הדרכת הורים, הילד מתלונן שמרביצים לו, מרביצים לילד שלי בגן, הגננת הרביצה לי, אבא מרביץ לי, אלימות במשפחה, התמודדות עם אלימות בין אחים, איך למנוע אלימות בין אחים? אלימות ילדים, חינוך ילדים, איך לענות לילד? מה לומר לילד? מה עושים כשהילד מתלונן שמרביצים לו? כשהילד מתלונן שמרביצים לו, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לא לקפוץ למסקנות, אלא קודם כל לברר את העובדות בצורה ברורה. אליעד כהן מסביר שתגובה נכונה של הורים במקרה שהילד טוען כי הרביצו לו בגן, בבית או במסגרת המשפחתית, חייבת להתחיל קודם כל בלברר את העובדות בצורה מדויקת. אין טעם לתת פתרון לפני שמוודאים מה בדיוק קרה. אם הילד מגיע הביתה ואומר הרביצו לי, צריך לשאול אותו מי הרביץ לך? למה הוא הרביץ לך? איך הוא הרביץ לך?. מה עושים אם הילד אומר הרביצו לי? כאשר הילד מגיע ומספר שהרביצו לו, למשל בגן או בין אחים בבית, חשוב להבין בדיוק מה קרה. לדוגמה, ילד אומר הגננת הרביצה לי או אבא מרביץ לי. אסור להניח מראש שהילד דובר אמת באופן מוחלט, כי ילדים לפעמים מפריזים או מגזימים במה שקרה. לכן יש לאמת את המקרה על ידי שאלות ברורות - מי הרביץ לך? איפה הרביצו לך? האם יש סימנים? מתי ואיך זה קרה? אליעד מדגים תרחיש שבו הילד אומר שאחיו הגדול הרביץ לו, וחשוב לא לשפוט מיד, אלא לברר עד כמה באמת הייתה אלימות פיזית משמעותית. למה חשוב לא להיכנס לפאניקה כשילד מתלונן על אלימות? אליעד מסביר שההורה צריך לשמור על רוגע, כי לרוב ילדים מגזימים בתיאור האירוע. אם ההורה נכנס ללחץ או לפאניקה, הילד עלול להרגיש שהמצב באמת גרוע, וזה יכול ליצור אצלו טראומה או לחץ נוסף. לדוגמה, הילד יכול להיות במצב שבו רק ליטפו אותו קלות, אך הוא טוען בבכי ובהיסטריה הרביצו לי!. אם ההורה ייבהל ויראה תגובה דרמטית, זה יחזק את תחושת הילד שאכן קרה לו משהו נורא, ובכך רק יחריף את המצב הרגשי שלו. לכן, חשוב קודם כל להרגיע את הילד, לנשום עמוק, ולשדר לו שהדבר הוא לא בהכרח כה חמור, לפני שממשיכים לטפל בבעיה עצמה. איך לטפל במצב שבו אכן הרביצו לילד? במצב שבו הילד באמת חווה אלימות, ההורה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: למנוע את האלימות עצמה ולוודא שלא יחזור עליה שוב. לעזור לילד לא להפוך את האירוע לדרמה מוגזמת. לדוגמה, כאשר ילד רץ לכביש וסבתא תופסת אותו בכוח, הוא עלול לצעוק שהיא מרביצה לו, למרות שהכוונה שלה הייתה להגן עליו מסכנה. כאן, אם ההורה ייקח את תלונת הילד ברצינות מוחלטת ולא יברר את העובדות, הילד עלול לקבל מסר מוטעה ולהפוך לפרוע או לאחוז בגישה של אסור לאף אחד לגעת בי. בנוסף, הילד ילמד לנצל את המצב לרעה בעתיד כדי לנקום או להשיג את מטרותיו האישיות, באמירה הרביצו לי גם כשזה לא נכון. האם הילד תמיד מגזים כשהוא מתלונן? אליעד כהן מדגיש שברוב המקרים, הילד מתלונן בצורה מוגזמת או דרמטית יותר מאשר מה שקרה בפועל. זאת משום שילדים נוטים לתפוס דברים באופן דרמטי. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד לא רק איך להימנע מאלימות, אלא גם איך לקבל מקרים מסוימים בצורה פחות דרמטית. המטרה היא ללמד את הילד להתמודד עם מצבים לא נעימים, ולא רק להילחם בהם. אליעד מסביר שההורה צריך גם להרגיע את הילד ולומר לו דברים כמו קודם כל תנשום, בוא נירגע ונבדוק מה באמת קרה, כדי להקטין את התגובה הרגשית המוגזמת. מה הבעיה בגישה שמנסה מיד לשנות את המציאות? אליעד מדגים שאם בכל פעם שילד מתלונן, ההורה מיד רץ לפתור את הבעיה במציאות (לא ירביצו לך יותר), הוא מחזק אצל הילד את תחושת הקורבנות ואת חוסר היכולת להתמודד עם אי - נעימות. זה יכול לגרום לילד לחשוב שאסור לו לחוות שום כאב או חוסר נעימות, ושהדרך היחידה להתמודד היא לדרוש שכל העולם יתאים את עצמו אליו. הילד עלול להשתמש בתלונות האלה גם באופן מניפולטיבי בהמשך, למשל אם הוא ירצה לפגוע במישהו או לסלק מישהו שהוא לא אוהב, הוא פשוט יגיד הרביצו לי. אליעד מסביר שזה למעשה גורם לילד להפוך לקורבן תמידי. איך נכון להגיב כשבאמת מרביצים לילד? אליעד כהן מציע שכאשר באמת מדובר באלימות, יש למצוא פתרון פרקטי שיעזור לילד להתמודד עם הסיטואציה, אבל בו - ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים - חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ההורה יכול לעצור אותו בצורה ברורה וישירה, או להסביר לו את הסכנות ... או כך, הוא מחויב להפעיל מידה מסוימת של כוח, או במילים אחרות - להכניס מידה מסוימת של סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ... רע כלשהו בכך שימנע מעצמו את הסיגריות, הוא לעולם לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ולשעשע בהם בכל פעם. כלומר, רבי נחמן מסביר שכדי לגדל ילדים בצורה נכונה, יש לשמור על מרחק מסוים מהילד. להיות צמוד מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם אתגרים, ובכך למעשה מונע מהם להתפתח ולגדול. אליעד כהן מדגים את העניין בדוגמאות מעשיות: אם ילד קטן רב על נדנדה או מתנהג באלימות, רוב האנשים יגידו הוא קטן, לא נורא, הוא ילמד אחר כך. אבל לפי אליעד, זו טעות. כאשר הילד קטן, זו בדיוק ההזדמנות ללמד אותו להתנהג בצורה נכונה, כי אם תחכה שיהיה גדול יותר, יהיה הרבה יותר קשה ... מתבגר, אם הוא כבר גדל עקום, יהיה קשה מאוד לתקן אותו. למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה לילד שלי רע עכשיו, אם ממילא בעתיד הוא יסבול? אליעד מציין שזו טעות, מכיוון שאם לא תחנך את הילד עכשיו, הוא בהכרח יסבול הרבה יותר בעתיד. האם להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד כהן מסביר שטרנד נפוץ היום הוא להאשים את ההורים בכל הבעיות שיש לאדם בבגרותו. אנשים אומרים לעצמם: ... של דבר, כל אדם אחראי על חייו, ללא קשר למה שההורים עשו לו. הוא נותן דוגמה של אדם שמספר שבילדותו אביו הכריח אותו לחבוש קסדה כשהוא רוכב על אופניים. יום אחד הוא החליט למרוד באביו ולא חבש קסדה, נפגע קשה ונאלץ לאשפוז ארוך. אותו אדם סיפר את הסיפור בטענה של ראו איזה ילדות קשה הייתה לי. אבל אליעד רואה את הסיפור הזה אחרת: המציאות עצמה לימדה את אותו ילד לקח, כך שאם ההורים לא יחנכו את הילד שלהם, המציאות כבר תחנך אותו בדרכים אחרות, כואבות אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ילד לגן - אף שהילד סובל מכך - נחשב דבר לגיטימי. אבל כשילד סובל מאלימות בבית זה לא לגיטימי. לפי אליעד, מבחינת המציאות עצמה אין הבדל: הילד סובל בכל מקרה. אנשים מגדירים מהו סבל מקובל לפי הנורמות החברתיות ולא לפי ההיגיון האמיתי של המציאות. אליעד כהן ... לקחת שליטה על חייו, בלי להאשים את ההורים או את הסביבה. גם אם הסבל בא מההורים או מהסביבה, מבחינת הילד המתבגר, עליו ללמוד להתמודד עם המציאות ולחנך את עצמו. איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? האם מותר לחנך ילדים מתוך כפייה? איך להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים? מהי תסמונת הילד המוכה? האם להאשים את ההורים בבעיות שלי? מה זה הילד הפנימי?

חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, אם ילד אלים וניתן לו חום ואהבה, הוא עשוי דווקא להחמיר בהתנהגות האלימה שלו, ואם ננסה להבין אותו נפשית, ייתכן שנגלה ... אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני האישיות הייחודיים שלו. הוא נותן דוגמה של אריה שמעביר את הגורים שלו בפה ממקום למקום ... ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי ... כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. ... לא מסוגלים לפתור את בעיותיהם האישיות. הוא מציין שייעוץ חיצוני לעיתים קרובות איננו יעיל משום שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל ... עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו סיכוי לעזור לילד שלו להשתפר. אליעד מדגיש שהקושי של הילד להשתנות הוא בדיוק כמו הקושי של ההורה להשתנות. אם ההורה רוצה שהילד יפסיק להיות אלים, ההורה חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד להתמודד בכוחות עצמו. הוא מציג גם דוגמה של אדם רעב - אפשר לתת לו דגים או ללמד אותו ... בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, הילד עשוי להצליח, אך גם לקבל על עצמו את התסביכים והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים

סיפורי התנך, מיתולוגיה יוונית, מיתולוגיה יהודית, איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות? יהדות או נצרות, איך לגרום למישהו להאמין במשהו ספציפי? סתירה בין אמונות, אמונות סותרות, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים ממפלצות איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים ולהפסיק להאמין בסיפורים סותרים, למשל בסיפורי התנך מול סיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית. הוא פותח בשאלה כללית: מה המשמעות של להאמין בסיפור? ילד שקורא סיפורי מיתולוגיה או תנך, אינו מאמין שהאירועים מתרחשים עכשיו בהווה, אלא הוא מאמין שהדברים אכן התרחשו בעבר. לדוגמה, כאשר ילד קורא על מפלצות או אלים שונים, הוא לא חושב שהם מסתובבים כעת בבית, אלא שהוא מניח שפעם בעבר היו מפלצות או אלים מסוג כזה. אליעד מדגיש שילד אינו קם בבוקר ושואל היכן נמצא האל או המפלצת, אלא שהאמונה שלו מתבטאת בכך שהוא מקבל את האמיתות של הסיפור כהיסטוריה אמיתית. כאשר הילד קורא על כך שהאדמה פתחה את פיה ובלעה אנשים, הוא לא באמת חושב שהאדמה יכולה לעשות זאת כרגע, אך הוא כן מאמין שזה אירוע היסטורי שקרה באמת. כיצד להבחין בין דמיון למציאות עבור ילדים? כאשר ילד צופה בסרט מצויר כמו הדרדסים, הוא בדרך כלל יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, מכיוון שהמסגרת הברורה של סיפור דמיוני ... בפניו. אך בספרים או סיפורים קדומים כמו התנך או המיתולוגיה, המסגרת של סיפור דמיוני אינה ברורה באותה מידה, ולכן הילד עשוי להתבלבל ולהאמין שמדובר באירועים אמיתיים שקרו באמת. אליעד מדגיש כי גם אנשים מבוגרים מתקשים להבחין בין סיפורי התנך ... סיפורי המיתולוגיה של תרבויות אחרות, כמו הנצרות או המיתולוגיה היוונית, משום שבכולם נאמר שהסיפורים התרחשו באמת. איך ניתן לגרום לילד להאמין בסיפור אחד ולהפסיק להאמין באחרים? אליעד מסביר שיש שלוש אפשרויות עיקריות: אפשרות אחת היא להיכנס עם הילד לדיונים פילוסופיים והוכחות לוגיות מורכבות כדי להסביר לו למה סיפור אחד נכון והשני לא. אפשרות שנייה היא להגיד לו ... להוסיף הסבר שבו נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון מי באמת מאמין בו. כך, הילד לא יראה סתירה ישירה בין הסיפורים, אלא יבין שהסיפור השני הוא חלק ממשהו רחב יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות סותרות. איך ניתן להתמודד עם פחדים של ילדים ממפלצות? בנוסף, אליעד מתייחס לפחדים נפוצים אצל ילדים, כמו פחד ממפלצת מתחת למיטה. הוא ממליץ להסביר לילד שלא כל דבר שקוראים או שומעים הוא אמת, ולהדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות מחיי היום - יום. למשל, אם ילד מפחד שיש מפלצת בחדר, ההורה יכול להסביר לו שהסיפור שהוא שמע או ראה הוא דמיוני ואינו מתרחש באמת, וכי במציאות אין שום ראיה לקיומה של מפלצת. בדרך זו הילד ילמד להבדיל בין מציאות לדמיון באמצעות הבנת ההבדל בין סיפורים וסרטים לבין החיים האמיתיים, וכך יוכל להתמודד טוב יותר ... אמיתיים. איך להכריע בין שתי אמונות סותרות? אליעד מציע עיקרון מעניין נוסף להכרעה בין אמונות סותרות, שנכון לא רק לילדים אלא גם למבוגרים: כשיש ויכוח בין שתי אמונות שונות, האמונה של האדם שמסוגל להסביר את הצד השני טוב יותר ... מה נכון ומה לא נכון. לסיכום, אליעד כהן מדגים באופן מעשי ופשוט כיצד ניתן להתמודד עם אמונות סותרות אצל ילדים ומבוגרים, כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים על פני סיפור אחר, ואיך להתמודד עם פחדים מדברים דמיוניים כמו מפלצות, תוך מתן דוגמאות והסברים ברורים ופשוטים. איך לגרום לילד להאמין בתנך? הבדל בין דמיון למציאות מיתולוגיה יהודית מול יוונית איך לטפל בפחדים של ילדים? איך לבחור במה להאמין? איך להפסיק פחד ממפלצות? אמונות סותרות - מה עושים?

הדרכת מטפלים, הדרכת הורים, איך לעזור למי שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד שלא רוצה עזרה? איך לעזור לילד עם בעיות רגשיות? OCD אצל ילדים, חרדות ילדים, איך לפתור בעיות רגשיות אצל ילדים? הפרעת אישיות של ילדים, הפרעת התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור למישהו שלא רוצה לקבל עזרה? החלק הראשון בהרצאה עוסק בדרכים לעזור למישהו, כגון ילד, בן משפחה או חבר, שסובל מבעיה רגשית כמו פחדים, חרדות או OCD, אך מסרב לקבל עזרה. אחד הגורמים לסירוב ... אפשר להתחיל בשיחות על נושאים חיוביים או אחרים, כדי ליצור אווירה נינוחה ולהגדיל בהדרגה את החשיבה הגיונית. איך לגרום לילד לחשוב בהיגיון? הדרך לעזור לילד לפתח חשיבה הגיונית היא לשאול אותו שאלות רבות ולגרום לו לחשוב עליהם. השאלות יכולות לעודד אותו לחשוב על סיבות ותוצאות, ניתוח של מצבים או חקירה של מחשבותיו. חשוב להרגיל את הילד לחשוב בצורה הגיונית וביקורתית, ולזהות בעיות לא הגיוניות. כל שאלה שהוא יענה עליה תתרום לפיתוח השכל. מסקנות עיקריות - ... מצבים יומיומיים. - פיתוח השכל הוא המפתח לשיפור ההתנהגות ופתרון בעיות רגשיות ופסיכולוגיות. פחדים וחרדות פיתוח השכל איך לעזור לילדים OCD והפרעות לא הגיוניות מנגנון הדחקה איך אפשר לעזור למישהו שלא רוצה לקבל עזרה? כאשר מנסים לעזור למישהו (ילד, בן משפחה, חבר) שאינו מעוניין לקבל עזרה, כדאי להבין שהתנגדותו יכולה לנבוע מכך שהוא חושב שאין לו בעיה או שהוא חושש להיכנס לתהליך טיפולי. אם מדובר בילד עם פחדים או באדם מבוגר שיש לו חרדות, OCD או התנהגות לא הגיונית אחרת, אפשרות אחת היא לגשת אליו ... לחשוב לעומק. איך מפתחים את השכל בפועל? פיתוח השכל כרוך בהצגת שאלות ותשובות ללא הפסק. ברגע שאתה שואל את הילד, או את עצמך, או כל אדם אחר, למה זה כך?, האם זו האמת?, האם זו כל האמת?, האם יש ... בהדרגה את ההיגיון עד שהאדם יהיה מסוגל לבחון את פחדיו או בעיותיו בעצמו. פחדים וחרדות פיתוח השכל איך לעזור לילדים OCD והפרעות לא הגיוניות מנגנון הדחקה איך ללמד מישהו לחשוב בהיגיון? איך לפתח את השכל של מישהו אחר? איך ... ההיגיון של מישהו אחר? איך לגרום למישהו אחר להיות יותר חכם? איך לגרום למישהו אחר לחשוב בהיגיון? איך לגדל ילד חכם? איך לגרום לעובד שלך לחשוב בהיגיון? איך לפתור בעיות באופן עקיף? איך לטפל בהדחקה ללא הצפה? הדרכת מנהלים, טיפול עקיף בהדחקה, איך לעזור לאנשים? בעיות רגשיות של ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, סכיזופרניה של ילדים, שטיפת ידיים מרובה אצל ילדים, ילד שסובל מחרדות, איך לעזור לילד בכל תחום?

מסרים סותרים מההורים לילדים, מסרים סותרים בחינוך ילדים, להגן על הילד מההורה שלו, יחסי הורים וילדים, עקביות בחינוך ילדים, מסרים מנוגדים בחינוך הילדים, ילדים להורים גרושים, טעויות בחינוך ילדים, אחדות מול הילדים, חינוך ילדים מהם המסרים הסותרים בין ההורים ואיך הם משפיעים על חינוך הילדים? האם הורים יכולים לגרום לסבל מיותר לילד כשהם פועלים בצורה מנוגדת זה לזה? אליעד כהן מדבר על האתגרים שנוצרים כאשר הורים מציבים מסרים סותרים כלפי ילדיהם. דוגמה מובהקת לכך היא כאשר אחד ההורים מתנהג כלפי הילד בצורה משפילה או מכאיבה, בעוד שההורה השני מגן עליו בצורה מופרזת. התוצאה של גישות קוטביות אלו, אומר אליעד, היא עוצמת סבל רבה יותר עבור הילד. כאשר אחד ההורים מתנהג בצורה קשה, עלבונות חוזרות, הקנטות או אפילו מכות, ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מחליט לפצות אותו. לדוגמה, אם אחד ההורים דורש משמעת נוקשה מהילד, ההורה השני יכול להקל עליו ולהפוך את ההתנהגות של הילד לאופציה חופשית וללא גבולות. מצב זה יוצר ניגודיות גדולה שגורמת לסבל עז אצל הילד, שמתקשה להתמודד עם תחושות סותרות שמגיעות מההורים. באופן דומה, כאשר ההורה המגן מציף את הילד במחמאות ובפרסים כדי לכפר על הפגיעות שהילד חווה מההורה השני, הילד לא רק שלא נהנה מכך אלא מתקשה להסתגל למציאות החיצונית של החיים, כמו למשל המגבלות שמטיל בית הספר. כאשר ילד רגיל לכך שההורה השני תמיד פותר לו את כל הבעיות, הוא יתקשה להתמודד עם סיטואציות בהן יש צורך להתמודד ... אתגרים או לקיים משימות שנדרשות ממנו על ידי אחרים. כאשר מסרים סותרים מגיעים מצד שני ההורים, נוצר בלבול אצל הילד. הוא לא יודע למה לצפות מההורים, והתחושות השונות שהוא חווה משפיעות על תחושת הביטחון שלו. במקרים כאלה הילד עשוי לפתח תחושת סבל רבה יותר מהמצבים בהם הוא נתון, בין אם מדובר בהתנהגות פוגעת של אחד ההורים ובין אם מדובר בחוסר הגבולות שההורה השני מציב. המתח בין שני הכיוונים השונים יוצר אובדן יציבות רגשית אצל הילד, שהוא מתמודד עם תחושת אי - ודאות מתמדת. אליעד מציע פתרון לגישה הקיצונית של התנהגות אובססיבית בשני הצדדים. הפתרון הוא יצירת איזון בין הגישות החינוכיות, לא להימנע באופן מוחלט מגבולות, אך גם לא להפוך את הילד לפינוק מוגזם שיסבך אותו בעתיד. חשוב שההורים לא יקפצו בין קיצוניות אחת לאחרת, אלא יבחנו מה באמת טוב ומועיל עבור הילד בטווח הרחוק. כאשר הורים מפנקים יותר מידי את הילד בתגובה להתנהגות קשה של ההורה השני, הם עלולים לשדר לו מסר שאומר העולם תמיד יפנק אותך, דבר שיגרום לו יותר סבל כשהוא ייתקל במצבים שבהם עליו להתמודד עם דרישות או גבולות. תחושת הניגודיות המתמשכת יוצרת סבל רגשי אצל הילד ומגדילה את תחושת הקונפליקט הפנימי שלו. לסיכום, אליעד מדגיש שהבעיה לא טמונה רק בהתנהגות של ההורה הקשוח, אלא גם בהגזמה מצד ההורה השני שנשבע להגן על הילד. כשההורים לא מצליחים למצוא איזון בין המשמעת המינימלית לבין ההגנה המוצעת, הילד סובל הרבה יותר ומפתח את היכולת להתמודד עם קשיים בצורה לקויה. חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין גישות חינוכיות שונות בתוך המשפחה מדוע הורה אחד חושב שבן זוגו פוגע בילד? לעיתים אחד ההורים מתייחס אל הילד בדרך שנראית מזיקה: העלבות חוזרות, הקנטות עוקצניות, קללות ואפילו מכות. ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מסיק זאת משום שהוא עצמו לא היה רוצה שיתייחסו אליו בצורה כזו. כך נוצרת תפיסה שהילד חווה פגיעה ממשית, גם אם ההורה הפוגע אינו מודע לחומרת ההתנהגות שלו. כיצד נוצר פיצוי קיצוני מצד ההורה המגן? כשאחד ההורים מבקר את הילד או מציב לו גבולות בצורה חמורה, ההורה השני לעיתים מקצין לצד ההפוך כדי להגן עליו. לדוגמה, אם הורה אחד דורש משמעת נוקשה ומכריח את הילד לסדר את חדרו בכל רגע, ההורה השני עלול לבטל לגמרי את כל הדרישות ולפנק את הילד ללא גבול. אם הורה אחד מעליב ומקלל, ההורה השני מציף את הילד במחמאות ובהעלאה על נס של תכונותיו כדי ...

... טוב סובייקטיבי, טוב אובייקטיבי, התמודדות עם נכות, התמודדות עם מחלה, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם כאב, ברית מילה, התעללות בילדים, גננת מתעללת, הורים מתעללים, חינוך ילדים, התעללות בקשישים האם התעללות בילדים היא מושג סובייקטיבי? אליעד מתחיל בשאלה ברורה: האם התעללות בילדים היא דבר שכולם מסכימים עליו? לכאורה התשובה פשוטה, איש לא יתמוך בהתעללות בילדים. כאשר ההורים שומעים על גננת שמתעללת בילדים שלהם בגן, מכה אותם או פוגעת בהם ללא סיבה, הם מיד מתקוממים ודורשים צדק. ברור לכולם שזה מעשה לא ... אחד לא מתווכח על כך. אך אליעד מציג מצב קיצוני יותר: מה אם אותה גננת הייתה לוקחת סכין ודוקרת ילד קטן בגן? כאן, התגובה החריפה ברורה - הגננת הייתה נענשת בצורה קשה ביותר, ואולי אפילו מוצאת להורג בכיכר העיר. התגובה כאן מובנת מאליה, משום שזו התנהגות שאינה מקובלת בשום מצב. אבל מה קורה כאשר אלו ההורים שמתעללים בילדים שלהם? מה אם ההורים היו אלה שמכים, חותכים או דוקרים את ילדיהם? כאן כבר יש הסכמה שזו התעללות. אך אליעד מעלה דוגמה שגורמת לרוב האנשים אי - נוחות: מה לגבי ההורים שלוקחים את הילד שלהם, תינוק בן שמונה ימים בלבד, ועושים לו ברית מילה? כאן מתעוררת מחלוקת, אף על פי שמדובר באותה פעולה פיזית - חיתוך של חלק מגוף הילד ללא הסכמתו. האם ברית מילה היא התעללות בילדים? אליעד אינו נוקט צד בדיון הזה, ואומר בבירור שהוא לא בעד ולא נגד ברית מילה באופן ספציפי, אלא משתמש בדוגמה הזו כדי להדגיש שההבדל היחיד בין מה שנחשב להתעללות ומה שנחשב לחינוך או לטובת הילד הוא הנורמה החברתית. כלומר, ההתעללות עצמה היא מושג סובייקטיבי לחלוטין שנקבע על ידי החברה, ולא על ידי חוק אובייקטיבי ... מילה לא נחשבת התעללות? הדוגמה של ברית מילה ממחישה היטב את הצביעות האנושית שאליעד מציג. אם גננת הייתה לוקחת ילד וחותכת חלק מגופו ללא סיבה, היא הייתה מוגדרת כמתעללת ומיד נענשת בחומרה. אך כאשר ההורים עושים זאת בשם המסורת ... המושגים טוב, רע, סבל ונכות הם מוחלטים? אליעד ממשיך עם דוגמאות נוספות להבהיר את הסובייקטיביות של מושגים אלה. לדוגמה, ילד שמוכה מגיל צעיר ואינו מודע לכך שזה נחשב התעללות - מבחינתו זו המציאות. ילד אפריקאי רעב שעובד קשה במכרה פחם אינו בהכרח חושב שהוא עובר התעללות, כי זו המציאות שלו. זאת אומרת, ההגדרה ... אדם צריך להבין שההגדרות שלו לטוב ולרע אינן אובייקטיביות אלא תוצאה של נורמות והרגלים. האם ברית מילה היא התעללות בילדים? מהי התעללות? צביעות אנושית הגדרת הטוב והרע מה הופך משהו לסבל? מהי נכות? ברית מילה חסרונות האם ברית מילה היא התעללות בילדים? נגד ברית מילה, ברית מילה חסרונות, מוותרים על ברית מילה, התעללות בחסר ישע, מהי מחלה? מהי נכות? מהו סבל? ...

להעניש ילדים, איך לחנך ילדים אוטיסטים? ענישה בחינוך, חינוך ביד קשה, כמה להעניש? טיפול באוטיזם, שיטת aba, טיפול בהפרעת התנהגות, טיפול התנהגותי, רחמנות, אכזריות, ...

חינוך ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ושמח מאוד, כי הוא חווה את זה כמשהו חדש שניתן ללמוד ממנו. בניגוד למבוגרים שכבר התרגלו לסיטואציות וחווים אותן כרוטיניות, הילדים רואים כל מצב וכל התרחשות כהזדמנות ללמידה חדשה. הבעיה נוצרת דווקא כאשר הלימודים במסגרת בית הספר הופכים למשהו משעמם ונטול התלהבות. במקום לעורר את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל. מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך שהמורים עצמם לא נהנים ממה שהם מלמדים. רוב המורים נמצאים בכיתה לא מתוך תשוקה אמיתית למקצוע או אהבת למידה, אלא מתוך רצון להתפרנס או לשמש כבייביסיטר לילדים. כשהמורה עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא אינו מסוגל לעורר בתלמידים תשוקה או עניין אמיתי. לעומת התלמידים, שכאשר אינם נהנים, מיד מאבדים עניין, המורה כבר התרגל לסבול בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ריכוז ובחוסר עניין. מי ראוי להיות מחנך טוב? אליעד מסביר שמחנך ... ריאליות. כל אדם נולד עם פוטנציאל לכל התכונות - הן הטובות והן הרעות. תפקיד המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות חיוביות אלא לעזור לו לבטא את כל התכונות בצורה מאוזנת. אם יש לאדם רק ביטחון עצמי בלי ... או לשקר לעצמו. דווקא ההתעלמות מחצי הכוס הריקה גורמת לאדם לאבד איזון פנימי ולהיות אומלל. איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? כאשר ילד זוכה לפירגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, המסר הסמוי שהוא מקבל הוא שההערכה והאהבה מותנות בהצלחה. כך הוא לומד לא לאהוב את עצמו בצורה טבעית, אלא רק על בסיס השוואה לאחרים. אם ילד מקבל ציור יפה והוא מקבל שבחים רק על הציור שהצליח לו, הוא יאמין שמגיע לו להעריך את עצמו רק ... החינוך ואיך היא אמורה להיות? החינוך האמיתי לא אמור להתמקד בציונים ובהצלחה, אלא בחוויית הלמידה עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות מקום שבו הילד מגלה את עצמו ואת יכולותיו, דרך למידה והכרת העולם. הלימודים אמורים להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים יותר. המחנך חייב להבין מהי מטרת הלמידה באמת ולשדר זאת לתלמידים. איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים? הדרך לגרום לילדים לאהוב את הלימודים היא בכך שהמורה עצמו יהיה מלא תשוקה ועניין במה שהוא מלמד. הוא צריך להעביר לתלמידים את ... המורה לראות את עצמו בתלמיד, להבין למה התלמיד מתקשה ולהציע לו כלים להתמודד עם הקושי. חשוב מאוד להדגיש בפני הילד לא שהוא יכול, אלא שהוא פשוט צריך לנסות ולבדוק את עצמו בכל פעם מחדש. בדרך זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת. איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד? מי ראוי להיות מחנך? למה התלמידים שונאים את בית הספר? איך לפתח ביטחון עצמי אצל ילדים? למה להתמקד בחצי הכוס המלאה זה שקר? איך לגרום לילד להעריך את עצמו באמת? מה המטרה האמיתית של החינוך? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו מחנך טוב? איך לפתח ביטחון עצמי / הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי שלו? איך מורה ומחנך יכול לפתור את הבעיות של התלמידים באמצעות שיקוף עצמי? איך המורה יכול להבין את התלמידים באמצעות התבוננות פנימית שלו על עצמו? למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? למה לילדים אין סבלנות ללימודים? איזו תועלת אמיתית מביאים הלימודים לתלמיד? למה למורים עצמם אין חדוות לימוד? כיצד היחס של המורה עצמו אל מה שהוא מלמד, כיצד הוא משפיע על התלמידים? האם אפשר לבקש מילד לאהוב את הלימודים? מי אחראי לכך שהילד יאהב את הלימודים? האם בן אדם נולד עם ביטחון עצמי? מתי צריך חוסר ביטחון עצמי? איך ריכוז יכול להפריע לילד בלימודים? איך להגיע לאיזון בין תכונות שונות? איך לבטא את כל התכונות? כיצד זה שבונים לילד ביטחון עצמי, כיצד זה פוגע בביטחון העצמי של הילד? למה אמונה עצמית היא שקר? למה פירגון לילדים, יוצר אצל הילד חוסר אהבה עצמית? למה אפשר וצריך להסתכל על חצי הכוס הריקה? למה אנשים משקרים את עצמם להסתכל רק על חצי הכוס המלאה? למה להודות על הדברים הטובים שיש בחיים, למה זה יוצר רע? כיצד ההורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? למה הלימודים מאמללים את הילד? מהי מהות החינוך, ומדוע הוא רע, ואיך הוא צריך להיות? למה הילדים חווים את הלימודים כסבל? מה יקרה אם לא יפרגנו לילד בכלל? איך נוצרת חוסר הערכה עצמית אצל ילדים? מדוע הורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? האם את/ה באמת אוהב את הילדים שלך? למה את/ה אוהב את הילדים שלך? מהי המטרה ...

חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא ... מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: למה אתה חושב שזה נכון? למה אתה חושב שאולי זה לא נכון? אולי ההפך הוא הנכון? כלומר, ההורים צריכים לעודד את הילד לחשוב, לנתח ולהבין את פעולותיו ואת ההשלכות שלהן, במקום פשוט לקבל פקודות. באמצעות גישה זו, הילד לומד לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת, וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של כל פעולה. בצורה זו הילד מתפתח לאדם עצמאי, חושב ומבין, שמסוגל להתמודד עם החלטות בצורה נכונה ובוגרת. כאשר ההורים מסבירים את הדברים ולא מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות בין ההורים על הדרך בה יש לחנך את הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא ... התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה לעשות, הם בעצם חונכים את הילדים בצורה דמוי - חמורית, כי הם לא עוזרים לילד להבין את החשיבה מאחורי ההחלטות. החמור, לדבריו, לא חושב, הוא רק עוסק בשאלה של מה מותר ומה אסור, מבלי להפעיל שיקול דעת. כך גם הילד, כשההורה אינו מסביר לו את ההיגיון מאחורי ההוראות, לא מפתח את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בצורה עצמאית. מהו חינוך נכון? חינוך נכון, לדברי אליעד, הוא לא על להורות לילד מה לעשות ומה לא לעשות, אלא על להסביר לו את צורת החשיבה הנכונה. כאשר ילד שואל את ההורה אם מותר לעשות משהו, במקום לספק תשובה ישירה של מותר או אסור, אליעד מציע שההורה יחשוב יחד עם הילד. הוא ממליץ להגיד לילד: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? מה ההיגיון שלך אומר? בכך, ההורה מסייע לילד לפתח ...