חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא עצבנית הוא פירוש שההורה נותן להתנהגות. אליעד ... יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את רוצה או לא רוצה שאעזור לך?. כך יוצרים גבולות ... לו. אסטרטגיה יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ואז לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם הזה טיפש, להגיד ... עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה אני מתמודד. כך הילדה תלמד מתוך הזדהות עם ההורה דרכי התמודדות חדשות עם שעמום ובדידות. איך לעזור לילדה עם בעיית השמנה ואכילה רגשית? אליעד ממליץ להשתמש באסטרטגיית ההזדהות גם כאן. לדוגמה, כשההורה רואה אוכל טעים, יביע בצורה ... אך לאחר מכן להוסיף באותה נשימה: אבל אני לא אוכל את הכל כי חשוב לי להרגיש טוב ובריא. בכך הילדה תקלוט את המסר מתוך הזדהות והשלכה על עצמה, ותלמד איך לנהל בצורה מודעת את דחף האכילה שלה. בנוסף, הוא מציע שההורה יאכל לפעמים עם הילדה, כדי לתת לה תחושת פרופורציה וליצור אצלה מודעות לכמות האוכל שהיא אוכלת לעומת אחרים. כך הילדה מקבלת רמז ברור להתנהגות מאוזנת יותר סביב אוכל. מה ההבדל בין שכנוע שכלי לשכנוע דרך אמונה ודמיון? אליעד מסביר שהורים רבים מנסים לשכנע את ילדיהם דרך שכל והיגיון (אם תאכלי הרבה, תשמיני). לדבריו, שכנוע כזה לא תמיד יעיל. במקום זאת, הוא מציע שימוש באמונה ודמיון - שיטה עקיפה, שבה ההורה לא אומר לילדה ישירות מה לעשות, אלא מראה לה את ההתנהגות הרצויה דרך דוגמה אישית, ואז הילדה תאמץ את ההתנהגות מתוך הזדהות ואמונה. זהו שכנוע בעזרת דימוי ולא דרך שכל ישיר. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילדה תטיל ספק במחשבות של עצמה, הוא יטיל ספק במחשבות שלו עצמו בקול רם לידה. כך הילדה תתחיל להשתמש בספק הזה בעצמה. לסיכום, איך אפשר לשנות התנהגות של ילד דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש כי הדרך ... מודעת וגלויה לעיני הילד, הילד יתחיל לחקות ולהזדהות עם ההורה בצורה טבעית ומבלי שיצטרך להתמודד עם התנגדויות ישירות. איך לחנך ילדים עקשנים? בעיות אכילה אצל ילדים איך לעזור לילד שלא רוצה עזרה? איך לגרום לילדים לשנות התנהגות? הילד שלי מתנגד ...

שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיוב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיוב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין. ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות ... וכיוב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת. וכיוב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל ... הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיוב. לדוגמה: הילד אומר: הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו. במקרה כזה צריך לומר לילד, הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו. ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. זא אם הילד אומר שהוא אומר לי לעשות כך או אחרת, לא צריך מיד להביע התנגדות (אאכ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיוב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה הוא למילה הקול הפנימי שלך / המחשבה שלך / התחושה שלך. כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן ... שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם. ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה הוא למילה המחשבה שלך, וגם להוסיף את המילה אולי / יכול לאותו המשפט. לדוגמה הילד אומר: הוא אומר לי ללכת. להפוך את זה ל: המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת. או הוא ... לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת. ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, הוא אומר לי שאני צריך לעשות X. אפשר להחליף את זה ל: הוא אומר לך שאתה יכול לעשות ... קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיוב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיוב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם. וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד / האדם הוא משוגע, ושהילד / האדם סובל מהפרעת אישיות גבולית / סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הרי שהמשמעות של זה היא, שאותו פסיכיאטר / פסיכולוג, ... מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, שזה בסך ... לו בראש. ולכן, צריך להחזיר לאדם את התחושה של הבחירה החופשית שלו, בהתייחסות שלו לאותם מחשבות. ולא צריך להילחם בילד ולומר לו, שהוא לא שומע קולות בראש, ושאף אחד לא באמת מדבר איתו, ולא צריך לומר לילד שהוא צריך ...

שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / מניפולציות / ניהול משא ומתן / מכירות / שיווק ... מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני, וכיוב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. שאז הילד בדכ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד השני, ... רוצה לאכול ארוחת ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב. או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של הרעיון שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית. ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית. אז המשפט הזה לדוגמה, הוא האיזון ... הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיוב. ובכל מקרה ...

שינוי עמדות - יצירת התנגדות פנימית של האדם לדעה של עצמו, עי החלפת הסיבה שלו לסיבה רעה - חינוך ילדים / איך לשכנע את ההורים? מניפולציות / לשכנע אנשים / דיבייטינג / לשתול מחשבות וכאן אבאר עוד שיטה, איך ... שהוא עושה. משום שנראה לו שהוא עושה את מעשיו, בגלל סיבה שהוא חושב שהיא שגויה. כגון לדוגמה מתחום חינוך הילדים, ילד שמבקש מאבא שלו לקנות לו איזה דבר כלשהו. והאבא מסיבות מוצדקות כאלו ואחרות, לא רוצה לקנות את הדבר לילד. שאז הילד עושה מניפולציה על אבא שלו, ואומר לאבא שלו אתה לא רוצה לקנות לי, כי אתה לא אוהב אותי. וזאת בעצם המניפולציה שהצגנו כאן. שבה הילד מנסה לשכנע את אבא שלו, שהסיבה שבגללה הוא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, היא לא בגלל ... עליו מדבר רע כזה או אחר, אלא בגלל שהוא לא אוהב אותו, ובגלל אולי שהוא אפילו שונא אותו את הילד. ושבגלל זה הוא לא רוצה לקנות לילד את מה שהילד מבקש שיקנו לו. והילד בעצם לוקח את התוצאה, שהיא שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר. והילד מחליף את הסיבה לכך שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיוב. ובדכ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ... לעשות את מה שהוא רוצה. ועוד אחדד, כי בדכ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. זא כאשר הילד אומר לדוגמה להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה ... אוהב אף אחד אחר בלב שלם. וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיוב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. ... לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו. כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא ככ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא ככ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו. וזה בעצם מתרחש, כי התודעה של ההורה מנסה להגן על עצמה, מתחושת הרע שההורה מרגיש מכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. זא שבדכ אם ההורה חושב שהפעולה שלו מבטאת חוסר אהבה כלפי הילד, אז בדכ המחשבה הזאת גורמת לו להרגיש רע, והוא ימנע מלעשות את אותה הפעולה. אבל אם ההורה מרגיש שהוא ... אותו הדבר בכל מקרה, אז לפעמים כדי לא להרגיש רע מכך שהוא חושב שהוא בעצם מבטא חוסר אהבה כלפי הילד שלו, הוא פשוט ייתן לגיטימציה, לכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. גם אם באמת הוא דווקא כן אוהב את הילד שלו. והמסר הוא, שלפעמים ברגע שמחליפים לאדם את הסיבה שלו, בסיבה אחרת שהיא סיבה שאיתה הוא לא רוצה להזדהות, ... לו לחשוב, שאנשים אחרים חושבים שהוא פועל מכוח אותה הסיבה הרעה, אז ממילא הוא נלחץ עוד יותר. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו, כל המשפחה יודעת, שאתה לא אוהב אותי, ושבגלל זה אתה לא קונה לי דבר כלשהו. או ... רעה, עד כדי כך, שהאדם נלחץ מכך שחשפו אותו, וכדי לא להזדהות איתה, הוא מחליף את דעתו. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו. אתה לא קונה לי את המוצר, לא רק בגלל שאין לך כסף, אלא גם בגלל שאתה ...

... אהבה עצמית, לסלוח, שלום בית, גישור משפחתי, מגשר משפחתי, לעשות שלום, רצון לנקמה, בעיות זוגיות, מריבות בזוגיות, ניטרול כעסים, חינוך ילדים איך להעביר ביקורת בלי לעורר התנגדות? כשאתם רוצים להעיר למישהו הערה או ביקורת ואתם רוצים לוודא שהיא תתקבל ולא ... את הרעיון שאתם רוצים להעביר, לעטוף אותו בצורה שהאדם השני ירצה לשמוע, ממש כמו שמערבבים תרופה בתוך סוכרייה, כדי שהילד ירצה לבלוע אותה. לדוגמה, אם אתם רוצים שמישהו יכבד אתכם, והאדם השני לא רוצה לכבד, או אפילו מזלזל בכם, ... מרגיש שהוא קטן וחסר ערך, ולכן מנסה להרגיש גדול יותר באמצעות השפלה של מישהו אחר. אליעד נותן דוגמה של ילד בבית ספר שמציק לילדים חלשים ממנו כדי להרגיש שהוא חזק יותר, או מבוגר שמנסה להשפיל אחרים כדי לפצות על כך שהוא מרגיש חסר ... להתמודד עם רצון לנקום? מה עושים עם חוסר ביטחון עצמי? איך לפתח אהבה עצמית? איך לפתור מריבות בזוגיות? איך לחנך ילדים בלי כעס?

לרצות כבוד, לאהוב כבוד, לשנוא כבוד, גאווה, ענווה, סכנת נפשות, לחנך ילדים, לרצות לקבל כבוד, אגו, פגיעה באגו, פגיעה בכבוד, ליקוטי מוהרן חא קלא, חינוך ילדים, לימוד ליקוטי מוהרן, רבי נחמן מברסלב מה הקשר בין כבוד, גאווה וענווה? הרצאה זו מתמקדת במושגים של כבוד, גאווה, ... לחשוב על עצמו ככלום כדי להיות צנוע, וזהו גם הצעד הראשון להגיע לענווה אמיתית. כיצד לנהל את הקשרים עם ילדים? אליעד מציין במיוחד את חשיבות הכבוד וההבנה בתחום החינוך, כשמורה לילדים איך ללמוד את הערכים הללו. הוא מביא דוגמאות על איך ילד יכול להבין את הכבוד כדרך להתמודד עם חוסר רצון או לחץ מהסביבה. לדעת איך ללמד ילדים לשמור על כבוד עצמי מבלי להיות תלויים בכבוד שמקבלים מהאחרים הוא תהליך חשוב שמתחיל בהתנהגות אמיתית של ההורים והמחנכים. ... איך להתמודד עם הכבוד כראוי, הוא עשוי למצוא את עצמו בקונפליקט פנימי שמשפיע על האמונות וההתנהגות שלו. האם אפשר לחנך ילדים בלי לדעת להילחם באגו? לסיום, אליעד מבקש להדגיש את הצורך בהבנה עמוקה של האגו והכבוד, במיוחד בהקשרים של חינוך ילדים. הוא מציין כי לחנך ילדים לכבוד ועבודה על האגו, זהו אתגר לא פשוט, אבל חייב להיות חלק מהחינוך, כך שימדו את הערכים האלה בצורה נכונה. כבוד גאווה ענווה אגו חינוך ילדים רבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהרן

חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת ... שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך אחרת? לדוגמה, ... ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות ... אפשר לשחזר במדויק, כי הוא מתמקד בתחושות וברגשות פנימיים שאינם תלויים בפרטים חיצוניים. השאלה אם אפשר להרגיש אמהות ללא ילדים תלויה, אם כן, במה האדם בוחר להתמקד: אם הוא מתעקש על הצורה המדויקת, אז לא. אם הוא מתמקד במהות ... חוסר ודאות אחרים שיספקו את אותה רמת פחד או מתח. לכן, גם מי שלא רוצה או לא יכול להביא ילדים, יכול להגיע לתחושת האמהות דרך מצבים אחרים שיספקו את אותו טווח רגשי בדיוק. אליעד מדגיש שהשאלה היא תמיד פרקטית ... אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית?

... במשפחה, בן חוזר בתשובה, בעיות במשפחה, מריבה בין אחים, סכסוך בין אחים, מגשר משפחתי, סכסוך בין בנים, סכסוך בין ילדים, יחסים משפחתיים, יחסי הורים וילדים איך לפתור סכסוך במשפחה בעקבות חזרה בתשובה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בדרכים לפתרון סכסוכים משפחתיים, במיוחד כאשר מדובר ... גיור אורתודוקסי, אך לאחר מכן נוצר סכסוך קשה בתוך המשפחה כאשר הבן הבכור לא מכיר בה ולא מקבל את הילד שנולד להם. אליעד מסביר את הסיבות למריבה, ומספק פתרונות כדי לפתור את הסכסוך המשפחתי ולשמור על אחדות. מה גורם ... בעקבות גיור או חזרה בתשובה? הסכסוך במשפחה נוצר כאשר הבן הגדול לא מוכן לקבל את אשתו של אחיו ואת הילד שנולד להם, ומסביר שהוא לא יכול להכיר בהם משום שהוא טוען שהגיור של האישה לא תקף, כי היא לא ... חזרה בתשובה? אליעד מציג דוגמה למשפחה שבה הבן האמצעי חזר בתשובה, התחתן עם אישה שעברה גיור אורתודוקסי ונולד להם ילד. הבן הגדול במשפחה מסרב להכיר באישה ובילד, בטענה שהאישה איננה באמת שומרת מצוות ולכן גיורה לא אמיתי בעיניו. מכאן נוצרה התנתקות בין האחים, כאשר האח האמצעי אומר לבכור: אם אתה לא מקבל את אשתי ואת הילד שלי, אין לנו על מה לדבר. המצב הזה גורם לקרע עמוק במשפחה. למה הבן הגדול מסרב להכיר באישה של ... תנאים. עליה להדגיש שחשוב לה לשמור על האחדות המשפחתית, גם אם הוא לא מקבל את אשתו של אחיו ואת הילד. לגבי הבן האמצעי, אליעד מסביר שעליו להבין שההתנתקות מהאח הגדול מעבירה מסר לא נכון, וגורמת דווקא להעמקת הסכסוך. עליו ...

... להזדקן לבד, פחד מהעתיד, מפחד להיות ערירי, לא רוצה להזדקן לבד, לדאוג לעתיד, לא רוצה להיות ערירי, האם להביא ילדים? לא רוצה להביא ילדים, לחסוך לפנסיה, לדאוג לפנסיה האם יש סיבה אמיתית לפחד להזדקן לבד? אנשים רבים חיים בפחד מתמיד מפני האפשרות להזדקן לבד. פחד זה מתבטא בתחושות של חשש מפני העתיד, דאגה לזקנה ולפנסיה, או מפני האפשרות להיות ערירי ללא ילדים. אליעד כהן מסביר לעומק את מקור הפחד הזה ומספק כלים מעשיים להבנת הנושא. מה המשמעות של להיות ערירי? אליעד מסביר את המשמעות האמיתית של המונח ערירי. להיות ערירי, לפי החברה ולפי ההגדרות המקובלות, פירושו לחיות לבד, ללא ילדים, באופן שעלול להוביל לתחושת בדידות בעתיד, במיוחד בגיל מבוגר. אך הוא מדגיש שערירי אינה בהכרח מילה נרדפת לבדידות, משום שבדידות היא מצב מנטלי, בעוד ערירי מתייחס בעיקר להעדר ילדים או משפחה קרובה. הוא מבהיר כי להיות ללא ילדים לא בהכרח גורם לבדידות או לאומללות, שכן יש אנשים רבים שיש להם ילדים והם עדיין מרגישים בודדים או אומללים, ולהפך - אנשים רבים ללא ילדים חיים באושר רב. האם הפחד להיות ערירי הוא מוצדק? אליעד כהן מסביר שהפחד להיות ערירי, או ליתר דיוק, הפחד להזדקן לבד, מגיע מתוך אמונה שאם לא יהיו לך ילדים או משפחה, אתה בהכרח תסבול בעתיד. הוא טוען שהאמונה הזו אינה מוחלטת ואינה נכונה בהכרח. מדובר באמונה חברתית שרוב האנשים מאמצים מבלי לבחון לעומק אם היא נכונה עבורם באופן אישי. הוא מדגיש שהחברה מעודדת אנשים להביא ילדים מתוך מחשבה שכך יוכלו למנוע בדידות בזקנתם. אבל למעשה, קיום הילדים כשלעצמו אינו מבטיח שלא תרגיש לבד. יש אנשים רבים שמרגישים בדידות אפילו כאשר יש להם משפחה גדולה סביבם, ויש אנשים ללא ילדים שמרגישים מוקפים ואהובים. כיצד מתמודדים עם הפחד להזדקן לבד? אליעד כהן מסביר שכדי להתמודד עם הפחד הזה יש לברר תחילה מה בדיוק מפחיד אותך. אם הפחד הוא להיות לבד, השאלה שצריכה להישאל היא האם אתה בטוח שהיעדר ילדים יגרום לך להרגיש בדידות. הוא מדגיש שלפחד הזה יש בסיס אמוני בלבד, ואין שום הבטחה שילדים יבטיחו לך חברה או אושר בעתיד. הוא נותן דוגמה של אנשים שאומרים לאחרים אם לא תביא ילדים, תישאר לבד בזקנה, ומסביר כי יש אנשים דתיים שאומרים בצורה דומה: אם לא תחזור בתשובה, תאבד את העולם הבא. ... בלחץ חברתי המבוסס על אמונות ופחדים של החברה, שאינם בהכרח מציאותיים עבור האדם עצמו. האם אפשר להיות מאושר ללא ילדים? לפי אליעד כהן, התשובה היא בהחלט כן. הוא טוען שאין הבדל מהותי בין הבחירה הזו לכל החלטה אחרת בחיים. ... בחירה יש יתרונות וחסרונות, והכל תלוי באופן שבו האדם חווה את ההחלטה ואת תוצאותיה. הוא מסביר שגם בחירה להביא ילדים אינה מבטיחה שהעתיד יהיה טוב יותר, בדיוק כמו שבחירה לא להביא ילדים אינה מבטיחה עתיד רע. הוא גם מציין את האפשרות ליצור קשרים חברתיים משמעותיים עם אנשים אחרים, ואפילו לאמץ ילד או אדם מבוגר בגיל מאוחר יותר. הוא נותן דוגמה לכך שאתה יכול לאמץ מישהו בן 20, ובכך לייצר קשר עמוק ומשמעותי, ללא הצורך בהבאת ילדים ביולוגיים. למה החברה לוחצת עלינו להביא ילדים? אליעד כהן מציין שהחברה פועלת מלחץ פנימי של אנשים שמשוכנעים שמה שטוב להם, בהכרח טוב גם עבורך. הם מפחדים עבורך מפני האפשרות שתזדקן לבד, ולכן מנסים לשכנע אותך להביא ילדים, מתוך אמונה עמוקה שזה הדבר הנכון עבורך. הוא מסביר שיש להבין שהכוונות של אותם אנשים הן טובות, אבל הן ... כי הדאגה לעתיד היא טבעית והגיונית, אבל כמו כל דאגה, יש לבחון אותה לעומק. בדיוק כפי שאתה יכול לדאוג לילדים שיהיו לך בעתיד, אתה יכול גם לדאוג לזקנתך באופן כללי, עם או בלי ילדים. הוא מציין כי אין שום ביטחון מוחלט בכך שהעתיד יהיה טוב יותר אם תנקוט בצעדים ספציפיים היום. כל מהלך ... לפחד מהאפשרות להיות ערירי, אלא להבין מה בדיוק אתה רוצה, ומה יגרום לך להרגיש בטוח ומאושר באמת. האם להביא ילדים או לא? פחד להזדקן לבד פחד להיות ערירי דאגה לפנסיה ולזקנה איך להתמודד עם פחד מהעתיד? האם ילדים מבטיחים אושר?

... אובססיבית, רחמנות יתר, נתינת יתר, כעס יתר, ותרנות יתר, טיפול בטראומה, רחמנות עצמית, רחמים עצמיים, הענקת יתר, אהבת הורים לילדים, טיפול באובססיה, אכזריות יתר מה גורם לאדם לנתינה אובססיבית ורחמנות יתר? נתינה אובססיבית, רחמנות יתר ונתינת יתר הן התנהגויות ... פנימי מודחק שיכול להתפרץ בהמשך. יתרה מכך, כאשר אדם גדל בסביבה של נתינה יתרה, כמו הורים שמגוננים מדי על ילדיהם מתוך רחמים או פיצוי על ילדות קשה שלהם, הילדים עצמם יכולים להפוך לחסרי יכולת להתמודד עם החיים. לדוגמה, ילד שהתרגל שכל הזמן מגוננים עליו ולא מלמדים אותו להתמודד עם מציאות של חוסר ומחסור, עלול להפוך למבוגר שמפחד להתנסות ... ומספקים את צרכיו. במקרה כזה, נתינה יתר של הורים, שנובעת מרחמנות עצמית בלתי מודעת, יכולה לפגוע קשות ביכולת של הילד להסתדר בעתיד. איך מטפלים בהתנהגות של נתינה אובססיבית ורחמנות יתר? אליעד כהן מדגיש שהדרך להתמודד עם נתינה אובססיבית היא ...