... התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות לאינטרנט, התמכרות לסלולאר, התמכרות לטלפון, התמכרות למשחקי וידאו, התמכרות למשחקי רשת, התמכרות למשחקים, איך לחנך ילדים? טיפול בהתמכרויות ילדים, טיפול בילד מכור איך להתמודד עם התמכרות למשחקי מחשב? כאשר מדובר בילד המכור למשחקי מחשב, ישנם שני גורמים עיקריים שצריך לקחת בחשבון: 1. הילד מבלה יותר מדי זמן במשחקים. 2. הזמן שהוא משקיע במשחקים בא על חשבון פעילויות אחרות כמו לימודים, סידור חדר או יציאה עם חברים. השלב הראשון הוא להבין את הסיבה לכך שהילד מעדיף לשחק במשחקי מחשב מאשר לעסוק במשימות אחרות. אחת השאלות החשובות שיש לשאול היא: מה התחושות הטובות שהוא מקבל מהמשחקים? תשובות כלליות כמו כיף, הנאה, שמח אינן מספקות, ויש צורך למצוא את התחושות הספציפיות שהילד חווה במשחקים. לדוגמה, ייתכן שהילד משחק במשחקי מחשב כי הוא מרגיש שהוא שולט במצב, שהוא בונה מציאות משלו, ושיש לו את היכולת לקבוע את מהלך המשחק. תחושות אלו של שליטה ויכולת עשויות להיות חסרות בחייו האמיתיים. במקרה כזה, יש לזהות את התחומים בהם הילד מרגיש חסר שליטה בחייו, ולנסות לספק לו תחושות דומות של שליטה במצבים אחרים, למשל במשימות שהוא יכול להצליח בהן. דוגמה נוספת עשויה להיות אם הילד משחק בתפקידים של דמויות חזקות או גיבורים, בעוד שבמציאות הוא מרגיש חסר יכולת. במקרה כזה, יש לזהות את התחומים בהם הילד מרגיש חסר יכולת ולסייע לו לפתח כישורים שיכולים להעניק לו תחושת הצלחה. לאחר שמזהים את התחושות הטובות שהילד מקבל מהמשחקים, יש למצוא דרכים להעניק לו את אותן תחושות בדרכים אחרות. אם הוא מרגיש שליטה במשחקים, אפשר ללמד אותו כיצד להשיג תחושת שליטה בפעילויות אחרות. מה הרגשות הרעות שהילד מרגיש כשעושה דברים אחרים? לאחר שמבינים מה הילד מקבל מהמשחקים, יש לשאול: מה הרגשות הרעות שהוא מרגיש כאשר הוא עוסק בדברים אחרים? למשל, האם הוא לא אוהב ... לו? האם הוא מרגיש שאין לו שליטה על איך לסדר את החדר? השלב הבא הוא לשנות את הדרך בה הילד רואה את הפעילויות השונות. יש להפחית את התחושות הרעות שהוא מרגיש כאשר הוא עוסק במשימות כמו סידור חדר, ולעזור ... - שינוי התחושות והפחתת ההתמכרות לאחר שמבינים את התחושות הטובות וההרגשות הרעות, השלב הבא הוא לשנות את הדרך בה הילד רואה את המשחקים ואת הפעילויות שהוא לא אוהב לעשות. צריך להחליש את תחושת ההתמכרות שלו למשחקים ולהפוך את הפעילויות האחרות למושכות יותר, כך שהוא ירגיש פחות צורך במשחקי מחשב ויותר רצון לעסוק בדברים אחרים. אם הילד מרגיש יותר טוב כשהוא עוסק במשחקי מחשב, יש לעזור לו להשיג את אותן תחושות של טוב גם בפעילויות אחרות, ... תוך כדי הפחתת ההתמכרות למשחקי מחשב. התמכרות למסכים התמכרות למשחקי מחשב טיפול בהתמכרות איך להתמודד עם התמכרות איך לעזור לילד מכור איך להתמודד עם התמכרות למשחקי מחשב? כאשר אנחנו מדברים על ילד שמכור למשחקי מחשב, ישנם שני דברים שצריך לקחת בחשבון. הדבר הראשון הוא שהוא מבלה יותר מדי זמן במשחקים. הדבר ... להבין איך להתמודד עם התמכרות כזו, אנחנו צריכים לשאול שתי שאלות חשובות: 1. מה התחושה הטובה שמתקבלת מהמשחקים? למה הילד בוחר לשחק במשחקי מחשב ולא לעשות משהו אחר? האם זה כי הוא מרגיש כיף? האם זה כי הוא מרגיש ... לא, התשובות הללו לא מספיקות. התשובות כל כך כלליות שאי אפשר להיעזר בהן. אנחנו צריכים למצוא את התחושות הספציפיות שהילד חווה במשחקים. לדוגמה, אולי הילד משחק במשחקי מחשב כי הוא מרגיש שהוא שולט במצב. הוא מרגיש שהחיים שלו תחת שליטה, שהוא בונה לעצמו מציאות ... לתת לו תחושת שליטה במצבים אחרים, כמו למשל על ידי עיסוק במשימות שהוא יכול להצליח בהן. דוגמה נוספת: ייתכן שהילד משחק משחקי מחשב כי הוא מרגיש שיש לו יכולות שאין לו בחיים האמיתיים. אולי הוא משחק בתפקידים של דמויות חזקות או גיבורים, ובמציאות הוא מרגיש חסר יכולת. במקרה כזה, צריך לזהות את תחומי החיים שבהם הילד מרגיש חסר יכולת ולעזור לו לפתח כישורים ויכולות שיכולות להעניק לו תחושת הצלחה ויכולת. כלומר, אם במשחקי המחשב הוא ... שמבינים את התחושות הטובות והרע שנובעות מהמשחקים ומהפעילויות האחרות? עלינו לשאול את עצמנו איך נוכל לשנות את הדרך בה הילד רואה את הדברים. מצד אחד, עלינו להפחית את תחושת הצורך שלו במשחקי המחשב כמרגע של כיף ושליטה. מצד שני, ... לעסוק בדברים אחרים, התמכרות זו תפחת. ההצלחה נובעת מיכולת להבין את השורש הרגשי של ההתמכרות ולספק פתרונות חלופיים שיתנו לילד את אותה תחושת טוב בלי לשחק יותר מדי במשחקי מחשב. בהצלחה!

שעמום ואתגרים, התמודדות עם קשיים, למה משעמם לי? איך נוצר שעמום? איך להתמודד עם שעמום? הילד משעמם לו, הילד משתעמם, שעמום של ילדים, הדרכת הורים, שום דבר לא משנה, אחדות שקרית, או קשה או משעמם, טיפול בשעמום למה בעצם משעמם לנו? שעמום ... רצון שדוחף אותו לפעולה כלשהי. במצב כזה האדם ירגיש שהכל חסר משמעות ושהחיים משעממים. איך להתמודד עם שעמום של ילדים? כשילד אומר משעמם לי, הכוונה בדרך כלל היא שאין לו מטרות מספיק מעניינות. ההמלצה של אליעד כהן להורים היא ללמד את הילד לא לפחד להתמודד עם אתגרים וקשיים. אם הילד ילמד להסתכל על קושי כעל הזדמנות לצמיחה ולא כמשהו שצריך להימנע ממנו, תמיד יהיה לו עניין לעסוק בו. לדוגמה, ילד שסיים את כל המשחקים שלו וטוען שמשעמם לו, יכול למצוא אתגרים חדשים בתוך אותם משחקים. ההורה יכול לעודד אותו לשחק שוב בצורה מתוחכמת יותר או עם רמת קושי גבוהה יותר. אם הילד מסרב לכך, זה בדרך כלל סימן שהוא חושש להיכשל באתגר חדש או שמרגיש שהאתגר קשה מדי. מה הקשר בין ... וזהו מצב שמאפשר התמודדות בריאה עם אתגרים, ומונע שעמום. איך להתמודד עם שעמום? למה משעמם לי? טיפול בשעמום של ילדים איך פחד מכישלון גורם לשעמום? מה לעשות כשמשעמם? האם כדאי לחשוב ששום דבר לא משנה? שעמום ואתגרים בחיים

PDD, מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים איך אפשר להבין ולטפל בילד עם הפרעה התפתחותית (PDD)? ההרצאה של אליעד מתמקדת בהבנת הטיפול בילדים הסובלים מהפרעות התפתחותיות שונות כמו PDD, ובעיקר בחוסר ההבנה של מבוגרים לגבי הסיבות להתנהגות של ילדים אלו. אליעד מחדד שהבעיה המרכזית בטיפול ובתקשורת עם הילד אינה נובעת מכך שהילד לא מסוגל להבין או להשתנות, אלא מהמבוגר עצמו, שלא באמת מבין את הילד. כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה של ילד שלוקח ביסלי שלא שייך לו. הוא מסביר שהילד לא מבין מדוע אסור לקחת משהו של מישהו אחר. המבוגר, לעומת זאת, תופס את זה כמחויב ולא כאפשרי, כלומר, הוא מבין בצורה אוטומטית שזה לא בסדר ולא יעלה בדעתו לקחת משהו של מישהו אחר. אבל הילד אינו מבין זאת, והוא עושה זאת כי הוא חושב רק על מה שמועיל לו או גורם לו הנאה, ואין לו תחושת אשמה או מצפון. מדוע המבוגר מתקשה להבין את התנהגות הילד? אליעד מסביר שהקושי של המבוגר נובע מכך שהוא בעצמו לא מבין את המנגנון הפנימי שמוביל אותו לפעול בצורה מסוימת. המבוגר רוצה לשנות את הילד מבלי להבין קודם את המניעים שלו עצמו. לדוגמה, כאשר הילד לוקח ביסלי שלא שלו, המבוגר כועס או נעלב, אך הוא לא שואל את עצמו מדוע זה מפריע לו. אליעד מציג שתי סיבות מרכזיות לכך שהמבוגר לא רוצה שהילד ייקח את הביסלי: סיבה תועלתנית - הוא לא רוצה שהילד ייתפס לא טוב בחברה, שיחשבו שהילד מתנהג לא בסדר. סיבה מצפונית - יש למבוגר תחושה פנימית שזה לא מוסרי לקחת משהו של מישהו אחר. הוא מוסיף שאם המבוגר בעצמו לא מבין למה קיימת בו התחושה המצפונית, איך הוא יכול לצפות מהילד להבין אותה? מהו בעצם מצפון, וכיצד הוא משפיע על התנהגות? אליעד מבהיר שמצפון הוא למעשה תחושה פנימית שגורמת לאדם ... אוכל של מישהו אחר, לא רק כי זה לא מוסרי בעיניו, אלא גם כי זה יוצר אצלו תחושה שלילית. הילד לעומת זאת, עדיין לא פיתח את התחושה הזאת. כיצד לגרום לילד לפתח מצפון או שליטה עצמית? אליעד מסביר שכדי לגרום לילד להשתנות, יש ליצור אצלו תהליך פנימי של הבנה, ולא רק לתת לו הוראות או לכעוס עליו. אליעד אומר שאם המבוגר רוצה ללמד את הילד שליטה עצמית, הוא חייב להראות לו דוגמה אישית. למשל, אם הילד רואה שהמבוגר בעצמו לא מסוגל לדחות סיפוקים או שהוא מתעצבן במהירות כאשר משהו לא מסתדר לפי רצונו, הילד לומד שאין ערך אמיתי בשליטה עצמית. מנגד, אם המבוגר בעצמו מפגין התנהגות של שליטה עצמית ומראה לילד שיש ערכים חשובים יותר מאשר לספק כל רצון מידי, הילד יכול ללמוד מכך. לדוגמה, אם הילד מתעקש לקחת את הביסלי למרות שאסור, המבוגר לא יכול פשוט לכעוס עליו או לומר לו שאסור. הוא צריך להבין את השכל שמאחורי הרצון של הילד, את ההיגיון שמניע את הילד לקחת את הביסלי, ואז להראות לילד שיש גם היגיון אחר שאומר לא לקחת. למה המבוגר חייב להבין את המנגנון של עצמו לפני שהוא מנסה לשנות את הילד? אליעד טוען שהמבוגר חייב קודם כל להבין כיצד המנגנון שלו עצמו עובד. כלומר, אם המבוגר פועל תמיד מתוך אינטרס ... או אלטרואיזם. רק כאשר המבוגר יכיר בזה שגם הוא עצמו מונע מאינטרסים אישיים, הוא יוכל להבין טוב יותר את הילד, ולהסביר לו את המוסר בצורה שהילד יוכל להבין ולקבל. הוא מדגיש שאם המבוגר לא מודע לאופן שבו הוא פועל, אז הוא בעצמו חווה הפרעה מסוימת, מפני שאינו מסוגל להסביר לילד את ההיגיון שעומד מאחורי ההתנהגות הרצויה. ולכן אליעד קורא למבוגרים לבצע קודם כל בדיקה פנימית עמוקה של עצמם לפני שהם מנסים לשנות או לחנך את הילד. האם הילד באמת דפוק או שזאת רק תפיסה של המבוגר? אליעד אומר שאולי בכלל המבוגר טועה, ואולי הילד מתנהג בצורה יותר טבעית ופחות מזויפת. הוא אומר שיכול להיות שהמבוגר תופס את הילד כבעייתי או בעל הפרעה, פשוט כי הוא לא מצליח להבין את הילד, ולא כי לילד עצמו יש בעיה אמיתית. לכן חשוב לבדוק את ההנחות שלנו לגבי ההתנהגות של הילד, לפני שאנחנו מסיקים שהילד לא ...

גישור משפחתי, מגשר משפחתי, קנאה בין אחים, קנאה במשפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, ללמוד גישור, איך לגשר? חינוך ילדים, לחנך ילדים, קנאה בין אחיות, קנאה בין ילדים, סכסוך משפחתי, ריב במשפחה איך לפתור סכסוך בין אחים בגלל קנאה על יחס לא שווה מההורים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה או טוב יותר מאחיהם, במיוחד כאשר בעבר אחד הילדים קיבל יותר מהשני. הוא נותן כדוגמה אם שקנתה לאחת הילדות שלה בית לפני שנים רבות, כשלא היה באפשרותה לתת אותו דבר לילדה השנייה. כיום, כשהילדה השנייה גדלה, היא שואלת מדוע אימה לא חשבה גם עליה, וזו עונה לה שהיא פשוט לא חשבה בזמנו, או שהילדה היתה צעירה מדי, ולא היה צורך ממשי אז. האם באמת אפשר לתת יחס שווה לחלוטין לשני ילדים? אליעד מדגיש שבלתי אפשרי לתת יחס שווה לחלוטין, כי המציאות משתנה והצרכים משתנים. פעם יכלה האם לתת לילדה אחת, וכעת כשהילדה השנייה רוצה, אין לה את אותה היכולת. הוא מדגים זאת גם באמצעות דוגמה אחרת שבה אם זוכה בלוטו ומעניקה את כל כספה לאחד הילדים, כשהשני עדיין תינוק. לאחר שנים, כשהתינוק גדל, הוא מרגיש קיפוח, והאם נותרת בלי יכולת לתת לו אותו דבר. אליעד ... שהתקבלה בנסיבות מסוימות בעבר. מה באמת מסתתר מאחורי הטענה את אוהבת אותו יותר? אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: את אוהבת את אחי יותר ממני. הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה. כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד? אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא ... ולא תלויה במה שאחרים עושים או לא עושים עבורו. האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד? אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. להפך, יש להרגיל את הילד לכך שהוא אחראי למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים. איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאים רגשית? אליעד מציע להורים להטמיע בילדים מגיל צעיר את המסר שהם צריכים להיות עצמאים ולא לצפות שאחרים ימלאו את החסרונות הרגשיים שלהם. למשל, כאשר הילד מתלונן על עוול שעשה לו אחיו, ההורה יכול להסביר לו שהוא לא חייב להיפגע מזה, ושזו הבחירה שלו איך להרגיש. בדרך זו, הילד לומד לקחת אחריות על עצמו, וכשהוא גדל הוא לא יראה בהורים שלו או באחרים אחראים לאושרו ולמילוי הצרכים שלו. האם ניתן לתקן טעויות עבר ביחס ההורים כלפי הילדים? אליעד מבהיר שאמנם אי אפשר לשנות את מה שכבר נעשה, אבל תמיד אפשר לשנות את הגישה כלפי מה שנעשה. במקום לומר לילד: אי אפשר לתקן את מה שעשיתי בעבר, ההורה יכול להסביר שזאת הייתה המציאות באותו רגע נתון, וההחלטה לא נעשתה מחוסר אהבה אלא מנסיבות מסוימות. ההורה צריך להעביר לילד את המסר שהעבר לא אמור להגדיר את האושר והסיפוק של ההווה. מה הפתרון הסופי לבעיית הקנאה בין האחים במשפחה? בסיכומו של דבר, הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את תפיסת האחריות: הילדים צריכים להבין שלא כל הצרכים שלהם חייבים להיות מסופקים על ידי ההורים, ושהם יכולים לבחור כיצד להתמודד עם התחושות ... של כל אדם מוטלת עליו עצמו, ולא על סביבתו. על ידי הפנמה של עיקרון זה, תחושת הקנאה תיחלש, משום שהילדים לא יצפו באופן אוטומטי שהוריהם יספקו כל דבר שהם חשים שחסר להם. איך לפתור קנאה בין אחים? מה לעשות עם ילד שמרגיש קיפוח? גישור משפחתי ביחסי הורים וילדים איך מחנכים ילדים להיות עצמאים רגשית? האם הורים חייבים לתת יחס שווה לילדים?

חינוך ילדים, משמעות החיים לילדים, איך לענות לשאלה, מהי משמעות החיים, לענות תשובות לילדים, לענות תשובות לשאלות, זיהוי צרכי הלקוח איך לענות לילדים על השאלה מהי משמעות החיים? כאשר ילדים שואלים מהי משמעות החיים, הם למעשה מבקשים להבין משהו עמוק יותר על עצמם ועל העולם. לפי אליעד כהן, חשוב לתת לילדים תשובה המתאימה לגילם וליכולת ההבנה שלהם. לא תמיד ניתן לומר את כל האמת המוחלטת, כי המשמעות של החיים היא מושג מורכב שאפילו מבוגרים מתקשים להבין באופן מלא. לכן, אפשר לענות באופן חלקי בלבד, על ידי התאמת התשובה למה שהילד יכול להבין ולמה שחשוב לו באמת באותו רגע. לדוגמה, אם ילד שואל מהי משמעות החיים? אפשר לשאול אותו בחזרה: למה אתה שואל את השאלה הזאת? התשובה שלו לשאלה הזו תגלה ... לו ומה הוא מחפש בחיים. אם הוא עונה משעמם לי, משמעות החיים עבורו יכולה להיות למצוא עניין בדברים. אם הילד עונה שהוא עצוב, משמעות החיים תהיה למצוא דרך להפסיק להיות עצוב. המשמעות עבור כל אחד היא למעשה הדבר שמפריע ... ביותר או שהוא מחפש להשיג. אליעד מדגיש שלא מדובר בשקר, אלא במתן תשובה מותאמת אישית וחלקית, בהתאם ליכולת של הילד להבין. הוא מציין שכאשר נותנים לילדים תשובה חלקית או פשוטה, הם בעצמם יגלו בהמשך שזה לא כל האמת. זו אינה הטעיה, אלא דרך להתחיל תהליך ... יכולה להימסר בכמה משפטים פשוטים, היא דורשת חקירה מתמשכת לאורך זמן, ולעיתים לאורך כל החיים. מדוע אי אפשר לתת לילד את התשובה המוחלטת על משמעות החיים? אי אפשר לתת לילדים או אפילו למבוגרים תשובה מוחלטת ופשוטה לשאלה מהי משמעות החיים, משום שמשמעות החיים היא מורכבת מדי. אנשים יכולים לחיות ... משמעית. התשובה האמיתית למשמעות החיים דורשת זמן, התבוננות פנימית מעמיקה והבנה אישית של האדם את עצמו ואת חייו. לכן, כשילד או כל אדם אחר שואל שאלה כזו, אי אפשר לצפות שהוא יבין באופן מידי את כל התשובה. צריך לספק ... ביותר לעזור לשואל, כי תשובה חלקית זו היא כמו הכוונה כללית שנותנת לו נקודת התחלה לחקירה עצמאית. האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה או דרך לחינוך? אליעד מבהיר שנתינת תשובה חלקית לילדים אינה הטעיה אלא דרך חינוכית לעורר בהם סקרנות ועניין להמשיך ולחקור את השאלה בעצמם. זו שיטה שמטרתה לגרום להם ... את המציאות מתוך חוויה אישית ולא רק לקבל אותה כדבר מוגמר. התשובה היא אמת חלקית, שנבחרת בהתאם למוכנות של הילד לשמוע ולקבל. לפי אליעד, האמת האבסולוטית על משמעות החיים אינה ניתנת לתמצות בכמה משפטים, ולכן מתן תשובה חלקית הוא המעשה הנכון ביותר בהקשר זה. איך להשתמש בשאלה למה אתה שואל כדי לענות על שאלות ילדים? אליעד מציע טכניקה פשוטה כדי להתמודד עם שאלות מורכבות של ילדים, כמו השאלה על משמעות החיים: כאשר הילד שואל שאלה, כדאי לשאול אותו קודם למה אתה שואל? שאלת הנגד הזו היא קריטית משום שהיא חושפת את הסיבה האמיתית שבגללה הילד שואל את השאלה מלכתחילה. הילד עצמו, באמצעות התשובה שייתן, למעשה יחשוף את הצורך או הקושי שלו. לדוגמה, ילד ששואל על משמעות החיים כי הוא עצוב או משועמם, יזדקק לתשובה אחרת לגמרי מילד ששואל כי הוא סקרן או מבולבל. הילד העצוב יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא דרך להיות שמח, והילד המשועמם יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא משהו מעניין לעשות. בשיטה זו, התשובה אינה כללית אלא מותאמת לצורך הרגשי והאישי של הילד ששאל. מה עושים כשהילד דורש תשובה ברורה ומהירה? לעיתים ילדים (או מבוגרים) רוצים תשובה ברורה, קצרה ומיידית. אליעד אומר שבמקרים כאלו, אפשר לתת תשובה פשטנית יותר, כמו למשל לומר ... החיים. לסיכום, הגישה שאליעד מציג מדגישה מתן תשובות חלקיות, מותאמות אישית, ומעודדות חקירה עצמאית. העיקרון המרכזי הוא שלא לתת לילדים או לשואלים תשובות סגורות, אלא תשובות שיפתחו אותם לחשיבה ולחיפוש עצמאי של משמעות החיים בהתאם ליכולות ולהבנה שלהם. איך לענות לילד על משמעות החיים? מה לענות לילדים על שאלות קיומיות? האם קיימת משמעות מוחלטת לחיים? איך להשתמש בשאלות כדי לחנך ילדים? האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה? למה חשוב להבין את הצורך מאחורי השאלה?

בעיות בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ... שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים מתוך החלטה מושכלת שהחסרונות של עבודה גדולים בעיניו מהחסרונות של חוסר ... באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד כדי לגרום לו לעבוד? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו: - בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה ... המצב הקיים מצד אחד, ומצד שני לא באמת מוכן לקחת את הסיכון הדרוש כדי לשנות אותו. שני הצדדים, ההורה והילד, משחקים משחק דומה של בריחה מאחריות מלאה: ההורה רוצה לשנות את הבן, אבל לא מוכן לקחת את הסיכון הכרוך בכך, והבן רוצה חיים נוחים, אך לא מוכן להתאמץ כדי להשיגם בעצמו. האם להורה יש אחריות לכך שהילד הגיע למצב הנוכחי? אליעד מציין שגם להורה יש חלק במצב, משום שההורה משמש דוגמה אישית, ובדרך זו משדר מסר ... מוכן לקבל את המצב או שהוא רוצה באמת לשנותו, ולפעול בהתאם להחלטה זו בצורה עקבית וברורה, תוך שהוא מחזיר לילד את האחריות על חייו שלו. איך לחנך ילד שלא רוצה לעבוד? איך לעזור לבן חסר כיוון בחיים? התמודדות עם ילד מבוגר בבית ההורים מה לעשות כשהבן לא מוכן לעבוד? הורים מודאגים מילד שלא עובד האם לתת כסף לילד שלא עובד?

בעיות בתקשורת בין אישית, קצר בתקשורת, איך להבין אנשים? איך לתקשר עם אנשים? מערכות יחסים, חינוך ילדים, איך להבין ילדים? בעיות בתקשורת בין בני זוג, בעיות בזוגיות, חינוך ילדים איך לפתור בעיות בתקשורת בין - אישית? בעיות בתקשורת בין אישית נוצרות לרוב מכיוון שאנשים לא מצליחים להבין את עצמם ואת האחרים. אנשים רבים מוצאים עצמם מתקשים לתקשר בצורה יעילה וברורה, הן במערכות יחסים זוגיות והן בחינוך ילדים. אליעד כהן מסביר את השורש לבעיות האלו וכיצד ניתן לפתור אותן לעומק. מדוע קשה להבין את מה שאנשים באמת רוצים לומר? כאשר אדם שואל אותנו שאלה שאנחנו לא מבינים את ההיגיון שלה, כמו למשל ילד ששואל את אמו שאלה שנראית לה חסרת היגיון, לרוב אנו נתקעים במקום שבו איננו יודעים מה לענות או כיצד ... שבמצבים כאלו, חשוב לא להיתקע רק ברמה הטכנית של השאלה, אלא לנסות להבין את המהות העמוקה יותר שמאחוריה. לדוגמה, ילד ששואל: האם מישהו היה אצלי בבית אתמול?, למרות שאמו נמצאת בארץ אחרת ואין לה דרך לדעת זאת. השאלה נראית חסרת היגיון, אבל השאלה היא בעצם דרך של הילד לבטא בעיה אחרת, אולי תחושה של חוסר ביטחון או צורך בקבלת אישור ותמיכה. מה המשמעות האמיתית מאחורי השאלות שאנשים ... שואל, יהיה קל יותר לתת לו מענה אמיתי לצורך שלו, גם אם אין לנו את התשובה הטכנית. לדוגמה, אם הילד שואל את השאלה המוזרה על הבית, אפשר לברר איתו למה חשוב לו לדעת את זה, מה מפריע לו, או ... שכדי להבין אנשים אחרים, צריך קודם כל להבין את עצמנו. כלומר, אדם שמתקשה להבין את האחרים, בין אם זה הילד שלו או בן הזוג שלו, למעשה מתקשה להבין את המחשבות, הרצונות והחסרונות של עצמו. לכן, הדרך האמיתית לשיפור התקשורת ... אלו לגבי עצמנו, כך התקשורת שלנו עם אחרים תהיה טובה יותר. איך להבין אנשים? בעיות בזוגיות איך לתקשר עם הילדים? שיפור תקשורת בין אישית איך להבין את עצמי? למה קשה לי לתקשר עם אנשים? מה הסיבה לבעיות בתקשורת?

ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב בני האדם חיים במצב של ריקנות, חוסר משמעות ... זו של משמעות החיים, אנשים מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית וזמנית בלבד. כל הישג כזה הוא למעשה ניסיון ... האדם לתת לעצמו תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים ילדים היא הרצון להגדיל את האגו שלהם. האגו, תחושת האני של האדם, מורחבת כאשר יש לו ילדים. כשהאדם אומר אני, הוא כבר מתכוון לא רק לעצמו אלא גם לילדיו, כך האגו שלו מתרחב. בני האדם שואפים להתרחב, להתפשט, ולתפוס מקום רב יותר בעולם. אליעד מביא דוגמה מהסיפור מעשה ... אותו רעיון בדיוק: הרצון של האדם להגדיל את עצמו ואת השפעתו בעולם. האם המשכיות היא באמת סיבה הגיונית להבאת ילדים? אליעד מתייחס גם לרצון של אנשים שיהיה המשך לעסק, לקריירה או לחיים שלהם באמצעות ילדים. הוא אומר שאם האדם באמת היה נהנה מעבודתו, הוא לא היה צריך לחשוב למי להוריש את העסק. העובדה שאנשים ... לעסק או לקריירה שלהם מצביעה דווקא על כך שהם מבינים, במודע או לא, שהעבודה שלהם אינה מספקת משמעות אמיתית. הילד במקרה הזה משמש תירוץ להצדיק את ההמשך של העבודה חסרת המשמעות. האם ילדים באמת מביאים שמחה אמיתית? אליעד מבהיר כי מי שאין לו שמחה פנימית ואמיתית, לעולם לא ימצא אותה בילדים. השמחה שהילדים מביאים היא תמיד זמנית, חלקית, ולא מוחלטת. אנשים שהיו מדוכאים לפני שנולדו ילדיהם, לא הופכים להיות מאושרים לאורך זמן רק בזכות הילדים. ברגע שהילדים כבר לא נותנים את התחושה של האושר, האדם שוב ימצא את עצמו ריק ומחפש משמעות חדשה. מהי הגישה הנכונה כלפי הבאת ילדים לעולם? הגישה שאליעד מציע היא להבין שהילדים הם רק צורה של ביטוי הפוטנציאל של האדם, אך אינם יכולים להעניק משמעות מוחלטת. משמעות אמיתית תגיע רק כאשר ... באמת למה הוא חי, יש לו שמחה פנימית בלתי תלויה בשום גורם חיצוני, והוא יכול להביא או לא להביא ילדים מתוך בחירה חופשית ומודעות אמיתית, ולא מתוך צורך או תלות. למה אנשים מביאים ילדים לעולם? מהי משמעות החיים? האם ...

הדרכת הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית מה עושים כשהילדים רבים בבית ואיך להפסיק מריבות בין אחים? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם מריבות בין אחים בבית, וכיצד ההורים יכולים ללמד את ילדיהם להתמודד עם מצבים של כעס, תסכול ואלימות. כאשר יש בבית שני ילדים רבים, ובמיוחד אם אחד הילדים נוטה להיות יותר דרמטי, יותר עצבני, או להוציא דברים מפרופורציה, חשוב להבין כיצד לנהל את המצב באופן נכון. למה הילדים שלי רבים כל הזמן ואיך אני יכולה למנוע את זה מראש? ראשית, אליעד מדגיש שהגישה הנכונה היא לא רק להתמודד עם המריבה בזמן אמת, אלא לנסות למנוע אותה מראש על ידי חינוך הילדים לחשיבה הגיונית ולקיחת אחריות אישית. כשהילדים לומדים לבדוק את המציאות ולשאול שאלות על האירועים שמתרחשים סביבם, הם יכולים להיות יותר רגועים ופחות להוציא דברים מפרופורציה. לדוגמה, כאשר אחת הבנות כועסת כי הבקבוק שלה נעלם, להורה זה אולי נראה כדבר לא משמעותי, אך לילדה זה כל עולמה באותו הרגע, בדיוק כמו שמבוגר מתוסכל ממשהו משמעותי כמו ביטול אירוע שהתכונן אליו חודשים ארוכים. ההורה צריך להבין את תחושת הילדה, ולעזור לה להתמודד עם המצב על ידי שאילת שאלות שירגיעו אותה ויגרמו לה להטיל ספק במסקנות שלה בעצמה. כיצד לעזור לילד להתמודד עם כעס וללמוד לקחת דברים בפרופורציה? אליעד ממליץ להתחיל מהדברים הקטנים ביותר שמוציאים את הילדה מפרופורציה. אם הילדה מתעצבנת למשל מכך שאחותה לקחה כפית שהיא רצתה להשתמש בה, ההורה צריך להדריך אותה ולהוביל אותה לחשיבה רציונלית באמצעות ... ולהביא אותה בעצמה להבנה שאין בכך משהו נורא. התהליך הזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית, ולא להתחיל מיד בדברים גדולים שהילדה תופסת כקריטיים עבורה. אליעד מדגיש גם כי ההורה חייב בעצמו ללמוד להתמודד עם מצבים מלחיצים בצורה רגועה, מכיוון שאם ההורה לחוץ, גם הילד יהיה לחוץ. חשוב לא רק לתת לילד מסקנות מוכנות (זה לא נורא), אלא לעבור איתו תהליך מחשבתי אמיתי בו הילד מבין לבד מדוע המצב הוא לא כל כך חמור. מה לעשות בזמן שהילדים רבים? כאשר המריבה כבר מתרחשת בפועל, ההורה לא צריך למהר ולהביע את דעתו לגבי מי צודק, או להשתיק את אחד הילדים כדי להשיג שקט. זה אולי יביא לשקט רגעי, אבל לטווח הארוך, זה יזיק לילדים. כאשר ההורה אומר לילד שהוא צודק רק כדי להרגיע אותו, הילד מתרגל למחשבה שהצדק תמיד איתו, וכאשר יגדל יתקשה להתמודד עם מצבים שבהם אחרים לא יסכימו איתו. במקום זאת, אליעד ממליץ לעצור ולשאול את הילדים שאלות ברוגע: מה בדיוק קרה?, איך אתה יודע שזה באמת מה שקרה?, אולי הצד השני בכלל לא התכוון לפגוע בך?. על ידי שאלות אלו, ההורה עוזר לילדים לבדוק בעצמם את האמת מאחורי האירועים ומלמד אותם לקחת אחריות על המחשבות והתגובות שלהם. איך לעזור לילד להתמודד עם אכזבות קטנות? אליעד ממחיש את זה דרך דוגמה נוספת: ילדה שמתוסכלת כי אחותה לקחה לה חולצה חדשה למדוד אותה, והילדה חוששת שזה יהרוס את החולצה. במקום להלחיץ את הילדה עם דעות נגדיות כמו מה אכפת לך שהיא מודדת?, ההורה צריך לשאול שאלות כמו מה מפריע לך?, למה זה כל כך משמעותי עבורך? ולברר את כל ההנחות הלא נכונות שיש לילדה בראש (למשל שהיא בטוחה שהחולצה תיהרס או שלא יוכלו לקנות לה חולצה חדשה). ברגע שהילדה מתחילה לפקפק בעצמה בהנחות האלו, היא תהיה רגועה יותר והמריבה תפחת. אליעד מציע גם ליצור חוקים או משחקים בבית ... שאומר שאם יש בבית בגד חדש, כולם צריכים למדוד אותו כדי לוודא למי הוא מתאים. המשחקיות עוזרת להרגיע את הילדים. כיצד ההורה יכול ללמוד לתווך בין הילדים? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא שעל ההורה להיות מודע לדרך שבה הוא מתייחס לילד בזמן שהוא שואל שאלות. אם ההורה מתייחס לילד כאילו הוא מנסה להוכיח לו שהוא טועה, הילד יסרב לשתף פעולה. לעומת זאת, אם הילד יחוש שההורה באמת רוצה להבין אותו ושהוא לטובתו, הוא ירגיש בנוח יותר לשתף פעולה. לסיכום, אליעד כהן מדגיש כי ככל שההורים יצליחו לפתור קונפליקטים פנימיים בתוך עצמם, כך יהיה להם קל יותר לפתור את המריבות של הילדים שלהם. התמודדות נכונה עם קונפליקטים פנימיים מגדילה את היכולת של ההורה ללמד את ילדיו כיצד לנהל את הרגשות, הכעסים והתסכולים שלהם, מה שיוביל בסופו של דבר להפחתת המריבות בבית. איך למנוע מריבות בין אחים? כיצד להתמודד עם ילד עצבני? איך ללמד ילדים לקחת אחריות? מה לעשות כשהילדים רבים מכות? איך להתמודד עם אלימות בין אחים? כיצד להרגיע ...

יחסי הורים וילדים, תלות רגשית בהורים, אהבת הורים לילדים, למה הורים אוהבים ילדים? אמא יש רק אחת, אבא יש רק אחד, משפחה יש רק אחת, יחסים משפחתיים, אהבת ילדים להורים למה אנשים חושבים שההורים שלהם אוהבים אותם הכי הרבה בעולם? אנשים רבים מרגישים שההורים שלהם אוהבים אותם יותר ... סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שההורים הם אלו שהעניקו לאדם הכי הרבה דברים בחיים שלו, בין אם זה טיפול בילדות, תמיכה כלכלית, או כל השקעה אחרת במהלך השנים. בגלל שההורים משקיעים כל כך הרבה בילדים שלהם ולא מבקשים כמעט שום דבר בתמורה, נוצרת התחושה שהם אוהבים ללא תנאים. אם משווים זאת לאדם אחר, כמו עובד שמקבל משכורת, ברור כי ההורים נותנים הרבה יותר ולא מצפים לתמורה מוחלטת מהילדים שלהם. הסיבה השנייה שמייצרת את התחושה הזאת היא העובדה שהורים בדרך כלל לא דורשים מהילד שלהם תמורה ישירה על ההשקעה העצומה בהם. זה מחזק את התחושה של אהבה חסרת תנאים. עם זאת, אליעד כהן מציין שצריך לבדוק לא רק מה ההורים נתנו, אלא גם מה ההורים מקבלים בחזרה מהילד. למרות שהילדים לא מעניקים כסף או שירותים ישירים להוריהם, הם מעניקים להורים דברים אחרים בעלי ערך רגשי משמעותי, כמו תחושת גאווה, ... ללא תמורה? התחושה שהורים נותנים הכל מבלי לקבל דבר בתמורה אינה נכונה לחלוטין. אליעד מדגיש כי ההורים אכן מקבלים מהילדים שלהם משהו בתמורה, גם אם הוא אינו חומרי או ברור לעין. לדוגמה, ההורים מרגישים פחות בודדים בזכות הילדים שלהם, ומקבלים משמעות וסיפוק מעצם היותם הורים. הם מתמלאים בשמחה ובגאווה כשיש להם ילד שהם יכולים להתגאות בו. לכן, לא נכון לחשוב שהורים מעניקים הכל לילדים בלי שום אינטרס או תמורה, כי התמורה קיימת, פשוט בצורה אחרת ופחות מוחשית. מה ההבדל בין אהבת הורים לאהבת ... אלו שאוהבים אותך הכי הרבה נובעת מכך שאנשים אחרים לא מעניקים באותה כמות שההורים מעניקים, בעיקר משום שההורים משקיעים בילד הרבה שנים ואילו אנשים אחרים לא מחויבים לכך. זהו סוג של אהבה מובנה בהגדרה, שהיא לא בהכרח עוצמתית יותר מאהבה של אחרים. האם ניתן למדוד באמת אהבה של הורים לילדים? מדידת האהבה לפי מה שההורים נתנו לך לעומת מה שקיבלו ממך יכולה לחשוף את העובדה שאולי דווקא הם אוהבים ... אהבה, לפי אליעד, נמדדת לא רק בכמה נתנו לך אלא גם במה שקיבלו ממך בחזרה. למה הורים אוהבים את הילדים שלהם? האם ההורים אוהבים ללא תנאי? איך למדוד אהבת הורים? מה גורם לתלות רגשית בהורים? איך להתגבר על פחד ...