: למה זה עושה לי טוב?, למה אני אוהב לראות את הילד או את החיה?. הוא מסביר שלחקור פירושו לשאול שוב ושוב למה? עד שמגיעים להבנה עמוקה של הסיבות האמיתיות שגורמות לנו להרגיש כפי שאנחנו מרגישים. לדוגמה, כשאדם אומר איזה ילד מתוק, אליעד מציע שיברר לעצמו מדוע בדיוק הילד נראה לו מתוק, ומאיזה רגש או תחושה פנימית זה נובע. בדרך זו האדם יכול להבין ... הנפשיים שמפעילים אותו. מה המשמעות העמוקה של הפרספקטיבה הזו על החיים? אליעד מסביר שכל ההשוואות האלה, בין אדם לילד ובין אדם לחיה, מטרתן לעזור לנו להבין שבעצם כל הדברים שאנחנו מחויבים אליהם הם ...

... שכנוע, איך לחנך ילדים? איך לשכנע אנשים? ליצור התניה במוח, לגרום לילד לאהוב משהו, לגרום למישהו לאהוב משהו, לגרום למישהו לשנוא משהו, איך המוח משתכנע? איך לשתול מחשבה? NLP איך אפשר לגרום לילד או לאדם לאהוב משהו או לשנוא אותו? כדי לגרום לילד או לאדם לאהוב או לשנוא דבר כלשהו, צריך להבין קודם כל את מנגנון ההתניה במוח. ההתניה נוצרת כאשר אדם מקשר באופן אוטומטי בין שתי סיטואציות שונות או בין פעולה לתוצאה שלה. לדוגמה, אם ילד אוהב ללבוש תחפושת, הוא עשוי לרצות ללבוש אותה גם מחוץ לחג פורים, בגלל שהוא כבר יצר התניה ... כי הוא מקשר בין הפעולה לבין התוצאה החיובית שהיא הכסף שהוא מרוויח. איך אפשר לשכנע ילד לא לעשות משהו שלילי? אליעד מסביר שכדי לגרום לילד להפסיק לעשות פעולה שלילית (למשל, אלימות או כל התנהגות לא רצויה אחרת), אפשר להשתמש בשיטת ההתניה השלילית: בכל פעם שהילד יפעל באלימות, הוא יקבל עונש בלתי נמנע. אם הילד ישוכנע שאין לו ברירה אלא לסבול מהעונש בכל פעם שהוא אלים, המוח שלו יתחיל לקשר את הפעולה הזאת לסבל, והוא יפסיק לרצות להיות אלים. חשוב מאוד שהעונש יהיה בלתי נמנע, כי אם הילד יחשוב שיש לו אפשרות להתחמק ממנו, השיטה לא תעבוד והוא ימשיך בהתנהגות השלילית. איך עובד מנגנון ... היא מבצעת את הפעולה גם בלי לחשוב על התגמול, מתוך הרגל בלבד. בדיוק כך אפשר לשכנע ילד לאהוב לבצע שיעורי בית או מטלות אחרות. אם הילד יקשר בין ביצוע שיעורי הבית לבין תגמול חיובי כלשהו, אחרי מספר רב של פעמים הוא יתחיל לבצע את הפעולה ... חשוב להבין שלעתים נוצרת התניה חיובית או שלילית ללא כוונה. לדוגמה, אם מאפשרים לילד להתנסות בדבר שלילי (כמו התנהגות מסוכנת) בסיטואציה מסוימת, אפילו באופן חד - פעמי או פרטי, הוא עלול לפתח התניה חיובית לדבר הזה ולהמשיך לבצע אותו גם כשהוא לבד. למשל, ילד שהוריו מרשים לו לנהוג במהירות במסלול מרוצים, עלול לפתח התניה חיובית לנהיגה במהירות ולנסות ... הנכונה במצב נתון. איך ליצור התניה חיובית? איך להפסיק מחשבות טורדניות? איך לגרום לילד לאהוב שיעורי בית? איך לשכנע אנשים בשיטת NLP? איך להתמודד עם התנהגות שלילית אצל ילדים? ...

... התנגדות, הפרעת odd, הפרעה התנהגותית מרדנית, הפרעת סרבנות, הפרעת עקשנות, התנהגות נגטיביסטית, הפרעת מרדנות אצל ילדים, הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעה מתנגדת, הפרעה התפתחותית מהי הפרעת התנגדות ואיך ניתן להתמודד איתה אצל ילדים? הפרעת התנגדות, הידועה גם בשם הפרעת ODD (Oppositional Defiant Disorder), היא הפרעה התנהגותית המאופיינת בדפוס חוזר של התנהגות נגטיביסטית, עקשנית, מתריסה, מתנגדת ומרדנית, בעיקר כלפי דמויות סמכות כמו הורים או מורים. ילדים הסובלים מההפרעה בדרך כלל יתנגדו לבצע כל פעולה שנאמר להם לעשות, גם אם זו פעולה שהם עצמם רצו לבצע מלכתחילה. לדוגמה, אם ילד הסובל מהפרעת התנגדות רוצה לשתות מים, ברגע שמבוגר יגיד לו לך לשתות מים, הילד מיד יתנגד ויבחר לא לשתות, רק כדי להימנע מלעשות את מה שהמבוגר אמר לו. ההתנגדות יכולה להתבטא לא רק מול ההורים, אלא גם מול חברים, מורים או דמויות סמכות אחרות בסביבה שלו. מה המניע הפסיכולוגי להתנגדות אצל ילדים? לפי אליעד כהן, ההסבר הבסיסי להפרעת התנגדות טמון בצורך של הילד לא להרגיש משועבד או תחת שליטה של אחרים. הילד תופס את המצב כך: אם אני עושה מה שאומרים לי, זה אומר שאני משועבד, וזה רע. ההנחה השנייה שלו היא אם אני לא אעשה מה שאומרים לי, אז אני לא משועבד ואני חופשי. הנחות אלו הן הלב של ההפרעה. הסיבה המרכזית להתנהגות זו אינה דווקא התנגדות לפעולה עצמה, אלא להתנגדות לרעיון של שליטה מבחוץ. הילד לא רוצה להרגיש שמישהו אחר שולט בו, ולכן מתנגד באופן אוטומטי כמעט לכל דרישה שמופנית כלפיו. איך אפשר לעזור לילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן מציע מספר דרכים להתמודד עם ההפרעה בצורה יעילה: הבנת שורש ההתנגדות: יש להבין שההתנגדות היא לא בהכרח לפעולה, אלא לתחושת השעבוד והכפייה. הילד מנסה להימנע מתחושה שהוא עושה משהו בגלל שמישהו אחר אומר לו לעשות. שינוי התפיסה של הילד: להראות לילד שהוא בכל מקרה משועבד - לאנשים או לרצונות של עצמו. גם כשהוא לא מקשיב לאחרים, הוא עדיין כפוף לרצון שלו להתנגד, וזה סוג אחר של שעבוד. ההבנה הזו יכולה לעזור לילד לראות את ההתנהגות שלו בפרספקטיבה שונה. לא להכריח את הילד לרצות, אלא להקל עליו את ההתנגדות: במקום לומר לילד תרצה לעשות את זה, אפשר להגיד אל תתנגד לזה. בדרך זו, הילד לא חייב להרגיש שהוא מקבל על עצמו את הרצון של אחרים אלא פשוט מפסיק להתנגד. לתת לילד להרגיש שהוא בוחר: להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות כלום, אבל שאם הוא בוחר לעשות משהו כי זה לטובתו, זו עדיין בחירה שלו והוא לא באמת משועבד. לדוגמה, אם הילד לא רוצה לאכול כשאומרים לו, אפשר להגיד לו אתה לא חייב לאכול. אם אתה רוצה - תאכל, אם לא - אל תאכל. כך הילד מקבל את האפשרות לבחור, ומפסיק להתנגד אוטומטית. חשוב להבין שהמטרה אינה לשכנע אותו שהוא חייב לרצות, אלא לעזור לו להבין שהוא יכול להפסיק להיאבק ולהתנגד לרעיון שמישהו אחר מנסה לשלוט בו. מהן ההנחות הלא נכונות של ילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן מסביר שיש שתי הנחות מרכזיות מוטעות שילד עם הפרעת התנגדות מחזיק בהן: הנחה ראשונה: אם אני עושה מה שאומרים לי, אני משועבד וזה רע. הילד צריך להבין שזה לא בהכרח רע להיות משועבד אם זה נעשה מתוך בחירה אישית, ולפעמים שעבוד חלקי הוא לטובתו. הנחה שנייה: אם ... אני חופשי ולא משועבד. ההנחה הזו מוטעית מכיוון שגם במצב זה הוא עדיין משועבד - הפעם לרצונו להתנגד. אין מצב בו הוא באמת חופשי לחלוטין. התובנה המשמעותית שצריך להעביר לילד היא שהוא תמיד משועבד בצורה כזו או אחרת - או לרצונות של אחרים או לרצונות שלו עצמו. המטרה היא לא לשכנע את הילד לבחור בצד אחד אלא להראות לו שאין באמת הבדל גדול בין שני המצבים. איך ניתן לשנות את ההרגשה של הילד כלפי שעבוד? יש ללמד את הילד להטיל ספק ברגשותיו ובתפיסותיו כלפי הרעיון של שעבוד ושליטה. כשילד אומר אני לא רוצה לעשות משהו כי אני לא רוצה להיות משועבד, יש לשאול אותו: למה אתה מרגיש ככה?, למה זה רע להרגיש שאתה ... כמו כן, מומלץ להראות לו שהוא לא באמת חייב לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אלא יכול פשוט להפסיק להיאבק בתחושת ההתנגדות. אליעד כהן מדגיש שחשוב מאוד להבין שזה לא משנה אם הילד עושה או לא עושה משהו - כל עוד הוא מבין שזה לא מאבק אמיתי בחופש שלו, הוא יוכל להירגע ולבחור ביתר קלות. מה המסר העיקרי ...

... הורים, הילד מתלונן שמרביצים לו, מרביצים לילד שלי בגן, הגננת הרביצה לי, אבא מרביץ לי, אלימות במשפחה, התמודדות עם אלימות בין אחים, איך למנוע אלימות בין אחים? אלימות ילדים, חינוך ילדים, איך לענות לילד? מה לומר לילד? מה עושים כשהילד מתלונן שמרביצים לו? כשהילד מתלונן שמרביצים לו, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לא לקפוץ למסקנות, אלא קודם כל לברר את העובדות בצורה ברורה. אליעד כהן מסביר שתגובה נכונה של הורים במקרה שהילד טוען כי הרביצו לו בגן, בבית או במסגרת המשפחתית, חייבת להתחיל קודם כל בלברר את העובדות בצורה מדויקת. אין טעם לתת פתרון לפני שמוודאים מה בדיוק קרה. אם הילד מגיע הביתה ואומר הרביצו לי, צריך לשאול אותו מי הרביץ לך? למה הוא הרביץ לך? איך הוא הרביץ לך?. מה עושים אם הילד אומר הרביצו לי? כאשר הילד מגיע ומספר שהרביצו לו, למשל בגן או בין אחים בבית, חשוב להבין בדיוק מה קרה. לדוגמה, ילד אומר הגננת הרביצה לי או אבא מרביץ לי. אסור להניח מראש שהילד דובר אמת באופן מוחלט, כי ילדים לפעמים מפריזים או מגזימים במה שקרה. לכן יש לאמת את המקרה על ידי שאלות ברורות - מי הרביץ לך? איפה הרביצו לך? האם יש סימנים? מתי ואיך זה קרה? אליעד מדגים תרחיש שבו הילד אומר שאחיו הגדול הרביץ לו, וחשוב לא לשפוט מיד, אלא לברר עד כמה באמת הייתה אלימות פיזית משמעותית. למה חשוב לא להיכנס לפאניקה כשילד מתלונן על אלימות? אליעד מסביר שההורה צריך לשמור על רוגע, כי לרוב ילדים מגזימים בתיאור האירוע. אם ההורה נכנס ללחץ או לפאניקה, הילד עלול להרגיש שהמצב באמת גרוע, וזה יכול ליצור אצלו טראומה או לחץ נוסף. לדוגמה, הילד יכול להיות במצב שבו רק ליטפו אותו קלות, אך הוא טוען בבכי ובהיסטריה הרביצו לי!. אם ההורה ייבהל ויראה תגובה דרמטית, זה יחזק את תחושת הילד שאכן קרה לו משהו נורא, ובכך רק יחריף את המצב הרגשי שלו. לכן, חשוב קודם כל להרגיע את הילד, לנשום עמוק, ולשדר לו שהדבר הוא לא בהכרח כה חמור, לפני שממשיכים לטפל בבעיה עצמה. איך לטפל במצב שבו אכן הרביצו לילד? במצב שבו הילד באמת חווה אלימות, ההורה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: למנוע את האלימות עצמה ולוודא שלא יחזור עליה שוב. לעזור לילד לא להפוך את האירוע לדרמה מוגזמת. לדוגמה, כאשר ילד רץ לכביש וסבתא תופסת אותו בכוח, הוא עלול לצעוק שהיא מרביצה לו, למרות שהכוונה שלה הייתה להגן עליו מסכנה. כאן, אם ההורה ייקח את תלונת הילד ברצינות מוחלטת ולא יברר את העובדות, הילד עלול לקבל מסר מוטעה ולהפוך לפרוע או לאחוז בגישה של אסור לאף אחד לגעת בי. בנוסף, הילד ילמד לנצל את המצב לרעה בעתיד כדי לנקום או להשיג את מטרותיו האישיות, באמירה הרביצו לי גם כשזה לא נכון. האם הילד תמיד מגזים כשהוא מתלונן? אליעד כהן מדגיש שברוב המקרים, ה

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ההורה יכול לעצור אותו בצורה ברורה וישירה, או להסביר לו את הסכנות בסיפור. כך או כך, הוא מחויב להפעיל מידה מסוימת ... במילים אחרות - להכניס מידה מסוימת של סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ומבהיר שאם מישהו מתנגד להפעיל כוח בכלל, הוא למעשה לא ... לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ולשעשע בהם בכל פעם. כלומר, רבי נחמן מסביר שכדי לגדל ילדים בצורה נכונה, יש לשמור על מרחק מסוים מהילד. להיות צמוד מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם אתגרים, ובכך למעשה מונע מהם להתפתח ולגדול. אליעד כהן מדגים את העניין בדוגמאות מעשיות: אם ילד קטן רב על נדנדה או מתנהג באלימות, רוב האנשים יגידו הוא קטן, לא נורא, הוא ילמד אחר כך. אבל לפי אליעד, זו טעות. כאשר הילד קטן, זו בדיוק ההזדמנות ללמד אותו להתנהג בצורה נכונה, כי אם תחכה שיהיה גדול יותר, יהיה הרבה יותר קשה לתקן אותו. בדיוק כמו עץ קטן - קל ליישר אותו ... למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה לילד שלי רע עכשיו, אם ממילא בעתיד הוא יסבול? אליעד מציין שזו טעות, מכיוון שאם לא תחנך את הילד עכשיו, הוא בהכרח יסבול הרבה יותר בעתיד. האם להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד כהן מסביר שטרנד נפוץ היום הוא להאשים את ההורים בכל הבעיות שיש לאדם בבגרותו. אנשים אומרים לעצמם: רע לי כי ההורים שלי התעללו בי, כי פגעו בי, ... שההורים עשו לו. הוא נותן דוגמה של אדם שמספר שבילדותו אביו הכריח אותו לחבוש קסדה כשהוא רוכב על אופניים. יום אחד הוא החליט למרוד באביו ולא חבש קסדה, נפגע קשה ונאלץ לאשפוז ארוך. אותו אדם סיפר את הסיפור בטענה של ראו איזה ילדות קשה הייתה לי. אבל אליעד רואה את הסיפור הזה אחרת: המציאות עצמה לימדה את אותו ילד לקח, כך שאם ההורים לא יחנכו את הילד שלהם, המציאות כבר תחנך אותו בדרכים אחרות, כואבות אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה ... לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ילד לגן - אף שהילד סובל מכך - נחשב דבר לגיטימי. אבל כש

... הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, אם ילד אלים וניתן לו חום ואהבה, הוא עשוי דווקא להחמיר בהתנהגות האלימה שלו, ואם ננסה להבין אותו נפשית, ייתכן שנגלה שהוא חש נחיתות וחושב שכולם נגדים, וכל ניסיון לטפל בכך עלול רק להחריף את המצב. אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני האישיות הייחודיים שלו. הוא נותן דוגמה של אריה שמעביר את הגורים שלו בפה ממקום למקום - אם הוא סוגר את פיו חזק מדי, הוא יהרוג אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי הבעיה העיקרית בעצות חינוך של מומחים? אליעד כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. הוא מסביר שלכל עצה יש מחיר, ועלולה להיות ... לתת פתרונות מוחלטים אך בעצמם לא מסוגלים לפתור את בעיותיהם האישיות. הוא מציין שייעוץ חיצוני לעיתים קרובות איננו יעיל משום שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל לחנך את עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו סיכוי לעזור לילד שלו להשתפר. אליעד מדגיש שהקושי של הילד להשתנות הוא בדיוק כמו הקושי של ההורה להשתנות. אם ההורה רוצה שהילד יפסיק להיות אלים, ההורה חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד להתמודד בכוחות עצמו. הוא מציג גם דוגמה של אדם רעב - אפשר לתת לו דגים או ללמד אותו לדוג בעצמו. אף שללמד אותו לדוג עשוי להיראות אכזרי כי הוא נשאר רעב ... יועצים, מומחים, או מנהיגים שנותנים עצות שהם בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, הילד עשוי להצליח, אך גם לקבל על עצמו את התסביכים והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני