הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ואצל מבוגרים, פסיכולוגים, בעיות ריכוז וקשב, התמדה, טיפשות פסיכולוגית האם קיימת באמת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא הטענה שאין באמת דבר כזה הפרעת קשב וריכוז, לא אצל ילדים ולא אצל מבוגרים. כאשר אומרים על ילד או מבוגר שיש לו הפרעת קשב וריכוז, הכוונה בדרך כלל היא שהוא לא מצליח להתרכז בדבר מסוים, כמו בשיעור ... שבו האדם לא מרוכז בכלל, אלא המצב האמיתי הוא שהאדם מרוכז בדבר אחר מזה שמצפים ממנו להתרכז בו. לדוגמה, ילד בכיתה שנתפס כלא מרוכז, למעשה מרוכז בדברים אחרים כמו הפרפרים בשמיים, ברעשים מבחוץ או אפילו בשעמום המוחלט שהוא חווה מהשיעור. הבעיה האמיתית, לטענתו של אליעד, היא שהמערכת או האדם שמאבחן את הילד, כמו הפסיכולוג, הוא זה שלא מרוכז מספיק כדי להבין שלילד עצמו אין שום בעיית קשב וריכוז. הפסיכולוג שמכריז שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, עושה זאת מפני שהוא עצמו לא מרוכז מספיק כדי לראות שהילד בסך הכל מעוניין בדברים אחרים. אם השיעור יהפוך פתאום למשחק או למשהו מעניין באמת עבור הילד, באותו הרגע הוא יהפוך להיות מרוכז לחלוטין. כלומר, ההפרעה היא יחסית לחלוטין - הילד פשוט לא מוצא עניין בשיעור כפי שהוא מועבר. מדוע אנשים אומרים שהם אינם מתמידים? אליעד כהן מסביר כי כאשר ... המחויבות שלו היא להישאר במצב של חוסר מחויבות. הוא נאמן לעקרון החופש, או נאמן לאי - התחייבות עצמה. האם ילד חסר ריכוז, או שהמורה מפריע לו ליהנות? אליעד טוען שהבעיה האמיתית בכיתה היא לא חוסר הריכוז של הילד, אלא שהמורה מפריע לילד ליהנות. הילד הקטן שהחיים שלו טובים ונעימים נלקח מהסביבה הטבעית שלו, מושיבים אותו בכיתה, ומכריחים אותו לשמוע מידע שלא מעניין אותו, כמו מה קרה לפני אלף שנה. אליעד מציג זאת בצורה הומוריסטית אך ביקורתית, באומרו שהמורה למעשה מאמלל את הילד, ואז מתפלאים מדוע הילד אינו מרוכז. מנקודת מבט זו, הילד לא סובל מהפרעה כלשהי, אלא פשוט רוצה ליהנות, והמורה הוא זה שמפריע לו ליהנות. איך פסיכולוגים קשורים להפרעת קשב וריכוז? אליעד מעביר ביקורת על התנהגות הפסיכולוגים, כאשר הוא מציין כי הפסיכולוגים עצמם אינם מרוכזים, ולכן הם מתייגים ילדים ככאלה שיש להם בעיית ריכוז. אליעד טוען שהפסיכולוג, כתוצאה מחוסר הריכוז שלו עצמו, קובע שלילד יש בעיית קשב וריכוז, כי הוא אינו מסוגל להבין שלילד פשוט יש תחומי עניין שונים. אליעד מוסיף בבדיחות כי הילדים האלה, כשהם גדלים, עלולים להפוך בעצמם לפסיכולוגים - פסיכילוגים, כפי שהוא מתבדח - אנשים שלא מבינים את עצמם ואחרים, ... באמת. מה זה הפרעת קשב וריכוז? למה אני לא מצליח להתמיד? כיצד להבין את עצמי באמת? בעיות ריכוז אצל ילדים למה הילד לא מרוכז בשיעור? האם כדאי ללכת לפסיכולוג? איך לפתח התמדה? תראה כי ברגע שאתה לא מבין את עצמך אז ... כן אבל לא רוצה את זה מספיק. לדוגמה נגיד הפרעות קשב וריכוז מכירים את הנושא הפרעות קשב וריכוז של ילדים, יש לו הפרעת קשב וריכוז. ש: לימדתי בבית ספר של כאלה ילדים. אליעד: כן עכשיו למי יש הפרעת קשב וריכוז אמיתית? לפסיכולוג שאמר שלילד יש הפרעת קשב וריכוז, הפסיכולוג לא מרוכז אז אמר טוב הילד הזה יש לו הפרעת קשב וריכוז, לא לילד יש הפרעת קשב וריכוז לך אתה לא מרוכז אתה לא קולט שאין לו הפרעת קשב וריכוז אתה עד כדי ... הוא מרוכז בשעמום המוחלט של השיעור. אין דבר כזה לא מרוכז תחליט שהשיעור הזה יהפוך למשחק תראה בשנייה אחת הילד הזה נהיה מרוכז, כל אחד מרוכז במשהו. ש: השאלה כמה אתה רוצה את זה. אליעד: נכון אין דבר כזה ... ש: כן אתה מפריע למורה. אליעד: המורה מפריע לך ליהנות, לא זה באמת ככה המורה מפריע לך ליהנות לוקחים ילד קטן שהחיים שלו טובים מאמללים אותו, אתה אומר לו שב על כיסא עכשיו בוא אני אספר לך מה קרה לפני ...

חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים ... מצמצמת שמגבילה את היכולת להבין את המציאות בצורה רחבה. לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה שברמה המעשית, ברור שיש להציב גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו ... אתה עלול להיפגע) אך גם להראות לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד אותם שהאמת ... שהכל אחד, וההבדל בין טוב לרע הוא רק נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא טוען שלא נכון להכניס את הילד לנפרדות באופן יזום, כי הילד כבר נמצא במצב שהוא חווה את העולם בחלקים מסוימים כנפרד, ובחלקים אחרים הוא חווה אחדות. לכן, במקומות בהם הילד כבר חווה אחדות באופן טבעי, אין טעם להתערב ולהכניס לו תודעה של נפרדות, ובמקומות שהוא כבר חווה נפרדות באופן טבעי, שם יש להסביר לו ולתת לו פרספקטיבות שיעזרו לו להבין גם את האחדות בהמשך. האם צריך להציב לילדים גבולות גם כשאנחנו לא בטוחים? אליעד מתייחס גם למצב שבו ההורים לא בטוחים מה נכון לעשות. במקרה כזה, הוא ... ניסיון לכפות דעה שבה ההורים עצמם לא בטוחים. לדבריו, כנות היא הדרך הטובה ביותר לחנך ולשמור על אמינות כלפי הילד. לסיכום, כיצד לחנך ילדים נכון? אליעד טוען שהחינוך הנכון והיעיל ביותר הוא ללמד את הילדים לחשוב ולהבין את המציאות מכל הזוויות האפשריות. גבולות חייבים להיות מוצבים, אך ההסבר שלהם צריך להיות כזה שהילד יבין את מערכת החוקיות של העולם הממשי (הנפרדות), ובמקביל את האמת המוחלטת יותר, שבה כל הגבולות הם יחסיים (אחדות). על ההורה להיות בעצמו דוגמה אישית למצב שבו הוא מסוגל לראות את הדברים משתי הפרספקטיבות וללמד את הילד לחוות את המציאות בצורה מורכבת ועמוקה יותר. איך לחנך ילדים נכון? מה זו דוגמה אישית בחינוך ילדים? איך להציב גבולות לילדים? האם חייבים לחנך לנפרדות כדי להבין אחדות? איך להסביר לילדים אמת מוחלטת? איך לדבר עם ילדים על סכנות? האם לשקר לילדים כשלא יודעים תשובה?

חינוך ילדים, איך לטפל בילדים? טיפול בילדים, איך להבין ילדים? להיות מאמן אישי, ללמוד לטפל באנשים, איך לעזור לאנשים? הילד הפנימי, השתקפות עצמית, להתמודד עם חוסר אונים, להתמודד עם שעמום איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו למעשה עוזרים לעצמנו. הקשר בין החינוך של ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ילדים יכולים להרגיש משעממים או חסרי עניין בפעילויות שמבוגר מציע להם, בעיקר כאשר הילד לא רואה את הקשר שלהן אליו. גם מבוגרים יכולים להרגיש שעמום אם הפעולה אינה מחוברת אליהם או לא מספקת תועלת פנימית. למשל, אם הילד לא מוצא את הערך בלימוד מסוים או בשיחה עם ההורה, הוא יתחיל להרגיש שהדברים לא מובילים למקום כלשהו. ההבנה ... פעולה כלשהי מתחברים אליו באופן אישי, הוא יוכל גם להימנע משעמום. ברגע שהמבוגר מתחבר לנושא, יוכל גם להוביל את הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה השתקפות של הילד הפנימי שלנו. איך מתמודדים עם חוסר אונים מול ילדים? חוסר אונים במקרים כאלה נובע בדרך כלל מחוסר הבנה של הילד או חוסר יכולת לתקשר איתו בצורה נכונה. אחד הדברים שעלה במהלך השיחה היה שמי שאינו מצליח להסתדר עם הילדים שלו, כנראה שיש לו קונפליקטים פנימיים שלא פתור בתוכו. החוסר אונים שלנו מול הילד קשור למקום בתוכנו שבו אנו מרגישים חסרי אונים בעצמנו. ברגע שנבין את המקור הפנימי של החוסר אונים שלנו, נוכל ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו ... ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ... הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים

קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם הגיל? ההבנה שלנו לגבי יכולות הקוגניציה של ילדים נבנית דרך תהליך של התבגרות, שבו הילד מתחיל להבין את העולם סביבו בדרכים שונות ממבוגר. אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים הוא היכולת לדמיין ולפנטז בצורה שהיום נראית לא הגיונית בכלל. לדוגמה, ילדה בת כמה שנים תיארה את העולם מנקודת מבט שבה כל מי שהיא פוגשת הוא נוכח רק ברגע שהיא איתו, וברגע שהיא עוזבת, אותו אדם נעלם לחלוטין, כמו סיפור דמיוני. היכולת הזו של ילדים לתפוס את העולם בצורה כזו, שבה מה שהם לא רואים פשוט לא קיים עבורם, מייצגת את תחילת הדרך בה התפתחות הקוגניטיבית שלהם מתחילה להשתלשל. זהו גם שלב בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה שהם רואים ברגע נתון. איך השינויים המוחיים משפיעים על תפיסת הזמן והמרחב של הילד? כשהילד גדל, הוא מתחיל להבחין בין מה שהוא רואה למה שהוא לא רואה. למשל, ילד קטן לא מבין את הרעיון של קיום של דבר שנמצא מחוץ לתחום הראיה שלו. הוא עשוי לחשוב שהכדור שנעלם לו מאחורי בד, פשוט לא קיים יותר. זהו תהליך שמראה כיצד הילד מתחיל להתפתח ממצב של תפיסת עולם מאוד מוחשית, חסרת זמן ותחום, לעבר הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה עשוי לקרות בעתיד. הבגרות הקוגניטיבית כוללת גם את היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. תהליך זה דורש ממוחו של הילד מאמץ, שכן הוא מתחיל להבין שיש דברים מעבר למה שהוא רואה, ושפעולה מורכבת כמו הליכה לעבודה, לדוגמה, אינה בהכרח מפסיקה את קיום העבודה ברגע שהוא עוזב את המקום. מהם ההבדלים בתפיסת העולם של ילדים ומבוגרים? כחלק מההבנה הזו, אליעד הסביר כיצד ילדים עשויים לראות את העולם בצורה יותר פשוטה, ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר מבוססת על השכל ועל זיכרון, מאשר רק על חושים ותפיסות ... אותו אדם. זהו תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד כולל את היכולת לדמיין את מה שקרה לפני, ובאופן כללי, ילדים יותר חיים את הרגע. לדוגמה, ילד קטן עשוי להרגיש שכאשר משהו לא נמצא מול עיניו, הוא פשוט לא קיים יותר, וכתוצאה מכך, הוא מתקשה להבין שהדבר ... נמצא, גם אם לא ראה אותו. תהליך זה מבוסס על תפעול החושים, המידע שנתפס עי החושים, ולפני גיל מסוים, ילדים לא מסוגלים לחשוב על העולם בצורה רחבה יותר או להבין את ההשלכות של פעולותיהם מעבר לרגע בו הם מתרחשות. האם תהליך הקוגניציה של ילדים מאפשר להם להיות פגיעים יותר למניפולציות? אחד המאפיינים שהוזכרו היה הקלות שבה ניתן להטעות ילדים. ילדים אינם מודעים באופן מלא למורכבות של תהליכים קוגניטיביים ולכן יותר קל לרמות אותם. הם לא תמיד מבינים את המניפולציות ... ניסיון, יותר יכולת לחשוב בצורה ביקורתית ולהבין את מה שעומד מאחורי הדברים, ולכן קשה יותר להטעות אותם. עם זאת, ילדים יאמינו בקלות יותר למה שמראה להם, מאחר שהם עדיין לא פיתחו את היכולת להטיל ספק במה שהם רואים. איך מתפתחת יכולת החשיבה המופשטת של ילדים? ההבנה של ילדים לגבי המציאות, גם אם היא נראית בהתחלה פשוטה ומוגבלת, מתפתחת בצורה מתמשכת. ככל שהם מתבגרים, הם מפתחים את היכולת ... מהם להשתמש לא רק בחושים אלא גם בזיכרון ובדמיון. דוגמה לכך היא חשיבה על מבנה של בית - ברגע שהילד מנסה להדמיין משהו שלא נמצא לפניהם, הם צריכים ליצור את התמונה המנטלית בראשם ולהבין שיש דברים מעבר למה שהם רואים, וזהו תהליך מאוד מורכב. למדוד את המציאות בצורה מדויקת ולחבר בין מה שהילד ראה לבין מה שקרה בפועל דורש מאמץ קוגניטיבי, שלב שהתפתחות קוגניטיבית תומכת בו ככל שהילד מתבגר. קוגניציה של ילדים תפיסת זמן ומרחב של ילדים התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים ההבדלים בין חשיבה של ילדים ומבוגרים איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים

ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים למה אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים, ומה יש בהם שמושך אותנו. הסיבה הבסיסית שהוא מציע היא שילדים ובעלי חיים מאפשרים לנו לראות פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו, במיוחד ביחס למחויבויות ולתפיסות שלנו לגבי המציאות. כאשר אנשים מסתכלים על ילדים קטנים או על בעלי חיים, הם חווים סוג של שחרור או תחושת הקלה. ילדים קטנים, למשל, נתפסים כמתוקים כי בדרך כלל הם נראים שמחים, משוחררים מדאגות או ממחויבויות חברתיות ומנטליות שמאפיינות מבוגרים. זה גורם ... הוא מתחבר לחלק שבו הוא עצמו חווה חופש ממחויבות, רגעים שבהם הדברים נראו פחות רציניים או פחות כבדים. איך ילדים מעניקים לנו פרספקטיבה על החיים? אליעד מסביר שהערך האמיתי של להסתכל על ילד קטן לא נובע רק מהכיף או השמחה הפשוטה שהוא מעורר, אלא בעיקר מהפרספקטיבה שזה נותן לנו על עצמנו ועל החיים שלנו. למשל, כשאנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מדברים שמטרידים אותנו מאוד כמבוגרים, אנחנו נזכרים שבעבר גם לנו לא היה אכפת מאותם דברים. זה ... את התובנה שכל מה שנראה לנו מחויב ורציני כרגע, לא באמת מחויב להיות כזה. לדוגמה, אם מבוגר מתוסכל מכך שילד קטן לא מבין מדוע הוא צריך לעשות משהו מסוים, כמו לשבת בשקט או לאכול מאכל מסוים, אז בעצם הוא יכול להיזכר שגם הוא עצמו, כשהיה קטן, לא הבין את הדרישות האלה. כלומר, ההתבוננות בילדים מאפשרת לנו לראות בצורה מוחשית את ההבדל בין התפיסות שלנו עכשיו לבין אלה שהיו לנו בעבר, ובכך להבין טוב יותר את היחסיות של הרצונות והמחשבות שלנו. למה ילדים קטנים נחשבים למתוקים בעיני מבוגרים? הסיבה לכך שילדים קטנים נתפסים כמתוקים או חמודים היא לא רק בגלל המראה הפיזי שלהם, אלא בעיקר בגלל הרגש שהם מעוררים במבוגרים. כשאדם מבוגר רואה ילד קטן משחק ונהנה, הוא מתמלא בתחושת הנאה, כי הילד משקף לו את מצב התודעה המשוחרר שהוא עצמו היה בו פעם. זה יוצר תחושת נוסטלגיה נעימה ורוגע פנימי. לכן, אנשים אוהבים ילדים שמחים או רגועים ולא ילדים שבוכים או משתוללים, מכיוון שהם מתחברים לחלקים החיוביים והנעימים שבעברם. מה הקשר בין אהבת ילדים לאהבת בעלי חיים? אליעד מרחיב את הדיון גם לאהבת בעלי חיים, ומסביר שיש קשר הדוק בין הסיבה שאנשים אוהבים ילדים קטנים לבין הסיבה שהם אוהבים בעלי חיים. כאשר אנחנו מסתכלים על חתול, למשל, אנו רואים יצור ללא מחויבות, יצור שמבטא צורת חיים פשוטה, נטולת דאגות ואחריות מורכבת. בדיוק כמו ילדים קטנים, גם בעלי חיים מעוררים בנו תחושה של שחרור מחויבויות, כי אנחנו מזהים אצלם צורת חיים אחרת שבה הדברים המטרידים ... בכל בעל חיים אחר נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את התפיסות והמחויבויות שלנו. כיצד אפשר ללמוד על עצמנו באמצעות ילדים ובעלי חיים? ההתבוננות בילדים ובעלי חיים מהווה כלי לחקירה עצמית עמוקה יותר. אליעד מציע שלא מספיק רק לחוות את ההנאה הרגעית מהם, אלא להשתמש ברגעים האלה כשער לשאלות פנימיות כמו: למה זה עושה לי טוב?, למה אני אוהב לראות את הילד או את החיה?. הוא מסביר שלחקור פירושו לשאול שוב ושוב למה? עד שמגיעים להבנה עמוקה של הסיבות האמיתיות שגורמות לנו להרגיש כפי שאנחנו מרגישים. לדוגמה, כשאדם אומר איזה ילד מתוק, אליעד מציע שיברר לעצמו מדוע בדיוק הילד נראה לו מתוק, ומאיזה רגש או תחושה פנימית זה נובע. בדרך זו האדם יכול להבין טוב יותר את עצמו ... המנגנונים הנפשיים שמפעילים אותו. מה המשמעות העמוקה של הפרספקטיבה הזו על החיים? אליעד מסביר שכל ההשוואות האלה, בין אדם לילד ובין אדם לחיה, מטרתן לעזור לנו להבין שבעצם כל הדברים שאנחנו מחויבים אליהם הם יחסיים בלבד. בסופו של דבר, ... אנחנו רואים שכל מה שאנחנו חושבים שמחויב ואמיתי הוא רק עוד פרספקטיבה אחת מתוך אינספור אפשרויות אחרות. באמצעות התבוננות בילדים ובעלי חיים אפשר להגיע לתובנה עמוקה שהמציאות, כפי שאנחנו חווים אותה, היא לא באמת מחויבת כפי שהיא נראית לנו. אליעד מסכם באמירה שבסופו של דבר, כל ההיבטים האלה - ילדים, בעלי חיים או כל דבר אחר - הם רק דרכים שונות להגיע להבנה שאף דבר אינו מוחלט, והכל יחסי. החופש שאנחנו חווים כשאנחנו מסתכלים על ילדים או בעלי חיים הוא ביטוי לתובנה הפנימית העמוקה הזו. למה אנשים אוהבים ילדים? איך ללמוד מבעלי חיים? מה גורם לתינוקות להיות מתוקים? איך בעלי חיים עוזרים לנו להשתחרר מדאגות? כיצד לקבל פרספקטיבה ...

שיטות שכנוע, איך לחנך ילדים? איך לשכנע אנשים? ליצור התניה במוח, לגרום לילד לאהוב משהו, לגרום למישהו לאהוב משהו, לגרום למישהו לשנוא משהו, איך המוח משתכנע? איך לשתול מחשבה? NLP איך אפשר לגרום לילד או לאדם לאהוב משהו או לשנוא אותו? כדי לגרום לילד או לאדם לאהוב או לשנוא דבר כלשהו, צריך להבין קודם כל את מנגנון ההתניה במוח. ההתניה נוצרת כאשר אדם מקשר באופן אוטומטי בין שתי סיטואציות שונות או בין פעולה לתוצאה שלה. לדוגמה, אם ילד אוהב ללבוש תחפושת, הוא עשוי לרצות ללבוש אותה גם מחוץ לחג פורים, בגלל שהוא כבר יצר התניה חיובית לתחפושת ... ואפילו יחווה סיפוק מכך, כי הוא מקשר בין הפעולה לבין התוצאה החיובית שהיא הכסף שהוא מרוויח. איך אפשר לשכנע ילד לא לעשות משהו שלילי? אליעד מסביר שכדי לגרום לילד להפסיק לעשות פעולה שלילית (למשל, אלימות או כל התנהגות לא רצויה אחרת), אפשר להשתמש בשיטת ההתניה השלילית: בכל פעם שהילד יפעל באלימות, הוא יקבל עונש בלתי נמנע. אם הילד ישוכנע שאין לו ברירה אלא לסבול מהעונש בכל פעם שהוא אלים, המוח שלו יתחיל לקשר את הפעולה הזאת לסבל, והוא יפסיק לרצות להיות אלים. חשוב מאוד שהעונש יהיה בלתי נמנע, כי אם הילד יחשוב שיש לו אפשרות להתחמק ממנו, השיטה לא תעבוד והוא ימשיך בהתנהגות השלילית. איך עובד מנגנון ההתניה החיובית במוח? ... ובסופו של דבר היא מבצעת את הפעולה גם בלי לחשוב על התגמול, מתוך הרגל בלבד. בדיוק כך אפשר לשכנע ילד לאהוב לבצע שיעורי בית או מטלות אחרות. אם הילד יקשר בין ביצוע שיעורי הבית לבין תגמול חיובי כלשהו, אחרי מספר רב של פעמים הוא יתחיל לבצע את הפעולה ... חשוב להיזהר מיצירת התניות לא רצויות? חשוב להבין שלעתים נוצרת התניה חיובית או שלילית ללא כוונה. לדוגמה, אם מאפשרים לילד להתנסות בדבר שלילי (כמו התנהגות מסוכנת) בסיטואציה מסוימת, אפילו באופן חד - פעמי או פרטי, הוא עלול לפתח התניה חיובית לדבר הזה ולהמשיך לבצע אותו גם כשהוא לבד. למשל, ילד שהוריו מרשים לו לנהוג במהירות במסלול מרוצים, עלול לפתח התניה חיובית לנהיגה במהירות ולנסות לבצע זאת גם בכביש רגיל. ... תבונה שתאפשר לו לזהות את הפעולה הנכונה במצב נתון. איך ליצור התניה חיובית? איך להפסיק מחשבות טורדניות? איך לגרום לילד לאהוב שיעורי בית? איך לשכנע אנשים בשיטת NLP? איך להתמודד עם התנהגות שלילית אצל ילדים?

הפרעת התנגדות, הפרעת odd, הפרעה התנהגותית מרדנית, הפרעת סרבנות, הפרעת עקשנות, התנהגות נגטיביסטית, הפרעת מרדנות אצל ילדים, הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעה מתנגדת, הפרעה התפתחותית מהי הפרעת התנגדות ואיך ניתן להתמודד איתה אצל ילדים? הפרעת התנגדות, הידועה גם בשם הפרעת ODD (Oppositional Defiant Disorder), היא הפרעה התנהגותית המאופיינת בדפוס חוזר של התנהגות נגטיביסטית, עקשנית, מתריסה, מתנגדת ומרדנית, בעיקר כלפי דמויות סמכות כמו הורים או מורים. ילדים הסובלים מההפרעה בדרך כלל יתנגדו לבצע כל פעולה שנאמר להם לעשות, גם אם זו פעולה שהם עצמם רצו לבצע מלכתחילה. לדוגמה, אם ילד הסובל מהפרעת התנגדות רוצה לשתות מים, ברגע שמבוגר יגיד לו לך לשתות מים, הילד מיד יתנגד ויבחר לא לשתות, רק כדי להימנע מלעשות את מה שהמבוגר אמר לו. ההתנגדות יכולה להתבטא לא רק מול ההורים, אלא גם מול חברים, מורים או דמויות סמכות אחרות בסביבה שלו. מה המניע הפסיכולוגי להתנגדות אצל ילדים? לפי אליעד כהן, ההסבר הבסיסי להפרעת התנגדות טמון בצורך של הילד לא להרגיש משועבד או תחת שליטה של אחרים. הילד תופס את המצב כך: אם אני עושה מה שאומרים לי, זה אומר שאני משועבד, וזה רע. ההנחה השנייה שלו ... הן הלב של ההפרעה. הסיבה המרכזית להתנהגות זו אינה דווקא התנגדות לפעולה עצמה, אלא להתנגדות לרעיון של שליטה מבחוץ. הילד לא רוצה להרגיש שמישהו אחר שולט בו, ולכן מתנגד באופן אוטומטי כמעט לכל דרישה שמופנית כלפיו. איך אפשר לעזור לילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן מציע מספר דרכים להתמודד עם ההפרעה בצורה יעילה: הבנת שורש ההתנגדות: יש להבין שההתנגדות היא לא בהכרח לפעולה, אלא לתחושת השעבוד והכפייה. הילד מנסה להימנע מתחושה שהוא עושה משהו בגלל שמישהו אחר אומר לו לעשות. שינוי התפיסה של הילד: להראות לילד שהוא בכל מקרה משועבד - לאנשים או לרצונות של עצמו. גם כשהוא לא מקשיב לאחרים, הוא עדיין כפוף לרצון שלו להתנגד, וזה סוג אחר של שעבוד. ההבנה הזו יכולה לעזור לילד לראות את ההתנהגות שלו בפרספקטיבה שונה. לא להכריח את הילד לרצות, אלא להקל עליו את ההתנגדות: במקום לומר לילד תרצה לעשות את זה, אפשר להגיד אל תתנגד לזה. בדרך זו, הילד לא חייב להרגיש שהוא מקבל על עצמו את הרצון של אחרים אלא פשוט מפסיק להתנגד. לתת לילד להרגיש שהוא בוחר: להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות כלום, אבל שאם הוא בוחר לעשות משהו כי זה לטובתו, זו עדיין בחירה שלו והוא לא באמת משועבד. לדוגמה, אם הילד לא רוצה לאכול כשאומרים לו, אפשר להגיד לו אתה לא חייב לאכול. אם אתה רוצה - תאכל, אם לא - אל תאכל. כך הילד מקבל את האפשרות לבחור, ומפסיק להתנגד אוטומטית. חשוב להבין שהמטרה אינה לשכנע אותו שהוא חייב לרצות, אלא לעזור לו להבין שהוא יכול להפסיק להיאבק ולהתנגד לרעיון שמישהו אחר מנסה לשלוט בו. מהן ההנחות הלא נכונות של ילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן מסביר שיש שתי הנחות מרכזיות מוטעות שילד עם הפרעת התנגדות מחזיק בהן: הנחה ראשונה: אם אני עושה מה שאומרים לי, אני משועבד וזה רע. הילד צריך להבין שזה לא בהכרח רע להיות משועבד אם זה נעשה מתוך בחירה אישית, ולפעמים שעבוד חלקי הוא לטובתו. ... זה הוא עדיין משועבד - הפעם לרצונו להתנגד. אין מצב בו הוא באמת חופשי לחלוטין. התובנה המשמעותית שצריך להעביר לילד היא שהוא תמיד משועבד בצורה כזו או אחרת - או לרצונות של אחרים או לרצונות שלו עצמו. המטרה היא לא לשכנע את הילד לבחור בצד אחד אלא להראות לו שאין באמת הבדל גדול בין שני המצבים. איך ניתן לשנות את ההרגשה של הילד כלפי שעבוד? יש ללמד את הילד להטיל ספק ברגשותיו ובתפיסותיו כלפי הרעיון של שעבוד ושליטה. כשילד אומר אני לא רוצה לעשות משהו כי אני לא רוצה להיות משועבד, יש לשאול אותו: למה אתה מרגיש ככה?, ... דבר מסוים, אלא יכול פשוט להפסיק להיאבק בתחושת ההתנגדות. אליעד כהן מדגיש שחשוב מאוד להבין שזה לא משנה אם הילד עושה או לא עושה משהו - כל עוד הוא מבין שזה לא מאבק אמיתי בחופש שלו, הוא יוכל להירגע ... של אליעד כהן לגבי הפרעת התנגדות? המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שהבעיה אינה בפעולות עצמן אלא באופן שבו הילד תופס אותן. הילד צריך ללמוד לראות שאין הבדל אמיתי בין לעשות משהו כי אמרו לו או לעשות משהו כי הוא רצה זאת בעצמו - בשני המקרים, הוא עדיין משועבד לרצונות כלשהם. ברגע שהילד יבין זאת, הוא יפסיק להרגיש רע ויפסיק להתנגד בצורה אוטומטית. מהי הפרעת התנגדות אצל ילדים? איך להתמודד עם ילד מרדן? מהי הפרעת ODD וכיצד לטפל בה? איך להפסיק התנגדות אוטומטית? למה הילד לא מקשיב להורים? איך להתמודד עם ילד עקשן? האם התנגדות היא תמיד שלילית?

הדרכת הורים, הילד מתלונן שמרביצים לו, מרביצים לילד שלי בגן, הגננת הרביצה לי, אבא מרביץ לי, אלימות במשפחה, התמודדות עם אלימות בין אחים, איך למנוע אלימות בין אחים? אלימות ילדים, חינוך ילדים, איך לענות לילד? מה לומר לילד? מה עושים כשהילד מתלונן שמרביצים לו? כשהילד מתלונן שמרביצים לו, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לא לקפוץ למסקנות, אלא קודם כל לברר את העובדות בצורה ברורה. אליעד כהן מסביר שתגובה נכונה של הורים במקרה שהילד טוען כי הרביצו לו בגן, בבית או במסגרת המשפחתית, חייבת להתחיל קודם כל בלברר את העובדות בצורה מדויקת. אין טעם לתת פתרון לפני שמוודאים מה בדיוק קרה. אם הילד מגיע הביתה ואומר הרביצו לי, צריך לשאול אותו מי הרביץ לך? למה הוא הרביץ לך? איך הוא הרביץ לך?. מה עושים אם הילד אומר הרביצו לי? כאשר הילד מגיע ומספר שהרביצו לו, למשל בגן או בין אחים בבית, חשוב להבין בדיוק מה קרה. לדוגמה, ילד אומר הגננת הרביצה לי או אבא מרביץ לי. אסור להניח מראש שהילד דובר אמת באופן מוחלט, כי ילדים לפעמים מפריזים או מגזימים במה שקרה. לכן יש לאמת את המקרה על ידי שאלות ברורות - מי הרביץ לך? איפה הרביצו לך? האם יש סימנים? מתי ואיך זה קרה? אליעד מדגים תרחיש שבו הילד אומר שאחיו הגדול הרביץ לו, וחשוב לא לשפוט מיד, אלא לברר עד כמה באמת הייתה אלימות פיזית משמעותית. למה חשוב לא להיכנס לפאניקה כשילד מתלונן על אלימות? אליעד מסביר שההורה צריך לשמור על רוגע, כי לרוב ילדים מגזימים בתיאור האירוע. אם ההורה נכנס ללחץ או לפאניקה, הילד עלול להרגיש שהמצב באמת גרוע, וזה יכול ליצור אצלו טראומה או לחץ נוסף. לדוגמה, הילד יכול להיות במצב שבו רק ליטפו אותו קלות, אך הוא טוען בבכי ובהיסטריה הרביצו לי!. אם ההורה ייבהל ויראה תגובה דרמטית, זה יחזק את תחושת הילד שאכן קרה לו משהו נורא, ובכך רק יחריף את המצב הרגשי שלו. לכן, חשוב קודם כל להרגיע את הילד, לנשום עמוק, ולשדר לו שהדבר הוא לא בהכרח כה חמור, לפני שממשיכים לטפל בבעיה עצמה. איך לטפל במצב שבו אכן הרביצו לילד? במצב שבו הילד באמת חווה אלימות, ההורה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: למנוע את האלימות עצמה ולוודא שלא יחזור עליה שוב. לעזור לילד לא להפוך את האירוע לדרמה מוגזמת. לדוגמה, כאשר ילד רץ לכביש וסבתא תופסת אותו בכוח, הוא עלול לצעוק שהיא מרביצה לו, למרות שהכוונה שלה הייתה להגן עליו מסכנה. כאן, אם ההורה ייקח את תלונת הילד ברצינות מוחלטת ולא יברר את העובדות, הילד עלול לקבל מסר מוטעה ולהפוך לפרוע או לאחוז בגישה של אסור לאף אחד לגעת בי. בנוסף, הילד ילמד לנצל את המצב לרעה בעתיד כדי לנקום או להשיג את מטרותיו האישיות, באמירה הרביצו לי גם כשזה לא נכון. האם הילד תמיד מגזים כשהוא מתלונן? אליעד כהן מדגיש שברוב המקרים, הילד מתלונן בצורה מוגזמת או דרמטית יותר מאשר מה שקרה בפועל. זאת משום שילדים נוטים לתפוס דברים באופן דרמטי. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד לא רק איך להימנע מאלימות, אלא גם איך לקבל מקרים מסוימים בצורה פחות דרמטית. המטרה היא ללמד את הילד להתמודד עם מצבים לא נעימים, ולא רק להילחם בהם. אליעד מסביר שההורה צריך גם להרגיע את הילד ולומר לו דברים כמו קודם כל תנשום, בוא נירגע ונבדוק מה באמת קרה, כדי להקטין את התגובה הרגשית המוגזמת. מה הבעיה בגישה שמנסה מיד לשנות את המציאות? אליעד מדגים שאם בכל פעם שילד מתלונן, ההורה מיד רץ לפתור את הבעיה במציאות (לא ירביצו לך יותר), הוא מחזק אצל הילד את תחושת הקורבנות ואת חוסר היכולת להתמודד עם אי - נעימות. זה יכול לגרום לילד לחשוב שאסור לו לחוות שום כאב או חוסר נעימות, ושהדרך היחידה להתמודד היא לדרוש שכל העולם יתאים את עצמו אליו. הילד עלול להשתמש בתלונות האלה גם באופן מניפולטיבי בהמשך, למשל אם הוא ירצה לפגוע במישהו או לסלק מישהו שהוא לא אוהב, הוא פשוט יגיד הרביצו לי. אליעד מסביר שזה למעשה גורם לילד להפוך לקורבן תמידי. איך נכון להגיב כשבאמת מרביצים לילד? אליעד כהן מציע שכאשר באמת מדובר באלימות, יש למצוא פתרון פרקטי שיעזור לילד להתמודד עם הסיטואציה, אבל בו - ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ההורה יכול לעצור אותו בצורה ברורה וישירה, או להסביר לו את הסכנות ... או כך, הוא מחויב להפעיל מידה מסוימת של כוח, או במילים אחרות - להכניס מידה מסוימת של סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ... להרגיש רע כלשהו בכך שימנע מעצמו את הסיגריות, הוא לעולם לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ולשעשע בהם בכל פעם. כלומר, רבי נחמן מסביר שכדי לגדל ילדים בצורה נכונה, יש לשמור על מרחק מסוים מהילד. להיות צמוד מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם אתגרים, ובכך למעשה מונע מהם להתפתח ולגדול. אליעד כהן מדגים את העניין בדוגמאות מעשיות: אם ילד קטן רב על נדנדה או מתנהג באלימות, רוב האנשים יגידו הוא קטן, לא נורא, הוא ילמד אחר כך. אבל לפי אליעד, זו טעות. כאשר הילד קטן, זו בדיוק ההזדמנות ללמד אותו להתנהג בצורה נכונה, כי אם תחכה שיהיה גדול יותר, יהיה הרבה יותר קשה לתקן ... מתבגר, אם הוא כבר גדל עקום, יהיה קשה מאוד לתקן אותו. למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה לילד שלי רע עכשיו, אם ממילא בעתיד הוא יסבול? אליעד מציין שזו טעות, מכיוון שאם לא תחנך את הילד עכשיו, הוא בהכרח יסבול הרבה יותר בעתיד. האם להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד כהן מסביר שטרנד נפוץ היום הוא להאשים את ההורים בכל הבעיות שיש לאדם בבגרותו. אנשים אומרים לעצמם: ... של דבר, כל אדם אחראי על חייו, ללא קשר למה שההורים עשו לו. הוא נותן דוגמה של אדם שמספר שבילדותו אביו הכריח אותו לחבוש קסדה כשהוא רוכב על אופניים. יום אחד הוא החליט למרוד באביו ולא חבש קסדה, נפגע קשה ונאלץ לאשפוז ארוך. אותו אדם סיפר את הסיפור בטענה של ראו איזה ילדות קשה הייתה לי. אבל אליעד רואה את הסיפור הזה אחרת: המציאות עצמה לימדה את אותו ילד לקח, כך שאם ההורים לא יחנכו את הילד שלהם, המציאות כבר תחנך אותו בדרכים אחרות, כואבות אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ילד לגן - אף שהילד סובל מכך - נחשב דבר לגיטימי. אבל כשילד סובל מאלימות בבית זה לא לגיטימי. לפי אליעד, מבחינת המציאות עצמה אין הבדל: הילד סובל בכל מקרה. אנשים מגדירים מהו סבל מקובל לפי הנורמות החברתיות ולא לפי ההיגיון האמיתי של המציאות. אליעד כהן ... לקחת שליטה על חייו, בלי להאשים את ההורים או את הסביבה. גם אם הסבל בא מההורים או מהסביבה, מבחינת הילד המתבגר, עליו ללמוד להתמודד עם המציאות ולחנך את עצמו. איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? האם מותר לחנך ילדים מתוך כפייה? איך להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים? מהי תסמונת הילד המוכה? האם להאשים את ההורים בבעיות שלי? מה זה הילד הפנימי?

חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, אם ילד אלים וניתן לו חום ואהבה, הוא עשוי דווקא להחמיר בהתנהגות האלימה שלו, ואם ננסה להבין אותו נפשית, ייתכן שנגלה ... אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני האישיות הייחודיים שלו. הוא נותן דוגמה של אריה שמעביר את הגורים שלו בפה ממקום למקום ... אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי ... כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. ... לא מסוגלים לפתור את בעיותיהם האישיות. הוא מציין שייעוץ חיצוני לעיתים קרובות איננו יעיל משום שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל ... עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו סיכוי לעזור לילד שלו להשתפר. אליעד מדגיש שהקושי של הילד להשתנות הוא בדיוק כמו הקושי של ההורה להשתנות. אם ההורה רוצה שהילד יפסיק להיות אלים, ההורה חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד להתמודד בכוחות עצמו. הוא מציג גם דוגמה של אדם רעב - אפשר לתת לו דגים או ללמד אותו ... בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, הילד עשוי להצליח, אך גם לקבל על עצמו את התסביכים והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים